מתנה בשישי: מוצרי קרסטס לשיער בשווי 500 שקלים

ספרו לנו ממה התרגשתן בפעם האחרונה ואולי תזכו במוצרים מסדרת כרונולוג'יסט לשיער של קרסטס בשווי 500 שקלים

מאת  | ‏ 17 ספטמבר 2021

מתנה בשישי (צילום: יח"צ)

מתנה בשישי (צילום: יח"צ)

לכבוד החג נעניק מתנה שווה לגולשות מלאות הסטייל של FF:

אמבט חפיפה, מסכה ושמן בושם מסדרת כרונולוג'יסט של קרסטס – סדרת הספא היוקרתית עם פורמולה חדשנית לטיפול אנטי-אייג'ינג, שיקום והזנת הקרקפת והשיער

כל שעליכן לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה:

מתי התרגשתן בפעם האחרונה?

*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל

שווי המתנה: 500 שקלים

ניתן להשיג במספרות המורשות

**הזוכה תיבחר מבין המגיבות לפוסט עד יום ה', 19/9/21 בשעה 12:00

***בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

הזוכה משבוע שעבר במארז מפנק של מוצרי Kamedis בשווי 500 שקלים היא ספיר, שסיפרה לנו איך היא אוהבת להתעורר בבוקר: "אני אוהבת להתעורר בבוקר במיטה שלי בבית, עם המצעים הנקיים שלי (שזה כל כך לא מובן מאליו כשאת לוחמת בצבא…) לשטוף פנים, לצחצח שיניים ולהתחיל את שגרת הטיפוח היומית שלי: סבון פנים, טפיחה קלה עם המגבת, ניקוי נוסף עם פד, סרום נגד חצ'קונים ועור שומני וג'ל לחות. לעלות לגג ולשבת בשקט עם קפה. אין כיף כזה".

השאירו תגובה

 

  • הפעם האחרונה שהתרגשתי זה כשאחותי הקטנה הודיעה לי שהיא מצפה לתינוק!!
    מי היה מאמין שאחותי התינוקת בעצמה כבר כל כך גדולה ועוד הולך להיות לה ילד משל עצמה בקרוב!
    אני לא יודעת אם התינוק בן או בת אבל אני כן יודעת שהיא תיהיה אמא נהדרת!

    מאת: מ |‏ 19 בספטמבר 2021 | 14:49
  • בפעם האחרונה שהתרגשתי היה אתמול…כששלושת הבנים שלי הרימו את הסוכה לבד.
    תמיד בעלי עושה את זה והשנה לבעלי נתפס הגב… הם הוציאו את המוטות הכבדים (סוכה ענקית) , את הסכך והקישוטים ועשו הכל לבד…עשו לנו הפתעה…
    מי היה מאמין?? ששלושת האפרוחים שלי , היום כבר גברברים צעירים עושים לנו סוכה..מה שכל השנים היה להיפך…אנחנו היינו עושים סוכה למענם.
    הם לא מוותרים על המסורת ועל הביחד ועל המשפחתיות ועל החג…

    הרגשתי גאווה והתרגשות גדולה.

    חג שמח לכולם:) ובשורות טובות

    מאת: אסתר פרטוש |‏ 19 בספטמבר 2021 | 14:12
  • תגובת הורי הנער ברק חורי שנקטף בדמי ימיו בתאונת דרכים נגעה לליבי.
    העצב השקט והמאופק שהביעו מבלי לנסות לנטור או לכעוס על הנהג הפוגע.
    אלא רק ביקשו להנציח את זכרו של בנם ולצרוב אותו בתודעת הציבור בכך שיושלם פרוייקט הרובוטיקה האחרון עליו עבד ואותו חלם להשלים.
    בברכת חברים,רומי.

    מאת: רומי |‏ 19 בספטמבר 2021 | 11:48
  • פעם אחרונה שהתרגשתי זה אחרי שלא ראיתי את אבא שלי חמישה חודשים (עובד בחו״ל) והוא הגיע להפתיע אותי בבית חולים, אחרי שעברתי ניתוח וכשהתעוררתי מההרדמה הוא חיכה לי! זה נתן לי כוחות מטורפים

    מאת: מים |‏ 19 בספטמבר 2021 | 11:13
  • פעם אחרונה שהתרגשתי הייתה היום בבוקר, כשהרמתי את הבן שלי ב1.5 על הידיים כדי לקחת אותו לגן והוא אמר לאבא שלו "ביי" בקול קטן וחמוד.
    אין ספק שאני מתרגשת ממנו כל יום מחדש.

    מאת: מורג |‏ 19 בספטמבר 2021 | 11:07
  • לפני כחודש חלינו בקורונה כל המשפחה ונאלצנו להיות בבידוד של שבועיים בבית. כמות האהבה שקיבלנו מהמשפחה והחברים מאוד ריגשה אותי והזכירה לי שאני מוקפת אהבה. קיבלנו מלא אוכל, משחקים לילדים וכל מיני פעילויות שהעבירו לנו את הזמן בכיף. דווקא במצבים האלו זה ממש מחמם את הלב להרגיש את החום והאהבה וזה בהחלט מרגש.

