מתנה בשישי: 500 שקלים לקנייה ב-Intimissimi

ספרו לנו איזה ספר הכי אהבתן בילדות ואולי תזכו בגיפט קארד על סך 500 שקלים לקנייה באחת מחנויות רשת Intimissimi

מאת  | ‏ 15 אוגוסט 2024

מתנה בשישי (צילום: יח"צ חו"ל)

מתנה בשישי (צילום: יח"צ חו"ל)

בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשות מלאות הסטייל של FF, והשבוע:

גיפט קארד על סך 500 שקלים לקנייה באחת מחנויות רשת Intimissimi

כל שעליכן לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה:

איזה ספר הכי אהבתן בילדות?

*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל

שווי המתנה: 500 שקלים

להשיג בסניפי הרשת

**הזוכה תיבחר מבין המגיבות לפוסט עד יום א', 18/8/24 בשעה 12:00

***בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

הזוכה משבוע שעבר ב-500 שקלים לקנייה ב-Calzedonia היא לרה, שסיפרה לנו איזה הרגל היא נטשה: "כחלק מהתהליך להשקיע בעצמי אני מסתובבת עם בקבוק מים וממש מקפידה לשתות 2 ליטר ביום. אחד השינויים הכי גדולים שהייתי צריכה לעשות זה להפסיק עם המים בטעמים, הבנתי שזה סתם מלא סוכר וכימיקלים ואין כמו מים רגילים. הכי טוב לגוף והיום כבר יכולה להגיד שגם הכי טעים".

השאירו תגובה

 

  • התגובות פה לא נשלחות טוב. עכשיו שמתי לב שהתגובה שלי קוצרה למשפט אחד. ממש מבאס.

    מאת: מאיה |‏ 18 באוגוסט 2024 | 15:46
  • הספר האהוב עליי בילדות הוא שרה גיבורת ניל"י. אהבתי את ספרי ההיסטוריה של דבורה עומר ובמיוחד את הספר הזה על הגיבורה שרה אהרונסון שהצילה את הקהילה היהודית הציונית בארץ ישראל

    מאת: מאיה |‏ 18 באוגוסט 2024 | 12:07
  • הספר שהכי אהבתי בילדות היה "שרה גיבורת ניל"י " של דבורה עומר. קראתי אותו 4 פעמים וחיפשתי חומר נוסף בנושא באנציקלופדיות של סבא שלי ובספריה. פשוט הערצתי את שרה אהרונסון שהייתה אישה אמיצה וחזקה והשראה לילדה צעירה כמוני. גם לאמי ז"ל ( נפטרה צעירה בגיל 40 ) קראו שרה וגם היא הייתה אישה גיבורה, חזקה ואמיצה. רק שבתור ילדה לא הבנתי עד כמה. התמודדה עם לא מעט אתגרים בחיים.

    מאת: תמי |‏ 18 באוגוסט 2024 | 11:55
  • הנסיך הקטן״.
    ספר מרתק שאני קוראת שוב ושוב מכיוון שאני מעריצה את האופן שבו הוא מעביר את הלקחים וההבנות על החיים דרך סיפורו של הנסיך הקטן דרך מסע ההרפתקאות שלו .
    אלו הבנות ומסקנות עתירי חוכמה שלא מלמדים עליה באמת ולעומקה בשום מקום ואני נהנית כל פעם מחדש להפליג לי בדמיון ולשמוע את חוויותיו המיוחדות של הנסיך הקטן ודרכי התמודדתו המיוחדת איתם.
    אני חושבת שזהו ספר מתנה לליווי לחיים לכל אדם. כל אחד,קשיש עד ילד,צריך לקרוא וללמוד איך פתרונות ספונטנים ולא קונבציונלים יכולים לחלץ אותך גם הם מבעיות שנקראות בדרכך!
    זהו ספר שהוא על-זמני.

    מאת: מורן |‏ 18 באוגוסט 2024 | 11:54
  • הספר הכי אהוב עליי בילדות זו אליס בארץ הפלאות בגלל שזה די משקף ילדים כמוני עם הפרעות קשב וריכוז, אתה לא מתחבר לילדים אחרים כלכך הרבה והדמיון של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז הוא ענק וכשאליס נכנסת לארץ הפלאות זה עולם חדש ומיוחד ומשוגע כמו שאני אוהבת ה"מיוחד" זה מה שהכי מרגש ויפה עבורי כי זה לא כמו כל אחד אחר זה דבר שאני מיוחדת, שונה מכולם, וגם אוהבת הרפתקאות, לטייל ולחוות חוויות ענקיות שישארו איתי לכל החיים כמו שאליס בהרפתקה בפני עצמה בתוך עולם אחר ומיוחד והחוויה שלה נשארת איתה.
    גם היא אמיצה בכל הדרך בעולם הפלאות נגד מלכת הלבבות וכל מה שהיא שמה בדרכה שגם זה סוג של מודל לילד להיות אמיץ בכל מקרה בחיים ושגם אם מנסים לכשל אותך תעבור את זה.

