מתנה בשישי: תיק קלאץ' מעור של Other Stories& בשווי 955 שקלים

אני שימחתי גדוד של חיילים הכנתי להם עוגות ועוגיות והם שמחו מאד ,התקשרו אלי והודו לי ואמרו שהיה מאד טעים וזה עשה לי הרבה שמחה בלב ואני עדיין מכינה ושולחת..

שימחתי השבוע אישה בסופרמרקט כשזיהיתי אותה כיולדת שלי שיילדתי לפני כמה שנים. .היא ביקשה ממני לחכות מספר דקות והביאה לי בהתרגשות רבה מהרכב את הבת שיילדתי כדי להכיר ביניינו

חברות טובה בעיני היא הבסיס לחיים
לאחרונה הבעל של חברתי לקה במחלה קשה. כל המשפחה נפגעה וגם הפרנסה.
אני יוצרת איתה קשר שוטף, והצעתי לה עזרה כספית ככל שתצטרך, מה שריגש אותה מאד למרות שמבחינתי זה טבעי ולא נראה לי משהו מיוחד. יצא ממני בטבעיות ובאהבה

אתמוללל
שימחתי את סבתא שלי כשביקרתי אותה
היא לא צריכה יותר מדי, רק מישהו שיהיה שם ויקשיב לה. תבקרו את סבא וסבתא שלכם♥️

שימחתי פעם אחרונה מישהו אתמול
פתחתי את קופסאות הצדקה שלי עם כסף שתורמת כל יום שישי בהדלקת נרות , התקשרתי לתלמיד ישיבה שאני יודעת שיש לו קושי כלכלי רב ואמרתי לו שאני עושה לו העברה לבנק של משהו קטן , הוא כל כל שמח שאין דבר מאושר מזה לעשות טוב למישהו אחר
בסופו של דבר כולנו אחים
שיהיה רק בשורות טובות לכולם

מתי שימחתי מישהו לאחרונה? מנסה לעשות את זה כמעט כל הזמן. רק השבוע מצאתי ארנק זרוק בחצר הביניין, ובו תעודת זהות וכרטיסי אשראי. דאגתי לאתר את האדם ולהשיב לו את הארנק.

באוקטובר קראתי פנייה של משפחה, זוג מאשדוד עם 2 ילדים והאם בהריון שנטרפה דעתם מהאזעקות הרבות שמחפש דירה לזמן המלחמה, הצעתי להם לגור בביתו של בני רס"ן שגויס למילואים, רעיתו הוריה וילדיו הקטנטנים טסו לקנדה למשפחתם. הזוג והילדים הגיעו ומאוד שמחו למחרת עברו לביתו של בני במושב בעמק חפר איפשרתי להם להשתמש בכל מה שיחפצו; מגבות, מצעים שמיכות במשחקים וכד', מיליתי את המקרר וחברי המושב דאגו לכל צרכיהם,שמחתי מאוד שהם נמצאים במקום ירוק קסום ורגוע במושב לא נורתה אפילו רקטה אחת

היי,
אני עובדת בתחום השיקומי/טיפולי, ולפני כמה ימים ,נשלח אליי שובר לקנייה בחנות בגדים (בעקבות תרומה ששכחתי ממנה… ),ידעתי שיש לי שלוש נציגות שמאוד אוהבות לרכוש בחנות זאת ולכן החלטתי לבקש ממנהלת חנות הבגדים שאם מתאפשר ,לחלק את הסכום ל 3 .כשהיו ברשותי 3 שוברים חילקתי אותם לנציגות שהיו כל כך שמחות ,אבל אני הייתי מאושרת לראות שעדיין אפשר להתרגש ולשמוח מהרגעים הקטנים והיפים הללו.

עזרה אמיתית

מידי בוקר זוכה לקחת את ילדי למסגרות. הורדתי את הבן הגדול בכיתה א'התחלתי בנסיעה חזרה הביתה וראיתי אישה קשישה חמודה מחטטת בפחי אשפה מיד הפעלתי אורות מצוקה ושלפתי מהתיק קלאץ שלי 50 שח ונתתי לה. היא לקחה ואמרה לי תודה רבה גברת,באותו הרגע הצטערתי שלא יכלתי לתת יותר וגם הבנתי שהתיק קלאץ שלי כבר בלוי וצריך חידוש.בכל יום אנחנו נתקלים באנשים חדשים לרוב הם בולטים לעין יפים ומתוקתקים החכמה הוא להסתכל על האדם הפשוט "השקופים" העיוור שלא מצליח למצוא את תחנת האטוטובוס…הנער הצעיר עם מלא שקיות בתחנת אוטובוס שניכר שמיואש כי הרגע העיפו אותו מהפנימיה .לתת דקה מזמנכם חיוך, כסף אם ניתן לפי היכולת מילה טובה והארתם עולם שלם.