    מאת: אדוה |‏ 19 בספטמבר 2021 | 10:01
  • היום החבר של בתי מפתיע אותה אחרי 4 שנות חברות, אני מאוד מקווה שההפתעה תהיה מה שכולנו מצפים שיקרה. שהוא יציע לה נישואין. אנחנו משפחה קטנה שרק 2 נכדים נולדו בינתיים הגיע הזמן שתהיה לנו התרגשות כי מזמן כבר לא קרו אירועים במשפחה.

    מאת: ב |‏ 19 בספטמבר 2021 | 09:35
  • היה לי יומולדת בסגר האחרון, כך שבמקום להיות בבית מלון עבדתי מהבית. הייתי די מדוכדכת מהמצב גם יצא שהצטננתי כמה ימים לפני כן. בערב חברות שלי עבדו עליי שהן מקפיצות לי משהו ובאו והפתיעו אותי עם בלונים, הכינו לי עוגה וממש ריגשו אותי ועשו לי שמח וגרמו לכל היום ממש להשתפר ולסיום מתוק עם טעם טוב.

    מאת: לרה |‏ 19 בספטמבר 2021 | 09:07
  • לקום בבוקר עם שיער מסודר ולא פרועעעע

    מאת: אלית |‏ 19 בספטמבר 2021 | 09:06
  • אחותי הקטנה ואני תמיד היינו קרובות, ולפני מספר חודשים היא פתחה וחשפה פגיעה מינית שעברה. היא מרגשת אותי ומהווה לי השראה בכל יום- באופטימיות שלה, באומץ, ברצון להמשיך ולאתגר את עצמה ולהסתער על החיים, ביכולת להמשיך ולהאמין שאפשר אחרת.

    חג שמח

    מאת: אפרת |‏ 19 בספטמבר 2021 | 07:34
  • מזה כמעט חצי שנה שאני עובדת כמדריכה טיפולית בדיור לבוגרים על הספקטרום האוטיסטי. הקבוצה שאני עובדת איתה היא בוגרים בתפקוד נמוך ורובם לא וורבלים כלל. לפני כמה זמן אחד החברים בקבוצה קרא לי בשם שלי כשהיה צריך עזרה.
    אין יותר מרגש מזה כשאחד החברים פונה אליך ועוד זוכר את שמך הפרטי, כמעט בכיתי מהתרגשות.

    מאת: מיטל גופמן |‏ 19 בספטמבר 2021 | 02:30
  • הפעם האחרונה בה התרגשתי הייתה כשאני וחברותיי הקרובות אירגנו ארוחת ערב ביתית שבה כל אחת השקיעה והכינה מאכל מיוחד, מאוד ריגשה אותי ההשקעה של כל אחת, ריגשה אותי ההדדיות, הכנות, ההקשבה והאותנטיות

    מאת: אנג’ל |‏ 19 בספטמבר 2021 | 02:21
  • הפסקתי לעשן והבן זוג שלי התחיל לקום איתי בבוקר מוקדם-מוקדם כדי לחתוך לי סלט לעבודה ולפנק אותי

    מאת: שהם |‏ 19 בספטמבר 2021 | 01:23
  • בפעם האחרונה התרגשתי לפני כחודשיים (רגש רציני עזה, לא יומיומי, כי כזה קורה הרבה) כשאחותי ילדה את ביתה הבכורה, אחרי המון המון שנים של ציפייה. נראה לי שזו ההתרגשות הכי גדולה בחיים. אין מרגש יותר מילדה חדשה בבית, רגע לפני שנה חדשה. שנה טובה וחג שמח לכולם:)

    מאת: שירה |‏ 18 בספטמבר 2021 | 23:33
  • הפעם האחרונה שבה התרגשתי היתה אחרי טיפול במספרה שבו שמו לי תוספות שיער. הייתי אחרי לידה והשיער שלי נשר, חכיתי כל כך לרגע שבו אוכל ״לחזור״ לעצמי ולטפח את עצמי.

    מאת: שלי |‏ 18 בספטמבר 2021 | 23:29
  • הכי מרגש אותי שהבת שלי בת שלוש וחצי, אומרת לי כל יום שהיא אוהבת אותי, וגם שהיא למדה לכבד בשוקולד, אחרי תקופה ארוכה שהיא הייתה מתקמצנת….:)

    מאת: נטע לי הרשגל |‏ 18 בספטמבר 2021 | 22:52
  • התרגשתי בפעם האחרונה ממש לפני יום כיפור האחרון
    חבר הכי טוב שלי ה- BBF אנחנו מכירים בערך משהייתי בת 16 ( אני עכשיו בת 35) עברנו המון דברים ביחד
    והוא סוף סוף התחתן הייתה חתונה מרגשת בטירוף ושמחתי בשבילו המון

