שרשרת של קרן וולף במתנה

ספרי לנו איזו חיה היית רוצה להיות ותוכלי לזכות בשרשרת הנמרים של קרן וולף

מאת  | ‏ 24 פברואר 2012
שרשרת של קרן וולף במתנה | צילום: ניר יפה

צילום: ניר יפה

שווי המתנה: 580 ש"ח

בכל יום שישי נחלק מתנה לגולשים מלאי הסטייל של FF. השבוע תוכלו לזכות בשרשרת נמרים של קרן וולף במתנה. כל מה שאת צריכה לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות איזו חיה היית רוצה להיות? התשובה המקורית ביותר תזכה את הכותבת בשרשרת שבתמונה.

* הזוכה ייבחר בין המגיבים לפוסט עד יום א', 26.2.2012, בשעה 12:00
* בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
* את השרשרת ניתן להשיג בחנויות המעצבת בשבזי 1, נווה צדק ת"א וה' באייר 18 כיכר המדינה ת"א

 

הזוכה בקרדיגן של SQ1 מהשבוע שעבר היא אור שסיפרה לנו על מתחם השופינג האהוב עליה:

"בשנייה שקראתי את הכותרת המשנית של המדור, היתה ברורה לי התשובה – האוקספורד סטריט לונדון.
לא משנה כמה אני אספר פה על הרחוב המדהים הזה, הקוראים (שלא ביקרו שם) פשוט לא יצליח להבין. להיות במקום הזה זה להיות בסרט. פשוט ככה.
רחוב ישר וענק, שמשתי גדותיו חנויות מדהימות, מיוחדות שפשוט אי אפשר להישאר אדיש אליהן.
תיירים רבים מסתובבים על שקיות צהובות של הכלבו הגדול, ריח של קפה, מגדלים גבוהים, וצפיפות אוכלוסין…מדאיגה למען האמת.
מליוני אנשים עוברים שם בכל יום, ועם כל הכיף זה כל כך מבלבל ומסחרר כל מה שקורה שם.
אני נשבעת שפשוט היה רגעים שרציתי לשבת ורק להסתכל על הנשים היפות שעוברות, שהן תמיד כל כך מתוקתקות ומסודרות – וזה פשוט לקנא, ולהגיד "למה לעזעזל מה שקורה שם.. אין אצלנו"
אבל אולי זה היופי במתחם הזה, שהוא כל כך נדיר, ולא אמיתי, וכל כך לא מובן מאליו. רק מי שהיה שם יצליח להבין על מה אני מדברת.."

חזרתי מאותו טיול בן 5 ימים,עם מזוודה overwight,בגדים מכל הסוגים,חוויות ותמונות מאותו רחוב(שפשוט היינו בו כל יום מהשעה 9 בבוקר עד חצות),וחיוך אחד גדול שאי אפשר להוריד.

  •  אני ההעיתי רוצה להיות כוכבת פופ כמו למשל סלינה גומז ולהיות מפורסמת בכול העולם כולו או אפילו להיות ראש העיר או אפילו ראש הממשלה של ארץ ישראל אבל אני יודעת שראש הממשלה כבר תפוס עם בנימין נתניהו ראש העיר אני לא יודעת בכלל איך להיות אבל ראש העיר גם כבר תפוס וכוכבת פופ אני לא יודעת איך להיות כי אני עדין עוד קטנה אז טוב
    פרטיפ אישיים
    שם מישל
    כיתה ג-2
    בית ספר אור אבנר קרית ים
    שם מכנחת רחל אוחיון שם מנהלת חנה אברמוביץ
    אז להיתראות חברים אכשיו אתם יודעים את המשאלות שלי ואיזה מקצוע אני רוצה להיות כשאגדל להיתראות!!!!!!!!!111!!!!!!

    מאת: מישל |‏ 4 באפריל 2012 | 11:12
  •  הכי הייתי רוצה להיות גמל. כן. גמל. נכון, היא אולי לא החיה הכי יפה, אצילית או קלילה בטבע. ולמרות שהסרטים והספרים לימדו אותנו שהכי שווה להיות הכי יפה , באה החיה הזו ומלמדת שיש משו יפה בלא להיות יפה. העיניים הטובות שלה, כושר ההשרדות, היכולת המופלאה להתאים את עצמה לתנאי השטח – הופכים אותה לחיה היפה מכולן. ובסיפורה מלמדת אותנו שכל אחד יפה בדרכו שלו. אז התשובה שלי היא חד משמעית: גמל!

    מאת: מאיה |‏ 28 בפברואר 2012 | 23:14
  •   החיה שהכי הייתי רוצה להיות היא הפנתר השחור קודם כל זאת חיה נ-ד-י-ר-ה!!! כמוני (;
    היא סמל לחוזק מהירות וכח ולכן היא חיה יחודית בעולם ולפי דעתי היא הכי מדהימה, וחוץ מזה יש לה פרווה שחורה ולי שיער שחור אז אנחנו כבר די דומות :)

    מאת: דיאנה |‏ 28 בפברואר 2012 | 13:45
  • הייתי רוצה להיות שפירית. יפייפיה, קלילה, מפזזת לה בין אגמים קסומים. צבעונית ומרגשת את כל הצופה בה. סמל לאש ועוצמה. סיפור אמיתי: בהיותי נופשת על אגם מקסים קצת צפונה לעיר ניו-יורק נחתה לה שפירית מקסימה על כתפי. והיום קיימת לה שפירית כזו מקועקעת בדיוק באותה הנקודה, שפירית גדולה ויפייפיה שאני כל כך אוהבת שהיא לצידי.

    מאת: יפעת גולן |‏ 28 בפברואר 2012 | 10:03
  •  הכי הייתי רוצה להיות דב פנדה. חופשי כמובן. הוא פשוט חי את החיים שאני רוצה לחיות עכשיו ברגעים אלו ממש. חי לו בנחת באזורי סין וטיבט, נהנה מהאוויר הנקי, הנופים המדהימים והמים הצלולים של ההרים. חי לו בלי דאגות, מוגן מפני בני אדם ונהנה מקרני השמש החמות :)

    מאת: מור כהן |‏ 27 בפברואר 2012 | 12:09
  • אם הייתי צריכה להיות חיה זה היה טיגריס,חיה מדהימה ביופי שלה,ויש לה יכולות הישרדות מדהימות,לא מוותרת בקלות,נלחמת על דברים שהיא רוצה להשיג-ממש כמו בחק מהחיים האמיתיים! חיה רצינית אבל באותו זמן גם מדהימה ומתוקה.תמיד תמיד אהבתי טיגריסים.

    מאת: רותם:) |‏ 27 בפברואר 2012 | 07:04
  •  לשיר זה יהייה בטבע שלי, בכל מקום ובכל זמן להפיץ שלווה, בלי מגבלות ומחוייבויות לשום דבר, ככה לעוף בשמים…

    מאת: עדן |‏ 26 בפברואר 2012 | 17:58
  •   הייתי רוצה להיות פיל , החיה האהובה עליי ,חיה מדהימה רגישה ,היחידה בערך שיכולים לראות דמעות על פנייה .. זוכרת את בני האדם שפגעו בה ובעיקר מקסימה ומרתקת .

    מאת: עומר |‏ 26 בפברואר 2012 | 17:44
  • אין ספק בעולם שהייתי מתה להיות חתול ,אבל לא סתם חתול אלא החתול המהמם שלי חסוס.
    חסוס הוא חתול שהתעללו בו בעבר בעלים קודמים (ורעים)ודרכינו נפגשו בצער בעלי חיים .מאז הוא הפך מגור רזה ומפוחד לפצצת אנרגיה ג'ינג'ית ,עם נטיות ערסיות ,כרס נהנתנית ,ודרישה עיקשת לישון איתי כל לילה כפיות .
    אז הייתי מתה לדעת איך זה מרגיש להיות הוא ,ומה הוא חושב עליי ????? מקווה שהוא מבסוט .

    מאת: לינור ניצני |‏ 26 בפברואר 2012 | 17:17
  •  הייתי רוצה להיות גחלילית היא זוהרת ועמה לאן שהיא רוצה לכן זו החיה שהייתי בוחרת(-:

    מאת: מיכל |‏ 26 בפברואר 2012 | 14:28
  •  הייתי רוצה להיות טווס יש אצילות ומתיקות ונוצות יפות ונועזות

    מאת: קרן |‏ 26 בפברואר 2012 | 13:08
  •  
    גרמתם לי להרהר כמה דקות אבל מיד הבנתי שאני תינשמת
    כן זה משפט פתיחה קצת משונה ומטריד, ולא, לא הייתי במזרח!
    תינשמת זו חיה שתמיד ריתקה אותי, הלובן הקסום שלה והמבט החודרני…
    אני טיפוס של לילה ואם יכולתי לחיות אותו עד הסוף ולנצל כל כוכב הייתי בוחרת לוותר על היום
    השקט שיש בלילה גורם לי תמיד להקשיב למחשבות שלי בקול
    כאילו שמישהו מקריא לי אותם…
    התינשמת תמיד הקסימה אותי ולפני שנתיים ביקרתי בתחנת הציפורים בירושליים וכל הלילה חיכינו,
    שמענו אותם… זה היה מיוחד מאוד וכבר כשחשבנו שלא נזכה לצפות בה זה קרה, ראיתי תינשמת!
    ומיד הבנתי – זה לא עוד ינשוף חכם בצבעי חול ואדמה, ההילה שסביבה גרמה לי
    להרגיש כאילו מדובר בהשליה, הלוואי שיכולתי להעביר את התחושה ההיא שחלפה בי לעוד אנשים
    כמו קסם.
    לכן תמיד אני גונבת עוד כמה רגעים עד שאעצום עיניים בלילה…

    מאת: אלה |‏ 26 בפברואר 2012 | 12:00
  •  כשהייתי קטנה הייתה לי תמונה בחדר של יונק הדבש בצבעי טורקיז עזים.
    מאז זו החיה היפה בעיניי.
    היא מאופיינת בחופש, שמחה וחמימות עפ"י השאמניזם וזו בהחלט הגדרה חלקית שלי (חופשייה,שמחה וחמימה)

    מאת: אור-טליה |‏ 26 בפברואר 2012 | 11:54
  •  אני הייתי רוצה להיות דובי. תמיד אמרתי לבעלי שהוא דובי פנדה ואני דובי קואלה והילדות שלנו דוביות קטנטנות. עכשיו למה דובי? כי הדובי נראה פרוותי, חמוד ומחבק. נשתדל שלא להתייחס לכך שהדב הגדול גם יכול לתקוף ולא ממש לחבק…ובכל זאת אם נתעלם מעובדה זו, הייתי רוצה לישון הרבה כמו הקואלה ולהתחבק הרבה כמו הפנדה. ובינתיים אני לוקחת את הגדולה שלי בידיים ואנחנו שרות:״בו בו בו בו בו בובים, מי אנחנו הדובים״…..

