מתנה בשישי: שעון של G-SHOCK בשווי 970 שקלים

ספרו לנו מה הדבר שתמיד גורם לכן לאחר ואולי תזכו בשעון מסדרת MISS-G מבית G-SHOCK בשווי 970 שקלים

מאת  | ‏ 3 יוני 2021

מתנה בשישי (צילום: יח"צ חו"ל)

מתנה בשישי (צילום: יח"צ חו"ל)

בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשות מלאות הסטייל של FF, והשבוע:

שעון מסדרת MISS-G מבית G-SHOCK

כל שעליכן לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה:

מה הדבר שתמיד גורם לכן לאחר?

*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל

שווי המתנה: 970 שקלים
ניתן להשיג בחנויות השעונים המובחרות ובאתר היבואן טי אנד איי

**הזוכה תיבחר מבין המגיבות לפוסט עד יום א', 6/6/21 בשעה 12:00

***בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

הזוכה משבוע שעבר בבגד ים של Zosha מבית יעל זואשנין היא פלורינה, שסיפרה לנו על חופשת הקיץ הבלתי נשכחת שלה: "רגע לפני הקורונה, בפברואר, הספקנו לברוח לשבועיים לקיץ המושלם של גואה. עם ילדה בת שנה וחצי חווינו את החופים היפים בעולם, האוכל הכי טעים בעולם, ניחוחות מזרחיים מטריפים, אנשים פשוטים ונעימים, פרות מסתובבות חופשי ברחובות ובתי הקפה. בקיצור, מחכה לחזור לשם עכשיו".

  • אני מאחרת בגלל בעלי היות והוא עבר ת.ד התהפך עם קטנוע ואיבד ראיה בעין וב קק הוא מעקב אותי למרות שביום שיש זה יהיה 29 שנים יום נשואים שלנו

    מאת: אדיב שרה |‏ 15 ביוני 2021 | 21:40
  • אני לא מאחרת כי יש לי שעון מעולה.

    מאת: שמחה |‏ 14 ביוני 2021 | 11:37
  • תמיד מאחרת כי לא זוכרת עם נעלתי את הדלת

    מאת: חן לוי |‏ 12 ביוני 2021 | 21:34
  • הדבר שגורם לי לאחר זה שאני לא זוכרת אם נעלתי את הבית ואז אני חוזרת לבדוק
    ומסתבר שנעלתי

    מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) |‏ 12 ביוני 2021 | 21:33
  • ללא ספק האשם הוא השיער שלי.
    יש לי רעמת תלתלים רצינית שדורשת טיפוח מאסיבי והמון זמן. (קרם, סרום, שמן, גל)
    אבל אני ללא ספק שלמה עם האיחור הקל הזה כי הביטחון העצמי שלי כשהתלתלים מסודרים הוא בשמיים :)

    מאת: טל |‏ 10 ביוני 2021 | 16:17
  • אני לא מאחרת…
    האירוע לא מתחיל לפני שאני מגיעה

    מאת: Sim |‏ 6 ביוני 2021 | 23:35
  • הפאלפון תמיד גורם לי לאחר את מה שאני צריכה לעשות, לפעמים באמת קשב לי להתנתק ממנו.
    אבל אני אדם די דייקן ברוב הזמן.

    מאת: אורי |‏ 6 ביוני 2021 | 13:39
  • הדבר שתמיד גורם לי לאחר הוא שאין לי שעון … כלומר היה לי שעון, שעון שאהבתי והיה לו ערך סנטימנטלי הוא שנים איתי, בעלי (שהיה היה אז בן זוגי) קנה לי אותו ליום ההולדת שלי , נדלקי עליו מהרגע הראשון ותמיד הוא היה עלי , כל שעה וכל דקה שהסתכלתי עליו חשבתי על בן זוגי (טוב היינו מאוהבים וזו היתה רק ההתחלה חחח) .
    טו מייק לונג סטורי שורט … כיבסתי את החלוק שלי יחד עם השעון בהרתחה… כלומר לא היה לו סיכוי להינצל , מה שכן הוא יצא מבריק אבל מפורק לחלוטין.
    עדיין לא מצאתי את השעון הראוי … ואולי זה הרגע.

    שלכם לילי
    (הגעתם בזמן :)

    מאת: לילי |‏ 6 ביוני 2021 | 13:13
  • להרוויח עוד כמה דקות בבוקר עם הילדים והבעל לפני שנפרדים ומתחילים את היום
    הלוואי והזמן היה נמתח ונמתח ושעה אחת הייתה הופכת לחיים שלמים ……..

