מתנה בשישי: 500 שקלים לקנייה ב-Moxie TLV

ספרו לנו מה אתן מתחרטות שלא קניתן ואולי תזכו בגיפט קארד על סך 500 שקלים לקנייה ב-Moxie TLV

מאת  | ‏ 1 אוקטובר 2020

מתנה בשישי (צילום: אופיר לוי. חולצה: חיה מיכלסון, ג'ינס: צוקר ל-Moxie TLV)

מתנה בשישי (צילום: אופיר לוי. חולצה: חיה מיכלסון, ג'ינס: צוקר ל-Moxie TLV)

בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשות מלאות הסטייל של FF, והשבוע:

גיפט קארד על סך 500 שקלים לקנייה ב-Moxie TLV

כל שעליכן לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה:

מה אתן מתחרטות שלא קניתן?

*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל

שווי המתנה: 500 שקלים
ניתן להשיג באתר

**הזוכה תיבחר מבין המגיבות לפוסט עד יום א', 4/10/20 בשעה 12:00

***בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

הזוכה משבוע שעבר במברשת Dafni Classic להחלקת השיער בשווי 650 שקלים היא ירדן, שסיפרה לנו ממי היא מחכה להתנצלות: "אני מחכה לסליחה מהבחור שהתאהבתי בו לראשונה בחיי ואחרי חודשיים מדהימים של דיבורים כל יום, מלא פגישות, פרפרים והמון צחוקים – הוא פשוט נעלם. לא דיבר ולא תקשר, גם אחרי שאני ניסיתי ליצור קשר יותר מכמה פעמים. אחרי שנה נפגשנו במקרה בבר והוא בקושי זכר את השם שלי. מאותו רגע הבנתי שתפיסת האירועים יכולה להיות מאוד שונה בין שני אנשים, ושלא כדאי לפתוח את הלב מהר כל כך".

  • זכרון ילדות, דודתי לקחה אותי לחנות צעצועים ענקית, היו שם דברים שחלמתי עליהם, והנה דודתי מביאה משהו מעופף שלא האמנתי שקיים, הוא כבר היה בידיים שלי אבל אז היא איכשהו עיצבנה אותי ומהעצבים המיותרים שלי לא הסכמתי שתקנה לי כלום. ככה השארתי את החלום שלי שם, ויצאתי רק עם העצבים מהחנות. עברו 35 שנים מאז, החרטה עדיין איתי

    מאת: יפית |‏ 4 באוקטובר 2020 | 11:56
  • אני מתחרטת שלא קניתי את המשקפיים הורודות שתמיד רציתי על מנת לראות את העולם בורוד
    בהשראה אופטימית קלילה וזאת ב-50 גוונים של ורוד כי לצערי קניתי משקפיים אפורות ומאז אני רואה את העולם באפור בהשראה פסימית כבדה וזאת ב-50 גוונים של אפור .

    לפעמים מתעממות, המשקפים הוורודות,

    ואז העולם נראה כבד, אפור ומלא דמעות!

    ואני מתיישבת, בלב כואב כותבת

    מאת: עליזה |‏ 4 באוקטובר 2020 | 11:55
  • די ,כאילו בערך, החלטתי השנה שחג סוכות בוטל, סגר, לבד, וכו. אפילו הרמתי גבה שאנשים המשיכו להתארגן אליו כרגיל. ובכל זאת הגיע ערב החג ואיתו הרגשה שונה, אחרת,מבאסת.
    דיברתי עם אחותי ושיתפנו בחוויות לקראת ערב חג, כששתינו הולכות להעביר אותו לבדינו. היא סיפרה שכן הכינה שולחן חג סימלי. אני אמרתי שהכי אני מצטערת שלא קניתי פרחים. כי בכל חג אני אוהבת שיש בבית פרחים-הם בשבילי יותר מכל מסמלים את האווירת חג האמיתית.
    אחרי השיחה השתכנעתי שאולי אעשה זר קטן ממה שגדל בחצר הבית… וכך היה-יצא מדהיםםם…
    ועכשיו,יכול גם יכול ,להמשיך החג השבוע, בכבוד בפאר והדר. אז נראה שהוא לא בוטל. רק קצת שונה… .

    מאת: Moran |‏ 4 באוקטובר 2020 | 11:49
  • לנצח אתחרט שלא קניתי בטיול האחרון עם אמי לפריז זוג משקפי וינטג׳ בהדפס פרחוני מטריף בחנות יד שנייה, התלבטתי נורא לגבי המחיר ואחרי לילה ללא שינה עם המון מחשבות קמתי בבוקר הישר לחנות אך קנו אותם ערב קודם והלב שלי נשבר …

    מאת: מורן |‏ 4 באוקטובר 2020 | 11:00
  • אני מתחרטת שלא קניתי לאמא שלי בתחילת השנה בסנטר את כל החצאיות המטאליות שראינו ביחד והיא אמרה לי שזה הולך להיות הדבר הבא ואני הקנטתי אותה שהיא עדיין תקועה בשנות השישים שלה. הפסדתי ביג טיים כי ראשית אנחנו אותה מידה והרווח שלה זה הרווח שלי ודבר שני היא כל כך צדקה וכבר אין להשיגן- איך אומרים??? אין מלאי – לימיטיד אדישן !!!!

    מאת: סגלית |‏ 4 באוקטובר 2020 | 10:47
  • הדבר שאני הכי מתחרטת שלא קניתי זה משקולות!
    בתחילת הקורונה והסגר הראשון כמו מרביתנו חשבתי שזאת מחלה חולפה ושבמהרה נחזור לשגרה לכן לא רכשתי אביזרי אימון וביניהם משקולות.. לצערי התבדתי… וגם כעת בסגר השני (או השלישי כבר אבדתי…) אני נאלצת להסתפק באימון ביתי פשוט ולא מאתגר..

