שרשרת של קרן וולף במתנה

 הכי הייתי רוצה להיות גמל. כן. גמל. נכון, היא אולי לא החיה הכי יפה, אצילית או קלילה בטבע. ולמרות שהסרטים והספרים לימדו אותנו שהכי שווה להיות הכי יפה , באה החיה הזו ומלמדת שיש משו יפה בלא להיות יפה. העיניים הטובות שלה, כושר ההשרדות, היכולת המופלאה להתאים את עצמה לתנאי השטח – הופכים אותה לחיה היפה מכולן. ובסיפורה מלמדת אותנו שכל אחד יפה בדרכו שלו. אז התשובה שלי היא חד משמעית: גמל!

הייתי רוצה להיות שפירית. יפייפיה, קלילה, מפזזת לה בין אגמים קסומים. צבעונית ומרגשת את כל הצופה בה. סמל לאש ועוצמה. סיפור אמיתי: בהיותי נופשת על אגם מקסים קצת צפונה לעיר ניו-יורק נחתה לה שפירית מקסימה על כתפי. והיום קיימת לה שפירית כזו מקועקעת בדיוק באותה הנקודה, שפירית גדולה ויפייפיה שאני כל כך אוהבת שהיא לצידי.

אם הייתי צריכה להיות חיה זה היה טיגריס,חיה מדהימה ביופי שלה,ויש לה יכולות הישרדות מדהימות,לא מוותרת בקלות,נלחמת על דברים שהיא רוצה להשיג-ממש כמו בחק מהחיים האמיתיים! חיה רצינית אבל באותו זמן גם מדהימה ומתוקה.תמיד תמיד אהבתי טיגריסים.

  הייתי רוצה להיות פיל , החיה האהובה עליי ,חיה מדהימה רגישה ,היחידה בערך שיכולים לראות דמעות על פנייה .. זוכרת את בני האדם שפגעו בה ובעיקר מקסימה ומרתקת .

 הייתי רוצה להיות גחלילית היא זוהרת ועמה לאן שהיא רוצה לכן זו החיה שהייתי בוחרת(-:

 
גרמתם לי להרהר כמה דקות אבל מיד הבנתי שאני תינשמת
כן זה משפט פתיחה קצת משונה ומטריד, ולא, לא הייתי במזרח!
תינשמת זו חיה שתמיד ריתקה אותי, הלובן הקסום שלה והמבט החודרני…
אני טיפוס של לילה ואם יכולתי לחיות אותו עד הסוף ולנצל כל כוכב הייתי בוחרת לוותר על היום
השקט שיש בלילה גורם לי תמיד להקשיב למחשבות שלי בקול
כאילו שמישהו מקריא לי אותם…
התינשמת תמיד הקסימה אותי ולפני שנתיים ביקרתי בתחנת הציפורים בירושליים וכל הלילה חיכינו,
שמענו אותם… זה היה מיוחד מאוד וכבר כשחשבנו שלא נזכה לצפות בה זה קרה, ראיתי תינשמת!
ומיד הבנתי – זה לא עוד ינשוף חכם בצבעי חול ואדמה, ההילה שסביבה גרמה לי
להרגיש כאילו מדובר בהשליה, הלוואי שיכולתי להעביר את התחושה ההיא שחלפה בי לעוד אנשים
כמו קסם.
לכן תמיד אני גונבת עוד כמה רגעים עד שאעצום עיניים בלילה…

 אני הייתי רוצה להיות דובי. תמיד אמרתי לבעלי שהוא דובי פנדה ואני דובי קואלה והילדות שלנו דוביות קטנטנות. עכשיו למה דובי? כי הדובי נראה פרוותי, חמוד ומחבק. נשתדל שלא להתייחס לכך שהדב הגדול גם יכול לתקוף ולא ממש לחבק…ובכל זאת אם נתעלם מעובדה זו, הייתי רוצה לישון הרבה כמו הקואלה ולהתחבק הרבה כמו הפנדה. ובינתיים אני לוקחת את הגדולה שלי בידיים ואנחנו שרות:״בו בו בו בו בו בובים, מי אנחנו הדובים״…..

 אני חייבת להגיד שכל חיי פחדתי מכלבים ברמות אחרות,בלי שום סיבה מיוחדת. נרתעתי מהם וכל פעם שראיתי כלב בזווית העין ברחתי. לפני כמה ימים ראיתי כלב משוטט ליד הבית שלי,הוא היה גדול ונראה לי טיפה מאיים. המחשבה הראשונית שלי הייתה כמובן לברוח, כמו שאני עושה בכל פעם שאני נתקלת בכלבים. אבל משהו במבט שלו תפס אותי. הוא ניגש אליי במבט כזה חמוד שאי אפשר לעמוד בפניו התחלתי ללטף אותו ושיחקתי אותו בעשר דקות שחלפו עד שהייתי צריכה ללכת. פתאום הבנתי שכל השנים האלה דמיינתי לעצמי בראש איזה תרחיש שכל כלב שאני רואה כאילו נברא כדי לתקוף אותי. הבנה שפחדתי מחוסר הידיעה. מעולם לא הייתי בסביבת כלב וכל פעם שעמד לידי כלב במרחק של 2 מטר הייתי בורחת תוך כדי אמירת "כלב טוב,כלב טוב" הבנתי שעשיתי מעכבר פיל. אני היחידה שהכשלתי את עצמי. אז כמה שזה מפתיע,אני רוצה להיות כלב. (אמרתי את זה הרגע?)