    מאת: בתי פינקל |‏ 26 בפברואר 2012 | 11:52
  •  זה המצב צבירה הכי טוב להיות בו!!!
    זה כל מה שהייתי רוצה / מבקשת…שנת הפסקה, שינה וחלום!

    מאת: דפנה |‏ 26 בפברואר 2012 | 11:52
  •  אני חייבת להגיד שכל חיי פחדתי מכלבים ברמות אחרות,בלי שום סיבה מיוחדת. נרתעתי מהם וכל פעם שראיתי כלב בזווית העין ברחתי. לפני כמה ימים ראיתי כלב משוטט ליד הבית שלי,הוא היה גדול ונראה לי טיפה מאיים. המחשבה הראשונית שלי הייתה כמובן לברוח, כמו שאני עושה בכל פעם שאני נתקלת בכלבים. אבל משהו במבט שלו תפס אותי. הוא ניגש אליי במבט כזה חמוד שאי אפשר לעמוד בפניו התחלתי ללטף אותו ושיחקתי אותו בעשר דקות שחלפו עד שהייתי צריכה ללכת. פתאום הבנתי שכל השנים האלה דמיינתי לעצמי בראש איזה תרחיש שכל כלב שאני רואה כאילו נברא כדי לתקוף אותי. הבנה שפחדתי מחוסר הידיעה. מעולם לא הייתי בסביבת כלב וכל פעם שעמד לידי כלב במרחק של 2 מטר הייתי בורחת תוך כדי אמירת "כלב טוב,כלב טוב" הבנתי שעשיתי מעכבר פיל. אני היחידה שהכשלתי את עצמי. אז כמה שזה מפתיע,אני רוצה להיות כלב. (אמרתי את זה הרגע?)

    מאת: חן |‏ 26 בפברואר 2012 | 11:46
  •  חתול,לעומת הסטיגמה זו דווקא חיה המביעה אהבה. נכון קצת אגואיסטית ואינטרסנטית אבל מי לא..
    חיה מטופחת ומתפנקת…
    מה רע? שיאכילו אותי,ילטפו אותי ויאהבו אותי וכשארצה אוכל פשוט לשכב בשקט ללא הפרעה:)
    חתולה, חיה אצילית ויפה שלא אוהבת ללא תנאי אלא גם דורשת את היחס המלכותי שמגיע לה הרי היא ממשפחת הנמרים/אריות
    ללא צורך בהתחנפות מיוחדת פשוט נמצאת שם, יפה,שקטה וקשה להשגה:)
    מדי פעם באה להתרפק ולהתפנק ומראה שגם היא אוהבת…

    מאת: גלי הנגבי |‏ 26 בפברואר 2012 | 11:45
  • לא מזמן בעלי שאל אותי, אם היית צריכה להמשיל אותי לחיה, באיזו חיה היית בוחרת? לאחר מחשבה, עניתי בדוב.
    כי זו חיה חכמה, לא פזיזה, מהירה מאד, מגנה על משפחתה ותוקפנית כשצריך, אך אם לא תאיים עליה, היא לא תפגע בך לרעה.
    עליי אמר בעלי שמאז שנולד הבן שלנו, אני מזכירה לו לביאה.
    ובדיוק כך אני חושבת על עצמי- מגנה ומגוננת, תוקפנית כשצריך, דואגת וממלאה אחר כל צורך ואוהבת עד אין קץ.
    בקיצור אמא לביאה

    מאת: שרון |‏ 26 בפברואר 2012 | 11:41
  • ב 25.12 (שלשום)פרסמתי את אותם שירים רק שלא ראיתי עדיין אתמול שהם נקלטו….:
    בשם שלי (לימור) פרסמתי על הקיפוד בשעה 7:12 ב 25.2
    ובשם אחותי מורן היא פרסמה על זה שקשה לה להתביית על חיה אחת בשעה ב 25.2 בשעה 7:16.
    אז את השתיים שפרסמתי אחרי 12 אפשר למחוק… :) ולהשאיר את אלו שפרסמנו ב 25.2
    עכשיו בטח יותר ברור!!! :)
    תודה!!!

    מאת: מורן לימור |‏ 26 בפברואר 2012 | 11:37
  • אוהבת את החופש בחיק הטבע מלאה אצילות כמו הסוס,
    לפעמים אני ינשופה אוהבת לבלוע בעיני את העולם,
    אוהבת את הטיגריס חיה שורדת, חזקה קשוחה סקסית ומשיגה את שלה,
    אוהבת את הים מבחוץ כמו השחף, אוהבת להתפנק כמו החתולים, לעוף כמו ציפור,
    אני אוהבת את הים כמו הדולפינים, אוהבת את הכלב שכולו לב ויודע להחזיר אהבה,
    אבל אם הייתי יכולה לסנכרן את כל אלו עם חיה אחת אז בהחלט הייתי בוחרת בסוס.. חיה מטופחת, אצילית ביותררר, פראית, חזקה, זקופה, יפה, פרקטית ונאמנה…..
    אבל בעיקר בעיקר אני אוהבת את העצמאות להיות אנושית כדי להבין למה אני כ"כ נפעמת מהבריאה ומכל עולם החי

    מאת: זהבית אשכנזי |‏ 26 בפברואר 2012 | 11:23
  • מסתבר שהפעם הראשונה שבה פירסמתי נקלטה אצלכם אבל לא ראו את זה ולכן
    פרסמתי אתמול ב-12 בלילה עוד גרסה :) מבחינתי תמחקו את השתיים האחרונות :)
    תודה!!!
    בהצלחה לכולן!!!!

    מאת: מורן לימור |‏ 26 בפברואר 2012 | 11:20
  •  קראתי פעם באיזה מאמר שפילים זוכרים הכל. הם זוכרים את המקומות שבהם הם קברו את המתים שלהם. הם חוזרים למקומות האלו, ועורכים טקסים. המאמר סיפר שהם זוכרים דורות על גבי דורות של פילים שמתו. אני רוצה זיכרון של פיל. אני צריכה זיכרון של פיל. אני מנסה להתקבל לתואר שני בפסיכולוגיה ומתמודדת מול המון אנשים מוכשרים ומעט מקומות. ממילא אני גם אישה של טקסים. אני מבינה את הצורך בטקסים כדי לזכור. טקסים קטנים אחרי המקלחת. הטקס של הקפה בבוקר או הטקס של הגלולה והספר בערב. הייתי רוצה להיות חלק משבט של פילים. הייתי רוצה לזכור את העבר ואת כל המקומות בהם ניפרדתי ממישהו מהשבט שלי. הייתי רוצה לעזור לשבט שלי לזכור ואז לספר לו את הסיפור שלו מחדש, כך שתתהווה בו תובנה. הייתי רוצה להיות פיל וכמו הפילים בתאילנד ללכת לבית הספר לפילים ולעזור לבני האדם. לקחת אותם ממקום למקום מתובנה לתובנה. ללוות אותם בין הכאבים שהחיים מזמנים להם. להיות אוזן קשבת. אוזן של פיל.

    מאת: דפנה |‏ 26 בפברואר 2012 | 11:02
  • כי אין חיה יותר מתפנקת ומפונפנת מהחתולים האלה.. לישון כל היום, להתפנק כל הלילה, והכי חשוב, לסחוט קריאות הערצה והתפעלות מכל מי שרואה.. אין על פרסי(ה) לבנ(ה) בשביל להרגיש הכי הכי יפה בעולם!

    מאת: איריס |‏ 26 בפברואר 2012 | 10:53
  •  אמבה.או ג'וק.אבל אם ג'וק אז בטבע, לא בבית , שיש בו סכנת ריסוס או דריסה.ככה אהיה מוגנת ממלחמה גרעינית ומכאב ודאגות.
    יצא קצת דכאוני ומיואש.לא נורא.

    מאת: סשה |‏ 26 בפברואר 2012 | 10:44
  • מה רע לו בחיים ישן לו ביום(ממש סטייל מעושרות) בלילה מבלה עם החבר'ה ואוכל פירות, רואה את כל העולם הפוך (סטייל מעושרות וללהלנד)
    נו אז מה רע?

    מאת: לימור |‏ 26 בפברואר 2012 | 10:36
  • אני חייבת להגיד שכל חיי מכלבים ברמות אחרות,בלי שום סיבה מיוחדת. נרתעתי מהם וכל פעם שראיתי כלב בזווית העין ברחתי. לפני כמה ימים ראיתי כלב משוטט ליד הבית שלי,הוא היה גדול ונראה לי טיפה מאיים. המחשבה הראשונית שלי הייתה כמובן לברוח, כמו שאני עושה בכל פעם שאני נתקלת בכלבים. אבל משהו במבט שלו תפס אותי. הוא ניגש אליי במבט כזה חמוד שאי אפשר לעמוד בפניו התחלתי ללטף אותו ושיחקתי אותו בעשר דקות שחלפו עד שהייתי צריכה ללכת. פתאום הבנתי שכל השנים האלה דמיינתי לעצמי בראש איזה תרחיש שכל כלב שאני רואה כאילו נברא כדי לתקוף אותי. הבנה שפחדתי מחוסר הידיעה. מעולם לא הייתי בסביבת כלב וכל פעם שעמד לידי כלב במרחק של 2 מטר הייתי בורחת תוך כדי אמירת "כלב טוב,כלב טוב" הבנתי שעשיתי מעכבר פיל. אני היחידה שהכשלתי את עצמי. אז כמה שזה מפתיע,אני רוצה להיות כלב. (אמרתי את זה הרגע?)

    מאת: חן |‏ 26 בפברואר 2012 | 10:26
  •  ברור שבמבי.
    חיה קלילה מהירה ואלגנטית, ולאודרי הפבורן היה במבי בתור חית מחמד- אם זה לא סמל סטייל אני לא יודעת מה כן.

    מאת: אילה |‏ 26 בפברואר 2012 | 10:00
  • אני בהריון די מתקדם, כבר שבעה וחצי חודשים שאני לוקחת איתי את המטען הזה לכל מקום.
    בחודשים הראשונים סבלתי ממחלת ים באופן תמידי, התחלתי לאכול כמויות שלא האמנתי שאפשר לאכול ובשילובים הזויים לגמרי!
    הבגדים האהובים עלי לא יוצאים מהארון, עליתי מידה בנעליים ועכשיו שהבטן כל כך גדולה אני צריכה עזרה בקשירת השרוכים.
    אני מתרגשת כשאני רואה תכנית בטלוויזיה, בוכה כשזו תכנית על אופנה או ילדים ומתנצלת באופן קבוע על התפרצויות של מצבי רוח והורמונים…
    עכשיו שאני בשמירת הריון, החיה שהכי הייתי רוצה להיות היא סוסונית ים!
    סוסון הים הוא זה שנושא את הקטנטנים בתוכו, הוא זה שעובר את התהליך המופלא הזה ששום גבר לא יכול לחוות.
    בתור סוסונית ים אשב לי בנחת, אצחק על הבטן שגדלה לו ואתפנק עם כוס יין ושרשרת נמרים

    מאת: שני |‏ 26 בפברואר 2012 | 09:40
  • הוא ערמומי יותר משועל, מהיר יותר מפומה, חלקלק יותר מנחש ואימתני יותר ממפלצת תלת-ראשית. בנות צווחות ומתעלפות למראהו, הוא בעל כושר השרדות שלא נראה כמותו מאז דן מנו (וההפקה) והוא אף בעל תארים אקדמיים מתקדמים כגון דוקטור ופרופסור. הלא הוא, איש ה-K הידוע לשמצה – הג'וק! (או: התיקן, בשמו החלקלק אף יותר).