    Oritsaban13@gmail.com

    מאת: אורית |‏ 18 בספטמבר 2021 | 22:13
  • התרגשתי לאחרונה כשהתקבלנו לחברות בקיבוץ שבו אנחנו גרים..
    אנחנו בתקופה לא פשוטה של ניסיונות להיכנס להריון ועצם הקבלה לחברות הרגיש לנו שסופסוף קורה לנו משהו משמח..
    למרות שבסה"כ יש לנו חיים יפים ואנחנו לא מתלוננים

    מאת: דינה אשר גרינשפן |‏ 18 בספטמבר 2021 | 20:29
  • אחרי שבשנה שעברה חגי תשרי עברו בסגר, וכל אחד התפלל לבד בביתו, התרגשתי מאוד כשהתפללתי השנה בבית כנסת ושמעתי קול שופר. למי שלא יודע, אחת מהקטעים בתפילה אותו אומרים רק בציבור הוא הקדיש. היה מרגש עד דמעות עבורי לשמוע את השאגה של כל קולות הקהל שהתערבבו יחד בקול רעים: "אמן יהא שמיא רבה מבורך". זה הכח של הביחד שבוקע כל מחיצה. אשרי העם שככה לו אשרי העם שהשם אלוקיו. תודה

    מאת: עליזה |‏ 18 בספטמבר 2021 | 20:02
  • עם אחרונה התרגשתי כשהנכדה שלי התחילה ללכת.

    מאת: מלכה בן שלוש |‏ 18 בספטמבר 2021 | 18:48
  • פעם האחרונה שהתרגשתי הייתה לפני שבועיים. מצאתי אצלי בטלפון וידאו של הקטנה שלי, שעכשיו כבר בת 4, כאשר רק התחילה לאכול עצמאית בסביבות גיל שנה. הפנים שלה היו מרוחות בקוטג' והיא קישקשה משהו לעצמה, זה היה פשוט קורע!!

    מאת: אנה |‏ 18 בספטמבר 2021 | 18:25
  • אחרי 5 שנים באותו מקום עבודה ועם אותם אנשים סוף סוף היו שינויים. קודמתי לתפקיד ניהולי וכל הצוות שלי התחלף. התרגשתי מהעובדה שהמנהל שלי נתן לי ביטחון וגב מול ההנהלה שהכל בסדר ואני שולטת בעניינים ומראיינת ומריצה צוות טכנולוגי חדש בכוחות עצמי.
    כייף לי לקום בבוקר ומרגש אותי כל יום מחדש שזכיתי במנהל כזה.

    מאת: טלידה |‏ 18 בספטמבר 2021 | 17:41
  • כמעט שנתיים לא פגשתי את האחים שלי והאחיינים שלי. הקורונה ששיבשה הכל, מנעה ממני לפגוש את היקרים לי מכל שחיים בארהב. את הקטן מביניהם פגשתי כשהיה בן כמה חודשים בלבד.
    לפני כשחודשיים, האחים שלי שלחו לי כרטיסי טיסה והזמינו אותי לבוא לבקר אותם. מיאמי ולוס אנג׳לס בעשרה ימים.
    היו דמעות ובכי, חיבוקים ונשיקות ובעיקר המון שמחה ואהבה בכל הזמן הזה שהייתי שם איתם.
    הימים עברו מהר מידי וחזרתי לארץ עם המון געגועים.
    מתי אראה אותם שוב?
    רק אלוהי הקורונה יודע…

    מאת: שרונה הראל |‏ 18 בספטמבר 2021 | 15:52
  • יצאתי עם מישהו קרוב לשנה. וביום אחד החלטתי לחתוך את הקשר ממני .. לדאבוני באותו היום הוא לא הרגיש טוב והסתבר שחטף מחלה קשה
    מאותו יום לא נפרדנו השבוע הוא החלים אחרי תקופה מאוד ממושכת והתארסנו והתרגשתי ברמות.

    מאת: נועם ביטן |‏ 18 בספטמבר 2021 | 14:24
  • התרגשתי מברכת החג של הבנים שלי…ברכה כתובה כמו מפעם בצורת תפוח גזור וצבוע לא אחיד…הכי כייף!

    מאת: אושרת בוסקילה |‏ 18 בספטמבר 2021 | 14:12
  • התרגשתי בפעם האחרונה שהגעתי אל הגן שבו אני עובדת ( אחרי שפחתנו את השנה ואני נמצאת בגן יום בשבוע -אני גננת במקצועי) וראיתי שילד אחד שהיה נחבא אל הכלים וממש ביישן ולבד ( אחרי שכל פעם ניסיתי קצת לפתח איתו שיחה ולקרב אותו קצת לילדים אחרים)
    רץ אליי בשניה שנכנסתי בדלת נתן לי חיבוק ואמר התגעגעתי אלייך דניאל ❤️
    מבחינתי זה היה שווה הכל ברמת התרגשות של דמעות
    זה שינוייייי אדיר!!!! וזה כלכך מרגש לדעת שאת משמעותית עבור ילדים

    מאת: דניאל נועה גואטה |‏ 18 בספטמבר 2021 | 14:07
  • אני בת 17, תלמידת כיתה י"ב, וכרגע שוקלת את הצעדים שלי לשנה הבאה. אני רוצה שירות משמעותי והחלטתי להרשם למכינה קדם צבאית לפני השירות. כרגע אני חוקרת על המכינות השונות ומבררת לגבי ימים פתוחים. אני מאוד מתרגשת להתחיל פרק חדש וחשוב בחיים שלי!