    מאת: מירית אהרון |‏ 4 באוקטובר 2020 | 10:46
  • גרתי בפריז במשך חצי שנה עם בן הזוג שלי והתמכרתי לחנויות יד שנייה המטריפות שיש שם. בגלל שהיינו צריכים באיזשהו שלב לחזור והמזוודות שלנו היו מפוצצות, ויתרתי על המון פריטים מושלמים שמצאתי כדי לא לשלוח לארץ המון חבילות ומזוודות. טעות גדולה! עכשיו אני כ"כ מתחרטת שלא עפתי על הקניות והוספתי כמה כבודה שרק יכולתי, במיוחד כשהסיכוי לחזור לפריז בקרוב הולך וקטן…

    מאת: בר |‏ 4 באוקטובר 2020 | 10:20
  • אני ממש מתחרטת שלא רכשתי מכשיר פאן לשיער. בין אם זה הסגר, עונת המעבר או סתם התקופה- אני מוצאת את השיער שלי כל בוקר חסר כיוון וקשה לעיצוב. כנראה שלא למדתי מתקופת הסגר הראשון לדאוג למכשיר לעיצוב השיער שלי כדי שיהיה לי לסגר השני, וספציפית לפאן לשיער.
    הפאן הישן שלי ליווה אותי הרבה שנים, עד כדי כך שיש לו ערך סנטימנטלי עבורי וקשה לי לזרוק אותו למרות שהוא הגיע לשלב שהוא כבר בקושי עובד וחלש מידי כדי להתמודד עם ימי השיער הקשוחים שפוקדים אותי לאחרונה. מסקנה- כשרואים מוצר שצריכים לרכוש, שימי את ההתלבטות בצד. אם את צריכה את זה-תקני את זה! ככה לא תתחרטי בעתיד שלא קנית.

    מאת: ספיר |‏ 4 באוקטובר 2020 | 09:54
  • טרום תקופת הקורונה, כשעוד היינו מטיילות ברחבי אירופה, הייתי עם בן זוגי בלונדון ונכסתי לאחד מסניפי זארה הגדולים באוקספורד. מה אגיד ומה אומר- גן עדן עלי אדמות, חנות ממתקים למבוגרים, כל מה שרציתי היה שם.. אבל… החזקתי את עצמי ונאלצתי לצמצמם את סל הרכישה כך שנשאר מאחור מעיל טראנץ היסטרי! על זמני בגזרה מושלמת שהיה יחסית יקר. עוד באותו היום הרגשתי שזאת הייתה טעות לוותר עליו אבל כבר היה מאוחר מדי ולא יכולתי לחזור..
    המעיל הזה הוא ללא ספק אחד הפריט שאני מאוד מתחרטת שלא קניתי.

    מאת: נועה |‏ 4 באוקטובר 2020 | 09:33
  • לפני עשור ביקרתי בארה"ב שכידוע הטרנדים מתחילים שם הרבה לפני שהם נוחתים בארצנו הקטנה. באותה התקופה בכל מקום מכרו שם את מכנסי הפדלפון והיה מבחר מטורף, אמא שלי ניסתה כל פעם לשכנע אותי לקנות לפחות זוג אחד, ואני שאז היה באופנה רק סקיני לא הסכמתי בשום פנים ואופן. ואז חזרנו לארץ וכעבור כמה חודשים פתאום הפדלפון עשה קאמבק ונהיה הטרנד הכי חם וכמובן שבסוף הלכתי וקניתי גם במחיר מופקע באחת מהחנויות הריטייל כמו כל החברות שלי במקום שיהיה לי פיס ייחודי שאין לאף אחת, מאז אני תמיד מקשיבה לאמא שלי ולעולם לא פוסלת.

    מאת: לרה |‏ 4 באוקטובר 2020 | 09:15
  • אני מתחרטת שלא קניתי בשבוע שעבר את השמלה הלבנה והמפונפנת לחג שהייתה בסייל היסטרי בחנות האינטרנטית האהובה עלי כי הייתי בטוחה שאזכה בה בתחרות שהתקיימה במקביל בעמוד הפייסבוק של המעצבת. לצערי לא זכיתי ובאותו היום גם הסייל נגמר והשמלה חזרה למחיר המקורי… ואני פשוט נותרתי בלי שמלה ובלי מצב רוח!!! באסוש…
    המסקנה: עדיף שמלה מושלמת אחת ביד מאשר קינונים אינסופיים חודש שלם…. או לפחות עד הסייל הבא….

    מאת: לירון |‏ 4 באוקטובר 2020 | 08:02
  • לפני שנה נסענו לירח דבש ביפן, כששנינו חובבים רציניים של סרטי קומיקס ודמויות אנימה. ביעד הראשון שלנו, קיוטו, עוד היינו בהלם מה״יפניות״ בכל פינה- היפנים שלבושים בצורה מוגזמת, שלטי הנאון, ארקייד של משחקים וכמובן, מלא חנויות של דמויות מאנגה יפניות. בשיטוטים ביום השני נכנסנו במקרה לחנות של בובות קומיקס ושנינו פשוט התאהבנו בפסל ענק, סופר מגניב ומיוחד של באטמן והחלטנו לשים אותו בסלון (גיקים, כבר אמרתי?). אחרי הרבה התלבטות וכשהבנו שיש עוד יום שלם לפנינו, החלטנו לא לקנות ולהיסחב, אלא לבוא עוד כמה שעות שוב.
    כשחזרנו אחר הצהריים החנות הייתה סגורה. התבאסנו ממש אבל ידענו שיש לנו עוד יומיים בעיר לפני שהולכים ליעד הבא אז אמרנו שנקנה בהמשך. מה שלא ידענו זה שהולך להיות טייפון ענק שבגללו כל הערים ביפן נסגרו לחלוטין ליומיים ומאז, במשך שלושת שבועות הטיול חיפשנו פסל כזה בכל חור, אבל לא היה