    מאת: נועה |‏ 26 בפברואר 2012 | 01:53
  • בטח כולכן חושבות שהשתגעתי אבל תפנימו….. לשבלול יש בית תמיד איתו. בלי משכנתא. בלי בעיות זוגיות. לא ממהר לשום מקום. ישן בקיץ (ויש מאנייקים שדורכים עליו אבל כאלה יש גם אצל בני האדם על בני אדם).

    מאת: מיכאלה |‏ 26 בפברואר 2012 | 01:19
  • הסוסה היא חיה אצילית, גופה בנוי באופן שרירי

    היא משדרת אומץ , חופש, פראות, ורעמת השיער שלה……מדהים

    לפני כשנה הייתי 4 ימים בפסטיבל שנקרא "שנטיפי" פסטיבל רוחני

    של אור ואהבה , ביליתי שם נהדר,,,הרבה חופש, אהבה , ללא מסגרות

    הייתה שם שמאנית (כוהנת אינדיאנית) שניתחה חלק מהמשתתפים

    וחיברה אותם לחיות שהם מתאימים להם….אפילו היא אמרה לי ישר

    את מתחברת רק לסוס, חופש, אהבה, מרחבים, אצילות…..(במראה לא באופי, חחחח)

    הייתי בהלם היא אפילו לא הכירה אותי.

    הייתי אומרת שכבר ציינתי מה הסוס מייצג בשבילי, בנוסף לאומץ וכח שאופיינים לי

    רכבתי לא פעם על סוס וכל פעם מחדש נפעמתי מהגוף החם שלו

    מהעוצמה שהרגשתי בגוף כשרכבתי , השיער המתפרע , חוופש,,,,,הפחד

    שיחליט פתאום להעיף אותי מעליו, האדרנלין……

    מאת: גאיה |‏ 26 בפברואר 2012 | 01:16
  • נמרי הטיגריס הכתומים בעלי הפסים השחורים-

    לא רק שהם יפהפיים בעיניי-

    זו פשוט חיה ששורדת, חזקה,משיגה את שלה.

    אני בהחלט מזדהה איתה- ובוחרת בה!

    לסיום- קבלו שאיגה ממני…..

    מאת: לירן |‏ 26 בפברואר 2012 | 01:13
  • חמור – שיביא את הכסף

    נמר – לעשות כמוהו סקס

    סוס – לטיולים ופינוקים

    ציטה – שישמור עלי

    מאת: סיגל |‏ 26 בפברואר 2012 | 01:10
  • החיה שהייתי רוצה להיות היא ללא ספק נשר שרואה את כל העוולות בחברה כי הוא רואה גבוה, היכולות תקשור שלי מאפשרות לי את אותו דבר, אם יש איזה פשע או עוולה באיזור שלי אני חשה את זה, מריחה את זה.

    מאת: לימור |‏ 26 בפברואר 2012 | 01:01
  • אני מאלו שקשה להן להתביית על חיה אחת…

    לפעמים אני כמו ינשופה, אוהבת לבלוע בעיני את העולם בלילה כשהכל שקט

    אוהבת את החופש בחיק הטבע כמו סוס מוסטנג פראי

    אוהבת את הים מבחוץ כמו השחף שמקועקע לי קרוב ללב

    אוהבת את הים מבפנים כמו הדולפינים

    אוהבת את העצמאות והפראות וגם את ההתפנקות כמו החתוליים

    ובעיקר אוהבת להיות אנושית, כדי להבין למה אני כל כך נפעמת מהבריאה ומכל עולם

    מאת: לירון שגב |‏ 26 בפברואר 2012 | 00:33
  • והנה ההסבר המיוחד שלי:
    הכל יודעים שזה מאוד,
    טיפשי לדרוך על הקיפוד…
    הלוואי הייתי גם אני,
    קיפוד קטן וקוצני.
    כל מי שרק ידרוך עלי,
    יבין מיד שלא כדאי!
    אבל אני סתם נמושה,
    חסרת שיריון או הגנה.
    מי שרוצה עלי דורך,
    מנקה ת`נעל והולך…

    מאת: מורן |‏ 26 בפברואר 2012 | 00:17
  •  אם יש משהו שאנחנו צריכים ללמוד מהחיה הקטנה הזאת (שדורכים עליה בלי שמץ של חרטה, ומטאטאים את הקן גרגרים שלה [כי הוא לכלוך בכניסה לבית] ועוד כל מיני דברים נחמדים) זה שלמרות שאין לה שום חשיבות והיא כל כך פיצפונת ביקום האינסופי
    היא לא קמה בבוקר ושואלת את עצמה בשביל מה?. היא קמה בבוקר (או באמצע הלילה) והולכת לעבודה.

    יש ימים שכל כך קשה לי לקום מהמיטה רק מעצם המחשבה על היום הארוך שמחכה לי או שסתם תחושת העצבות מתגנבת לה מתחת לכרית, שכשאני רואה את החיה הזאת פועלת במרץ אני פשוט מעריצה אותה.

    אולי היא הבינה את מה שאנחנו עוד לא למדנו להשכיל "העבודה משחררת"

    והכי חשוב תזכרו שכשאתם דורכים על נמלה בצחוק, היא מתה באמת.

    מאת: לירז |‏ 25 בפברואר 2012 | 23:47
  • מצד אחד, אני ממש שונאת אותם כשהם חגים מסביבי ביום חם של קיץ, אבל מצד שני… להיות זבוב היה יכול להיות ממש מושלם!
    הייתי יכולה להיכנס לכל תצוגת אופנה שרק הייתי חולמת עליה, ולהיות בכל יום צילומים, בכל הופעה, ובעצם בכל מקום מתי שהייתי רוצה, וגם היה לי קל להגיע כי הייתי מנצלת את כישורי התעופה שלי!
    ולכן החיה שהכי הייתי רוצה להיות היא זבוב, כי הייתי מנצלת את זמן החיים של שבוע עד שלושה בבילוי בכל שבועות האופנה בעולם (:

    מאת: שרון |‏ 25 בפברואר 2012 | 23:42
  • כדי שהילדים שלי יהיו תמיד איתי

    מאת: אדוה |‏ 25 בפברואר 2012 | 23:12
  •  לא מעט סיטואציות שחוויתי במהלך החיים לימדו אותי על עצמי שיש בי מכלול של תכונות חיתיות: לפעמים אני שקטה כמו דג, לפעמים עוקצית כמו דורבן, שולפת ציפורניים כמו חתולה, נלחמת כמו אריה, נאמנה כמו כלב ולצערי לפעמים עדינה כמו פיל בחנות חרסינה, ממש מאגדת בתוכי גן חיות שלם (-: אבל יש חיה שמלווה אותי מילדות, חיה שלא הצלחתי להיפטר ממנה לחלוטין ולא הצלחתי לבצע עבורה טרנפורמציה – את רוב ימי ילדותי העברתי בהרגשת הברווזון המכוער – הייתי ילדה שמנמנה עם שיער קצוץ ומשקפיים ענקיות (ממש לא טום בוי, פשוט ןלא שייכת לא לכאן ולא לכאן) ומעולם לא נימנתי על "חבורת המקובלים". תמיד היתה לי חברה טובה אחת וזה הספיק לי. עם תחילת לימודיי בתיכון גבהתי (הטבע עושה את שלו) והמשקל התאזן, הארכתי שיער והיום יש לי רעמת תלתלים ארוכה, ואת המשקפיים החליפו תקופה ארוכה עדשות מגע. היום כשאני מסתכלת במראה אני כבר לא מרגישה ברווזון מכוער, אבל הגישה הזו עדיין מלווה אותי לכל מקום – תמיד אעדיף להיטמע בקהל ולא להתבלט או למשוך תשומת לב. לכן התשובה לשאלה איזו חיה הייתי רוצה להיות היא ללא ספק – החיה שהייתי רוצה להכניס לסאפרי שבתוכי היא ברבור יפה תואר. אבל כמובן שגם הברבור היפייפה צריך לחיות בשלום עם שאר התכונות החיתיות שלי – כדי שלא אעבור שינוי קיצוני ואהפוך בטעות לטווס (-:

    מאת: שירלי |‏ 25 בפברואר 2012 | 20:35
  •  החיה שהייתי רוצה להיות היא ציפור מכיון שהיא חופשייה יש לה את כול העולם למרחב אחד גדולץ ציפורים הם גם נודדים אבל אי אפשר להגיד שהם בודדים מכיון שהם תמיד בקבוצות … הייתי רוצה להיות חופשיה וקלילה כמו ציפור אבל גם לא להישאר לבד אלה שתמיד תהיה חברה כמו שלה יש.

    מאת: אביטל |‏ 25 בפברואר 2012 | 20:05
  • אמנם יש את המיתוס הישן נושן על הזאב הבודד המיילל לאור הירח, אבל האמת היא, שזאבים הם חיות המסתובבות בלהקות.
    זאב היא חיה עוצמתית ויפה, ציידת קרה ומחושבת אך גם אימהית וחייבת את הבייחד עם שאר הלהקה, בדיוק כמוני.

    וגם אם לפעמים מתבודדת, מי מאיתנו לא צריך את השקט זה מידי פעם, הא?

    מאת: דנה |‏ 25 בפברואר 2012 | 17:23
  •  ריגשת אותי, הלוואי ותזכי!

    מאת: חסויה |‏ 25 בפברואר 2012 | 15:49
  • חיה רעה!
    כזו שמנצלת כל רגע
    כזו שטורפת את החיים
    כזו שלא מפספסת הזדמנויות
    כזו שלא אכפת לה מה חושבים
    כזו שלא מפחדת להיות שונה
    או לקפוץ ממטוס
    או לעשות קעקוע
    או לצעוק בקול שהיא אוהבת.
    אותו.
    גם אם הוא (עדיין) לא.

    הגיע הזמן לשינוי.

