מתנה בשישי: 500 שקלים לקניית נעליים בסטודיו קשת

ספרו לנו מתי הבכתן את עצמכן כדי להשיג משהו ואולי תזכו ב-500 שקלים לקניית נעליים בסטודיו קשת

מאת  | ‏ 4 פברואר 2021

מתנה בשישי (צילום: גלים הפקות מעגן מיכאל)

מתנה בשישי (צילום: גלים הפקות מעגן מיכאל)

בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשות מלאות הסטייל של FF, והשבוע:

500 שקלים לקנייה בסטודיו קשת – מעצבת נעליים

כל שעליכן לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה:

מתי הבכתן את עצמכן כדי להשיג משהו?

*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל

שווי המתנה: 500 שקלים
ניתן להשיג בז'בוטינסקי 40, נתניה (בתיאום מראש: 054-8032443) ובאתר

**הזוכה תיבחר מבין המגיבות לפוסט עד יום א', 7/2/21 בשעה 12:00

***בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

הזוכה משבוע שעבר בג'ל נוגדי החמצון Reserve של Jeunesse Global בשווי 575 שקלים היא דניאל, שסיפרה לנו מהו הבילוי האחרון שיצאה אליו: "הבילוי האחרון שלי היה כשלקחתי את הבן שלי לרופאת שיניים, אחר כך קפצתי לקניון והשומר חסם אותי בגופו – 'לאן?', הוא שאל, עניתי לסופר פארם וכל כך נהניתי! הריח הנעים, המוזיקה הקלאסית הרגועה. עברתי עם הבן שלי במעברים השונים, בבישום, בקוסמטיקה, אפילו בבית מרקחת. קניתי סתם משהו בשביל הכיף שלי, ומשהו טעים בשבילו וחזרתי הביתה. מתגעגעת לימים אחרים, בהם הסופר פארם היה רק נקודה קטנה בדרך, ולא היעד".

השאירו תגובה

 

  • כשהייתי בתיכון בשיעור אנגלית, פטפטתי עם חברה באמצע השיעור
    והמורה בתור עונש אמרה לי לבוא ולדבר מול כל הכיתה באנגלית (כהכנה לבגרות בעל פה)
    רציתי לבכות, ונהייתי אדומה כולי כי מה לי ולאנגלית? אבל אחרי כמה שניות החלטתי לעשות סוויץ' והחלטתי שאני הולכת לצאת מזה כמו מלכה, למרות שאני ואנגלית לא היינו החברות הכי טובות.
    וככה גייסתי את כל הכוחות שלי ועמדתי בביטחון, החלטתי לדבר מהר שזה יישמע כאילו יש לי מושג מה אני עושה.
    וככה התחלתי לספר בת כמה אני, מאיפה ועל ההתנדבות שלי במד"א
    בסוף,אחרי כמה תיקונים קלים מצד המורה, כשסיימתי כל הכיתה מחתה לי כפיים ואפילו המורה (!) והגישה אותי על ציון מעולה לבגרות.

    מאת: דניאל |‏ 7 בפברואר 2021 | 14:13
  • לפינ כ7 שנים היה לי קראש קטן על רון שחר ובזמן שוטטות וסיבוב ברחבי תל אביב עם חברה שלי ראיתי את רון שחר רוכב על אופניים בלי לחשוב פעמיים תפסתי את היד של חברה שלי והתחלתי לרוץ לכיוונו. חברה שלי מבלי להבין על מה כל המהומה זרמה עם העניין והתחילה לרוץ יחד איתי. תוך כדי ה"מרדף" סיפרתי לה שזה רון שחר והיא זרמה עם העניין. רצנו אחרי האופניים שלו כ5 דק עד שרון שחר הגיע לרמזור אדום ועצר. כשהוא עצר הוא הסתכל עלינו בפליאה ופרצוף של "מי אלה השרוטות האלה שרודפות אחריו כבר כמה דק' ואנחנו מהמבוכה נופפנו לו לשלום ביקשנו שיחייך לתמונה מרחוק איתנו ועשינו אחורה פנה :)
    כל המרדף ברחבי ת"א היה מביך לאללה אבל היי יצאנו עם תמונה אז שווה כל רגע :)

    מאת: אסקדר זנבה |‏ 7 בפברואר 2021 | 11:43
  • אתמול איך שנגמר האח הגדול באתי לזרוק את הזבל, איך שיצאתי השכן ממול זה שנראה כמו מתחרה לגיטימי מנינגה ישראל בא לעקוף אותי, ואני עם הפיגמה המגעולה שלי, מסמנת לו במבט מובך, הוא הבין, והמשיך עם השקית זבל שלי