    מאת: ליזי |‏ 6 ביוני 2021 | 12:17
  • הדבר שהכי גורם לי לאחר זה- להיות דקדקנית. ובן הזוג שלי. וזה שהזמן ממשיך לרוץ ולא עוצר :)
    תמיד יודעת מה אני מתכננת ללבוש, למרות שהארון מלא איכשהו אני תמיד שמה את הרגיל שלי- גינס וחולצה יפה, אבל רגע לפני בן הזוג מעיר משו ואז מערער אותי.
    אם זה לצאת עם הילדים- אני מארגנת הכל מהכל והוא מארגן את עצמו, ורגע לפני הוא מתעכב על משו שלו.
    אם היתי תלויה רק בעצמי? מניחה שהייתי חוזרת להיות הכי מדייקת שיש. כמו בימים שהייתי צעירה, אבל הזמן לא עוצר מלכת ורק ממשיך לרוץ ולרוץ…

    reutneo@gmail.com

    מאת: רעות |‏ 6 ביוני 2021 | 11:39
  • הרצון התמידי שלי לא לצאת מהמיטה ובחורף זה קשה עוד יותר כשאני מתחת לפוך ובחוץ יורד גשם-כך שהרצון התמידי שלי למשוך רק עוד 5 דקות של שינה לפעמים נמשך בקלות ל-40 דקות שבסוף הופכות לאיחור רציני ולשיבוש הלו"ז של כל היום..

    מאת: ספיר |‏ 6 ביוני 2021 | 11:35
  • בבוקר בגלל כל הטירוף מההתארגנות של כל בני הבית והדאגה שכולנו נצא ונגיע בזמן למסגרות, לפעמים כשאני כבר באוטו אני קולטת ששכחתי להתבשם. אז עליתי על טריק ובימים כאלה רגע לפני שמגיעה לעבודה אני עוברת דרך סניף של סופר פארם שיש לי לא רחוק משם, כל פעם מנסה בושם אחר. הטריק שלי גוזל זמן יקר אבל הוא מציל אותי ושווה לגמרי את האיחור.

    מאת: יפית |‏ 6 ביוני 2021 | 11:08
  • אני בדרך החוצה, עומדת בזמנים מרוצה מעצמי…ואז בשנייה האחרונה שמה לב שלא כיביתי את מזגן, ובדרך לשלט שזרוק על הספה מגלה ששכחתי להחזיר את הכרבולית לחדר ושם מגלה שלא ניתקתי את מייבש השיער מהחשמל, מחזירה אותו לארון וזה מזכיר לי שלא הוצאתי את בגדי החוג של הילד מהמייבש וברור שזה דחוף. שמה לו את זה בארון תוך כדי שמרימה את הצעצועים שלהם מהרצפה.. בריצה חזרה , מוסיפה קצת בושם ומתקנת את האיילנר כי בכל זאת עבר קצת זמן והנה שוב איחרתי… לא מבינה איך זה שוב קורה קורה??

    מאת: מעיין |‏ 6 ביוני 2021 | 11:01
  • עברתי לגור ליד שדה התעופה בן גוריון, מאז ומעולם כבר כילדה כאשר ראיתי מטוס ממריא או נוחת…זה תמיד הדהים אותי, פשוט הייתי בוהה הפלא הזה. זה עבר לי? ממש לא! אז כיום כשאני בדרך לפגישה, ומתי שהוא כמובן שיהיה איזה מטוס לידי כשכנה, אני מתעקבת, בוהה, והנה עוד איחור…צטערת…

    מאת: יפה |‏ 6 ביוני 2021 | 10:50
  • מתחת לבית שלי יש קיוסק, וכל פעם בדרך לעבודה למרות שאני על הקשקש מבחינת זמנים, אני לא מצליחה לעצור בפיתוי ועוצרת למלא לוטו. בינתיים לא חוויתי הצלחה גדולה אך כולי תקווה שזה עניין של סטטיסטיקה ובסוף אני אקח את הפרס הגדול

    מאת: אלה |‏ 6 ביוני 2021 | 09:57
  • חד משמעית בן ה-9 ליאו, הוא משקיע בטיפוח ובהתארגנות הרבה יותר ממני:)
    כל יציאה איתו כרוכה בלפחות שעתיים התארגנות- נהנית מכל רגע!!!!!