    מאת: רותם שדה |‏ 18 בספטמבר 2021 | 13:33
  • כל הזמן. אני מתרגשת כאשר אני מתעוררת בבית שלי עם הארוס שלי, אני אסירת תודה על כך שהמשפחה שלי בריאה, אני אסירת תודה על כך שהלכתי ללמוד את מה שאני אוהבת ושאני עובדת בעבודה שאני אוהבת. אני חיה בהכרת תודה. ואני ממש אשמח לחזור הביתה אחרי יום לימודים ארוך ולהתפנק עם מוצרי קרסטס באמבטיה חמה ונעימה.

    מאת: אנסטסיה |‏ 18 בספטמבר 2021 | 12:08
  • "אני מתעוררת בשעה 6:00 כל בוקר שוטפת פנים עם סבון פנים מצחצחת שיניים שותה שתי כוסות מים פושרים יורדת עם הכלבה לטיול חוזרת שותה דאבל נס נכנסת לאיטרנט להיות מעודכנת במה שקורה סביבנו ורק לאחר מכן יכולה להגיד שאני עירנית נכנסת למקלחת שם לאחר מכן שמה קרם עיניים קרם סרום קרם פנים מתאפרת מתלבשת מתבשת ויוצאת לעבודה היומית שלי בקיצור ככה מתחילה כל בוקר

    מאת: נעמי אהרון |‏ 18 בספטמבר 2021 | 11:14
  • הדבר האחרון שהתרגשתי ממנו היה לראות מטופל שלי לשעבר (חולה אונקולוגי שהשתתף במחקר שלי) אחרי 7 שנים עדיין בחיים ומקבל את אותו טיפול שהוא קיבל במחקר (ובינתיים אושר ונכנס לסל הבריאות)!

    מאת: עדי רז |‏ 18 בספטמבר 2021 | 09:25
  • הפעם האחרונה שהתרגשתי הייתה בערב יום כיפור האחרון כשיצאתי מהסופר לכיוון הבית שלי. מרגע היציאה ליווה אותי פרפר חום ענקי. הרגשתי שזו הנשמה של אחי זכרונו לברכה שנפטר לפני שנה בנסיבות טרגיות. אני ואחי היינו מאוד קשורים אחד לשני. הרגשתי אותו פיזית הולך לצידי. .

    מאת: אביבה כהן |‏ 18 בספטמבר 2021 | 09:15
  • ההתרגשות שלי: התחלתי השנה ללמד כיתה א' תקשורת – ילדים עם אוטיזם. ההרגשה היא של חרדת קודש, ועוצמת האחריות היא ענקית. לראות אותם מגיעים כל בוקר לכיתה עם חיוך גדול ומתמודדים הקושי שבהתחלת בית ספר, מקום חדש ואנשים חדשים מרגש אותי כל יום מחדש.

    מאת: ורד מושקוביץ |‏ 18 בספטמבר 2021 | 09:08
  • התרגשתי מאוד כשהתנדבתי במיזם חברתי שנקרא "עוגה בהפתעה" בו מכינים לקשישים עוגה לכבוד החגים ומפתיעים אותם בביתם. כאשר הגעתי לביתה של הקשישה, המבט שהיה לה על הפנים והכרת התודה ריגשו אותי מאוד. היא חיבקה ונישקה אותי כאילו שאני הילדה שלה ולא הפסיקה להודות על ההשקעה, הזמן והיחס שהענקתי לה . אין ספק שההשקעה המעטה הייתה שווה את התגובה המרגשת שלה.

    מאת: שיר |‏ 18 בספטמבר 2021 | 09:07
  • בפעם האחרונה שהתרגשתי זה היה מהשמלה של ג׳יבנשי על קנדל ג׳נר בהשראת אודרי הפבורן במט גאלה היא הייתה מהפנטת יותר מהרגיל בעיקר בפוסט שהיא העלתה שמראה את השימלה מלמטה למעלה בפרטי פרטים… יופי הבריאה

    מאת: רגינה ללמיאב |‏ 18 בספטמבר 2021 | 09:01
  • זו בטח לא היתה הפעם הראשונה שהתרגשתי,אבל אין משהו שיתעלה על ההתרגשות שחוויתי כשהודיעו לנו שנמצא תורם מתאים לאחי,שחלה מאוד והמתין בתור להשתלה תקופה ארוכה ומורטת עצבים.לאחר מכן באה ההתרגשות של הניתוח,וגם הצעדים הראשונים שלו מחוץ למחלקה, וההתרגשות לפגוש את המשפחה של התורם. אלו רגעים שלא אשכח בחיי.

