מתנה בשישי: מוצרים של קרן ברטוב בשווי 500 שקלים
מאת Fashion Forward |
25 יוני 2020
בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשות מלאות הסטייל של FF, והשבוע:
מוצרי טיפוח של קרן ברטוב
כל שעליכן לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה:
מה התקלקל לכן ברגע הכי לא מתאים?
*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל
שווי המתנה: 500 שקלים
ניתן להשיג אצל קרן ברטוב - ברודצקי 43, תל אביב, בנין ב', קומה 4
**הזוכה תיבחר מבין המגיבות לפוסט עד יום א', 28/6/20 בשעה 12:00
***בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
הזוכה משבוע שעבר במוצרי +Collagen בשווי 599 שקלים היא יעל, שסיפרה לנו מה הרגע האהוב עליה ביום: "הרגע האהוב עליי ביום הוא הרגע בו אני נכנסת למיטה, אחרי מקלחת טובה, מתחבקת עם בן זוגי והולכת לישון".
לפני שנתיים, בטיסה ארוכה, הגוף שלי התקלקל. לאחר הטיסה התגלה גידול שפיר גדול בבטן ונאלצתי להיכנס לניתוח חירום ו90% מתוכניות הטיול התבטלו
מאת: רותם | 28 ביוני 2020 | 11:58היום בבוקר לאחר שיצאתי מהבית באיחור רב בעקבות התארגנויות בוקר עם הילדים, שמעתי קול מוזר באוטו, הורדתי את הגדול, אחר כך את הקטנה, הסתכלתי על הגלגל והיה נראה שירד לו האוויר…מיהרתי מאוד לעבודה והחלטתי למלא אוויר בתחנת דלק בדרך…אבללל תוך כדי נסיעה על כביש 4 נדלקה הנורה של הצמיגים ותוך דקה התחיל רעש חזק והבנתי שהלך הגלגל לגמרי!!! למזלי היו שוליים בצד ועצרתי בהם ליד בית הסוהר…מה שעוד קרה לרוע מזלי זה שבשבוע שעבר התקלקל לי הפלאפון והייתי עם חילופי שבקושי מתפקד ולא נטען ככה שהיו בו 8% סוללה שכל הזמן המשיכה לרדת ולא יכולתי לחפש אפילו את הטלפון של חברת הביטוח או לעדכן מישהו…
לשמחתי הרבה אחרי כמה דקות מלחיצות ומורטות עצבים עצר לידי אדם נחמד מאוד מאוד (!) ועזר לי להחליף את הצמיג…אבל זה בחלט היה שילוב של כמה דברים שהתקלקלו בטיימיניג הכי גרוע שיש ועוד בראשון בבוקר :(
מאת: ילנה | 28 ביוני 2020 | 11:56היום בבוקר נחתכתי מהסכין גילוח ממש על הלחי במקלחת ובסיגריה הראשונה של הבוקר שרפתי לעצמי את כל השיערות באף מהמצית. בקיצור יש ימים כאלה ששום דבר לא הולך כמו שצריך ,אבל הם עוברים. לא נורא
מאת: אודי | 28 ביוני 2020 | 11:27התקלקל לי הפלאפון אחרי שנחתתי בפעם הראשונה בניו יורק, אחרי 12 שעות טיסה. הכתובת של המקום שהייתי צריכה להגיע אליו והפרטים של המקום היו בטלפון. לא ידעתי מה לעשות, לאן ללכת ואיך ליצור קשר עם המקום.
**בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
מאת: הדר | 28 ביוני 2020 | 11:05בבוקר החתונה שלי קבעתי תור למניקור פדיקור, לאחר שבערב הקודם הלכתי למקווה וכמובן אסור היה למרוח לק בידיים או ברגליים. בשבע בבוקר ביום החתונה העיר אותי טלפון מהמניקוריסטית שהיא בחדר לידה בלידה מוקדמת ושיהיה לי מזל טוב… לישון כבר לא יכולתי. חיכיתי בקוצר רוח לשעה תשע והתחלתי לחפש מכון אחר שיכול לקבל אותי בהתראה של רגע. למזלי לקוחה נדיבה של מכון אחר הסכימה לוותר על התור שלה בשבילי, וכך בדקה התשעים יכולתי במזל לסדר את הציפורניים לחתונה.
מאת: יעל פינקלמן | 28 ביוני 2020 | 10:38החתונה היתה מושלמת אגב
בוקר, ראיון עבודה סופר חשוב, חופפת יוצאת, מייבש השיער שבק חיים! ואני עם שיער גלי נפוח שבלי פן רציני פשוט נראה כאילו התחשמלתי! לא היה לי זמן ולא פתרון אחר והדבר היחיד שיכולתי לחשוב עליו היה להשאיר את השיער רטוב כי לפחות ככה הוא לא מתנפח. הגעתי למשרד ולפני הראיון שטפתי בכיור (!) את השיער. המראיינים היו בהלם ומראיינת אחת שאלה אותי אם אני גרה קרוב, כי איך השיער שלי רטוב ככה.
מאת: מיכל | 28 ביוני 2020 | 10:10אמרתי לה כן…ממש פה מעבר לכביש.
ו…התקבלתי!
michalatkin91@gmail.com
הגלגל של האוטו התפנצר בדרך לחופשה באילת
מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) | 28 ביוני 2020 | 10:00הייתי בחנות להלבשה תחתונה וראיתי שיש משהו חדש חזיית סיליקון נדבקת שהבטיחה תמיכה ונוחות ללא צורך בחזייה וללא כתפיות. זה נשמע מוצר מבטיח ומעניין אז רכשתי אותו ישר. באותו הערב היה לי דייט ותכננתי לשים חולצה ללא כתפיות כך שזאת נראתה לי הזדמנות מעולה לנסות את חזית הסיליקון החדשה. הדייט שלי לקח אותי למסעדה טובה, ישבנו שתינו יין, השיחה ממש זרמה ופתאום אני קולטת שהחזיה שלי ממש לא נמצאת במקום והיא גלשה לה למטה. הבנתי שאין לי דרך ללכת לשירותים או בכלל לקום בלי שהוא ישים לב והתחלתי להיות יצירתית ממש , "הפלתי" את המזלג שלי מתחת לשולחן, וכשרכנתי להרים אותו הורדתי זריז את החזיה והשארתי אותה על הריצפה
מאת: יפית | 28 ביוני 2020 | 09:26ביום החתונה שלי, שמלת הכלה לא עלתה עליי. מסתבר שה"דיאטה" שלי גרמה לי לעלייה במשקל. ביום החתונה, ברגע האחרון, שתי תופרות נאלצו להרחיב לי את השמלה עם תוספת בד! מיותר לציין באיזה דיכאון הייתי.
מאת: מארי | 28 ביוני 2020 | 09:20היום בו גיליתי שאישי מתכסה בשמיכה אחרת.
מאת: עתי | 28 ביוני 2020 | 09:19לא סמיכה של סבתא,
לא של פריד,
לא כיתן.
אלא עם אשה אחרת.
בתחילת הסגר כשהיה את הטירוף של החנויות ואף אחד עוד לא ידע מה זה אומר, גם אני כמו כל עם ישראל החלטתי להצטייד ולהיות מוכנה לכל תסריט, כך שפוצצתי את המקרר בכל מה שרק עלה על דעתי, מלא סוגי בשר, ירקות קפואים ובצקים. ערב חג פסח, אומנם אנחנו רק 2 אנשים אני ובן זוגי, החלטתי שאני לא אכנס לבאסה ואכין מלא אוכל כדי להרגיש קצת את רוח החג. יומיים למחרת אני מרגישה פתאום שכל האוכל שהכנתי לא טוב, לאחר בדיקה והרבה דמעות הגיעה ההבנה שהמקרר שלנו התקלקל, נאלצתי לזרוק הכל ונאלצנו לחכות עוד יומיים כי לא יכולנו לקרוא לטכנאי כי היה סגר מוחלט. למזלי לפחות היו שימורים שהצילו אותנו לבינתיים.
מאת: אלה | 28 ביוני 2020 | 09:14בדרכי בפעם הראשונה לריאיון עבודה באיזה חור שכוח-אל, כשהזמן דוחק, הווייז הפסיק לעבוד! האפליקציה פשוט נתקעה, כנראה בגלל המקום שכוח-אל! התברברתי בלי סוף, ואפילו לא היה את מי לשאול בדרך! כמובן שהגעתי לריאיון באיחור….
מאת: שחר | 28 ביוני 2020 | 09:08בדרך למדידת שמלות כלה בפעם הראשונה התקלקל לי המנוע ברכב ונתקעתי באמצע הכביש…
מאת: נטלי גרשון | 28 ביוני 2020 | 09:02נאלצתי לבטל את התור למדידה ולחכות לגרר 3 שעות. מיום קסום ליום מבאס.. העיקר שבסוף השמלה הייתה מושלמת ;-)
אחרי שעברתי מבחני קבלה לא פשוטים ושני ראיונות עבודה במשרדי החברה – זומנתי לראיון אחרון עם המנכ"ל.