    מאת: שרה |‏ 7 בפברואר 2021 | 10:48
  • סיפור יפה על סטודנט תפרן ותמים וחברה מפרגנת. לפני מספר שנים, פנתה אל בן זוגי בפייסבוק מלהקת לפרסומות טלוויזיה. בן זוגי, שאין לו שום קשר לעולם הזוהר, בא אליי בהתלהבות וסיפר לי שהיא עקבה אחרי הפרופיל שלו והיא חושבת שהוא יכול להיות ממש מתאים לפרסומת אינטרנטית, שאת המוצר אותו היא מפרסמת, יחשפו לו רק "על הסט". פה חשדתי. מיד אחרי זה הגיע הפיתיון – 1,000 ש"ח ליום צילומים. התלבטנו והחלטנו לזרום על זה. מפה לשם, אני מקבלת שיחת טלפון "מהסט" ביום הצילומים, בה מבשרים לי שגם אני זכיתי להיות חלק מהפרסומת, וש"השחקן הראשי" כרגע בוחן את המוצר – נייר טואלט עדין לניגוב הישבן. בתור שחקנית המשנה, נדרשתי לענות (דרך הטלפון, תודה לאל) על הרגלי השירותים של הכוכב. וכן, התחתנתי איתו למרות הכל :).

    מאת: שרון |‏ 7 בפברואר 2021 | 10:31
  • זה היה כשהייתי קטנה,בכיתה ד',הייתה תחרות כישרונות בבית הספר והפרס היה ווקי טוקי שממש רציתי אותו.כדי לזכות פשוט לקחתי מיקרופון והתחלתי לשיר,באמצע השיר הייתה לי שבירת קול וכולם שמו לב לזה,אז פשוט המשכתי לשיר בכוונה עם שבירות קול.כולם צחקו ואמרו שעשיתי מופע בידור מעולה,אחר כך המשכתי לצחוק על עצמי ועל דברים שקורים לי,כולם מחאו כפיים וזכיתי בווקי טוקי.
    היה כיף אבל אחרי חודש הוא נשבר:)

    מאת: אריאלה |‏ 7 בפברואר 2021 | 10:05
  • תמיד שמחתי על כך שנולדתי למשפחה ברוכת ילדים בת 9 נפשות- אך אין ספק שזה תמיד לווה בקושי כלכלי. לכן בכל פסח אחותי הבכורה הייתה עוזרת לאימא שלי והולכת למקום מסוים, קרוב לבית שגרנו בו כדי לקבל מארז של "קמחא דה פסחא". כזיכרון ילדות בו הייתי אולי בת 4 או 5 זכור לי בבירור איך התלוויתי אליה לראשונה וצפיתי בהמון שצועק, דוחף. זוכרת את המהומה שהייתה במקום, את כמות האנשים העצומה שחיכתה כמו גדוד, כל אחד למארז שלו. ואני הכי זוכרת את החשש שלי כילדה קטנה להימחץ או שידרכו עליי. אני זוכרת במה ענקית וגבוהה שאנשים פרקו עליה את המארזים מתוך משאית. ומה שהכי זכור לי- שפשוט רציתי לקבל את המארז למשפחה שלי בכל מחיר ופשוט ללכת משם.
    אז עשיתי מעשה וכילדה קטנה פשוט התקדמתי עם אחותי לכיוון הבמה עד שניתן היה לשמוע אותנו ופשוט צעקתי בקולי קולות לאנשים שפורקים ומחלקים את החבילות " אנחנו נמחצות כמו ג'וקים, תתנו לנו את הארגז". כל האנשים סביבי השתתקו לכמה דקות טובות, האנשים שעמדו קרוב אליי (חלקם גם הכירו אותי, בכל זאת עיר קטנה שכולם מכירים את כולם) הסתכלו עליי בתדהמה ולא האמינו שילדה קטנה צועקת ככה וגם בקושי יכלו לראות אותי כי הייתי קטנה. אז פשוט שמעו קול שזועק מתוך ההמון רק שלא ידעו מי צעק את הצעקה.
    הצעקה עזרה- התקדמנו בתור וקיבלנו את המארז, אחותי משכה אותי החוצה עם חצי חיוך והלכנו משם. מתוך אינסטינקט פנימי פשוט ידעתי כילדה שעבור המשפחה שלי- בלי המארז הזה אני לא חוזרת הביתה וכך היה. גם אם המחיר היה שאנשים שמכירים אותי ידעו שאני מקבלת את המארז הזה, שהרי לקבל אותו זה מעיין אות קין למצבך הכלכלי.

