מתנה בשישי: 500 שקלים לקניה ברשת ההנעלה B. Unique

מהלימון נהייה לימונדה.
אני כבדת ראייה. מספרים שחצו מגיל ילדות את המספר הדו ספרתי במשקפיים. במשך עשור מהילדות וגיל העשרה שלי נאלצתי שלוש פעמים בחודש להגיע לשניידר למעקב עיניים צמוד.
ההמתנות שם ארוכות ובעידן שלא היו ניידים מה שכן היה בהמתנה הן עיתוני אופנה ומגזינים מהארץ ומחו״ל שהיו מיועדים בעיקר להורים אבל מרגע שגיליתי את תגליות האופנה האלו התאהבתי , נשביתי בקסמי עולם האופנה …
וכך.. לאט לאט ובטוח .. במשך עשור שלם … בזמן שאני מחכה לביקורת העיניים שלי פיתחתי את הסגנון שלי מול מגזיני אופנה ובהמשך בבית מול המראה עד שסיגננתי לי את הקו הייחודי לי!

את הסגנון והסטייל שלי אני גיליתי די לאחרונה אחרי שבמשך הרבה זמן "ויתרתי" לעצמי על מה אני לובשת ויותר התמקדתי בדברים אחרים בחיים שלי אבל אז לאט לאט המוטיבציה שלי בשאר התחומים ירדה והבנתי שזה שאני מזניחה את הצד האופנתי שלי שאני כל כך אוהבת אבל פשוט לא מספיקה להגיע אליו, כנראה משפיע על המוטיבציה שלי. ולכן לפני חצי שנה החלטתי שדי אין יותר וויתורים לעצמי קניתי וייצרתי את המלתחה שתמיד חלמתי שתהיה לי גם מדברים חדשים וגם מהמון בגדים שהיו לי אי שם ואף פעם לא חשבתי איך אפשר לשלב אותם בסטייל.

גיליתי את הסטייל שלי בסוף יסודי תחילת תיכון. הזמן שבו התחלתי לבחור לעצמי את הבגדים. עד אז אמא שלי הייתה אחראית על המלתחה שלי. יש לי סגנון די מיוחד, ובתיכון לא כולם התחברו, אבל זה לא מנע ממני ללבוש את מה שאני אוהבת בצורה שאני אוהבת.

אני גיליתי את הסגנון שלי בגיל מאוד צעיר. מאז שאני זוכרת את עצמי אהבתי אופנה, בתור ילדה הייתי חוסכת את כל דמי הכיס שקיבלתי כדי לעשות שופינג ותמיד המוכרות היו מסתכלות עליי בתדהמה. אפילו שצחקו עליי בבית הספר על הבחירות הלא שגרתיות התהלכתי בגאווה!

אני מתה על עקבים בינוניים ותמיד סבלתי מנעליים לא נוחות. עד שראיתי על חברה בעבודה סנדלי עקב בצבע בורדו מbeuniq, שלא הכרתי. הזמנתי מהאתר סנדלים בצבע מנטה וגיליתי שהן נוחות גם לאורך שעות ארוכות… מאז אני רוכשת המון נעליים של הרשת גם אונליין וגם בחנות במלחה ומאוהבת גם בתיקים שמחזיקים נצח כאילו נרכשו אתמול.

האמת היא שאני עדיין חוקרת ומגלה. בת 40 ונהנית ללמוד את עצמי ואת הסגנון שאני אוהבת. אני חושבת שזה כל הזמן משתנה ומתפתח בדיוק כמוני לאורך השנים.

תמיד אהבתי אופנה בקו מסויים, אבל הסטייל האמיתי שלי התגבש אחרי שליחות ארוכה בסקנדינביה. הסגנון הנקי והגאומטרי שבה אותי, ועד היום (עברו כ10 שנים מאז) הוא מנחה אותי בבחירת הבגדים והפריטים המשלימים שאבחר.

נראה לי שהפעם הראשונה שבאמת התחלתי להשקיע בלבוש ולהינות מלחגוג את עצמי היא כשהתחלתי ללמוד באוניברסיטה ולגור לבד, אחרי הצבא בגיל 21 עברתי לירושלים והתחלתי תואר ברפואה. שם הייתה לי הזדמנות לפתוח דף חדש ומעין להמציא את עצמי מחדש, לחגוג את עצמי ולהינות להתלבש באמת!! אין ספק שגם החורף הירושלמי הקפוא עזר ודרש ממני כל הזמן להתלבש בסטייל עם מלא שכבות ופשוט להינות. עכשיו גאה כבר להגיד שכשאני מתחילה את השנה החמישית בתואר יש לי סגנון נקי, מאופק, קלאסי ושאני נהנית ממש להתלבש

בתקופה הקורונה גיליתי את הסגנון שלי ואיתו את עצמי מחדש.אין יותר נעלי עקב סיכה גבוהות וסקיני מעיק,לא עדשות מגע מציקות ולא פאנים ומחליקים.חזרה לטבעי והכי חשוב-נוח.מאז הקורונה והסגרים,אם אתה לא נוח-אתה בחוץ.זה הסגנון שלי מאז.