לא מזמן בעלי שאל אותי, אם היית צריכה להמשיל אותי לחיה, באיזו חיה היית בוחרת? לאחר מחשבה, עניתי בדוב.
כי זו חיה חכמה, לא פזיזה, מהירה מאד, מגנה על משפחתה ותוקפנית כשצריך, אך אם לא תאיים עליה, היא לא תפגע בך לרעה.
עליי אמר בעלי שמאז שנולד הבן שלנו, אני מזכירה לו לביאה.
ובדיוק כך אני חושבת על עצמי- מגנה ומגוננת, תוקפנית כשצריך, דואגת וממלאה אחר כל צורך ואוהבת עד אין קץ.
בקיצור אמא לביאה

אוהבת את החופש בחיק הטבע מלאה אצילות כמו הסוס,
לפעמים אני ינשופה אוהבת לבלוע בעיני את העולם,
אוהבת את הטיגריס חיה שורדת, חזקה קשוחה סקסית ומשיגה את שלה,
אוהבת את הים מבחוץ כמו השחף, אוהבת להתפנק כמו החתולים, לעוף כמו ציפור,
אני אוהבת את הים כמו הדולפינים, אוהבת את הכלב שכולו לב ויודע להחזיר אהבה,
אבל אם הייתי יכולה לסנכרן את כל אלו עם חיה אחת אז בהחלט הייתי בוחרת בסוס.. חיה מטופחת, אצילית ביותררר, פראית, חזקה, זקופה, יפה, פרקטית ונאמנה…..
אבל בעיקר בעיקר אני אוהבת את העצמאות להיות אנושית כדי להבין למה אני כ"כ נפעמת מהבריאה ומכל עולם החי

 קראתי פעם באיזה מאמר שפילים זוכרים הכל. הם זוכרים את המקומות שבהם הם קברו את המתים שלהם. הם חוזרים למקומות האלו, ועורכים טקסים. המאמר סיפר שהם זוכרים דורות על גבי דורות של פילים שמתו. אני רוצה זיכרון של פיל. אני צריכה זיכרון של פיל. אני מנסה להתקבל לתואר שני בפסיכולוגיה ומתמודדת מול המון אנשים מוכשרים ומעט מקומות. ממילא אני גם אישה של טקסים. אני מבינה את הצורך בטקסים כדי לזכור. טקסים קטנים אחרי המקלחת. הטקס של הקפה בבוקר או הטקס של הגלולה והספר בערב. הייתי רוצה להיות חלק משבט של פילים. הייתי רוצה לזכור את העבר ואת כל המקומות בהם ניפרדתי ממישהו מהשבט שלי. הייתי רוצה לעזור לשבט שלי לזכור ואז לספר לו את הסיפור שלו מחדש, כך שתתהווה בו תובנה. הייתי רוצה להיות פיל וכמו הפילים בתאילנד ללכת לבית הספר לפילים ולעזור לבני האדם. לקחת אותם ממקום למקום מתובנה לתובנה. ללוות אותם בין הכאבים שהחיים מזמנים להם. להיות אוזן קשבת. אוזן של פיל.

 אמבה.או ג'וק.אבל אם ג'וק אז בטבע, לא בבית , שיש בו סכנת ריסוס או דריסה.ככה אהיה מוגנת ממלחמה גרעינית ומכאב ודאגות.
יצא קצת דכאוני ומיואש.לא נורא.

אני חייבת להגיד שכל חיי מכלבים ברמות אחרות,בלי שום סיבה מיוחדת. נרתעתי מהם וכל פעם שראיתי כלב בזווית העין ברחתי. לפני כמה ימים ראיתי כלב משוטט ליד הבית שלי,הוא היה גדול ונראה לי טיפה מאיים. המחשבה הראשונית שלי הייתה כמובן לברוח, כמו שאני עושה בכל פעם שאני נתקלת בכלבים. אבל משהו במבט שלו תפס אותי. הוא ניגש אליי במבט כזה חמוד שאי אפשר לעמוד בפניו התחלתי ללטף אותו ושיחקתי אותו בעשר דקות שחלפו עד שהייתי צריכה ללכת. פתאום הבנתי שכל השנים האלה דמיינתי לעצמי בראש איזה תרחיש שכל כלב שאני רואה כאילו נברא כדי לתקוף אותי. הבנה שפחדתי מחוסר הידיעה. מעולם לא הייתי בסביבת כלב וכל פעם שעמד לידי כלב במרחק של 2 מטר הייתי בורחת תוך כדי אמירת "כלב טוב,כלב טוב" הבנתי שעשיתי מעכבר פיל. אני היחידה שהכשלתי את עצמי. אז כמה שזה מפתיע,אני רוצה להיות כלב. (אמרתי את זה הרגע?)

