מתנה בשישי: מחליק שיער של נועה קירל בשווי 790 שקלים

ספרו לנו מתי בכיתן מצחוק בפעם האחרונה ואולי תזכו במחליק וערכה לשיער של נועה קירל ביוטי בשווי 790 שקלים

מאת  | ‏ 22 אוקטובר 2020

מתנה בשישי (צילום: שי פרנקו)

מתנה בשישי (צילום: שי פרנקו)

בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשות מלאות הסטייל של FF, והשבוע:

מחליק שיער של נועה קירל ביוטי, וערכת סטיילינג יוקרתית הכוללת פאוץ' ייחודי, מיני כפפה להגנה על כף היד, שטיחון הגנה למוצר מתחמם, קליפסים לנוחות העיצוב ומסרק מיוחד לתוצאות מקצועיות

כל שעליכן לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה:

מתי בכיתן מצחוק בפעם האחרונה?

*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל

שווי המתנה: 790 שקלים
ניתן להשיג באתר

**הזוכה תיבחר מבין המגיבות לפוסט עד יום א', 25/10/20 בשעה 12:00

***בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

הזוכה משבוע שעבר בשני זוגות נעליים של סקופ בשווי 500 שקלים היא כנרת, שסיפרה לנו על איזה בגד היא חורשת בזמן האחרון: "הבגד שהכי חרשתי עליו זה המדים הלבנים שלי של אחות, כי גם בזמן הסגר המשכתי לעבוד כרגיל כעובדת חיונית בבי"ח שיבא תל השומר".

  • קמתי באמצע הלילה צמאה ממש פתחתי את המקרר עם עין אחת עצומה מעייפות ושלפתי את הקנקן שהיה מולי אחרי לגימה ארוכה ומהירה הקאתי את נשמתי כי מה שהיה בקנקן זה שמן זית ולא פטל כמו שחשבתי עד עכשיו מחליק לי בגרון

    מאת: עדי עטרי |‏ 5 בנובמבר 2020 | 14:52
  • חבורת אמהות צעירות ומושוגעות חוגגות יומולדת 30 בנמל תל אביב. הגענו להאנגר בו הייתה מזרקה ממנה יצאו זרמי מים חזקים מהרצפה כלפי מעלה. רצנו בתוך המים בניסיון לא להירטב. מה שהוליד צחוקים פרועים, בגדים רטובים ופיפי בתחתונים:)

    מאת: בת 30 |‏ 28 באוקטובר 2020 | 13:20
  • לא אוהבת את התלתלים והמספרה סגורה
    אשמח לקבל מחליק במתנה

    מאת: חן |‏ 26 באוקטובר 2020 | 17:53
  • בפעם האחרונה שבכיתי מרוב צחוק הייתה כשקמתי השבוע בבוקר והסתכלתי במראה…
    אחרי כל כך הרבה זמן שלא הייתי במספרה… החלקה צבע גוונים…השיער קיבל חיים וצבעים משל עצמו
    ולא נעים להגיד לא הבנתי מי מסתכלת עליי במבט מעורפל ונטול כל שיק מהמראה…

    מאת: נילי הלה נבו |‏ 25 באוקטובר 2020 | 12:09
  • סיפור מהשנה החדשה… אחת מהברכיות של ראש השנה זה לאכול רוביא- שעועית לבנה. והסימן הוא: שירבו זכויותינו כרוביא- מלשון רוב. אבל… יש כאלה שקוראים לרוביא "לוביא" עם ל', ועבור אלו הסימן הוא: שתלבבנו כלוביא- מלשון לב, כלומר שנהיה חביבים(. אז אצלנו במשפחה המעורבת עדתית חלק נוהגים להגיד רוביא וחלק לוביא, אז גם הברכה שונה.. אז הגענו לפשרה שכולנו נאכל שני שעועיות ונברך ברכה מולחמת: "שירבו זכויותינו ברוביא.. ותלבבנו!" אז כל אחד ככה גמגם עם התלבבנו, כי זה היה חדש ולא קשור. עד שזה נתפס כמו תיק ופשוט בכל הזדמנות כל אחד תקע את התלבבנו הזה. זה היה כזה: אור תעבירי את הסלט… ותלבבנו… קנאן תעביר את הגוזלמה.. ותלבבנו.. בקיצור זו הפכה להיות מילת רוד שכל פעם שמישהו זורק אוצה כולם מתקפלים מרוב צחוק, אפילו החלפנו את התמונה בוואטסאפ המשפחתי ללב שכתוב בו "ותלבבנו", עם כל הפעמים שאמרנו את זה בטוח תהיה לנו שנה לבבית מלאת אהבה, והעיקר?- שתלבבנו חחח