מאת: אילנית ב. | 28 ביוני 2020 | 08:56ביום הראיון בעודי מתארגנת לאחר מקלחת – מפעילה את הפאן ומריחה ריח שרוף ועשן שיוצא מחלקו האחורי, הפאן שבק חיים ואני הגעתי לראיון עם שיער נפוח ולא מסודר שהתייבש באויר הפתוח –
כל הראיון ישבתי כשאני לא מרוכזת ורק עסוקה באיך נראה השיער ומה חושבים עליי.
אין ספק שיום שיער רע הורס את כל היום.
טרי טרי. יום שישי לפנות בוקר אני קמה להתחיל לאפות כחלק מקריירה חדשה שאני מפתחת. אני משתמשת במיקסר וינטג' של סבתא שלי (בן 40 שנה אבל חיה). בדיוק שהתחלתי להכין בצק לחלות של יום שישי, הוא שבק חיים.
אלוהי הלישה הידנית שמר עלי עד שהשגתי מיקסר לאותו יום.
בפולין כמו בפולין, לא קונים חדש, אלא שולחים לתיקון.
בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
מאת: ליאור מולכו | 28 ביוני 2020 | 04:08אוףף כמה שהקורונה קלקלה…. אחותי האהובה היתה אמורה להגיע לארץ מארה"ב כדי ללדת את בנה הבכור בתחילת חודש אפריל. הכל כבר היה מוכן לקראתה וההתרגשות בשיאה. שנתיים לא התראנו. ואז הגיעה הקורונה והטיסות מתבטלות אחת אחרי השניה, השמיים נסגרים וכולם מזהירים את אחותי שלא תטוס במצבה, מחשש להדבק. ההחלטה נלקחה והיא נשארה בארהב ובמקום לחבק ולהרגיש אותה ואת התינוק, זכינו להכיר אותו ולעזור לה בדרכים וירטואליות
מאת: יעל גורן | 28 ביוני 2020 | 00:02הייתי זמרת ארועים בעברי….
מאת: קרן | 27 ביוני 2020 | 23:31הופעתי בארוע עם להקת ארועים ובדיוק באמצע שיר הסלואו של החתן והכלה וברגע שיא של השיר המרגש נפלה כל מערכת ההגברה בגלל קצר…
מיותר לציין שעד שכל העסק הסתדר האורחים נטשו את האולם…בעסהההה
*אני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו*
ביום החתונה שלי המאפרת שלי שכחה את איפור הניסיון ואיפרה אותי בגוונים מוזהבים מזעזעים ובמייקאפ לא בצבע הנכון שלא התאימו לי ולאופי שלי, ישבתי ובכיתי.. להפתעתי נכנסה כלה נוספת עם המאפרת שלה שראתה אותי בוכה, היא הושיבה אותי פתחה את המזוודה של האיפור ותיקנה לי את האיפור זו גם הזדמנות נפלאה להודות לה…
מאת: רינת | 27 ביוני 2020 | 22:27הדבר הכי מביך שהיה לי בחיים..
מאת: ר | 27 ביוני 2020 | 22:02לפני כמה שנים נשפך לי מים (באשמתי) באמצע ראיון עבודה..
על כל הדפים
היו 2 מראיינים! עוד יותר פדיחה
התקבלתי למרות זאת ואני עד היום עובדת שם
ומסתבר שהם לא שכחו את זה
הטיול הראשון שלי בחו"ל
מאת: ר | 27 ביוני 2020 | 21:59יש תוכנית מסודרת עם מלא זמן ספייר
ביום האחרון איפה שהיינו למרות שקיץ מחליט להיות מזג אויר סוער
שטפונות בכל המדינה
כל התחבורה משובשת
ברגע שזה מתחיל מקדימים את התוכניות לא לקחת סיכון להגיע לשדה התעופה בזמן
זה לא קורה..
מנסים לתפוס רכבת מהירה כל הכרטיסים נגמרו
רכבת רגילה לוקח פי 10 זמן בזמן שהיינו אמורים להספיק עוד כמה אטרקציות וביקור בעיר מזוימת אנחנו רק מנסים להגיע לשדה התעופה וזה גם לא מספיק (יום שלם!)
מגיעים לשדה התעופה
המטוס לא המריא
אבל הצק אין לטיסה סגור
ומכיוון שזה ערב ושדה תעופה צדדי הוא סגור ואין טיסות לילה אז גם אין שום נציג לדבר איתו
בארץ כבר לילה אין מענה מסוכן
נשארים כל הלילה בשדה תעופה שלם ומלחיץ
רעבים ועייפים ומתוסכלים
מחכים עד 9 בבוקר שרק אז נפתח השדה ושוב מחכים לטיסה הכי מוקדמת שסגרו לנו שזה עוד כמה שעות..
אה וזה לא מספיק…
הטיסה הזו מחליטה להתעכב עוד כמה שעות בגלל תקלה טכנית במטוס
בזמן שחלקינו כבר היו אמורים להיות בדרך חזרה הביתה מיום עבודה אנחנו רק עולים למטוס ומגיעים מאוחר בלילה
לקח לי כמה שנים להעיז לטוס שוב
אבל זה בסוף
והיה מושלם מאז כמה פעמים
חתונה של חברה קרובה בעיר רחוקה
מאת: ר א | 27 ביוני 2020 | 21:51חוזרת מוקדם אבל מותשת מהעבודה להתארגן..
אופס.. הפסקת מים בכל השכונה! אין איפה להתארגן ויש לי טרמפ שאני עלולה לפספס ואז אין טעם ללכת כי אגיע בסוף הארוע בדרכים אחרות
לחוצה ומתוסכלת בודקת כל שניה אם חזרו המים
מתקשרת לכל העולם להתבכיין ולשמוע פתרון (וכמובן אין..)
חצי שעה בלבד לפני שאני צריכה לצאת מהבית חוזרים המים
הצלחתי להתארגן קומפלט בחצי שעה בלבד..
בדרך כלל לוקח לי שעה וחצי שעתיים לפחות
נשבר לי מייקאפ יקר וחדש שרק פתחתי! על נעל חדשה חדשה!
מאת: ר א | 27 ביוני 2020 | 21:43רגע לפני ארוע בזמן התארגנות שתכננתי לנעול את הנעל המדוברת
(מזל שהיה לי עוד מייקאפ
כשאת מתעוררת בבוקר בשעה שמונה בבוקר! והשעון פשוט לא צלצל בשש, כי התקלקל באמצע הלילה. ויש לי חצי שעה להגיע לישיבה שאני יזמתי, אבל העיקר שהייתה סוף סוף יקיצה טבעית, ותספיק לי שכבה אחת של קונסילר במקום עשר;)
מאת: קרן שגב | 27 ביוני 2020 | 21:42התקלקלה לי השגרה כשבאמצע המקלחת תפסה אותי אזעקה…
מאת: ורד | 27 ביוני 2020 | 21:30שעתיים לפני דייט התנפץ לו פצעון במקום חשוב בפנים, ולא משנה מה ניסיתי למרוח עליו- הוא לא נרגע (חוסכת בתיאורים לא נעימים
מאת: שובל | 27 ביוני 2020 | 21:20הייתי בארצות הברית לפני הקורונה ובגלל שמהרתי לחזור לארץ כשהשמיים נסגרו ופחדתי להיות בעודף משקל עם המזוודות, הכנתי חבילה עם מלא דברים חדשים שקניתי ושלחתי. חיכיתי לחבילה כחודש וחצי ולא הצלחתי לאתר אותה עד שלבסוף גיליתי שהיא נתקעה איפשהוא בדרך והחליטו לשלוח אותה בחזרה לארצות הברית ואין לי אף אחד שיכול לקבל אותה. באסה :(
מאת: ליאור | 27 ביוני 2020 | 20:27הדבר שהתקלקל לי ברגע לא מתאים היה המזגן לפני כמה חודשים שהיה את השרב הכבד, הייתי צריכה ללמוד למבחן חשוב בתואר אבל מכיוון שהיה את ההסגר של הקורונה לא יכלתי לצאת וללמוד בשום מקום אחר. עם המון אמבטיות קרות ומאוורר עברתי בהצלחה את המבחן הקשה!
