מתנה בשישי: זוג בשמים של בננה ריפבליק בשווי 800 שקלים

ריח שמסמל עבורי בית הוא הריח המיוחד שלא הרחתי בשום מקום אחר של צמח הברונפלסיה שהוריי מגדלים בגינת הבית בהמון אהבה וסבלנות שכינויו הוא "אתמול, היום, מחר". בכל אפריל, בתחילת האביב וממש לפני ליל הסדר, פורחת הברונפלסיה והניחוח המשכר שלה מלווה אותי לאורך כל היום. זהו ריח פרחוני נפלא המתחזק לעת ערב. בתקופת הפריחה, מצויים על השיח פרחים ב-3 צבעים. הפרח ביום הראשון סגול, ביום השני הופך ללוונדר ובסוף הופך ללבן, מכאן מגיע הכינוי העממי של הצמח. הלוואי שהריח הזה,ריח שמזכיר לי את הבית שלי ורק שלי, היה מלווה אותי "אתמול,היום ומחר" לאורך כל ימות השנה…

לפני כשנתיים עזבתי את בית הוריי ועברתי לגור עם בן הזוג שלי.
הריח שהכי מזכיר לי את הבית הוא ריח הכביסה של אמא שלי.
לא משנה כמה אנסה שגם לבגדים שלי יהיה ריח כזה, זה לא יוצא.
כל פעם שאני נוסעת לבקר, בכניסה לבית מהחבלים שעליהם תלויה הכביסה יש גל של ריח שמזכיר לי כמה קשה לעזוב את הבית ולהתמודד לבד.
כנראה שבשביל ריח כזה צריך חום אהבה ואכפתיות של הבית שבו נולדת.ריח של ילדות

הריח של הבית. ריח אי אפשר לראות, לטעום או למשש, ובכל זאת יש בו משהו כל כך מוחשי. הריח של הבית הוא למעשה בליל של ריחות שכולם מכים באפך ומהממים אותך כבר בפתח הדלת, עוד לפני הנשיקה של אמא, הריח מברך אותך- "כמה טוב שבאת הביתה". הריח של הבית הוא תמהיל מזוקק של ריח עוגיות טחינה בתנור וריח של אקונומיקה, ריח של בצל מטוגן וריח של מרכך כביסה, ריח של "הבושם של אמא" וריח של תינוק. הריח של הבית הוא ריח של שייכות

גדלתי בבית סבתא וחוץ מריחות התבשילים הזכורים לי היטב, הריח הכי זכור ואהוב הוא הריח של סבתא, שילוב של מי ורדים וסבון…
גם בגיל 90 הקפידה על טיפוח אישי… מתגעגעת…

אצלנו בבית נהוג לאכול מנה ראשונה מרק בכל השנה אחרת סבתא שלי לא תשחרר אותי מהשולחן כי אין מצב ששבעתי. ואף אמא שלי בתקופה שהיתה סטודנטית והיתה גרה בעיר אחת ולומדת בעיר אחרת, הרגילו אותה לאכול בבוקר ארוחה דשנה שכללה מרק כדי לשבוע שיחזיק אותה עד שהיא חוזרת מאוחר מהלימודים (אני מודה שאני לא מסוגלת והיא עד היום לפעמים אוכלת מרק בבקרים), ולכן הריח שמזכיר לי את הבית זה ריח של מרק מהביל שמתחמם על הכיריים.

כשהייתי ילדה גרנו בית מול סבתא שלי. מה שהפריד בין הבתים היה שביל צר, עץ תפוזים, עץ פקאנים וים של טעמים. ההורים שלי עבדו כל יום, כל היום, אז רוב הזמן היינו מבלים אצל סבתא שלי, שעטפה אותנו בחיבוקה החם וליטפה אותנו בשלל טעמים וריחות. הריח שלה הוא ריח של בית בשבילי עד היום. שילוב נדיר של בושם עדין (עם ריח של אוקיינוס, של חופשה, על אישה שרק רצתה לעמול כל ימיה), שמתמזג בריח עץ התפוזים הרענן, יחד עם מרק ירקות מהגינה שתמיד היה על הכיריים, ושניצלים מטוגנים ועטגת פקאנים חמה שנאפתה לפחות פעמיים בשבוע. אם היה אפשר לרקוח בושם מריחות ילדותי זה הריח שהייתי רוצה להתעטף בו שוב ושוב.

כשהייתי ילדה כבר כשפתחתי את השער של החצר יכולתי להריח את ריח השניצלים המטגנים במחבת. עד היום זה מבחינתי ריח של בית

ריח של עוגת שמרים עסיסית וטריה היוצאת מן התנור וכל הבית מתמלא בריח מתוק ונעים.

