מתנה בשישי: בגדי ספורט של 4F בשווי 521 שקלים

לפני מעל ל20 שנים, יצאנו והכל היה זורם עד שקלטתי את ליאור מילר יושב בשולחן לידנו ואז הכל השתבש לי. רק הוא עניין אותי, כשנגשתי אליו והתחלתי לגמגם כמה התרשמתי ממנו….לא היה לי לאן לחזור, זוגי לשולחן התנדף ואחר כך מסר שההערצה הזאת אינה לטעמו וסלמאט, היה שווה :-)

הדייט הכי מיוחד שיצאתי אליו היה סוג של קמפינג בים המלח.
מי שמכיר אותי יודע שאני ממש לא כזו, לא אחת יוצאת לקמפינג (כי פיפי וגוקים) ובוודאי לא עם בחור שאני בקושי מכירה בדייט שלישי.
יצאנו לשני דייטים, היה נחמד, אמר שהוא רוצה לרדת לים המלח עוד שבוע ושאל אם אני מצטרפת. אמרתי כן, חשבתי שהוא צוחק. הסתבר שלא, אבל זרמתי.
ירדנו לים המלח, מצאנו מעיין חם, והיה ממש נחמד. למחרת נסענו לירושלים ועשינו שם סיבוב, הוא הראה לי איפה הוא גדל ואת המקומות שהוא אוהב לבלות בהם.

בתחילת הקשר שלי עם מי שעכשיו הוא בעלי יצאנו לדייט בבואנוס איירס ארגנטינה בשייט בנהר לה פלאטה בפוארטו מאדרו. מי שמכיר את פוארטו מאדרו יודע עד כמה זה איזור מהמם בפני עצמו, תוסיפו לזה שהיינו בשייט על יאכטה פרטית בזמן ששף פרטי מבשל לנו ארוחה מהסרטים וכשרה כמובן, הרכב מוזיקה מנגן לנו בלייב וברקע מדי פעם זיקוקים, זה היה לילה קייצי ונעים, השמיים היו בהירים עם ירח כמעט מלא ומלא ומלא כוכבים, ואת ההשתקפות של המחזה המדהים הזה ראו על מי הנהר. באמת שאין מילה אחרת לתאר את.זה חוץ מ: וואוווווו.. באמת דייט מהסרטים וכפי שכבר הבנתם הדייט הזה הוביל לדייטים נוספים ועכשיו אני נשואה באושר!

הדייט הכי מיוחד.. היה בליינדייט כשהייתי סטודנטית תפרנית, עם בחור שאפילו לא החלפנו תמונה. קבענו שהוא ימתין לי בתחנה המרכזית בת.א אליה נסעתי באוטובוס מעיר אחרת. הבחור בשיחות תיאר את עצמו מבחינת גובה, מבנה גוף וכו.. כשהגעתי חיפשתי בכניסה מישהו שתואם לתיאור אך בפועל ראיתי אדם נמוך ממני ומהתיאור שלו כעשרה ס.מ והוא נכה בחצי גוף ונעזר במקל הליכה. הוא קרא לי והבנתי שזה הוא. הייתי המומה. האמת שרציתי ללכת כי הוא לא התנהג בשקיפות, אבל חשבתי שזה לא מוסרי להתנהג ככה כי הוא יחשוב שזה בגלל הנכות שלו- ולא רציתי להוסיף על הקושי שלו. לחצתי לו את היד בחיוך ועלינו לשתות קפה. כשהגענו לקופה הוא הזמין בשבילו קפה והקופאי שאל מה בשבילי ופתאום הבחור אומר 'תזמיני מה שאת רוצה אבל שלא תחשבי שאני הולך לשלם לך על הקפה' וואוו הייתי ככ נבוכה וניכר על פניו של הקופאי שגם הוא משתתף בצערי. עניתי בקרירות שאין צורך שהוא ישלם עליי, ושאני אשמח לשלם על הקפה שלו. לא יודעת למה עשיתי את זה.. לפעמים יש לי קטע כזה של אומניקית שמסתובבת עם פרחים בקנה. שילמתי על ההזמנה וחשבתי נו נשב עשרים דקות עש שייגמר הקפה ויאללה ביוש. בפועל הבחור אכל לי ת'ראס 45 דקות על הגלקסיות ועל עב"מים. אני כבר התחלתי להרגיש מחנק.. עצרתי אותו, התנצלתי שאני חייבת ללכת כי יש לי שיעור ונמלטתי כל עוד נפשי בי. החצוף הזה לחץ לי את היד ושאל מתי נוכל לקבוע שוב. זה היה מזעזע כששבוע אחכ הוא עוד טלפן אליי להסביר לי שהוא הרגיש חיבור אלקטרומגנטי אליי (כן כן!!). ג'י… זה היה דייט נוראי אבל היה בו משהו מיוחד כי בדרך חזרה הביתה כשעליתי על האוטובוס התיישבתי מאחורי הנהג, שלימים נהיה בעלי. מה המסקנה?- תהיו טובים אנשים, במיוחד כשקשה ודווקא כשמצופה מכם להתנהג אחרת- והיקום ימצא את הדרך להחזיר לכם טובה. אני עד היום אוכלת מהפירות של הדייט המיוחד ההוא, שמי יודע.. אולי אלמלא הוא, עד היום הייתי מוצאת את עצמי מתארגנת לדייטים ועדיין מחפשת את שאהבה נפשי.