מאת: ליאל מהריאן | 27 ביוני 2020 | 20:16אחרי שהוצאתי רישיון, יום אחד בלבד אחרי שנגמר המלווה לקחתי חברה לבלות וקצת לעשות רושם… בדרך חזרה הביתה נתקעתי במישהו מאחור וריסקתי את כל החלק הקדמי של הרכב. זה נגמר בדמעות :(
מאת: שיר | 27 ביוני 2020 | 20:01יומיים אחרי כניסת ההנחיות לסגר נשרף לי המיקרוגל בעקבות שריפת פופקורן
מאת: עדן קופר | 27 ביוני 2020 | 19:57יש בשפע רק תבחרו:
1. ביום של הבת מצווה שלי כשכולי מרוגשת ושמחה נכנסתי למחסן של הבית להביא מסמרים לאבא שלי כדי שיתלה לי תמונה שקיבלתי מתנה ! מפה לשם כנראה ההתרגשות יחד עם הנגיעה במסמרים גרמה לפריחה בסנטר בצבע סגול מזעזע! בקיצור הייתי נראית כמו דרדס בבת מצווה.
2. יומיים לפני החינה שלי עשיתי גוונים אצל ספר ששנים עשיתי אצלנו, באותו הערב חברות שלי ארגנו לי מסיבת רווקות בהפתעה ואני שכל כך הייתי לחוצה ורציתי להספיק להגיע הביתה פשוט נסעתי מהמספרה עם הגוונים על הראש והורדתי אותם רק אחרי 5-6 שעות – הייתי דומה לאפרוח!!! ביום של החינה בילתי כמעט 8 שעות במספרה בצפון כדי לסדר את הנזק .. בואן נגיד שהשיער התחיל להתאושש רק אחרי שנתיים :0
מאז האירועים האלו אני מנסה לא להילחץ .. אבל עכשיו בהריון ואין ספק שהמוצרים המושלמים של קרן בטוח יעזרו לי להיות רגועה יותר ואיכשהו יש לי הרגשה שגם יצמצמו פיגמנטציה מיותרת :))))
מאת: רותם א | 27 ביוני 2020 | 18:3212 בלילה, רגע לפני שבעלי מגיע למיטה, הוא ניגש לכסות את התינוקת שלנו ומרגיש שהיא ממש חמה., הרמנו אותה מהמיטנ בדיקת החום הראתה 39.7. ניגשתי בבהלה להביא את האקמולי והמהלחץ הבקבוק היחיד נפל לי מהיד והתפוצץ!!!!
מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) | 27 ביוני 2020 | 17:41מאוד חששתי איך יראה השירות הצבאי שלי
מאת: שיר | 27 ביוני 2020 | 17:28אך בסופו של דבר התגייסתי ונהנתי מאוד לאחר 3 חודשים ששירתי בצבא גילו שאימא שלי חולה בסרטן מסוג מזעזע! ומאז השירות הצבאי שלי הפך לשירות של דאגה וטיפול באימי יום יום לאחר שנה וחצי מטלטלות אימי נפטרה. ורק אז הבנתי ששום דבר אינו חשוב בחיים יותר מהבריאות של הפרט!
הייתי מלווה של חברה שלי בחתונה
מאת: חן | 27 ביוני 2020 | 17:24שסיימה להסתדר המעצב שיער הציע לה ב800 שקלים ליווי לחתונה לחזק ולסדר את השיער כי יש לה שיער שלא מחזיק עם ביביליס
שכנעתי אותה לוותר ושאעשה לה בעצמי חבל על הכסף
כשהגיע הרגע לחזק את התלתלים בחתונה – הביביליס פשוט התקלקל ברגע וזה היה רגע מביך
התקלקל לי המזגן ביום הכי חם בשנה.
מאת: חן כהן | 27 ביוני 2020 | 17:21לפני שנתיים הוזמנו לארוחת חג ראש השנה אצל משפחתו של בן זוגי.
*חשוב לציין שהוא מגיע מבית מרוקאי ואני פולני. לאורך השנים, הורצו הרבה דאחקות לגבי הבישולים של כל אחת מהעדות (דגש על המטבח הפולני חסר הטעם). למרות זאת, אני דבקתי במצוינות של מרק העוף של סבתא שלי, סבתא רוזה.
*חשוב גם לציין שזאת הפעם הראשונה שהוזמנתי לארוחת חג עם המשפחה (המורחבת) של בן זוגי
אז כמובן שלכבוד החג, הצעתי להכין את הדבר הכי חשוב- מרק העוף עם הקניידלך של סבתא רוזה. עמלתי כל היום להכין את המרק וקניידלך בסיר הכי גדול שיכולתי למצוא. בסוף הבישולים נתתי לו להתקרר לפני הכנסתו למקרר, בדיעבד כנראה יותר מידי. חצי שעה לפני שיצאנו, טעמתי במקרה מהמרק וגיליתי שהוא היה חמוץ למות! בקיצור..התקלקל…
מיותר לציין שמעולם לא ביקשו/נתנו לי להבין משהו לארוחות חג
מאת: שירה | 27 ביוני 2020 | 16:38חתונתי שנדחתה בגלל הקורונה
מאת: קרן | 27 ביוני 2020 | 16:32סבתא הייתה אמורה להספיק להיות בה ולצערי לא הספיקה:-(
לפני שנתיים אמא של הבן זוג שלי הזמינה אותנו לארוחת ראש השנה.
*יש לציין שבן זוגי מרוקאי ואני מגיעה מבית פולני. כמובן שהיו הרבה צחוקים על הבישולים של כל אחת מהעדות לארוך השנים, אבל אני דבקתי כל פעם במצוינות של מרק העוף של סבתא שלי, סבתא רוזה. *חשוב גם לציין שזו הייתה ארוחת חג ראשונה שלנו עם המשפחה שלו, והיה לי חשוב להרשים!
אז כמובן שהצעתי להכין את הדבר הכי חשוב לחג- מרק העוף של סבתא רוזה עם הקניידלך.
עמלתי והכנתי את המרק, בסיר הכי גדול שיכולתי למצוא, ונתתי למרק להתקרר לפני שהכנסתי אותו למקרר. כנראה שנתתי לו להתקרר יותר מידי, וכחצי שעה לפני שיצאנו, במקרה טעמתי מהמרק וגיליתי שהוא חמוץ למות! בקיצור…התקלקל….
מיוצר לציין שיותר לא נתנו לי להכין שום דבר לארוחות חג
מאת: שירה | 27 ביוני 2020 | 16:30בתקופת מבחנים במבחן הראשון שלי בתואר בשיא הלחץ והחרדה גיליתי שהעט שהבאתי למבחן התקלקל לי ולא כותב טוב. התארגנתי בסוף על עט אחר, אבל הוא לא היה נוח ורמת הפאניקה כבר הייתה גבוהה מידי.
מאת: נועה | 27 ביוני 2020 | 16:16נסעתי פעם לחתונה של חבר עם בן הזוג שלי. ניווטנו עם הוויז בפלאפון שלי, אני נהגתי ובן הזוג שלי עזר להכווין. הבעיה היחידה היא שלי יש סמארטפון בעוד הוא נמנע מלהשתמש בהם ודוגל בפלאפונים טיפשים. אז כשהפלאפון שלי הקפיץ הודעה של "האם תרצה לעדכן מערכת במכשיר" שכולנו יודעים להימנע ממנה, הוא החליט ללחוץ עליה, והמכשיר עדכן את עצמו ומחק הכל!
מאת: דורין | 27 ביוני 2020 | 16:11בגלל שהחתונה גם הייתה באמצע שום מקום ולא היה לנו איך לנווט התברברנו בדרכים במשך שעה עד שהפלאפון סיים לעדכן הכל. הגענו בסוף לקראת הקינוחים.
אחרי חצי שנה בחול אני יורדת במדרגות של הבניין בדרך לשדה התעופה, עם מזוודה ענקית ומפוצצת ובמדרגה האחרונה נקרע הרוכסן של המזוודה וכל התכולה נשפכת על המדרכה בזמן שהאובר מחכה לי בחוץ!
מאת: אמבר | 27 ביוני 2020 | 15:56בחום של 30 מעלות לפני טיסה של 14 שעות הייתי צריכה להתרוצץ ולחפש תיק חלופי. היה חוויה זה בטוח!
אני, בעלי והילד שלנו בן ה-3 חודשים נסענו לברית של האחיין הראשון שנולד לי. מרגש:) נסיעה מרמת הגולן לירושלים, חום אימים ואנחנו בדרך.. פתאום, באמצע שום מקום, הרכב נתקע. פשוט נעצר. אנחנו נמצאים בבקעה, באמצע שום מקום, עם תינוק קטן וברית שאמורה להתחיל… חום אימים כבר אמרתי?
מאת: כיסופית בלום | 27 ביוני 2020 | 15:35אז חיכינו למונית שתבוא ותיקח אותנו לירושלים, בינתיים אישה טובה שראתה אותנו במשך יותר משעה שם הזמינה אותנו לביתה לקלח את הבייבי שלנו ולתת לו מקום נעים עם מזגן לישון.