    מאת: דניאל אלון |‏ 4 באוקטובר 2020 | 07:50
  • הכי מתחרטת שלא רכשתי את הכורסא המהממת שראיתי באתנרופולוג'י בtlv. עכשיו הם סגרו, ולהזמין מחו"ל זה פרוצדורה יקרה וכואבת :(

    מאת: מיכל שיפטה |‏ 4 באוקטובר 2020 | 01:17
  • אני מתחרטת שלא קניתי את הווילה שלידנו, כי עכשיו אנחנו סובלים ממשפחה ענפה, פרימיטיבית, שכל הזמן טורקים את השער של הגינה שלהם, ואת הדלת. בזמנו לפני עלית המחירים הינו ב- 2008, המחיר היה 460K והיום הוא 2.4 מיליון. חבל.

    מאת: ש |‏ 4 באוקטובר 2020 | 00:21
  • אני מתחרטת שלראשונה בחיי החלטתי לא לקנות מתנות לחג לבני המשפחה.
    החלטה שגויה שחייבת בתיקון.

    מאת: לירז |‏ 3 באוקטובר 2020 | 16:02
  • לפני שנתיים עברתי מאוקראינה לישראל. אבל באוקראינה עזבתי את החבר הכי טוב שלי. בינואר הייתי בברלין. ובפברואר לחבר שלי הזה יש יום הולדת. הוא בן 40. ורציתי מאוד לתת לו משהו כל כך מעודד ולהזכיר לו שהוא תמיד יהיה צעיר ונאה! נראה לי שלהומואים זה אפילו יותר חשוב מאשר לבנות! ובברלין מצאתי כובע פייטים מדהימ! לבן עם ורוד וכחול, מבריק, עם מצחייה אבני חן. הוא שרוף על פייטים, למרות שהוא מסתיר את זה. אז השארתי את הרכישה ליום האחרון בברלין. וביום האחרון החנות היתה סגורה… אני עדיין מתחרטת שלא קניתי המתנה מיד.
    אחר כך הזמנתי לחבר שלי שלייקס פייטים באינטרנט.

    מאת: מריה |‏ 3 באוקטובר 2020 | 15:56
  • - למה את עצובה?
    - אני מתחרטת שלא קניתי את החליפה.
    - איזו חליפה?
    - שראינו היום, בהירה.
    - מה אהבת בה?
    - אני בחליפה הזאת הרגשתי את עצמי ג'וליה רוברטס ב"Pretty Woman"… אתה זוכר?
    - אבל היתה לה חליפה אדומה.
    - אז מה, זאת עוד יותר יפה ועדינה!
    - אוק', לאן תלבשי אותה?
    - אה, דווקא נרשמתי לקורסים. וחליפה הזו מאוד מתאימה לסטודנטית. היא גורמת לי להיות רצינית.
    - אז למה לא קנית אותה?
    - יקר מדי…
    - לא חשוב. איך אני יכול לא לקנות אם את כל כך עצובה? אני אקבל את השכר מחר. אז מחר נלך ונקנה.
    - טוב! מקווה שיתאים לי.
    - הכל מתאים לך!
    - תודה. אני שרופה עלך!
    - גם אני. אעשה הכל, פשוט אל תהיי עצובה.

    מאת: אלינה |‏ 3 באוקטובר 2020 | 15:01
  • אני אישה מבוגרת שנמצאת בתהליך ירידה כבר מספר שנים. לפני הקרונה כל כך נהנתי לקנות בגדים חדשים ולהראות ולהתגאות בתוצאות.שהצלחתי להגיע עליהן בעבודה קשה וגאווה רבה. מתחרטת שאני לא הוספתי בגדים יפים לחורף. לא היה לי חשק. הגעגועים לילדים, לנכדים, ולחיים שלי כאגם פעיל ועובד השפיעו על המצב רוח שלי. חשבתי שבמלא לא אצא הר ה וזאת טעות. אני חייבת להמשיך ללחם למען בעלי האהוב, הילדים והנכדים. כן אקנה ואמשיך לחייך גם שזה לא קל. החיים הם חזקים ויפים. אמשיך בדרכי כמה שניתן ואתפלל לי ים טובים יותר כולנו. אמן.

    מאת: מרשה גורן |‏ 3 באוקטובר 2020 | 12:57
  • אז לפני כמה שנים היה לזארה מעיל אדום ארוך מחוייט יפייפה, עם חגורה להדגשת המותן, צווארון וי – מהמם.
    מדדתי אותו גם בחו"ל וגם בארץ, והתלבטתי כי המחיר שלו היה גבוה בשבילי – באותו הזמן הייתי סטודנטית. בכל פעם שמדדתי אותו, רציתי לקנות, ובסוף הסתכלתי על תג המחיר והחלטתי שהוא יקר מידי.
    לבסוף כשהגיעו הסיילים של סוף העונה, המידה שלי אזלה מהמלאי :(
    ומאז אני בחיפושים אחרי מעיל אדום מושלם שכזה, מחוייט, בדיוק באורך הנכון, עם חגורה להדגשת המותן, צווארון וי באיכות טובה – ועדיין לא מצאתי :(

