מתנה בשישי: שובר של 500 שקלים לקנייה בקסטרו

ספרו לנו איזה שיא שברתן ואולי תזכו בשובר של 500 שקלים לקנייה מקולקציית אביב 2024 של קסטרו

מאת  | ‏ 15 מרץ 2024

קולקציית אביב 24 של קסטרו (צילום: שרבן לופו)

קולקציית אביב 24 של קסטרו (צילום: שרבן לופו)

בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשות מלאות הסטייל של FF, והשבוע:

שובר של 500 שקלים לקנייה מקולקציית אביב 24 של קסטרו

כל שעליכן לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה:

איזה שיא שברתן לאחרונה?

*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל

שווי המתנה: 500 שקלים

להשיג בחנויות קסטרו ובאתר

**הזוכה תיבחר מבין המגיבות לפוסט עד יום א', 17/3/24 בשעה 12:00

***בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

הזוכה משבוע שעבר במארז מוצרי ADDMINO-18 היא שרון, שסיפרה לנו מתי הופתעה לטובה: "ב"ה. אני בת 41. בדיקה מתקדמת העלתה שאין לי כמעט ביציות. 3 רופאים ויתרו עלי. האחרון משדל לתרומת ביצית. אני מסרבת לוותר. אחרי כמעט 3 שנות טיפולים, הולכת על דעת עצמי לבדיקה ולניתוח, שמגלים פוליפים ברירית שלי, שאיש לא העלה בדעתו שהם שם. הניתוח מסדר אותי ושבוע אחריו מתחיל עוד טיפול. הכי קשה שהיה. בדיקת דם ו – 6 עד 8 זריקות בכל יום. ואז שאיבה והחזרה. הבטחתי לבעלי שאחרי החזרת העוברים, אני לא עושה שום בדיקה ביתית. רק בדיקת דם. יום לפני כן, אני בבית לבד ומהמגירה קוראת לי בדיקת הריון אחת אחרונה. מאלה של הביוקר. אני לא מתאפקת ומבקשת מלמעלה כח להתמודד עם כל תוצאה. עושה הבדיקה ומניחה אותה. מציצה אחרי כמה דקות ולא רואה בה דבר. מבינה שכנראה זה לא הצליח גם הפעם. אבל אני בסדר. קיבלתי את הכח שייחלתי לו. מתארגנת בנוחיות ובדיוק לפני נטילת ידיים, רואה מול עיני את הפס הנוסף והברור שהתהווה לו במקל. נראה לי שזה נחשב הפתעה לטובה :-)".

השאירו תגובה

 

  • שברתי שיא בכמות החתולים שאימצתי.
    אני גרה בדירת חדר עם חצר ובהתחלה חשבתי שלא אוכל לטפל בחיית מחמד כי הבית קטן וכי אין לי זמן. אך כשחתול קטן הופיע לי בחצר התאהבתי בו ואימצתי אותו, עם השנים לא יכולתי לוותר על אף חתול ואימצתי 5. ואני לא מתחרטת לרגע.

    מאת: ענבל |‏ 21 במרץ 2024 | 11:56
  • שברתי שיא של עצמי שסיימתי לימודי רפואה אחרי 6 שנים, בחיים בחול, שזה אומר התמודדות של הרבה בדידות ולימודים מאתגרים, ולפעמים כבר חששתי שזה לא יקרה אבל צלחתי את כל הפחדים של עצמי.

    מאת: ויקי |‏ 17 במרץ 2024 | 23:49
  • תיקון התגובה הקודמת: *פיברומיאלגיה

    מאת: תמי |‏ 17 במרץ 2024 | 13:22
  • לא יודעת אפילו מאיפה להתחיל.

    בחלומות (או בסיוטים) הכי גדולים שלי לא ציפיתי להשתתף במירוץ בעיר המשוגעת והכל כך לא מישורית הזו – ירושלים.

    אבל איכשהו זה קרה בטו בשבט האחרון. ואפילו הצלחתי לשבור שיא אישי ל-10 ק"מ (שעם הרבה מוטיבציה בראבאק, יישבר שוב ממש ממש בקרוב).

    מאת: לירון |‏ 17 במרץ 2024 | 12:33
  • השנה,כבר מתחילת החורף,הצלחתי לשבור שיא -שיא של שחייה בים כמעט כל יום.
    כשסיפרתי לאחותי שאני עדיין שוחה היא צחקה ואמרה שהפכתי ל four season swimmer . ולחשוב שהיו שנים שחודשים שלמים לא הגעתי לים למרות שהוא מרחק נגיעה.
    האמת שזה לא מעט בזכות הרגל נוסף שאימצתי בשנה האחרונה לסיים כל מיקלחת עם שטיפה של מים קרים (הישג בפני עצמו).
    עם כל הטירוף בארץ ובעולם, ההרגל הקטן הזה עוזר לי להתנתק מהכאוס ולשמור על שפיות. מרבית הימים יפים, המים קצת קרים אך נסבלים!!!

