עמוד הבית מתנה בשישי

מתנה בשישי: מייבש שיער מקצועי בשווי 695 שקלים

ספרו לנו מתי מישהו ייבש אתכן ואולי תזכו במייבש שיער מקצועי מדגם NG Pro 4700AI של גדעון קוסמטיקס

מאת Fashion Forward | ‏ 4 אפריל 2025

מתנה בשישי (צילום: יח"צ)

בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשות מלאות הסטייל של FF, והשבוע:

מייבש שיער מקצועי מדגם NG Pro 4700AI של גדעון קוסמטיקס

כל שעליכן לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה:

מתי מישהו ייבש אתכן?

*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל

שווי המתנה: 695 שקלים

**הזוכה תיבחר מבין המגיבות לפוסט עד יום א', 6/4/25 בשעה 12:00

***בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

הזוכה משבוע שעבר במוצרי טרזמה בשווי 500 שקלים היא שוש, שסיפרה לנו מהי התכונה הכי בעייתית של השיער שלה: "התכונה הכי בעייתית של השיער שלי היא שיש לו נטיה לקבל ריח של כל דבר שאני עוברת לידו. מספיק לעבור ברחוב ליד מישהו שמעשן, להכין חביתה או שאחד השכנים עושה על האש, ובערב אני צריכה לחפוף. השילוב של רגישות לריחות ובו זמנית דאגה לשיער היא בהחלט מאתגרת, במיוחד עם שיער מתולתל וארוך שאי אפשר לומר עליו שהוא לא יבש; וכל מתולתלת יודעת – אצלנו חפיפה זה טקס שלם".

השאירו תגובה לבטל

בדיוק כמו בסצינת סרטי הנעורים של שנות ה80 – בנשף הסיום של כיתה יב' מלך הכיתה ייבש אותי באופן מביך ומביש וזאת ברגע שהגיע הזמן לריקוד הסלואו עד כדי כך שנאלצתי לרקוד סלואו עם החנון של הכיתה שבדיעבד התברר לי שהוא המלך האמיתי ללא כל עוררין של הכיתה.
מאת: עליזה |‏ 6 באפריל 2025 | 22:08
כשהגעתי עם 3 חברות לראיון עבודה, לשתיהן קראו, ולי כבר אמרו שאין צורך ותודה רבה.
מאת: שרה |‏ 6 באפריל 2025 | 12:00
בעלי ייבש אותי בחתונה, חיכיתי לו יותר משעה בחופה. בנס הגיע בשניה האחרונה לפני שהרב עזב לחתונה הבאה. הסתבר לי שהתחתנתי עם מאחר כרוני
מאת: מירי חייט |‏ 6 באפריל 2025 | 11:57
שמונה בבוקר : כתבתי בקבוצה של הצוות: “הכנתי סיכום מסודר של הפגישה מאתמול , מצרפת פה, תגידו אם שכחתי משהו.”
עברו 3 דקות. 10. שעתיים. וגם שש שעות. כלום.
אחר כך מישהו שלח מם. אחריו מישהי שאלה איפה הפיצה. ואז התחילו לדבר על יום כיף.
הסיכום שלי? נדחק עשרות הודעות למעלה, כאילו לא היה.
ובפגישה הבאה מישהו הקריא מה שהוא כתב, מילה במילה, מהקובץ שלי.
רציתי להגיד משהו – אבל במקום זה חייכתי והוספתי: “כן, כולנו חשבנו על זה…”
ייבוש זה מביך.
ייבוש עם קרדיט גנוב – זה כבר ליגה אחרת.
מאת: רחלי |‏ 6 באפריל 2025 | 11:47
מצגת סופשנה לישיבת הנהלה – שעות של עבודה, גרפים, עיצוב, אפילו בדקתי שהלוגו ממורכז.
הגעתי, חיברתי את המחשב, אמרתי “בוקר טוב”, וכולם הסתכלו.
אבל אז… הקובץ לא נפתח.
ניסיתי שוב. ואז עוד פעם. אחר כך עברתי ל־PDF, ואז ל־WeTransfer. כלום.
מישהו בצוות עוד לחש “שלחי לי ואני אעלה”, מישהי שיחקה בטלפון, המנהל שאל אם להמשיך בלעדי.
עמדתי שם, אדומה כמו הלוגו של החברה, רוצה שיקרה לי Ctrl+Z על כל הרגע הזה.
אחרי כמה דקות של גמגום ודפדוף ידני בקבצים, אמרתי “טוב… נעשה את זה בלי”….
הפגישה הוכתרה כמיותרת. הייבוש חגג.
מאת: לירי |‏ 6 באפריל 2025 | 11:43
יש לי חברה שמייבשת קבוע
קובעים איתה לשעה מסויימת והיא מגיעה חצי שעה אחרי במקרה הטוב.