    מאת: קרין אנג'ל |‏ 3 באוקטובר 2020 | 11:32
  • לפני שש שנים טסתי עם אמא לפריז, העיר האהובה עלינו בעולם, לחגוג לה יום הולדת 50 ולי 24. באחד השיטוטים שלנו באזור המארה, נתקלנו בחנות יד שנייה ובחלון הראווה היה צמיד יפהפה- וזהה לחלוטין לצמיד שאמא שלי קיבלה מאבא שלה שנפטר, לפני 35 שנים. נכנסנו לברר כמה הוא עולה והוא היה יקר מאוד. בלב כבד יצאנו משם אבל אני החלטתי שאני קונה לה אותו ויהי מה. צלצלתי בערב לאבא שלי מהמלון וביקשתי שנקנה אותו חצי חצי. הוא הסכים.
    למחרת אחה״צ, כשחזרנו למלון לנוח, שיקרתי שאני רוצה ללכת לשוטט בעיר עוד קצת והיא, שהייתה עייפה, ביקשה להישאר.
    נסעתי לחנות בהתרגשות מטורפת- רק כדי לגלות שהצמיד אשכרה נמכר באותו הבוקר! זה שבר לי את הלב. עד היום אני מתחרטת שלא קניתי אותו על המקום, כשראיתי כמה אמא שלי רצתה אותו ולא הרשתה לעצמה. הלוואי שהייתי יכולה לחזור לאותו הרגע ולקנות לה משהו שיזכיר לה את אבא שלה.

    מאת: דניאלה |‏ 3 באוקטובר 2020 | 10:30
  • אני הכי מתחרטת שלא קניתי קימונו כשהייתי ביפן! רציתי אבל זה היה ממש יקר אז וויתרתי… ואיך שחזרתי לארץ זה נהיה טרנדי בטירוף. מאז אני מחפשת את האחד שיזכיר לי את טוקיו

    מאת: ניצן |‏ 3 באוקטובר 2020 | 08:46
  • לא קניתי מגפים בחורף חיכיתי שהמחירים ירדו ואז סגר את הקניונים

    מאת: רונית גל |‏ 3 באוקטובר 2020 | 04:15
  • לפני שנה טיילתי בחול ומדדתי טופ של בגד ים. הוא היה מושלם וקניתי אותו(: בסיבוב אחרון לפני התשלום ראיתי את התחתון של הסט, ובגלל שהייתי עצלנית ולא היה לי כוח להוריד הכל ולעמוד בתור וויתרתי עליו. בחיים לא התחרטתי ככה שלא קניתי משהו!

    מאת: אמבר שכטר |‏ 2 באוקטובר 2020 | 23:13
  • סוודר קשמיר אופנתי, שראיתי בנסיעה הראשונה שלי לחו'ל בקניון אופנה יוקרתי. המחיר היה קצת גבוה, אז ויתרתי, וחזרתי יום אחרי וכבר לא היה וכשחזרתי לארץ ראיתי אותו מככב בכל מיני עיתוני אופנה שרכשתי בקביעות….

    מאת: miriam |‏ 2 באוקטובר 2020 | 23:01
  • אני מצטערת שלא קניתי דירה לפני שהקורונה נפלה עלינו. אני והבעל מצאנו דירה וקיבלנו אישור עקרוני מהבנק לקבלת משכנתא, ואחרי דקה וחצי התהפך העולם והחיים הפכו למסיכות ולקפסולות. החלום בינתיים רק מתרחק ):

    מאת: Meytal |‏ 2 באוקטובר 2020 | 20:21
  • היי חג שמח:)
    הייתי בחנות יש שניה בתל אביב ומדדתי שמלת מיני פייטים בצבע כחול שחור מנצנץ ✨היא ישבה עליי בול ומאוד החמיאה לי ,אפילו הצטלמתי איתה..

    מאת: סמדר |‏ 2 באוקטובר 2020 | 20:13
  • אני מצטערת שלא קניתי מתנה לאהוב ליבי לכבוד יום הנישואין. לצערי שכחתי את התאריך והוא זכר ואני עדיין מנסה לעשות למענו מחווה בכדי לפצות על השכחה.

    מאת: פזית בנאי |‏ 2 באוקטובר 2020 | 19:32
  • ממש רציתי אוברול שראיתי באתא העונה.
    בכל פעם נכנסתי, ליטפתי, מדדתי… אבל אמרתי לעצמי שיש לי מספיק אוברולים בארון וחבל, אז קניתי משהו אחר..
    עכשיו האוברול שרציתי לגמרי סולד אאוט וכולי חרטה :( אין דבר כזה יותר מדי אוברולים! הוא היה על עונתי ומתאים לכל סיטואציה… מחכה בקוצר רוח לעונה הבאה

    מאת: דפנה נוימן |‏ 2 באוקטובר 2020 | 18:51
  • לפני 34 שנים התגייסתי לצבא.
    לבסיס הטירונות בצריפין, הגיע צלם שצילם
    בתשלום את החיילות, ליד עץ מסויים שחיילות נהגו להצטלם.
    התמונה הינה מזכרת מתקופת הטירונות.
    לי לא היה כסף ולכן לא הצטלמתי כמו כולן
    וכך לא נותרה לי תמונה למזכרת מתקופת הטירונות.
    היום בדיעבד, אני מתחרטת שלא לוויתי את סכום הכסף שעלתה התמונה.

