מתנה בשישי: 500 שקלים לקנייה ב-Triumph

כשהייתי באירלנד היה מקום שרצינו ללכת לעשות סלפי, היה כתוב שאסור לטפס, וזה היה נראה יפה, בסוף נתקענו על ההר, אי אפשר היה לרדת ממנו והזעיקו לנו חילוץ, זו היתה הרפתקה שאזכור כל חיי

נישאתי בשנת 1987. לפני 34 שנה. מהרגע הראשון שהכרתי את בעלי אז ועד היום ידעתי שהוא הוא האחד. לא חיכיתי להצעת נישואין מצידו מה שהיה מקובל אז בלבד.
כרעתי ברך אחרי חצי שנה והצעתי לו להתחתן איתי. שברתי את הכללים המקובלים. ניראה לי שמההלם הוא הסכים.

אני באה מבית רוסי מאוד נוקשה עם המון כללים, למשל אסור ללכת שיראו את הכתפיות של החזיה ובשום פנים ואופן אסור לשים חזיה כהה מתחת לחולצה לבנה, או אסור לצאת עם שיער רטוב מהבית אבל הכי נורא זה שחייבים להסתרק כל בוקר. אני בתור ילדה טובה, בלונדינית ומתולתלת לאחר שבאמת הייתי מסתרקת בבוקר היתה צומחת לי פטריה/קסדה על הראש. הייתי שונאת את השיער שלי ומנסה להסתיר אותו כל הזמן עם גומיות לשיער או קשתות אבל זה לא באמת עזר. עד שאזרתי אומץ ופשוט סרבתי להסתרק בבוקר. זה לא עבר בקלות אבל אמא שלי למדה לחיות עם זה ואני התחלתי לאהוב את השיער שלי ולפזר אותו ולהנות ממנו

חברה שכנעה אותי להרשם לתוכנית דיאטה רצינית ונוקשה. כבר כשקיבלתי את רשימת הכללים, היה לי ברור שלא אעמוד בהם… באמצע היום הראשון כבר שברתי שניים ובעצם התאמתי את התוכנית לחיים שלי ולצרכים שלי. אני לא בנויה לדיאטות כסאח, ובדיעבד- טוב שכך. הדיאטה הזו היתה קיצונית ולא בריאה. לפעמים טוב לשבור את הכללים

מתי שברתי את הכללים?! – כשיצאתי עם מי שיהיה בעלי יותר מאוחר בתקופת הצבא, היו בבסיס עוד שני בחורים שחיזרו אחרי, ועשו כל מה שביכולתם לפגוע לי ביחסים הקיימים. אז החלטתי לעשות מעשה ולשבור את הכללים: הזמנתי כל אחד מהמחזרים אלי הבייתה במקביל, אבי קיבל את פניהם והזמין אותם לסלון לשתות איזה משקה אלכוהולי בזמן שהם ממתינים להגעתי, הם כמובן הופתעו לראות אחד את השני, ועוד יותר היו מופתעים לא לראות אותי כלל שם, כי אני חמקתי עם בן זוגי לבילוי שקט ונעים ללא פרעה, בזמן שהם העמיסו כמויות משקאות חריפים בסלון עם אבי… כשנפגשנו בבסיס למחרת הם היו בהאנגאובר רציני ובעיקר הבינו את הרמז והפסיקו להציק לנו מאז…

פעם ראשונה ששברתי את הכללים היה ששיקרתי לאחד מהאנשים שאותו אני אוהבת הכי בעולם וזה היה אבא שלי הרי הוא לימד אותי שאסור לשקר לרמות ולגנוב אבל פעם אחת בחיים היה נמאס לי לחיות על פי החוקים והכללים שהעולם וההורים הכתיבו לי ולימדו אותי היה נמאס לי מהשגרה רציתי ריגוש והלכתי עם אדם שההורים שלי לא אהבו אותו כי הוא היה גרוש ומבוגר עם ילד גדול את זה אבא שלי לא אהב ולא קיבל עד שהוא גילה אבל הסברתי לו שאני לא ילדה קטנה אלא ילדה גדולה

חיכיתי המון זמן לתור אצל מנהל מחלקה באחד מבתי החולים .כשנכנסתי אליו הוא היה עם הראש בתוך המחשב ולא הסתכל עליי. שאלתי אותו אם הוא רוצה שאחזור עוד מעט כי אני רואה שהוא עסוק… הוא מלמל כמה מילים וחזר להביט במחשב.ואז שוב אמרתי לו שזה מאוד לא נעים לי שהוא לא מסתכל אליי ועסוק בעיניניו ושזה יהיה לי הרבה יותר נעים שיסתכל לי בעיניים ויתן לי תשומת לב. להפתעתי הרבה כל הגישה שלו השתנתה ברגע ומפה לשם ישבתי איתו במשך ארבעים דקות .הרגשתי טוב שלא העברתי הלאה. הבנתי שלפעמים זה בסדר להיות קצת " חצופה" ולדרוש יחס ראוי אנושי ואישי

חופשת לידה זה לא פיקניק, כל אישה יודעת להגיד. בחודש האחרון ל"חופשה" הכנסתי את הקטנה לגן, ואני במקום לחזור ישר לעבודה, לקחתי חודש חופש אמיתי לעצמי, הלכתי לחדר כושר, ישנתי, עשיתי מסאג' ועוד ועוד… נהנתי מכל רגע!