אחרי שנים של המצב הזה פשוט התחלתי להגיד לה להיות מוכנה שעה לפני המועד האמיתי

היא עדיין לא יודעת וכולם מרוצים מהמצב
מאת: ספיר |‏ 6 באפריל 2025 | 10:47
היה בחור שהזמין אותי לצאת איתו בשישי בערב.
זה היה דייט ראשון שלי אז מאוד התרגשתי. התכוננתי שעות – הסתדרתי, התאפרתי, נעלתי עקבים.
הגיע שישי – 18:00, 19:00, 20:00 – והוא? לא הגיע..
נשבעתי שלא אדבר איתו שוב.
יום למחרת הוא עבר לידי ברחוב, חייך ואמר:
"אה, חשבתי שאמרתי לך שזה לא יהיה השבוע, אלא שבוע הבא!"

הוא חזר עם פרחים והתנצלות, והיום – 30 שנה אחרי – אנחנו נשואים באושר.
מאת: זהבה |‏ 6 באפריל 2025 | 10:43
היי ביום חמישי בשבוע שעבר התחלתי לייבש את השיער אחרי חפיפה עם מייבש השיער(השיער שלי מקורזל)
על מנת שיהיה קל לבת דודה שלי לעשות לי צמות המייבש שיער לצערי שבק חיים אחרי עבודה של חצי שיער המייבש שיער הוא שיבייש אותי
*הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
מאת: אסתר |‏ 6 באפריל 2025 | 10:42
ייבשו אותי בלונה פארק.דווקא במקום הכי שמח שיש.
יצאנו לטיול כיתה, והתחלקנו לזוגות למתקנים.
כמובן שאיחרתי דקה, וכשחיפשתי שותף, כולם כבר היו בזוגות כמו בפרסומת לשוקו.
המורה אמרה “אל תדאגי, תחכי בספסל – תעלי בסיבוב הבא.”
אז חיכיתי. ועוד סיבוב. ועוד אחד.
בסוף, כשהתפנה מקום – הכריזו על סיום זמן השהות.
ואם זה לא מספיק – הדבר הכי קיצוני שחוויתי בטיול הזה – היה התור לשירותים
מאת: הדר |‏ 6 באפריל 2025 | 09:50
הבוקר התעוררנו, אני והפאשניסטה בת השנתיים וחצי שלי, היא בחרה אאוטפיט עד רמת הגרביים שיתאימו לטייץ ואני בחרתי לעצמי חולצה פרחונית להתאים לסטייל שלה.
היינו מהממות יחד, פטפטנו מלא, החזקנו ידיים בדרך לגן, עוברי אורח חייכו אלינו, הציפורים צייצו לנו.
בכניסה לגן היא ראתה את הגננת האהובה עליה – עזבה לי את היד ונעלמה פנימה בלי להביט לאחור.
ייבשה אותי ושכחה מקיומי, לפחות עד ארבע אחה"צ.
מאת: מורי |‏ 6 באפריל 2025 | 09:48
טסתי לתאילנד לטיול אחרי צבא עם חברה טובה מהצבא, שעשינו הכל ביחד. אצלי במשפחה מאוד חשוב לציין את החגים ולכן בערב ראש השנה רציתי ללכת לבית חב"ד. היא ייבשה אותי ולא הסכימה לבוא איתי בכל מצב, והתבאסתי. החלטתי בכל זאת ללכת לבד למרות שפחדתי, ובסוף זה התברר כשאחת החוויות הכי שוות! פגשתי שם עוד חיילים משוחררים ואפילו משפחות עם ילדים וכולם התייחסו אליי בארוחה כאילו אני משפחה. אחר כך סיפרתי לה והיא לגמרי התחרטה שלא הצטרפה אבל לא נתנו לזה להפריע לנו להמשיך בטיול.
מאת: עדי |‏ 6 באפריל 2025 | 09:42
ייבשו אותי במסיבת סטודנטים של סוף החוג.
לא קיבלתי הזמנה, אבל איכשהו – כל הפקולטה ידעה ולכולם היה ברקוד כניסה מנצנץ לאולם ההרצאות החגיגי.
ראיתי את הסטוריז, את הנצנצים, את השלט במסדרונות שאומר “חברים לתמיד”.
אז עמדתי מול המראה, לבושה כאילו גם אני שם.
פתחתי מוזיקה בחדר, הדלקתי אורות, רקדתי לבד.
כי אם העולם מחליט להשאיר אותך בחוץ – תבני לך מסיבה משלך.
והמסיבה שלי? הייתה שקטה, אבל מלאה.
במוזיקה שבחרתי. בלב שלא נשבר – רק התייבש קצת.
מאת: בתיה |‏ 6 באפריל 2025 | 08:29
ייבשו אותי בבריף הכי חשוב של השנה.
המנהל שלי ביקש שאכין רעיון לקמפיין החדש – “משהו שירעיד את הקריאייטיב!”
השקעתי לילות, הבאתי קונספט, מצגת עם אפקטים, אפילו מוזיקת רקע.
הגעתי נרגשת, פתחתי את הפה – והוא קטע אותי: “לא תודה, החלטנו ללכת עם הרעיון של יוסי. משהו פשוט, עם סלוגן של מילה אחת.”
יוסי כתב “פשוט”. זה כל הרעיון. פשוט.
אז חייכתי, סגרתי את הלפטופ ואמרתי: “מגניב. אני אשתמש בזה בקמפיין הבא שלי – במקום אחר.”
חודש אחרי זה, פתחתי עסק משלי. הסלוגן? “לא פשוט. מדויק.”
והייבוש ההוא???? הפוש הכי שווה שקיבלתי
מאת: רחלי |‏ 6 באפריל 2025 | 08:23
התייבשתי כל כך. זה התחיל כששלחתי הודעה לחברה הכי טובה שלי, סיפרתי לה בקול רועד שאיבדתי עבודה רק כי עמדתי על גבולות ביחסי עובד מעביד.
היא סימסה “יאא נוראאא, נדבר מחר? בדיוק נכנסת לסרט”.
לא ביקשתי סרט, ביקשתי רגע של ביחד, גם אם רק באוזן.
באותו ערב החלטתי לבנות מעגל חדש – קטן יותר, אבל כזה שמביא חיבוק גם בלי שאבקש.
מאת: לימור |‏ 6 באפריל 2025 | 08:20
הייתי בטוחה שהוא בקטע – פלירטוטים, לייקים, תגובות עם סמיילים עם לבבות… קלאסיקה.
אחרי שבוע של מסרונים מתקתקים, שלחתי לו “אז אולי ניפגש לקפה השבוע?”
התגובה? סצנה של מדבר סהרה – דממה מוחלטת.
שלושה ימים אחרי זה הוא העלה סטורי עם מישהי חדשה וכתב: “הפתעות מגיעות כשאתה לא מחפש”.
מאז, כשמישהו מתקרב אליי יותר מדי מהר – אני מחזיקה מטרייה. ליתר ביטחון.
מאת: סגלית |‏ 6 באפריל 2025 | 08:13