    מאת: אנני |‏ 2 באוקטובר 2020 | 17:37
  • לפני כמה שנים הייתי בטיול עם החבר שלי בנוי יורק, וביקרנו את בת הדודה שלי שהיא פאשניסטה של החיים… היא לקחה אותי לחנות וינטג' מטורפת שרק מבינות דבר מכירות…ראיתי שם את שמלת הכלה הכי יפה בעולם… לא יכולתי להתאפק, ומדדתי… היא התאימה לי כאילו תפורה אותה בשבילי… זה הייתה שמלה של מעצב על, ועלתה כמה מאות שקלים בודדים… ממש מציאה. אבל החבר שלי אפילו לא הציע לי נישואין, ולמרות שממש שקלתי לקנות, ויתרתי כי בת דודתי אמרה שזה מוזר.
    יומיים אחרי, החבר שלי (בעלי היום) לקח אותי לארוחת ערב רומנטית והציע לי להתחתן… כל מה שחשבתי עליו זאת השמלה הזו!!! רצתי על הבוקר לחנות, חיכיתי בכליון עיניים שיפתחו אותה,ואז גיליתי שמכרו את השמלה!!! כל כך התבאסתי… ניסיתי להשיג את השם של מי שקנתה, והייתי מוכנה להציע אפילו פי 4 מהמחיר שהיא עלתה… אבל לחנות לא היה איך להשיג את הקונה… לא משנה כמה ניסיתי לא מצאתי שמלה כזו בארץ, ולמרות שהייתה לי שמלה מהממת, תמיד התחרטתי שלא קניתי את אותה שמלה מדהימה…

    מאת: נעה |‏ 2 באוקטובר 2020 | 17:12
  • לפני 4 שנים הייתי בלונדון. וערב אחד כשטיילנו בעיר, ראיתי מהחלון מעיל טרנץ' מושלם!
    אמרתי לעצמי שאני חייבת לחזור לשם למחרת כשהחנות פתוחה והחלטתי שאני מוכנה להשקיע בו עד אזור המאה פאונד שבאותה תקופה היה כמעט 600 שקל. הגעתי לשם למחרת וכשהסתכלתי על המחיר ממש התבאסתי. הוא עלה כמעט 260 פאונד. מרוב אכזבה לא מדדתי אותו כי פחדתי שאתבאס יותר. התפירה שלו הייתה מושלמת, הבד, הגזרה, הכול. לגמרי מעיל הטרנץ' המושלם. ומאז אני לא מפסיקה לחשוב עליו ומתחרטת שלא קניתי אותו.

    מאת: ליאורה |‏ 2 באוקטובר 2020 | 17:06
  • קודם כל זאת שאלה קשה! כל יום שאני קמה ולא קונה פריט זה כבר חרטה . אבל הכרטיס אשראי אומר תודה.
    תאמת, החרטה הכי גדולה שלי הייתה כשהייתי בפולין לטיול מהלימודים (כן כן בת 18 לפני 8 שנים) , היתה מישהי ברחובות שמכרה מעילים יפייפים ומעולים וחמים! ותוך כדי כניסה לקניון (נתנו לנו שעה חופשית וכולנו אצנו לקנות דברים שבתאכלס יש לנו בארץ), עצרתי בדוכן וראיתי מעיל מיוחד ומחמם ברמות! ובגלל חברה שאמרה שאמצא משהו יותר טוב וזול בפנים(בכל זאת בת 18 והמעיל עלה כ500 שקל!) זנחתי אותו ונכנסתי לקניון.
    עד עכשיו זוכרת את המעיל הזה ומצטערת.

    מאת: מאיה |‏ 2 באוקטובר 2020 | 16:59
  • אני מתחרטת שלא קניתי את הכרטיס טיסה ליעד רחוק מכאן כשעוד התאפשר. לפני הסגר דיברתי עם בן הזוג להעביר את החגים רחוק מכאן ובגלל העומס בעבודה הדברים נשכחו.

    עכשיו כשאני תקועה בבית ושגם הוציאו אותי לחל״ת אני מצטערת למה לא קניתי את הכרטיס טיסה, להשקיף על הכל מרחוק

    מאת: קורל שפירא |‏ 2 באוקטובר 2020 | 16:49
  • אני הכי מתחרטת על שמלה שלא קניתי לעצמי כשהייתי נערה צעירה, כי היא הייתה יקרה מידי לתקציב שלי בזמנו. אני עד היום זוכרת בדיוק איך היא נראתה, פרט לפרט, ונחמץ לי הלב שויתרתי עליה. בדיעבד? היא בכלל לא הייתה כזאת יפה, אבל היא ללא ספק פיס בלתי נשכח עבורי.

    מאת: אוריאן בן יונה |‏ 2 באוקטובר 2020 | 16:11
  • סיפור די מצחיק – כשהייתי בת 12 בערך חברת קורנפלקס מוכרת יצאה בפרסומת שהיא מצפינה מן קודים כאלה בתוך החבילות ומגרילה פרסים ממש שווים. כמובן שזה עשה הד מטורף, היום זה די מוכר והרבה חברות עושות את זה, אבל אז זה באמת היה חסר תקדים. בקיצור, כולם היו בטירוף וקנו, ורק אני לא כל כך התלהבתי. באחת הפעמים, הייתי עם חברה טובה שלי במכולת והיא החליטה לקנות חבילה, היא ניסתה לשכנע אותי לקנות גם והייתי די סקפטית. בקיצור, קצת השתעשענו ויצא שאני בחרתי לה את החבילה אחרי שעשינו אנדנדינו… מפה לשם, היא זכתה בטיסה לחו"ל!!!!!! שמחתי בשבילה, אבל נו, מודה שגם התמרמרתי די הרבה זמן והתבאסתי שלא אני קניתי את הקורנפלקס… אירוני משהו:)

    מאת: שרה קקון |‏ 2 באוקטובר 2020 | 16:03
  • הדבר שאני מאוד מתחרטת שלא קניתי הוא מתאילנד כשהסתובבתי באחד השווקים הייתה חנות קטנה של כלים מקרמיקה ששוטפות את העיניים בצבע ושם התאהבתי בעבודות יד של הכלים היפיפיים האלו. הייתי בטיול הגדול שלי והדבר שהכי חשוב הוא לא להכביד על המוצ'ילה ולכן מנעתי מעצמי לקנות את הכלים כאשר הם שבירים וגם כבדים אבל בדיעבד יכולתי לעשות משלוח לארץ ככה שזה הרבה יותר מתסכל להבין מאוחר יותר שיכולתי לקנות כמה כלים של קרמיקה ולשלוח לארץ.