אני בהריון די מתקדם, כבר שבעה וחצי חודשים שאני לוקחת איתי את המטען הזה לכל מקום.
בחודשים הראשונים סבלתי ממחלת ים באופן תמידי, התחלתי לאכול כמויות שלא האמנתי שאפשר לאכול ובשילובים הזויים לגמרי!
הבגדים האהובים עלי לא יוצאים מהארון, עליתי מידה בנעליים ועכשיו שהבטן כל כך גדולה אני צריכה עזרה בקשירת השרוכים.
אני מתרגשת כשאני רואה תכנית בטלוויזיה, בוכה כשזו תכנית על אופנה או ילדים ומתנצלת באופן קבוע על התפרצויות של מצבי רוח והורמונים…
עכשיו שאני בשמירת הריון, החיה שהכי הייתי רוצה להיות היא סוסונית ים!
סוסון הים הוא זה שנושא את הקטנטנים בתוכו, הוא זה שעובר את התהליך המופלא הזה ששום גבר לא יכול לחוות.
בתור סוסונית ים אשב לי בנחת, אצחק על הבטן שגדלה לו ואתפנק עם כוס יין ושרשרת נמרים

בטח כולכן חושבות שהשתגעתי אבל תפנימו….. לשבלול יש בית תמיד איתו. בלי משכנתא. בלי בעיות זוגיות. לא ממהר לשום מקום. ישן בקיץ (ויש מאנייקים שדורכים עליו אבל כאלה יש גם אצל בני האדם על בני אדם).

נמרי הטיגריס הכתומים בעלי הפסים השחורים-

לא רק שהם יפהפיים בעיניי-

זו פשוט חיה ששורדת, חזקה,משיגה את שלה.

אני בהחלט מזדהה איתה- ובוחרת בה!

לסיום- קבלו שאיגה ממני…..

החיה שהייתי רוצה להיות היא ללא ספק נשר שרואה את כל העוולות בחברה כי הוא רואה גבוה, היכולות תקשור שלי מאפשרות לי את אותו דבר, אם יש איזה פשע או עוולה באיזור שלי אני חשה את זה, מריחה את זה.

והנה ההסבר המיוחד שלי:
הכל יודעים שזה מאוד,
טיפשי לדרוך על הקיפוד…
הלוואי הייתי גם אני,
קיפוד קטן וקוצני.
כל מי שרק ידרוך עלי,
יבין מיד שלא כדאי!
אבל אני סתם נמושה,
חסרת שיריון או הגנה.
מי שרוצה עלי דורך,
מנקה ת`נעל והולך…

מצד אחד, אני ממש שונאת אותם כשהם חגים מסביבי ביום חם של קיץ, אבל מצד שני… להיות זבוב היה יכול להיות ממש מושלם!
הייתי יכולה להיכנס לכל תצוגת אופנה שרק הייתי חולמת עליה, ולהיות בכל יום צילומים, בכל הופעה, ובעצם בכל מקום מתי שהייתי רוצה, וגם היה לי קל להגיע כי הייתי מנצלת את כישורי התעופה שלי!
ולכן החיה שהכי הייתי רוצה להיות היא זבוב, כי הייתי מנצלת את זמן החיים של שבוע עד שלושה בבילוי בכל שבועות האופנה בעולם (:

 לא מעט סיטואציות שחוויתי במהלך החיים לימדו אותי על עצמי שיש בי מכלול של תכונות חיתיות: לפעמים אני שקטה כמו דג, לפעמים עוקצית כמו דורבן, שולפת ציפורניים כמו חתולה, נלחמת כמו אריה, נאמנה כמו כלב ולצערי לפעמים עדינה כמו פיל בחנות חרסינה, ממש מאגדת בתוכי גן חיות שלם (-: אבל יש חיה שמלווה אותי מילדות, חיה שלא הצלחתי להיפטר ממנה לחלוטין ולא הצלחתי לבצע עבורה טרנפורמציה – את רוב ימי ילדותי העברתי בהרגשת הברווזון המכוער – הייתי ילדה שמנמנה עם שיער קצוץ ומשקפיים ענקיות (ממש לא טום בוי, פשוט ןלא שייכת לא לכאן ולא לכאן) ומעולם לא נימנתי על "חבורת המקובלים". תמיד היתה לי חברה טובה אחת וזה הספיק לי. עם תחילת לימודיי בתיכון גבהתי (הטבע עושה את שלו) והמשקל התאזן, הארכתי שיער והיום יש לי רעמת תלתלים ארוכה, ואת המשקפיים החליפו תקופה ארוכה עדשות מגע. היום כשאני מסתכלת במראה אני כבר לא מרגישה ברווזון מכוער, אבל הגישה הזו עדיין מלווה אותי לכל מקום – תמיד אעדיף להיטמע בקהל ולא להתבלט או למשוך תשומת לב. לכן התשובה לשאלה איזו חיה הייתי רוצה להיות היא ללא ספק – החיה שהייתי רוצה להכניס לסאפרי שבתוכי היא ברבור יפה תואר. אבל כמובן שגם הברבור היפייפה צריך לחיות בשלום עם שאר התכונות החיתיות שלי – כדי שלא אעבור שינוי קיצוני ואהפוך בטעות לטווס (-:

אמנם יש את המיתוס הישן נושן על הזאב הבודד המיילל לאור הירח, אבל האמת היא, שזאבים הם חיות המסתובבות בלהקות.
זאב היא חיה עוצמתית ויפה, ציידת קרה ומחושבת אך גם אימהית וחייבת את הבייחד עם שאר הלהקה, בדיוק כמוני.

וגם אם לפעמים מתבודדת, מי מאיתנו לא צריך את השקט זה מידי פעם, הא?

חיה רעה!
כזו שמנצלת כל רגע
כזו שטורפת את החיים
כזו שלא מפספסת הזדמנויות
כזו שלא אכפת לה מה חושבים
כזו שלא מפחדת להיות שונה
או לקפוץ ממטוס
או לעשות קעקוע
או לצעוק בקול שהיא אוהבת.
אותו.
גם אם הוא (עדיין) לא.

הגיע הזמן לשינוי.

 כמו פאלקור, דרקון המזל, ב"סיפור שאינו נגמר". מאז שראיתי את הסרט הזה, כשהייתי ילדה קטנה, אהבתי אותו. דרקון ידידותי עם ראש של אריה ופרווה נעימה, שנושא אותך מעל ארץ הדמיון ונמצא שם בשבילך- חבר אמיתי.כי בלי דימיון לא נצליח לעבור את החיים, כי רק מי שמאמין בעצמו ומעז לחלום גם יגשים את החלום. וזה מה שפאלקור מסמל בשבילי- את האומץ לחלום, להאמין ובסוף גם להצליח.

 אולי ציפור,כי מי לא היה רוצה לדעת איך זה לעוף..
אבל בגדול?אולי חתול.
יכול להיות שזה בגלל שיש לי שבעה חתולים בגינה או אולי כי זאת חיה כל כך אלגנטית,שמככבת היום כהדפס מהמם בין אם זה על נעליים של טופשופ או על הצווארון בחולצה של מיו-מיו..חיה כל כך מתוקה וחברותית.אז אם הייתי יכולה להיות חיה כלשהי,יכול מאוד להיות שהייתי בוחרת להיות חתול ג'ינג'י מתרפק עם עיניים ירוקות מדהימות.מיאו:)

 טוב אז קצת מוזר שאם הייתי יכולה להיות צחיה אז הייתי משהו ממשפחת החתולים הטורפים ואם לדייק אז נמר ואם להיות עוד יותר מדויקיים אז נמר לבן זו חיה מדהימה ביופיה היא מרתקת בצורה בלתי רגילה
אני מאוד אוהבת את החיות האלה לכן אני כל הזמן רואה את הערוץ נשיונאל גאוגראפיק המדהים שבזכותו אני מכירה את החיות האלה יותר טוב וגם טסתי לתיאלנד בגלל החלום שהיה לי להצטלם עם נמר.
אז אם אתם שואלים אותי השרשרת המדהימה הזאת מתאימה לי מאוד

מילדותי אהבתי את הסוסים, הסוסה היא חיה אצילית, גופה בנוי באופן שרירי ומושלם.
היא משדרת אומץ , חופש, פראות, ורעמת השיער שלה….מדהים!!
לפני כשנה הייתי 4 ימים בפסטיבל שנקרא "שנטיפי" פסטיבל רוחני
של אור ואהבה , ביליתי שם נהדר, הרבה חופש, אהבה , ללא מסגרות
והייתה שם שמאנית (כוהנת אינדיאנית) שניתחה חלק מהמשתתפים וחיברה אותם לחיות שהם מתאימים להם, כשניתחה אותי היא אמרה לי ישר את מתחברת רק לסוס!!!,
חופש, אהבה, מרחבים, אצילות – אלה תכונות המפתח אצלך, בדיוק כמו הסוס.
הייתי בהלם!, הרי היא ממש לא הכירה אותי וישר חיברה אותי לחיה האהובה עליי כל כך !!.
רכבתי לא פעם על סוס וכל פעם מחדש נפעמתי מהגוף החם שלו מהעוצמה שהרגשתי בגוף כשרכבתי , השיער המתפרע , תחושת החופש והאדרנלין…
הלוואי שבגלגול הבא מישהו שם למעלה ייתן לי את ההזדמנות להתחלף עם החיה האהובה עליי, אפילו אם זה יהיה רק ליום אחד…

הכל יודעים שזה מאוד,
טיפשי לדרוך על הקיפוד.
הלוואי הייתי גם אני,
קיפוד קטן וקוצני.
כל מי שרק ידרוך עלי,
יבין מיד שלא כדאי!
הרי עם קיפוד אף אחד לא יעיז להתעסק,
כי מיד יחטוף קוץ ויחל זועק.
אז בשביל אחד חסר ביטחון שכמותי
זהו רק חלום וחבל שלא הדבר האמיתי.