    מאת: אור ק |‏ 25 באוקטובר 2020 | 11:53
  • יש לי כלב דוברמן מה זה חכם ויפפה, בעלי והבת שלי היינו בחדר הכלב שכב על הרצפה,

    סיפרתי משהו לילדה ולבעלי ואמרתי להם מי בא עכשיו. הכלב ישר קפץ לדלת חשב שמישהוא הגיע
    התגלגלנו מצחוק.

    שתדעו הכלב מבין הכל.

    מאת: דליה |‏ 25 באוקטובר 2020 | 10:56
  • הלילה, כשהאיש שהכי הצחיק אותי כנערה נפטר, יהודה ברקן העצום, החלטתי לצפות בסרט "אוכלים לוקשים" שתמיד קרע אותי, וזה גרם לי לבכות מצחוק מעורב בגעגוע לאיש ולתקופה הזו

    מאת: שרה |‏ 25 באוקטובר 2020 | 09:17
  • בכיתי גם בכיתי מצחוק! לפני שנה בדיוק קבענו כל המשפחה במסעדה לחגוג יום הולדת לאבינו היקר. הגענו אני והוריי למסעדת הבשרים מזמינים בינתיים סלטים ומזאטים וממתינים לאחותי ומשפחתה להגיע ולהזמין הארוחה. מחכים ומחכים… כשלפתע מצלצלת אחותי ושואלת היכן אנחנו, ושהם ממתינים לנו כבר זמן ממושך, ואנו עונים לה באותה השאלה… מסתבר שהיתה אי הבנה, ושאחותי ומשפחתה הגיעו למסעדה אחרת (בה תמיד היינו חוגגים) וכבר אכלו הסלטים והראשונות כבר סיבוב שני וחיכו לנו בסבלנות(יתרה) שנגיע…בכינו כולנו מצחוקקק ואני במיוחד!
    חחחחחחח…בסוף אחרי מסע שיכנועים הם אלה שהצטרפו אלינו. זה מה שקורה כשאחד לא מקשיב לשני…

    מאת: הדר |‏ 25 באוקטובר 2020 | 08:51
  • הפעם האחרונה שבכיתי מצחוק היה כשטסנו במסגרת העבודה לחו"ל, זה היה בינואר 2020 כשרק התחלנו לשמוע על הקורונה בתור משהו שקורה אי שם בסין. היינו כמה אנשים מהצוות על המטוס ופתאום עלה לטיסה בחור נוסף מהצוות שלנו, שהוא הכי היפוכונדר שהכרתי בחיים, הוא שומע על מחלות וישר רועד כמו עלה נידף. הוא עלה למטוס עם מסיכה!!!! והיה היחיד על המטוס שנראה ככה כמו נטע זר. כשראינו אותו פשוט לא יכולנו לעצור את עצמנו מלצחוק ואני ממש מחיתי דמעה… הוא היה נראה כל כך מגוחך ופחדן וחי בסרטטטטטט…. כולנו במטוס מרגישים שהכל כרגיל, מה הקשר מסיכות?! איזה הגזמה פראית… זה היה קורעעע!!!
    כמובן שתוך חודשיים גילינו שהוא למעשה גאון שהקדים את זמנו… והיום נראה לי ממש מוזר לשבת ליד אנשים בלי מסכה…