    מאת: אופיר |‏ 2 באוקטובר 2020 | 15:34
  • בפברואר שנה שעברה סיימנו שיפוץ גדול ונשארו כמה פריטים לקנות. אחד מהם הוא שולחן סלון. הסתובבנו בחנויות ולא מצאנו שולחן שאהבנו. אחרי כמה שבועות מצאתי באינטרנט שולחן שנראה לי מתאים ואפילו במבצע! כאן החלו ההתלבטויות כי זו עדיין הוצאה רצינית, ואי אפשר לראות את השולחן לפני הקניה. עד שהחלטתי לקנות המבצע הסתיים ועכשיו השולחן הפך להיות יקר יותר. חזרתי להתלבט ובינתיים המלאי נגמר. החודשים עברו, ועדיין אין לנו שולחן סלון… אני לגמרי מתחרטת שלא קניתי את השולחן מיד כשראיתי אותו

    מאת: עדי |‏ 2 באוקטובר 2020 | 15:31
  • אני מתחרטת שלא קניתי מתקן כזה ששמים על מיטת ילדים כדי שלא ייפלו.
    הבן שלי נפל פעם אחת מהמיטה ובכה מאוד!!!
    אני פשוט מצטערת על זה שבגללי הוא בכה.

    מאת: נועם |‏ 2 באוקטובר 2020 | 14:46
  • אני הכי מתחרטת שלא קניתי משקל בסגר,השמנתי כל כך ולא יכלתי לדעת את זה,לאחר כמה חודשים קניתי משקל והבנתי שאני במשקל לא בריא,שמסכן אותי מאוד

    מאת: אריאלה |‏ 2 באוקטובר 2020 | 14:44
  • הדבר שאני הכי מתחרטת שלא קניתי זה חישגד של 5 שקלים.של מזלות. רציתי לקנות את החישגד אבל לא הלכתי לדוכן,דקה אחרי אדם מבוגר קנה חישגד של מזלות וזכה ב50,000 שקלים!!!
    אני לא מאמינה שלא קניתי,זו הייתה טעות חיי.

    מאת: עמית |‏ 2 באוקטובר 2020 | 14:43
  • לפני כמה שנים נסעתי עם האחים שלי לטיול ספונטני באמסטרדם. זה היה בינואר והיה קור אימים, סביב האפס מעלות, וכמובן שאנחנו באנו עם בגדי החורף שלנו, שהיו ממש לא מתאימים למזג האוויר האירופאי.
    באיזשהו שלב נכנסנו לחנות בגדים, וראיתי מעיל פוך מהמם, בורוד עתיק, עד הברכיים, בעיצוב סופר מגניב וכמובן- מחמם כל כך, כמו שיודעים לעשות במדינות קרות. הוא היה בסייל ועלה 150 יורו, אבל אני שהייתי סטודנטית ענייה הרגשתי שזה המון (!!)
    מאז כל טיול חורפי, או כל ינואר ופברואר בארץ, כשקר לי ואני לובשת מעיל שקניתי בארץ אני נזכרת בכמה חם היה לי במעיל פוך האירופאי ההוא, שאי אפשר להשיג כמוהו בארץ, כמה הייתי נהנת ממנו ובימים אלו גם כמה כיף להיות בחו״ל אפילו כשקר מאד (:

    מאת: תהילה |‏ 2 באוקטובר 2020 | 13:29
  • לפני 7 שנים התלבטתי ולא קניתי אוברול דמוי עור וינטג׳ מושלם בחנות יד שניה באמסטרדם. עד היום אני חולמת עליו. פספוס חיי…

    מאת: מיקה אור |‏ 2 באוקטובר 2020 | 13:24
  • גרתי בחו"ל שלושה חודשים כשעבדתי באל על, כל התקופה הזו הבטחתי לעצמי שאני אחסוך בשביל תיק מעצבים שממש רציתי ותכננתי לקנות לפני אחזור לארץ. בסוף החלטתי לשמור את הכסף, זה אולי צעד "חכם" יותר, אבל עד היום אני חושבת על התיק הזה

    מאת: יובל |‏ 2 באוקטובר 2020 | 13:10
  • אני מתחרטת שלא קניתי כרית דקורטיבית לקישוט הסלון שהזכירה לי את סבתי ז"ל שכל כך אהבתי. הייתי בפריז בחנות מופלאה שכל פריט בה עולה כפול מכרטיס הטיסה. ישר כשנכנסתי לחנות תפסה את עייני כרית המכוסה בדוגמת פרחים כתומים-צהובים שהזכירו לי את השמלה שסבתי נהגה ללבוש. נרגשת כולי הלכתי לכיוון הכרית אך המחיר היה מופקע, שהרי מדובר בסהכ בכרית. היום אני מתחרטת על זה. שום כסף בעולם לא משתווה לזיכרון שהכרית העלתה בי.