    מאת: שחר |‏ 18 בספטמבר 2021 | 08:03
  • התרגשתי בפעם האחרונה לפני כמה שבועות מבן הזוג שלי (פרק ב). נפרדנו באהבה גדולה אחרי שנה, וחזרנו פחות משבוע אחרי כי הוא הסכים לשנות משהו מהותי ממש אצלו עבורי, אחרי שאני כבר השלמתי עם הפרידה. הוא אמר שעד שנפרדנו הוא לא הבין עד הסוף את עוצמת הרגשות שלו אליי, ושבגלל זה הוא רוצה ללכת קצת נגד הטבע של עצמו ולהשתנות.

    מאת: טלי |‏ 18 בספטמבר 2021 | 05:36
  • הפעם האחרונה שהרגשתי הייתה לפני מספר ימים, סיימתי את השנה הראשונה שלי בתואר, נכשלתי במועד א' של הקורס הכי קשה של שנה א' וניגשתי למועד ב' בפחד אמיתי, עבדתי קשה מאוד כדי להצליח ופחדתי לראות את הציון של מועד ב', לפתע גיליתי שקיבלתי 90 והתרגשתי מאוד, זה הזכיר לי למה נרשמתי לתואר, שההשקעה משתלמת ושאני יכולה להשיג הכל אם אשתדל כמו שהשתדלתי להצליח במבחן הזה

    מאת: טל |‏ 18 בספטמבר 2021 | 03:21
  • לאחרונה התרגשתי כאשר בן זוגי חזר משירות למען המדינה לתקופה ארוכה בחו״ל. הקורונה והזוגיות בשלט רחוק לא הקלו על התהליך אבל צלחנו אותו ואף ארשה לומר התחזקנו ולמדנו להעריך אחד את השנייה יותר מבעבר. ברגע חזרתו לארץ הפרפרים חזרו כאילו חזרנו לדייט הראשון.
    אשמח להתפנק בערכת המוצרים המדהימה ולטפח את עצמי ברמה גבוהה כזו אחרי תקופה ארוכה ולא קלה.

    מאת: הילה |‏ 18 בספטמבר 2021 | 00:23
  • התרגשתי לפני יום כיפור כשאחותי שאלה אותי אם אני צמה והבן שלי, אור, בן 20 מאובחן על הרצף האוטיסטי, התפרץ לשיחה וקבע: ״ אמא את לא צריכה לצום ,את בן אדם טוב״
    נמסתי….❤️

    מאת: אורלי חיים |‏ 18 בספטמבר 2021 | 00:13
  • הנני מאשרת שקראתי את התקנון , מייל : ilanitgm@walla.com . התרגשתי בפעם האחרונה כאשר אימי היקרה שחולה בדמנציה כל הזמן חוזרת על אותם השאלות (פגיעה בזכרון לטווח קצר) היא פשוט נכנסת ללופ של אותן השאלות ואני עונה לה בסבלנות רבה את אותן התשובות , אבי שהסתכל מהצד אמר לי כשהיית קטנה ושאלת את אותן השאלות אין ספור פעמים גם אמא ענתה לך בסבלנות רבה את אותן התשובות אז מאוד התרגשתי ואף דמעתי שיש לי דרך להחזיר לה על הדרך בה גידלה אותי בהרבה אהבה וסבלנות והי לפחות היא עדיין זוכרת שאני הבת שלה שזה הכי חשוב לי כרגע כי יגיע הזמן שכבר לא

    מאת: אילנית פקטורוביץ |‏ 18 בספטמבר 2021 | 00:06
  • התרגשתי מיום ההולדת שנה של הבת שלי -
    אחרי שנה מאתגרת שכללה פרידה מבן הזוג התחלת עבודה חדשה ותוך כדי גידול הילדה בבית (בעקבות הקורונה) התרגשתי שעברה שנה שלמה מאז הלידה שלה והיא כבר מרגישה לי כל כך גדולה ובוגרת ❤️

    מאת: עדי קוזוקרו |‏ 17 בספטמבר 2021 | 23:27
  • התרגשתי בפעם האחרונה שהבת 'שלי אופרי נולדה

    מאת: טל אליהו |‏ 17 בספטמבר 2021 | 20:52
  • התרגשתי לאחרונה לפני שבוע (!!) שהבן זוג שלי ואני התחתנו בפראג בחתונה מצומצמת ואינטימית אחרי שחיכינו שכבר יהיה אפשר לנסוע לחול ולעשות את זה..היה מקסים ופשוט ומרגש ולגמרי אנחנו

    מאת: הילה מונדר |‏ 17 בספטמבר 2021 | 20:50
  • התרגשתי בפעם האחרונה שאבא שלי חזר לעבודה כנגר אומן אחרי תקופה של קורונה ואירוע לב.