    מאת: הדר |‏ 18 באוגוסט 2024 | 11:50
  • ספר הילדים האהוב שגם הכי השפיע עליי הוא "העץ הנדיב". ההורים שלי קנו לנו אותו מחנות הספרים ובזמנים של שנות ה-90 כילדים, אני ואחי קראנו אותו ביחד ולמרות שהוא מאוייר בשחור ולבן ואולי יכול שלא למשוך את העין, התוכן שלו מרגש אותי עד היום. הספר הזה לימד אותי על גבולות הנתינה שהם אין סופיים וכמה הנתינה היא טובה קודם כל לנו ואז לאדם שאנחנו נותנים לו. האושר הוא מנתינה לאחר ולנו. ללא ספק ספר שאני מקווה שגם ילדיי שהם היום ממש פיצפונים יתחברו אליו ולפני הכול אני מקווה שבין הטלויזיה לסמארטפון עוד יהיה להם חשק לקרוא ספרים!!!

    מאת: לימור |‏ 18 באוגוסט 2024 | 11:49
  • אין ספק שהספר האהוב עלי ביותר הוא "פינוקי". אני לא יודעת להצביע על מה כ"כ שבה אותי בו, אבל לפני כמה שנים, כשחזרתי במקרה לבקר בספריה הציבורית שהייתי מגיעה אליה פעם בשבוע באופן קבוע בילדות שלי, קלטתי פתאום את קופסת העץ הנמוכה שהייתי יושבת עליה ובוררת מתוכה את הספרים השונים מהסדרה של פינוקי, ובוחרת איזה ספר אקח השבוע. אני לא אשכח עד היום איזה התרגשות בלתי צפויה הציפה אותי לפתע, זה היה שילוב של נוסטלגיה שמהולה במשהו שאעז לקרוא לו אושר…
    חוויות ילדות הן יקרות מפז.

    מאת: שוש |‏ 18 באוגוסט 2024 | 11:37
  • הספר שהכי אהבתי בילדות הוא ׳מכתבים מפליקס׳ זה היה פשוט ספר מושלם!! איזה התרגשות הייתה לפתוח את המכתבים שהארנב פליקס שלח מרחבי העולם, עם ההפתעות החמודות בכל מעטפה.. עדיין זוכרת את התחושה!

    מאת: אורית |‏ 18 באוגוסט 2024 | 11:31
  • ״נוצה סגולה״ של חנוך פיבן. ספר מהמם עם צילומים מיוחדים ביותר. אני עדיין זוכרת אותו בעל פה.

    מאת: אלה |‏ 18 באוגוסט 2024 | 11:22
  • הספר שהכי אהבתי בילדות, הוא נשים קטנות, קראתי אותו מלא פעמים ואהבתי במיוחד את הדמות של ג'ו שמחליטה למכור את השיער שלה, כדי לעזור בפרנסת המשפחה, בזמן מלחמת האזרחים, וגם את הדמות של בת' טובת הלב שתמיד דואגת לכולם. אני גם רוצצה לקרוא אותו שוב , בתרגום החדש.

    מאת: נטע לי הרשגל |‏ 18 באוגוסט 2024 | 09:43
  • הספר שהכי אהבתי בילדות הוא האריה שאהב תות בגלל שהוא מדגיש ערכים של התעקשות על הרצון האישי, קבלת השונה, ואומץ לעמוד על שלך. הוא מלמד גם על חברות, איך לעזור לאחרים ולהיות גמישה ופתוחה לשינויים. כל אלו דברים חשובים שלדעתי כל הילדים צריכים להכיר, ואני אישית למדתי מכך הרבה.

    מאת: שני |‏ 18 באוגוסט 2024 | 09:42
  • הספר שאהבתי בנעוריי הוא שלוש נשים

    מאת: עליז. מזרחי |‏ 18 באוגוסט 2024 | 09:34
  • את "הקוסם מערת עוץ", אממה-אותו הכרתי בגרסה הגנובה בשם "הקוסם מעיר האיזמרגד"- ממש גניבה ספרותית משובחת. קראתי גם את כל ההמשכים, אולי 6 כאלה, אני זוכרת רק את הקטע שבמשחק הכדורגל הג'יני גרם ל- 22 כדורים להופיע על המגרש (למה שכולם ירדפו אחרי כדור אחד… )

    מאת: אסתר |‏ 18 באוגוסט 2024 | 09:10
  • אז אני הייתי חלק "חבורת סוד מוחלט בהחלט " – חסמבה
    הייתי קוראת כל ספר בשקיקה ביחד עם אחותי על המיטה והיינו מדמיינות כאילו אנחנו חלק מהחבורה הזו שבאה להילחם באוייבים של מדינת ישראל .. סדרת הספרים הזו נתנה לדמיונות שלי לנדוד ולהיות הרפתקנית

    מאת: מעין |‏ 18 באוגוסט 2024 | 09:09
  • הספר שהכי אהבתי בילדות הוא סדרת האסופית הסוחפת והמרגשת כמובן

    מאת: טליה |‏ 18 באוגוסט 2024 | 02:36
  • הספר שהכי אהבתי ועדיין אוהבת זה הסידור שלי שקיבלתי לבת מצווה מסבתא שלי שעד היום נשאר לי כמו חדש ועושה לי חשק לפתוח אותו ולהתפלל.

    מאת: אורית |‏ 18 באוגוסט 2024 | 01:33
  • ספר אהוב

    מאת: רוז |‏ 18 באוגוסט 2024 | 01:03
  • סדרת הספרים ״גלי״… כמו לקרוא יומן חיים של מישהי אחרת, והיו גם כמה ספרים.. זה היה תמים ופשוט

    מאת: עדי |‏ 17 באוגוסט 2024 | 22:58
  • הספר שהכי אהבתי הוא שרה גיבורת ניל״י. הדמות שלה עוררה בי השתאות והשראה. המסירות שלה למשימה וזה שבזכותה אנשים עלו לארץ וחיי אנשים ניצלו.