מגיל 6 ועד גיל 17 בערך, הייתי שחיינית. ברוב שעות היום הייתי לבושה בבגד ים שלם, תחרותי, עם כובע ומשקפת. לא היה לי הרבה זמן פנוי, ובבית הספר הייתה לנו תלבושת אחידה.
אחרי הצבא, פתאום גיליתי את עולם האופנה במלוא מובן המילה. את הסטייל הסופי שלי הגדרתי בגיל 23, כשתהחלתי ללמוד אדריכלות, וסופסוף יכולתי לבטא את עצמי דרך בגד, שלא קשור למים!

הסגנון שלי התגלה לי אחרי החתונה. כי המשכתי להיות רזה, והתאימו לי הבגדים היותר פשוטים. כי גופי החמיא לי בכל בגד ובמיוחד בבגדים פשוטים. אז למדתי על עצמי שלא משנה מה, אני תמיד אראה במיטבי גם בבגדים הכי פשוטים.

הייתי דתיה ובגיל 38 ברחתי מבני ברק ומהדת עם 4 ילדים.וכמובן התגרשתי ומאז גיליתי מהו סיגנון הלבוש שאני אוהבת.)כמובן שונה מאד מהלבוש הקודם)-מהפך.

כשהייתי בת 30 פלוס..חברה טובה החליטה לארגן ךי הפתעה למתנת יומולדת – 2 פגישות עם סטייליסטית שתעזור לי להבין יותר טוב מה מתאים לי…מה נראה עליי טוב…קצת "לפתוח את הראש" לשינויים וסגנונות חדשים….אמנם לסטייליסטית עצמה לא מאוד התחברתי….אבל כן לקחתי מהפגישות וההתכתבויות איתה כמה דברים…ועם השנים פיתחתי לי סגנון ייחודי לי שאני אוהבת 3> לפני זה לא ממש השקעתי במה שאני לובשת או באיך שאני נראית…

גיליתי את הסטייל שלי כשיצאתי בשאלה כשהייתי בת 28. עד אז ייחסתי חשיבות גדולה מדי לאיסורי צניעות באולפנה, לדעות קדומות בבית (אסור ללבוש מכנסיים כי זה לא ראוי לאישה) ופחד משמנופוביה של הסביבה שפחות מעודדת נשים מלאות ללבוש בגדים צבעוניים או קצרים.
אחרי שאמא שלי נפטרה הבנתי שאני חייבת לחיות כמו שאני רוצה והארון שלי השתנה לגמרי. יש בו ביקיני, מכנסיים קצרים, ג'ינסים, גופיות ואני מקבלת בלי סוף מחמאות על הסטייל שלי. הלוואי שכולנו נוכל להתלבש איך שבא לי בלי לפחד להיות מי שאנחנו

גיליתי שאני כנראה אוהבת את הסגנון הספורטיבי דרך פידבקים שקיבלתי לאחרונה מהסביבה ומארון הבגדים שלי . בעבודה המשרדית שאני עובדת בה אחת העובדות אמרה לי שאני ממש מזכירה לה את המורה לספורט מהתיכון.
הסייעת בגן של הבת שלי ספק שאלה ספק קבעה שאני מאד אוהבת טייצים….ולסיום , ארון הבגדים שלי מורכב מחולצות טי וספורט של מותגי ספורט ידועים כאלה ואחרים ומגוון לא קטן של סניקרים שמשלימים לי את ההופעה כל פעם מחדש ….ככה שאין לי צל של ספק שאני הכי מתחברת ואוהבת את הסגנון הספורטי .

את הסגנון שלי אימצתי דווקא בהפתעה! תמיד חששתי לקנות בגדים מיוחדים ולא היה לי את האומץ לעשות שילובים מעניינים, עד שיום אחד חברה שהיא פאשיניסטה בנשמה, נתנה לי כמה שקיות של בגדים שקטנים עליה. וכך יצא, שזה יצר לי את ההזדמנות לנסות דברים שלא הייתי קונה לעצמי, והתאהבתי! איזה כיף שיש חברות שהן השראה.