    מאת: אפרת סבג |‏ 6 ביוני 2021 | 09:53
  • ניל, הכלב המתוק שלי שלא נותן לי ללכת , הוא קופץ עליי ומלקק אותי ואני נסחפת ביחד איתו ולא שמה לב לזמן ותמיד מאחרת למשמרת שלי בעבודה , אבל המנהלת שלי ושאר העובדים מקבלים את זה באהבה ובהבנה כי הם כבר יודעים שזה בגללו

    מאת: שני |‏ 6 ביוני 2021 | 09:17
  • זכיתי להיות חלק מקבוצת פייסבוק סגורה ותומכת לנשים שחוו גם הן נפילות מרגוע משותפות.
    שמונה- לתשע זו השעה שבה אפשר לעלות בה פוסטים הומוריסטיים על גבול הלרוץ לשירותים מצחוק!!! ופה נכנסת בראש מורם הסיבה לאיחורים שלי. הפוסטים המצחיקים למותתתתת בה!!!
    זה תמיד מתחיל ככה: אני צופה לי כבדרך אגב בפוסט קורע בקבוצה,
    נזכרת לי בהתרגשותתתת ברגע קורע/מפיל מצחוק/היסטרי על אותו רעיון, מתרווחת לי בכורסה כאילו אין מחר לניסוחים,
    מספיקה להכין אותו חיש מהר בול לשעה שבה ניתן לפרסם,
    סופרת לאחור בשקיקה לראות בלייב את הנוטיפיקשן הנכסף והיוקרתי שהפוסט אושר לו על ידי מנהלת הקבוצה…
    ובאותה נשימה , בנוהל, אחרי פוסט שלי עולה שוב פוסט מעודכן של מנהלת הקבוצה עם רשימת טופיקים שיש להיצמע מפרסומם לאלתר…
    לפחות ללידות שלי לא איחרתי.

    מאת: שושנה |‏ 6 ביוני 2021 | 08:34
  • שלושה עשר סנטימטר בלבד. ארבעה קילו של אושר. עברו שנתיים מאז שזכיתי לאמץ אותו ומאז הכלב הננסי שלי הוא הסיבה לאיחורי הבוקר שלי. הפרידות ליד הדלת הן קשות כל כך.
    אני גונבת איתו עוד דקה, ואז עוד שתי דקות ואז עוד עשר קטנות והמחיר לאיחורים האלה עולה לי בפרצופים זועמים יומיומיים של המנהלת ושעות חוסר בתלוש אבל באמת שאני לא מצליחה ״להשתפר״ בנושא…

    מאת: Moriko1313@walla.com |‏ 6 ביוני 2021 | 08:06
  • מה שגורם לי לאחר זאת טעות שלי בשעה או בתאריך.
    האמת שאני ייקית ודייקנית מטבעי. משתדלת להגיע לפני הזמן אך המגוחך הוא, שדווקא לי יוצא הרבה פעמים לאחר בגלל טעות בזמן. דוגמא אחת מני רבות, נרשמתי לקורס בציור, חשבתי שהקדמתי והגעתי עשרים דקות קודם, הסתובבתי ברחוב עד השעה היעודה, כשניכנסתי לחדר כל המשתתפים כבר היו עסוקים בלצייר, הסתבר שטעיתי בזמן, והגעתי בדיוק שעה יותר מאוחר.

    על זה נאמר: יותר טוב מאוחר מאשר בכלל לא…

    מאת: ורד |‏ 6 ביוני 2021 | 07:17
  • הדבר שתמיד גורם לי לאחר, הוא השכחנות שלי- תמיד אחרי שאני יוצאת כבר מהדלת ונועלת אותה, אני צריכה להיכנס ולקחת משהו חיוני שנשאר בבית [וזה כשאני לא ננעלת בחוץ, אחרי ששכחתי את המפתחות בבית... ;) ].

