מתנה בשישי: מוצרי אננדה קוסמטיקה בשווי 550 שקלים

כל הזמן חחחחח אבל בלי שמות !!! ככה זה עובר בסתר כדאי להסביר לחברה אחרת שלא רק החיים שלה שחורים !!! ושתתעודד כמובן הן יכולות לשבת אחת ליד השניה ואפילו לא לשער שהיא יודעת את הסוד של השניה חחחח אבל הכי חשוב שבסופו של יום היא אומרת לעצמה הצרות של אחרים זה כלום לעומת שלי

היי

היה לי רומן עם קצין כשהייתי חיילת. בינתיים הוא נישא והתיידדתי מאד עם אשתו המקסימה. עסרו שנים ונולדו לנו ילדים ונכדים. ויום אחד נעצבתי לשמוע ממנה שהם מתגרשים ושכבר כמה שנים הוא בגד בה עם אישה אחרת ועכשיו הוא מתעתד לעבור לגור עימה. לא התאםקתי וסיפרתי לה…. שעוד כשהיו חברים, לפני חתונתם, הוא בגד בה…. עמי. מאז היא ברוגז עמי ואני הפסדתי חברה טובה.

חברותיו קוראות לי "הכספת" מכיוון שאני לא חושפת סודות. אבל פעם אחת זה היה קשה מידי. זה קרה לפני שנתיים, היה יצאתי עם בחור למשך כחודש בקטע רציני וחבר שלו היה הבן זוג של חברה ממש טובה שלי. יום אחד היא סיפרה לי שהבן זוג שלה סיפרה לה שהבחור שאני יוצאת איתו בוגד בי ושיש לו חברה וחברה שלי ביקשה שאני לא אספר שהיא סיפרה לי.. באותו היום נפגשתי עם אותו הבחור כאילו הכל רגיל והוא שאל אותי אם אני רוצה מחר ללכת למסעדה, באותו הרגע פשוט התחלתי לבכות, לא יכולתי להתאפק ואמרתי לו "תלך למסעדה עם חברה שלך!". והוא עשה כאילו הוא לא מבין, ומעצבים על זה שהוא מכחיש אמרתי לו את השם של חברתי ואמרתי שהיא סיפרה לי. מפה לשם, הוא עדיין מכחיש שהוא בגד למרות שגם חברה שלו יצרה איתי קשר לאחר מכן והיא אישרה את כל המקרה. וחברה שלי ואני עדיין חברות ממש טובות והמקרה רק חיזק את החברות שלנו וההערכה שלי כלפיה.

מתי חשפתי??בזמן קורונה חברה ותיקה פרסמה תמונה שלה בפייס במצב מביך ולא ידעה שאני חברה של חברה שלה שגם ראיתי את התמונה שגיליתי סוד עליה וככה ידעתי עליה משהו שלא סיפרה לי ועוד חברות ..

לפני שנים רבות ניהלתי חנות ועבדתי עם בחורה צעירה שהייתה ההיפך ממני: היא הייתה סופר רעשנית, קיללה ועישנה כמו קטר, אבל מכיוון שראיתי מעבר לזה הפכנו לחברות טובות. באחת הפעמים שהיה שקט ישבנו וקשקשנו, ושאלתי אותה על העניינים עם החבר החדש שלה- בחור שהיה מבוגר ממנה בשנים רבות, היא קצת גמגמה והאדימה, ואני העדפתי להעביר נושא. למחרת היא באה והיה לה וידוי קטן: בדיוק כשהתחלת לחטט בנושא תפסת אותי לא מוכנה כי בדיוק בלילה לפני הייתה הפעם הראשונה שלי אתו…