    מאת: שוש |‏ 17 במרץ 2024 | 12:30
  • כבר תקופה ארוכה של כמה שנים אני לא מצליחה להתאמן ברצף..מתחילה חודש– חודשיים חדר כושר ואז מזניחה, משלמת מנוי שנה שלמה, עושה הפסקה שנה ושוב מנסה לחודש חודשיים..ככה זה נמשך כבר כמה שנים עד לפני חודשיים. באימון הראשון שכבתי רוב האימון על הריצפה ולא נשמתי..רציתי למות. היום חודשיים אחרי אני מתאמנת שעה שלמה וביום שישי רק לפני יומיים בלבד שברתי שיא, שרפתי כמעט שלושת אלפים קלוריות שעד יום זה היה המקסימום שלי שלוש מאות והחזקתי אימון שלם בקצב מטורף.

    מאת: הדר |‏ 17 במרץ 2024 | 12:05
  • בחודשים האחרונים הדרמתי מהצפון הרחוק אל חיפה היפה, שיש בה הר וגם ים. באחד מימי השישי הגשומים יצאתי מתוך המאפייה השכונתית הישר אל קשת מטורפת בשמיים, ובעודי מביטה בה מהופנטת, פתאום שמתי לב שחזיר בר עומד כמה מטרים לידי ומביט מהופנט בי, שלא לומר בשקית החלות שהחזקתי. לקחתי כמה צעדים זהירים אחורה ומיד פתחתי בספרינט חיי לכיוון הבית, מאה מטר פלוס משוכות. בתור מי ששונאת לרוץ אפילו מטר אחד קדימה, זה ללא ספק היה שיא ספורטיבי חדש.

    מאת: מור |‏ 17 במרץ 2024 | 11:34
  • אחרי 30 שנים אשר בהם לא הצלחתי להביא את עצמי לחשוב על טיסה במטוס , דווקא בשנה ההזויה הזו, הצלחתי לשבור את המחסום האישי ,לומר שבחיינו השבריים אין מקום למחסום כזה, וסופסוף עפתי באויר!

    מאת: יפה |‏ 17 במרץ 2024 | 11:19
  • השיא שלי הוא שיא אישי כפול – לצערי בשנתיים האחרונות הגעתי לשיא במשקל שלי ובשנה האחרונה החלטתי לקחת את עצמי בידיים ללכת לתזונאית ולהתחיל להתאמן וסוף סוף הגעתי לשיא חיובי של בדיקות דם תקינות ומשקל בריא ותקין ממש לשיא הבריאות שלי מזה זמן רב מאוד

    מאת: מעין |‏ 17 במרץ 2024 | 11:16
  • בשבוע הראשון של ינואר השנה בעבודה שברתי שיא גינס! (אולי…)
    העברתי סדנת מדיטציה למאה וחמישים איש שלרובם זו היתה הפעם הראשונה.
    אז נכון שלא ישבנו שעה (מדדתי עשרים ושתיים דקות) אבל זה איפשר משהו חדש ושינה להם את המשך היום ולי נתן בוסט אנרגיה שאני במקום הנכון בזמן הנכון .

    מאת: סיגל |‏ 17 במרץ 2024 | 11:06
  • לא הסתרקתי במשך 3 חודשים ונוצר לי קשר ענק בשיער כמו רסטה . לא הצלחתי לפתוח אותו אז גזרתי אותו ועכשיו השיער שלי עקום עם כל מיני אורכים שונים . אני ממש מתוסכלת …

    מאת: שני |‏ 17 במרץ 2024 | 10:43
  • שברתי שיא אתמול בשבת היפה,
    הצלחתי לבלבל מוכר מיומן ומהמם בבית קפה בת"א.
    נטול
    בכוס גודלה
    מפורק
    עם הרבה מים חמים
    עם קצת חלב סויה חם בצד.
    שאל שלוש פעמים
    חטף באמצע התקף חרדה קטן
    התנצל שהמכונת קפה החדשה רק יום שני כאן.
    הבעתי תמיכה וסולדריות.
    הוא קצת הזיע, עם חיוך נבוך
    חייכתי לו חיוך קטן ומבין,
    ואמרתי תודה רבה.
    נוסטלגיה לתקופות שהיה לי לא פחות מורכב.

    מאת: לימן |‏ 17 במרץ 2024 | 10:07
  • השיא ששברתי הוא לישון לבד מעל 3 חודשים כי בעלי במילואים… מאז שהתחתנו לפני 13 שנה, לא ישנתי לבד יותר מ 3 ימים.. :-(