    מאת: אורטל טננבאום |‏ 17 בספטמבר 2021 | 20:48
  • בתי בת ה14 צמה השנה לראשונה- התרגשתי
    מה יותר ריגש אותי ?
    מאחר ואני לא מבשלת ואנחנו חיות על וולט, זו הפעם הראשונה בחיי שהכנתי מרק עוף
    והיא התענגה ואמרה שזה "מתקרב למרק של סבתא"
    פייר, התרגשתי (-:

    מאת: אלונה |‏ 17 בספטמבר 2021 | 20:15
  • אני תמיד מתרגשת אחרי ביקור טוב אצל הספר שלי: יוצאת מפונפנת, שיער מבריק , רך ומריח נהדר… יוצאת לכיוון האוטו ומרגישה על גג העולם…. אבל!!! מה עושים שההרגשה הזאת פגה לה אחרי כיממה פלוס מינוס? או הכי הרבה אחרי החפיפה הבאה?
    אז החלטתי לפנק את עצמי בכל חפיפה עם מוצרים מקצועיים, לחפוף, לשים מסיכה, לעשות קצת פן לעצמי ו…. לדמיין…, נכון, זה לא בדיוק כמו אצל הספר שלי, אבל היייי, זה הכי קרוב שיש!

    מאת: ורד כהן |‏ 17 בספטמבר 2021 | 19:11
  • בעלי נפטר לאחר מאבק ממושך כשבע שנים במחלה קשה. עם פטירתו הייתה לי התלבטות האם לצאת מקבוצת החולים שהייתי בה, כי כל דבר כזה סביב המחלה הוא קשה, אך מצד שני הידיעה שאוכל לעזור למשפחה של חולה או לחולה עצמו מעצם הנסיון שלי, החלטתי להשאר.
    אני מתרגשת בכל פעם מחדש כשאני יכולה לעזור ולו מעט למשפחה של חולה, וכשמקבלת תגובה מהם או מהחולה עצמו, אני מתרגשת כל פעם מחדש ולמרות הקושי הרב להשאר סביב המחלה אני נרגשת לעזור ולהקל ולו מעט

    מאת: אביבית סונט |‏ 17 בספטמבר 2021 | 18:54
  • התרגשתי מאוד מסדרה בנטפליקס שנקראת נקודת מפנה… סדרה על אסון התאומים שאי אפשר לא לבכות כששומעים את הסיפורים. חובת צפייה

    מאת: מאיה |‏ 17 בספטמבר 2021 | 18:31
  • בפעם האחרונה התרגשתי לאחר מישהו שייעצתי לו שלח לי הודעה על כמה שאני אופטימית. כל אחד מאיתנו עבר תאונת דרכים קשה שבעקבותיה נאלצנו ללמוד ללכת מחדש. אשתו שמעה על המקרה שלי וביקשה ליצור איתי קשר. זה עושה ממש טוב לעזור לאחרים וגם היה כיף לשמוע איך הצד השני תופס אותי במיוחד כשאני בין התקף פוסט טראומה לכאבים. לפעמים אלה אחרים שעוזרים לנו לראות שיש לנו קרן אור שמאירה מאיתנו ועבורנו.

    מאת: דנה |‏ 17 בספטמבר 2021 | 18:10
  • התרגשתי בפעם האחרונה לקראת כניסת יום כיפור.
    ישבתי עם אמא שלי וביקשנו סליחה ותודה על כל השנה שהייתה, דיברנו על דברים שנעשה להבא כדי לתקן ולהעמיק את הקשר ופשוט התרגשתי.
    נחמד וכיף לדעת שיש את המישהו הזה ששם בשבילך תמיד.
    ובשבילי זה לגמרי אמא.

    מאת: ניצן קליין |‏ 17 בספטמבר 2021 | 17:09
  • מתעוררת בלי שעון. מתקלחת, שותה קפה
    ורואה סרט בשקט, כדי שהבן שלי לא יתעורר ואז לא אוכל לראות את הסוף שלו…

    מאת: שלי |‏ 17 בספטמבר 2021 | 16:33
  • הפעם האחרונה שהתרגשתי הייתה ממש לפני כמה ימים. הלכתי לבקר את סבתא שלי בביהח אחרי שעברה ניתוח קשה ומסובך. היא פייטרית! התרגשתי לראות כמה חזקה אישה יכולה להיות, כמה שמחה ואור יכולה להפיץ אישה בת 74 בחלוק בית חולים. סבתא שלי היא השראה.

    מאת: ירדן |‏ 17 בספטמבר 2021 | 16:28
  • אז הכי התרגשתי, בחדר לידה יחד עם אחותי, יום הכיפורים שעבר. סגר קורונה. אמא שלי שבסיכון, גיסי בבידוד . ואחותי שיש לה צירים.
    התקשרה אליי בבוקר נסעתי אליה( גרה בעוטף עזה). פעם ראשונה שחוויתי לידה טבעית. אין אושר כזה!
    אתמול היה בן שנה.

    מאת: לירז בוגנים איתן |‏ 17 בספטמבר 2021 | 16:10
  • באוגוסט סוף סוף נפגשו ה״חבורה״ מהצבא כולן ביחד אחרי שלא ראינו אחת את השניה מאז מסיבת הפרידה של אחת מהבנות באוגוסט 2019 כי היא עזבה את הארץ ללימודי רפואה.
    אז ההתרגשות הייתה בשיאה ואולי קצת דמעות.