    מאת: miriam |‏ 6 ביוני 2021 | 07:11
  • אני חרשת באוזן אחת אז אם במקרה נרדמתי על הצד הלא נכון פספסתי את השעון המעורר…
    אבל בתכלס מה שהכי גורם לי לאחר אלה החלומות המתוקים של הבוקר :-)

    מאת: אור |‏ 6 ביוני 2021 | 02:24
  • אני לא שומעת באוזן אחת ואם בטעות נרדמתי על הצד הלא נכון אני מפספסת את השעון המעורר..
    אבל בתכלס מה שהכי גורם לי לאחר זה החלומות המתוקים והחזקים של הבוקר :-)

    מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) |‏ 6 ביוני 2021 | 02:22
  • הרשתות החברתיות האלה, חייבת להגזים איתם, לבדוק מי היתה איפה ועם מי,.מה הנוף כמה ולמה. לא מצליחה להתנתק מזה בזמן והתוצאה…איחור ועוד איחור

    מאת: שרה |‏ 6 ביוני 2021 | 01:48
  • יש לי נטייה להרדם בכל מקום ממש בקלות. בגלל שאני מתארגנת מהר, תמיד נשארות לי כמה דקות "ספייר" עד שאני צריכה לצאת מהבית. איכשהו הזמן הזה אני מצליחה להרדם ומוצאת את עצמי מאחרת למרות שאני מוכנה כבר ממזמן ….

    מאת: גלית |‏ 5 ביוני 2021 | 23:30
  • יש לי נטייה להרדם בכל מקום ובכל מצב. ובגלל שאני מתארגנת ממש מהר, תמיד נשארות לי כמה דקות "ספייר" עד שאני צריכה לצאת. בזמן הזה אני מתיישבת על הספה או באוטו ולצערי פשוט נרדמת. ככה תמיד מוצאת את עצמי מאחרת למרות שאני מוכנה הרבה לפני הזמן

    מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) |‏ 5 ביוני 2021 | 23:29
  • תודה לאל אחרי 7 שנות נישואין והמון נסיונות, סוף סוף נולד לנו בן בהריון טבעי. השנה הכנסתי אותו לפעוטון כדי שאוכל לחזור לעבוד אבל עם שנת הקורונה שהייתה יצא שבילינו יחד בבית. אני בעבודה מהבית והוא בעבודה עליי.. כל בוקר כשרציתי לקחת אותו למעון הפשוש שלי קורץ לי ומחייך אליי ומשחק איתי קוקו מאחורי הסינור.. הוא המיס אותי והחלטתי להשאיר אותו איתי בבית כל עוד שאני עובדת מהבית.. וכך.. חלפו להם החודשים עד שנפתחו הסגרים וחזרנו לשיגרה. אני חזרתי לעבוד אבל הקטנצ'יק שלי לא מקבל בהבנה את סידור עבודה החדש ולא מוכן ללכת למעון. בהתחלה חשבתי שיעברו כמה ימים והוא יסתגל אבל מאחרי פסח הבן שלי כללללל בוקר לא נותן לי לעזוב אותו במעון. עזבו להגיע למעון.. הוא אפילו לא מוכן להתלבש למעון, וכשאנחנו מגיעים לצאת מהדלת הוא מחזיק עם הזרועות המתוקות שלו את המשקופים וצורח בדמעות שליש.. אמרתי לבעלי שאולי נתחיל לקרוא לו צ'אקי.. מה שבטוח הבוס שלי יסכים כי בגללו אני כל בוקר מאחרת לעבודה. אבל הוא שווה הכל! תודה לאל על צ'אקי שלי.

    מאת: איילת כהן |‏ 5 ביוני 2021 | 21:58
  • הדבר שהכי גורם לי לאחר זו לקות הראיה שלי.
    יש לי לקות ראיה מולדת ואני רואה 30% ממה שרואה אדם רגיל.
    אז לפעמים קצת לי למצוא את הכוס בארון או להוציא את המטבעות מהארנק , למצוא את המסרק או אפילו למצוא בארון את החולצה שתיכננתי ללבוש מחר בבוקר , אז הכל קצת מתעכב תמיד מעבר לזמן שתכננתי , אבל היי לפחות אני לא נהג תורן כשיוצאת עם חברות …

    מאת: סיגל |‏ 5 ביוני 2021 | 21:08
  • מה שגורם לי תמיד לאחר הוא ללא ספק איפור העיניים שלי. אני משתמשת בקורקטור, קונסולר, פודרה, צלליות ורימל. התהליך דורש זמן וגורם לי לאחר תמיד.