    מאת: דליה אטין |‏ 17 במרץ 2024 | 09:27
  • אני לא כזו ששוברת שיאים, ההיפך… אני מלכת המיינסטרים והבינוניות, חוגגת את האמצע על כל יתרונותיו. אבל בין כל הממוצעות של חיי, יש דבר אחד שעשיתי שונה, אחרת מכל הגיון בריא והוא בהחלט שבירת שיא מבחינתי. לפני 15 שנים בחתונה של חברה הכרתי חבר של החתן מצרפת. קבענו שלמחרת אעשה לו סיור בתל אביב, כי אח"כ הוא טס בחזרה. אחרי יומיים מושלמים ביחד אפילו ליוויתי אותו לשדה והוא הציע לי שאבוא אליו לטיול גומלין. לא התלבטתי הרבה ולמחרת (3 ימים אחרי שהכרנו) כבר הייתי על טיסה לפריז. חשבתי שאשאר שבוע, אולי שבועיים ואז זה נמשך לחודש שבסופו התחתנו. . זה היה הדבר הכי ספונטני שעשיתי בחיי והכי שובר שיאים ועד היום, אני המומה מהמהירות שבה הבנו שאנחנו צריכים להיות ביחד. יש לנו 4 ילדים ביחד וזה הסיפור שהם הכי אוהבים לשמוע

    מאת: נטע |‏ 17 במרץ 2024 | 09:15
  • שברתי שיא בצבירת כביסה .כל החצר שלי כביסה בתלייה מעצלנות לקפל
    הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

    מאת: מורן |‏ 17 במרץ 2024 | 09:08
  • השיא ששברתי בתקופה האחרונה היא להישבר לרסיסים לצרוח ולבכות אחרי שבן דוד שלי נרצח ב7/10 ,לחזור מהשבעה אחרי סיפורים קורעי לב לנגב את הדמעות לרקוד ולצחוק ולהיות הכי מאושרת עם הילדים כאילו לא קרה כלום , לקלח להרדים ושוב לקום בבוקר לבכות ולצרוח לשמיים
    ןככה עד היום כבר חמישה חודשים שאני סוכנת כפולה , אמא מאושרת ליד הקטנים שלי
    ובשניה אחת חוזרת להתגעגע לבכות ולא להעכל את הזוועות
    liel987670@walla.com

    מאת: ליאל מועלם |‏ 17 במרץ 2024 | 08:24
  • וזה סופית קרה בחודש שעבר:
    שברתי שיא עולם ללא עוררין!!
    מאה פעמים ״רק תן לי במה״ ורוב הקהל נשאר עד הסוף!
    ואפילו לא הפסיק לצחוק!!!

    מאת: שושנה |‏ 17 במרץ 2024 | 08:23
  • בשישי האחרון שברתי שיא של הזמנות: בשלושת המרקים יחד היו מעל שש מאות יחידות של קובה.
    כיף שיותר ויותר באים ונהנים מהקובה שלי
    עוד יותר כיף זה שהם חוזרים וקונים שוב…
    את כל הקובות שנותרו הבאתי איתי היום למשרד לפרגן למי שנתנו לי את הדרייב לשבור את השיא המרגש.

    מאת: לימור |‏ 17 במרץ 2024 | 08:21
  • הצלחתי ללדת (את מיכאלה) בלי אפידורל♥️
    אין שיא שכל-כך חיכיתי והתרגשתי לשבור..
    3.095 קילו של אושר וטוהר הגיחו לעולם אחרי ציפייה ארוכה, הרגשתי את כל הדרך שלה החוצה ולמרבה ההפתעה – נהניתי מכל רגע!
    חוויתי את פלא הבריאה במלוא עוצמתו.
    אחרי לידה אחת עם אפידורל – רוצה להגיד לכל אחת שתקרא את זה, זה אפשרי ללדת בלי…
    אין לנו מושג כמה כוחות ועוצמות נתן לנו הבורא, רק צריך להאמין שאנחנו יכולות, זה כל מה שצריך…

    מאת: ניצן גז |‏ 17 במרץ 2024 | 04:55
  • הצלחתי ללדת (את מיכאלה) בלי אפידורל ♥️

    מאת: ניצן גז |‏ 17 במרץ 2024 | 04:48
  • השיא ששברתי שהבאתי שבעה ילדים ואני עובדת כגננת

    מאת: אורטל ביטון |‏ 17 במרץ 2024 | 02:36
  • אני מאוד אוהבת ספורט אבל לרוץ תמיד שנאתי וקינאתי באלה שיכולים לרוץ מרחקים ולהפיק הנאה מרובה . אחרי משברון קטן שהחיים זימנו חברה הזמינה אותי רק לנסות להצטרף לקבוצת ריצה שלה ,מפה לשם עברה שנה מאז אותו ניסיון ,אני רצה 15 ק"מ ומסיימת כל ריצה בתחושת הנאה עילאית . עבורי לגמרי הישג .

    מאת: ליר |‏ 16 במרץ 2024 | 22:49
  • לאחרונה שברתי את שיא המשימות שאני יכולה לעשות בו זמנית. לצערי, עקב המצב, בן הזוג שלי כמעט ולא נמצא בבית בחודשים האחרונים. כך אני נדרשת לתפקד עם ילד קטן ותינוקת לבד. בערב אחד בפרק זמן של שעה- הנקתי, הקשבתי לשיעור בתואר, הגשתי תרגיל לאחד הקורסים, קילחתי את שני הילדים, בישל לגדול נתתי לגדול לאכול והרדמתי את שניהם.

