מתנה בשישי: מחליק שיער של נועה קירל בשווי 790 שקלים

לא אוהבת את התלתלים והמספרה סגורה
אשמח לקבל מחליק במתנה

סיפור מהשנה החדשה… אחת מהברכיות של ראש השנה זה לאכול רוביא- שעועית לבנה. והסימן הוא: שירבו זכויותינו כרוביא- מלשון רוב. אבל… יש כאלה שקוראים לרוביא "לוביא" עם ל', ועבור אלו הסימן הוא: שתלבבנו כלוביא- מלשון לב, כלומר שנהיה חביבים(. אז אצלנו במשפחה המעורבת עדתית חלק נוהגים להגיד רוביא וחלק לוביא, אז גם הברכה שונה.. אז הגענו לפשרה שכולנו נאכל שני שעועיות ונברך ברכה מולחמת: "שירבו זכויותינו ברוביא.. ותלבבנו!" אז כל אחד ככה גמגם עם התלבבנו, כי זה היה חדש ולא קשור. עד שזה נתפס כמו תיק ופשוט בכל הזדמנות כל אחד תקע את התלבבנו הזה. זה היה כזה: אור תעבירי את הסלט… ותלבבנו… קנאן תעביר את הגוזלמה.. ותלבבנו.. בקיצור זו הפכה להיות מילת רוד שכל פעם שמישהו זורק אוצה כולם מתקפלים מרוב צחוק, אפילו החלפנו את התמונה בוואטסאפ המשפחתי ללב שכתוב בו "ותלבבנו", עם כל הפעמים שאמרנו את זה בטוח תהיה לנו שנה לבבית מלאת אהבה, והעיקר?- שתלבבנו חחח

הלילה, כשהאיש שהכי הצחיק אותי כנערה נפטר, יהודה ברקן העצום, החלטתי לצפות בסרט "אוכלים לוקשים" שתמיד קרע אותי, וזה גרם לי לבכות מצחוק מעורב בגעגוע לאיש ולתקופה הזו

הפעם האחרונה שבכיתי מצחוק היה כשטסנו במסגרת העבודה לחו"ל, זה היה בינואר 2020 כשרק התחלנו לשמוע על הקורונה בתור משהו שקורה אי שם בסין. היינו כמה אנשים מהצוות על המטוס ופתאום עלה לטיסה בחור נוסף מהצוות שלנו, שהוא הכי היפוכונדר שהכרתי בחיים, הוא שומע על מחלות וישר רועד כמו עלה נידף. הוא עלה למטוס עם מסיכה!!!! והיה היחיד על המטוס שנראה ככה כמו נטע זר. כשראינו אותו פשוט לא יכולנו לעצור את עצמנו מלצחוק ואני ממש מחיתי דמעה… הוא היה נראה כל כך מגוחך ופחדן וחי בסרטטטטטט…. כולנו במטוס מרגישים שהכל כרגיל, מה הקשר מסיכות?! איזה הגזמה פראית… זה היה קורעעע!!!
כמובן שתוך חודשיים גילינו שהוא למעשה גאון שהקדים את זמנו… והיום נראה לי ממש מוזר לשבת ליד אנשים בלי מסכה…

צחוק של החיים! לפני שבע שנים כשעבדתי באחת מחנויות ההלבשה ראינו באחד הימים את כל הקניון רץ בבהלה החוצה ולא הבנו מה קורה. אחד העובדים חזר מבוהל מההפסקה ואמר שיש שריפה, פינינו מהר את כל הלקוחות. לקוחה אחת נשארה עם הבגדים שמדדה עליה וברחה מאיתנו כאשר היא צועקת לכל עבר: ״אני לאאאאא גונבת אני באה מחר לשלם, שלא תמכרו לי את זה!!! אני רוצהההה את זההההה!!״ … היא הגיעה גם הגיעה למחרת ואני חודש שלם לא הפסקתי לבכות מצחוק כמו שמעולם לא צחקתי….

הפעם האחרונה שבכיתי מצחוק הייתה שבוע שעבר.
אנו גרים בדירת גן ולאחרונה בעלי התקין רשת נגד חרקים ביציאה לגינה. הרשת בצבע אפור ובלילה מאוד קשה לראות אותה. שבוע שעבר בני יצא לגינה וסגר את הרשת ואז כשבני השני הגיע ויצא לגינה הוא לא שם לב שהרשת סגורה ונכנס ברשת בחוזקה עד שכמעט רקע אותה וכל שה בעוד שאני שוכבת בסלון וצופה במחזה ובוכה מרוב צחוק. (מיותר לומר שהיו עוד מקרים שכאלו אך במקרה הזה הייתי בשורה ראשונה) אבל זה לא נגמר פה. כשבעלי שמע על המקרה הוא החליט להדביק מדבקה זוהרת על הרשת כדי שזה לא יקרה בשנית אך למרות המדבקה הפעם בעלי היה זה שנכנס ברשת בטעות ושוב אני בוכה מצחוק. מאז מודבקים על הרשת 5 מדבקות למען יראו ויראו :)