    מאת: ענבל |‏ 5 ביוני 2021 | 21:00
  • הדבר שהכי גורם לי לאחר זו בעיית הסדר והניקיון שאני לא מסוגלת להתגבר עליה.
    אני לא יכולה לצאת מהבית בלי שהבית שאוב, המיטות מוצעות , הכיור ללא כלים מרוסס באקונומיקה , הבגדים שמדדתי על הבוקר מקופלים ומסודרים בחזרה לארון ואיך אפשר בלי הכריות של הספה שחייבות להיות מסודרות בצורה מופתית וישרה. זו ההתמכרות שלי שגורמת כמעט תמיד להתעכב ולאחר אבל הקרובים שלי התרגלו ואני כבר חיה איתה בשלום

    מאת: מורן |‏ 5 ביוני 2021 | 20:56
  • לאורך השנים הבנתי שאני פשוט מעופפת וזה הדבר שתמיד גורם לי לאחר, אני מתעסקת בהמון דברים בו זמנית, נהנית מהעולם הזה, שועת לשיחות עם אנשים מעניינים ונהנית מנופים וחוויות של הרגע ולרוב זה גורם לי לשכוח שיש לי זמנים ולוז שאני צריכה להגיע אליו במהלך היום.

    מאת: מתן |‏ 5 ביוני 2021 | 15:32
  • האמת מה שגורם לי לאחר זה התקופה אחרונה שנקראת קרונה. כמו רבים אחרים השיגרה נלקחה ממני ופתאום מצאתי את עצמי ללא עבודה בבית. הליים כל כך השתנו עבורי. הזמן נעצר והימים היו ארוכים עם פחות תוכן. היום חזרתי לשיגרה ואני מרגישה שאני רצה אחרי הזמן ומוצאת את עצמי מאחרת, דבר שלא קרה לי אף פעם. רק התחלתי להסתגל ופתאום שוב בבית בגלל המלחמה. שוב חזרנו ואני מקוה שאתרגל שוב לשגרה שזה בהחלט דבר מבורך. שעון G-Shock בהחלט יתאים לי. בהצלחה

    מאת: מרשה גורן |‏ 5 ביוני 2021 | 14:38
  • אני עובדת בעיקר עם פנסיונרים והם תמיד מבקשים את עזרתי בדיוק כשאני חייבת לצאת או להגיע לאנשהו. אני לא מסוגלת לסרב להם ותמיד מתעכבת כדי לסייע גם אם זה משהו שסובל דיחוי

    מאת: יולי |‏ 5 ביוני 2021 | 13:49
  • ללא ספק תהליך האיפור שלי! כל פעם אני חושבת שאני אוכל לסיים אותו בחמש דקות, ומתגלה בסוף שלקח לי 20… זה תהליך כל כך מדיטטיבי בבוקר שלי שאני נהנית ממנו אך לא נהנית לאחר בגללו

    מאת: בר |‏ 5 ביוני 2021 | 13:39
  • יש לי בית עם חצר וחתולה וכלבה, תמיד אני יודעת שלצאת מהבית זה סיפור, כי הן דורשות ליטופים, חוסמות את הדרך עד שלא יקבלו אותן והכלבה הענקית גם קופצת עליי ואפילו מלכלכת את הבגדים
    (זה נשמע כמו סיוט אבל הכל באהבה)
    בקיצור, ״הילדות״

    מאת: שי |‏ 5 ביוני 2021 | 12:08
  • אני לא אוהבת להיות צמודה לפלאפון.
    לפעמים אני מוצאת את עצמי יוצאת מהבית בלי נייד, או שפשוט אני זורקת אותו עמוק בתוך התיק ולא מסתכלת עליו במשך כמה שעות.
    הבעיה שעם השנים הפלאפון שלי הפך להיות השעון שלי, וככה הפכתי למאחרת כרונית, פשוט כי לא ידעתי מה השעה!

    מאת: שיר |‏ 5 ביוני 2021 | 11:48
  • ממממ… מה לא?
    חייבת רק עוד 5 דקות לרבוץ, ממזמזת את הזמן לפני ההתארגנות בחישוב לא הכי מדויק, מתחילה להתארגן תיק תק ואז לא בא לי על החולצה / שמלה / מה שלא החלטתי ללבוש, מה שפתאום כן בא לי עליו – חייב איזה ויש של גיהוץ, וכמובן שהכל יכול לקרות – משהו נופל ונשפך, נמרחת לי המסקרה, יצאתי ושכחתי את הנייד בבית…
    ואיזה מזל שתמיד אפשר להאשים את הפקקים!!