    מאת: יפית |‏ 25 באוקטובר 2020 | 08:38
  • ממש השבוע – אני כבר מעל שנה מנסה להכין חלות לשבת וללא הצלחה . לוקחת מכולם מתכונים וטיפים קוראת ברשת כל מיני טריקים לחלה מוצלחת ופשוט שום מתכון , טיפ או טריק לאפיית חלה מוצלחת לא עובד לי . שנייה לפני שהתייאשתי והרמתי ידיים בפעם המילון קראתי לחברה שתבוא לראות מה אני עושה לא בסדר – מפה לשלם השמרים שלי לא היו בתוקף !! התפוצצתי מצחוק , בכיתי דמעות במשך דקות ארוכות אבל סוף טוב הכל טוב ויש לנו חלות מוצלחות וטעימות .

    אז טיפ ממני אליכם לחלה מוצלחת – שמרים בתוקף :)

    מאת: מעין |‏ 25 באוקטובר 2020 | 08:34
  • צחוק של החיים! לפני שבע שנים כשעבדתי באחת מחנויות ההלבשה ראינו באחד הימים את כל הקניון רץ בבהלה החוצה ולא הבנו מה קורה. אחד העובדים חזר מבוהל מההפסקה ואמר שיש שריפה, פינינו מהר את כל הלקוחות. לקוחה אחת נשארה עם הבגדים שמדדה עליה וברחה מאיתנו כאשר היא צועקת לכל עבר: ״אני לאאאאא גונבת אני באה מחר לשלם, שלא תמכרו לי את זה!!! אני רוצהההה את זההההה!!״ … היא הגיעה גם הגיעה למחרת ואני חודש שלם לא הפסקתי לבכות מצחוק כמו שמעולם לא צחקתי….

    מאת: לירון |‏ 25 באוקטובר 2020 | 08:05
  • הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

    מאת: יעל באזוב |‏ 25 באוקטובר 2020 | 07:29
  • הפעם האחרונה שבכיתי מצחוק הייתה שבוע שעבר.
    אנו גרים בדירת גן ולאחרונה בעלי התקין רשת נגד חרקים ביציאה לגינה. הרשת בצבע אפור ובלילה מאוד קשה לראות אותה. שבוע שעבר בני יצא לגינה וסגר את הרשת ואז כשבני השני הגיע ויצא לגינה הוא לא שם לב שהרשת סגורה ונכנס ברשת בחוזקה עד שכמעט רקע אותה וכל שה בעוד שאני שוכבת בסלון וצופה במחזה ובוכה מרוב צחוק. (מיותר לומר שהיו עוד מקרים שכאלו אך במקרה הזה הייתי בשורה ראשונה) אבל זה לא נגמר פה. כשבעלי שמע על המקרה הוא החליט להדביק מדבקה זוהרת על הרשת כדי שזה לא יקרה בשנית אך למרות המדבקה הפעם בעלי היה זה שנכנס ברשת בטעות ושוב אני בוכה מצחוק. מאז מודבקים על הרשת 5 מדבקות למען יראו ויראו :)

    מאת: יעל באזוב |‏ 25 באוקטובר 2020 | 07:28
  • בפעם האחרונה שבכיתי מצחוק היה כשהגעתי לבית חולים ללדת את הבת שלי.
    מרוב לחץ ( הגעתי למחלקת יולדות בשלב מתדם מאודדד) בעלי רץ פנימה למחלקת יולדות, אבל שכח אותי מאחור. ואני מדדה באיטיות לכיוון חדר הלידה. בעלי הבין שאני חסרה רק כשהרופא שאל אותו איפה אני.
    צחקתי… צחקתי … וצחקתי…. למרות הכאבים.
    מסתבר שיש כאלה שעדיין נלחצים למרות שעברו את זה כבר 3 פעמים.