הפעם האחרונה שבכיתי מצחוק היתה כשנסעתי לחופשה באילת עם בעלי וילדיי. השתכשכנו כולנו ביחד בבריכה ולפתע צעק המציל:
"ילד צא מהמים".
המציל חשב שבני נכנס למקום אסור לרחצה,
זה לא היה נכון, אבל ביתי הקטנה בת ה- 3 וחצי, רצתה להגן על אחיה הגדול. היא ניגשה למציל והבהירה לו שהוא טעה.
זה היה כך כך מצחיק והייתי בשוק שהקטנה שלי 'בעלת מרפקים'.

הייתי בקניון וקניתי בקבוק שמן זית מזכוכית. שמתי בשקית, וכשירדתי במדרגות נידנדתי את השקית ופתאום שמעתי "איי! איי!" הסתובבתי והתברר שזה ראש העיר שירד במדרגות אחריי וקיבל מכה ברגל מהבקבוק של השמן. (לא ידעתי שיש מישהו מאחוריי). התנצלתי כמובן והוא חייך ואמר "לא נורא" אבל אח"כ לא הפסקתי לצחוק ולחשוב איך דברים כאלה קורים תמיד דווקא לי!

נסענו לשייט בסירת טורפדו באכזיב. כולם עלו בקלות לסירה, ואני, שלא כל כך גבוהה לא הצלחתי לעלות. הביאו סולם וגם זה לא עזר. ואז אנשים זרים שהסתובבו שם וראו מה שקורה הגיעו לעזור והרימו אותי ובעזרת מאמצים משותפים הצלחתי לעלות לסירה. כל הסיטואציה הייתה קצת מביכה אבל מאוד מצחיקה!

לפני שבוע אמא שלנו החליטה להביא לנו מתנה אלבום דיגיטלי עם כל התמונות המשפחתיות.
עד כאן רעיון מקסים. היא מספרת לנו בגאווה כמה התוכנה גאונית, כלומר בכלל לא היה לה סבלנות לערוך, וזה כל כך נפלא ופשוט שכל מה שהיא היתה צריכה לעשות הוא לשלוח את כל התמונות שהיו בקבוצת ווטסאפ המשפחתית במהלך השנה האחרונה והתוכנה של האתר יודעת לעצב לבד .
בעצם היא בכלל לא טרחה לפתוח את החבילה שהגיעה בדואר עד לרגע זה. מיותר לציין שהיא הדפיסה לא פחות מחמישה עותקים של הספר.
פתחנו כולנו את הקרטון והתחלנו לדפדף, והנה ברוך השם הופיע באמת כל מה שנשלח השנה בקבוצה המשפחתית: 50% תמונות מטושטשות, עשרה עמודים של כלה שאנחנו לא מכירים, מחתונה שההורים היו בה לפני חצי שנה, בגדים למסירה שמישהו פירסם בקבוצה, וגולת הכותרת: הכריכה היא למעשה תמונה מוגדלת של כף הרגל השבורה של אמא שהיא שלחה לנו מביקור אצל הרופא… בכיתי מצחוק כמו שלא בכיתי שנים ….

פעם אחרונה שבכיתי מצחוק היה כשראיתי סרטון בטיקטוק על אמא שביקשה מהבת שלה (בת 5 כנראה) לביא לה נייר טאוולט וכשהילדה הגיע לשרותים האמא לקחה ממנה את הנייר ומרחה לה שוקולד על האצבעות כאילו מרחה לה קקי והתגובה של הילדה הייתה פשוט הסטרית….ממש נגעלה ועמדה להקיא מהחמשבה שיש לה קקי בידיים…צחקתי ממש בקול עם דמעות מהילדה המתוקה הזו. ראיתי את הסרטון שוב ושוב.

רק עכשיו וכל פעם שאני רואה את הסדרה friends..
It’s just never gets old

בכיתי מצחוק בפעם האחרונה במפגש עם חברותיי מהתיכון מלפני 30 שנה!! הצלחנו למצוא זמן להיפגש בין סגר לסגר ולהשלים פערים וצחוקים ( למרות שמדברות בווטסאפ כל יום…) ממש קבוצת תמיכה לכל דבר ועניין הכי כייף בעולם אין חברות כאלו !!