    מאת: שירי |‏ 16 במרץ 2024 | 21:29
  • היה מבחן בקורס מסוים שמשום מה לא הצלחתי בו למרות שלכולם הוא היה ממש קל.
    לא התחברתי לחומר והיה לי ממש קשה לשבת וללמוד אליו. ניגשתי פעם ופעמיים ועדיין הייתי מרחק של רק כמה נקודות בשביל לעבור.
    בפעם השלישית חרשתי את החומר ממש, החלטתי לעשות כל מה שאני יכולה, ובסוף עברתי

    מאת: תהילה |‏ 16 במרץ 2024 | 20:39
  • אחרי 8 שנים של הריונות ולידות, הגעתי למשקל מאוד גבוה, ואמרתי שזהו, הגיע לקחת את עצמי בידיים. לאט לאט, אחרי שהילדים היו נרדמים, הייתי יוצאת להליכה בשכונה שהפכה עם הזמן לריצה, והשבוע הצלחתי לשבור שיא והגעתי לריצה של 5 ק"מ רצוף! גאה מאוד בעצמי והילדים גאים בי!

    מאת: שרית |‏ 16 במרץ 2024 | 18:43
  • השיא שלי :
    גדלתי בתור בת יחידה ,ילדה שתמיד עשו בשבילה כל מה שרצתה וחלמה,נסיכה מפונקת אמיתית,:,כעבור שנים כשהכרתי את בעלי הקמנו יחד משפחה של חמישה ילדים מהממים,הישג פורץ גבולות בשבילי ,בטח לילדה שלא היתה מרימה את הצלחת מהשולחן בארוחת הצהריים:)

    מאת: אריאל רטיג |‏ 16 במרץ 2024 | 18:40
  • השיא ששברתי לאחרונה הוא בשעות שינה! ישנתי ביום שישי האחרון 12 שעות אחרי שבוע מתיש ברמות, כבר הרבה זמן שלא הרשיתי לעצמי לישון ככ הרבה והייתי צריכה את זה כל כך :) כיף להקשיב לגוף ועכשיו אני מרגישה טוב יותר ופשוט התעוררתי בלי שעון באושר

    מאת: עומר לקובסקי |‏ 16 במרץ 2024 | 18:07
  • שהספקתי לריב עם האחים שלי כדי להגן על אמא שלי שלא יכניסו אותה לבית זקנים

    מאת: שרי |‏ 16 במרץ 2024 | 16:58
  • נכנסתי להריון תוך כדי חופשת לידה

    מאת: אורית |‏ 16 במרץ 2024 | 16:43
  • השיא ששברתי לאחרונה הוא שיא בדאגה עצמית. אחרי שנתיים לא פשוטות שבהן הרגשתי לא מחוברת לעצמי, החלטתי לקחת את עצמי ביידיים ולנסות להיות יותר קשובה לגוף ולרצונות שלי – התחלתי טיפול פסיכולוגי,קבעתי תורים לבדיקות רפואיות שדחיתי הרבה זמן, שיפרתי את שגרת הטיפוח שלי, עשיתי שינויים בעבודה שלי כדי להפחית לחץ, והתחלתי להתנדב באופן קבוע. השלב הבא הוא לרענן את המלתחה שלי ולהפטר מבגדים שכבר לא עושים לי טוב.

    מאת: עתליה |‏ 16 במרץ 2024 | 12:29
  • השיא ששברתי הוא שצפיתי יחד עם בתי בסדרת מד"ב בנטפליקס . אני ממש לא מאלה שאוהבים סדרות מד"ב אבל הבת שלי שחגגה יום הולדת התעקשה כל כך שאצפה איתה ביחד בסדרה המדוברת אז עשינו בינג' של 3 עונות ברציפות ולהפתעתי הרבה הסדרה ממש יפה ומעניינת . התמכרתי לסדרה ורק מחכה לפעם הבאה שנצפה יחד בשתי העונות שנותרו

    מאת: אילנה |‏ 16 במרץ 2024 | 12:26
  • יצאתי לאחרונה קצונה, אחרי תקופת מלחמה מורכבת מאוד בה איבדתי אהובים ועסקתי בנושאים קשים ממש. בכל תקופת המלחמה לא יכולתי כמעט לרוץ בגלל משמרות 8/8, ולקראת בה"ד 1 פחדתי שלא אעמוד בדרישות הסף של מבחן הכושר הגופני, להפתעתי, עם הרבה כוח רצון ומחשבה על למה אני עושה את זה, הצלחתי לרוץ 3 קילומטרים ב16 דקות ונכנסתי לקורס הקצינים (:

    מאת: אמילי |‏ 16 במרץ 2024 | 12:26
  • השיא האחרון שברתי היה כאשר השלמתי מסלול לימודים קשה מאוד של של 4 שנים והגשמתי את החלום שלי להיות מהנדסת חשמל ולאקטרוניקה. התהליך היה מלא באתגרים וברגעים של שבירה, קושי ועייפות נפשית, אך התמדתי והשקפתי על המטרה שלי בכל רגע. כשסיימתי את הלימודים, הרגשתי ששברתי שיא של התמדה ונחישות. הלימודים לא רק נתנו לי ידע מקצועי, אלא גם בנו את התוקף הפנימי שלי והוא הוכיח לי שאף מטרה או חלום אינם בלתי אפשריים כל עוד יש לנו את הרצון וההתמדה להשיגם. אני גאה בעצמי על כך!