 הייתי רוצה להיות כלב נחייה מהסיבה שעיקר חייהם של כלבים אלו הם פשוט לעזור לאנשים אחרים עם לקויות הייתי רוצה לדמיין מה זה ליצור קשר כל כך חזק בלי הרבה תנאים לתת את כל כולי, את כל מה שיש לי לאחר בלי לבקש הרבה חוץ מאהבה…לדעתי הרבה אנשים יותר מדי מתעסקים בחיפוש אחר העושר שבסופו של יום כלול הרבה בעושר, אני אומרת רק תסתכלו על כלב שאומן לעזור כל חייו ותלמדו ממנו את הטוב לב שבו, אהבה רגישות שמחה לכלבים נחייה ובכלל יש תכונות אנשויות שהמון בני אנוש יכולים ללמוד..האם זה לא מספיק לראות כלב נחייה מאושר עם בעליו רק מהסיבה הפשוטה, שהוא נתן אהבה וקיבל בחזרה ?

רבים לא יודעים שמאחורי החמידות של הפנדות עומדת דרך אבולוציונית קשה – השחור לבן שלהן לא נובע מסיבות אופנתיות, אלא כצבעי הסוואה (מה שלא כ"כ הגיוני ביערות הבמבוק של סין, אך היה רלוונטי להפליא בעידן הקרח), והמפתיע מכל – הן פיתחו אצבע שישית על-מנת שיוכלו לאחוז בבמבוק – צמח שהן לא מסוגלות לאכול שבעים אחוז ממנו! זה בדיוק היופי בחיות הללו – הן מנסות, מצליחות, מגלות שזה חסר תועלת לחלוטין, ועושות הכל בסטייל ובקסם – תכונות שלעולם לא יוצאות מהאופנה :-)

 פעם אבא שלי שאל אותי שאלה מעניינת: אם ניתנה לך האפשרות במה היית בוחרת, לקרוא מחשבות או לעוף?? ואני מיד עניתי לעוף כמובן! איזה כיף היה לי אם הייתי יכולה סתם כך לפרוש כנפיים ולעוף, לנדוד ממקום למקום, לגלות נופים חדשים, להביט על הכל מלמעלה. כמו הציפור גם אני זקוקה לחופש. לעיתים קרובות אני עושה "סטופ" על קצב החיים המטורף, וכמו הציפור נודדת לי למקום מרוחק ומרגיע לבדי, לעיתים בחו"ל ולעיתים בארץ, בטבע. החופש עבורי הוא מצרך חשוב שבא לידי ביטוי גם בחיי הפרטיים, אם זה במקצוע בו אני עוסקת המאפשר לי חופש יצירה ומחשבה,ואם בזוגיות כשאני מתקשה ללכת צעד קדימה ולמסד את היחסים שלי עם בן זוגי, כי כאמור אני חוששת לאבד אותו. הציפור נראית תמיד מאושרת ושלווה, היא מצייצת ושרה וגם כשהיא מזהה סכנה היא תמיד יכולה לפרוש את כנפיה ולברוח.

 הייתי רוצה להיות זברה
שיש לה את הנתונים הטבעיים להתחבר עם הטבע
להיות אחת שלא בולטת מידיי ולא נעלמת .פשוט מתחרבת לכולם
וכולם מתחברים אליה ושהמראה החיצוני שלה לא מרחיק ממנה אנשים כי הוא מאיים עליהם-במיוחד בנות

כי כשאתה כולך בצבע זהב אתה לא צריך לקנות תכשיטי זהב…

הייתי רוצה להיות כלב ..
אי אפשר לשנוא את החיות האלה!! הם כ"כ מתוקים והכי כיף להם כי הם מקבלים הכל : מטפחים אותם ,יוצאים איתם,מאכילים אותם,אוהבים אותם ♥,משחקים איתם זה כמו להיות ילדים לנצח שזה הכי כיף ..בעצם הם לא צריכים לדאוג לכלום פשוט להיות חמודים ולזרום עם בני האדם ,וזה מה שהם עושים הכי טוב.
הם גם ממש יפים ומתקתקים פשוט מושלמים ואין בהם שום דבר רע.. ובעצם האישיות היא מה שעושה אותם כ"כ יפים מבחוץ והדבר הכי חשוב שהם לא מורידים את החיוך שלהם מהפנים ומקבלים הכל בשמחה

 
לחיה המדהימה הזאת- דולפין יש את כל המרחב שהוא יכול רק לבקש. את כל האוקיינוסים יש לו אבל בכל זאת, למרות כל המרחב הוא בוחר להיות קרוב למשפחתו.
הדולפין מסמל בשבילי מצד אחד מרחב וחופש ומצד שני מחוייבות ונאמנות למשפחה.
הדולפין הוא בין החיות הכי חברותיות בטבע. הוא כמעט ולא תוקף אף אחד.
הוא מסוגל לעשות פלאים לבני אדם שחולים במחלות חשוכות מרפא.
יש לו רק יתרונות. הלוואי וגם לי היות את היכולות שיש לו.. להתחבר עם כולם, לרפא, לעשות טוב לסובבים והכי חשוב להיות מחוייב למשפחה ולהחליט שלמרות כל המרחב הוא רוצה להיות בקרבתם.