לפני כמה שנים, כשהייתי רווקה, יצאתי לדייט, אומנם ראינו אחד את השני בתמונות בפייס אבל לא ראינו בלייב. הוא הגיע לאסוף אותי וכנראה שלא הייתי לטעמו כי הוא פשוט אמר לי ברכב שאני נראית גברית יותר מהתמונות, מהמבוכה שאלתי אותו אם הוא התבאס מהמראה שלי, הוא טען שכן. ביקשתי שיחזיר אותי הביתה, הוא החזיר, הנסיעה הכי משפילה בעולם, מזל שזה היה רק כמה דקות. חבל על המייקאפ ששמתי.
מאת: עינב |‏ 6 באפריל 2025 | 04:15
אני זוכרת שבהתרגשות רבה תכננתי חופשה רומנטית בהפתעה לבן זוגי ולי. עמדנו לחגוג שנה של ביחד. ואני שככ מתקשה בלשמור סודות, מתאפקת ומתאמצת שלא לחשוף את התוכנית. יום לפני כשההתרגשות בשיאה. אנחנו נפגשים בבית קפה אחהצ. והוא מספר לי באושר שסגר בספונטניות חו"ל עם חברים לעוד יומיים. בלעדי. כן? אכן הפתעה. נפרדנו אחרי שבועיים. ..
מאת: יעל לוין |‏ 6 באפריל 2025 | 03:44
האיראנים ייבשו אותי ואת בן זוגי, ביום הכי גדול ומרגש בחיינו- יום החתונה שלנו שהתקיים בערב מתקפת הטילים האיראנית. כל האורחים שהגיעו גם התייבשו. לא רק שרצנו למרחב המוגן, אלא גם החופה נדחתה בשעתיים וזה היה ייבוש רציני ובלתי נשכח.
מאת: עדן |‏ 6 באפריל 2025 | 01:11
היה לי ידיד, אבל היה ברור שיש שם משיכה משני הצדדים, אבל לא הייתי בטוחה עוד אם אני רוצה לצאת איתו. אני לא כל כך קלה בנושאים האלה, ותמיד נורא קשה לי לקבל החלטות. אז אני ייבשתי אותו, ונשארנו ידידים. גם בתור ידידים תמיד הרגיש שיש שם עוד משהו, אבל תמיד הלכנו מסביב לזה, לא לומר שום דבר חד משמעי. בשלב מסוים כבר היה קשה לברוח מהנושא, במיוחד שהוא רצה להתחיל לצאת עם מישהי אחרת שהכרתי. לא אמרתי כלום. אולי כדי לא לקבל החלטה, אולי כי פחדתי, אולי כי לא הייתי בטוחה עד הסוף מה אני רוצה. ואז דיברנו, דיברנו על כל מה שיש בינינו ולא היה לו שם לפני כן. זאת הייתה שיחה מאוד חשופה, וניסיתי להבהיר , כנראה בלי הצלחה, שאני כן רוצה אותו, אבל מפחדת לטעות. הוא אמר לי שהוא רוצה לצאת איתי, אבל גם שהוא רוצה לעבור הלאה, לצאת עם מישהי אחרת. אין לי טענות אליו, הוא צדק, ייבשתי אותו ככה המון זמן עד שהבנתי מה אני רוצה. הוא אמר שהוא צריך לבחור בנינו. לא יודעת למה אבל הרגשתי שהוא בחר, ובחר בי. לא דיברנו כמה ימים, אבל לא רציתי לשאול. רציתי שהוא יבחר בי. אחרי כמה זמן גיליתי שהוא התחיל לצאת איתה, בלי לומר לי. בסוף הוא ייבש אותי כמו שייבשתי אותו, בלי לומר מילה.
מאת: עמנואל |‏ 6 באפריל 2025 | 00:29
אז…קבעתי לפני כמה שנים עם בחור לפגישה והוא היה אמור לאסוף אותי והגיעה השעה והוא לא הגיע ואחרי כמה דקות שלחתי לו הודעה ואין מענה והייתי בשוק לא הבנתי (מדובר בבחור טוב) לא ציפיתי…אחרי שעה הוא מתקשר מתנצל ממש ואמר שנרדם וביקש שנצא ובגלל שהתנצל יפה יצאנו והיה נחמד…
פגישה שנייה שוב קורה אותו דבר! מגיעה השעה והבחור לא זמין…ושוב התנצל שהוא עבד קשה ונרדם…בגלל שהוא היה כזה חתיך והתנצל יפה הסכמתי….
פגישה שלישית הלכנו לסרט ואיך שהתחיל הסרט הוא התחיל לנמנם ונרדם לאורך כל הסרט! אז כבר הבנתי…ביי ולא להתראות ליפהפיה הנרדמת, תישאר לישון בבית!
מאת: יעל |‏ 5 באפריל 2025 | 22:47
מתי מישהו ייבש אותי ?? שאלה ממש מעניינת ומצחיקה .
זה תלויי איזה סוג של ייבוש
ואם מדובר בשיער …. אז הייתי אומרת שאני תמיד נאמנה לעצמי – ״מייבשת״ את עצמי אחרי כל מקלחת .
אומנם הפן שלי קצת ישן , אבל לפחות אני יודעת שהוא נאמן לשיער שלי ;)
הרגל מזה שנים רבות – אחרי כל חפיפה – לייבש את השיער – כולם יודעים שזה חלק משיגרת המקלחת ובכלל .
אולי פעם בחיים אזכה במתנה וחיוך לפני החג .
תודה ;)
מאת: מיכאלה |‏ 5 באפריל 2025 | 21:50
היה לי ראיון עבודה שהשתבש. איחרתי לראיון עבודה ב20 דק כמובן שהודעתי מראש על האיחור. וכשהגעתי חיכיתי שעה לראיון. מה שהרגיש לי ממש מוזר כאילו שכחו שהגעתי. אף מתמודד לא היה לפני וגם שנכנסתי הראיון היה ממש קצר 10 דק בערך. אחרי שיצאתי שמעתי מבחוץ את המריאנות מדברות בניהן די בקול כך שיצא ששמעתי.. שזה היה רק לצאת נחמדות ושכבר הן יודעות מי רלוונטית למשרה.
באותה רגע הרגשתי שממש ניצלו אותי. הם יכלו פשוט לבטל או לא לתת לי להמתין סתם שעה.
אני יודעת שהכל לטובה. אבל באותו רגע זה היה לא נעים וסתם גרמו לי להגיע עד לשם..
מייל: rivkabhj369@gmail.com
מאת: רבקה בן הרוש |‏ 5 באפריל 2025 | 21:15
חזרתי מהשירות לאומי ,
חיכיתי בתחנה לטרמפ
מישהו קבוע שאוסף אותי
חיכתה איתי מישהי נוספת
וההוא שאוסף אותי בקבוע ,
עצר לנו והייתי בטוחה כמו תמיד
שאני עולה איתו .
מסתבר שהוא נדלק עליה
והם רצו להיות לבד
אז היא עלתה והם נסעו
זה היה יום חם למות
התייבשתי תרתי משמע

