מתנה בשישי: 500 שקלים לקנייה ב-Calzedonia

בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
באחת מהחופשות שלי השארתי את כל המזומן שלי מתחת לכרית ויצאתי לבילוי לילי בבוקר שחזרתי לא מצאתי את הכסף ונבהלתי חשבתי שגנבו לי את הכסף מיד ירדתי לקבלה התלוננתי ועשיתי סצנה דרמתית, דרשתי לפתוח מצלמות וכו' ולבסוף לאחר בדיקה הכסף התגלה בתוך הציפה של הכרית כי לא זכרתי שזה היה בתוך הציפה בקיצור סתם אכלתי סרט ועשיתי בושות

אני גרה בקומת קרקע ומאז שהתחילה המלחמה אין צורך להסביר כמה כל רעש קטן מכניס אותי לסרט גדול. באחד הלילות שמעתי רעשים מוזרים ללא הפסקה, פתחתי את החלון וראיתי דמות שחורה שזזה אבל נשארת במקום. חשבתי שאולי מדובר במישהו שיכור שנמצא בחצר ומתנדנד. הרעש חזר על עצמו והשינה שלי הלכה לגמרי. מתישהו העייפות הכריעה אותי וכשקמתי בבוקר, הסתכלתי לראות מה קורה בחצר – גליתי להפתעתי שזאת הייתה שקית זבל שחורה שיצאה מהמעמד שלה והתנופפה ברוח. סרט אימה לשווא.

שעה מאוחרת מדי.יצאתי מהעבודה, הגעתי לחניה, והאוטו לא היה שם. הלב שלי צנח, והתחלתי לדמיין את עצמי מתקשרת למשטרה, מחפשת עורך דין ומסבירה לחברת הביטוח שאין לי שום מושג איך זה קרה. שעתיים של סרט דרמטי בראש הסתיימו כשגיליתי… שחניתי בכלל בקומה אחרת בחניון. מאז אני רושמת לי פתקים עם מיקום החניה, כי לא בא לי פרק נוסף בסדרה הזו

הנייד לא הדליק מסך, לחצתי על כל כפתור אפשרי – כלום. התחילו תרחישים: איך אסתדר בלי הפלאפון? איך אעביר את כל התמונות שלי? כבר ראיתי את עצמי קונה חדש ומסבירה לבנק למה זה “חירום”. אחרי 40 דקות של לחץ, הילד שלי עבר ליד ואמר: “אמא, אולי תחברי אותו לחשמל?”… רגע מביך, אבל לפחות למדתי שתמיד צריך לבדוק את הסוללה לפני שמבכים אובדן

בגיל 56 התחלתי ללמוד נהיגה ובגלל קשיי קורדינאציה,כיוון ובכלל אכלתי סרט שתהליך הלמידה עשוי להיות ארוך ומורכב. הפתעתי את עצמי והצלחתי בטסט ראשון וואלה כייף של סרט זה לנהוג מאושרת ומאשרת.

כמישהי עם חשיבת יתר, הפעם האחרונה שאכלתי סרט בלי סיבה אמיתית היא בעבודה שלי.הייתי בחופשת מחלה של שבועיים והגיעה עובדת חדשה שהייתי בטוחה שבאה להחליף אותי כי לאחרונה נעדרתי הרבה בנסיבות לא משהו, גם מהבנות בעבודה כנראה קיבלתי ווייבים של עומדים להחליף אותך או שזו סתם אני וחשבית היתר שלי. בכל מקרה בסוף הסתבר שהיא בכלל מיועדת לתפקיד אחר שלא קשור אליי אבל כמו יתר הצוות נדרשה לעבור "חפיפה" על שאר העבודה כי כולן אמורות לדעת הכל לצורך גיבוי..