בקיצור, לברית לא הגענו… אבל אנשים טובים באמצע הדרך פגשנו:)
באמצע המקלחת עם סבון על הראש הברז של המקלחת הפסיק לעבוד הוציא זרם חלש של מים קרים ונאלצתי לחפוף בכיור
מאת: דורית | 27 ביוני 2020 | 15:33הפלאפון התקלקל שנייה לפני שסגרתי שבת בצבא :(
מאת: קרן אלמוג | 27 ביוני 2020 | 14:36קמתי בבוקר התארגנתי לצאת לעבודה קפה מקלחת איפור ולבוש. ירדתי לאוטו שעמד בחנייה נכנסתי והתיישבתי ע"מ לנסוע לדרכי והרגשתי את שרוכסן המכנס נקרע יצאתי מהאוטו בניסיון לתקנו אבל הוא לא הגיב והניסיון לא צלח. עליתי חזרה לביתי עמ להחליף את המכנס המקוקל שלא התאים לי דווקא עכשיו שהרוכסן התקלקל ושאני לחוצה לצאת לעבודה. המכנס הוחלף ירדתי שוב לאוטו ונסעתי לדרכי מרוצה ליום מאתגר בעבודה.
מאת: דבורה | 27 ביוני 2020 | 14:24לפני כמה שנים עבדתי בקולנוע. בסוף המשמרת, המנהל הביא לי לשמור את המפתח, כי הוא לא עבד יום אחרי, ואני כן. בלילה התקלקל לי הפלאפון. הסידור עבודה היה בווטסאפ, ולא ידעתי בכלל מתי אני מתחילה לעבוד, ואם יש לעובדים האחרים איך להיכנס. כמובן שלא ידעתי בעל פה את המספרים של אף אחד, כי הכל היה שמור באנשי קשר. הייתי בפאניקה שבגללי לא יפתח הקולנוע, ועוד היה חול המועד סוכות! בשמונה בבוקר יום אחרי, כבר הייתי בחנות פלאפונים והצליחו למזלי לתקן את הפלאפון במקום.
הקולנוע נפתח בזמן ולא קרה כלום(: מאז לא הסכמתי לקחת את המפתח הביתה …
מאת: רוית סגל | 27 ביוני 2020 | 14:07התפוצץ לי הצמיג בכביש מהר בדרך לטיפול פנים אצל הקוסמטיקאית, תור שחיכיתי לו חצי שנה!!! נאלצתי לקבוע תור חדש ואת הכסף לתור להוציא על 4 צמיגים חדשים
מאת: שירה | 27 ביוני 2020 | 12:51לקראת יציאה לאירוע. נעלתי נעלי עקב..ירדתי במהירות במדרגות והחלקתי כמה מדרגות.עד שהגעתי למטה.. ..וכשקמתי ונעמדתי..כמעט נפלתי שוב..כי לא היה לי עקב בנעל אחת.., היא עפה לה…והנורא יותר מעוצמת המכות. זה שהייתי צריכה להחליף בגד שיתאים לנעלים אחרות..הנפילה היתה מצחיקה וכואבת יחד
מאת: אפרת עטר | 27 ביוני 2020 | 12:31באמצע מעבר דירה ואחרי כמה דייטים הזמנתי את הבחור הביתה וביקשתי ממנו להמתין לי 10 דקות בסלון כי עבדתי כל היום באריזות הבית ולא הספקתי להתקלח. נכנסתי למקלחת ואחרי דקה בערך שמעתי פיצוץ גדול וכל המקלחת התמלאה עשן לבן ומים רותחים- הדוד מים התפוצץ מעליי! הבחור שבמזל היה שם ושמע את הפיצוץ פתח את הדלת של המקלחת ואפשר לעשן לצאת כך שיכולתי לראות את הדרך החוצה. הוא נשאר שם לעזור לי באותו הערב ונשאר מאז בחיי. 4 שנים עברו מאז והיום אנחנו כבר זוג נשוי
מאת: אורית | 27 ביוני 2020 | 12:18עשיתי תאונה ביום של מבחן והגעתי אליו באיחור של 15 דקות (בדיוק הזמן בו מותר לאחר) ובמזל הכניסו אותי למבחן ברגע האחרון.
בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
מאת: שני שלום | 27 ביוני 2020 | 12:12עשיתי תאונה עם הרכב בדיוק ביום של מבחן ואיחרתי אליו ב15 דקות (בדיוק הזמן בו עדיין מותר להכנס למבחן) ובמזל הכניסו אותי ברגע האחרון.
בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) | 27 ביוני 2020 | 12:10בחג שבועות ארחתי את כל המשפחה (עשרים אנשים), אחרי שבישלתי, אפיתי, הקצפתי והייתי מרוצה, הכנסתי הכל למקרר וגילית שהוא לא עובד… תכנאי שהוקפץ הודיע, המקרר מת!!!!
פיזרתי את כל האוכל אצל כל השכנים. ואז במהלך ארוחת שבועות התחילו לצאת מים מהריצפה והסתבר שיש לי סתימה בכיור. בקיצור צרות באות בצרורות.
הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
מאת: ענבל גבע | 27 ביוני 2020 | 11:34כשהייתי חיילת , בדרך לצבא, לגמתי תה עם חלב ולא הרגשתי שהדבורה עקצה אותי , ולפתע התנפח הגרון ולקחו אותי למיון , פחדו שאחנק, מיד קבלתי זריקה , פאדיחה מטורפת שקרתה לי
מאת: יפעת | 27 ביוני 2020 | 11:29בדרך למיונים ללימודי רפואה שמתקיימים פעם בשנה בלבד, בעליות בדרך לירושלים, הלך לי המנוע של האוטו. הייתי לבד באוטו ולמרות שחששתי נורא, השארתי את האוטו בצד הכביש וניסיתי לתפוס מונית. הגעתי חמש דקות לפני שהמבחן התחיל. עלה לי 8000 ש"ח להחליף מנוע ולצערי גם לא התקבלתי ללימודים באותה שנה. יום נאחס ללא ספק
מאת: אלה שמרץ | 27 ביוני 2020 | 11:20המכונת כביסה התקלקלה ותוך כדי שאני גורפת את המים החוצה במדרגות עובר השכן החתיך שלי, אני אומרת לו "תיזהר שלא להחליק…" ותוך כדי אני דופקת הפכה של החיים ונופלת את כל המדרגות!!!! חייבת לציין את הבגדים הרטובים, הסימנים הכחולים והמגב שנשבר לשניים!!!
הנני מאשרת את התקנון ומסכימה לדבריו.
מאת: חן | 27 ביוני 2020 | 11:19לפני כמה שנים היה לי ראיון עבודה למקום שממש ממש רציתי. הוא היה במרכז הארץ ואני גרה בצפון אז כדי למנוע תקלות יצאתי ממש מוקדם והשארתי זמן לפקקים/חיפוש חניה/טעויות בדרך ואפילו קפה.
מאת: גלית | 27 ביוני 2020 | 10:59מה שלא ציפיתי לו זה שיהיה לי פנצ'ר באמצע הדרך…..ניסיתי להחליף גלגל לבד (זה לא ממש צלח) והגעתי לראיון באיחור אלגנטי. רק בסיומו גיליתי שמרוח לי שחור על חצי פנים….
הקישור לא עובד .לכתוב פה ומה ?
מאת: ??? | 27 ביוני 2020 | 10:54סיפור הזוי לפני הקורונה נקעתי את הקרסול קרעתי את הרצועה והיה לי בערך חודשיים חופש בבית בלי לעשות כלום. ואז הגיע הקרורונה אז החופשת מחלה התארכה. אחרי שכולם חזרו והמשק נפתח אני מתרגשת ללכת לעבודה ביום הראשון חזרה, קמה מהתרגשות שעה לפני השעון מתארגנת מתאפרת ומוכנה לצאת.
מאת: מאיה | 27 ביוני 2020 | 10:42מגיעה לרכב ומתחילה לנסוע (חצי שעה) לכיוון העבודה, אחרי 10 דקות פתאום המזגן כבר לא קירר אלא חימם והתחלתי להזיע (בכל זאת קיץ). 5 דקות לפני שהגעתי לעבודה הרכב עצמו התחמם ועצר באמצע הכביש! (חשוב להגיד שאני בת 25 סטודנטית עם רכב ישן). מפה לשם סיימתי עם זה שהבן זוג בא להציל אותי, הגרר לקח את הרכב והבוס שלי קיבל הודעה שאני שוב לא מגיעה.
