מתנה בשישי: 500 שקלים למוצרי קוסמטיקה טבעית ב-VOS

כשעוד היינו חדשים בשכונה, ערב אחד הייתי לבד בבית, ופתאום ראיתי ג'וק ענק בסלון, בלי לחשוב פעמיים רצתי בצרחות החוצה דפקתי על דלת השכן ממול אותו בקושי הכרתי והכרחי אותו להכנס אלי הביתה כדי לאתר ולהרוג את הג'וק תוך כדי שאני קופצת על הספות וצווחת צווחות רקע היסטריות
כמה שבועות אחרי עוד השכנים הריצו עלי בדיחות

שטפתי את תריסי חלונות חדר השינה שלי, שפכתי לתומי כמויות מים שנחתו בדיוק על ראש ועד הבית בבניין שכתב לי הודעת וואטס אפ זועמת כמה התרטב ושהייתי אמורה לוודא שאין אף אחד למטה לפני..
עד היום בכל פעם שאני פוגשת אותו אני עוצרת את עצמי מלצחוק :-)

כשהייתי סטודנטית גרתי בדירה עם 2 שותפים שמאוד אהבו לארח אצלינו ערבי פוקר שכללו בין היתר מוזיקה רועשת אלכוהול ונשנושים. תמיד בערבים האלה היו מגיעים הרבה חברים מהפקולטה אז היינו משאירים את הדלת פתוחה. יום אחד נפתחת הדלת ונכנס זוג שאני לא הכרתי אבל חשבתי שהם מכירים את השותפים והתיישבו לידי בסלון. התחלתי לדבר איתם והם גם אכלו קצת מהאוכל ופתאום אחד השותפים נכנס ושואל מי הם, מסתבר שהם היו בדרך לשכנים שלנו לחגיגה שמעו מוסיקה והיו בטוחים שזאת הדירה הנכונה. מאז התחלנו להקפיד על לנעול את הדלת ולפתוח רק כשחבר מגיע.

לא נעים להגיד אבל אמיתי לגמרי… פעם בשעת תליית כביסה נפל לי מהיד תחתון תחרה שמדורג אצלי כנשק יום הדין (אהם אהם..) ישר על המתלה של השכנים מתחתיי. כמובן שמיד ירדתי אליהם במבוכה וכשבראשי מתנגן השיר: "רק תפילה אשא הו אלי אלי" שהאישה תפתח ולא הבעל.. דפקתי בדלת. הבעל פתח!- עם פנים סמוקות הסברתי בהתנצלות. הבחור היה קול לגמרי וניגש למתלה להחזיר לי את האבידה. אלא שלאחר פחות מדקה הוא חזר בטענה שהתחתון לא שם. "אבל איך…?- עכשיו ראיתי אותו מלמעלה". מצטער הוא אמר וסגר את הדלת. מיד רצתי למטה לראות אולי הוא נפל בינתיים לרצפה מתחתיהם, כי הם קומה ראשונה.. מיותר לציין שהתחתון לא היה שם.. בואו נגיד שהיה קצת רועש באותו לילה, ומאז כל פעם שהוא ואשתו רואים אותי הם מחייכים אליי בחיוך מוזר. נשק יום הדין כבר אמרתי? חחח

** מאשרת את התקנון** מייל: ilanitgm@walla.com

מקרה מצחיק עם שכן שכך היה הוא קיבל בטעות את חשבון הארנונה שלי לתיבת הדואר שלו ומבלי לשים לב שילם אותו עד שעלה על הטעות וכמובן החזרתי לו כסף ואמרתי לו תרגיש חופשי לשלם לי גם חשמל ומיים

אנחנו גרים במושב כבר כמה שנים ועדיין מתרגלים לסיטואציות שונות..
יום אחד שמענו רעש בחוץ די חזק, כשיצאנו החוצה ראינו פרה תקועה בין האוטו שלנו לגדר שכנראה חיפשה את הדרך בחזרה לרפת שלה, שנמצאת במשק לידינו.
אז היו צריכים להתקשר לשכן כדי שיבוא לקחת אותה הביתה :)

כשהייתי סטודנטית בת 21 ועוד גרתי בבית, ייבאו לארץ ליין של מוצרים לטיפוח הפנים מפירות וירקות. סקראבים, קרמים וגם מסכות בוץ. הצטיידתי בכמה מוצרים בפארם וכשהיה לי בית ריק, מיהרתי להעניק לעצמי כמה שעות טיפוח ורוגע עם אחת מהמסכות של הליין. פתאום דפקו בדלת ובאינסטיקט לא נכון, פתחתי אותה לרווחה. פרצופי המפחיד המרוח בשכבה עבה של מסכת בוץ, נגלה במלוא הדרו לבת השכן, שביקשה להודיע לי בקול ענות חלוש שאביה הלך לפני שעה קלה לעולמו. חודשים פחדתי להיתקל בה במדרגות, מהבושה, אבל היום אני חושבת לעצמי שאולי זה דווקא היה עבורה פסק זמן קומי בתקופה קשה, ושלכל פדיחה יש סיבה :-).