אני עובדת ברשת חנויות מוכרת. באחת המשמרות מצאתי שקית של מוצרים יקרים מסתתרת באזור חבוי במחסן. אחרי התלבטות החלטתי לספר על כך לבוסית כדי שתבדוק אם מדובר בנסיון גניבה. .
יומיים לאחר מכן, אחד העובדים האהובים והותיקים שהוא גם חבר קרוב, הודיע על התפטרות באופן מפתיע.הלכתי שבוע עם צער בלב על כך שמפטרים אותו בגללי.נפרדתי ממנו בבכי. כמה ימים לאחר מכן, קראה לי הבוסית למשרד וסיפרה שעובדת חדשה היא זאת שהשאירה את שקית המוצרים היקרים ועשתה זאת בטעות. והחבר? עזב מרצונו כדי לטייל קצת (:

רוב הסיכויים שכולנו אוכלים סרטים כל היום לחינם. אבל אפרופו סרטים. הבטחתי לפני מס חודשים לחברה טובה שנלך לסרט המשך בקולנוע ביחד. מסורת של שנים עם סרטי מארוול. ובאחת השבתות שביליתי עם האחיינים הם רצו שנלך לקולנוע ובחרו את הסרט המדובר. מרוב שהייתי טרודה באיך אספר לחברה שלי שכבר ראיתי את הסרט. לא נהנתי ממנו לרגע!
כשיצאנו מהקולנוע אני מקבלת ממנה הודעה. ממי אני הולכת לראות עם הילדים את הסרט שלנו. אז רק מעדכנת..
שעתיים בקולנוע מתהפכת לי הבטן. איך אספר לה שכבר ראיתי בלעדיה.:.לא להאמין שכל מה שהתבקש זה רק לעדכן לפני בהודעה. לפחות למדתי מזה משהו. חשוב לבאות.

אני חוגגת יום הולדת בדצמבר והייתי בטוחה שאני חוגגת 50 עגול. חודשיים לפני יום ההולדת הייתי בדיכאון ואכלתי סרטים רעים עד שאחי אמר לי שלפי השנת לידה שלי אני בת 49 ולא 50… סתם אכלתי סרט

השכנים נסעו לכמה ימים וביקשו שאטפל בדגים שלהם באקווריום. למרות שהשאירו הוראות מדויקות לגבי ההאכלה שלהם, היה רגע בו נכנסתי לסרט שגרמתי להם נזק כלשהו בדרך כשלהי. לא הצלחתי להתרכז בשום דבר אחר מלבד המחשבה הזו. מצאתי את עצמי יושבת ובוהה באקווריום שעות, מוודאת שהם בחיים ולא קרה להם דבר.

לפני שבוע שמתי לב שהתיק שלי נעלם מהמשרד, ואז ראיתי שלקולגה שלי יש תיק זהה בדיוק. הייתי בטוחה שהיא גנבה לי אותו! במשך כמה ימים חשדתי בה, בחנתי אותה מרחוק ולא ידעתי איך להתעמת איתה. דמיינתי כבר כל מיני תרחישים מביכים בעבודה. אחרי כמעט שבוע של חשדות, כשסידרתי את הארון בבית, גיליתי שהתיק שלי היה שם כל הזמן – פשוט יש לה את אותו תיק בדיוק! אכלתי סרט רציני במשך ימים בלי שום סיבה, וכל זה היה סתם צירוף מקרים מצחיק!

שנה שעברה באמצע הרצאה באוניברסיטה הייתי בטוחה שקיבלתי מחזור. ממש חשבתי שהרגשתי את זה , מיותר לציין שהייתי בלי כלום עליי.. כל ההרצאה התעסקתי רק במה אני הולכת לעשות עם עצמי. חיכיתי עד שההרצאה תסתיים והלכתי כל הדרך עד לשירותים ברגליים צמודות ועם התיק מאחורה כמה שיותר למטה, דידיתי כמו איזה ברווז, כולי סמוקה ממבוכה.
הייתי בטוחה שיש לי כתם ענק.
ואז הגעתי לשירותים… וכמובן שלא היה כלום!