אני ובן זוגי היינו בחופשה בברזיל באי מורו. באחד הערבים הלכנו למסעדה יוקרתית, לארוחה לאור נרות מול הים. הבנתי שהרגע שלי הגיע. אנחנו אוכלים ונהנים, ואז הוא הציע לי. ככ התרגשתי, הרגע שככ חיכיתי לו הגיע!!! אבל אז החלטתי שאני צריכה (חייבת) להקיא, בין היתר גם עליו. זה היה ממש ממש לא מתאים!!! לא ככה דמיינתי את הרגע הזה. מיותר לציין שחטפתי לאחר מכן קלקול קיבה ממש לא כיפי מהאוכל באותה המסעדה…
מאת: עמית | 27 ביוני 2020 | 10:22חבר שלי ואני היינו בחופשה בברזיל, באי המהמם שנקרא מורו. באחד הערבים היותר רומנטיים שלנו, הלכנו למסעדה יוקרתית וטעימה, לאור נרות, מול הים.. ואז הגיע רגע האמת שבו הוא בא להגיד לי שאני האחת שלו לתמיד.. התחלתי להקיא ובין היתר גם עליו:( היה מאוד לא נעים, וזה היה ברגע הכי לא מתאים.. כמובן שהיה לי קלקול קיבה בגלל האוכל, אבל זה הגיע ברגע הכי לא מתאים שיש!!
מאת: עמית | 27 ביוני 2020 | 10:19בוקר שהתחיל בלחץ היסטרי, אפילו לא הבנתי קפה עדיין. מתפנה להכין קפה, מגלה שנשארה לקבוצה אחרונה מהקופה שאני אוהבת. מכינה למכונה- יוצאים מים במקום קפה- הלכה הקפסולה. מיואשת שמה קבוצה פחות טעימה, הולכת לשטוף את הכוס ואז הכוס מחליקה לי מהיד ונשברת. הלכתי לבכות, ביי. .
מאת: שקד | 27 ביוני 2020 | 10:10המנהל שלי היה אמור להעביר פרזנטציה למנהלים שהגיעו מהסניף שלנו בארה״ב ויום לפני הוא התקשר אליי חולה ואמר שאני אצטרך להחליף אותו.
מאת: ליטל | 27 ביוני 2020 | 09:53בגלל שיש לי זיכרון נוראי ואין מצב שאוכל ללמוד את כל הנתונים בזמן, חשבתי שזה יהיה חכם שהוא יעביר לי את הכל באוזנייה בזמן אמת.
אבל בגלל שאנחנו לא חיים בסרט הוליוודי, כמובן שזה לא עבד. לא היתה כמעט בכלל קליטה ולא הצלחתי להבין כלום ובטח שלא להעביר את זה בצורה חלקה.
בנוסף, האוזנייה ששמתי היתה די בולטת כך שהיה ברור לכולם מה ניסיתי לעשות. עד היום צוחקים עליי במשרד.
בחורף האחרון הזמנו סוף
מאת: מור | 27 ביוני 2020 | 09:45סוף חברים אלינו לערב נחמד. דאגנו להרדים את הילד בזמן אך או…אז ברקים ורעמים השביתו את החשמל אצלינו בבניין
אני וחברה טסנו לסלובניה והחלטנו להשכיר רכב ביחד ולטייל ברחבי המדינה. לחברה שלי אין רישיון אז רק אני נהגתי. כמובן שהזמנו רכב אוטומטי עם ג'יפיאס מותקן ברכב. היומיים הראשונים היו קסומים והכל הלך חלק וביום השלישי רצינו להגיע לשמורת טבע יפהפיה בקרואטיה. שמתי את הכתובת בג'יפיאס ויצאנו לדרך. בהתחלה נסענו על כבישים מהירים ואז בינעירוניים ואז פתאום הג'יפיאס כיוון אותנו לתוך כפר (שמורכב מ10 בתים במרחק של קילומטר האחד מהשני). הג'יפיאס אומר שמאלה- אני פונה שמאלה, אומר ימינה- אני פונה ימינה. פתאום חילחלה בי המחשבה שאנחנו ממש אבל ממש לא בכיוון. אני אומרת לחברה שלי שהג'יפיאס איבד את זה והיא אומרת מה פתאום תמשיכי עם ההוראות. אבל ברגע שהג'יפיאס כיוון אותי לכיוון חניית הטרקטור של אחד מתושבי הכפר היא האמינה לי. אני נכנסתי לפאניקה- ארץ זרה, אין לי חוש כיוון ונמצאת איתי חברה שאמרה לי להמשיך לנסוע לתוך חניה של טרקטור. נלחצתי. ממש. מפה לשם, כנראה שהג'יפיאס היה צריך מנוחה כי גם אחרי שכיביתי את הרכב והדלקתי, הוא לא עבד אבל אחרי 10 דקות של הדממת המנוע (ופאניקה מוחלטת) הוא חזר לשתף פעולה וחזרנו לכביש הראשי. מאז אני לא מזמינה ג'יפיאס ומשתמשת רק עם גוגל מאפס.
מאת: יעל | 27 ביוני 2020 | 09:43הייתי עם ארבעה סירים על הגז לפני ארוחת שישי חשובה (הפעם הראשונה שאני אמורה לארח את המשפחה בבית) ופתאום הגז נגמר..
מאת: שחר | 27 ביוני 2020 | 09:42אצלי הצרות לרוב באות בשלשות. השנה ״חגגתי״ יום הולדת בשל תקופת הקורונה החלטנו אני ובן זוגי לחגוג בבראשית. בערב לפני יצאנו למסעדה ומתברר שהיה שם חולה קורונה, שהתבסרנו עליו רק לאחר שכבר הגענו לבראשית אשר גם שם כשעזבנו גילינו שהיה חולה מאומת מפה לשם חגגתי יום הולדת בבידוד. העיקר עם בן זוגי
מאת: יונה | 27 ביוני 2020 | 09:25שבוע שעבר היה הבר מצווה של הבן שלי ובבוקר הבר מצווה הבאתי את השמלה מהתופרת וגיליתי שקיצרה לי את השמלה עד התחתונים !!!! בקיצור התקלקל לי מאוד היום הזה… באטרף של שעות ספורות חיפשתי שמלה חדשה!!! כל זה היה ביום חמישי שעבר ועדיין לא נרגעתי ממה שעבר עליי בשעות האלו שבערב יש ארוע של הבן שלי ואין לי שמלה!!
מאת: שרון | 27 ביוני 2020 | 09:12אך אך אך קורונה איך התקלקל לי הטיול להודו שאני מתכננת במשך 3 שנים באמצע הטיול נאלצתי לחזור לארץ בגלל הקורונה ולא יהיה ניתן להשלים את הטיול בשנה הקרובה..
מאת: איילה בר | 27 ביוני 2020 | 09:00לידה שניה, איזה כיף בן! ברית וכל זה…מתארגת,הגיע מאפר וספר
מאת: שרון | 27 ביוני 2020 | 08:35לובשת את השמלה שקניתי. נראית מליון $$$ ואז עושה טעות איומה ומבקשת מחברה לגזור לי את הפתק של השמלה בצד, זה שמגרד ומציק מבפנים. היא גוזרת אבל יחד עם הפתק נגזרת גם השמלה!!! עשר דק' ליציאה מהבית, אי אפשר לבכות כי האיפור וכו'…
נכנסת לחדר, שולפת שמלה שחורה קטנה שהייתה לי (הטיפ הכי טוב של קוקו שאנל) ויוצאת לברית של הבן שלי. לא הבחינו חוץ ממני שזו שמלה שכבר לבשתי
אבל הצלתי את הערב מלהתקלקל לגמרייי…
****חלום לנסות את המוצריםמשל קרן****
היי
מאת: רינת | 27 ביוני 2020 | 08:34לא יודעת אם זה ממש נחשב התקלקל אבל ביום החתונה שלי בבוקר, הלכתי למניקור לפני האיפור ובלי לשים לב כשבאתי להסיט את השיער מהפנים שרטתי את עצמי בפנים בצורה כזו שהאיפור לא הצליח הסתיר, אז התחתנתי עם שריטה גדולה על הפנים – מיותר לציין שאני לא ממש רגילה לעשות ציפורניים
היינו בטיסה ליוון ובדרך היתה תקלה במטוס ונאלצנו לנחות נחיתת חירום בשדה תעופה בירדן והיינו הישראלים היחידים במטוס הרגשה לא נעימה עם בידוק קפדני מהצוות שם. קצת מזכיר את הסידרה החדשה בטלויזיה.
מאת: אנט מור | 27 ביוני 2020 | 08:27לפני שנתיים לקחתי כדור שינה לטיסה בת 11 שעות. מה שלא בדקתי קודם שהכדור פג תוקף וכלל לא השפיע עליי ואפילו עשה את הפעולה ההפוכה.