לימים הם התחתנו – אמיתי לגמרי
מאת: לירז |‏ 5 באפריל 2025 | 20:34
מי ייבשה אותי? הפקידת קבלה של הממוגרפיה.
הגעתי בין הראשונות, היא התעקשה שאביא לה הפניה ומסמכים. אני מחפשת הכל בסלולרי, אין כ"כ קליטה. בינתיים עוקפות אותי בתור נשים שהגיעו אחריי. מפה לשם, השגתי לה את כל המסמכים. ואז מסתבר שהכל נמצא גם אצלה במחשב… יכלה להוציא אותם ברגע.
נכנסתי אחרונה, עזרתי למנקה לסגור את השער…
מאת: דקלה |‏ 5 באפריל 2025 | 09:38
״ מתי מישהו ייבש אתכן?”
אני: מתארגנת לדייט שני. שמה בושם יוקרתי, עושה פן כאילו אני הולכת לאודישן לנטפליקס.
הוא: פשוט התאדה.
בלי הודעה, בלי תירוץ, לא “נרדמתי” ולא “זה אני ולא את״.
עמדתי מול הדלת, מברשת ביד, שיער מושלם, לב קצת פחות.
ייבש אותי כמו שרק גבר עם ביטחון מיותר ותקשורת לקויה יודע לייבש.
חסמתי אותו. עם פן ביד, ודרמה בלב.
הוא אולי שכח אותי,
אבל אמא שלי?
היא לא תשכח את מי שיביא לה מייבש שיער חדש, נוצץ ונאמן!