    מאת: דריה |‏ 17 בספטמבר 2021 | 15:56
  • אחרי טיפולי כימותרפיה ממושכים, השיער שלי התחיל סוף סוף לצמוח והבן הקטן שלי סיפר לכולם ״לאמא כבר יש שיער כמו של בת״ ואז הבנתי כמה זה הפריע לו אבל הוא פשוט לא הראה לי ולא אמר כלום ואז התרגשתי ממש.

    מאת: יוכי |‏ 17 בספטמבר 2021 | 15:54
  • בפעם האחרונה שהתרגשתי זה היה כשהגעתי לטקס שבו אחותי סיימה קורס קצינים בצהל

    מאת: דניאל |‏ 17 בספטמבר 2021 | 15:49
  • התרגשתי לאחרונה כשזכיתי לראות את הבת הבכורה שלי מסיימת בית ספר יסודי.

    מאת: אביבה שם-טוב |‏ 17 בספטמבר 2021 | 15:40
  • לפני שבוע אחי הגדול התחתן, מכיון שזאת חתונה ראשונה במשפחה והעובדה ששכלתי אח לפני שנתיים הפך את כל החתונה למרגשת יותר בשבילי ולא מובנת מאליו.

    מאת: יעל |‏ 17 בספטמבר 2021 | 15:37
  • לפני כשבוע אני והאקס שלי קבענו מפגש אחרי זמן רב שלא התראינו, וזה בהחלט היה מרגש. ישבנו והחלפנו חוויות כל אחד מהחיים שלו, ושמחתי מאוד מהמפגש.

    מאת: יעל |‏ 17 בספטמבר 2021 | 15:14
  • הפעם האחרונה שהתרגשתי היתה כשהחלטתי לקחת את חופשת השבתון שדחיתי כבר במשך שנתיים. התחלתי אותה החודש ואני מתכוונת לנסות דברים חדשים, לקחת קורסים שיעשירו את הידע המקצועי שלי כמורה ולטייל (בתקווה שהקורונה תאפשר). זאת הפעם הראשונה שאני מחליטה לעשות משהו רק בשביל עצמי!

    מאת: יסמין |‏ 17 בספטמבר 2021 | 15:05
  • הפעם האחרונה שהתרגשתי הייתה לפני שבועיים,הייתי חולה וגמורה במיטה,הרגשתי ונראתי זוועה ובעלי בא לבדוק אותי ולשאול לשלומי,הסתכל עליי בעיניים מאוהבות ואמר לי:"איזה יפה את,נשמה שלי" והמשפט הזה ריגש אותי גם אחרי 12 שנה ביחד ושתי בנות מתוקות :)

    מאת: דנה |‏ 17 בספטמבר 2021 | 14:38
  • אתמול, בתפילת נעילה, שזו התפילה האחרונה של יום הכיפורים וניתנת הזדמנות אחרונה לפני חיתום הדין.
    בגלל הקורונה קיימו את התפילות מחוץ לבית הכנסת, באויר הפתוח.
    אני זוכרת שהיה רגע שהסתכלתי מאחורי וממש התרגשתי לראות את כולם יחד -דתיים,חילונים מבוגרים וילדים
    לבושים לבן, מתפללים מתחת לכיפת השמיים, שומעים את תקיעת השופר
    וזועקים ומבקשים על יקיריהם
    זה היה מעמד מרגש ועוצמתי עבורי ביום כזה גדול וקדוש.
    ***הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו.

    מאת: שיר |‏ 17 בספטמבר 2021 | 14:34
  • אני מרגישה יפה יותר ומושכת עם מוצרי קרסטס. השיער שלי עם גווני בלונד היה תמיד יבש ושרוף אך לאחר חפיפה בשמפו 'בן דה פורס' וביחוד לאחר מריחת מרכך משקם לשיער חלש ושביר של קרסטס שרכשתי במספרת שחר מלכה בכפר סבא, אני מרגישה מאושרת. השיער שלי ריחני, רך ומבריק ומסתדר נפלא ואני "בעננים"….

    מאת: הדס |‏ 17 בספטמבר 2021 | 14:30
  • התרגשתי לאחרונה כשסבתא שלי שחולה באלצהיימר כבר 6 שנים זיהתה אותי ברגע של צלילות- קראה לי בשמי ואפילו שאלה אם אני רוצה שהיא תחתוך לי תפוח כמו שאהבתי כשהייתי ילדה קטנה.
    כבר הרבה שנים שלא שמעתי את שמי מפיה והרגע הזה גרם לי לאושר רב

    מאת: עדי |‏ 17 בספטמבר 2021 | 13:35
  • התרגשתי בפעם האחרונה לפני ערב חג, קניתי לאמא הרבה מתנות לראש השנה ואת המתנה האחרונה הבאתי לה ממש לילה לפני קניתי לה תיקון הכללי מהודר עם שמה מודפס עליו והדמעות מההתרגשות שלה דווקא מהמתנה הזו צימררה וריגשה אוצי עד דמעות

    אין כמו אמא מאושרת

    מאת: ליטל |‏ 17 בספטמבר 2021 | 12:23
  • התרגשתי כשהילד סנדוויץ' שלנו, שחר, עלה לכיתה א, עם התיק הענק והתלבושת האחידה. לא מאמינה שהתינוק שלי בן 6.