מאת: מירב | 27 ביוני 2020 | 08:20בשיא הקורונה שהכל בסגר 2 ילדים קטנים בבית ואני בחודש 9 המקרר הפסיק לעבוד מפוצץ באוכל בכל זאת סגר וילדים קטניפ אין טכנאי שמוכן להגיע וממש חוששים גם והמצב הכלכלי לא מאפשר לקנות חדש
מאת: איילת | 27 ביוני 2020 | 07:52בנס הצלחנו לסדר אותו לבד למשך שבוע שלםם עד שנמצא טכנאי שמוכן לבוא הוא הגיע סידר
והלכתי ללדת
בדצמבר האחרון קבעתי לטוס עם חברות לבוקרשט ושבוע לפני זה עברתי דירה וארזתי את הדרכון בתוך כל הארגזים. מפה לשם מצאתי אותו בדקה ה90 וגיליתי שיש בדיוק 3 חודשים עד שהוא פג תוקף ולא היה לי זמן להוציא חדש- התקשרתי לחברת אלעל אמרה לי שאני לא יכולה לטוס עם הדרכון הזה אז התקשרתי לשגרירות כדי לוודא שהם מוכנים להכניס אנשים שיש להם תוקף של שלושה חודשים ולמזלי – הם הסכימו :-)
מאת: עמית | 27 ביוני 2020 | 07:41לפני 5 שנים היינו אמורים לעבור לרילוקישן לארה"ב והייתי צריכה להביא את הילדים בני 2 ו-4, לבדיקות רפואיות בירושלים לקבלת הויזה, והתור אליהן ניקבע הרבה מראש. הבעיה התחילה כשבדרך לירושלים, באמצע שום מקום, האוטו העלה עשן ושבק חיים. לאחר כמה דקות התעשתתי ולמזלי ניזכרתי שחמי עובד בירושלים והוא הוזעק למקום, הסיע אותנו לבדיקות והאוטו הושאר באמצע שום מקום, לחכות לגרר… בסופו של דבר עברנו את הבדיקות והאוטו אכן הגיע למוסך!
מאת: סבטלנה | 27 ביוני 2020 | 05:55מה התקלקל לי ברגע הכי לא מתאים?! – הייתי כבר בסוף התואר השני, שבשל בעיות בריאות במשפחה כבר נמשך לו עשר שנים, וסוף סוף הגיע השלב האחרון- מבחן בכתב שאותו עושים תוך 48 שעות מרגע קבלתו בבית. ישבתי לי בחדרי ועבדתי על המבחן, ואז קצר חשמלי… המזגן התקלקל לו והקפיץ את הזרם כל פעם שהדלקתי אותו מחדש. ערב שבת, השעון דופק, שיא הקיץ ואני בחדר שכור בעליית גג שבלי מזגן מגיע לכמעט 50 מעלות… ואין כמובן מי שיבוא ויתקן אותו עד יום ראשון לפחות, ואני צריכה עד אז לסיים את המבחן או שאכשל והלך התואר… מה עשיתי? פשוט התקשרתי לחברה טובה שגרה לה בבית פרטי, התנחלתי לה בבית עד שסיימתי את המבחן ושלחתי אותו במייל, והיא גם לא ממש ישנה בלילה שלפני כי היא ממש דאגה בגלל הלחץ שהייתי בו, וגם החליפה אותי בהקלדה של הטקסט כדי שאוכל לנוח [ששש, לא לגלות ;) ]. בסופו של דבר הצלחתי לשלוח את המבחן בזמן הנדרש, וקיבלתי 100, וסיימתי בהצטיינות יתרה את התואר. ומאז כל פעם שאנו נפגשות, אני תמיד אומרת לה שהתואר השני שלי- הוא בזכותה…
מאת: miriam | 27 ביוני 2020 | 04:41קרה לי בדיוק היום! נשארה לי חצי שעה להתארגן לארוחת שישי אחרי אימון רצחני במיוחד. נכנסתי להתקלח והדוש בקושי הזרים מים. מצאתי את עצמי מתקלחת עם טיפטוף מים שבקושי הצליח להוריד את שאריות הזיעה ולאחר מכן הולכת לארוחה, ספק נקייה ספק מיוזעת.
*הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו*
מאת: ספיר אריאלי | 27 ביוני 2020 | 02:17לפני חודש התחלתי עבודה חדשה ומרגשת ובגלל המצב ושהכל היה מעכשיו לעכשיו נכנסתי לדירת Airbnb בתל אביב. בבוקר של היום הראשון של העבודה קפץ הפקק בדירה ובעל הדירה לא ענה לי. מעבר לזה שאיחרתי לעבודה, התאפרתי בחושך והגעתי עם בגדים לא מגוהצים. לשמחתי לא פוטרתי (:
מאת: גיל | 27 ביוני 2020 | 02:16ממש רגע לפני שהקורונה סגרה לגמרי את השמיים, הייתי דיילת אוויר
מאת: טל | 27 ביוני 2020 | 01:15אחרי תקופה ארוכה שלא מצאתי עבודה.
מאת: אביגיל לב | 27 ביוני 2020 | 01:14הגיעה אלי הצעה להתחיל לנהל וכל כך שמחתי.
הייתי אמורה להתחיל וביום הזה הגיע הקורונה וביטל לי את כל התוכניות.
הימים ימי קורונה, שניה לפני שמתחיל סגר מוחלט של ערב פסח צריכה לצאת עם האוטו. יורדת עם ציוד וידיים מלאות לחניה של הבנין – חניה שבה יש מעלית לרכב עצמו – בדיוק כמו מעלית נוסעים רגילה, רק בגודל של רכב.
מאת: חופית | 27 ביוני 2020 | 01:04לחץ להספיק ופחד שיעצרו איתי בדרך – מגלה שהמעלית תקולה ואין לי דרך להוציא את הרכב מהחניה ועוד שעה סגר
בגלל שהתחתנתי לא מזמן, החלטתי בתחילת הקורונה שאנצל את הזמן ללמוד לאפות (הזפקתי ללמוד קצת לסשל)
מאת: טל מויאל | 27 ביוני 2020 | 00:32לאחר יום של ההמלצות לא לצאת מהבית, הפעלתי כבר את הקיטשם אייד המפורסם של אמא שלי (עומד כ15 שנה כמו חדש על השיש !!!)
והכנסתי אליו 2 קילו קמח כדי לעשות מצוות הפרשת חלה על הדרך…(תעשה טוב תקבל טוב?)
מפה לשם- דקה אחרי שהפעלתי- ריח שרוף בכל הבית- בורג מעלה עשן – נשרף הקיטשן אייד.
יצאו רולדות שמרים טעימות. פעם אחת. וזהו. כל הקורונה לא אפיתי.
לפני שבועיים תכננתי לצאת עם בעלי והילדים לטייל נקיתי את הבית לפני קילחתי את הילדים (שלושה תאומים) ולרגע אחד נכנסתי לחדר להביא משהו יצאתי מצאתי את אחד התאומים צבע לי את הקיר של הבית והספה בצבעי גואש והצטרכתי לנקות שוב לפני שיוצאים וכמובן להחליף להן בגדים
מאת: ניב | 27 ביוני 2020 | 00:23הרכב שהשכרנו ביום החתונה חיכיתי לבעלי עם השמלת כלה והמנקה של הסטודיו נשארתי לבד
מאת: עדי | 27 ביוני 2020 | 00:05מה התקלקל לי???? אוטוטו בת 51 בדיוק הזמנים האלה שמרגישה שעור הפנים והצוואר מתקלקלים לי
מאת: טלי דורי | 27 ביוני 2020 | 00:00שלום שמי יפעת . בערב חג שבועות הכנתי הרבה מטעמים . ואירחתי את כל המשפחה אצלי בבית . אחרי הארוחה התחלתי לסדר את הכלים במדיח כלים . . והמדיח לא עבד התקלקל . מה שהייתי צריכה להוציא את כל הכלים ולרחוץ אותם ביד . לא נעים
מאת: יפעת כהן | 26 ביוני 2020 | 23:54גם התקלקל לי פעם רכב מצ'וקמק בדרך לעבודה חדשה, אבל למרות שמי שחילץ אותי מאמצע צומת גהה נהייה אחלה מאהב, זה לא הסיפור הפעם.
מאת: שירי | 26 ביוני 2020 | 23:19הסיפור הוא על חופשה שהתקלקלה. טסנו לקנדה לחופשה ובקונקשן בעמאן מסתבר שאני בלי אישור (כמו ויזה) לקנדה, כי החלפתי דרכון ולא את האישור.
לא הצלחנו און ליין לסדר את זה, ישבנו בשרוול של המטוס , הילדים ממררים בבכי ושומעים את המטוס מסתלק בלעדינו. בקיצור- במקום קנדה, נתקענו שבוע בעמאן בשיא החום, בלי שיש שם משהו לעשות ולכן מגיע לי לזכות.
איך שהתחילה הקורונה ונסגרו גני הילדים התקלקל לנו המיקרוגל. הזמנתי חדש באינטרנט ולקח לו שבועיים להגיע! בינתיים היינו שבועיים עם שני ילדים רעבים בבית בלי המיקרו… סיוט!
מאת: מור | 26 ביוני 2020 | 23:17נוסעת לראיון עבודה במרכז ובאמצע הדרך פתאום שומעת רעש מוזר ומרגישה ירידה של הרכב. עוצרת בצד הדרך ומגלה שאחד הגלגלים שלי נקרע לחלוטין.