ריח חזק של כותנה לבנה- ריח של ניקיון של כביסה

הריח שהכי מזכיר לי בית זה עוגת שמרים של סבתא שלי. היא הייתה מכינה לנו אחת כל פעם שהייתה באה לבקר וכל הרחוב היה יכול להבין שסבתא הגיע. מאז שהיא נפטרה משתדלת להכין את העוגה הזאת יותר, תמיד עושה תחושה של בית וחום.

גדלתי באזור מלא פרדסים הפריחה הייתה משגעת הריח היה עדין ומלא את כל חלל האויר בבית ובחוץ כשהיינו יוצאים לקטוף תפוזים היה ריח משכר מרגיע התפוזים היו סמל של מדינת ישראל הפרדסים היו בכל מקום תפוזי יפו כיום לצערי עקרו את הפרדסים ובמקומם בנו בתים ריח ההדרים מלווה אותי גם היום הפרישי הזה הנעים

לי ריח של גרניום מזכיר את הבית, כי גרנו באותה חצר עם סבתא שלי והייתי אצלה
ה מ ו ן והיו לה הרבה שיחי גרניום, מאד אהבתי את הריח שלהם ואותה

אבי ממוצא בולגרי ואמי ממוצא פולני. במהלך השנים היא למדה מתכונים בולגריים רבים לשמח אותו ולהזכיר לו את בית הוריו והיא עושה זאת בדרכה המופלאה. הריח שמבחינתי הכי מזכיר את הבית זה ריח של עשבי תיבול טריים שמיר ופטרוזיליה שאמי מרבה להשתמש בהם. אשמח להקדיש לה את אחד הבשמים. בתודה, הדס.

הריח שהכי מזכיר לי את הבית הוא שילוב של שתי ריחות שלרוב האנשים לא משתלבים, מאפים טריים וחומרי ניקיון, גדלתי עם אמא שהקדישה את חייה להיות אמא שלי, היא אופה בחסד עליוו והיא גם חולת ניקיון, ולכן אצלנו בבית תמיד תמיד היה ריח של מאפים טריים מכל הסוגים וחומרי ניקיון. תמיד שאני מנקה את המטבח אחרי שאני אופה בעצמי, מתפזר בבית ריח שהוא הכי בית מבחינת.

הריח שהכי מזכיר לי בית זה הריח של המרק עוף שאמא שלי מכינה ביום שישי.
מאז שאני ילדה היא הייתה נותנת לי לאכול מרק עוף ולימדה אותי שזה הכי בריא ומזין, ושטוב לאכול מרק עוף כשחולים או מקוררים.
אמא גם תמיד אומרת שהטעם של המרק תלוי בכוונות של מי שמכין אותו, אז לא פלא שלה הוא תמיד יוצא מושלם, כי הכוונות שלה הן אהבה,דאגה,והרצון לעשות טוב למשפחה שהיא כל כך אוהבת.

טוב זה קצת מצחיק, אבל בכנות הריח שמזכיר לי את הבית זה הריח של הפרות. אני קיבוצניקית ובכל פעם שאני חוזרת לביקור זה הריח הראשון שאני מריחה

הריח שמזכיר את הריח של הבית זה שהבת שלי חוזרת הביתה מהצבא ןאני מכבסת לה זה שהיא מבקשת שאשפריץ לה ריח של בדין על הכביסה שגם מרחוק היא תרגיש קרוב לבית

שמיכה של סבתא שלי ז"ל שנפטרה לפני חודש וחצי, מזכיר לי תחושה של בית, מעבר לריח שמזכיר לי אותה, השמיכה נעימה, רכה ומחממת בטירוף.

מזכיר לי את הבית ריח של אתרוג ,תמיד כשאבא שלי ז"ל היה קונה במיוחד לפני חג הסוכות הבית היה מתמלא בריח של אתרוג , לא משנה איפה אני אהיה ואריח את זה תמיד אחשוב על הבית.

ריח לימוני שמזכיר לי את אימי זכרונה לברכה שחינכה אותנו שאוכל לא זורקים. היתה שומרת את האתרוגים לאחר החגים ואף אוספת מהשכנים. היתה קולפת את הפירות, חותכת לרצועות ומרתיחה במים להוצאת חלק מהמרירות. איך היא ציפתה אותם בסוכר אני כבר לא יודע, כי בשלב הזה הורחקתי מהמטבח על מנת לא להפריע. הלוואי ויכולתי לטעום שוב מהמעדן הזה – קליפות אתרוגים מסוכרות עם טעם וריח של בית וחג.
davashl@walla.com

מהבית יצאתי כבר בגיל 18 אבל תמיד היה ריח של כורכום באויר (מהבישולים) וריח אקונומיקה להסוות את הריח…בקיצור כמה שנים קדימה ואני עדיין בפוסט טראומה

אמא שלי נוהגת לאפות לעיתים קרובות ולפנק את המשפחה בעוגות וכול מיני סוגי לחמים, ולכן תמיד שאני מריחה ריחות של אפיה זה מחזיר אותי לריח של בית. ולמאפים של אמא היקרה שלי.