    מאת: אילנה |‏ 16 במרץ 2024 | 11:35
  • שברתי שיא באפייה. בתחילת המלחמה הייתי לחוצה ועבדנו באופן מלא רק מהבית. זה מאוד קשה להיות תקופה ארוכה בבית וגם לא יצאתי מפחד מהאזעקות. מצאתי תרפייה באפייה ואפיתי המון! ברמה של עוגה וכמה סוגי עוגיות כל יום. הקפאתי הרבה וגם הכנתי מתכונים דיאטטיים כך שגם אכלתי בלי רגשות אשמה ומתכונים יותר מתוקים ומיוחדים שחלקתי עם השכנים בשעת תה/קפה משותפת, שכן כמעט כולם גם כן היו בבית כל היום. שיא אפייה חדש, אפייה יומיומת ממושכת ומרפאת.

    מאת: לינוי |‏ 16 במרץ 2024 | 10:46
  • מאז ומתמיד חלמתי לפתוח בוטיק אופנה משלי, וכשסיימתי את לימודי עיצוב אופנה ידעתי שזה מה שאני רוצה לעשות. לאחר עבודה קשה וחודשים של הכנות, סוף סוף פתחתי את הבוטיק שלי. זה היה רגע מרגש ומדהים, וכל העבודה הקשה השתלמה. הבוטיק שלי הפך להיות מקום מפגש לנשים שאוהבות אופנה ורוצות להרגיש מיוחדות, ואני נהנית מאוד לפגוש את הלקוחות שלי ולעזור להן לבחור בגדים ולהרגיש טוב עם עצמן. אני גאה במה שהצלחתי להשיג, ומאמינה שאם יש לך חלום ואתה מוכן לעבוד קשה, אז אתה יכול להגשים אותו. אני מאוהבת בישראל, ורוצה להראות לעולם שאופנה ישראלית היא לא פחות טובה מאופנה בינלאומית. אני מאמינה שכל אישה יכולה להרגיש יפה ומיוחדת, בלי קשר למידה או לגודל שלה, ורוצה לעזור לנשים להרגיש טוב עם עצמן דרך האופנה. אני יודעת שיש לי עוד הרבה מה ללמוד ומה להשיג, אבל אני מרגישה שאני בכיוון הנכון, ונרגשת לראות מה צופן לי העתיד.

    מאת: נועה לוי |‏ 16 במרץ 2024 | 09:41
  • את ממוצע הלימודים שלי ❤️

    מאת: דריה דישקנט |‏ 15 במרץ 2024 | 22:36
  • במהלך לידת ביתי הראשונה, חליתי בסרטן השד. מייד בתום הטיפולים, נכנסתי בטעות להיריון ספונטאני עם תאומים.בנוסף, נרשמתי ללימודי תואר שני בחינוך מיוחד וכך מצאתי את עצמי, בפחות משנתיים, עם שלושה ילדים, התמודדות עם סרטן ותואר שני. שיא השיאים שלי בפרק זמן קצרצר כל כך!

    מאת: שניר |‏ 15 במרץ 2024 | 22:28
  • בחודשים האחרונים התחלתי עבודה חדשה והתמודדתי עם המון אתגרים – נכנסתי לתחום חדש, עם אנשים חדשים ובסביבה שלא הכרתי בכלל, ותוך פחות מחצי שנה ותוך כדי המלחמה הצלחתי להתברג ולהיות עובדת מפתח ולהיות מישהי שפונים אליה בבעיות ושאלות ואשכרה מצליחה לעזור לאחרים. אחרי תקופה של בטחון עצמי ירוד וחיפושי עבודה ארוכים, זה לגמרי מרגיש כמו ניצחון ענק והגעה לפסגת אוורסט משלי.

    מאת: בר |‏ 15 במרץ 2024 | 21:35
  • הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריי.

    השיא ששברתי לאחרונה הוא לעבוד 12 שעות כמעט כל יום בשבוע האחרון ולתמרן בין הבית שלי ועם עזרה להורים שלי, תמיכה בחברה שחווה אובדן קרוב ולגלות שיש כוחות להכל רק צריך למצוא אותם

    מאת: נופר יוסף |‏ 15 במרץ 2024 | 20:10
  • במשך שנים, היה לי קשה לשמור על שגרת כושר עקבית. הרעיון של ריצה למרחקים נראה מרתיע, ותמיד מצאתי את עצמי ממציאה תירוצים כדי לא להתחיל. אבל לפני כמה חודשים זה השתנה – החלטתי לאתגר את עצמי.
    סימנתי לעצמי כמה שיאים שאני רוצה לשבור – והראשון הוא ריצת 10 ק"מ. לפני שבוע זה קרה, וידעתי שזה יותר מסתם אתגר ריצה, אלה מבחן ליכולת ההתמדה שלי, יכולת שתמיד התקשתי איתה. זה היה קשה ולא הייתי בטוחה שאצליח, למרות כל האימונים שלי, אבל אמרתי לעצמי שאני מסוגלת והתרכזתי בריצה.
    ואז סוף סוף הגעתי ל10 קילומטר והרגשתי הקלה וגם הבנתי שאני מסוגלת לכל דבר – אם אני רק רוצה.