גיליתי את הסטייל האישי שלי לפני 3 שנים כשהתחלתי לעבוד במרפאה.
הבנתי בעצם שאני יותר אוהבת ומחמיא לי לגוף – המראה המחויט וכמובן חשוב נעליים נוחות מעור איכותי כמו של B unique :)

את הסגנון שלי גיליתי בגיל יחסית מאוחר.גדלתי כטום בוי בין 2 בנים ולא הייתי מהבנות שעומדות מול מראה.רק בגיל 20 כשהתחלתי לצאת יותר, התחלתי לאהוב שופינג ולאט לאט רכשתי סגנון נשי וייחודי:)

זה היה מוקדם! בגיל שנתיים הלכתי עם אמא שלי לחנות נעליים לקנות נעליים לחג. אני רציתי נעלי לק שחורות ומבריקות ואמא הסכימה רק ללבנות (עד היום היא טוענת שלילדים לא מלבישים שחור), ואני ממש זוכרת איך זרקתי עליה את הנעליים הלבנות בחנות. מה שלא ממש עזר לי, ורק בכיתה ג חלומי התגשם וקיבלתי את נעלי הלק השחורות שככ רציתי.

מיום שלמדתי להתלבש בכוחות עצמי ,התעקשתי ללבוש רק בגדים שנראו לי אופנתיים ובהלימה לשאר האביזרים שעלי.

סבתא רבא המאופיינת בנכדים ונינים אופנתיים

כבר שנים שאני קונה רק בבי יוניק. גם חורף וגם קיץ. נעליים נוחות שמקלות על כל כאבי הגב ויושבות בצורה נוחה ויפה על הרגל.
אשמח לקבל שובר על מנת לחדש ולעדכן את קולקציית הקיץ והחורף שלי.

גיליתי את הסגנון שלי בגיל 18, הבנתי שאפשר לשלב פריטים קלאסיים ואפילו פשוטים עם פריטים מושקעים יותר ולקבל יופי של לוק

גיליתי את הסגנון שלי כבר בנשף בי"ב, שהבנתי ששמלה זה ממש לא בשבילי. וזה בסדר! אפשר ללבוש סט, חליפה, ג'ינס וחולצה, ולהיראות מיליון דולר אם את רק מרגישה ככה. לא חובה להיצמד לתכתיבי החברה… :)

כשעבדתי מהמרכז לחריש גיליתי שאני לא יודעת מה הסגנון שלי, התחלתי להסתובב במרכזים מסחריים ואז גיליתי את בי יוניק ומאז התמכרתי שם, לנעלים תיקים וארנקים. שם אני קונה נעל איכותית שתשלים לי את הלוק. תודה שהם שם בשבילי.

את הסגנון שלי גיליתי באיחור די רציני, בסביבות גיל 20. רק אז היה לי אומץ להתלבש באמת איך שאני רוצה. עד אז כמובן אהבתי להתלבש והייתי דעתנית, אבל לא ידעתי מי באמת אני. לאט לאט גיליתי שהסגנון שלי הוא סגנון ילדותי-פסטלי-לפעמים שנות ה90. ומאז כל בוקר מחדש אני שמחה ומרוצה ממה שאני לןבשת.
לפני חודשיים התחתנתי ואני לובשת כיסוי ראש, גיליתי שהסוד הוא באמת לא להתרגש מהתגובות של הסביבה וכשאני שמה מטפחת כלשהי אני מוודאה שהיא באמץ מרגישה לי ׳אני׳ . תחושה פנימית ועדינה של חוסר התלבטות ושחרור
אנחנו זוג צעיר אז אשמח להפתיע את בעלי עם נעליים שלא אנחנו שילמנו עליהם:)

כשירדתי 60 קילו!!! בהיותי במשקל השיא שלי הייתי תמיד מכסה את הגוף עם בגדים רחבים שזה עוד יותר הרחיב אותי ,הייתי נטולת סטייל בעליל, טישרטים ורק טייצים כי גינסים לא היו יושבים עליי יפה, לאחר הלידות שלי החלטתי שאני רוצה להשקיע בעצמי והחלטתי לעשות ספורט ולשמור על אורח חיים בריא , לאחר שנה ושלושה חודשים ירדתי 60 קילו , התחלתי לאהוס להתלבש, לחשוף את הבטן, הרגשתי שהנפש שלי הייתה זקוקה לזה, אז היום אני לובשת הכל מהכל, מכנסיים קצרים,גינסים, מחוייט ,חצאיות, נפתח לי עולם שלם בתחום האופנה!

מרגע שהגחתי לאוויר העולם גיליתי את הסגנון שלי וככל שהתבגרתי והתגברתי הסגנון האישי שלי התפתח.

ממני המסוגננת.
מאשרת

.

מרגע הולדתי,כך טוענת אימי,נולדתי בסגנון שלי
לידת עכוז,בת בכורה,דעתנית.
מאז ועד היום ,כשכבר חלף יותר מיובל הסגנון שלי רק מתפתח
מגורה עוללה הפכתי לאשת לוי ובעיקר ללביאה,תרתי משמע עם חזון והיגיון ואף מלאי סגנון.

מאשר תקנון

גיליתי את הסגנון שלי כבר בגיל צעיר:
בנראות,בטעם,בסגנון הלבוש והתפירה הייחודי,
ביכולת הניהול ובעיקר כמוקרן מהאופי הפנימו שלי,הערכים והאמונות.
מאשרת ומאושרת