הייתי רוצה להיות סוס, מכיוון שהסוסים הם חיה שאצילות ויופי נוטפים ממנה.
לסוסים יש רעמה יפה וחלקה כזאת שכל אחת הייתה רוצה שתהיה השיער שעל ראשה.
רכיבה על סוסים נחשב ספורט אציל ומלכותי וזה מחזק את העובדה שבסוסים יש משהו מלכותי במיוחד!
כל החיבה שלי לסוסים התחילה למעשה בפירוש שמי בצרפתית.
הפירוש של השם: שובל, הוא סוס בצרפתית. מאז שגיליתי זאת החלה אהבתי העזה לסוסים והם חיה שאני מעריצה.
למזלי התברכתי גם בשיער שמאוד מזכיר רעמה של סוס כי הוא מאוד חלק.
לכן התסרוקת זנב סוס ממש מציאותית על שיערי.
לדעתי השרשרת המקסימה הזאת תלך מקסים עם תסרוקת זנב סוס ותוסיף לאצילות שלי מאוד.

אני הייתי רוצה להיות כלב נחייה,לדעתי אין דבר שמשתווה מלראות אדם עם לקות שיצר קשר כל כך מיוחד על כלב שאומן, פשוט רק לעזור לאחרים. אומרים שקשה לשרוד בטבע אבל בשביל חיות כאלה שווה לשרוד, הכלב מפצה על הכל בתכונות אנושיות שהמון בני אנשו צריכים ללמוד והעובדה שהכלב מסוגל בכלל ללמוד על כך שמהות חייב תהיה לסייע לאדם אחר זה ברכה בשבילי תהיה…יצא לי להכיר כלב אחד כזה מבן אדם קרוב אליי גם עם לקות, הכלבים האלה הם טובי לב, בלי שום רוע איזה עוד חיה תמצאו שמהעיניים שלה זוהר אושר שמחה רגישות ואהבה לבעליו ? אנשים מחפשים המון משמעיות בחיים תארים הצלחה כסף, אנחנו יכולים ללמוד מכלבי הנחייה שכל חייהם רק עוזרים לאחרים ולא מבקשים הרבה חוץ מאהבה חזרה :)

 החיה שהכי הייתי רוצה להיות היא ציפור. הייתי רוצה להיות מסוגלת לעוף למרחק, לאן שאני ירצה, בלי גבולות.
הייתי עפה למקומות רחוקים, למקומות מדהימים, שביום יום אני יכולה רק לחלום עליהם.
הייתי עפה לאפריקה, לראות את כל החיות החופשיות רצות להן. הייתי עפה ליפן, לראות את פריחת עצי הדובדבן במלוא הדרן. אולי אפילו למצרים, לשבת לי על פירמידה בנחת, לקצה פסל החירות ולקצה מגדל האייפל להשקיף על הנוף המרהיב שמסביבי.
בטח הייתי עפה לי כך כל היום. לא פלא שתמיד אומרים לי שאני מעופפת, ושאני עוד אגיע רחוק, אני והמחשבות שלי.

 הייתי רוצה להיות כריש ,אני שכרישים זה אחת החיות הכי מדהימות שקימות בים היא בעצם המלך של הים למרות היותה עיוורת היא מצליחה להרגיש תנודות בריח של דם או אדם , בשונה ממה שחושבים כרישים לא מחפשים ריב הם רוצים להגיע ולקחת את הטרף שלהם בקלות זאת חיה מאוד יפה וחכמה אחת החיות הכי מדהימות בים זאת בהחלט החיה שארצה להיות

 את צודקת האוקספורד סטרייט באמת המקום הכי מדהים שיש,ריגשת ובעקבותיך אני אטוס בעתיד לשם.

 אין חיה אצילית יותר מהסוס ואני כמובן לא מדברת על הסוסים הרזים והמסכנים של האלטע זאכן, אלא על סוסים ערביים גזעיים, שמקבלים יחס מלכותי. כשהייתי קטנה קראתי ספר שמאוד נגע ללבי (ואני לא זוכרת את שמו) שקובצו בו מספר סיפורים על חייהם של סוסים והם סופרו מהזווית של הסוס. אח״כ הגיע אלינו לשכונה סוס שברח מפרדס כץ ואני ועוד כמה ילדים מהשכונה ניסינו לדאוג לו לשתייה ואוכל למרות שמעולם לא פגשנו סוס מקרוב והיינו אולי אמורים לפחד מחיה כל-כך גדולה ועוצמתית. למעשה מתחת לכל השרירים הללו, רוב הסוסים הם בעצם פחדנים מאוד וכל רעש חזק ולא מוכר יכול לגרום להם לפאניקה. אחרי הכל, מדובר בחיית טרף שהאינסטינקט הראשוני שלה הוא לברוח. אחרי יום או יומיים הגיעו בריונים מפרדס כץ לקחת את הסוס בחזרה. כל-כך ריחמתי עליו. בימינו לסוסים אין את התפקיד החיוני שהיה להם לפני המצאת המכונית, אבל זו עדיין חוויה מדהימה להסתכל לחיה הזו מקרוב בעיניים הרגישות שלה ולרכב על גבה ואני מתארת לעצמי שזה עוד יותר מדהים להיות סוס שדוהר חופשי במרחבים.