אני והבן זוג שלי הכרנו בצבא, ליתר דיוק בבהד 1. היינו באותו הצוות ובגלל השילוב הראוי לא היינו יכולים אפילו להתחבק בפומבי! אז כל ערב היינו נפגשים בסתר להתחבק ולהגניב נשיקת לילה טוב בסכנה שיעיפו אותנו
אולי זה נשמע עלוב אבל בזמנו הרגשתי הכי מורדת שיש

שברתי את הכללים בעבודה , שביקשו לא להגיע חשוף , נלחמתי למען הזכויות של כל הבנות במשרד כך שנוכל להתלבש כפי שאנחנו רוצות..!!!

לפני כשנה חברי הפתיע אותי בטיסה ולמה שהפך לימים להצעת נישואים. הייתי צריכה לארוז בחופזה. זרקתי במזוודה רק מעט פריטים, חזייה לקחתי רק את זו שהייתה עלי, ורוד פוקסיה זרחני משהו…. (:
בערב בו יצאנו למסעדה מפוארת לבשתי חולצה לבנה שקופה ומתחתיה החזיה הזרחנית שלי בלית ברירה…. לאחר כשעה קיבלתי ממנו את הצעת הנישואים המרגשת והוא העלה את התמונות בכל מדיה אפשרית….
רק לאחר כל התגובות שקיבלתי הבנתי שהשילוב שלבשתי הפך ללהיט בקרב חברותיי שהחמיאו בלי הפסקה על האומץ לשבור את הכלים !
כן, לפעמים שבירת כלים נעשית גם בלי כוונה…. (: (: (:

שברתי את הכללים , כשנסעתי בגיל 54 לבד..לגואטמלה.לגמרי לבד.
מגיעה לי מתנה לא?
על האומץ והבטחון וניצמאות וההוקרה

שברתי את הכללים בכיתה שלי אני מורה לחינוך מיוחד ומסכימה לתלמידים שלי לאכול בשיעור מתוך האמונה כי רעב לא אמור לפגוע בריכוז של ילד❤️

סיפור מצחיק מאוד, זה קרה כשהייתי בתיכון.
הייתה לי מורה שבאופן קבוע הייתה נטפלת אליי לא משנה מה הייתי עושה תמיד הייתה מעירה רק לי מכולם וזה נמשך תקופה ארוכה.
סוף שנה החלטתי שאני לוקחת איתי כמה חברה ואנחנו גוררים לה את האוטו לקצה השני של הבית ספר. כשהיא יצאה היא לא הבינה איפה האוטו שלה.
אני חושבת שזה שבירת הכללים הכי גדולה שהייתה לי בחיי.

שברתי את הכללים שהפכתי לאישה והשלמתי את שינוי המין שכל כך חיכיתי לו והיום אני אישה עצמאית וחזקה!

שהייתי בצבא סגרתי שבת והמפקד שלי נתן לי אישור לצאת לטקס סיום קורס קצינים של חברה ולחזור. מה שלא חזרתי לבסיס, נסעתי איתה למסיבה של הסיום קורס תוך כדי שאני משקרת למפקד שלי שחזרתי לבסיס ושביקש לראות אותי אמרתי לו שאני לא מרגישה טוב ובחדר. בשתיים בלילה מי שהיה אמור להחזיר אותי לבסיס לא היה במצב של להחזיר ובמזל פגשתי אנשים טובים שהחזירו אותי. חזרתי לבסיס בארבע בבוקר. ועל כל הסיפור אפשר לומר- יותר מזל משכל כי אם לא היה מזל הייתי יכולה להיות בכלא צבאי.

לפעמים יש כללים לא כתובים אלא כללים בע"פ. אני גרה ביישוב קטן בו שולטות שתי משפחות ( או יותר נכון לומר "שבטים" ). חלקם בעלי תפקיד ואחרים מושכים בחוטים מאחורי הקלעים. אנשים מפחדים להעביר עליהם ביקורת, שלא לדבר על אלה שמתחנפים אליהם כי הם יודעים שזה ישתלם להם. אני מעבירה עליהם ביקורת בגלוי, כולל בכתב, על תיפקוד לקוי ( בלשון עדינה ), למרות שניסו להשתיק אותי. איש לא ישתיק אותי.