    מאת: ספיר |‏ 7 בפברואר 2021 | 09:31
  • היתה לי יומולדת, ורציתי שיקנו לי מתנה, אזנ אמרתי שאני רוצה סודה סטרים.

    מאת: מלכה בן שלוש |‏ 7 בפברואר 2021 | 08:58
  • לפני שלוש שנים הייתה לי הזדמנות להיבחן למשרת החלומות , אחת הדרישות הבסיסיות הייתה אנגלית ברמה מאוד גבוהה , ידעתי שהאנגלית שלי די חלשה אבל הייתי מוכנה להיבחן בכל מחיר , הראיון באנגלית היה אחד הרגעים המביכים בחיי , גמגמתי בלי סוף ואפילו המראיינת צחקקה מאחורי הדפים , אבל היי לפחות ניסיתי…

    מאת: מורן |‏ 7 בפברואר 2021 | 07:46
  • הייתי בראיון לעבודה שממש ממש רציתי. דמיינתי את עצמי עובדת בה, עוד לפני הראיון. הראיון לא היה מדהים כמו שציפיתי, והרגשתי שאני מאבדת את משרת החלומות שלי. אז עשיתי מחקר בפייסבוק ובאינסטגרם, מצאתי את המראיינת שלי וגיליתי שהיא מתאמנת ביוגה בסטודיו לא רחוק מהבית שלי. למרות שמעולם לא עשיתי יוגה קודם, נרשמתי לסטודיו והגעתי לשיעור בשעה שהיא אמורה להיות. הייתי סופר נבוכה אבל התאמנתי שיעור שלם בקושי רב ובסוף האימון ניגשתי אליה, כאילו מופתעת מהמקריות, והזכרתי לה שהייתי אצלה בראיון ושלמרות שהוא לא היה מדהים אני בטוחה שהתפקיד תפור עליי. זה הצליח לי! קיבלתי את העבודה וגם המשכתי להגיע ליוגה כי לא היה לי נעים שהיא תחשוד שהגעתי רק כי עשיתי לה אמבוש.

    מאת: נטע |‏ 7 בפברואר 2021 | 01:17
  • /

    מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) |‏ 6 בפברואר 2021 | 19:09
  • רציתי להצטלם עם יעל בר זוהר באיזו השקה שראיתי, התקרבתי אליה דרך מלא בנות צפופות, היה קהל גדול. דרכתי על הרבה רגליים וצעקו עלי אבל לא ראיתי ממטר. בסוף הצטלמתי איתה מחובקת וכל הבנות אחר כך צעקו עלי וקיללו אותי. ממש הובכתי…

    מאת: אביגיל |‏ 6 בפברואר 2021 | 17:54
  • שונא מתנות יחיה, במיוחד ברשת.

    מאת: גולש זועם וזועף. |‏ 6 בפברואר 2021 | 14:23
  • כשהייתי בת 25 טיילתי בברזיל בתקופת הקרנבל. יום אחד טיילתי בריו וניסו לכייס אותי. ניגשתי לשוטר בפינת הרחוב לשאול מה לעשות. הוא היה מאוד נחמד, שאל אותי מה קרה והתעניין מאיפה אני ומה אני עושה בעיר. השיחה המשיכה וקלטתי שהוא קצת יותר מדי נחמד, התחיל להציע להראות לי את ריו… לא ידעתי מה לעשות – בכל זאת מדובר בשוטר בעיר זרה ואני לבד. פתאום עברה לידינו חבורה של ישראלים שדיברו בעברית. לא הכרתי אותם אבל אמרתי לשוטר ׳סליחה אני חייבת להצטרף לחברים שלי׳ וקראתי בעברית: ׳הי חבר׳ה מה שלומכם אני באה אתכם׳… המשכתי ללכת איתם עד סוף הרחוב ולמרות המבוכה השגתי את מבוקשי והתחמקתי מהשוטר הברזילאי הפלרטטן…

    מאת: תמי |‏ 6 בפברואר 2021 | 12:54
  • אני תמיד מביכה את עצמי כדי להשיג דברים. הפעם האחרונה הייתה לעקוב אחרי מרצה בקמפוס של האוניברסיטה רק כדי לעמוד אחריו בתור בסניף למקדונלדס ואז במקריות לבקש ממנו להתחשב באחד הציונים שלי. זה עבד

    מאת: מוריאל |‏ 6 בפברואר 2021 | 11:17
  • הפעם האחרונה שהבכתי את עצמי היתה בולנטיין של שנה שעברה. ראיתי מישהו חמוד בבר, ורציתי מאוד את המספר טלפון שלו. לא ידעתי איך לגשת, ומה להגיד כי בכל זאת, מעולם לא התחלתי עם אף בן. באתי להתחיל איתו, אפילו לקחתי את הפרח שקיבלתי בכניסה וממש שלושה צעדים לפני שהגעתי אליו החלקתי על מפיות רטובות ברצפה, עם כל הגובה שלי פלוס הנעלי עקב. מיותר לציין, שטלפון לא יצא משם.