    מאת: נורית |‏ 25 באוקטובר 2020 | 04:20
  • הפעם האחרונה שבכיתי מצחוק היתה כשנסעתי לחופשה באילת עם בעלי וילדיי. השתכשכנו כולנו ביחד בבריכה ולפתע צעק המציל:
    "ילד צא מהמים".
    המציל חשב שבני נכנס למקום אסור לרחצה,
    זה לא היה נכון, אבל ביתי הקטנה בת ה- 3 וחצי, רצתה להגן על אחיה הגדול. היא ניגשה למציל והבהירה לו שהוא טעה.
    זה היה כך כך מצחיק והייתי בשוק שהקטנה שלי 'בעלת מרפקים'.

    מאת: אנני |‏ 24 באוקטובר 2020 | 23:57
  • אתמול, ביום שיש, סוף סוף נפגשנו עם משפחה שלנו אחרי הסגר. היה מרגש וטעים, ובכיתי מצחוק כשדודה (האישה הכי מבוגרת בינינו) אמרה בטעות "וופל קריסמס" כשהיא מתכוונת ל"וופל קריספי". הטעות שלה הייתה חמודה וכולנו צחקנו צחוק משוחרר עד דמעות….

    מאת: אילנה שנקר |‏ 24 באוקטובר 2020 | 22:14
  • הייתי בקניון וקניתי בקבוק שמן זית מזכוכית. שמתי בשקית, וכשירדתי במדרגות נידנדתי את השקית ופתאום שמעתי "איי! איי!" הסתובבתי והתברר שזה ראש העיר שירד במדרגות אחריי וקיבל מכה ברגל מהבקבוק של השמן. (לא ידעתי שיש מישהו מאחוריי). התנצלתי כמובן והוא חייך ואמר "לא נורא" אבל אח"כ לא הפסקתי לצחוק ולחשוב איך דברים כאלה קורים תמיד דווקא לי!

    מאת: קרן כהן |‏ 24 באוקטובר 2020 | 21:21
  • לפני שבוע ירדתי למטבח להתחיל לבשל. הבת שלי ירדה גם ושאלה איך היא יכולה לעזור והבאתי לה לחתוך 2 בצלים בזמן שאני תולה כביסה. כשירדתי חזרה למטבח ראיתי את הבת שלי עם משקפת צלילה על העיינים עשה שנורקל מתנדנד לה על הלחי ונשפכתי מצחוק מרוב התדהמה. היא הסבירה שככה היא לא תבכה מהבצל

    מאת: נגה |‏ 24 באוקטובר 2020 | 20:53
  • נסענו לשייט בסירת טורפדו באכזיב. כולם עלו בקלות לסירה, ואני, שלא כל כך גבוהה לא הצלחתי לעלות. הביאו סולם וגם זה לא עזר. ואז אנשים זרים שהסתובבו שם וראו מה שקורה הגיעו לעזור והרימו אותי ובעזרת מאמצים משותפים הצלחתי לעלות לסירה. כל הסיטואציה הייתה קצת מביכה אבל מאוד מצחיקה!

    מאת: לימור כהן |‏ 24 באוקטובר 2020 | 20:47
  • חודש המודעות לסרטן השד ואני ואחותי הגענו בשבוע שעבר לבדיקת שד שגרתית , ראשונה נכנסת מאחורי הוילון אחותי ויוצאת אחרי דקה וחצי , שנייה נכנסת אני והבדיקה לוקחת עשר דקות ארוכות …
    סיימתי את הבדיקה ואחותי חסרת הטאקט פונה לרופא ״למה הבדיקה שלי כזו קצרה ובאחותי השקעת יותר זמן ?״ והוא ישר עונה לה : ״ כשיהיה לך חזה מפואר כמו לאחותך אשקיע יותר , קטנים כמו שלך אני בודק בדקה שתיים ״ , בכיתי מצחוק