    מאת: טלי |‏ 25 בפברואר 2012 | 13:57
  • בבית גדול.
    עם גינה.
    18 שעות שינה ביום
    אוכל, משחקים ופינוקים כיד המלך
    היכולת לקפוץ לגבהים, להסתכל במראה ותמיד לראות שם אריה מפואר
    ואם ממש יש לי מזל, אז גם סיבוב בשכונה פעם ביום, כדי לעבוד על השיזוף ועל הNetworking כמובן ;)

    מאת: טלי |‏ 25 בפברואר 2012 | 13:48
  •  כמו פאלקור, דרקון המזל, ב"סיפור שאינו נגמר". מאז שראיתי את הסרט הזה, כשהייתי ילדה קטנה, אהבתי אותו. דרקון ידידותי עם ראש של אריה ופרווה נעימה, שנושא אותך מעל ארץ הדמיון ונמצא שם בשבילך- חבר אמיתי.כי בלי דימיון לא נצליח לעבור את החיים, כי רק מי שמאמין בעצמו ומעז לחלום גם יגשים את החלום. וזה מה שפאלקור מסמל בשבילי- את האומץ לחלום, להאמין ובסוף גם להצליח.

    מאת: עדי |‏ 25 בפברואר 2012 | 13:07
  • כן,כן.קוקיה!! הקוקיה היא בעצם כמוני:גם היא משתמשת באם פונדקאית.הנקבה מטילה את הביצים בקנים של ציפורים זרות (פונדקאיות), ואלה דוגרות על ביציה ומגדלות את גוזליה.כן,למרות שכאילו אני אמורה להיות משהו אחר,יותר טוב בגלגול הבא,אני עדיין מעדיפה להיות חיה שדומה לי בגלגול הזה.העיקר שיהיו לי גוזלים (: קוקו.

    מאת: טליה יוספי |‏ 25 בפברואר 2012 | 13:00
  •  אולי ציפור,כי מי לא היה רוצה לדעת איך זה לעוף..
    אבל בגדול?אולי חתול.
    יכול להיות שזה בגלל שיש לי שבעה חתולים בגינה או אולי כי זאת חיה כל כך אלגנטית,שמככבת היום כהדפס מהמם בין אם זה על נעליים של טופשופ או על הצווארון בחולצה של מיו-מיו..חיה כל כך מתוקה וחברותית.אז אם הייתי יכולה להיות חיה כלשהי,יכול מאוד להיות שהייתי בוחרת להיות חתול ג'ינג'י מתרפק עם עיניים ירוקות מדהימות.מיאו:)

    מאת: נטע |‏ 25 בפברואר 2012 | 12:57
  • הולכת לה באיטיות כאילו כלום לא מזיז לה, שלוות נפש ורגועה.
    מסתובבת בנוחות ולגמרי מאמצת את הגזרה הבריאה והמלאה+ :)
    חזקה, עוצמתית, בטוחה ולא נלחצת מכל דבר.
    אם מעליבים אותה היא לא נפגעת, למרות שחיברו על חשבונה אינספור בדיחות.
    נראית חכמה ומלאת ניסיון חיים.
    ללא ספק, זו בחירה קלה.
    הייתי רוצה להיות פילה.

    מאת: nof |‏ 25 בפברואר 2012 | 12:54
  •  טוב אז קצת מוזר שאם הייתי יכולה להיות צחיה אז הייתי משהו ממשפחת החתולים הטורפים ואם לדייק אז נמר ואם להיות עוד יותר מדויקיים אז נמר לבן זו חיה מדהימה ביופיה היא מרתקת בצורה בלתי רגילה
    אני מאוד אוהבת את החיות האלה לכן אני כל הזמן רואה את הערוץ נשיונאל גאוגראפיק המדהים שבזכותו אני מכירה את החיות האלה יותר טוב וגם טסתי לתיאלנד בגלל החלום שהיה לי להצטלם עם נמר.
    אז אם אתם שואלים אותי השרשרת המדהימה הזאת מתאימה לי מאוד

    מאת: בתאל איבגי |‏ 25 בפברואר 2012 | 11:33
  •  החיה שהכי הייתי רוצה להיות היא ללא ספק זחל. הזחלים הן חיות שחיות את הרגע, אוכלות עלים- ומה יותר בריא מעלים?- ולא יודעות את עתידם! כמו שהזחלים מגיעות לרגע בו החיים שלהם משתנים מקצה אחד לשני, כך גם כל אחד מאיתנו! ועוד השינוי שלהם הוא לפרפר! שיכול לעוף לאן שהוא רוצה ולחיות את החיים. בשמחה הייתי הופכת לזחל:)

    מאת: אושר |‏ 25 בפברואר 2012 | 10:27
  • מילדותי אהבתי את הסוסים, הסוסה היא חיה אצילית, גופה בנוי באופן שרירי ומושלם.
    היא משדרת אומץ , חופש, פראות, ורעמת השיער שלה….מדהים!!
    לפני כשנה הייתי 4 ימים בפסטיבל שנקרא "שנטיפי" פסטיבל רוחני
    של אור ואהבה , ביליתי שם נהדר, הרבה חופש, אהבה , ללא מסגרות
    והייתה שם שמאנית (כוהנת אינדיאנית) שניתחה חלק מהמשתתפים וחיברה אותם לחיות שהם מתאימים להם, כשניתחה אותי היא אמרה לי ישר את מתחברת רק לסוס!!!,
    חופש, אהבה, מרחבים, אצילות – אלה תכונות המפתח אצלך, בדיוק כמו הסוס.
    הייתי בהלם!, הרי היא ממש לא הכירה אותי וישר חיברה אותי לחיה האהובה עליי כל כך !!.
    רכבתי לא פעם על סוס וכל פעם מחדש נפעמתי מהגוף החם שלו מהעוצמה שהרגשתי בגוף כשרכבתי , השיער המתפרע , תחושת החופש והאדרנלין…
    הלוואי שבגלגול הבא מישהו שם למעלה ייתן לי את ההזדמנות להתחלף עם החיה האהובה עליי, אפילו אם זה יהיה רק ליום אחד…

    מאת: לימור |‏ 25 בפברואר 2012 | 07:26
  • אני מאלו שקשה להן להתביית על חיה אחת,
    לפעמים אני כמו ינשופה, אוהבת לבלוע בעיני את העולם בלילה כשהכל שקט.
    אוהבת את החופש בחיק הטבע כמו סוס מוסטנג פראי.
    אוהבת את הים מבחוץ כמו השחף שמקועקע לי קרוב ללב.
    אוהבת את הים מבפנים כמו הדולפינים .
    אוהבת את העצמאות והפראות וגם את ההתפנקות כמו החתוליים .
    ובעיקר אוהבת להיות אנושית, כדי להבין למה אני כל כך נפעמת מהבריאה ומכל עולם החי.
    אז אומנם הבחירה לא קלה אבל לבסוף אבחר להיות חתלתולה…

    מאת: מורן |‏ 25 בפברואר 2012 | 07:16
  • הכל יודעים שזה מאוד,
    טיפשי לדרוך על הקיפוד.
    הלוואי הייתי גם אני,
    קיפוד קטן וקוצני.
    כל מי שרק ידרוך עלי,
    יבין מיד שלא כדאי!
    הרי עם קיפוד אף אחד לא יעיז להתעסק,
    כי מיד יחטוף קוץ ויחל זועק.
    אז בשביל אחד חסר ביטחון שכמותי
    זהו רק חלום וחבל שלא הדבר האמיתי.

    מאת: לימור |‏ 25 בפברואר 2012 | 07:12
  • לפני שבוע חזרתי מירח דבש קסום וחלומי בחופי קוסטה ריקה ואיי פנמה.
    חודש שלם של תענוג צרוף. בקוסטה ריקה גלשנו,בפנמה התפננו.שכרנו בית קסום(או שכמו שבעלי נהג לכנות אותו/אותה- "בקתת האוהבים"-מושג שגרם לי לתהות לגבי נטיותיו המניות..)הבית/בקתה נמצא על אי בגודל של 500 מטר ולגבו רצפת עץ הפרוסה אל האוקניוס.במשך שבוע וחצי התפננתי לי למרגלות קורות העץ, מציצה על המגה אקווריום שמתחת לרגלי.מה לא שחה שם?! מקטן עד גדול מותיקי שוכני הים ועד הדג הכי חדש בשכונה. היפים,החזקים,המרשימים היו ללא ספק הברקודות! דג תכלכל עם פסי כסף מתוחים לאורכו.הם שוחים לאיטם בשקט מרגיע,תרים אחרי שובע בדממה נעימה ונהנים בשלווה ממכרת מקרני השמש שחודורת לקסקסם ומחזירות אור לאלו שבוחנים אותם מעל פני הים…כזו ארצה להיות שאהיה גדולה.

    מאת: לירון |‏ 25 בפברואר 2012 | 02:24
  •  הייתי רוצה להיות כלב נחייה מהסיבה שעיקר חייהם של כלבים אלו הם פשוט לעזור לאנשים אחרים עם לקויות הייתי רוצה לדמיין מה זה ליצור קשר כל כך חזק בלי הרבה תנאים לתת את כל כולי, את כל מה שיש לי לאחר בלי לבקש הרבה חוץ מאהבה…לדעתי הרבה אנשים יותר מדי מתעסקים בחיפוש אחר העושר שבסופו של יום כלול הרבה בעושר, אני אומרת רק תסתכלו על כלב שאומן לעזור כל חייו ותלמדו ממנו את הטוב לב שבו, אהבה רגישות שמחה לכלבים נחייה ובכלל יש תכונות אנשויות שהמון בני אנוש יכולים ללמוד..האם זה לא מספיק לראות כלב נחייה מאושר עם בעליו רק מהסיבה הפשוטה, שהוא נתן אהבה וקיבל בחזרה ?

    מאת: עדנוש:) |‏ 25 בפברואר 2012 | 01:51
  • הייתי רוצה להיות כלב נחייה מהסיבה שעיקר חייהם של כלבים אלו הם פשוט לעזור לאנשים אחרים עם לקויות הייתי רוצה לדמיין מה זה ליצור קשר כל כך חזק בלי הרבה תנאים לתת את כל כולי, את כל מה שיש לי לאחר בלי לבקש הרבה חוץ מאהבה…לדעתי הרבה אנשים יותר מדי מתעסקים בחיפוש אחר העושר שבסופו של יום כלול הרבה בעושר, אני אומרת רק תסתכלו על כלב שאומן לעזור כל חייו ותלמדו ממנו את הטוב לב שבו, אהבה רגישות שמחה לכלבים נחייה ובכלל יש תכונות אנשויות שהמון בני אנוש יכולים ללמוד..האם זה לא מספיק לראות כלב נחייה מאושר עם בעליו רק מהסיבה הפשוטה, שהוא נתן אהבה וקיבל בחזרה ?