שמחתי את הבן שלי שקניתי לו כלב

עמדתי בתור למשביר אדם מבוגר רצה לקנות מעיל היה לו 200 שקלים עלות המעיל 300 שקלים-גם חבר מועדון לא עזר לו-ביקש המוכרת לעשות לו הנחה-הסהירה לו שאינה יכולה היות וזו אינה חנות פרטית-המבוגר עמד לללכת מבלי לרכוש את המעיל-כאב לי עליו מאד רצה את המעיל-אמרתי לו אני אשלים לך את המאה שקלים החסרים-ואז מישהי ביקשה שנחלוק את העזרה חמישים אני וחמישים היא-הסכמתי ובזכות המעשה שנעשה מכל הלב ובאהבת חינם קנה המבוגר את המעיל וכעת חם לו

אני עם ארבעה ילדים ילדתי לפניי שבועיים וזה קצת
טלטל אותם בבית …אז פיניתי זמן פחות ישנתי אבל מה זה משנה כי שימחתי את הילדים בזמן איכות רק שלנו שירגישו שאמא עדיין גם שלהם ….והחיוך שעל פניהם שווה עולם !

בשישי האחרון הערתי את הילדים ממש מוקדם… זה יום שאין להם בית ספר ובדרך כלל הם ישנים עד מאוחר בבוקר.
נסענו דרומה שעתיים כדי להגיד בוקר טוב לבעלי היקר שיותרצמארבעה חודשים במילואים, קיוויתי שנצליח לתפוס אותו לפני ששוב נכנסים לחאן יונס אבל לא ידעתי כל הדרך אם נצליח, זה היה הימור וכל הנסיעה הייתי מתוחה.
לבסוף הגענו עברנו מחסומים וערפל :) וכל מיני דרכים שעוקפות שערים סגורים – הגענו אליו ממש כשהעירו אותו וחצי שעה לפני שהיה צריך לצאת למשימה.
הוא כל כך שמח והתרגש!
כתב לי אחר כך שזה הטעין אותו בכוחות לכל היום ושזה בא בדיוק בזמן.

את אחותי הגדולה והלביאה שילדה לפני שלוש שבועות ועברה שבוע קשוח בבית עם שני ילדים חולים בשפעת ותינוקת שרק נולדה, לקחתי חופש ובאתי להחליף אותה ולתת לה כמה שעות לעצמה כדי לצאת, להתאוורר, לעשות פן וציפורניים וכל מה שעושה קצת טוב לנפש בתקופה המאתגרת הזאת

אניחייבת להודת שקשה לי מאוד לשמוח בימים אלו. אני נהינת ושמחה מהדברים הקטנים,
שלבת אחותי יש חבר לראשונה בגיל 30… כן היא ביישנית, הוא גם הגיע לארוחת ערב.
שבתי הקטנה התקבלה לעבודה שהיא אוהבת
אפילו מלקום בבקר עם הכלב הקטן שלי , לראות שהשמש זורחת ואנשים מחייכים אחד לשני.
הבוקר ראיתי את השכן שלי עומד על הרגלים, הוא איש מבוגר עם בעיות גב קשות. זה משמח אותי במיוחד.

יום טוב ובשורות טובות

לאחרונה שימחתי את אח שלי הקטן:) היה לו יום הולדת והחלטתי לעשות לו משהו מיוחד. קישטתי את החדר שלו. ערכתי סרט מסרטונים של כל החברים. הכנתי לו אלבום תמונות קטן מתמונות -מהילדות עד היום וארגנתי ערב משפחתי מיוחד, מגבש ומהנה עם כל האוכל שהוא אוהב. הרבה זמן לא ראיתי אותו כל כך שמח. זה היה מרגש מאוד. ונתן לי תחושה מדהימה. חוויתי אושר שלא חוויתי הרבה זמן. כשאתה עושה מישהו אחר שמח, השמחה נכנסת גם אליך. כשאתה מושך אל אחרים טוב, זה מושך טוב אוטומטית גם אליך.