ללא ספק פרפר זו החיה הכי יפה שיש!!
פרפר זו חיה יפה לא משנה באיזה צבע הוא!
הוא מסמל אהבה ואושר :)

אה סליחה שאלתם איזו חיה הייתי רוצה להיות, אז אני מניחה שכבר הסגרתי את עצמי אבל ללא צל של ספק- הייתי רוצה להיות חתולה. ולא סתם חתולה, -ה-חתולה שלי.
ולמה? כי באמת הייתי מעדיפה כרגע להיות מכודררת (מהמילה "כדור") במיטה שלי, מעל השמיכה המקופלת וליצור שקע בצורה של כדור חתולי. מדי פעם לדאוג להיגיינה האישית שלי (אבל זה מקובל, אני אוהבת להתקלח) וזהו.
שכל כל כמה זמן איזה יצור מגודל (AKA אמא שלי/אני) ימלא לי קערת אוכל וקערת מים ואהיה שבעה. אני אפילו לא אצטרך להוריד את המים בשירותים! גם בשביל זה היצור המגודל קיים.
במקום שבמוחי יעברו מחשבות מטרידות למיניהן על למידה, אני אחשוב אסטרטגית איך לתקוף יצור מגודל כזה או אחר ולתפוס לו את המקום על הספה, או פשוט להתיישב בחיקו ושילטף אותי בעדינות (רק לא בבטן! אני לא סובלת את זה…).

אולי אם אני רק אעבוד על המיאו שלי …

 בכלל לא קיימת במציאות…. הייתי רוצה להיות פגסוס לבן ואצילי, כי אם כבר לחלום- אז למה לא להיות החיה הכי מדליקה שהמציאו אבר!!!

 לא קיימת בכלל במציאות… הייתי רוצה להיות פגסוס לבן ואצילי, ממש כמו באגדות! אם כבר לחלום- אז שיהיה בתור החיה הכי מדליקה שהמציאו אבר!!!

הייתי רוצה להיות היא.
החתולה שלי.
אז מה מיוחד בה כל כך?
את החתולה שלי קיבלתי לאחר שאיבדתי חתול.
אספנו אותה מהרחוב.
חתולה צבעונית- שחור, ג'ינג'י ולבן.
כתם שחור על עין אחת כתם ג'ינג'י על עין שנייה ובאמצע פס לבן.
אז מה מיוחד בה?
שהיא הייתה החברה הכי טובה שלי.
הייתי רוצה לדעת מה היא הרגישה סתם כשישבתי איתה.
מה היא הרגישה שהייתה נכנסת לי מתחת לפוך שהלכתי לבית ספר.
מה היא הרגישה שניסיתי לקלח אותה אבל שנאה מים.
ומה היא הרגישה שגרם לה להגן עליי מנחש.
החתולה שלי הייתה איתי 7 שנים.
והייתי רוצה להיות היא לרגע כדי לדעת איך היא שרדה לפני שהכרתי אותה.
אז היא לא הייתה סתם חתולה.
היא הייתה היחידה שחיבקה אותי באמת כשבכיתי.
אז כנראה שלפעמים חתול יכול להיות גם החבר הכי טוב..
אז הייתי רוצה להיות היא ושהיא תהיה בן אדם.. כדי שתוכל לדבר ואדע מה היא הרגישה..

הייתי רוצה להיות ציפור כדי שאני אוכל לעוף מפה כבר!

 מעבר ליופיו ומתיקותו זאת החיה החכמה ביותר שאני מכירה: כזו שיודעת לגרום לכל האנשים מסביבה לעשות רק את מה שהיא רוצה או מחליטה, ולנהל ללא הרף את בעליה ביד רמה ובלתי מתפשרת. בנוסף, היכולת שלו לנהל סדר יום תמידי סביב אוכל, שינה ומקלחת הוא הפנטזיה החלומית שלי. חוץ מזה שזאת החיה היחידה בטבע (כולל בני אדם!) שיש לה ריח מעולה ומשכר, היא לא תלותית ולא נאמנה בצורה עיוורת לבעליה.
לסיכום: אח לו רק הייתי יכולה לאמץ לעצמי את כל התכונות הנפלאות הללו :)!