    מאת: סימה מוסן |‏ 17 באוגוסט 2024 | 22:41
  • הספר שהכי אהבתי בילדות הוא "הנסיך הקטן".
    ספר שהוא הרבה מעבר לספר ילדים.המסר שלו עמוק,נוגע ורלוונטי גם היום וגם למבוגרים.ספר שמדבר על תמימות,חברות ופילוסופיה של החיים.נכתב במלחמת העולם השנייה ומאוד מזכיר גם את תקופתנו עכשיו.אין ספק שכשיהיו לי ילדים בין כל שאר הספרים אדאג להקריא להם את הספר הזה שהמסר שלו תמיד חשוב

    מאת: מיטל |‏ 17 באוגוסט 2024 | 20:44
  • הספר האהוב עליי בילדות היה הספר שקנה לי אבי: חכמי חלם מאת שלמה אבס. מלא בסיפורים שנונים שמתאימים לילדים ולמבוגרים, לא לוקחים את החיים ברצינות מדי. עד היום אני נזכרת באלו ומגחכת לעצמי!

    מאת: מיכל ניצן |‏ 17 באוגוסט 2024 | 17:53
  • הספר האהוב עליי בילדות היה ארץ היהלום הירוק שרק אחרי שנים כשגדלתי הבנתי שמדובר בגרסה הרוסית לקוסם מארץ עוץ, כל פעם שפתחתי אותו נדהמתי כמו בפעם הראשונה מהציורים ומהעלילה ואף פעם לא היה נמאס כשסבתא הייתה מקריאה אותו לכל הנכדות.

    מאת: ולריה |‏ 17 באוגוסט 2024 | 17:01
  • בבית הספר היסודי היתה לנו ספריה ואני מידיי פעם הייתי לוקחת ספר קוראת ובורחת מהמציאות לזמן מה,ספר אחד בשם: לאהוב עד מוות של דבורה עומר השאיר בי חותם ולא הפסקתי לקרוא אותו עד שסיימתי.,למרות שהסוף היה טראגי.עד היום חוטאת בקריאת ספרים אין על ספר טוב,בשורות טובות לכולם

    מאת: שרה כהן |‏ 17 באוגוסט 2024 | 16:49
  • הספר שאהבתי בילדות הוא נשים קטנות הסיפור על האחיות והתבגרותן ריתק אותי ברגישות ובתמימות שסופר קראתי אותו אין ספור פעמים וכל פעם ריגש מחדש

    מאת: טל סיגל |‏ 17 באוגוסט 2024 | 15:24
  • הנסיך הקטן, מדהים איך כשאת ילדה הספר פשוט מגולל הרפתקה מעניינת וכשאת גדלה הוא מספר אמיתות על המין האנושי ואיך אפשר להתפעל מהדברים הקטנים בחיים שאנחנו שוכחים בתור מבוגרים

    מאת: לי שי |‏ 17 באוגוסט 2024 | 14:25
  • הספר שהכי אהבתי היה איתמר מטפס על הקירות

    מאת: מאי מזרחי |‏ 17 באוגוסט 2024 | 14:16
  • הכי אהבתי בילדותי את הספר "אורי"

    מאת: נטלי |‏ 17 באוגוסט 2024 | 14:02
  • הספר שהכי אהבתי בילדות הוא אטלס לילדים. מאז שהייתי קטנה אבא שלי הקריא לי אותו וסיפר לי על כל מיני ארצות ותרבויות בעולם ואני זוכרת שזה ממש ריתק אותי. עד היום כל הנושא של טיולים בעולם, הכרת מדינות וגילוי תרבויות חדשות מאוד מרתק אותי.

    מאת: גלי ליברמן |‏ 17 באוגוסט 2024 | 13:29
  • בילדותי למדתי בבית ספר חרדי לבנות בלבד והייתה לי גישה רק לסיפורים על השואה וקראתי דברים מאוד חשובים אבל גם קשים לקריאה לילדה.
    .עד שדודה שלי הביאה לי מהדורה צהובה וישנה של "חלף עם הרוח" בשני כרכים שעומדים להתפורר. קראתי בהם פעם אחת ברצף, בלי להניח אותם מהיד. פחות התייחסתי לזה כאל רומן רומנטי ויותר הערצתי את סקארלט על האישה החזקה שהיא.
    מאז אני חוששת לדפדף בהם שוב שהדפים לא יתפוררו לי ביד.

    מאת: חדוה |‏ 17 באוגוסט 2024 | 11:29
  • ציפור הנפש

    מאת: רוני טנדלר |‏ 17 באוגוסט 2024 | 11:10
  • "דירה להשכיר"

    מאת: אורלי כרמון |‏ 17 באוגוסט 2024 | 10:59
  • העץ הנדיב! מקריאה אותו היום לילדים שלי, יש לו מוסר השכל ממש טוב- לעזור למי שעוזר לך ולא להיות כפוי טובה.