    מאת: אנה עילם |‏ 17 בספטמבר 2021 | 12:19
  • היום התרגשתי לאחר שצלחתי אימון פונקציונלי שני,לאחר שבראשון כמעט ואיבדתי הכרה והמאמנת ושאר המתאמנות עמדו ומחאו לי כפיים בתום האימון.כבר חשבתי להרים ידיים ולוותר והגעתי לאימון השני ממש בחרדה שלא אתעלף.,אך עמדתי בזה בגבורה וריגשה אותי נורא התמיכה של הבנות האחרות. אישה לאישה מלכה

    מאת: מאיה |‏ 17 בספטמבר 2021 | 12:15
  • כעבור שנה, התאחדנו משפחתית. תקופה של למעלה משנה שחלק מהמשפחה בחו"ל, וחלקם נשארו בחול עקב הקורונה, הצלחנו בחג זה להיות כולנו בארץ ולשבת בשולחן אחד. זה היה מרגש ולדעתי אין לזה תחליף להתאחד מסביב שולחן, נכדים, בני דודים, אחים ואחיות. לחבק, לצחוק ולשמוח :)

    מאת: מלכי |‏ 17 בספטמבר 2021 | 11:04
  • הפעם האחרונה שהתרגשתי היתה בחודש יולי, כשתלמיד שלימדתי לקראת הבגרות ולא היה לו שום סיכוי לעבור,, קיבל ציון גבוה בבחינה וכתב לי מכתב תודה מרגש ביותר,. המכתב גרם לי להזיל דמעות במשך דקות ארוכות, ועד היום כשאני קוראת שוב את המכתב, הדמעות זולגות מעצמן..

    מאת: תמי גינצבורג |‏ 17 בספטמבר 2021 | 10:32
  • התרגשתי מאוד השבוע שקבלתי ציון גבוה בפסיכומטרי .אחרי הרבה מאמץ והשקעה .
    למרות שלא האמינו בי שאצליח לעמוד בעומס הלימודים ולשלב זאת זמן הפנאי הצלחתי ובגדול !!!

    מאת: מזל |‏ 17 בספטמבר 2021 | 10:17
  • ממש התרגשתי בערב כיפור כשחבר שלי קנה לי תבושם שרציתי כבר מלאא זמן בהפתעה הייתי כול כך שמחה מי זה

    מאת: שרה חסון |‏ 17 בספטמבר 2021 | 10:01
  • המשפט שהכי ריגש, אותי , כשהנכד, שלי היה בן 4 , הוא אמר לי , סבתא יורדות לי דמעות כשאני רואה אותך, הלב שלי מתרגש, זה פשוט גמר אותי

    מאת: מירה |‏ 17 בספטמבר 2021 | 09:29
  • היי, תודה על ההזדמנות לשתף, התרגשתי לאחרונה ,שיכולתי לחזור למספרה לפני החג,ולעשות את מה שאני אוהבת ,החלקה,צבע מלא וגוונים, וזאת לאחר תקופה שנאסר עלי,מכיון שבמשך תקופה צמחה לה בשקט ציסטה בקרקפת שהלכה וגדלה והזדהמה והכאבים היו כמו משיכה חזקה בשיער , הייתי חייבת לקחת 60 כדורי אנטיביוטיקה ומשחות , ולאחר מכן לעבור ניתוח בהרדמה מקומית כדי להסיר אותה, ברוך השם עכשיו הכל בסדר, וכיף לחזור ולהרגיש ןלהראות מטופחת ומסודרת, חג שמח לכולן ורק בריאות …

    מאת: שוש |‏ 17 בספטמבר 2021 | 09:03
  • עכשיו שה-1.9 מאחורינו והשגרה אוטוטו כאן כדי להישאר, אני מודה שהתרגשתי עד דמעות ביום הראשון לחזרה לגנים ובתי הספר.
    אני מודה שעם כל הסגרים והבידודים חלמתי על היום הזה וכשהוא הגיע הסתכלתי עליהם, ילדים שמתרגשים לפגוש את כל החברים החדשים, סוחבים תיקים גדולים עם ציוד חדש, מסתובבים עם פרפרים בבטן, והלב התפוצץ מגאווה לקטנטנים האלה שהם הגיבורים האמיתיים של השנתיים האחרונות.

    מאת: אורית |‏ 17 בספטמבר 2021 | 08:14
  • בפעם האחרונה התרגשתי לפני שנה וחמישה שילדתי בפעם הראשונה בגיל 42.5 את ביתי.

    ביתי נולדה לזוג הורים שהם late bloomers לאחר 6 שנות נישואין תוך ליווי צמוד של רופא פוריות מהטובים בארץ.

    זהו התגשמות חלום עבורי להיות אימא ולצערי הורי לא זכו לראות את נכדתם.

    מאת: אהובה |‏ 17 בספטמבר 2021 | 07:02