במידה ואזכה , אשמח לתת את הפן המקצועי והמיוחד לאמא שלי ,שתמיד לפני כל דייט הייתה דואגת לי לשיער יפה ומסודר ,כמו שרק אמא יודעת!
מאת: ויקה |‏ 5 באפריל 2025 | 07:26
מלפניי12שנה כשהלכתי למספרות היום אני ספרית כבר אז אני זאת שעושה לעצמי הכל אבל לא תמיד יש זמן לעצמי
מאת: נטלי אמון |‏ 5 באפריל 2025 | 00:06
הפעם האחרונה שמישהו ייבש אותי היתה בשבוע שעבר והמייבש היה לא פחות מהילד בן ה8 שלי. כמו בכל בוקר לקחתי אותו לבית הספר אבל הפעם שלא כמו ברוב הפעמים האחרונות ליוויתי אותו עד לשער ושם חיכו לו מספר חברים, וכשהתכופפתי לתת לו נשיקה ליום טוב הוא סיבב לי את הראש ואמר להם, היא קמה מבולבלת הבוקר, הסתובב אלי בחזרה ולחש לי, אמא- את כבר לא יכולה לנשק אותי ליד חברים… והלך! והוא רק בן 8!!!!
מאת: רינת |‏ 4 באפריל 2025 | 21:11
הספר המקומי בגן יבנה וגם חמותי! הנני מאשרת שקראתי את התקנון
מאת: יענה יפת |‏ 4 באפריל 2025 | 20:38
הבן שלי מייבש אותי שהוא לא אוכל
מאת: הדס דביר |‏ 4 באפריל 2025 | 16:56
לפני שנה נסעתי לים המלח לחוף בלי מקלחות. לא מצאתי את המגבת הלבבות שלי השמש ייבשה אותי תוך כמה דקות ונשארתי עם סימני מלח ובוץ ,נכנסתי ככה ללובי מול המנהלים שלי בעבודה. מיותר לציין שלא שחכו לי את איך שנראתי עד היום
מאת: דינה דסטגר |‏ 4 באפריל 2025 | 16:03
אמא שלי ייבשה אותי לפני שבוע כשנפלתי לבריכה בבית
מאת: אור אזולאי |‏ 4 באפריל 2025 | 13:41
אני לא סתם יובשתי. אני עברתי ייבוש מרושע. כזה שמשאיר אותך שותקת מול המסך, עם עין קופצת.