    מאת: זיו |‏ 17 באוגוסט 2024 | 10:36
  • הספר שהכי אהבתי כילדה היה הבית של יעל, משהו בעלילה וגם באיורים משך אותי. על יעל הילדה הנחושה שחיפשה מקום מגורים , היתה יצירתית והכינה בתים, זוכרת שבעקבות הסיפור הזה היינו לוקחים 2 כסאות פורסים עליהם סדין וקוראים לזה בית

    מאת: מיכל |‏ 17 באוגוסט 2024 | 09:15
  • הספר האהוב עלי בילדות היה אות קין של רם אורן. משלב סיפור של טרגדיה מן השואה, עם סיפור הצלחה של בן לניצול שואה, והחיבור של אותו בן לעסקי ריגול אחר ניאו נאצים בדרום אמריקה. יש עומק רב בדמויות שיצר רם אורן בספר "אות קין".
    אפילו דמויות שהוצבו בסיפור רק כדי לתת רקע לגיבורים האמיתיים (כמו ניצול השואה שהציל תינוק שאינו שלו והביא אותו לארץ ישראל) קיבלו עומק פסיכולוגי מרשים. אפילו ביצעתי בגרות באנגלית בע"פ.
    ספר מומלץ בחום

    מאת: רוי |‏ 17 באוגוסט 2024 | 09:04
  • הספר שהכי אהבתי בילדות היה "העץ הנדיב". כל פעם שקראתי אותו התגלה עוד מסר, כל תקופה שאני חוזרת אליו מתגלה משמעות נוספת על החיים בהתאם לתקופה בה אתה נמצא. היום אני אמא לשני ילדים מקסימים וזה אחד הספרים שהם עצמם הכי אוהבים… מה שנחמד שאחרי שקוראים אותו כמעט תמיד מתפתחת שיחה על המסרים שעולים בו. הם שואלים, מגיבים ..וזו דרך מצויינת לחינוך ערכי בו הילד שותף פעיל.

    מאת: ירדן |‏ 17 באוגוסט 2024 | 08:41
  • הספר שהכי אהבתי בילדות הוא ״אורה הכפולה״ מאת אריך קסטנר. העלילה המסעירה של תאומות שהופרדו, נפגשו במקרה והתחלפו ביניהן ריתקה אותי וכמובן שהסוף הטוב והאיחוד בין ההורים ריגשו אותי. קראתי אותו עשרות פעמים ועד היום אני יודעת לצטט קטעים שלמים בעל פה. הספר ההוא מילדותי- מרופט ומצהיב, אצלי בבית וקראתי אותו עם הבת שלי.

    מאת: איילת |‏ 17 באוגוסט 2024 | 07:32
  • הספר שמאוד אהבתי בילדותי היה "אורי" של הסופרת אסתר שטרייט וורצל.. גדלתי בבית עם 12 אחי . ואבי ז"ל העמיק בכל אחד מאיתנו מגיל צעיר את חדוות הקריאה.הסםר עצמו עב קרס . הספר מאוד מרתק ומעניין ומספר את סיפורו של אורי בימים לפני קום המדינה על כל מעלליו, , גבורותיו , משנות ילדותו .ועד בגרותו.. הספר מאוד מרתק ומעניין.ולא יכולתי להפסיק לקרוא ממנו ברצף ובהנאה. .

    מאת: גאולה קןגוקרו |‏ 17 באוגוסט 2024 | 03:29
  • הספר שהכי אהבתי הוא הקיץ של אביה, 8 שנים עשו עלי חרם בבית הספר ומאוד הזדהתי עם הסיפור

    מאת: שיר |‏ 17 באוגוסט 2024 | 01:56
  • הספר שהכי אהבתי בילדותי נקרא "הילדה והדב" , זה ספר שהיה של אבא שלי בילדותה ועבר אליי, זה בעצם אוסף של סיפורים קצרים עם איורים יפים,

    מאת: איריס הרפז |‏ 16 באוגוסט 2024 | 22:06
  • הספר "שפת הסימנים של נעה"
    בעזרת תסרוקות בשיער מלמדים את נעה את ימות השבוע.
    סטיילינג מגיל קטן לא מזיק

    מאת: קרן |‏ 16 באוגוסט 2024 | 21:53
  • הספר האהוב עליי היה הבית של יעל! תמיד ביקשתי מאחותי שתקריא לי אותו ואהבתי לדפדף בין הדפים ולהסתכל על האיורים. אני זוכרת שהייתי לוקחת ארגז בסלון ומדמיינת שזה הבית שלי

    מאת: מי |‏ 16 באוגוסט 2024 | 21:20
  • העץ הנדיב

    מאת: סלי |‏ 16 באוגוסט 2024 | 20:04
  • הספר שהכי אהבתי בילדותי הוא ללא ספק מיץ פטל מאת חיה שנהב, אמי הפכה אותו להצגה של ממש ותמיד הייתי צוחקת ומחכה לפעם הבאה שהיא תקריא לי אותו.
    היום אני לגמרי מבינה את מיץ פטל שבסה"כ רוצה להינות בבית שלו ושיעזבו אותו בשקט :)

    מאת: נורית |‏ 16 באוגוסט 2024 | 17:33
  • הספר שהכי אהבתי בילדות הוא "לבת (וגם לבן לא יזיק לדעת)" מאת אסתר קל. ספר מקסים עם סיפורים ועצות לילדות. שחור על גבי ורוד (כל הדפים בספר ורודים). קראתי אותו כל כך הרבה פעמים ועד היום שמור אצלי בבית עבור הבת שלי..