    מאת: תמר עמוסי |‏ 15 במרץ 2024 | 17:21
  • השיא שאני שברתי הוא שהייתי בקניון כדי לקנות מתנת יום הולדת לאחותי והסתובבתי בחנויות שאני אוהבת ולמרות המבצעים וההנחות לא התפתתי ולא קניתי לעצמי כלום . כל מי שמכיר אותי יודע שזה ממש לא אופייני לי .ואז כששכבתי בלילה במיטה חשבתי לעצמי איזה טעות עשיתי חח

    מאת: שני |‏ 15 במרץ 2024 | 17:14
  • שיא ששברתי לאחרונה – הרבה זמן שאני רוצה לעשות ספורט
    לאחרונה החלטתי להתחיל סןף-סוף וכל יום אני שוברת שיא אישי חדש
    אין תחושה טובה יותר מזה – להרגיש שהצבתי לעצמי מטרה ואני עומדת בה
    מקווה שכולנו נצליח לשבור את השיא במטרות שאנחנו מציבות לעצמנו…♡
    מאשרת תקנון

    מאת: תמר |‏ 15 במרץ 2024 | 17:13
  • שברתי את השיא של עצמי בכביסות. הבן חזר מהטירונות ויצא שלפני שבת הספקתי לעשות חמש מכונות ובצאת השבת עוד שתיים )כמובן גם של כביסה רגילה של בני הבית שקופחו בזמן שהיתי חולה ואגרתי הריי כביסות

    מאת: יפעת עייאש |‏ 15 במרץ 2024 | 16:57
  • אף פעם לא היו לי הצלחות בלימודים וממש סבלתי בבית הספר. הציונים שלי היו בינונים ומטה ותמיד התבישתי להראות את התוצאות של המבחנים כשהמורה חילקה אותם. כשבגרתי ורציתי להוציא תואר ראשון הייתי על תנאי במכללה בגלל ממוצע בגרות נמוך. והממוצע שלי היה חייב להיות 92 בסוף הסמסטר. הרצון שלי להצליח ולהוכיח לי ולכולם שאני יכולה גרם לי להוציא ממוצע של 98. לא האמנתי שהקפתי חברות טובות שלי בלימודים שהיו ממש חכמות ותמיד הלימודים הלכו להם בקלות. הצלחתי לשבור את השיא של עצמי ובסוף הלימודים קיבלתי מצטיינת דיקן.

    מאת: אור לוי |‏ 15 במרץ 2024 | 16:30
  • השיא הפרטי האחרון שלי הוא מספר הליטרים שאני שותה ביום.
    כולנו מודעות לחשיבות שתיית המים – הן מהבחינה הבריאותית והן מבחינת טיפוח העור… אבל לזכור לשתות גם בלי לחוש צמא מציק? קשוח!!.
    כשנקלטתי להריון, עלתה גם כמות הנוזלים הנדרשת ליום. נוסיף לזה שלפוחית לחוצה ונקלענו למשימה בלתי אפשרית. אבל למען הקטנטונת שלי, למען הבריאות של שתינה ולמען עור זוהר למרות הכל – מצליחה ללגום 3 ליטרים ביום!!
    זה יכול להישמע כמו שיא טיפשי – אבל מבחינתי הוא שיא השיאים!

    מאת: אסתר |‏ 15 במרץ 2024 | 12:33
  • במהלך הקורונה עליתי 20 קילו. אני גם ככה שמנמנה והפכתי להיות כבדה ועצלנית ומיואשת מהמראה שלי. חברה הציעה לי להתחיל איתה הליכות, בהתחלה הלכנו פעמיים בשבוע ועם הזמן התחלתי ללכת לבד 5 פעמים בשבוע ואז גם לרוץ תוך 3 חודשים. השיא שלי היה שהשתתפתי במרתון של ריצת 5 ק"מ והגעתי מקום רביעי!!!!

    מאת: מיטל דבש |‏ 15 במרץ 2024 | 12:22
  • תמיד רציתי להיות רופאה! עשיתי 7 פסיכומטרי שאחריהם הייתי קרובה להתקבל אך עדיין הציונים לא הספיקו. אחריי תואר ראשון בעבודה סוציאלית ותואר חלקי נוסף בביולוגיה ניסיתי להתקבל שוב ללימודי רפואה בארץ ולא הצלחתי. התחלתי ללמוד רפואה בחו"ל ואחריי חודשיים קיבלתי מייל ובו היה כתוב כי התקבלתי בגיל 30 ללימודי רפואה בארץ ! אין ספק ששברתי כל שיא אפשרי עבור עצמי. השנקל שלי הוא לא לאבד אמונה בעצמך אף פעם ,להקיף את עצמך במי שאוהב ומאמין בך ולעבוד קשה!