    מאת: לירון |‏ 24 באוקטובר 2020 | 16:51
  • לפני שבוע אמא שלנו החליטה להביא לנו מתנה אלבום דיגיטלי עם כל התמונות המשפחתיות.
    עד כאן רעיון מקסים. היא מספרת לנו בגאווה כמה התוכנה גאונית, כלומר בכלל לא היה לה סבלנות לערוך, וזה כל כך נפלא ופשוט שכל מה שהיא היתה צריכה לעשות הוא לשלוח את כל התמונות שהיו בקבוצת ווטסאפ המשפחתית במהלך השנה האחרונה והתוכנה של האתר יודעת לעצב לבד .
    בעצם היא בכלל לא טרחה לפתוח את החבילה שהגיעה בדואר עד לרגע זה. מיותר לציין שהיא הדפיסה לא פחות מחמישה עותקים של הספר.
    פתחנו כולנו את הקרטון והתחלנו לדפדף, והנה ברוך השם הופיע באמת כל מה שנשלח השנה בקבוצה המשפחתית: 50% תמונות מטושטשות, עשרה עמודים של כלה שאנחנו לא מכירים, מחתונה שההורים היו בה לפני חצי שנה, בגדים למסירה שמישהו פירסם בקבוצה, וגולת הכותרת: הכריכה היא למעשה תמונה מוגדלת של כף הרגל השבורה של אמא שהיא שלחה לנו מביקור אצל הרופא… בכיתי מצחוק כמו שלא בכיתי שנים ….

    מאת: לי |‏ 24 באוקטובר 2020 | 16:06
  • בכיתי מצחוק בסופש הקודם כשחבר שלי הראה לי סרטון שצילם בלילה שדיברתי איתו מתוך שינה :)

    מאת: רותם |‏ 24 באוקטובר 2020 | 10:56
  • פעם אחרונה שבכיתי מצחוק היה כשראיתי סרטון בטיקטוק על אמא שביקשה מהבת שלה (בת 5 כנראה) לביא לה נייר טאוולט וכשהילדה הגיע לשרותים האמא לקחה ממנה את הנייר ומרחה לה שוקולד על האצבעות כאילו מרחה לה קקי והתגובה של הילדה הייתה פשוט הסטרית….ממש נגעלה ועמדה להקיא מהחמשבה שיש לה קקי בידיים…צחקתי ממש בקול עם דמעות מהילדה המתוקה הזו. ראיתי את הסרטון שוב ושוב.

    מאת: קארן וינקלר |‏ 24 באוקטובר 2020 | 10:20
  • לפני כ23 שנים נסענו לפריז עם זוג חברים. בעלי סבל משפשפת נוראית ולכן נכנסנו לפארמה. המוכר לא דיבר אנגלית וכל נסיונותינו להסביר מה אנחנו צריכים נכשלו. אז בעלי עבר להסביר ב"ידיים". המוכר עדיין לא הבין וההסברים של בעלי נעשו מדוייקים יותר ויותר, כשידיו מכוונות לאיזור המפשעה ומצחיקים יותר ויותר. אנחנו ששמרנו על קור רוח, שכן אנחנו אנשים מאוד רציניים באופן כללי, ובסופו של דבר נשברנו. הזוג שהיה איתנו מיהרו לצאת כדי לא לפרוץ בצחוק ואני אחריהם. צחקנו את נשמתינו ובעודי מנסה להכניס את המטבעות שהיו לי לפאוץ', המטבעות נפלו לארץ ובעודי צוחקת עד דמעות, כשרואה שבעלי יצא מהחנות בלי המשחה, ניסיתי לאסוף את המטבעות מהריצפה ומרוב צחוק חוץ ממטבעות קצת ברח לי גם פיפי. אחד מבני הזוג שהיו איתנו גם צילם למזכרת

    מאת: סיגל |‏ 24 באוקטובר 2020 | 08:48
  • רק עכשיו וכל פעם שאני רואה את הסדרה friends..
    It’s just never gets old