    מאת: שרון |‏ 5 ביוני 2021 | 11:19
  • כי אין לי שעון

    מאת: רוזה |‏ 5 ביוני 2021 | 03:11
  • עד לאחרונה, הדבר הכי נורא, היה לקום בבוקר מהר, להתארגן במהירות הבזק, לרוץ לתחנת האוטובוס ולגלות בשיטיות, ששכחתי מסכה.

    מאת: בר דודזדה |‏ 4 ביוני 2021 | 23:28
  • המסקרה שלי.
    היא ככ מעולה שאני רוצה עוד שכבה ועוד שכבה

    מאת: סיוון ברלין |‏ 4 ביוני 2021 | 20:19
  • הבנזוג שלא יודע לקום לבד וחצי מזמן ההתארגנות בבוקר הוא נסיונות להעיר אותו

    מאת: רייצל |‏ 4 ביוני 2021 | 19:31
  • האמת שאני דייקנית . אבל מהרגע שהתחתנתי בעלי התגלה כמאחר כרוני, ולצערי נדבקתי ממנו וגם אני התחלתי לאחר בגללו:)

    מאת: אביה |‏ 4 ביוני 2021 | 18:52
  • דבר שמעקב אותי ביציאה הוא בעיקר על הסטים שאני מחליפה ומגיעה להחלטה מה אני לובשת ובגלל זה כבר משתדלת בכל בוקר שאני יוצאת לעבוד לחשוב בלילה על מה אני אלבש. בקיצור בגלל הקטע שאני אף פעם לא עומדת בזמנים החברות שלי באופן קבוע מחרטטות אותי בזמנים מוקדמים יותר כדי להספיק, מזל שהן יודעות איך להמודד איתי (:

    מאת: אופיר |‏ 4 ביוני 2021 | 18:06
  • הילד תמיד תמיד,יצטרך לשירותים ברגע שאני באה לצאת, גם אם דקה לפני שאלתי ואמר שאין לו, איך שאני פותחת את הדלת, תהיה קריאה "אמא שירותיםםםם"

    מאת: חן |‏ 4 ביוני 2021 | 17:34
  • חוזרת תמיד כי שוכחת אם נעלתי את הבית

    מאת: שיר |‏ 4 ביוני 2021 | 16:56
  • מה גורם לי תמיד לאחר? הגנים שלי !!! יש לנו גנטיקה משפחתית מוזרה ( המשפחה המורחבת ) שתמיד גורמת לנו לאחר לכל מקום. זוכרת שבתור ילדה הייתי מתעצבנת על אמי ז"ל שתמיד אנחנו מגיעות ( אמא, אחותי ואני ) אחרונות לכל חג ולכל אירוע. אבל גם אני כזאת. גם הילדים שלי כאלה, בעיקר הבן הצעיר. אנחנו פשוט לא עומדים בקצב של השעון…

    מאת: תמי |‏ 4 ביוני 2021 | 16:30
  • הדבר שהכי גורם לי לאחר הוא השיער שלי! אני מתולתלת ורגע לפני- הוא מחליט שפשוט לא בא לו להסתדר, ואם גם חפפתי לפני היציאה זה כבר פרוייקט אחר;) או למשל בבוקר שאני קמה וכולו מסתבך בעצמו!

    מאת: יסמין |‏ 4 ביוני 2021 | 16:12
  • בעודי משוטטת בחנויות, בעת סיבוב שופינג, אני נוטה למשוך את הזמן כמה שיותר, ולכן יש לי נטייה לאחר….

    מאת: שירלי גולדשטיין |‏ 4 ביוני 2021 | 15:52
  • הדבר שהכי גורם לי לאחר הוא בן הזוג שלי, שתמיד מתחיל להתארגן חמש דקות לפני שצריך לצאת

    מאת: מאי |‏ 4 ביוני 2021 | 15:26
  • הדבר שתמיד גורם לי לאחר זה להתחיל להתכונן ליציאה הרבה לפני הזמן. כי אז אני בטוחה שיש לי המון זמן, ומרשה לעצמי לראות קצת טלויזיה ולענות ״רק״ לעוד מייל… – וזה תמיד מסתיים בזה שאני נכנסת לאוטו עשר דקות יותר מאוחר מהתכנון המקורי, ועשר דקות יותר מאוחר בכבישי המרכז שווה איחור בטוח :((

    מאת: עינב |‏ 4 ביוני 2021 | 15:18
  • הסיבה שגורמת לי לאחר היא תאומות בנות 3 שכל בוקר קמות במצב רוח שונה וכמובן שאצלהן אין דבר שניקרא זמן :)