עגלת אוכל של חיוכים. אני משתדלת לעבור עם עגלת הקפה והאוכל מייד כשיד אישור מהרופא לאכול ולשתות רגע אחרי שהסתיים צום ארוך מהלילה קודם למאושפז אחרי בדיקה מיוחדת/פולשנית או רגע אחרי שתזונאית וקלינאית אישרו למאושפז שהיה רק על נוזלים לעבור למוצקים כי הבליעה השתפרה ולתת לו בונוסים של טעמים מהמטבח שכבר נסגר אם זה מתוקים או מעדנים מיוחדים או ממרח מתוק וטעים ובשביל המאושפזים שלא צריכים להמתין שש שעות עד הארוחה הבאה זה פשוט עולם!!
אז מכון שהמשמרת שלי מתארכת , אבל הלב שלי מתרחב יותר.

סיפרתי למשהו בדיחה והוא לא הפסיק לצחוק

נסעתי לתל אביב להיפגש עם חברות אחרי הרבה זמן שלא התראינו. הגעתי יחסית מוקדם ומצאתי חניה ממש ממול לכניסה. שניה לפני שאני מתחילה להחנות אני רואה מישהי שעוברת עם הרכב לידי ממש עוד שניה בוכה, מבט אחד עליה וניתן היה לראות שהיא מאוד לחוצה על חניה וכנראה מחפשת כבר הרבה זמן, אז ויתרתי לה והמשכתי להסתובב. כנראה שזאת קארמה כי ממש רחוב ליד התפנתה חניה אחרת. תוך כדי שאני יושבת בבית הקפה עם החברות עוברת הבחורה שנתתי לה את החניה פונה אלי ומודה לי מכל הלב. הסתבר שהיא היתה בדרך לראיון עבודה וכבר לא ידעה מה לעשות, ובזכות המעשה הקטן שלי היא הצליחה להתאפס על עצמה, לחייך ולהתרכז בראיון ולטענתה הלך לה ממש טוב. כך שאני מאחלת לה את כל ההצלחה בעולם בעיקר בתקופה זו ומקווה שתמיד נדע לשים לב לאחר וכמה מעשה קטן יכול לשנות עולם למישהו אחר.

שימחתי מאוד את אבא שלי בן ה- 83 כאשר לקחתי אותו לרכוש מכנסיים בקניון , למרות שקשה לו ללכת , הוא כל כך היה מאושר והודה לי שהיה לו כיף מאוד.

מאז שהבת שלי קטנה, אני משמיעה לה קולדפליי בבית וזה די נהיה הקטע שלנו וחלום משותף לראות הופעה שלהם. לפני שנתיים תכננו לטוס לפריז להופעה בקיץ אבל קצת לפני אני חליתי וידעתי שלא אחזיק מעמד ונאלצנו לבטל. היא התאכזבה מאוד אבל ניסתה לא להראות לי. שנה שעברה תכננו גם לטוס להופעה שלהם בפריז אבל זה שוב בוטל בגלל קשיים אחרים.
אחרי השביעי לאוקטובר התפיסה שלי לחיים השתנתה. אז פני חודשיים קניתי לה ולי כרטיסים להופעה שלהם ברומא. עם ההבנה שתמיד יהיה משהו שיעצור אותנו, תמיד יהיה מכשול או תירוץ או קושי, ההחלטה שלנו איך אנחנו מדלגות מעל זה כדי לחיות כאן ועכשיו וליהנות מהרגע (אני נשמעת כמו שיר של קולדפליי חחחח). מאז היא כמו הולכת על ענן מרוב אושר וציפייה ואני יודעת שאני אעשה הכל שבעוד 5 חודשים היא ואני ועוד עשרות אלפי אנשים אחרים נשיר ונרקוד בלילה מלא כוכבים, את ההרפתקה המשותפת של חיינו.

בשבוע שעבר, ההורים שלנו נסעו מחוץ לעיר וזה היה לקראת הסופ״ש.
עשיתי לאימא שלי קניות בסופר, סידרתי וניקיתי את הבית וכשהיא הגיעה זה ממש שימח אותה ועשה לה טוב על הלב.
כל שנותר לה היה רק להתחיל לבשל לכבוד שבת קודש.
לשמח את אימא שלי תמיד משמח אותי ומשאיר לי טעם של עוד(:
אני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו.