זה התחיל תמים. אני שולחת לה:
"היי מאמי, מרגישה שמזמן לא דיברנו. בואי ניפגש, מתגעגעת אלייך בטירוף."

עכשיו, תבינו – לא עברו שלושים שניות והיא עונה:
"וואו כןןןןןןןן!! גם אני מרגישה ככה! יאללה חייבות קפה דחוףףףףף!!"
מלא אותיות, מלא לבבות. אני כבר מרגישה איך אני לוקחת שלוק מקפוצ'ינו עם קצף לב.

אז אני כותבת:
"יאללה מהמם! מה נוח לך? ראשון? שלישי? שישי? תגידי ואני זורמת."

ומפה…
שקט.
דממה.
ריק.

לא 'חח שנייה',
לא 'אני בודקת בלו"ז',
לא אפילו 'נדבר מחר'.
כלום.

היא פשוט נעלמה.

יום עובר.
ועוד יום.
ושבוע.

ואז! אני רואה סטורי שלה – שימו לב לזה –
יושבת ב'קפה לנדוור' עם מישהי אחרת, ומחזיקה כוס באור זהוב של שקיעה.
וכתוב שם בכתב יד כזה:
"אין כמו חברות אמת."

פה נשבר לי הלב.
כאילו מישהי שפכה לי מים בפרצוף.
קרים. עם קרח.
ואני שם, בצד, בייבוש של החיים.

אז כן. אם אתם שואלים מתי ייבשו אותי לאחרונה –
זה לא היה סתם ייבוש.
זה היה ייבוש פרונטלי.
על מלא.
עם מוזיקת רקע של בגידה איטלקית.
מאת: נעמי דיינה חדד |‏ 4 באפריל 2025 | 13:19
אני חיילת מזה כשנה עם גיוסי עברתי קורס ייעודי שבתומו קיבלתי דרגת רב;ט לאחר חצי שנה המפקד שלי הבטיח לי דרגת סמל שהייתה מקנה לי הטבות צבאיות שונות וכך הוא מושך ומייבש אותי כבר חצי שנה ,אני מקווה שיקרא את מה שכתבתי לכם ותקופת היובש תיגמר. תודה.
מאת: שירה לוי |‏ 4 באפריל 2025 | 12:59
מכרה מהלימודים פעם ממש יבשה אותי כשביקשתי ממנה להעביר את הקורות חיים שלי לחברה בה היא עבדה. שיחות שלא הסתיימו בשום התקדמות, ייבוש לא נורמאלי. אחרי הרבה מאוד זמן היא הגישה ואחרי תהליך עוד יותר ארוך התחלתי לעבוד שם.
מאת: לינוי |‏ 4 באפריל 2025 | 10:19