    מאת: אסתר |‏ 4 ביוני 2021 | 15:12
  • יש לנו מראה ליד הדלת ותמיד שאני מסתכלת לפני שאני יוצאת אני נזכרת שלא סירקתי את הגבות.. ואש אני רצה לתיק איפור שנמצא בקצה השני של הבית, ככה שתמיד יוצא באיחור של 2-3 דקות. אבל מה לא עושים בשביל גבות מסודרות?:)

    מאת: מעין אפרי |‏ 4 ביוני 2021 | 14:55
  • אני מאחרת לכל מקום. בגלל שכל פעם כשאני צריכה לצאת נזכרת שיש לי לתלות כביסה או להספיק להעמיס או לרוקן מדיח כלים.

    מאת: מרינה נחום |‏ 4 ביוני 2021 | 14:38
  • לא נעים לי להודות בכך, אבל יש לי בעיה שגורמת לי לאחר לכל מקום שאני יוצאת אליו.
    הבעיה היא זאת: כל פעם שאני יוצאת מהבית וכבר מתחילה בנסיעה, אני מתחילה להילחץ שמא שכחתי גז דולק, דלת פתוחה, אולי לא כיביתי את מכונת הכביסה? גם כשאני מכינה מראש פתק במטבח עם תזכורת אני שוכחת לקרוא אותו. ומה אני עושה? חייבת לחזור הביתה, ולא משנה לאן פניי מועדות, בודקת שהכל בסדר וחוזרת לרכב.
    לא פעם צדקתי בתחושותיי…

    מאת: דינה |‏ 4 ביוני 2021 | 14:25
  • האמת מביכה, אם אני מאחרת (ואני שונאת לאחר) זה כנראה כי לא הצלחתי להחליט מה ללבוש.. לא משנה אם לאירוע או סתם לרדת לגינה לפעמים אני פשוט לא מצליחה להחליט

    מאת: יעל ויסברגר |‏ 4 ביוני 2021 | 14:19
  • תמיד מאחרת בגלל פן. ולא בגלל הפעולה עצמה אלא בגלל שעות של חיפוש אחרי מברשת הפן שהבת שלי בת השלוש חושבת שהיא שלה ומחביאה אותה בכל הזדמנות בין הצעצועים שלה.

    מאת: נטלי שטיינברג |‏ 4 ביוני 2021 | 13:52
  • אני הולכת לעבודה ברגל ותמיד חולפת על פני דוכן ירקות. אני תמיד מאחרת כשמגיעה סחורה שווה, ועכשיו במיוחד, עם פירות הקיץ.. מנגו, ליצ'י, אננס. שווה את האיחור!

    מאת: אופק |‏ 4 ביוני 2021 | 11:29
  • לצערי אין לי תירוצים וזו פשוט אני, במיוחד בבוקר כשאני איטית מאוד. לא שמה לב לזמן ושוקעת במה שאני מתעסקת בו ואז יוצאת בלחץ…

    מאת: טלי |‏ 4 ביוני 2021 | 11:09
  • הדבר שתמיד גורם לי לאחר זאת אמא שלי. היא חייבת לדבר איתי בזמן שאני קמה בבוקר ומתארגנת לי לעבודה. היא חייבת לשאול שאלות כשאני מתארגנת ליציאה לבית קפה. היא שואלת שאלות מעצבנות ומפריעה לי לנהל שיחה בנייד כשאני קובעת עם חברים ותמיד תמיד חייבת לדעת מה אני עושה ולאן אני הולכת ואני מתעכבת כי אני חייבת לענות לה לשאלות.

    מאת: רינת |‏ 4 ביוני 2021 | 10:50
  • לא משנה כמה מוקדם אתחיל להתארגן (ולארגן את הילדים) תמיד תמיד תמיד יוצא לפני אירוע או בערב חג שאנחנו מגיעים באיחור אופנתי שמרגיז את כולם ותכלס בצדק.
    לרוב זה בגלל שאני מלבישה ומסרקת ומתאימה אקססוריז או נעליים ללבוש של כל אחד מארבעת ילדיי ובסוף זורקת על עצמי משהו, מתבעסת ורוטנת בדקה ה90 שאין לי מה ללבוש, מחליפה 3 אאוטפיטים עד שמרגישה מספיק יפה בשביל לצאת, כולם כבר באוטו והנה שוב אנחנו מאחרים…

    מאת: שרון |‏ 4 ביוני 2021 | 10:32
  • מסתבר שגם בגיל מבוגר אפשר להשתנות.
    אני מיכל,קונטרול פריק מובהקת. בעבר ממש לא הייתי בנאדם שמאחר, יש לומר שאפילו אני בנאדם שמקדים. גם אם היה מצב חריג שאני מתעוררת באיחור, תמיד איכשהו הייתי מזדרזת ומצליחה להגיע בזמן למקום שקבעתי. שליטה שליטה שליטה.