לפני שבועיים הפתעתי חברה שהיתה במצב רוח ממש רע מזה תקופה ארוכה, 3 הבנים מגוייסים למלחמה, האמא שלה חולה, עברה תאונה עם הרכב, בעבודה הכל לחוץ… בקיצור הכל ממש מבאס.
החלטתי להפתיע אותה בקופסת מתנות, שכללה ספר אופטימי ומעניין, ספר עם תובנות לחיים, קרם גוף, קרם ידיים, גרביים מפנקות, כרית חימום, שוקולד, סוכריות ועוד כל מיני דברים קטנים וכיפיים.
הכל נארז בקופסא גדולה ויפה עם סרט וברכה. היא כמובן מאוד התרגשה ושמחה ואמרה שמזמן לא קיבלה כזו מתנה מושקעת, מתחשבת ומשמחת.
היא מאוד מאוד שמחה וכמובן אני שמחתי יותר…

בשבוע שעבר עזרתי לאמא שלי לסדר את כל הדברים הקטנים בבית שהיא דוחה ולא מסדרת, בסוף הערב היא הייתה כל כך מאושרת ויצא גם שבילינו יום של זמן איכות אחת עם השנייה שבכלל היה כיף ומשמח

היום חגגנו לחברה מסיבת הפתעה ליומולדת 40. חשבנו שכבר חגגנו הכל, אבל יש משהו מאוד מיוחד במספרים עגולים, הם מחייבים מידי, אבל בדיוק בגלל זה נזכרנו למה לא משנה מה יהיה הגיל, לבסוף זה עם מי אתה חוגג את החיים.

שימחתי את ביתי הדס..שעוברת תקופה לא הכי סימפטית במילים עדינות.חתונה שהתבטלה עבודה מאתגרת ביותר בשיקום בבית לוינשטיין…שפעת לא קלה.אז שימחתי אותה בזר טוליפים.הפרחים שהיא הכי אוהבת..זן בדיוק העונה.משהו קטן אך עושה טוב בלב.

אחותי התגייסה לא מזמן ולא יכולתי להגיע לגיוס שלה. הייתי חייבת לפנק אותה לפני ולכן שלחתי לה מארז של ופל בלגי וכתבתי לה שיהיה לה גיוס מתוק ושאני מאוד מתגעגעת אליה. היא כל כך שמחה והתרגשה כי היא לא ציפתה לזה ועצם זה שהיא אמרה לי תודה שימח גם אותי.

שימחתי לאחרונה :
את בתי הקטנה שהיתה עצובה נורא בגלל דודתה שנפטרה במפתיע השבוע.
בדיגדוגים… כמו בספר מר דיגדוג שאוהבת כל כך…
שירי

בעלה של חברה טובה שלי הוא איש קבע ותיק שמאז פרוץ המלחמה בקושי נמצא בבית. כדי לשמח אותה סגרנו יום חופש ביומן, בלי ילדים, בלי כביסות ובלי מטלות, והלכנו להתפנק בספא ובארוחת צהריים במסעדה יוקרתית. ניתוק וכיף אמיתי.

יש לי אחות מיוחדת מקסימה ומהממת, שמוגבלת פיזית מגיל קטן אבל זה לא מונע ממנה להיות הילדה הכי מקסימה שיש. השבוע יצא לי לשמור עליה, שמתי לה מצעים שהיא אוהבת והקראתי לה סיפור, היה ממש משמח לראות כמה היא מתרגשת

במסגרת עבודתי במוזיאון, הגיעו משפחה מקסימה של סבתא בת ונכדים שהגיעו במיוחד לראות סרט שהוצג בעבר במוזיאון ובו מופיע הסבא שנפטר. הם פנו לאנשי צוות פחות ותיקים שלא ידעו על מה מדובר ואיך לסייע.. בדרכם החוצה עם אכזבה גדולה בעינהם ניגשתי ושאלתי לשלומם ואם ניתן לסייע ומששמעתי את סיפורם המרגש לא הייתי מוכנה שיצאו מבלי שהשיגו את המטרה.. ביקשתי שימתינו בלובי וישתו משהו ואחרי כרבע שעה של בדיקה וחיפש מצאתי את הסרט המדובר העליתי אותו על דיסק און קי והכנסתי אותם לאחת הכיתות להקרנה פרטית. המשפחה בדגש הסבתא עם דמעות בעיניים ניגשה ולא הפסיקה להודות על היחס ועל זה שהצלחתי ממש לרגש ולשמח אותם. לאחרונה הסבתא הגיע שוב למוזיאון לאירוע שקיימנו וניגשה וזכרה את שמי ואמרה לי שוב תודה ושלעולם לא תשכח מה שעשיתי עבורם. יותר משמחתי אותם הם כל כך שימחו אותי ונתנו לי משמעות עמוקה וחשובה בעוד יום בעבודה..