מאת: נופר | 26 ביוני 2020 | 23:15לא הספקתי אליו כבר, נקבע לי ראיון חדש למזלי!
סוף שבוע נפלא לכם,
מאת: חגית | 26 ביוני 2020 | 23:02אז מה שקרה לי והתקלקל ברגע האחרון.. בחתונה של חברתי הטובה הגעתי לקבלת הפנים נרגשת ויפה אחרי שעות של הכנות.. בעודי צועדת לקבלת הפנים עקב הסטילטו של אחת מנעליי נתקע בחריץ של הדק, אבל נתקע כ"כ עמוק , שניסיתי למשוך והוא החליט להישאר שם…בלי הנעל.., המומה מהמקרה קראתי לחברה ויצאתי החוצה לחפש משהו חלופי, מצאתי קיוסק שמוכר כפכפים עם זה ניכנסתי ונישארתי כל החתונה יש לציין שהיה לי מאוד נוח.. הרבה יותר מהעקבים…
טסתי לפגישת עסקים בפריז שחיכיתי לה המון! סבא שלי היה בבית חולים במצב לא טוב. הבטיח לי שהוא יחכה לי שאחזור.. ביום הפגישה לפנות בוקר הודיעו לי שסבא שלי נפטר.. כמובן שחזרתי יום למחרת.. שבורה ומרוסקת.
מאת: שני | 26 ביוני 2020 | 22:51לפני חמש שנים דייט ראשון, אוגוסוט. שישי בצהריים. מחכה לבחור 10 דקות בשמש ומתחילה להזיע בהיסטריה. הוא מגיע בפיאט ישנה ואדישות יתרה, אני נכנסת לרכב ומתעלמת מקיומו רק מנסה להפעיל את המזגן בעצבים. בום. מה עשית? קילקלת את המזגן. מחייכת בשיא המבוכה, היי נעים להכיר אני גל. מפה לשם עוד חודש אנחנו מתחתנים :)
מאת: גל | 26 ביוני 2020 | 22:48הדבר שהכי התקלקל לנו קרה לנו בלידה של הבת שלנו לפני שנה וקצת. בעלי חיכה מחוץ לחדר לידה עד שתתחיל הלידה עצמה (לציין שהוא ראה כדורגל באייפד, חחחח), ויצא לקנות אוכל דווקא בזמן הלידה…כשהוא חזר כבר הרופא נעל את הדלת ובסוף יצא שבעלי לא היה בלידה של הבת הראשונה שלנו! בקיצור – התקלקל כל הרגע :)
מאת: שני | 26 ביוני 2020 | 22:20משתתפת בהגרלה של המוצרים של קרן, מה התקלקל לי ברגע הכי לא מתאים- אני חיילת ותמיד נמצאת בכוננות מבצעית, כשהתקלחתי (וצריך תמיד להתקלח מהר), חפפתי שיער ופתאום הזרם של המים נהיה חלש מאוד עד שנעצר (זה לא שלא היו מים, המקלחת ההיא עושה בעיות), נשארתי עם שמפו על הראש ומקום לשטוף מקלחת, שטפתי בכיור.. כמה דק לאחד מכן היה אירוע מבצעי
מאת: הדס | 26 ביוני 2020 | 22:18מאשרת שקראתי את התקנון
ביום הולדתי תכננתי להכין עוגה ושפכתי את המוצרים על מנת להקציף והמקסר לא עבד
מאת: חן | 26 ביוני 2020 | 22:17מבאס מאוד , נאלצתי לקנות עוגה
משתתפת בהגרלה של המוצרים של קרן, מה התקלקל לי ברגע הכי לא מתאים- אני חיילת ותמיד נמצאת בכוננות מבצעית, כשהתקלחתי (וצריך תמיד להתקלח מהר), חפפתי שיער ופתאום הזרם של המים נהיה חלש מאוד עד שנעצר (זה לא שלא היו מים, המקלחת ההיא עושה בעיות), נשארתי עם שמפו על הראש ומקום לשטוף מקלחת, שטפתי בכיור.. כמה דק לאחר מכן היה אירוע מבצעי
מאת: הדס | 26 ביוני 2020 | 22:14במהלך התואר הראשון שלי, שנה שנייה, תקופת מבחנים- תקופה עמוסה ללא יציאה מהבית ובילוי רוב היום במחשב ובסיכומים מודפסים. המחשב פשוט שבק חיים. כל החומר, העבודות, הסיכומים (אלו שלא היו מודפסים). כן כן. מתקלקל וזה בזמן הכי לא מתאים! מה גם שזה מצריך הוצאה גדולה לא מתוכננת בזמן לא מתאים.
מאת: מאי טל | 26 ביוני 2020 | 22:11הגז התקלקל לי רגע לפני כניסת שבת עם תינוקת קטנה בבית!! כתבתי הודעה בקבוצה בפייסבוק ומישהי השאילה לי ברגע האחרון כיריים חשמליים
מאת: שרין | 26 ביוני 2020 | 21:17ילדנו הבכור היה מקיא קבוע עד שהתבגר. פעם הקיא במהלך החופה של חברתי הטובה, כך שבכל ברכה נזקקתי לחיתול טטרה לספוג את הקיא – שבע ברכות לשבעה חיתולים. יום אחד, לפני כשבע שנים הוזמנו לחברים אחרים בכפר סבא. התלבשנו יפה, הפעוט הוכנס אחר עבור לכסא הבטיחות, בעלי אז הפעיל איזו תוכנה חדשה לניווט בטלפון הנייד בשם Waze ונסענו. בעלי בחר לנווט עם הקול של "הרס"ר" שפקד עלינו לנסוע, לפנות,ולהסתובב. מפה לשם, הפעוט המתוק מקיא ברכב על עצמו, על הבגדים היפים, על הכסא ועל כלללללל המושב האחורי. בתזמון מושלם, הגענו למקום דקה לאחר מכן ונשמעה הקריאה "הגעת ליעד, חייל שפר הופעתך"… למותר לציין שהופענו מרושלים, חשים עלובים, עם כסא בטיחות שנשטף אחר כבוד בצינור.
מאת: שרון קניאל רובינשטיין | 26 ביוני 2020 | 21:14התקלקל לי המכשיר גילוח החשמלי אחרי שהספקתי לגלח רק רגל אחת :)
מאת: טלי פינחסוב | 26 ביוני 2020 | 21:12לפני שנתיים, היום הכי גשום בשנה עם סופה מטורפת. יצאתי לבלות עם חברה והזמנו לילה בבית מלון בשביל שלא נצטרך לנהוג. נרטבתי כולי מהסערה ושהגענו לחניון של בית המלון התכופפתי ונקרע לי כל המכנס. נשארנו בגלל זה בבית מלון ולא יצאנו בגלל שלא היה לי מכנס להחלפה.
מאת: ירדן | 26 ביוני 2020 | 21:09**הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
באמצע נסיעה חזרה הביתה מעיר אחרת הפלאפון שלי שבק חיים ולא היה לי ווייז….במקום להגיע הביתה לנתניה הגעתי לחיפה…..
מאת: מורן | 26 ביוני 2020 | 21:02התקלקל לי הראוטר של האינטרנט לפני הגשה של מצגת בזום. מניחה שהמרצה חשב שזה תירוץ בסגנון "הכלב אכל לי את שיעורי הבית".
מאת: שי | 26 ביוני 2020 | 20:53חודש תשיעי. הריון רביעי. אוגוסט
מאת: יעל | 26 ביוני 2020 | 20:40עם שלושה ילדים ברכב באיילון עם פיפי של החיים והמנוע ברכב התקלקל.
מעבר דירה שמתחיל מוקדם בבוקר , הוזמן מנוף שיעלה את כל התכולה לקומה 11 , מה הסיכוי שהמנוף יתקע בקומה 10 ולא ימשיך לעלות ולא לרדת ??, בקיצור , התכולה נשארה באויר כמה שעות ואני רק דמיינתי איך אני מסדרת כבר ארונות
מאת: מאיה חכים | 26 ביוני 2020 | 20:40לאחר שירות של 4 שנים בצהל השתחררתי במרץ האחרון. במהלך החצי שנה האחרונה לשירות תכננתי את הטיול הגדול שלי (חצי שנה בדרום אמריקה) לפרטי פרטים קניתי כרטיסים וציוד מראש וההתרגשות הייתה גדולה.
מאת: רעות | 26 ביוני 2020 | 20:33הטיסה הייתה מיועדת למאי, ובמרץ כבר הבנתי שאני צריכה להתחיל לבדוק על החזרים לכרטיסי טיסה מול חברות התעופה. הטיול נדחה לפנסיה עד להודעה חדשה :)
הפן התקלקל לי ברגע קריטי!!