אני ובן הזוג שלי עברנו לראשונה לגור יחד בדירה שכורה קטנה וחמודה. עשינו קניות ממיטב כספנו כדי לאבזר ולרהט את הבית כמו שצריך, ובין היתר רכשנו שטיח כניסה. למחרת בבוקר – נעלם השטיח. חיפשנו אצל בכל הקומות, בבניינים השכנים ולא מצאנו. פתאום לאחר שבוע – השטיח צץ בקומה מעלינו ומתחת לו התנוסס בענק שם המשפחה שהשכנים כתבו בלורד שחור…

מישהו פה במדינה הלך.לאיבוד מה לשכנים וקוסמטיקה וסיפורי.אלף לילה טלילה משעמם לאנשים ניראה לי לכו קראו ספר עשו לעצמכם משהו חיוני מלבד סיפורי מעלית.טיפשיים

אז ככה.. ביום שישי לפני שבועיים יצאנו עם הבנות לארוחת ערב אצל חברים בדרך לאוטו אשתי אמרה לי ששכחנו את הבקבוק של התינוקת שלנו ועליתי להביא אותו מהבית לחצתי במעלית על קומה 3 ובלי לשים לב עצרתי בקומה 2 ופתחתי את הדלת של השכנים באמצע ארוחת השישי שלהם כולי מבוייש עומד מולם סוגר בנימוס ומסביר לבעלת הדירה בחוץ מי האיש המוזר שניסה להתגנב אליהם לדירה

יש לנו בבית שני חתולים. לפני כשנה אימצנו חתולת רחוב ש… איך נגיד במילים? קצת .. לא איתנו
יום אחד, אנחנו חוזרים הביתה מאימון ספורט, וכרגיל מחכה לשני החתולים שיברכו אותי לשלום.
מחכה… מחכה… והחתולה לא מגיעה! מחפשים אותה בכל הבית, מתחת למיטה, בארון, איפה לא..
מה מסתבר?
שהחתולה , שנשמת הרחוב בוערת בה, קפצה החוצה דרך חלון המקלחת לבית של השכנים בתקווה לקבל קצת אויר רחוב נקי.
למזלינו הם היו בבית. והשיחה המביכה של "היי… אפשר במקרה ללכת למקלחת שלכם? פשוט החתולה שלנו שם…" תנצח כל מפגש מביך עם שכנים אי פעם.

לבסטי שלי היה יום הולדת והכנתי לה מצגת למסיבה אם החברים
וקשתי מחבר אחר לחבר בבלוטוס לרמקול והוא בטעות חבר לטלויזיה של השכנים
בקיצור מה שקרה זה שהשכנים שלנו(שאוהבים שקט במיוחד) באמצע סרט שראו כל המשפחה הופיע להם מצגת אם תמונות מביכות
תכל"ס פאדיחה

עד כמה אני גרועה??? ככה: אני אחת שלא "מתערבבת" ולא מכירה כל כך מהר, ויש לי גם בעיה קשה מאוד של לזכור פרצופים. אני גרה בבניין 14 שנה ולא מכירה אפילו את כל השכנים. כמה חודשים לאחר שעברתי לבניין הזה חזרתי יום אחד הביתה מאוחר. חורף, חשוך והאזור ריק ושומם. התחנה מרחק כמה דקות הליכה מהבית שלי. יורדת בתחנה, אחריי יורד גבר שבהה בי במהלך הנסיעה בפרצוף חמוץ ולא הבנתי מה רוצה מחיי. הולכת הביתה וההוא אחריי, כל פניה כל כיוון הוא אחריי באותו מסלול , מגבירה את הקצב והוא אחריי, מגיעה לשכונה, הוא אחריי נכנסת ללובי הוא מחזיק את הדלת ונכנס אחריי, מתה מפחד נושמת נשימות עמוקות מחכה למעלית הוא נכנס גם. לוחצת את מספר הקומה והוא לא. אני דרוכה ומתכננת כבר את הרגל לבעיטה רצינית כי הרי ברור לי מה עומד לקרות…. מגיעים לקומה- הוא יוצא אומר לי "לילה טוב" ונכנס לדירה ממול….. אוי כמה מביך זה היה כי הוא בטוח קלט מהצבע הלבן שהיה לי בפנים שאני מבועתת. בכל אופן, מאז לא שכחתי איך הוא נראה וכמובן בוקר טוב/ ערב טוב כשנפגשים במעלית… :-)

00:00 בלילה אני ישנה במיטה ובן זוגי במקלחת. פתאום הכלבה נובחת כמו משוגעת בכל הבית. קמתי לראות למה היא נובחת ופתאום שמעתי דפיקות בדלת
שאלתי מי זה? וקול מבחוץ אומר לי השכנה. הצצתי מהחור וראיתי אישה, פתחתי לה את הדלת ואז היא אומרת לי סליחה שאני מפריעה בשעה כזו, אבל אולי שמעת על מקום עבודה שמחפש עובדים?
מרוב העצבים טרקתי לה את הדלת בפנים ונשארתי הממוה.
(כנראה הייתה שיכורה)