הייתי לאחרונה בזארה סניף אשדוד.
הייתה מוכרת מאוד נחמדה, מה שלא אופייני למוכרות בזארה.
היה לה איפור ממש מיוחד בעיניים, צבעוני כזה, ניכר שהיא השקיעה.
אז פירגנתי לה ואמרתי לה שזה יפה.
היא שמחה מאוד…

לפעמים רק מילים יכולות לשמח ולא עולות כסף :)

חברה שלי נכשלה במבחנים למשרה נחשקת.
קניתי לנו יין, פיצה משובחת ורבעתי איתה.
נסענו לים, צחקנו על המצב ובעיקר כתבנו דברים שאנחנו מודות עליהן.
כסף בא והולך חברות זה לנצח

לפני כמה חודשים חברה הכי טובה שלי מהצבא וחבר שלה החליטו להתחתן בזריזות לצורכי הגירה. הם סיפרו לי על זה והתרגשתי מאוד אבל כששאלתי אם הייתה הצעה ״פורמלית״ או לפחות אם יש טבעת אירוסין, הם אמרו לי שלא צריך וזה שטויות.
אני התעקשתי ואמרתי שלדעתי זה מאוד חשוב והם יכולים להתחרט על זה (יש שיאמרו שהייתי אובר דרמטית).

אבל… בסופו של דבר מה שאמרתי חילחל לחבר והוא דיבר איתי יומיים אח״כ שהוא בכל זאת רוצה לארגן משהו. הוא חיפש עם אמא שלו ומצא את טבעת האירוסין המהממת של סבתא שלו והחליט להציע. כמובן שעזרתי לו עם כל ההכננות, שמנו נרות ופרחים, ואני וחבר שלי אפילו התחבאנו בשיחים בבית שלהם וצילמנו מכמה זוויות את ההצעה (גם עם מצלמת הפולארויד שלי!). מיותר לציין שהיא נורא נורא התרגשה ושמחה ואפילו ירדו כמה דמעות.

מאז אני אומרת שהכול בזכותי וכשהילדים שלהם ישאלו איך אבא הציע לאמא נישואין, הם יגידו שהכול בזכות דודה נועה.
כנראה ששווה להיות דרמטית.

הצלחתי לשמח מישהי שאהובה עליי מאוד, אבל רק בזכות מישהי אחרת שהלב שלה ענק כמעט כמו הכשרון שלה.
בת דודה שלי גרה במושב בעוטף. לפני שנתיים בעקבות תאונה קשה היא נהייתה משותקת על כיסא גלגלים. כחלק מהשיקום שלה היא עוברת טיפול בעבודה בחימר וקרמיקה. מאז המלחמה היא מפונה עם משפחתה לתל אביב, ולא יכולה לעסוק בחימר יותר שמאוד עוזר לשיקום שלה. פניתי לקרמיקאית שהייתי אצלה פעם בסדנא ושמרנו על קשר. סיפרתי לה על בת דודה שלי, כדי שתמליץ לי על מקום שבו היא תוכל להמשיך ליצור ולהתחזק. בלי להסס היא הציעה שבת דודה שלי תבוא אליה. הסטודיו שלה נגיש, היא הכינה לה פינת עבודה ופעם בשבוע בת דודה שלי מגיעה לסטודיו כדי ליצור, ללמוד דברים נוספים ולהרגיש מעט שגרה ושפיות עם כל מה שעבר עליהם. הכי מרגש- שבוע הבא יהיה יום מכירה בסטודיו עם היצירות של בת דודה שלי.