יצאתי לדייט לפני כמה ימים ועשינו פיקניק בערב עם בקבוק יין וגבינות. לקראת סוף הערב שכבנו על הגב הסתכלנו על הכוכבים אחרי 2 כוסות יין ועייפות של כל היום… התחלתי לנקר כנראה והבחור שאל אותי שאלה לא שמתי לב מה שאל ופשוט יצא לי להגיד 'משחת שיניים' . שנינו התחלנו להיקרע מצחוק ופשוט כל-כך הובכתי ולא הצלחתי להרגע עד שאמר לי שזה יישאר בסוד חח אז אל תגלו (;

בדיוק אתמול, עשינו ערב בנות וכמובן שחובה להעלות סטורי. אז התאומה שלי ועוד חברה עשו סטורי ואחרי איזה חמש דקות חברה אחרת שלנו שהיא אחת המצחיקות התחילה לנתח את הסטורי והיא שמה לב שהתאומה שלי פתחה את החצאית והיא שכחה לסגור את הרוכסן (מרוב שהתפוצצנו מהאוכל) זה פשוט היה קורע מצחיק, ברמה כזאת שכאבה לי הבטן והלחיים.
ובכלל יש לה צחוק מצחיק, טוב שיש חברה כזאת בסביבה.
אני מאשרת שקראתי את התקנון ואני מסכימה לדבריו.
hgkakd156@gmail.com

אני מורה במקצועי , והשבוע הייתה לנו הדרכה על שימוש במשוב (כמו זום רק של משרד החינוך) , אבל בגלל שכל המורות הסתבכו להכנס לאתר אז המדריכה לימדה את השימוש במשוב דרך זום , תוך כדי שהיא מלמדת היא משתפת מסך על אתר ה"משוב " ורואים שם מורה אחת שלא הבינה שהיא צריכה לצאת מהאתר ולהכנס לזום כדי לעבור שם את ההדרכה ורואים אותה בריבוע קטן והיא מתחילה להלחץ שהיא תקועה שם ולא רואה אף אחד …. ובינתיים 37 מורות בזום מסתכלות עליה והיא נכנסה כל כך להיסטריה שהיא לא יודעת מה לעשות , שזה היה כל כך מצחיק , אני חושבת בחייםם לא צחקתי ככה .

הפעם האחרונה שבכיתי מצחוק הייתה אתמול בבוקר , הלכתי עם אחותי ברחוב והיא שקועה בנייד , נתקלתה בעמוד וביקשה ממנו סליחה ,המסכנה עם אף נפוח וכואב ואני לא הצלחתי להתאפק ובכיתי מצחוק

לפני כמה ימים שמעתי מישהו מהאינסטגרם שיודע לחקות מבטאים מכל מיני סדרות והוא עושה את זה כל כך טוב ותוך כדי מוסיף חיקויים של חיות בכיתי מצחוק מיזה

אני לא אדם שצוחק בקלות ובטח שלא עד דמעות בגלל זה מדובר באירוע באמת חריג. זה היה באמצע יום עבודה שגרתי ועמוס במשרד עו"ד מכובד- אני והשכן שלי לשולחן עבודה במשרד שוחחנו ברגיל שיחת חולין. הוא לא היה דברן כל כך בלשון המעטה, אבל מידי פעם יצא לנו לשוחח.
אני לא אשכח שזה היה תקופה של חנוכה ודיברנו על הדלקת נרות חנוכה והוא פשוט אמר משהו ולא שם לב שהוא סיפר את אחת ההברקות הקומיות שיצאו לו.
ברגע ששנינו הבנו את הבדיחה הסתכלנו אחד על השני ופשוט התגלגלנו מצחוק בלי הפסקה וברמה של דמעות, אשכרה בכיתי מצחוק כמעט חצי שעה רצופה!!!
כיוון שמדובר במשרד עו"ד מכובד, קול צחוק מתגלגל ועוד בקול רם מאוד הוא זר (מאוד!) בנוף ואנשים לא הבינו מי צוחק וממה צחקנו. מי שהגיע לחדר שלנו במשרד לברר את פשר הצחוק הופתע לראות את שני העובדים הרציניים צוחקים כמו ילדים כשאני הייתי עם דמעות בעיניים ואדומה מרוב צחוק.
זו הייתה כמעט חצי שעה של צחוק טהור עד שהצלחנו שנינו לנשום להירגע ולחזור לעבודה.. לא אשכח את היום הזה כי הפרצוף הכועס של הבוס שלי לא איחר לבוא כתשובה לקולות הצחוק שהגיעו עד לפתח דלתו והפריעו לו באמצע הישיבה. אבל זה לגמרי היה שווה את זה.

פעם אחרונה שבכיתי מצחוק הייתה שאני הייתי במעלית בקניון,ואחרי כמה עשרות שניות ראיתי שהיא לא זזה,נלחצתי והתקשרתי מהר לבעלי שיזעיק עזרה,חשבתי שאני אתקע שם כבר כמה ימים

בפעם האחרונה שבכיתי מצחוק זה היה כשהכלב שלי המתוק(עוד שבוע בן 5) התחיל פתאום לרקוד כששמתי את השיר האהוב עליי: "dance monkey".
הכלב שלי פשוט התחיל לכשכש בזנב,לקפוץ,להסתובב סביבו ואפילו הוציא לשון ממש לפי המוזיקה,בחיים לא צחקתי ככה!!!
הוא היה מצחיק ומתוקי :)