    מאת: מנואה |‏ 23 באוקטובר 2020 | 22:08
  • בכיתי מצחוק לאחרונה כשבן הזוג שלי מרוב שעמום בסגר החליט לפתוח חווה בחצר, בהתחלה חשבתי שהוא צוחק, עכשיו בחצר יש לנו לול תרנגולות, 5 ארנבים, 4 תוכים, 3 צבים 2 שרקנים וכלב.. (הכמויות מדויקות לחלוטין) לדוד משה הייתה פרה גרסת הקורונה

    מאת: ירדן |‏ 23 באוקטובר 2020 | 22:03
  • בכיתי מצחוק בפעם האחרונה במפגש עם חברותיי מהתיכון מלפני 30 שנה!! הצלחנו למצוא זמן להיפגש בין סגר לסגר ולהשלים פערים וצחוקים ( למרות שמדברות בווטסאפ כל יום…) ממש קבוצת תמיכה לכל דבר ועניין הכי כייף בעולם אין חברות כאלו !!

    מאת: חגית |‏ 23 באוקטובר 2020 | 21:45
  • בכיתי מצחוק בפעם האחרונה כשמרחתי לחברה הכי טובה שלי ממרח שוקולד על הפנים והיא הייתה בשוק!!!!!!

    מאת: ליטל דוידוב |‏ 23 באוקטובר 2020 | 14:52
  • יצאתי לדייט לפני כמה ימים ועשינו פיקניק בערב עם בקבוק יין וגבינות. לקראת סוף הערב שכבנו על הגב הסתכלנו על הכוכבים אחרי 2 כוסות יין ועייפות של כל היום… התחלתי לנקר כנראה והבחור שאל אותי שאלה לא שמתי לב מה שאל ופשוט יצא לי להגיד 'משחת שיניים' . שנינו התחלנו להיקרע מצחוק ופשוט כל-כך הובכתי ולא הצלחתי להרגע עד שאמר לי שזה יישאר בסוד חח אז אל תגלו (;

    מאת: שחף |‏ 23 באוקטובר 2020 | 14:49
  • הפעם האחרונה שצחקתי זה בגלל אחותי התינוקת שקטנה ממני ב16 שנה היא בדיוק התחילה לעשות את צעדיה הראשונים וכל פעם שהיא מתחילה ללכת היא עושה ריקוד קטן וחמוד וזה מצחיק אותי כל פעם מחדש

    מאת: רחלי נעים |‏ 23 באוקטובר 2020 | 14:27
  • בדיוק אתמול, עשינו ערב בנות וכמובן שחובה להעלות סטורי. אז התאומה שלי ועוד חברה עשו סטורי ואחרי איזה חמש דקות חברה אחרת שלנו שהיא אחת המצחיקות התחילה לנתח את הסטורי והיא שמה לב שהתאומה שלי פתחה את החצאית והיא שכחה לסגור את הרוכסן (מרוב שהתפוצצנו מהאוכל) זה פשוט היה קורע מצחיק, ברמה כזאת שכאבה לי הבטן והלחיים.
    ובכלל יש לה צחוק מצחיק, טוב שיש חברה כזאת בסביבה.
    אני מאשרת שקראתי את התקנון ואני מסכימה לדבריו.
    hgkakd156@gmail.com

    מאת: יעל שלג |‏ 23 באוקטובר 2020 | 11:29
  • בכיתי מצחוק בפעם הקודמת שראיתי ארץ נהדרת אני כל פרק מתמוגגת מחדש מהגאונות של התכנית הזו.

    מאת: שחר דנה |‏ 23 באוקטובר 2020 | 10:48
  • אני מורה במקצועי , והשבוע הייתה לנו הדרכה על שימוש במשוב (כמו זום רק של משרד החינוך) , אבל בגלל שכל המורות הסתבכו להכנס לאתר אז המדריכה לימדה את השימוש במשוב דרך זום , תוך כדי שהיא מלמדת היא משתפת מסך על אתר ה"משוב " ורואים שם מורה אחת שלא הבינה שהיא צריכה לצאת מהאתר ולהכנס לזום כדי לעבור שם את ההדרכה ורואים אותה בריבוע קטן והיא מתחילה להלחץ שהיא תקועה שם ולא רואה אף אחד …. ובינתיים 37 מורות בזום מסתכלות עליה והיא נכנסה כל כך להיסטריה שהיא לא יודעת מה לעשות , שזה היה כל כך מצחיק , אני חושבת בחייםם לא צחקתי ככה .