היה לי דייט במשחקיה, אני גרושה והיה בחור שכל כך רצה שנצא אבל לא היה לי סידור לילדה והציע שנלך למשחקיה..הילדה שיחקה ,אנחנו שוחחנו והיה מקסים.

בגיל 26, נפרד ממני מישהו במייל, ואני החלטתי להתנקם בו ולצאת עם מישהו שפנה אלי באתר היכרויות. בשיחה הייתה כימיה והוא הגיע אלי מהקריות.
התייפייפתי ונפגשנו בכיכר. הוא הגיע, סקר אותי והתיישב לא מרוצה על מדשאה. אחרי כמה דקות בהן הפגין חוסר שביעות רצון ממה שקיבל, אמר שעליו למהר הבייתה, כדי לעשות בייביסיטר לאחייניות שלו. כאילו לא תכננו את הדייט מראש. כשאמרתי בעדינות שיש שמרטפים בתשלום, אמר בגסות: "אני שמח לעשות את זה!", קם והלך. בעודי מסתובבת בהלם בככר ממה שקרה, צלצל הנייד שלי. על הקו היה הבורח. עכשיו, תבינו: היה לו לוק כללי אומלל של ילד בר מצווה: גרום כמו ענף של שקדיה, עם משקפי "חכם חנוכה", קו שיער נסוג, ציפורניים כסוסות וחולצה שעברה אולי 200 כביסות ועדיין לא מצאתי לנכון לחתוך. והוא ברח ממני! זה בהחלט היה דייט מיוחד וכשהוא התגונן שהנה צלצל לוודא שלא פגע, עניתי: "חבל שעברנו יום העצמאות. יכולת להדליק משואה" וניתקתי. זה בהחלט היה דייט מיוחד :-)

הייתי בבריכה העירונית עם אשתי, היא שחתה במסלול לצידי. נכנסתי כמובן לשחות ללא המשקפיים. לאחר שסיימתי את המקצה שלי עברתי למסלול לידי ,הייתי בטוח שאשתי עדיין שוחה במסלול ובאתי להפתיע ולחבק אותה. הסתבר שהיא כבר סיימה ויצאה וזו היתה אישה אחרת שנבהלה ממני ופשוט ברחה כל עוד נפשה בה. אשתי ראתה הכל מהצד ומתה מבושה. אשמח לפצותה בגין התקרית המביכה.

הדייט הראשון עם מי שהיום הוא בעלי היה רומנטי איך עם זאת קצת מלחיץ. נסענו לים המלח לדייט ראשון עם לא מעט התלהבות מהקשר החדש. כשהגענו לים המלח לא מצאנו איפה לחנות (זה היה בשבת והכול היה ממש מלא) אז חנינו בצד הדרך באזור לא מסומן. בילינו כשלוש שעות בים. הייתה חוויה ממש טובה, שמש, יין ובכללי אווירה כיפית של קיץ. כשחזרנו לרכב לא מצאנו אותו. ממש נלחצנו כי הארנק היה בפנים וגם כמעט לא הייתה לנו סוללה בטלפון. חיפשנו בכל האזור וכבר חשבנו שהוא נגנב. לאחר שהתקשרנו למשטרה הבנו שככל הנראה גררו לנו את הרכב כי חנינו באזור מעבר לרכב בטחון. אני ממש נלחצתי ופרצתי בבכי וכבר דמיינתי שזה הדייט האחרון כאשר סיבת הפרידה- פזיזות בחניות. תוך כדי שאנחנו מתקשרים לברר לאן גררו את הרכב, מנהל  של המלון הסמוך ראה אותנו, ולאחר שהבין כי זה דייט ראשון, גררו לנו את הרכב,  אין לנו ארנק, ו45 מעלות בחוץ. הוא מייד הזמין לנו שתייה קרה וסגר לנו חדר במלון במחיר נמוך במיוחד (כאשר התשלום התבצע רק לאחר שקיבלנו את הרכב)  מיותר לציין שקפצנו על ההצעה וכבר נשארנו לילה במלון, ואת הבירורים על הרכב עשינו במזגן תוך כדי ישיבה בבריכה. אין ספק שזה ייזכר לשנינו כחוויה מיוחדת ואף מקרבת. מיותר לציין שמאז היו עוד מלא דייטים מוצלחים ובסוף גם חתונה- שמחה עם שפע של חנייה לאורחים(!) ואורח כבוד אחד- ממלון הרודס ים המלח :)