    כל זה טוב ויפה לתקופה שהייתי אני לעצמי.

    לפני שנה וחצי האחרונות הפכתי לאמא יחידנית ,אחרי שנים של ציפייה , לתינוקת מתוקה בשם אלונה. וואווו וואווו כמה שתינוק משנה את החיים. מיכל ,שהייתה בשליטה כל הזמן על מה שקורה, הפכה לבנאדם זורם,גמיש מתמרן.

    הזמן שלי נתון כעת בידיה של תינוקת שובבה ופרחחית .

    אני עדיין תקתקנית ויש לוח זמנים די קבוע במהלך היום. אבל בפירוש מי שגורמת לי לאחר זו אלונה.
    אתאר לכם סיטואציה : אלונה ואני מתכוננות ללכת למקום מסויים, שתינו מאורגנות בזמן , לבושות מצוחצחות, אכולות ושתויות ואז קורה דבר בלתי צפוי : פליטה, חיתול שמצריך החלפה של מערכת הלבוש של הקטנה ועוד ועוד ….
    החלפת מערכת לבוש עם ילדה מלאת מרץ, שמתהפכת ללא הרף כמו פנקייק במחבת ,בהחלט משנה את זמני היציאה מהבית. אבל הייייי, עכשיו יש לי את הלגיטימציה לומר : ״התעכבתי בגלל אלונה״ ,התירוץ המושלם להורה הטרי והוותיק :)

    מאת: מיכל אנגלנדר |‏ 4 ביוני 2021 | 10:18
  • זה לא הדבר שגורם לי לאחר תמיד, זה מי גורם לי לאחר- בעלי…. לצאת איתו מהבית בזמן זו כמו משימה בלתי אפשרית! מודד ומחליף בגדים ונעליים כמו בחורה ועד שסוף סוף מצליחים ומגיעים לפתח של דלת הבית הוא מסתכל מבט אחרון חטוף במראה ומחליט שמשהו לא מסתדר לו וחוזר להחליף… בקיצור סיוט ;)

    מאת: דורין אילוז |‏ 4 ביוני 2021 | 10:05
  • ארון הבגדים שלי הוא שגורם לי בכל פעם מחדש לאחר!
    הוא מתפוצץ מבגדים, אבל כשממהרת לאירועים הוא עושה לי דווקא ושום דבר לא מתאים

    מאת: אורית |‏ 4 ביוני 2021 | 08:58
  • בטח תרצו לשמוע שמה שמעכב אותי זה מה אני אלבש מול ארון מלא בבגדים, אבל לא, זאת לא הסיבה. אז מה כן? התחושות שאני מרגישה בעקבות ארוחת הבוקר, עיכבה אותי פעמים רבות. לכן אני מתעכבת וזאת הסיבה האמיתית.

    מאת: ב |‏ 4 ביוני 2021 | 08:08
  • הדבר היחיד שגורם לי לאחר כל פעם מחדש הוא השיער ההזוי שלי, שמתחיל לצמוח ולהשתקם אחרי התאוששות ממחלה.יש לו חוקים משלו והוא קיבל ישות עצמאית,ובניסיון לרסן אותו שיראה סביר,אני תמיד מאחרת בכמה דקות…אבל העיקר שהוא כבר צומח אז מקבלת את זה באהבה!

    מאת: שחר |‏ 4 ביוני 2021 | 07:12
  • לק!!! כל פעם שאני מתארגנת ליציאה או לאירוע אני מגלה ברגע האחרון שהלק ברגליים נראה מחריד ומתיישבת לתקן. בעלי כבר יודע לחשב זמנים לפי זה ושואל אותי אם אני צריכה לק או לא חח
    הוא מת על זה שבידיים אני עושה ג'ל ;)

    מאת: ג'ן |‏ 4 ביוני 2021 | 04:07

השאירו תגובה