    מאת: רוני |‏ 15 במרץ 2024 | 11:25
  • אני מחפשת עבודה כבר כמה חודשים, חלק מהמקומות מתעלמים לחלוטין מקו"ח וחלק שולחים מייל שלילי אחרי כמה ימים. השבוע שלחתי קו"ח לחברה מסוימת ואחרי 5 דקות בדיוק כבר קיבלתי מייל שלילה. לפחות ענו לי במהירות שיא.

    מאת: רעות |‏ 15 במרץ 2024 | 11:22
  • חב

    מאת: תמי |‏ 15 במרץ 2024 | 10:52
  • שלשום שברתי שיא של ביצוע מטלות בבית. משימה לא פשוטה לחולת פיבאומיאלגיה שכל הזמן כואבת ועייפה כרונית… ניקיתי את הבית ( חפיף ), השתלטתי על הר של כלים בכיור ועל הר של כביסה. נדיר שאני מצליחה לעשות כל כך הרבה ביום אחד. בין לבין גם חיפשתי תיקייה עם דפים כדי לייעץ לסופרת ילדים מתחילה ( כמוני ), לכתוב לה ולדבר איתה בטלפון, כי אני אוהבת לעזור לאנשים כשאני יכולה. אבל את המחיר על שבירת השיא שילמתי כשנפלתי שדודה בערב ואז שברתי שיא נוסף של שעות שינה ברצף… סוג של "החטא ועונשו"… פיציתי את עצמי למחרת בעוד שבירת שיא של הזמנות באינטרנט… אירגנתי לעצמי ולבן הצעיר שלי משלוח מנות חביב לקראת פורים…

    מאת: תמי |‏ 15 במרץ 2024 | 10:52
  • איזה שיא שברתי לאחרונה – שובר 500 ש"ח לקסטרו – בקורונה (שנראית עכשיו כמו זיכרון רחוק) נכנסתי לדיכאון. הוצאתי לחל"ת, הזוגיות בה הייתי התפרקה, הכל היה כל כך מפחיד מסביב ולא ברור, הרגשתי לבד לגמרי בעולם, ואיך התמודדתי? נכנסתי למטבח והתחלתי לאפות – מאפים, חלות, לחמניות, עוגות תבשילים, הכל מהכל. שמתי לב שאני קצת מעלה במשקל אבל חייתי בטרנינג, לא באמת יצאתי החוצה או הסתכלתי במראה אז התעלמתי. לאחר תקופה אני עולה על המשקל – עליתי 20 ק"ג. ואחרי תקופה – עוד 10 ק"ג. לאט לאט חזרנו לעבודה ולחיים, החיוניות התחילה לחזור, לקחתי את עצמי בידיים, התחלתי לעשות הליכות, ואז ריצות, לאכול בריא, להשקיע בעצמי ממקום בריא – וקצת לפני סוף 2024 – הורדתי 30 ק"ג עגול – בדיוק ה30 ק"ג שהעלתי בקורונה. זה השיא האישי שלי :)

    מאת: נטלי |‏ 15 במרץ 2024 | 10:11
  • איזה שיא שברתי לאחרונה – שובר 500 ש"ח קסטרו

    מאת: נטלי |‏ 15 במרץ 2024 | 10:00
  • שברתי שיא של לא למצוא עבודה שנה ועדיין להיות מאושרת

    מאת: בר |‏ 15 במרץ 2024 | 09:55
  • למדתי לתואר ראשון עם חמישה ילדים קטנים תוך כדי עבודה במשרה מלאה
    הבית והילדים היו מתוקתקים ולא ויתרתי לעצמי על כלום זה היה קשוח אבל נראה לי שברי כמה שיאים בדרך הייתי היחידה בלימודים נשואה עם ילדים ועברתי בציונים הכי גבוהים למרות הקושי אני גאה בעצמי ומלאת סיפוק

    מאת: נעמה |‏ 15 במרץ 2024 | 09:21
  • בגיל 38, עם שלושה ילדים, משכנתא ואחרי 15 שנות קריירה וניסיון בתחום השיווק, החלטתי לעשות שינוי של 180 מעלות וללמוד פיתוח תוכנה.
    ירקתי דם בלימודים ובחיפוש משרה ראשונה, והנה אני היום מתכנתת בחברת הייטק, כנגד כל הסיכויים. אמא,, מבוגרת לפחות בעשור משאר הקולגות שלי וג'וניורית. נהנית מכל רגע וגאה בעצמי על ההליכה כנגד כל הסיכויים.