אתחיל לומר שאני ובעלי הכרנו בתואר הראשון ללימודי התזונה. לאחר הלימודים יש סטאז של חצי שנה בביהח שזה הגרלה. רצה הגורל ויצאנו שנינו באיכילוב באותו תאריך. באחד מימי הסטאז הציעו לנו לצפות יחד בניתוח בריאטרי. ככ התרגשנו, הרגשנו כאילו אנחנו בדייט. התלבשנו בחלוק, בכפפות ובערדליים ונכנסנו לניתוח. ככ נהנינו שקיבלנו אישור להישאר לניתוח אחריו.עד היום, היום הזה זכור לנו כדייט הכי טוב שהיינו בו. גם למדנו וגם נהנינו

הדיירים הכי מיוחד שהיה לי, היה עם בעלי כמובן,, לאחר שילדתי את הילדה השנייה שלי-אן לפני שנתיים, בהריון הייתה לי ירידת מים מוקדמת והייתי מאושפת בהריון בסיכון כחודש, והילדה שלי נולדה לפני הזמן והייתה כחודש בפגייה, לאחר שהכל הסתיים בשלום תודה לאל, הןא הםתיע אותי וקרא לאמא שלו לשמור על הבנות, הזמין מקומות למסעדת שף, ויצאנו לראשונה אחרי כל הדרמה, היה שם לא מעט בכי גם של התרגשות, וזה ללא ספק הדיירים הכי מיוחד שלי

כשהייתי סטודנטית, אחד המתרגלים שלי התחיל איתי, בהתחלה לא רציתי לצאת איתו אבל בסוף הסכמתי , זה הי. לפני מבחן והוא הציע לעזור לי ללמוד , נפגשנו ובסוף במקום ללמוד זרמנו לדייט. היה נורא כחף אבל במבחן עצמו נכשלתי . כמובן שלא רציתי שחברי הסטודנטים ידעו שאנחנו יוצאים כי לא היה לי נעים . הם חשדו שיש ביננו משהו חודשים , עוד לפני שבאמת היה ….וכשפורסם ו תוצאות הבחינה והם גילו שנכשלתי (והיו לי ציונים טובים בדרך כלל) דווקא אז כשבאמת היה משהו הם אמרו לי ״טוב עכשיו אנחנו מאמינים לך שאין כלום״

הייתי עם חברה בים ,ואיזה בחור התחיל איתי

הדייט הכי מדהים שלי היה עם מי שהיה אז מכר שלי מהתיכון ורצה לצאת איתי הרבה זמן. בסוף הסכמתי, הוא הזמין אותי למסעדת 2see על הגג של עזריאלי ואחר כך יצאנו להסתובב בתל אביב עד שהגענו לים. היה דייט מדהים, כמובן שהוא שיכנע אותי לצאת לדייט שני והיום הוא בעלי.

לפני מספר שנים יצאתי עם מציל בחוף בהרצליה, לדייט הראשון הוא לקח אותי בערב לסוכת המציל שממנה נשקף הים ולילה מלא כוכבים

אני והבן זוג שלי הכרנו דרך אפליקציית היכרויות ועשיתי לו גוסטינג אחרי כמה הודעות.. אבל!! רצה הגורל ונפגשנו יום למחרת במכון כושר ולא הפסקתי לבהות בו והבנתי שפספסתי. אז חזרתי לדבר איתו באפליקציה, התנצלתי ואמרתי שחייבים להיפגש! קבענו לצאת למחרת לאכול אחרי האימון, איך שאנחנו.. מזיעים ועייפים! איך שנכנסנו למסעדה המלצרית אמרה שאנחנו נראים כמו שני ספורטאים ומשם, היסטוריה. אז כשכתבתי את זה אפילו שכחתי מהפרט שבשני הדייטים הראשונים היינו ככה אחרי אימונים, מזל שאני משקיעה בסטים.. ויותר מאשמח לעוד טייץ וגוזייה לדייט הבא שלנו :)

לא בטוחה שאפשר לקרוא לזה ממש דייט, כי זה היה מאוד ספונטני. פשוט נוצרה הזדמנות מפתיעה ששנינו היינו פנויים אז החלטנו לעבור מקשר טלפוני ולהיפגש. אפילו לא הייתי לבושה לדייט, באתי ישר מהעבודה, עם בגדים שמתאימים לעבודה עם ילדים קטנטנים והם לא היו נקיים במיוחד:)
נפגשנו בתחנה המרכזית כיאה לתפרנים שהיינו והתכוונו ליסוע לאכול, אבל שקענו בשיחה ודיברנו ודיברנו והשעה התארכה והאוטובוסים נסעו בלעדינו עד שהם פשוט נגמרו, וכבר לא היה איך ליסוע לאכול או לבלות…. לא הרגשנו איך הזמן חולף. אין ספק שזה היה דייט קסום ומיוחד עם חיבור רגשי מפתיע ומרגש. וכן, אנחנו נשואים באושר!