    מאת: דליה אטין |‏ 16 באוגוסט 2024 | 16:59
  • הספר האהוב עליי בילדות וגם עד היום הוא בילבי. הוא בשמו המלא – בילבי ילדת גרב. אהבתי את התעוזה של בילבי, שהיא לא פחדה מכלום, שהיא מצחיקה וחברה טובה. כל מה שרציתי להיות.
    כיום, אני מחנכת כיתה ביסודי, וכל מחזור כיתה שאני מלמדת אני מקריאה להם את הספר הזה בהמשכים. כל פעם חלק אחר. התלמידים שלי יושבים מהופנטים ומקשיבים לסיפור.
    כאשר הם הולכים להשאיל את הספר הזה מהספרייה, אני יודעת שעשיתי את שלי.

    מאת: קארין מלכה |‏ 16 באוגוסט 2024 | 16:41
  • האסופית!!! אן מאבונלי המושלמת.

    מאת: לילוש |‏ 16 באוגוסט 2024 | 16:20
  • הספר שהכי אהבתי בילדות הוא "ציפור הנפש"
    זה ספר שניתן לי לקריאה ע"י אמא שלי.. ספר עם תוכן למבוגרים כתוב בשפה פשוטה לילדים
    אני זוכרת את התחושה שנתנה לי הקריאה בספר כמו הצצה למסתורין של הקיום
    של להיות אדם
    ובאופן אינטואיטיבי ענה לי על כל מיני שאלות על החיים. לימים חזרתי לקרוא בו כל כמה שנים מחדש ומצאתי בו את אותה ההתרגשות הראשונית ביחד עם תובנות חדשות …

    מאת: אוריין ארנון |‏ 16 באוגוסט 2024 | 15:10
  • הספר האהוב עליי בילדותי הוא האסופית. בתור ילדה אשר נוטה לגוון הג'ינג'י ומתולתלת וקצת אאוטסיידרית הזדהיתי עם הגיבורה אן שירלי. הספר הציג את המסע של אן אל גילוי העצמי האומץ להאמין בעצמה והיכולת למצוא אושר פנימי, גם כשסביבה לא תמיד מקבלת אותה. דרך המסע של אן, קיבלתי השראה בתור ילדה להאמין בעצמי.

    מאת: רוי |‏ 16 באוגוסט 2024 | 15:07
  • הנסיכה והאפון

    מאת: שירי סוקולובסקי |‏ 16 באוגוסט 2024 | 14:42
  • הספר שהכי אהבתי בילדות הוא ספר הנימוסים של דיסני, מלא באיורים. ופלאים ופפתכמרין ומשפטים שמלווים אותי לאורך כל החיים, שנון ומדויק ומצחיק ועליז בו זמנית עם רצינות ואחריות

    מאת: לינוי |‏ 16 באוגוסט 2024 | 12:43
  • הספר הראשון שקראתי היה המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה ועד היום זה הספר האהוב עליי, פשוט נהדר !!

    וספר ילדים צמיד אהבתי את מרק דלעת כי גם היה בו מתכון ממש טוב למרק דלעת בסוף

    מאת: גלי נגר |‏ 16 באוגוסט 2024 | 12:35
  • הספר שהכי אהבתי בילדותי הוא ג'ינג'י של גלילה רון פדר. קראתי את כל הסדרה ועוד ספרים שהיא כתבה. בעקבות הספרים שלה, אהבתי מאוד את הסרט אל עצמי שמבוסס על הספר שלה ובמיוחד כי גם בן דוד שלי שיחק שם באחד התפקידים הראשיים.

    מאת: רעות |‏ 16 באוגוסט 2024 | 12:03
  • הספר ילדות האהוב עליי הוא מעשה בחמישה בלונים!

    מאת: דניאל |‏ 16 באוגוסט 2024 | 11:45
  • כשהייתי ילדה קראתי את הספר אן האסופית
    עד היום יש לי חולשה לשם אן
    תמיד אני מספרת לבנות שלי שזה הספר הכי מרתק שקראתי בתור ילדה , אן – ילדה מהממת יתומה שאיבדה את הוריה ונשלחת לבית יתומים
    לאחר מכן עוברת לאימוץ ושובה את הקוראים בחוכמתה ובדמיונה הפורה
    ילדה ג׳ינג׳ית שמתמודדת עם קשיים ואתגרים משמעותיים בחייה אשר מכשלים ומעצבים את אופייה .
    ממליצה מאוד
    ספר שחרוט בזכרוני מזה שנים רבות

    מאת: אבישג |‏ 16 באוגוסט 2024 | 11:10
  • הספר האהוב עליי היה "שתוק שמן" של אורן ציבלין. מדבר על התמודדות של ילד שמן בבי"ס ואני זוכרת כמה הופתעתי מהרגישות והעומק של החוויה שתוארה שם של ילד שמתמודד עם עודף משקל ועל התחושה ש"כולם רואים לך". קראתי אותו שוב ושוב ועד היום כמעט 30 שנה אחרי הוא נשאר איתי בלב

    מאת: דנית רז |‏ 16 באוגוסט 2024 | 10:57
  • הספר המושלם ביותר עבורי ולנצח ישאר הוא : העץ הנדיב . וואוו.כמה מוסר השכל ,כמה עומק,כמה חמלה ונתינה שהנתינה בספר היא כל כך מרגשת .
    אני אמא ל2 ילדים הבן שלי מאובחן על הספקטרום והחוויה בקריאה איתם ובמיוחד איתו כל כך עוצמתית.
    תודה .