הגעתי השבוע עם בטן של חודש שמיני לאזכרה של בנדודי. אחרי מסע מפרך של 5 שנים, ושמירה אדוקה על הסוד , נראה לי שהצלחתי לשמח משפחה שלמה

המתנה שהענקתי לאחותי היה גלעין של אבוקדו שגידלתי בסבלנות רבה במשך מספר חודשים על אדן החלון.
מתנה של חברות אמיתית.
משהו שיזכיר לנו תהליך איטי של צמיחה מחודשת.
בתקופה משוגעת זו יש משהו מנחם בגלעין אבוקדו שצומח לאט אבל בטוח ומאיר פנים- בקיצור היופי שבפשטות.

שימחתי את אחיינית שלי, בת ה4, כשהבטחתי לה שניפגש בשבת. זה בעיקר נתן לי פרופורציות לדברים הכי קטנים שיש שמשמחים ילדים, שמבהירים לנו, המבוגרים, מה חשוב באמת. פשוט להיפגש עם המשפחה ולהיות יחד.

לפני יומיים שימחתי חברה ללימודים, ששמרתי לה עוגייה שהכנתי יום קודם לפעילות לימודית, והבאתי לה למחרת, היא כל כך התרגשה שחשבתי עליה, ושמרתי במיוחד בשבילה, וסיפרה לי יום אחרי זה שהמשיכה לחשוב גם בבית על זה, ואמרה שהיא לא יודעת במה זכתה, וזה מחמם לה את הלב, עשיתי את זה בכיף

שלשום שימחתי חברה עם 2 ילדים שנמצאת בתקופה קשוחה אחרי שגילתה שבעלה בוגד בה ומאחר ואני גם בהליכי גירושין כבר שנה באתי למודת ניסיון ממקום יותר יציב ושקול עודדתי אותה ונתתי לה כלים לצלוח את אי הוודאות בתקופה הקרובה, היא התנצלה שלא היתה בשבילי בתקופה הכאוטית שאני עברתי ואמרתי לה שזה בסדר ואני פה בשבילה וכמובן שנתתי לה תחושה שליבי וביתי פתוחים בשבילה ובשביל הילדים מתי שתצטרך.

מי ששימחתי לאחרונה זו את עצמי. התחלתי טיפול, הצבתי גבולות לאנשים בחיי, עמדתי במצבים מאוד מאתגרים והצלחתי לעמוד על שלי בסיטואציות שבחיים לא הייתי יכולה לעמוד בהן לפני.

שלשום עשיתי בייביסיטר ל 2 אחיינים המתוקים שלי ושימחתי מאוד את גיסתי שהיא בחודש 8 להריון ואת אח שלי, רופא , שחזר לא מזמן ממילואים בעזה , שיצאו לדייט בתיאטרון אחרי תקופה ארוכה מאוד שלא היה להם זמן לעצמם ולזוגיות שלהם, והם אפילו חשבו על שם לתינוק שאמור להיוולד בקרוב ;)

לאחרונה הצלחתי לשמח את הורי המבוגרים, מאז המלחמה הם אוב הזמן בביתם, קצת מפוחדים וקצת מרגישים שלא בנוח לבלות ולטייל בתקופה זאת. הצלחתי לקחת אותם לחצי יום כיף בטבע, הכל חינמי, רק אנחנו, הטבע והתרמוס עם התה החם, העוגיות והבורקס שהבאתי יחד איתי.
מי צריך יותר מזה?
כמה כיף לשמח גם אחרים!

שבת שלום לכולם, בכנות לא יוצא לי לעשות המון מעשים טובים אך לקחתי על עצמי אחד קטן שיעשה גם לי טוב בלב. יצרתי קשר עם משפחה מעוטי יכולת אישה מקסימה עם 4 ילדים שהייתה צריכה אוכל לשבת.
כרגע אינני עובדת ולא היה לי סכום גדול נתתי מה שאני יכולה וגייסתי עוד מבני משפחה.
זה אפילו מוזר בשבילי לכתוב את זה כי אני לא נוהגת בגלל מצבי לעזור וקשה לי גם ככה בחיי היום יום שלי בעצמי.
אני ירושלמית אז נסעתי אלייה ביום שישי הנחתי את כל הדברים שקניתי לה מאחורי הדלת דפקתי בדלת והלכתי.
זו באמת הרגשה טובה לעזור לאחר זה עשה לי שמחה בלב כל השבת.
הלוואי ואני תמיד אהיה בצד הנותן הלוואי.
מאחלת לכולנו אושר שמחה והכי חשוב בריאות ושלווה.
ממני גלית שמעון
מאשרת את התקנון והסכמתי לדבריו.