    מאת: דנה |‏ 15 במרץ 2024 | 09:10
  • אני שברתי שני שיאים:) בהריון הראשון שלי היו לי צירים משבוע 22. נכנסתי לשמירת הריון קשוחה ביותר(בקורונה) וילדתי את בתי המדהימה בשבוע 37+5. את הבן השני שלי, שלוש שנים אחר כך, ילדתי בשבוע 38+5 אחרי שהייתי חודשיים עם צירים ופתיחה 3 בשמירה אפילו יותר קשוחה… היום תודה לאל יש לי שני ילדים נפלאים

    מאת: צליל |‏ 15 במרץ 2024 | 08:53
  • שמי עודד אני בן 39 נשוי ואב לשניים.
    אני עם אותה אישה 16 שנה והשיא שלי הוא שאני עדין אוהב אותה כמו ביום הראשון. אני קם בבוקר מכין לה קפה וחושב כמה שהיא יפה, מבשל לה ארוחות וחושב איזה כיף שיש לי אותה. אני מזמין אותה לדייטים ומרגיש פרפרים בבטן. השיא שלי היא אישתי

    מאת: עודד כהן |‏ 15 במרץ 2024 | 08:45
  • שמי חן בת 35 חודש הבא
    נשואה ואמא לשני ילדים בני 4 ו8 . לפני חודש פרקתי את הכתף באימון קרוספיט
    כאב נוראי ובלתי נסבל
    הדאגה היתה שבדיוק התחלנו שיפוץ אינטנסיבי בבית ואנחנו ממשיכים לגור בו תוך כדי השיפוץ.
    דמיינו את זה.. אני עם כתף פרוקה שהוחזרה למקום עם מורפיום חוזרת מהעבודה כל יום אוספת את הילדים לבית עם המון אבק שעובר שיפוץ ומנקה אותו כל יום שעה וחצי כדי שיהיה אפשר להיות בו.
    השיא שלי הוא להצליח להחלים תוך שבוע אחד בלבד. כשיהיה מטרה אין דבר העומד בפני הרצון

    מאת: חן |‏ 15 במרץ 2024 | 08:39
  • אני גיליתי לאחרונה ששברתי שיא אישי שלי, במשקל…אני עכשיו במשקל הכי גבוה שהייתי בו, 69 ק"ג וזו קריאת השכמה בשבילי, להתחיל לשים לב למה שאני מכניסה לגוף, לאכול יותר בריא, פחות מתוקים ופחמימות ויותר ירקות, ולהתחיל גם לעשות פעילות ספורטיבית שנמנעתי ממנה לגמרי בשנים האחרונות. יש לי 14 ק"ג להוריד כדי לחזור למשקל שלי אחרי לידת בתי הקטנה לפני 10 שנים, מאחלת לעצמי בהצלחה ❤️

    מאת: אביטל |‏ 15 במרץ 2024 | 08:30
  • השיא ששברתי לאחרונה, הוא להיות סופר-וומן אמיתית. אתמול, עוד יום רגיל, קמתי עם כאב גרון, הבנתי שאם אלך לעבודה אקבל מדליה, או משאית מדליות, והלכתי למרות שהרגשתי זוועה. חזרתי אחרי יום בו לימדתי ילדים, והקול שלי הלך ואזל. כשחזרתי, אספתי את הילדים מהמסגרות, הכנתי מלא אוכל לשבת, עשיתי כביסה, ואז כשבן הזוג חזר, ישבתי שעתיים על הדוקטורט. אני באמת חושבת שלנו, כנשים, יש כוחות על. להחזיק את עצמנו, לא להתפרק, לא להתבכיין, לא ליפול. לעבוד, לעבור למשמרת ב' בבית עם הילדים. והכל בנחת, שמחה, ורצון. פשוט אין עלינו.

    מאת: אנה |‏ 15 במרץ 2024 | 08:14
  • השיא שלי הוא 6ֶלידות בשמונה שעות. אני מיילדת וזה השיא שלי למשמרת.
    תודה על ההזדמנות.

    מאת: כרמית רביב |‏ 15 במרץ 2024 | 08:04
  • לא התקלחתי חודש

    מאת: לירז סבר |‏ 15 במרץ 2024 | 07:53
  • שברתי שיא במספר החתולי רחוב שהאכלתי ביום
    חמודים שלי

    מאת: חיה |‏ 15 במרץ 2024 | 07:30
  • לאחרונה שברתי 2 שיאים

    מאת: רונית אהרוני-הדר |‏ 15 במרץ 2024 | 07:14
  • חיסלתי בשעה 2 חבילות שוקולד ושתי סופגניות! המצב הבטחוני והתחושות הקשות השפיעו עליי באכילה רגשית לא נעימה במיוחד.אירוע חריג שדווח בחדשות גרם לי להטביע את יגוני בכל הטוב הזה בזמן כל כך קצר.אני לא כל כך גאה בשיא הזה,אבל הוא השיא האישי שלי מהתקופה האחרונה

    מאת: שחר |‏ 15 במרץ 2024 | 06:22
  • שברתי את השיא שלי כש

    מאת: רננה |‏ 15 במרץ 2024 | 01:29