    מאת: עדנוש:) |‏ 25 בפברואר 2012 | 01:50
  • רבים לא יודעים שמאחורי החמידות של הפנדות עומדת דרך אבולוציונית קשה – השחור לבן שלהן לא נובע מסיבות אופנתיות, אלא כצבעי הסוואה (מה שלא כ"כ הגיוני ביערות הבמבוק של סין, אך היה רלוונטי להפליא בעידן הקרח), והמפתיע מכל – הן פיתחו אצבע שישית על-מנת שיוכלו לאחוז בבמבוק – צמח שהן לא מסוגלות לאכול שבעים אחוז ממנו! זה בדיוק היופי בחיות הללו – הן מנסות, מצליחות, מגלות שזה חסר תועלת לחלוטין, ועושות הכל בסטייל ובקסם – תכונות שלעולם לא יוצאות מהאופנה :-)

    מאת: רננה |‏ 25 בפברואר 2012 | 00:13
  • הציטה, נחשבת ל"פוסיקאט" של משפחת החתולים. אין לה הכוח שיש למלך החיות, היא מעדיפה לברוח ולא להילחם, אפילו מצבועים, וכשרואים אותה עומדת או הולכת להנאתה היא נראית היצור הכי עקום עלי אדמות. אולם ברגע שהיא מתחילה לרוץ….. איזה קסם! פתאום מתגלה לפנינו חיה יפיפייה ועוצמתית, מפוקסת ויודעת היטב מה היא רוצה. זו החיה המהירה ביותר, וכשמסתכלים עליה רצה אי אפשר להפסיק להתפעל.

    מאת: עינב |‏ 24 בפברואר 2012 | 23:41
  •  פעם אבא שלי שאל אותי שאלה מעניינת: אם ניתנה לך האפשרות במה היית בוחרת, לקרוא מחשבות או לעוף?? ואני מיד עניתי לעוף כמובן! איזה כיף היה לי אם הייתי יכולה סתם כך לפרוש כנפיים ולעוף, לנדוד ממקום למקום, לגלות נופים חדשים, להביט על הכל מלמעלה. כמו הציפור גם אני זקוקה לחופש. לעיתים קרובות אני עושה "סטופ" על קצב החיים המטורף, וכמו הציפור נודדת לי למקום מרוחק ומרגיע לבדי, לעיתים בחו"ל ולעיתים בארץ, בטבע. החופש עבורי הוא מצרך חשוב שבא לידי ביטוי גם בחיי הפרטיים, אם זה במקצוע בו אני עוסקת המאפשר לי חופש יצירה ומחשבה,ואם בזוגיות כשאני מתקשה ללכת צעד קדימה ולמסד את היחסים שלי עם בן זוגי, כי כאמור אני חוששת לאבד אותו. הציפור נראית תמיד מאושרת ושלווה, היא מצייצת ושרה וגם כשהיא מזהה סכנה היא תמיד יכולה לפרוש את כנפיה ולברוח.

    מאת: מורן |‏ 24 בפברואר 2012 | 23:38
  • הלביאה היא חיה אצילית, היא משרה קור רוח ויחד עם זאת עוצמה.
    היא אמנם אשתו של האריה מלך החיות, אך העצמאות והכוח שלה נובעים ממנה.
    הייתי רוצה להידמות לה, להיות חזקה מספיק להגן על משפחתה מכל אויב וחודר שמנסה להפר את השקט, השלווה ואת שלום משפחתה.

    מאת: מריה |‏ 24 בפברואר 2012 | 23:38
  •  הייתי רוצה להיות זברה
    שיש לה את הנתונים הטבעיים להתחבר עם הטבע
    להיות אחת שלא בולטת מידיי ולא נעלמת .פשוט מתחרבת לכולם
    וכולם מתחברים אליה ושהמראה החיצוני שלה לא מרחיק ממנה אנשים כי הוא מאיים עליהם-במיוחד בנות

    מאת: ליאור |‏ 24 בפברואר 2012 | 23:33
  •  כי כשאתה כולך בצבע זהב אתה לא צריך לקנות תכשיטי זהב…

    מאת: יעל |‏ 24 בפברואר 2012 | 23:14
  • כי כשאתה כולך בצבע זהב אתה לא צריך לקנות תכשיטי זהב…

    מאת: יעל |‏ 24 בפברואר 2012 | 22:46
  •  הייתי רוצה להיות גרביל קטן ופרוותי. לחפור לעצמי מחילה חמימה ולאכול גרעינים ותירס בכיף :)

    מאת: מירי |‏ 24 בפברואר 2012 | 22:40
  • הייתי רוצה להיות כלב ..
    אי אפשר לשנוא את החיות האלה!! הם כ"כ מתוקים והכי כיף להם כי הם מקבלים הכל : מטפחים אותם ,יוצאים איתם,מאכילים אותם,אוהבים אותם ♥,משחקים איתם זה כמו להיות ילדים לנצח שזה הכי כיף ..בעצם הם לא צריכים לדאוג לכלום פשוט להיות חמודים ולזרום עם בני האדם ,וזה מה שהם עושים הכי טוב.
    הם גם ממש יפים ומתקתקים פשוט מושלמים ואין בהם שום דבר רע.. ובעצם האישיות היא מה שעושה אותם כ"כ יפים מבחוץ והדבר הכי חשוב שהם לא מורידים את החיוך שלהם מהפנים ומקבלים הכל בשמחה

    מאת: טל |‏ 24 בפברואר 2012 | 22:27
  •  
    לחיה המדהימה הזאת- דולפין יש את כל המרחב שהוא יכול רק לבקש. את כל האוקיינוסים יש לו אבל בכל זאת, למרות כל המרחב הוא בוחר להיות קרוב למשפחתו.
    הדולפין מסמל בשבילי מצד אחד מרחב וחופש ומצד שני מחוייבות ונאמנות למשפחה.
    הדולפין הוא בין החיות הכי חברותיות בטבע. הוא כמעט ולא תוקף אף אחד. הוא מסוגל לעשות פלאים לבני אדם שחולים במחלות חשוכות מרפא.
    יש לו רק יתרונות. הלוואי וגם לי היות את היכולות שיש לו.. להתחבר עם כולם, לרפא, לעשות טוב לסובבים והכי חשוב להיות מחוייב למשפחה ולהחליט שלמרות כל המרחב הוא רוצה להיות בקרבתם

    מאת: עדי |‏ 24 בפברואר 2012 | 22:23
  •  
    לחיה המדהימה הזאת- דולפין יש את כל המרחב שהוא יכול רק לבקש. את כל האוקיינוסים יש לו אבל בכל זאת, למרות כל המרחב הוא בוחר להיות קרוב למשפחתו.
    הדולפין מסמל בשבילי מצד אחד מרחב וחופש ומצד שני מחוייבות ונאמנות למשפחה.
    הדולפין הוא בין החיות הכי חברותיות בטבע. הוא כמעט ולא תוקף אף אחד.
    הוא מסוגל לעשות פלאים לבני אדם שחולים במחלות חשוכות מרפא.
    יש לו רק יתרונות. הלוואי וגם לי היות את היכולות שיש לו.. להתחבר עם כולם, לרפא, לעשות טוב לסובבים והכי חשוב להיות מחוייב למשפחה ולהחליט שלמרות כל המרחב הוא רוצה להיות בקרבתם.

    מאת: רותי |‏ 24 בפברואר 2012 | 22:22
  • הייתי רוצה להיות הכלבה שלי, היא היצור שמקבל ונותן הכי הרבה אהבה בעולם. אין כמו אהבה לכלב, שאין לה תנאים. חיה שצריך לדאוג לה, אך בסופו של דבר מקבלים הרבה יותר משנותנים.
    הייתי רוצה להגיד לה פה תודה על שהיא תמיד יודעת איך אני מרגישה ומתי צריך לשמוח ולקפוץ מסביבי בריקודים ומתי להתכרבל איתי במיטה ולנחם… היא החברה הכי מדהימה ונאמנה שיש.

    ולכולכן, תאמצו כלב, הוא ישמור לכם על הלב.

    "יש משהו בבעלי חיים שמוציא אותנו מעצמנו ומוציא אותנו מהזמן ומאפשר לנו לשכוח מהחיים שלנו."
    דאגלס קופלנד, מתוך הספר "החיים על-פי אלוהים".

    מאת: רונה |‏ 24 בפברואר 2012 | 21:50
  • הייתי רוצה להיות סוס, מכיוון שהסוסים הם חיה שאצילות ויופי נוטפים ממנה.
    לסוסים יש רעמה יפה וחלקה כזאת שכל אחת הייתה רוצה שתהיה השיער שעל ראשה.
    רכיבה על סוסים נחשב ספורט אציל ומלכותי וזה מחזק את העובדה שבסוסים יש משהו מלכותי במיוחד!
    כל החיבה שלי לסוסים התחילה למעשה בפירוש שמי בצרפתית.
    הפירוש של השם: שובל, הוא סוס בצרפתית. מאז שגיליתי זאת החלה אהבתי העזה לסוסים והם חיה שאני מעריצה.
    למזלי התברכתי גם בשיער שמאוד מזכיר רעמה של סוס כי הוא מאוד חלק.
    לכן התסרוקת זנב סוס ממש מציאותית על שיערי.
    לדעתי השרשרת המקסימה הזאת תלך מקסים עם תסרוקת זנב סוס ותוסיף לאצילות שלי מאוד.

    מאת: שובל |‏ 24 בפברואר 2012 | 21:39
  •  הסיבה שהייתי רוצה להיות כלב נחייה, היא שכלבים כאלה אומנו כל חייהם בשביל מטרה כל כך קדושה, לעזור לסייע להקל על אנשים עם לקויות ולדעתי זה ברכה…:) אומרים שקשה לשרוד בטבע אבל בשביל חיות כאלה שווה לשרוד..לכלבים בכללי ובמיוחד לכלבי נחייה יש טוב לב בלתי נגמר לתת תכונות כל כך אנושיות שלבני אנוש לא יזיק ללמוד מהם..הרי איפה תמצאו עוד חיה שאפילו מהעובדה שהם מוכנים להתאמן רק בשביל מטרה כל כך קדושה ? המון אנשים רודפים אחרי האושר בחיהם שמלווה בדרך כלל ברדיפה אחרי דברים כל כך שטחיים, תסתכלו על חיבור בן אדם עם לקות וכלבו תראו את משמעות החיים..אין דבר שהייתי רוצה להיות יותר מכלב שמוכן לתת כל הרבה , שמחה אושר רגישות טוב לב ולבקש בחזרה בסך הכל, את אותו דבר :)

    מאת: עדנוש:) |‏ 24 בפברואר 2012 | 21:23
  • אני הייתי רוצה להיות כלב נחייה,לדעתי אין דבר שמשתווה מלראות אדם עם לקות שיצר קשר כל כך מיוחד על כלב שאומן, פשוט רק לעזור לאחרים. אומרים שקשה לשרוד בטבע אבל בשביל חיות כאלה שווה לשרוד, הכלב מפצה על הכל בתכונות אנושיות שהמון בני אנשו צריכים ללמוד והעובדה שהכלב מסוגל בכלל ללמוד על כך שמהות חייב תהיה לסייע לאדם אחר זה ברכה בשבילי תהיה…יצא לי להכיר כלב אחד כזה מבן אדם קרוב אליי גם עם לקות, הכלבים האלה הם טובי לב, בלי שום רוע איזה עוד חיה תמצאו שמהעיניים שלה זוהר אושר שמחה רגישות ואהבה לבעליו ? אנשים מחפשים המון משמעיות בחיים תארים הצלחה כסף, אנחנו יכולים ללמוד מכלבי הנחייה שכל חייהם רק עוזרים לאחרים ולא מבקשים הרבה חוץ מאהבה חזרה :)