    מאת: שי |‏ 2 באוקטובר 2020 | 13:10
  • אני ממש מתחרטת שלא קניתי אגרטל פרחים מקסים שראיתי פעם במכירה בה הייתי, המחיר היה יקר לי, הייתי רק סטודנטית בתחילת דרכה, מאז אני חושבת עליו רבות ועל אם הייתי צריכה לרכוש אותו. אפילו יש לו פינה בבית שמחכה רק לו!
    כשראיתי את ההגרלה ונכנסתי לאתר של מוקסי ראיתי שם את אותו האגרטל המהמם! אני עדיין מחכה בסבלנות שיתאפשר לי לרכוש אותו,אך אם אזכה בהגרלה, אני עפה עליו!:)

    מאת: מיכל שרון |‏ 2 באוקטובר 2020 | 13:04
  • היי,
    אני מתחרטת שלא קניתי מעיל מושלם של חברת LAZY OAF, מעיל שחור עם פרינט של לבבות אדומים קטנים. המעיל נמכר באתר ASOS והוא עלה 120 פאונד (600 ש"ח בערך), וחיכיתי שמחירו יירד.. זה לא קרה והוא לבסוף אזל מהמלאי.
    לאחר שהוא אזל, הרגשתי את ההחמצה וחיפשתי בכל האתרים ושלחתי מייל לחברת LAZY OAF והם ענו לי שהוא אזל מהמלאי לחלוטין. :(
    עד היום אני מחפשת מעיל דומה למעיל ההוא.. שחרוט לי בלב בדיוק כמו הלבבות הקטנים שמעוטרים עליו <3

    מאת: מעיין |‏ 2 באוקטובר 2020 | 13:03
  • הכי מתחרטת שנכנעתי לסגר ולא קניתי בגדים חדשים לערב חג.
    חייבת לרענן את ארון הבגדים שלי כדי להמשיך להתלבש בסטייל גם בבית!

    מאת: דניאל |‏ 2 באוקטובר 2020 | 12:57
  • אני מתחרטת שלא קניתי את השמלה המטורפת שראיתי בחנות שביקרתי בפריז, היא הייתה מושלמת וכלכך מדוייקת, שחורה צמודה שיושבת בול ומחמיאה בטירוףף, מיהרתי בטירוף באותו יום ואמרתי לעצמי שאני אחזור לחנות ואקנה אותה, אבל מאז לא מצאתי את השמלה, אבל ישלי עוד תקווה שאפגוש אותה שוב:)

    מאת: מיכל |‏ 2 באוקטובר 2020 | 12:55
  • לרוב אני משתדלת לא לחיות עם חרטות ולכן אם פריט מסויים לא יוצא לי מהראש אני כניראה אחזור ואקנה אותו.חוץ מפעם אחת שממש פספסתי לפני כמה שנים ואני חושבת על זה עד היום. מדובר במעיל מנומר ופרוותי שהיה בסייל בפול אנד בר ומשום מה החלטתי להתקמצן ולא לקנות אותו.אפילו צילמתי אותו עלי ומאז אני חולמת על המעיל הזה ולא מצאתי לו תחליף הולם. מדי פעם אני מסתכלת בתמונה ומדמיינת את כל הלוקים שהייתי מרכיבה איתו

    מאת: אלה |‏ 2 באוקטובר 2020 | 12:43
  • עד היום זה רודף אותי. לפני שנתיים הייתי בחנות וינטג' מטורפת בברייטון, אנגליה. היה שם ג'קט משובץ ראלף לורן קלאסי ב40 פאונד. התלבטתי התלבטתי ובסוף לא קניתי. חושבת על זה כל יום.איזו טעות עשיתי. אני חושבת שהדבר היחיד שיעודד אותי זה לזכות ב500 שח(:
    אוהבת אותכם!

    מאת: שיר פרידמן |‏ 2 באוקטובר 2020 | 12:39
  • אני מתחרטת שלא קניתי יותר מהכל אי שם בכיתה ט בסאמרסקול המטורף באנגליה, טיילנו בלונדון והיו חנויות מדהימות אבל התקמצנתי על עצמי ובחרתי פריטים בודדים בקפידה.. בסוף מצאתי את עצמי עם יותר מידי כסף בדרך חזרה כשבארץ כבר לא היה לו שימוש.

    מאת: זוהר |‏ 2 באוקטובר 2020 | 12:32
  • לאחרונה הזמנתי מאתר (ישראלי) מסויים חזיה חדשה. היא כל כך נוחה שאני מתחרטת שלא הזמנתי עוד אחת כזאת. אולי בפעם הבאה…

    מאת: תמי |‏ 2 באוקטובר 2020 | 12:31
  • פעם ראשונה שטסתי היתה לטורקיה , הסתובבתי בשוק וראיתי מעיל מג'מס משגע זה היה בדיוק מה שחיפשתי, אבל אמרתי אני ימשיך להסתובב אולי אמצא משהו יותר יפה , ובסוף לא קניתי כלום, עד היום אני ממש מצטערת שלא קניתי , אבל למדתי לקח, שאם יש משהו שמוצא חן בעיני אני לא חושבת פעמיים

    מאת: מירה |‏ 2 באוקטובר 2020 | 12:19
  • לפני עשר שנים הייתי בפריז, שנים חלמתי לקנות נעלי עקב של לובוטין. הלכתי לחנות, מדדתי, עפתי עליהן, התקשרתי לאחותי להתייעץ, והיא אמרה שלא כדאי. זו הוצאה כספית שלא מצדיקה את עצמה.
    מבואסת, ויתרתי על הנעליים.
    היום אני חושבת שאלו נעליים נצחיות, שלעולם לא יוצאות מהאופנה וחבל שהקשבתי לאחותי במקום להקשיב ללב.