    מאת: מורן |‏ 6 בפברואר 2021 | 08:06
  • שלום רב

    מאת: יעל |‏ 6 בפברואר 2021 | 07:53
  • לקראת סוף שנת 2020, חברת נטורל פורמולה ערכה תחרות "התלתלים של 2020".
    כל משתתפת הייתה צריכה לשלוח תמונה שלה + כמה מילים על "איך התלתלים באים לידי ביטוי באופי שלך" / "למה מגיע דווקא לך לזכות".
    אני בחורה מתולתלת, מאד מחוברת לתלתליי, אך גם מאד אוהבת את הפרטיות שלי.
    אחרי כמה לבטים (שכללו את השאלה "ואם תזכי ויבקשו ראיון מצולם… איך.תגיבי אז?"), בסוף התגברתי על המבוכה והסכמתי להשתתף.
    זו הייתה הפעם הראשונה שהשתתפתי בתחרות מסוג כזה, תחרות שנדרשת בה תמונה (עם מילים אין לי בעיה…)

    מאת: הודיה פנינה |‏ 5 בפברואר 2021 | 22:37
  • הגיע עובד למשרד שבו עבדתי , הוא ואני היינו מנהלים שיחות פרווה כאלה על העבודה בילויים אוכל . הוא היה בקשר עם מישהי ואני רק התחלתי להיפתח להכרות עם גבר ותוך כדי שאנחנו משתפים נהפכנו לידידים ושום דבר מעבר. אחרי תקופה הוא נפרד מהבחורה שיצא עימה ואני בעיקר שיתפתי אותו באיזה דייט הזוי שהיה לי. קבענו לראות. סרט בבית שלו בהקשר של העבודה, ואז הוא יוצא להביא איזשהו כריך שהכין מהמטבח והוא מתקרב לעברי ואמרתי לו בלי שום התרעה מוקדמת לא רוצה דייטים הזויים כי אני מרגישה שמצאתי מישהו שאני מרגישה איתו הכי נוח בעולם והלוואי זה הדדי ..מפה לשם אני והוא בעל ואשה +2

    מאת: מורן |‏ 5 בפברואר 2021 | 20:48
  • מאת: פיירמן טובה |‏ 5 בפברואר 2021 | 19:39
  • מתגעגעת ליום שבו אוכל לדבר ושיראו את הפנים המוסתרות שלי במסכה מתגעגעת לנשום את האוויר של בחוץ לראות חנויות אנשים חופשיים ללא חששות או פחדים מתגעגעת לחופש

    מאת: עליזה אילוז |‏ 5 בפברואר 2021 | 18:43
  • iahu
    לפני כמה שנים כשגרתי ועבדתי בסינגפור ערב אחד עשו מופע בקניון ותחרות ריקודים עם מפורסמים מקומיים , מי שעולה לבמה מקבל פרס אך לא אמרו מה הפרס.מפה לשם אני על הבמה רוקדת מתחרה ב2 מקומיים מול אלפי אנשים ומנצחת. הפרס היה שעון מעורר של דורסל עם הארנב. הובכתי ברמות אבל לא יכלתי להפסיק לצחוק ולהרגיש בהיי מהמעמד

    מאת: אורטל טננבאום |‏ 5 בפברואר 2021 | 18:11
  • iahu
    לפני כמה שנים כשגרתי ועבדתי בסינגפור ערב אחד עשו מופע בקניון ותחרות ריקודים עם מפורסמים מקומיים ,מי שעולה לבמה מקבל פרס אך לא אמרו מה הפרס.מפה לשם אני על הבמה רוקדת מתחרה ב2 מקומיים מול אלפי אנשים ומנצחת. הפרס היה שעון מעורר של דורסל עם הארנב. הובכתי ברמות אבל לא יכלתי להפסיק לצחוק ולחוש מבוכה אך הייתי בהיי מהמעמד.