    מאת: עדנוש |‏ 24 בפברואר 2012 | 21:18
  • הייתי רוצה להיות חתולה כיוון שהיא חיה מאוד חמודה ומתוקה!!!!!!!!!!
    ושאני הולכת לטייל אני רואה אותם ואני פשוט מתה ללטף!!!!!!!!
    :)

    מאת: כרמית |‏ 24 בפברואר 2012 | 20:24
  •  החיה שהכי הייתי רוצה להיות היא ציפור. הייתי רוצה להיות מסוגלת לעוף למרחק, לאן שאני ירצה, בלי גבולות.
    הייתי עפה למקומות רחוקים, למקומות מדהימים, שביום יום אני יכולה רק לחלום עליהם.
    הייתי עפה לאפריקה, לראות את כל החיות החופשיות רצות להן. הייתי עפה ליפן, לראות את פריחת עצי הדובדבן במלוא הדרן. אולי אפילו למצרים, לשבת לי על פירמידה בנחת, לקצה פסל החירות ולקצה מגדל האייפל להשקיף על הנוף המרהיב שמסביבי.
    בטח הייתי עפה לי כך כל היום. לא פלא שתמיד אומרים לי שאני מעופפת, ושאני עוד אגיע רחוק, אני והמחשבות שלי.

    מאת: רותם |‏ 24 בפברואר 2012 | 20:08
  •  הייתי רוצה להיות ציפור שיר. לראות עולם, לשיר כל הדרך ובכל הטיולים שלי.
    להיות עם קבוצה מסביבי ולנדוד יחד אבל לדעת להיפרד ולהיות בזכות עצמי.
    ציפור זו חיה כ"כ אופטימית בעיניי וכ"כ יפה ועדינה…מה יכול להיות רע? :)

    מאת: ירדן |‏ 24 בפברואר 2012 | 19:29
  •  הייתי רוצה להיות כריש ,אני שכרישים זה אחת החיות הכי מדהימות שקימות בים היא בעצם המלך של הים למרות היותה עיוורת היא מצליחה להרגיש תנודות בריח של דם או אדם , בשונה ממה שחושבים כרישים לא מחפשים ריב הם רוצים להגיע ולקחת את הטרף שלהם בקלות זאת חיה מאוד יפה וחכמה אחת החיות הכי מדהימות בים זאת בהחלט החיה שארצה להיות

    מאת: אנה |‏ 24 בפברואר 2012 | 18:27
  • הייתי רוצה להיות פנדה אדומה, או בשם השני שלה- פנדת אש. רבים לא יודעים שמאחורי הסמל של firefox עומדת חיה מקסימה- פנדה קטנה בצבע אדום לוהט עם זנב פרוותי של שועל! פנדת האש היא חיה קטנה, יפייפיה, לא מתבלטת, אבל ברגע שרואים אותה, כבר אי אפשר שלא לשים לב אליה! בקיצור, להיות יפייפיה קטנה ולוהטת (פנדת אש כבר אמרתי?) נשמע לי נהדר :). השאלה הגדולה היא: האם סכנת ההכחדה שווה את זה? אני מקווה שלהיות הסמל של firefox שינה לטובתה את המאזן ויותר אנשים מגינים עליה. הרי היא בהחלט שווה הגנה!

    מאת: ג'ניה |‏ 24 בפברואר 2012 | 18:15
  •  את צודקת האוקספורד סטרייט באמת המקום הכי מדהים שיש,ריגשת ובעקבותיך אני אטוס בעתיד לשם.

    מאת: נועה ברלב |‏ 24 בפברואר 2012 | 18:02
  •  הייתי רוצה להיות קנגורו. החיה שמבלה את מרבית חייה בתוך הכיס של אמה. נראה לי נורא נחמד להרגיש בצורה זו מוגנת וקרובה לאימי בקשר בלתי נפרד. לדעת שהיא תמיד שם בשבילי וקרובה לליבי. מין הרגשה של ביטחון שלפעמים חסר. ובכלל זו חיה לא מזיקה ונראית לי מאוד ידידותית

    מאת: ליטל |‏ 24 בפברואר 2012 | 17:51
  •  אין חיה אצילית יותר מהסוס ואני כמובן לא מדברת על הסוסים הרזים והמסכנים של האלטע זאכן, אלא על סוסים ערביים גזעיים, שמקבלים יחס מלכותי. כשהייתי קטנה קראתי ספר שמאוד נגע ללבי (ואני לא זוכרת את שמו) שקובצו בו מספר סיפורים על חייהם של סוסים והם סופרו מהזווית של הסוס. אח״כ הגיע אלינו לשכונה סוס שברח מפרדס כץ ואני ועוד כמה ילדים מהשכונה ניסינו לדאוג לו לשתייה ואוכל למרות שמעולם לא פגשנו סוס מקרוב והיינו אולי אמורים לפחד מחיה כל-כך גדולה ועוצמתית. למעשה מתחת לכל השרירים הללו, רוב הסוסים הם בעצם פחדנים מאוד וכל רעש חזק ולא מוכר יכול לגרום להם לפאניקה. אחרי הכל, מדובר בחיית טרף שהאינסטינקט הראשוני שלה הוא לברוח. אחרי יום או יומיים הגיעו בריונים מפרדס כץ לקחת את הסוס בחזרה. כל-כך ריחמתי עליו. בימינו לסוסים אין את התפקיד החיוני שהיה להם לפני המצאת המכונית, אבל זו עדיין חוויה מדהימה להסתכל לחיה הזו מקרוב בעיניים הרגישות שלה ולרכב על גבה ואני מתארת לעצמי שזה עוד יותר מדהים להיות סוס שדוהר חופשי במרחבים.

    מאת: אתי |‏ 24 בפברואר 2012 | 17:09
  •  עם כמה שזה נדוש, או אולי לא, החיה שהכי הייתי רוצה להיות, היא כלב – סמויד סיבירי! לכל אלה שלא יודעים איך הכלבים האלו נראים – גודל בינוני, פרווה עבה וארוכה בצבע לבן בוהק כמו שלג, עיניים גדולות, ואופי כל כך מושלם. הכלבה שלי ז"ל הייתה סמויד סיבירי, ואפשר לומר, שהחיים שלה היו מושלמים! היא תמיד הייתה הכלבה הכי שווה בשכונה, כל הכלבים תמיד רצו אותה, הייתה כלבה שקטה ולא אחת שנובחת ומפריעה לכל השכונה, כל היום הייתה ישנה ואוכלת ובולסת אבל לא משמינה, וכמובן שהיא הייתה תמיד נראית כל כך גלאמורית! הפרווה הזאת גרמה לה להיראות כאילו תמיד היא על השטיח האדום אבל עדיין לא מתאמצת ;) אני כל כך קינאתי בה כל הילדות שהייתי שמחה להיות היא. אבל היא תמיד תמשיך להיות הכלבה המושלמת שלי, שלעולם לא אשכח, כי היא עשתה לי את כל הילדות לאחת הרבה יותר טובה, אפילו עכשיו שאני כותבת עליה אני מזילה דמעה. לא אשכח אותך לעולם ♥

    מאת: רתם |‏ 24 בפברואר 2012 | 17:07
  • ללא ספק פרפר זו החיה הכי יפה שיש!!
    פרפר זו חיה יפה לא משנה באיזה צבע הוא!
    הוא מסמל אהבה ואושר :)

    מאת: נופרוש |‏ 24 בפברואר 2012 | 17:06
  •  החיה שהכי הייתי רוצה להיות, בכלל לא קיימת במציאות…. הייתי רוצה להיות פגסוס לבן ואצילי, כי אם כבר לחלום- א למה לא להיות החיה הכי מדליקה שהמציאו אבר!!!

    מאת: עינב |‏ 24 בפברואר 2012 | 16:53
  • אה סליחה שאלתם איזו חיה הייתי רוצה להיות, אז אני מניחה שכבר הסגרתי את עצמי אבל ללא צל של ספק- הייתי רוצה להיות חתולה. ולא סתם חתולה, -ה-חתולה שלי.
    ולמה? כי באמת הייתי מעדיפה כרגע להיות מכודררת (מהמילה "כדור") במיטה שלי, מעל השמיכה המקופלת וליצור שקע בצורה של כדור חתולי. מדי פעם לדאוג להיגיינה האישית שלי (אבל זה מקובל, אני אוהבת להתקלח) וזהו.
    שכל כל כמה זמן איזה יצור מגודל (AKA אמא שלי/אני) ימלא לי קערת אוכל וקערת מים ואהיה שבעה. אני אפילו לא אצטרך להוריד את המים בשירותים! גם בשביל זה היצור המגודל קיים.
    במקום שבמוחי יעברו מחשבות מטרידות למיניהן על למידה, אני אחשוב אסטרטגית איך לתקוף יצור מגודל כזה או אחר ולתפוס לו את המקום על הספה, או פשוט להתיישב בחיקו ושילטף אותי בעדינות (רק לא בבטן! אני לא סובלת את זה…).

    אולי אם אני רק אעבוד על המיאו שלי …

    מאת: רותי |‏ 24 בפברואר 2012 | 16:52
  •  תמיד הייתה נראית לי חיה נורא מרשימה, הגובה, הגוף המחוטב, האציליות של שפת הגוף שלה. בנוסף אין ספק שזו החיה הכי יוצאת דופן בטבע,מבחיצוניותה היא לא דומה לשום חיה אחרת. והצבעים האלה כאלה נעימים ומיוחדים. יש לה סטייל כובש.

    מאת: הדר |‏ 24 בפברואר 2012 | 16:48
  •  בכלל לא קיימת במציאות…. הייתי רוצה להיות פגסוס לבן ואצילי, כי אם כבר לחלום- אז למה לא להיות החיה הכי מדליקה שהמציאו אבר!!!

    מאת: עינב |‏ 24 בפברואר 2012 | 16:46
  •  תמיד הייתה נראית לי חיה מאוד מרשימה. גבוהה , מחוטבת, אצילית וללא ספק לא דומה לשום חיה אחרת בטבע לא בצבעים ולא בצורה. יש לה סטייל ייחודי משלה.

    מאת: הדר |‏ 24 בפברואר 2012 | 16:44
  •  לא קיימת בכלל במציאות… הייתי רוצה להיות פגסוס לבן ואצילי, ממש כמו באגדות! אם כבר לחלום- אז שיהיה בתור החיה הכי מדליקה שהמציאו אבר!!!