    מאת: גלית גדיש |‏ 2 באוקטובר 2020 | 11:45
  • אני מתחרטת שלא קניתי אקססוריז ופריטים משלימים שווים שיכולים לשדרג כל לוק

    מאת: הדר אלדד |‏ 2 באוקטובר 2020 | 11:41
  • אני מתחרטת שלא קניתי כרטיס טיסה ללונדון לפני הסגר ושם הייתי חוגגת בשופינג :)

    מאת: מוריה ימיני |‏ 2 באוקטובר 2020 | 11:38
  • מתחרטת שלא נתתי לעצמי את החופש להתבטא כמו שאני רוצה בעזרת אופנה, שהייתי נצמדת לבייסיקים ולטרנדים שלא תמיד התיישבו עם מה שאני רציתי ואהבתי. היום אני נצמדת הרבה (גם אם לא תמיד) לחנויות יד שנייה וגזרות משוחררות ואוברסייז ולא מתחרטת על כלום

    מאת: אניטה |‏ 2 באוקטובר 2020 | 11:27
  • ההורים שלי החליטו לעשות רילוקיישן להולנד כשהייתי בת 14.
    11 שנים מאוחר יותר, החלטנו לחזור לארץ. יומיים לפני הטיסה לארץ, ראיתי שמלה מאוד יפה ברשת בגדים כלשהי. רציתי כל כך למדוד את השמלה אבל אמא שלי האיצה בי להזדרז ושנמצא את השמלה בארץ.
    לצערי, השמלה לא נמצאה ונשאר לי ממנה רק זיכרון מעורפל.

    מאת: אדר |‏ 2 באוקטובר 2020 | 11:18
  • שמלת וינטג' מהממת וחד פעמית של "אתא"
    עד שהחלטתי לרכוש אותה (יקר, קורונה וזה…) כבר רכשו אותה :(
    ועל זה נאמר, ט ר ג ד י ה!!!

    מאת: עינב |‏ 2 באוקטובר 2020 | 10:55
  • אני מתחרטת שלא קניתי את המגפיים. ראיתי אותם בחלון ראווה ומיד ניצתה בי אהבה. אבל המשכתי בדרכי. כל יום אני מתאהבת בנעליים אבל אי אפשר לקנות הכל. עברו מאז כמה שנים ואין יום שאני לא חושבת על המגפיים ההן. בזמן שהקדשתי להן, הייתי יכולה למצוא חיסון לקורונה. הייתי צריכה לקנות אותן.
    רוח הרפאים של הנעליים ההן רודפת אותי בערות ובשינה. לפעמים אני מלטפת אותן, לפעמים אני מניחה אותן על מדף מיוחד ולפעמים הן בועטות לי בתחת. חבל שלא קניתי אותן, הייתי חוסכת לעצמי גם זמן וגם כסף. כל כך הרבה נעליים קניתי מאז כפיצוי, אבל ללא הועיל.

    מאת: כנרת |‏ 2 באוקטובר 2020 | 10:35
  • טסתי ליפן עם חברה, עשינו יום שופינג בחנויות יד שניה בטוקיו ומצאתי פריטים מדהימים של בתי אופנה נחשבים – ביניהם מכנסי סיגר של גוצ'י בצבע שחור במחיר מגוחך. החברה הזילה ריר וביקשה למדוד אחריי את המכנסיים וברור שנתתי לה. אחרי שמדדה ראיתי שהם גם יותר מחמיאים לה (הם היו קצת גדולים עליי) וגם שהיא יותר מתרגשת ממני, והחלטתי לתת לה לקנות אותם.
    זו היתה החלטה מאד מהירה כי רציתי מאד לשמח אותה, אבל בפנים אני מודה שאחרי זה התחרטתי.

    מאת: מלי |‏ 2 באוקטובר 2020 | 09:45
  • בעלי ואני טסנו לתאילנד אחרי החתונה, משהו שהיה מאוד ספונטני עם תקציב מאוד מוגבל.
    לקראת הימים האחרונים יצאנו לשוק לילי והיה דוכן אם אדם שהכין בובות של חיות מעלים אבל מעבר לזה הוא היה האדם הכי נחמד וחייכן שראיתי בחיים שלי, הוא היה ככ פשוט וטוב ושידר שמחה ואופטימיות טבעית שלא היה אפשר להישאר אדיש לזה. אחרי שדיברנו איתו לכמה דקות והתלבטנו אם לקנות כי היינו בשלב הזה ממש מצומצמים. אמרנו שנשב לאכול ובחזור נקנה, אבל כשחזרנו הוא כבר קיפל את הדוכן ולא היה. כל הערב התבאסתי שלא קניתי ממנו בגלל האופי המיוחד שהיה לו והגישה שלו בחיים ושהתפנקתי על אוכל במקום לעזור לו להתפרנס.

    מאת: טלי |‏ 2 באוקטובר 2020 | 09:12
  • כשהייתי בארצות הברית נכנסתי לאיזשהי חנות שראיתי ברחוב, ומדדתי מעיל מושלם. הוא היה כזה איכותי ומחמיא ואין כאלה בארץ. לצערי המחיר לא היה זול, ושכנעתי את עצמי לוותר עליו בטענה ש:"הוא סתם ימלא לך את כל המזוודה גם ככה". אז בלב כבד נאלצתי להיפרד ממנו ולהשאיר אותו בחנות.

    מאת: יעל |‏ 1 באוקטובר 2020 | 23:28

השאירו תגובה