    מאת: איה כהן |‏ 16 באוגוסט 2024 | 10:17
  • הארי פוטר, נראה לי שקראתי כל ספר בסדרה עשרות פעמים, לא פחות. הדבר המדהים בסדרה הזאת הוא שהיא לא איבדה רלוונטיות ככל שגדלתי אלא בכל קריאה מחודשת גיליתי רובד חדש ועמוק יותר. אני מצפה לרגע שבו הילדים שלי יזכרו לקרוא אותו ולהתאהב כמוני.

    מאת: אמילי גוטל |‏ 16 באוגוסט 2024 | 10:00
  • כשהייתי ילדה מצאתי בספריית ביה"ס החרדי שבו למדתי את הספר 'ילדי תרשיש באי בודד'. קראתי אותו ברצף במשך כמה ימים, ונשארתי אחרי ההפסקות מתחבאת מתחת לשולחן הכתיבה בספרייה כדי לקרוא בו (ההברזה הראשונה בחיי היתה לספרייה, עד כדי כך הייתי חנונית).
    היום כשאני אמא לילדים, והילדים שלי מצאו את הספר הזה בספרייה העירונית, התענגתי על ההנאה שלהם מאותו ספר בדיוק. כשהבנו שלי השאיל אותו בפעם השמינית שוב מהספרייה, הספרנית אמרה לו "חמוד, מופיע לי שכבר קראת את הספר הזה", אז הוא ענה "ברור, כבר 200 פעם, ועדיין משאיל אותו שוב".
    אחרי מאמצים מרובים מצאתי מקום שבו עדין אפשר היה לקנות את הספר, ומאז יש לנו אותו בבית. אני בשנות ה30 המאוחרות לחיי ומתענגת על הספר הזה, כאילו הייתי בת 8 שוב.

    מאת: יוכי |‏ 16 באוגוסט 2024 | 10:00
  • הספר האהוב עלי בשנות ילדותי היה "דירה להשכיר", סיפור קסום שהכניס אותי לעולם של דמיונות והייתי קוראת אותו כל יום במשך המון זמן

    מאת: הגר ברנס |‏ 16 באוגוסט 2024 | 09:57
  • דנידין הרואה והבלתי נראה! שנים חלמתי למצוא נוזל סגול בחלון

    מאת: מאיה |‏ 16 באוגוסט 2024 | 09:50
  • ״נשים קטנות״, כי אין על נשים

    מאת: טל |‏ 16 באוגוסט 2024 | 09:41
  • הספר ,או יותר נכון הסידרה של הספר ,דנידין הרואה ואינו נראה
    כל הזמן דמיינתי מה היה אילו הייתי כמוהו,אני חושבת שזה זיכרון מבין היחידים שאני עדיין זוכרת

    מאת: מירה |‏ 16 באוגוסט 2024 | 09:40
  • אהבתי אז וגם היום את תירס חם בים בם בם

    מאת: לאה |‏ 16 באוגוסט 2024 | 09:38
  • כשהייתי ילדה, היה לי את הספר של בת הים הקטנה, אבל לא הספרים הצבעוניים והמתוקים של דיסני. ספר עב כרס של הנס כריסטיאן אנדרסן ללא תמונות כמעט, רק קצת ציורים בשחור לבן. ואני לא שוכחת כל השנים את התיאור בסוף של העצב של בת הים שראתה את הנסיך מתחתן עם אישה על האונייה, והעדיפה למות ולהפוך לקצף על פני המים מאשר לחזור לחיים בים. לא יודעת למה, מאד תפס אותי התיאור העצוב הזה.

    מאת: אביטל |‏ 16 באוגוסט 2024 | 09:36
  • ספר הילדים שהכי אהבתי היה הספר "גורילה" מאת אנתוני בראון. זה היה סיפור על ילדה שלאביה לא היה זמן בשבילה, והוא תמיד עבד. לילה אחד, היא הלכה לישון עם בובת הגורילה שלה, ובאמצע הלילה הגורילה הפכה להיות אמיתית, אמרה לילדה שהיא לא תפגע בה, ואז לבשה את מעילה של אביה של הילדה, ושניהם הלכו לטיול בגן החיות – שם ראו גורילות נוספות. לאחר מכן הם הלכו לסרט ולאכול. בסוף הבילוי, שניהם חזרו הביתה, והגורילה שוב חזרה להיות בובה קטנה. בבוקר, אביה של הילדה הפתיע אותה עם עוגת יום הולדת ומתנות, והספר נגמר כשהם הולכים יחד לגן החיות. האיורים של הסיפור מדהימים ביופיים, הם ריאליסטיים ויוצאי דופן, והסיפור הזה נשאר איתי עד היום, ונתן לי השראה לכתוב סיפורי ילדים ולאייר אותם בעצמי.

    מאת: דניאל |‏ 16 באוגוסט 2024 | 09:35
  • בתור ילדה עם הפרעות קשר וריכוז הייתי מכורה ממש לקומיקס בעיקר ״זבנג״ משהו במשפטים הקצרים ובציורים לגמרי משך אותי והחזיק לי את הריכוז לשעות.
    ככ אהבתי את זה הייתי כותבת ומציירת לעצמי סיפורי קומיקס (אגב עד היום

    מאת: טלי |‏ 16 באוגוסט 2024 | 09:29
  • אהבתי את דירה להשכיר,אשמח לזכות

    מאת: הדס דביר |‏ 16 באוגוסט 2024 | 09:22
  • הספר שהכי אהבתי בילדותי הוא חנן הגנן .
    בתור ילדה שאהבה לאכול מתוקים בלי סוף
    ובילתה כל חצי שנה אצל רופא שיניים …
    החלטתי להתחיל לנסות לאכול יותר פירות..
    כמו בספר. הכל היה נראה שובה את העין והפירות היו נראים מתוקים וטעימים ..
    בזכות הספר התחלתי לאכול פירות ..
    .