שימחתי מישהו לאחרונה במהלך ההתנדבות במלחמה בעמותת לב אחד בב"ש , אדם מבוגר שפנה לחמ"ל לסיוע למזון יבש והייגנה,הפנייה שלו הגיעה אליי למרלו"ג וארזתי לו מכל הלב סל סיוע גדול מאוד (קצת יותר ממה שנהוג לאדם אחד)דאגתי שזה יגיע אליו באותו יום בלילה ויום למחרת התקשר להודות לי בהתרגשות גדולה מאוד , לא ציפה לסל גדול כל כך
זכיתי לשלוח לו סיוע נוסף לאחר חודש גם :)

יש לי חברה אמא חד הורית לתאומים, בזמן החל"ד הגעתי אליה הרבה, הייתי עם הילדים כדי שתוכל לישון קצת. נתתי תמיכה ועצות פרקטיות מהניסיון שלי. באתי איתה לחיסונים בטיפת חלב וניסיתי להקל עליה איפה שאני יכולה

אני חושבת ששמחה היא משהו מאוד גדול להגדיר איפה שאנחנו נמצאים בתקופה האחרונה. יחד עם זאת, במקום להגדיר את הרגע כ"מתי שמחתי מישהו לאחרונ", היתי רוצה לספר על מתי נתתי תקווה למישהו לאחרונה, לדעתי זו הגדרה יותר מדוייקת בימינו. כי מתוך התקווה נקום ומתוך התקווה גם נשמח. ועוד יהיו לנו רגעי שמחה. אז אתחיל ברגע קטן של תקווה. מישהי יקרה לי קצת איבדה את עצמה בתקופה הזאת, והשבוע אחרי שעשיתי לה שיחה מאוד קשה, היא נרשמה לטיפול נפשי ראשון. חיכיתי לה עם האוטו למטה. היא סיפרה לי כמה נסער היה הסשן וכמה הרוסה היא הרגישה בתוכו. חיבקתי אותה . תוך כדי החיבוק היא אמרה לי רגע, חכי. ואז היא סיפרה לי שאיך שהיא יצאה מהדלת היא הרגישה הקלה, נשימה קצת אחרת. שכל הכאב הזה וכל הכאוס הזה הוא בסדר. והיא בסדר. והיא תהיה גם יותר מזה וכמה היא כעסה עלי כל היום כי היא לא רצתה ללכת לזה וכמה הכעס הזה קיים אבל הוא אחר עכשיו. ותוך כדי שאני מתסכלת עליה כל הכאב שלי שהסתרתי ממנה בחודשים האלה ,כדי לא להעמיס עליה, נרגע קצת גם בי. היא סיפרה לי על עצמה אבל הרגשתי שהיא מדברת אותי. ולרגע חייכנו, וזה היה בסדר. לא היתה פה שמחה רגילה, היתה הרבה תקווה. ועם התקווה הזאת הלכנו לקנות פיצה וגלידה והינו כמו שלא הינו הרבה זמן, עם המון תקווה. וגם קצת שמחה. והקצת הזה היה המון.

יום שישי שעבר ה2.2 עשיתי טיול בקיבוץ עם הכלבה שלי,מאחורי הייתה אמא קצת מתוסכלת שהלכה עם בנה בעל שיתוק מוחין וצרכים מיוחדים וכל יום הוא חייב לטייל כדי שלא יתנוונו השרירים ויש גם קושי בדיבור,הכלבה שלי הרגישה וכל הזמן הסתכלה אחורה לבסוף נעצרנו וחיכינו שיגיעו קרוב אלינו,שאחתי את האמא האם הילד רוצה להכיר וללטף את הכלבה שלי ששמה אווה הוא מאוד שמח ליטף חיבק היא ליקקה אותו הריחה והוא והאמא נרגעו שניהם,מטיול של תסכול גדול לשניהם זה הפך לטיול רגוע יותר ונעיפ,מאז כל פעם שיש קצת קושי וההורים רוצים קצת רוגע ונחמה אני באה עם הכלבה שלי להיות איתו קצת להרגיע ולשמח לאמא קוראים גלי ולילד תבור ואין כיף מלעזור למישהו לעבור ממצב של תסכול למצב רגיעה ושמחה ותקשורת גבוהה❤️