    מאת: עינב מאירוביץ |‏ 24 בפברואר 2012 | 16:42
  •  

    מאת: ליאת |‏ 24 בפברואר 2012 | 16:41
  • הייתי רוצה להיות היא.
    החתולה שלי.
    אז מה מיוחד בה כל כך?
    את החתולה שלי קיבלתי לאחר שאיבדתי חתול.
    אספנו אותה מהרחוב.
    חתולה צבעונית- שחור, ג'ינג'י ולבן.
    כתם שחור על עין אחת כתם ג'ינג'י על עין שנייה ובאמצע פס לבן.
    אז מה מיוחד בה?
    שהיא הייתה החברה הכי טובה שלי.
    הייתי רוצה לדעת מה היא הרגישה סתם כשישבתי איתה.
    מה היא הרגישה שהייתה נכנסת לי מתחת לפוך שהלכתי לבית ספר.
    מה היא הרגישה שניסיתי לקלח אותה אבל שנאה מים.
    ומה היא הרגישה שגרם לה להגן עליי מנחש.
    החתולה שלי הייתה איתי 7 שנים.
    והייתי רוצה להיות היא לרגע כדי לדעת איך היא שרדה לפני שהכרתי אותה.
    אז היא לא הייתה סתם חתולה.
    היא הייתה היחידה שחיבקה אותי באמת כשבכיתי.
    אז כנראה שלפעמים חתול יכול להיות גם החבר הכי טוב..
    אז הייתי רוצה להיות היא ושהיא תהיה בן אדם.. כדי שתוכל לדבר ואדע מה היא הרגישה..

    מאת: סיון שוסטר |‏ 24 בפברואר 2012 | 16:39
  • מגיל קטן אהבתי בעלי חיים, וביקור בגן החיות היה ההנאה הכי גדולה שלי. גידלתי ה-ר-ב-ה חיות מחמד במשך השנים: כלב, חתול, דגים, ברווז, תוכים, תרנגולת ואפילו צב קטן שהיה גר מתחת למקרר שלי. אהבתי לחיות הובילה אותי ללמוד וטרינריה כדי שאוכל להיות קרובה ליצורים המופלאים שחולקים איתנו את העולם הזה. לכל בעל חיים יש את היופי והייחודיות שלו ולכן קשה לי לבחור, אבל לאחר התלבטות ארוכה הייתי בוחרת להיות זיקית. זיקית היא יצור די משונה שחי בארצות טרופיות. לזיקית יש עיניים שמסוגלות לנוע לכיוונים שונים, לשון ארוכה ועור שיכול להוות השראה למעצבי האפנה הגדולים בעולם. הזיקית מחליפה את צבעה למטרות של הסוואה, צייד וגם בהתאם לסביבתה ולמצבה הנפשי. חיה קסומה ומיוחדת! החלום הגדול שלי הוא שתהיה לי חוות סוסים שתוכל לשמש בית חם לסוסים מבוגרים וחולים. בינתיים אתם יכולים להגשים לי חלום קטן ולתת לי לזכות בשרשרת היפיפייה הזאת :)

    מאת: יוליה |‏ 24 בפברואר 2012 | 16:38
  • הייתי רוצה להיות ציפור כדי שאני אוכל לעוף מפה כבר!

    מאת: ליאת |‏ 24 בפברואר 2012 | 16:37
  •  כשאתה סבוך בשגרת חיים מעורפלת ומתוסבכת לפעמים בא לך לקחת צעד אחד אחורה ולהתבונן על הכל ממבט התנשאות וגאווה . ממבט המחפש תשובה לשאלות הקיימות בחייך וממבט של הצלחה ועליונות על כל המקרים והדברים שקורים בחייך. גם אם אתה לא טוב, ואתה מרגיש רע עם עצמך אתה יודע שמובטח לך מקום של כבוד, כיסא של כבוד , ששייך אך ורק לך. מלך החיות. האריה, כולם פוחדים ויראים ממנו. גם אם תיפלט לו בטעות שאגה קטנה ולא מוצלחת למדיי , היא תיהיה מספקת מספיק בשביל החיות האחרות שעדיין שומרות לו אמונים ומפחדות ממנו באותה מידה כמו קודם.
    אני לא שמעתי על אריה שמשפילים אותו או מכפישים את שמו הוא תמיד יהיה צעד אחד לפני כולם. וככה אני, רוצה להיות נאהבת תמיד ואהובה , רוצה להיות -אריה.
    לא בשביל להיות מלכת העולם, אלא בשביל לדעת שהמקום שלי תמיד בטוח ושמור היטב. גם אם אלך בדרך לא דרך, גם אם אלך בדרך לא רצויה בעיני אחרים, או דרך שאתחרט עליה מאוחר יותר, הכבוד שלי והבטחון הפנימי והאישי שלי שמור, וישלו מקום רב.
    אני מאחלת לכולם ללכת אחריי הלב שלהם, ולהקשיב לקול הפנימי שבוער בהם.
    ולא ! לא צריך להיות אריה, או כל אדם אחר כדי לקיים את הדברים הבוערים בך!
    אך למרות הכל, זה יהיה נחמד אם ליום אחד (פורים המתקרב ובא*) העמיד פנים שאני מלכת החיות, מלכת האנשות , והעשה מה שאני באמת רוצה לעשות , ללא כל פחד חברתי מקיום עצמי.
    השרשת הזו, אולם לא אריה שואג וגדול, אך היא מסמלת עוצמה וכוח שאין כמוהם אשמח לענוד אותה אם היתאפשר לי והיא תשרהה עבורי את העוצמה אותה אני זקוקה לה.

    מאת: טל |‏ 24 בפברואר 2012 | 16:34
  •  מעבר ליופיו ומתיקותו זאת החיה החכמה ביותר שאני מכירה: כזו שיודעת לגרום לכל האנשים מסביבה לעשות רק את מה שהיא רוצה או מחליטה, ולנהל ללא הרף את בעליה ביד רמה ובלתי מתפשרת. בנוסף, היכולת שלו לנהל סדר יום תמידי סביב אוכל, שינה ומקלחת הוא הפנטזיה החלומית שלי. חוץ מזה שזאת החיה היחידה בטבע (כולל בני אדם!) שיש לה ריח מעולה ומשכר, היא לא תלותית ולא נאמנה בצורה עיוורת לבעליה.
    לסיכום: אח לו רק הייתי יכולה לאמץ לעצמי את כל התכונות הנפלאות הללו :)!

    מאת: טל |‏ 24 בפברואר 2012 | 16:30
  • אני הולכת להעניק לכם את התשובה הכי טיפשית שיכולה להיות, אבל בחיי שאמרתי אותה אינספור פעמים. כמישהי שקשה לה להתמודד עם החורף והקור, אני מוצאת את עצמי בכל פעם מחדש שורדת את החורף ותו לא. לא עושה מעבר למה שחייב וצריך. כל שנה "מתבזבזים" להם מס' חודשים מהעונה הכעורה הזו. כן, חורף זה חשוב, וכן גשם טוב לכולנו הכל ברור ומובן. אבל קר קר למען השם כ"כ קר ואין חשק לעשות שום דבר, עד שאני מוצאת את עצמי אומרת "הלוואי והייתי כמו הדובים, ישנה שנת חורף!! אז אם אני צריכה לבחור איזו חיה אני רוצה להיות, ללא ספק דוב שישן שנת חורף עמוקה ללא הפרעה! טיפשי ככל שיישמע לפעמים אני פשוט מקנאה בהם.. :)

    מאת: טליה |‏ 24 בפברואר 2012 | 16:26
  • מכל החיות בעולם הכי הייתי רוצה להיות פילה. לא טורפת אף אחד וגם לא טורפים אותי, יכולה לאכול מה שבא לי עוד עוד בלי חשש להיות שמנה, והשיא- להסתובב כל יום עם החברות שלי – הכניסה לבנים אסורה ;)

    מאת: לירון |‏ 24 בפברואר 2012 | 16:06
  •  זיקית הייתי בוחרת להיות
    מחליפה צבעים ,משנה זהויות.
    עם לשון מתפתלת וארוכה
    מגיעה לכל מקום ופינה.
    עם שדה ראייה נרחב ועיניים נעות
    צופה למרחק, מחכה לבאות.
    עם זנב גמיש וארוך
    מגיעה לפיסגה ורואה עד אינסוף.

    מאת: אירית |‏ 24 בפברואר 2012 | 16:01
  •  פנתר שחור.
    למה? הפנתר השחור הוא חיה אצילית ואלגנטית מעין כמותה.
    הפנתר משתמש בשכלו ובטכניקות ציד מיוחדות ולא מסתמך אך ורק על אינסטינקטים.
    המשיכה שלי לפנתר השחור התחילה בתוכנית משנות ה-80, מנימל, שהוקרנה בערוץ 1 (לא היו ערוצים נוספים בזמנו). הגיבור היה איש רגיל שזכה ביכולות להפוך לחיות שונות ולהציל אנשים בכל מיני אירועים. פעם הוא הפך לדולפין כדי להציל אישה שנכלאה בתיבת עץ ונזרקה לתחתית האוקיינוס, פעם הפך לסוס כדי לרדוף אחרי פושע ברחובות עיר סואנת.
    אך דמות החיה הבולטת ביותר, שאליה חזר והפך שוב ושוב, הייתה הפנתר השחור החלקלק והיפהפה, ומאד אני חולמת להיות פנתר שחור.

    מאת: רביד |‏ 24 בפברואר 2012 | 15:38
  •  האמת שאני מגיעה עם תשובה מוכנה מראש.לא מעט פעמים יצא לי לחשוב על זה.ללא ספק הייתי רוצה להיות שחרור.
    כשהייתי קטנה ביליתי את רוב ימי החופשות אצל סבא וסבתא שלי,כיאה לילדה לאם חד הורית קרייריסטית.הייתי קשורה אליהם בכל נימי נפשי ואלו היו ימים שהייתי מחכה להם בכיליון עיניים. הייתה להם גינה גדולה ואני אספתי אליה כל חיה עזובה שמצאתי.שתי חתולות,כלב בלי אוזן,שבלולים חצי מעוכים,קיפודים וצבים.אבל הכי אהבתי את האורחים שלא הזמנתי.בכל יום בבוקר סבתא שלי הייתה פותחת את החלון ושמה אוכל ציפורים על אדן החלון.תוך מספר דקות היה מגיע שחרור שהיה אוכל,נח קצת בצל ופורח לו משם.השנים עברו והתחלתי למעט להגיע לחופשת הקיץ,אבל כשהגעתי הוא היה הדבר הראשון שהייתי מחפשת בבוקר.יום אחד הוא נעלם,וסבתא שלי הייתה צריכה להסביר לי שכנראה הזמן שלו איתנו הגיע לסיומו.ועכשיו תורי לראות את סבתא שלי הולכת ונעלמת גם כן..וכבר יש לי משפחה משלי ואולי שכחתי מה זה להיות ילדה בחופשת הקיץ,אבל בכל פעם כשאני באה לבקר אותה אני מסתכלת על החלון וקצת מקווה לראות אותו שם.אז כנראה שהייתי רוצה להיות שחרור,לעוף לבתים ולבנות לעוד ילדים זכרונות,על אוכל ציפורים בין אצבעות קטנות ועל אהבה שלא נעלמת לעולם.