    מאת: מזל |‏ 16 באוגוסט 2024 | 09:22
  • הייתי בת 13,אולי 14.
    הראש היה עסוק בבנים בשכונה כשיום אחד הרגשתי מאוהבת בזה וביום השני,בהוא וכך עברו להם ימים של התאהבויות מטופשות ומשחקי מחבואים כשהנועזים בינינו נכנסו לתוך השיחים בגינה הציבורית למשחקי מבוגרים :)
    אותם ימים הגיע לידי הספר "זרים ואוהבים" של אורי אורן המספר את סיפור האהבה של חייל ישראלי ונערה ערביה והאהבה הגדולה שקראתי עליה בספר הזה (שעד היום שמור עמי למרות שעברו כמה עשורים) גרם לי לחשוב שכל ההתאהבויות הקטנות הללו באמת מטופשות וחסרות עומק והכי שווה לחכות לאהבה האמיתית הגדולה והרצינית שאצלי הגיע בגיל 16 ונמשכה יותר משלושים שנה עד שהתגרשנו אבל כחברים,לפני עשור :)
    עד יום אני תולעת ספרים מושבעת שאוהבת לשקוע בעולמות רחוקים,מצד שני אני פאשניסטה מוצהרת שאוהבת לקנות לא את הטרנדים אלא רק את מה שמתאים לי וישאר קלאסי לתמיד.

    מאת: עידית עמרם |‏ 16 באוגוסט 2024 | 09:12
  • בילדות הייתי תולעת ספרים רצינית, מגיעה כל שבועיים לספריה וחוזרת עם 10 ספרים הביתה. קראתי את כל סדרת ג'ינג'י
    והייתי מחכה לספרים חדשים שייצאו בסדרה. בכל פעם שהיה מתמזל מזלי למצוא אחד חדש, זו הייתה שמחה אדירה!

    מאת: ניצן |‏ 16 באוגוסט 2024 | 09:00
  • את "אורה הכפולה" של אריך קסטנר אהבתי במיוחד. ספר סוחף לתוך עולמן של שתי ילדות בנות 9 שמגלות בזמן מחנה קיץ שהן תאומות שהופרדו, לאחר שההורים שלהן התגרשו.

    מאת: דנה |‏ 16 באוגוסט 2024 | 08:57
  • הספר שאני אף פעם לא אשכח כשהייתי ילדה בסביבות גיל 12 התמודדתי עם בעיות באכילה ואחותי הגדולה שתמיד אבל תמיד דאגה וחשבה עלי קנתה לי ספר שקראו לו תזונה בריאה לנערות שמתדמודדות עם בעיות בתת משקל עם תמונות ועם מתכונים והסבר על כל מאכל עד ערכיים תזונתיים..
    אני זוכרת שלא הפסקתי לקרוא ולהסתכל על התמונות של האוכל. השינוי כמובן לגבי אוכל לא הגיע נטו בגלל הספר. אבל חד משמעית שהספר עזר לי ושמרתי אותו שנים.
    rivkabhj369@gmail.com

    מאת: רבקה בן הרוש |‏ 16 באוגוסט 2024 | 08:52
  • כשהייתי קטנה קראתי שוב ושוב את נשים קטנות, והתחברתי מאוד להרגשה שלכל אחת יש את הכשרונות והאופי שלה, ואין דרך אחת לבוא לידי ביטוי. כמובן שג'ו הייתה הדמות האהובה עלי עם העקשנות והעצמאות שלה, והרצון לצאת לעולם הגדול ולהתנסות בדברים.

    מאת: עינבל ששון |‏ 16 באוגוסט 2024 | 08:48
  • הספר שהכי אהבתי בילדות הוא ג'ינג'י של גלילה רון פדר. זה התחיל כי היה לי חלום להיות ג'ינג'ית והמשיך לכל הסדרה בגלל התעלומות. את רוב הספרים קראתי אפילו פעמיים!

    מאת: נוגה נודלר |‏ 16 באוגוסט 2024 | 08:45
  • הכי אהבתי את הספר "דנידין הרואה ואינו נראה"

    מאת: דנה פיקר |‏ 16 באוגוסט 2024 | 08:36
  • הספר שהכי אהבתי לקרוא כילדה היה ה"אסופית". אן שירלי היתומה והעולם הדמיוני שלה היו קסומים בעיני. התרגשתי והערצתי את האומץ והתמימות שלה. שמחתי והתעצבתי בכל פרק שקראתי ועד היום יש לה פינה חמה בלב שלי.

    מאת: אור לוי |‏ 16 באוגוסט 2024 | 07:54
  • ספר הילדות האהוב שלי הוא אן שירלי. סיפור מרגש על ילדה שמגיעה לביתם של אח ואחות מבוגרים. האח והאחות ציפו להגעתו של בן שיעזור במטלות המשק והבית….. ההתחלה לא קלה…. אין חיבור בין אן לאחות… בסוף הכל מסתדר.
    הספר גם קיבל גרסאות מצולמות. מומלץ!