    מאת: אביבה |‏ 23 באוקטובר 2020 | 10:28
  • הפעםהאחרונה שבכיתי מצחוק הייתה ממש השבוע. לצערי אני לא צוחקת הרבה. יש לי חיים קשים וים של צרות. הבן שלי הצעיר ניסה לשאוב מהספה הגדולה עם שואב אבק קטן. הכלבה ששכבה על הספה, פחות התלהבה מהרעיון ותקפה את השואב אבק. זה היה כל כך מצחיק שצילמתי את זה ונתתי שם לסרטון: "מלתעות 19-אימת השואב אבק". מלתעות בגלל הסרט המפורסם ו19בגלל התקופה המטורפת שאנחנו חיים בה עם COVID 19.

    מאת: תמי |‏ 23 באוקטובר 2020 | 10:07
  • הפעם האחרונה שבכיתי מצחוק הייתה אתמול בבוקר , הלכתי עם אחותי ברחוב והיא שקועה בנייד , נתקלתה בעמוד וביקשה ממנו סליחה ,המסכנה עם אף נפוח וכואב ואני לא הצלחתי להתאפק ובכיתי מצחוק

    מאת: לימור |‏ 23 באוקטובר 2020 | 09:56
  • בכיתי מצחוק שראיתי אופירה וברקו, שברקו משתלח במירי רגב , זה היה מצחיק .

    מאת: הדס |‏ 23 באוקטובר 2020 | 09:05
  • לפני כמה ימים שמעתי מישהו מהאינסטגרם שיודע לחקות מבטאים מכל מיני סדרות והוא עושה את זה כל כך טוב ותוך כדי מוסיף חיקויים של חיות בכיתי מצחוק מיזה

    מאת: אדר מימוני |‏ 23 באוקטובר 2020 | 05:16
  • הפעם האחרונה בה בכיתי מצחוק הייתה כשעברתי על תיקיות במחשב עם כל מיני תמונות וסירטונים שלי מפעם. תוך כדי ריפרוף הגעתי לסרטון שלי עם אחי (היינו שם ממש ילדים) שבו אנחנו רוקדים פריסטייל עם תחתונים בסלון, בטוחים שאנחנו רקדני מופת. נשפכתי.

    מאת: יעל |‏ 23 באוקטובר 2020 | 00:00
  • אני לא אדם שצוחק בקלות ובטח שלא עד דמעות בגלל זה מדובר באירוע באמת חריג. זה היה באמצע יום עבודה שגרתי ועמוס במשרד עו"ד מכובד- אני והשכן שלי לשולחן עבודה במשרד שוחחנו ברגיל שיחת חולין. הוא לא היה דברן כל כך בלשון המעטה, אבל מידי פעם יצא לנו לשוחח.
    אני לא אשכח שזה היה תקופה של חנוכה ודיברנו על הדלקת נרות חנוכה והוא פשוט אמר משהו ולא שם לב שהוא סיפר את אחת ההברקות הקומיות שיצאו לו.
    ברגע ששנינו הבנו את הבדיחה הסתכלנו אחד על השני ופשוט התגלגלנו מצחוק בלי הפסקה וברמה של דמעות, אשכרה בכיתי מצחוק כמעט חצי שעה רצופה!!!
    כיוון שמדובר במשרד עו"ד מכובד, קול צחוק מתגלגל ועוד בקול רם מאוד הוא זר (מאוד!) בנוף ואנשים לא הבינו מי צוחק וממה צחקנו. מי שהגיע לחדר שלנו במשרד לברר את פשר הצחוק הופתע לראות את שני העובדים הרציניים צוחקים כמו ילדים כשאני הייתי עם דמעות בעיניים ואדומה מרוב צחוק.
    זו הייתה כמעט חצי שעה של צחוק טהור עד שהצלחנו שנינו לנשום להירגע ולחזור לעבודה.. לא אשכח את היום הזה כי הפרצוף הכועס של הבוס שלי לא איחר לבוא כתשובה לקולות הצחוק שהגיעו עד לפתח דלתו והפריעו לו באמצע הישיבה. אבל זה לגמרי היה שווה את זה.