    מאת: נועה |‏ 24 בפברואר 2012 | 15:34
  •  הכי אהיתי רוצה להיות דולפינה שמרפא עוזרת לילדים בכול מיניי בעיות ואהיה גדולה יפה חזקה דולפינה מיוחדת שכולם באים אלייה כמו שבאים לרב להיתייעץ אז שיבואו אלייי ואת האנרגיות שלי הוציא בשתיקה ובמבט כובש כמו דולפינה גדולה ויפה ושייש לה מרחב בים הגדול ולב גדול

    מאת: דנדוש |‏ 24 בפברואר 2012 | 15:32
  • החייה שהכי אבל הכי היתי רוצה ליהיות זה ללא ספק נמר לבן!
    הם מרהיבים ביופיים, והם נדירים מאוד, הם לא דומים זה לזה וכול אחד מיוחד
    ביפני אצמו ויש לא את האישיות שלו
    בעניי נמר לבן היא חייה מאוד מיוחדת …

    מאת: ירין טייב |‏ 24 בפברואר 2012 | 14:40
  •  אני לא רוצה ליהיות פרפר אני גם לא רוצה להיות אריה כול רצוני הוא להיות אדם איש לאישה אחד אב לילדים וסב לנכדים. לא רוצה להיות מה שכולם רוצים כי מה לחיות האלה ולנו .ואולי הצדק איתם גם להם מגיע לחיות גם הם יוצורים חיים גם להם יש יצורים חיים מיסבבאם גםהם חיים בסביבה אוהבת אבל אהבתם שונה מחיינו .איך שלא נבחר כך הם חיינו לזה היגענו את חלקינו לעולם הזה אנו נחיי .כול מבוקשי היא תן לנו ליחיות בארצינו וליד משפחתינו בשלבה ושלום.

    מאת: משה משיוף |‏ 24 בפברואר 2012 | 14:27
  •  ברגע הראשון שחושבים על השאלה "איזה חיה הכי היית רוצה להיות?", כשאת עוד עמוסה בקישורים אסוסיאטיביים מהשרשרת הנפלאה הזאת- את כמובן מייד ממהרת לענות ולהקליד נמר, טיגריס, פומה, דינוזאור נדיר- או כל חיה טורפת ופראית אחרת שמשרתת אצלך בראש את התדמית העלק פרועה שיש לך על עצמך.
    במחשבה שניה את אומרת לעצמך, אולי אני בכלל רוצה להיות דוב קוטב לבן ולהרגיש מה זה להיות כ"כ קרובה לחיה מדהימה ועוצמתית שכזאת ולהתכרבל לתוך עצמי, ליטרלי, עד סוף החורף? אולי בכלל הגיע הזמן שאהיה טווס צבעוני ופסיכי? לפחות זה יחסוך לי לעמוד בתור של קולקציית מארני ל-H&M. לא לא, בעצם בכלל עדיף לי להיות תוכי, שהרי לא בכדי הוא מקור ההשראה של ליאורה טרגן. אבל מצד שלישי, בתכלס תכלס תכלס, לא הייתי מתנגדת להיות עצלן שמבלה את רוב היממה בשינה עמוקה וכרגע בתקופת המבחנים המחרידה שלי זה נשמע כמו חלום רחוק מידי. לא, רגע, אפשר להחליף? יש מצב שבכלל בא לי להיות ליוויתן, תמיד תהיתי איך זה מרגיש להיות יונק בגודל של צוללת ותמיד רציתי לשחות עם דולפינים…

    אבל אז מגיעה התובנה- מה באמת הייתי רוצה להיות, וחשוב מכך, איזו יכולת הייתי מתה שתהיה לי? אז מה שהייתי הכי רוצה להיות זה זבוב על הקיר. אמת, זבוב היא חיה די דוחה ונורא מעצבנת, אבל היכולת להיות רואה ובלתי נראית היא הסגולה שהכי הייתי רוצה לחוות – יותר מלעוף, יותר מהכל.

    כן, הייתי רוצה להיות שם כשפול מקארטני כתב את בלאקבירד. הייתי רוצה להיות שם כשמארק ג'ייקובס ציווה על קייט מוס להדליק סיגריה בסוף התצוגה של חורף לואי ויטון 2012 ושניהם בטח ציחקקו בהנאה. הייתי רוצה להיות שם כשביונסה קבעה את הפלייליסט שלה לפסטיבל גלסטנברי. הייתי רוצה להיות שם כשכריס בראון היכה את ריהאנה כדי לדפוק לאפס הזה מכות בחזרה, הייתי רוצה להיות שם כשאלכס טרנר כתב את הפסקול ל"סאבמרין" והכי הייתי רוצה להיות שם כשהבחור שמבלבל אותי תדיר מדבר עלי עם חברים שלו כדי לדעת באמת איפה אני עומדת מבחינתו. נו, עם כל הכבוד לאופנה, הדבר שהכי מעניין אותך הוא תמיד מה בחור כלשהו באמת מרגיש כלפייך.

    וקטנה לסיום- הכי ארצה להיות זבוב על הקיר כש"הערת שוליים" יזכה באוסקר אינשאללה!

    שבת שלום
    ממני,
    זבובת הרעם

    מאת: סוניה |‏ 24 בפברואר 2012 | 14:22
  •  הכי הייתי רוצה להיות טיגריס! חיה מדהימה ביופייה, קשוחה וכמוכל בת למשפחת החתולים, יש בה משהו סקסי וחייתי! חבל רק שזו הנה חיה בסכנת הכחדה :(

    מאת: גל |‏ 24 בפברואר 2012 | 13:59
  •  

    מאת: סיון קאשי |‏ 24 בפברואר 2012 | 13:20
  •   החיה שהייתי הכי רוצה להיות היא עטלף… יש לי פוביה מטורפת מהם! אני פשוט לא מסוגלת ללכת ברחוב כשהם עפים מעליי, פחד שאני באמת לא יכולה להתמודד אתו.
    ועוד הכי גרוע, שעברנו לבית חדש לפני כשנה, עם עצי פיקוסים בשדרה שממול..ושם הם חוגגים כל לילה החבר'ה האלה.
    אז אני מניחה שהייתי רוצה להיות עטלף, רק ליום אחד, כדי להתמודד עם הפוביה הנוראית:)

    מאת: עדי |‏ 24 בפברואר 2012 | 12:55
  •  הייתי רוצה להיות נמלה. העובדה שנמלים פועלות יחד למען מטרה אחת מדהימה אותי. לפעמים אני שואלת את עצמי מדוע ההבנה כי הקיום האנושי כולו בעל מטרה אחת- לחיות איננה קיימת. הנמלים פועלות יחד תוך עזרה לאחר ומבינות שמאבק ההשרדות של האחר הוא גם מאבק ההשרדות שלהן, אם כך היו מתנהגים בני האדם…

    מאת: ענבר ארז |‏ 24 בפברואר 2012 | 12:50
  •  אין כמו העיניים של החתולה ואם אני אהיה חתולה אני לא אצטרך לשים איליינר כל יום כי פשוט יהיה לי בטבעי…
    אבל ברצינות, חתולה היא חיה נקייה שיכולה להתנקות לבד שזה דבר שמאוד חשוב לנו, הבנות.
    ההליכה שלה מראה קלאסיות בהתגלמותה ואצילות רבה, שאני בטוחה שכל אחת הייתה רוצה.
    לחתולה יש 7 נשמות, וזה ממש טוב, כי אם עשית איזושהי פאדיחה ענקית.. זה ממש לא נורא.. יש לך עוד 6 נשמות אחרות לחיות בהם…

    אז אם אפשר.. בא לי להיות חתולה..

    ואת השרשרת המדהימה של קרן וולף..
    =]

    מאת: רויטל חסיד |‏ 24 בפברואר 2012 | 12:40
  •  תמיד רציתי להיות מלכה! אז להיות מלך החיות זה הדבר בעיני! לא אשתו של מלך החיות אלא מלך החיות! רם, זקוף, שולט, לא מפחד מאף אחד. במבט אחד מפיל את כולם! אפשר להיות מלך ליום אחד??? אולי בפורים אתחפש לאריה.

    מאת: מילי |‏ 24 בפברואר 2012 | 12:33
  •  הייתי רוצה להיות דולפין כי זו חיה חמודה שכולם אוהבים ומגינים עלייה , וגם בגלל שהם יפים מאוד וחכמים , בקיצור – יש לי חיבה בלתי מוסברת לדולפינים .. (:

    מאת: מיקה |‏ 24 בפברואר 2012 | 11:59
  •  החיה שהייתי הכי רוצה להיות היא עטלף… יש לי פוביה מטורפת מהם! אני פשוט לא מסוגלת ללכת ברחוב כשהם עפים מעליי, פחד שאני באמת לא יכולה להתמודד אתו.
    ועוד הכי גרוע, שעברנו לבית חדש לפני כשנה, עם עצי פיקוסים בשדרה שממול..ושם הם חוגגים כל לילה החבר'ה האלה.
    אז אני מניחה שהייתי רוצה להיות עטלף, רק ליום אחד, כדי להתמודד עם הפוביה הנוראית:)

    מאת: עדי |‏ 24 בפברואר 2012 | 11:59
  •  אם הייתי חיה הייתי רוצה להיות דולפין. החיה הזו מלאת חן ואצילות. חיה נאמנה שאת חיה מעבירה בים הכחול- והנפלא. ממש חלום.

    ראו שחרר את ויליי הסרט הישן, העתיק והטוב ביותר שיביא נימוקים לטענותיי.

    מאת: cheli |‏ 24 בפברואר 2012 | 11:53
  • חית בית,חיה נאמנה וחכמה..

    מאת: ליטל |‏ 24 בפברואר 2012 | 11:52
  • אם היתה לי בחירה הייתי בחורת להיות דג. שוחה לי בכיף בים. כל היום בטן גב. נהנית מהנוף בפנים ומחוץ לים. לא מעניין אותי מה מדברים. לא אצטרך לדבר כי לא ישמעו אותי. חיים יפים, שקטים, רגועים. רק נוף, ים, רוגע ושלווה…תענוג!

    מאת: רינת |‏ 24 בפברואר 2012 | 11:41
  •  הכי הייתי רוצה להיות כלב. שלוש ארוחות ביום. המון ליטופים. טיול בפארק כמה פעמים ביום. לשחק וכמה שיותר… כולם אוהבים אותך וסומכים עליך! כלב, זאת החיה שהכי כיף להיות. חסרת דאגות ומקבלת חום ואהבה כל היום..ללא ציפייה לתמורה…

    מאת: סימונה |‏ 24 בפברואר 2012 | 11:35

השאירו תגובה