    מאת: אורית כהן |‏ 16 באוגוסט 2024 | 07:45
  • הספר שהכי אהבתי היה "אנריקו סאן הילדה מלפלנד" היינו עולים חדשים הורים ו 4 ילדים , , אני הקטנה והיה הכי פחות זמן להקדיש לי ופשוט התאהבתי בקריאת ספרים , הספר נתן לי אפשרות לשקוע בחלומות ולהפליג אל עולם אחר, תרבות אחרת שאני לא מכירה , גרנו במושב ותפקידי היה למלא מים בחביות של הפרות, מהשיעמום לקחתי ספר וכמובן שהייתי שוקעת בקריאה והמים היו מציפים ונשפכים לחצרות ….כמובן שאבי ז"ל היה כועס עלי

    מאת: מירי קרמין |‏ 16 באוגוסט 2024 | 07:41
  • ספרים התחלתי לקרוא בגיל 18 והספר היה על נהר הפיאדרה שם ישבתי גם בכיתי של פאולו קואלו. מאז ועד היום אני תולעת ספרים.

    מאת: סימה גורג |‏ 16 באוגוסט 2024 | 07:14
  • כשהייתי בת 12 קיבלתי ליום ההולדת את הספר "איילת מקבלת". הספר עסק בכל הנוגע להתבגרות, החל בקבלת מחזור ושינויים בגוף ועד איך לעצב את החדר. אבל החלק שהכי עניין אותי הוא הפרק על אופנה. היו שם משפטים מעצימים על איך להסתכל במראה ולאהוב את מה שרואים, ועד איך להרכיב מלתחת קפסולה, עוד לפני שקראו לה ככה. חזרתי לפרק הזה שוב ושוב ושוב במשך שנות ההתבגרות הראשונות שלי, כאילו זה התנ"ך שלי.

    מאת: דנה |‏ 16 באוגוסט 2024 | 06:37
  • אל עצמי של הסופרת הכי נערצת גלילה רון פדר
    הערצתי את האישה ואת סיפור חייה המטורף
    אישה צעירה שהכניסה לביתה ילדי אומנה גידלה אותם וסיפקה להם חום ואהבה. הסיפור על ציון גיבור הספרים של גלילה הוא למעשה אותו הילד שהיא אימצה לחיקה.
    אני עד היום זוכרת את כל סדרת הספרים אין דברים כאלה

    מאת: נאמן יהל רויטל |‏ 16 באוגוסט 2024 | 06:34
  • הספר שהכי אהבתי בילדות זה העץ הנדיב.
    ספר מלא רגש, חמלה, אהבה ללא תנאי, אבל גם עצוב בחלקו, כי כמה מיוחד זה לפתח רגש כלפי עץ שנותר בודד מדיי פעם ומחכה לאדם שיבוא לבקר אותו… גם היום כשאני מקריאה אותו לבת שלי הוא מצליח לרגש אותי ולעורר בי הרבה מחשבות על החיים

    מאת: הדס צדוק |‏ 16 באוגוסט 2024 | 06:28
  • הכי אהבתי את הספר "כספיון"/פאול קור.
    כריש ענק וגם רגשן.
    ממחיש את אורכו בדפים מיוחדים ובהמון דגיגונים כסופים.
    יופי שלמילים, יופי של איור ועיצוב.
    ולא נס,ליחו.
    מאשרת תקנון

    מאת: ריעות לוי |‏ 16 באוגוסט 2024 | 03:14
  • הספר שהכי אהבתי בילדות, ויש לו פינה חמה בליבי,"יהושע הפרוע"/הנריך הופמן
    מצחיק,מפחיד,מותח,מיוחד.
    אהבתי ואוהבת .מאשרת

    מאת: לבנת לוי |‏ 16 באוגוסט 2024 | 03:11
  • קוראים לי אלונה והיה ספר שקראו לו ״ אלונה לא ״
    ספר גאוני על ילדה חמודה אך מרדנית שלא רוצה לעשות כלום לקראת סוף הספר היא טיפה מנסה , נפתח לה עולם והיא רוצה הכל.
    כמוני 3>

    מאת: אלונה |‏ 16 באוגוסט 2024 | 00:18
  • ״אורי״ של אסתר שטרייט וורצל – הספר הכי יפה ומרגש וכל כך ישראלי.. מחכה לרגע שהילדים שלי יקראו אותו גם (:

    מאת: שרון |‏ 15 באוגוסט 2024 | 23:22
  • עד היום מאוהבת וזוכרת בעל פה מילה במילה את הספר 'ויהי ערב'. אחד הספרים המוקדמים שהיו לי, ספר פשוט ומתוק עם איורים מקסימים שבוודאי הילדים שלי יכירו

    מאת: שירה |‏ 15 באוגוסט 2024 | 23:18
  • הספר שהכי אהבתי בילדות היה "שרה גיבורת ניל"י " של דבורה עומר. קראתי אותו 4 פעמים וחיפשתי חומר נוסף בנושא באנציקלופדיות של סבא שלי ובספריה. פשוט הערצתי את שרה אהרונסון שהייתה אישה אמיצה וחזקה והשראה לילדה צעירה כמוני.

    מאת: תמי |‏ 15 באוגוסט 2024 | 23:18