הנני מאשרת את התקנון והסכמתי לדבריו , כתובת מייל ilanitgm@walla.com , שימחתי לאחרונה ממש את אחותי אנחנו עוברים תקופה קשה במשפחה ולא משים ממיטתה של אימי ש אושפזת בבית חולים וסובלת משבר בירך בגלל שהיא דמנטיות זאת החלמה ממושכת , קניתי לאחותי פיגמה מונק טוריה סיקרט שהיא ממש רצתה כבר המון זמן וזה עשה לה ממש שמח בכל התקופה המורכבת הזאת

שימחנו מכר מקיבוצי העוטף שסבלו קשה ביותר ב 7/10 , מאחר ועברו שואה ואיבדו בני משפחה ואת ביתם שלחנו להם 20.000 שח' , אני לא מפרטת בגלל צינעת הפרט , לא יודעת אם שימחתי כי הכאב הוא רב אבל לפחות עזרתי במעט , הלוואי ויבואו ימים טובים י6תר ושכל חטופינו יחזרו בשלום

חבר מאוד טוב של הבן זוג שלי, שהפך להיות ידיד טוב שלי ניצל ממסיבת הנובה ב7.10 ובמקביל איבד חברים מאוד טובים שאיתם נסע למסיבה( חברים טובים גם של הבן זוג שלי).
לפני כשבועיים דוד שלי שיתף אותי שהוא מתחיל לעשות כתחביב פודקאסט ( ככה ל״נשמה״ ) וחיפש אדם שיהיה ראוי לספר סיפור שעבר שיכול לעניין את הציבור.
באותה השנייה חשבתי על אותו ידיד שניצל מהמסיבה, גם כי זה עוד סיפור מבין עוד אלפים של סיפורים שכבר נשמעו וגם עוד תיעוד, זיכרון שחשוב שיישמר לעוד דורות ובנוסף, כי אותו ידיד נפשית יכול לספר את הסיפור ה-כל כך נוראי הזה ממרומיי תעצומות נפשו.
בהמשך, ידיד שלי והדוד נפגשו והחלו להתחבר כך שנוצר חיבור אמיתי וטהור, ידיד שלי החל לספר את הסיפור בפודקסאט והרגיש מאוד בנוח לשתף בפרטים הקטנים ועד הגדולים את דודי. (הייתי נוכחת באותו זמן)
לאחר שסיימו, ידיד שלי הרגיש תחושת הקלה רבה וסיפר כי זה גרם לו לפורקן שאפילו אצל הפסיכולוג שהוא הולך אליו בקביעות לא קרה, הודה לי ולדודי מאוד וביקש מדודי אפילו להיות ״איש האוזן קשבת״ בשבילו כמובן שדודי הסכים.
וזה סופו של סיפור הצלחה:)

אני ואשתי הכרנו לפני 45 שנים במפגש חברים לאורך הירקון . לידו גם הקמנו את ביתנו וגידלנו את ארבעת ילדינו ומלפני חמש שנים גם את שני נכדינו. עד היום חרוטים שמותינו על עץ האקליפטוס הענק ליד הנחל. לכבוד יום הנישואין שלנו הענקתי לאשתי בהפתעה תליון זהב ובו חתיכה מקליפת העץ אותה שמרתי במשך כל השנים. אשמח להפתיע אותה במתנה מדהימה גם לכבוד יום האהבה ובמיוחד לכבוד יום הולדתה הקרב ובא (ב-7/3)

מהיום השלישי למלחמה אני עובדת בלשמח אנשים אחרים. הקמתי כריכיה שהוציאה מאות כרירים ביום לחיילים בכל הארץ. בהמשך הקמתי כריכיה בקטנה והפעלתי תלמידים מבית הספר היסודי שהכינו כריכים לכוחות הביטחון ששומרים עלינו ליד הבית. קבלתי בקשות מיוחדות להכין כריכים למשפחות החטופים. אני מתנדבת ופותחת את ביתי מדי שבוע למכירת פרחים מנתיב העשרה. במשך כחודשיים מכרתי פקאנים עבור משק מבית הלל שבאצבע הגליל. קטפתי חצילים כעזרה לחקלאי. הכנתי עוגות תפוחים לחיילים וארזתי אותן עם שקיות של קפה שחור. פתחתי את ביתי למכירת פרלינים של שוקולטיירית מיד מרדכי ושל מלכת הגבינות מאשדוד. אם שימחתי מישהו עם כל זה – זכיתי בגדול :-)