מתנה בשישי: מוצרים של Moraz בשווי 500 שקלים

לבשתי שמלה לבנה לחג והנקתי את התינוק שלי ולא שמתי לב שהגרב שלו נפלה לו עליי סגרתי את השמלה ויצאתי ואז גסתי אמרה לי מזה בולט לך בצבע אדם מתחת לשמלה? אמרתי לה לא יודעת הלכתי לצד וראיתי שזה הגרב של הבן שלי התינוק

כשהייתי בכיתה ו' וחגגו בת מצווה לאחת מבנות הכיתה, הגעתי לאירוע במכנסי ג'ינס לבנים וצמודים. הבת מצווה התקיימה בשעות הצהריים במתחם שכלל בריכה ומסעדה. במהלך האירוע הכנסתי את כפות הרגליים לבריכה והתיישבתי לצד הבריכה. לא תיארתי לעצמי שבדיוק קיבלתי מחזור. כשקמתי היה כתם ענק של דם על המכנס. אפשר כמובן רק לתאר את התגובות של בני ובנות כיתתי למקרה. לא היו לי בגדים להחלפה ורק רציתי לברוח מהאירוע. הרגשתי מושפלת ונבוכה. שנים שלא לבשתי ג'ינס לבן בעקבות המקרה, על אף שאני מאוד אוהבת את המראה של ג'ינס לבן, והוא אף פריט בייסיק בעיניי. לפני שנתיים רציתי להוסיף פריטי בייסיק לארון וקניתי ג'ינס לבן. מאז, לבשתי אותו רק פעם אחת והוא עדיין מחכה בארון שאלבש אותו.

וואו איזו פדיחהה.. לפני שנה בערך הלכתי לראיון עבודה לעבודת החלומות שלי, התכוננתי הרבה זמן על מה להגיד, מה לשדר וכמובן מה ללבוש- ולבסוף החלטתי ללכת על אאוטפיט לבן שיסמל קצת את החגגיות וההתרגשות אבל גם יראה רישמי. כשהגעתי למקום הראיון הייתי צריכה לחכות כמה דקות כי מי שהתראיין לפני התעכב קצת ואני החלטתי לנצל את הרגעים שלפני כדי להכין שם קפה וככה להירגע קצת.. מפה לשם המכונת קפה שהיתה שם הכינה קפה רותחחח ואיך שלקחתי אותו זה שרף לי ביד והכוס נפלה ואיך לא גם לכלכה לי את המכנס האלגנטי והצחור!! הייתי צריכה להתנהג כאילו לא קרה כלום ולשדר כל הראיון קלילות למרות שממש ראו שנשפך עלי קפה.. בסוף התקבלתי לעבודה ומדי פעם בצוות אנחנו נזכרים בפדיחה ולא מפסיקים לצחוק מכמה שראו עלי שאני מנסה להקליל אבל מובכת ברמות, מי יודע אולי בזכות זה קיבלו אותי:)

לבשתי בגד לבן לא מזמן כחלק מהיוםיום. הגעתי הביתה ואחיות שלי היו בעיצומן של הכנות מוקפץ אסיאתי. נתנו לי משימה להכין את המרינדה, חלק מהמרכיבים היה סויה. נאבקתי עם הפתיחה של הבקבוק, עד שהוא נשפך לי על הבגדים ואז נכנס בדלת בחור שאני דלוקה עליו, הם הזמינו אותו לשבת איתנו ולא ידעתי. הוא הסתכל עליי ממש מביך, צחק שאני מגושמת ולא הצלחתי לדבר.

אחרי הצבא, ירדתי עם חברה הכי טובה שלי לאילת. החלטנו לעשות קצת ספורט ימי בשביל החוויה. עלינו על אופנוע ים, כל אחת עם מדריך. היה כיף וממש מצחיק, עד שכל אחד הגביר מהירות והתחיל לעשות סיבובים במים. סיבוב אחד היה כנראה חד מידיי, כי פשוט עפתי מהאפנוע למים ומרוב שעפתי בתנופה חזקה הביקיני שלי פשוט נפתח ונשארתי בלי הביקיני במים! (ביקיני עם קשירות) למזלי חברה שלי קלטה את זה מהר, קפצה למים ומצאה לי את הבגד ים. עד היום אנחנו צוחקות על זה…

אני פרקליטה וצריכה כמובן להתייצב בבית משפט עם חולצה מכופתרת לבנה ומזוודות מלאות בעבודה.
הייתי אז בתחילת דרכי, זמן קצר אחרי חופשת הלידה, כשבבית מחכה לי תינוק יונק.
יום הדיונים התארך והתארך והתחלתי להרגיש את הגודש בחזה..
כשסיימתי את היום הארוך, מול המראה בשירותים, גיליתי שיש לי עיגול רטוב אחד על החולצה. הלבנה!
ככה מסתבר טענתי בלהט מול השופט, סניגורים ואולם מלא אנשים….

למזלי לא פדיחה שלי אבל היא לגמרי קרתה בגללי,
בחתונה של דודה שלי הכנו כל הילדים תרכובת של המנות שהוגשו לשולחן, היה שם עוף, דג, בשר ומיץ הכל מעורבב יחד ונהנו עד השמיים.
בשלב מסויים בן דוד תפס את הצלחת והתחיל לרדוף אחרי השאר באולם,
הוא התחיל לרוץ אחרי אז טסתי דרך חצי אולם ונתקעתי ישירות בדודה שלי עם השמלת כלה,
הבנדוד לא הספיק לעצור וחצי צלחת נשפכה עליה..

היא עד היום לא שוכחת לנו את זה,
מזל רק שזה היה בסוף החתונה כבר

כשלבשתי בגד לבן,שמלת כלה הייתי בת18.
זה היה לפני המון שנים,בסמוך לפורים.
הפדיחה: הייתי כל כך קטנה,רזה ונמוכה שחשבו שהתחפשתי.
מאז חלפו יובל שנים כמעט.
לא כל כך לובשת לבן.
אבל מחזיקה באותו בעל,ברוך השם וזה כבר הישג בפני עצמו.
עד 120.
שנלבש בגד פנימי לבן ומאיר לסביבה .
וגם חיצוני לבן וחגיגי.
אמן.
שבת מבורכת וחג שבועות לבן ושמח