מכל החיות בעולם הכי הייתי רוצה להיות פילה. לא טורפת אף אחד וגם לא טורפים אותי, יכולה לאכול מה שבא לי עוד עוד בלי חשש להיות שמנה, והשיא- להסתובב כל יום עם החברות שלי – הכניסה לבנים אסורה ;)

 פנתר שחור.
למה? הפנתר השחור הוא חיה אצילית ואלגנטית מעין כמותה.
הפנתר משתמש בשכלו ובטכניקות ציד מיוחדות ולא מסתמך אך ורק על אינסטינקטים.
המשיכה שלי לפנתר השחור התחילה בתוכנית משנות ה-80, מנימל, שהוקרנה בערוץ 1 (לא היו ערוצים נוספים בזמנו). הגיבור היה איש רגיל שזכה ביכולות להפוך לחיות שונות ולהציל אנשים בכל מיני אירועים. פעם הוא הפך לדולפין כדי להציל אישה שנכלאה בתיבת עץ ונזרקה לתחתית האוקיינוס, פעם הפך לסוס כדי לרדוף אחרי פושע ברחובות עיר סואנת.
אך דמות החיה הבולטת ביותר, שאליה חזר והפך שוב ושוב, הייתה הפנתר השחור החלקלק והיפהפה, ומאד אני חולמת להיות פנתר שחור.

 הכי אהיתי רוצה להיות דולפינה שמרפא עוזרת לילדים בכול מיניי בעיות ואהיה גדולה יפה חזקה דולפינה מיוחדת שכולם באים אלייה כמו שבאים לרב להיתייעץ אז שיבואו אלייי ואת האנרגיות שלי הוציא בשתיקה ובמבט כובש כמו דולפינה גדולה ויפה ושייש לה מרחב בים הגדול ולב גדול

 אני לא רוצה ליהיות פרפר אני גם לא רוצה להיות אריה כול רצוני הוא להיות אדם איש לאישה אחד אב לילדים וסב לנכדים. לא רוצה להיות מה שכולם רוצים כי מה לחיות האלה ולנו .ואולי הצדק איתם גם להם מגיע לחיות גם הם יוצורים חיים גם להם יש יצורים חיים מיסבבאם גםהם חיים בסביבה אוהבת אבל אהבתם שונה מחיינו .איך שלא נבחר כך הם חיינו לזה היגענו את חלקינו לעולם הזה אנו נחיי .כול מבוקשי היא תן לנו ליחיות בארצינו וליד משפחתינו בשלבה ושלום.

 הכי הייתי רוצה להיות טיגריס! חיה מדהימה ביופייה, קשוחה וכמוכל בת למשפחת החתולים, יש בה משהו סקסי וחייתי! חבל רק שזו הנה חיה בסכנת הכחדה :(

  החיה שהייתי הכי רוצה להיות היא עטלף… יש לי פוביה מטורפת מהם! אני פשוט לא מסוגלת ללכת ברחוב כשהם עפים מעליי, פחד שאני באמת לא יכולה להתמודד אתו.
ועוד הכי גרוע, שעברנו לבית חדש לפני כשנה, עם עצי פיקוסים בשדרה שממול..ושם הם חוגגים כל לילה החבר'ה האלה.
אז אני מניחה שהייתי רוצה להיות עטלף, רק ליום אחד, כדי להתמודד עם הפוביה הנוראית:)

 אין כמו העיניים של החתולה ואם אני אהיה חתולה אני לא אצטרך לשים איליינר כל יום כי פשוט יהיה לי בטבעי…
אבל ברצינות, חתולה היא חיה נקייה שיכולה להתנקות לבד שזה דבר שמאוד חשוב לנו, הבנות.
ההליכה שלה מראה קלאסיות בהתגלמותה ואצילות רבה, שאני בטוחה שכל אחת הייתה רוצה.
לחתולה יש 7 נשמות, וזה ממש טוב, כי אם עשית איזושהי פאדיחה ענקית.. זה ממש לא נורא.. יש לך עוד 6 נשמות אחרות לחיות בהם…

אז אם אפשר.. בא לי להיות חתולה..

ואת השרשרת המדהימה של קרן וולף..
=]

 הייתי רוצה להיות דולפין כי זו חיה חמודה שכולם אוהבים ומגינים עלייה , וגם בגלל שהם יפים מאוד וחכמים , בקיצור – יש לי חיבה בלתי מוסברת לדולפינים .. (:

 אם הייתי חיה הייתי רוצה להיות דולפין. החיה הזו מלאת חן ואצילות. חיה נאמנה שאת חיה מעבירה בים הכחול- והנפלא. ממש חלום.

ראו שחרר את ויליי הסרט הישן, העתיק והטוב ביותר שיביא נימוקים לטענותיי.

אם היתה לי בחירה הייתי בחורת להיות דג. שוחה לי בכיף בים. כל היום בטן גב. נהנית מהנוף בפנים ומחוץ לים. לא מעניין אותי מה מדברים. לא אצטרך לדבר כי לא ישמעו אותי. חיים יפים, שקטים, רגועים. רק נוף, ים, רוגע ושלווה…תענוג!