    מאת: ספיר |‏ 22 באוקטובר 2020 | 23:57
  • דוד שלי נפטר לפני 12 שנה בערך
    אוגוסט, חום אימים והלוויה אחת ממש עצובה… עד כאן סיפור עצוב… מבעד לדמעות אני מרימה את הראש ולפתע קולטת את אבא שלי, דתי שהחליט כנראה להתמודד עם החום של אוגוסט באמצעות אחד מהכובעים שלי ששלף דקות קודם מתא הכפפות ברכב שלי…, עומד בהלוויה עם כובע מצחיה שחור, שרשום עליו בגדול בכסוף נצנצים sexy… מסיתה את הראש קולטת את אמא שלי עם כובע אחר שלי, צבע ורוד פוקסיה, רשום עליו בגדול מנצנץ fuck… זהו, בהלוויה כבר לא בכיתי… החזקתי את עצמי שלא להתפוצץ מצחוק

    מאת: מור |‏ 22 באוקטובר 2020 | 21:52
  • פעם אחרונה שבכיתי מצחוק הייתה שאני הייתי במעלית בקניון,ואחרי כמה עשרות שניות ראיתי שהיא לא זזה,נלחצתי והתקשרתי מהר לבעלי שיזעיק עזרה,חשבתי שאני אתקע שם כבר כמה ימים

    מאת: יובל |‏ 22 באוקטובר 2020 | 20:39
  • הפעם האחרונה שבכיתי מצחוק הייתה שעבדתי מהבית והלכתי רגע לשירותים,שחזרתי לעבוד ראיתי את החתול שלי על המקלדת של המחשב,מסתבר שהוא שלח מייל בטעות לבוס שלי ובואו נגיד ככה,בגלל התיקון האוטומטי במקלדת,המייל לא יצא כל כך מכובד לבוס:)(עדיף שאני לא אומר מה נכתב שם

    מאת: עמית |‏ 22 באוקטובר 2020 | 20:35
  • בפעם האחרונה שבכיתי מצחוק זה היה כשהכלב שלי המתוק(עוד שבוע בן 5) התחיל פתאום לרקוד כששמתי את השיר האהוב עליי: "dance monkey".
    הכלב שלי פשוט התחיל לכשכש בזנב,לקפוץ,להסתובב סביבו ואפילו הוציא לשון ממש לפי המוזיקה,בחיים לא צחקתי ככה!!!
    הוא היה מצחיק ומתוקי :)

    מאת: נועם |‏ 22 באוקטובר 2020 | 20:32
  • בפעם האחרונה שבכיתי מצחוק זה היה ביום ההולדת שלי,בעלי המבולגן הזמין לנו טיסה זוגית לקופנהגן במקום לקופנגן ולא שם לב.
    ארזנו בגדי ים,משקפי שמש, וכפכפים והגענו למקום שצריך בו מעיל,סוודר וכפפות.
    בואו נגיד ככה,בעלי עשה את הפדיחה של החיים שלו,אבל ניסינו להינות מהטיול הזה והיה ממש כיף.
    מאז אותה חופשה אני מזכירה את הפדיחה הזאת לבעלי כל הזמן!!!.
    זאת הייתה האמת חופשה מאוד מהנה בסוף,מתגעגעת כבר לחול!

    מאת: אריאלה |‏ 22 באוקטובר 2020 | 20:29

השאירו תגובה