    מאת: אורטל טננבאום |‏ 5 בפברואר 2021 | 18:10
  • זה לא בדיוק שהבכתי את עצמי, אבל בין בליל הרגשות מהאירוע הזה הייתה גם מבוכה-
    כשהייתי בחטיבה הלכתי עם חברה טובה ליריד הקומיקס בסינימטק. כשעמדנו בחוץ בתור לקריקטורה, הגיעה אישה משוגעת והתחילה לצרוח שלא נותנים לה להכנס. עמדתי במקום הלא נכון בזמן הלא נכון, ובהתקף הזעם שלה היא חנקה אותי. רצתי מאחורי חברה שלי שהייתה רחוקה יותר ורעדתי כמו ארנבת. אנשים הקיפו אותי והציעו לי מים כדי להרגע, ואחרי שנירגעתי הקומיקסאי צייר לי קומיקס בו אני גיבורת על והחונקת היא נבל מאחורה. בנוסף קיבלתי יומן שנתי מעולה מתנה

    מאת: גלי |‏ 5 בפברואר 2021 | 17:07
  • מתי הכי הבכתי את עצמי? כדי להשיג את בעלי לעתיד!
    זה היה לפני עשור, כשהגיעה לארץ להקה שאני מאוד אוהבת להופעה כאן בארץ.
    שלחתי לו את ההודעה הכי מביכה ומטופשת בעולם, רק כדי להתחיל איתו שיחה. מסתבר שהוא זרם, יצאנו לדייט )ולא, לא להופעה(, והשאר היסטוריה.

    מאת: דקל |‏ 5 בפברואר 2021 | 16:25
  • כשאני ובעלי היינו חברים, הוא הציע ללכת לסרט מערבון, אך לי לא נראה הסרט ולא ידעתי מה לעשות. החלטתי שאני יוצאת מהסרט, ולא ידעתי מה לעשות ולאן ללכת, אחרי שיצאתי. לבסוף החלטתי להתחבא מאחורי המכונית שלו. וככה חיכיתי עד שהוא הגיע. התה מבוכה גדולה כי זה לא מה שתכננו בסופו של דבר.

    מאת: ב |‏ 5 בפברואר 2021 | 16:24
  • לפני הרבה שנים היה מבצע קנית תחבושות של אלוויס בסופר פארם מי שקונה כמה חבילות יקבל זוג סנדלי שורש המבצע היה נראה מאוד אטרקטיבי אז הלכתי לקנות תחבושות בהתחשב שתחבושות לא מתבלות קניתי כמות מאחר ועשיתי חשבון על כל 5 חבילות מקבלים זוג סנדלי שורש כך קרה שקניתי 20 חבילות כאשר הגעתי למוכרת היא אמרה לי מה זה גברת כך כך הרבה אמרתי מה לעשות יש לי בנות בבית כאשר נגמרה הקניה נכנסו הבנות ומדדו את סנדלי השורש כמו בסרט של סלח שבתי …

    מאת: לאה הרש |‏ 5 בפברואר 2021 | 16:11
  • התערבתי עם אחותי שאני יעמוד על רגל אחת בטיילת תל אביב ויתחיל לקרקר כמו תרנגולת והיא תזמין אותי לכוס קפה , בסוף הזמינה אותי לקופיקס וסתם הבכתי את עצמי בשביל קפה ב 5 שח חחחחחח

    מאת: קרן אור כספי |‏ 5 בפברואר 2021 | 15:39
  • כשהייתי צעירה הייתי מאד ביישנית. הייתי מסוג הילדות שכמעט בכלל לא מדברות בכיתה, אלא אם המורה פונה אלי. לעתים ממש רחוקות דיברתי ביוזמתי. בתחילת שנות ה20 שלי פגשתי בחור שממש מצא חן בעיניי. אני, הילדה הביישנית, לא האמנתי על עצמי כשהתחלתי איתו. וכך נוצר קשר שנמשך כשנה פלוס. אפילו דיברנו על חתונה. בסוף נפרדנו…

    מאת: תמי |‏ 5 בפברואר 2021 | 14:57
  • הבכתי את עצמי בשביל להשיג משהו לפני חודשיים בערך,
    ממש רציתי מספר של בחור, אז אמרתי לו באוטובוס שאני לא מוצאת את הטלפון שלי אז אם אני יכולה להתקשר ממנו.. ואחכ קיוויתי שישלח הודעה.. שלח

    מאת: שחר דנה |‏ 5 בפברואר 2021 | 13:47
  • קניתי גלידה בתמורה לכניסה לשירותים בחנות גלידה למרות שלא היתי צריכה גלידה כמה מביך..

    מאת: זהבית |‏ 5 בפברואר 2021 | 09:56