כמעט מילאתי בשם המגיבה: שב"כ כי כולם יודעים שמה שאומרים לי לא יוצא ממני…. אבל אני כזאת שומרת סוד נאמנה רק בגלל חוויה שלא אשכח בחיים. לפני שנים כשהיינו בתיכון המורה לספרות נתנה שיעורי בית לציון מגן. זאת הייתה עבודה רצינית שהיה צריך להציג מול הכיתה לבחור שיר של משורר ישראלי להקריא אותו ולנתח עליו את כח מה שלמדנו: מוטיבים, דימויים אקרוסטיכון (אני לא מאמינה שאני עוד זוכרת את המילה הזאת) וכו וכו. בקיצור.. מאוד אופייני לי שכחתי להכין את העבודה ואפילו שיר לא היה לי, אבל אני כזאת מגייבר שחיברתי שיר בעצמי ובכותרת כתבתי שכתבה אותו המשוררת המפורסמת מרים ילן שטקליס (היוש מירי, אם את קוראת, סורי על זה). כתבתי בחרוזים כזה שיר מקסים על הרגשות המתחלפות בעונות השנה, וניתחתי עליו את החומר הנלמד. הצגתי אותו בחינניות-על-חלל מול הכיתה והמורה התלהבה ולפי החיוך שלה הבנתי שאין לה מושג ירוק שהיא עומדת מול אושייה בעלת תושייה. אני כבר דמיינתי איך אני מקבלת 100 עגלגל שיירפד לי את הפדיחות שעשיתי במתכונת, כשפתאום מהשורה האחרונה החברה הכי טובה שלי, היחידה ששיתפתי אותה בסוד היצירה שלי, סיננה בקול רם ובצחקוק מתגלגל שאני כתבתי את השיר והיא הלשינה עליי מול כולם. תוך שנייה המורה שלפה את הנייד שלה וגיגלה את השורה הראשונה מהשיר שלי. כמובן שהיא גילתה שטמנתי לה פח, ונזפה בי מול כולם בחתיכת מפח. הרגשתי כל כך מותקפת שפלטתי חזרה: אז מה? לפחות אני כתבתי שיר אבל **** בכלל שלחה את אחותה התאומה לעשות במקומה את המתכונת. **** הייתה המומה. אני גם. שקט השתרר בכיתה. המורה הסתכלה על שתינו בהלם, זו הייתה ממש כיתת פשע מאורגן. מיד נשלחנו שתינו לבירור בהנהלה, **** נשברה מהלחץ והודתה.. ומה יצא מזה?- שלושתינו קיבלנו פסילה מלגשת לבגרות באותה שנה, ובזמן שכל חבירנו לשכבה כבר נבחנו, אנחנו נבחנו בספרות רק בשנה הבאה בכיתה יב. אז הבנתי שלושה דברים: אחד! לא לספר את הסודות שלי לאיש. שתיים! לא לספר סודות של אחרים לאיש. ושלוש! כנראה שעם כל הכבוד לשיר שחיברתי, מרים ילן שטקליס אני לא באמת.. אבל מי יודע? אולי כשרון הכתיבה שלי יועיל לי הפעם לזכות באננדה, אזכה באושר פנימי ואלגום אשווגנדה חח

לפני תקופת הקורונה (שעוד הייתה עבודה, והיו מפגשי חברה), החברה הכי טובה שלי בעבודה נהלה רומן קצר עם אחד מהעובדים האחרים, אשר נשמר בסוד עקב נהלי החברה.
באחד מערבי הגיבוש שאורגנו לנו, פניתי אל "בן הזוג" של החברה, ואמרתי מול כולם: "מאז שהיא איתך קצת פחות מצחיקה".
למזלי הרב, כל המנהלות התעלמו מפליטת הפה שלי, היה שוק של כמה דק' וכולנו המשכנו הלאה באלגנטיות.

חברה סיפרה בוואטסאפ שהיא בהריון (הייתי בין הראשונות לדעת מהחברות) ובדיוק אכלתי עם המשפחה ולא הצלחתי להסתיר את ההתלהבות וישר סיפרתי להם. כמה דק' אח"כ היא כתבה "יובל כל פליצה את מספרת, אל תספרי את זה עדיין לאף אחד"…עניתי שלא סיפרתי וכשהיא הגיעה אליי הביתה העברתי תדרוך רציני למשפחה שיתנהגו רגיל ולא יגידו על זה כלום. זה עבר בשלום בינתיים חחחח

הי,
בעלי ואני נסענו עם זוג חברים ללונדון
החברה ביקשה להסתובב יום אחד לבד בלונדון ושאנחנו נעסיק את בעלה מבלי שבעלה ידע
לא ידעתי איך להסביר את זה לבעלי אז סיפרתי לו על מנת שישתף פעולה
בסופו של דבר היה לשלושתנו יום מקסים
והיא חזרה מהיום כיף שלה, מלאה באנרגיה ומאושרת

בכיתה יא' חשפתי את הסוד של חברתי מתוך דאגה ואכפתיות כלפיה. באותה תקופה רק אני ידעתי על הפרעות האכילה שלה, ולמרות שהיא ממש ביקשה שלא אספר לאף אחד, החלטתי שאסור להמשיך לשמור את זה בסוד וסיפרתי לאמא שלה. היום הרבה שנים אחרי היא מודה לי על זה

זאת שאלה ממש קשה כי אני לא נוהגת לחשוף סודות של חברות. אבל זכורה לי פעם שחברה טובה הייתה מאוהבת בחבר שהיה בחבורה שלנו. היינו כולנו קרובים והיא נורא סבלה כי לא הצליחה לגרום לו להבין שהיא מעוניינת ביותר. בסופו של דבר בהזדמנות שהיתה כשהיינו לבד אני והוא, חשפתי בפניו את הסוד של חברה שלי. חשבתי שזה יעזור ושאולי זה יאפשר למשהו לקרות ביניהם … לצערי זה לא קרה ויצאתי קירחת מכל הכיוונים- החברה שלי ממש כעסה והתרחקה ממני והידיד שלנו התרחק גם הוא ממבוכה..

חודשיים אחרי החתונה, חברה שלי סיפרה לי עד כמה קשה להם, שבעלה אלים כלפיה (בעיקר מילולית) ושהיא רוצה להתגרש. זו היתה הפעם הראשונה שהיא סיפרה את זה, והיא סיפרה את זה רק לי, אבל שיתפתי את אמא שלי שעבדה שנים בבתי הדין הרבניים כדי שתוכל לעזור לחברה שלי לעבור את התהליך בקלות ובכמה שפחות כאב.