חצי שעה לפני דייט חלומותיי הוא החליט להתקלקל, עמדתי מול מאורר כדי לנסות לפחות לייבש את השיער ולא להגיע כמו כלב רטוב, ורק התקררתי, חשבתי לנסות לגהץ את השיער אבל הוא היה רטוב עדיין, ניסיתי לאלתר מלא אבל בסוף פשוט הגעתי עם כל הפלאפיות שיש !! מאז מחזיקה עוד פן ספייר בבית
מאת: עדי | 26 ביוני 2020 | 20:32יום אחרי שבעלי יצא לחודש מילים בצוק איתן. קמתי בבוקר וכל המטבח היה מים. המקרר התקלקל ויום שלם חילקתי לאנשים את כל מה שהיה לי במקרר ובמקפיא. ובערב כשסוף סוף הצלחתי לדבר עם בעלי. ושיתפתי אותו אז הוא ממש התבאס שחילקתי את הקציצות דגים של אמא שלו.
מאת: טל סולומון | 26 ביוני 2020 | 20:19הגיע היום הקריטי שהייתי אמורה לקבל תשובה בנוגע לקבלה לתפקיד שחיכיתי לו הרבה זמן! ברגע אחד הפלאפון פשוט מת ולא נדלק ורק למחרת הצלחתי למצוא חלופי.
מאת: דניאלה | 26 ביוני 2020 | 19:55עשינו חנוכת בית לרגל הבית החדש, הזמנו את כל החברים לארוחת צהריים, משהו כמו 10-15 איש. ארוחה סופר מושקעת, מלא סלטים, אופציות ומגוון באמת ברמה גבוהה.. באמצע האירוח כשכולם כבר אוכלים ובאמצע הביסים, התפוצץ לנו הצינור מים! מהר התקשרנו למועצה להודיע, והם סגרו לכל הרחוב את המים! יום שבת בצהריים בלי מים = סיוט!!! ומה?! החברים לא רוצים ללכת.. הבית זוהמה! ערמות של כלים מלוכלים שלא יכלתי לשטוף בגלל שלא היה מים, באותו רגע הסתכלתי על בעלי ורציתי לבכות! לא היה נעים להגיד לחברים ללכת, הם גם לא התרגשו יותר מידי מזה שהתפוצץ לנו צינור וכל הבית הפוך ונשארו שעות אחרי! בקיצור, היה הייתה חוויה! מה גם שהחברים אחרי זה רק פירגנה לנו על האירוח- אני את שלי עשיתי..
מאת: ליאור | 26 ביוני 2020 | 19:50הייתי עם צירים בהריון ראשון ורצינו לנסוע לבית חולים והאוטו התקלקל, נכנסתי ליותר פניקה ובסוף ההורים שלי הגיעו ולקחו אותנו לבית חולים למזלי ילדתי בבית חולים.
מאת: שימרית | 26 ביוני 2020 | 19:40טסתי עם בן הזוג שלי לחופשה חלומית בארה״ב, שהתחילה בוגאס. קבענו שנצא בערב לדייט במסעדה שווה ומשם נמשיך למועדון. התלבשתי, התאפרתי, וכשבאתי לסדר את השיער (שהיה אחרי מקלחת!) עם פן שהבאתי איתי, הוא שבק חייםםםםם. :(((
מאת: טל | 26 ביוני 2020 | 19:37טיימינג גרוע ביותר!.
מפה לשם, אילתרתי עם מייבש השיער הקטן שהיה בשירותים (אבל חשוב לציין שזה ממש לא אותו הדבר)…
התקבלתי לחילופי סטודנטים והתבקשתי להוציא ויזה דרך השגרירות, התהליך היה קשה, לא ברור ומזעזע, סיימתי להשיג את כל הטפסים ולשלם הכל 3 שבועות לפני הטיסה בידיעה שלוקח להגירה שבועיים לאשר את הבקשה. חיכיתי בסבלנות שבועיים כמו ילדה טובה רק כדי לגלות שהבקשה לא נקלטה בכלל במערכת!!! מה שאומר, הלך עליי. אין ויזה, אין אישור לימודים, אין טיסה! אחרי בכי של שבוע שלם החלטתי – אני טסה בתאריך המיועד וחוזרת לארץ לסדר את הויזה בחופשה הראשונה שתהיה לנו! וכך היה, טסתי לאמסטרדם, חזרתי אחרי שבועיים וטסתי שוב לאמסטרדם שבוע לאחר מכן כשכל האישורים בידי! 3 טיסות תוך 3 שבועות. זה היה מזעזע אך שווה את זה. כןכן, אפילו שהקורונה סגרה את כל העיר!
מאת: שחף אידה | 26 ביוני 2020 | 19:31התקלקל לי חמישי בערב!!!!
מאת: פזית | 26 ביוני 2020 | 19:27כשיצאתי בשמונה מהסענמה סיטי עם בתי ואני עם שקיות בימים ולא יודעת למה החלטתי לשים את השקיות בגאז׳
מה שאני לא עושה אבל בגלל שהקטן שלי מתלונן שאין לו מקום באוטו החלטתי לשים ו… אחרי 25 שנה מה שאף פעם לא קרה לי!!!!!!!!!!!!!!!!
הבת שלי החליטה שהיא סוגרת את הבגאז׳ והמפתחות שם!!!!!!!!!!!!!!!!
יש לציין שלא פתחתי את האוטו כי מי חשב פעם זה יקרה לי!!!!!!!!!!!
אז קראנו לפורץ…. ואחרי חצי שעה של נסיונות לפתוח את האוטו על מנת שנוכל לפתוח את הבגאז׳ מהאוטו הצליח
וכך התקלקל המצב רוח חמישי עצמו
התנחמתי בזה שילדים יצאו מרוצים מהקניות כשחזרנו הבייתה
שבת שלום
הגעתי לראיון עבודה, כנסתי לוועדה שבה נכחו 5 אנשים 2 נשים ו3 גברים, הגעתי עם חולצה מכופתרת….. ישבתי במשך חצי שעה עם חולצה פתוחה, כשכל החזייה שלי בחוץ, אף אחד מהנוכחים לא העיר לי…. רק כשיצאתי שמתי לב, הייתי מובכת…. מיותר לציין שעברתי את הועדה והתקבלתי לעבודה … בטוח שהזה קרה בזכות החזיית תחרה שלי
מאת: דקלה | 26 ביוני 2020 | 19:24**הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו.
מאת: רותם דגני | 26 ביוני 2020 | 19:13אחרי שסיימתי מלווה פחדתי לנהוג לבד עד שהגיע היום שהחלטתי לקחת אומץ ולנסוע.
נסעתי עם חברה שלי ושכחתי לסגור את האורות באוטו כשסיימנו את היציאה וחזרנו לאוטו .
האוטו לא נדלק.
אבא שלי היה צריך לבוא…
אני חושבת שהסיפור שלי קצת מצחיק בהקשר שלו
מאת: מור ג | 26 ביוני 2020 | 19:11חזרתי מחופשה בירושלים אחרי שקניתי 3 מוצרים של קרן בר טוב אחד מהם הוא סרום מושלם שבקושי הספקתי להשתמש , כשהוצאתי את הדברים מהמזוודה הוא פשוט עף מהתיק איפור ונשבר על כל הרצפה אין צורך להמשיך לספר מה הרגשתי אחר כך
האוטו באמצע אילון ביום הכי קר וגשום השנה בדרך ללוויה
מאת: עירית | 26 ביוני 2020 | 19:05האוטו באמצע אילון ביום הכי גשום בשנה בדרך ללוויה
מאת: עירית | 26 ביוני 2020 | 19:03בשבת חתן דלפני החתונה, כיאה לאשכנזים…
מאת: גפן וינרב | 26 ביוני 2020 | 18:51חמי וחמותי ארחו את כל המשפחה- הקטנה שלהם והענקית שלי…. והתנור התקלקל… התחלנו לפזר את האוכל אצל השכנים כדי לחמם ל50 אנשים רעבים שהגיעו מבית הכנסת…..
התנור הוחלף, כמובן…
באמצע הפסיכומטרי הראשון שלי התקלל/נתקע לי הסטופר, ביזבזתי זמן יקר על לנסות לתקן אותו והמבטים של שאר הנבחים לא בדויוק עזרו ללחץ מה שגרם לי לנחש את שאר הפרק בגלל חוסר הזמן ולהיות יותר בלחץ במשך הבחינה, והבכי שגיע אחרי זה בתחנת אוטובוס לא עזר בכלל. שלא נדבר על הפסיכומטרי השני ששכחתי את הסטופר בבית אבל לפחות הבאתי איתי תה עם רסקיו בפנים
מאת: דריה | 26 ביוני 2020 | 18:50הויברטור שסוף סוף הייתי לבד בבית…..
מאת: ריוי | 26 ביוני 2020 | 18:49באמצע הפסיכומטרי הראשון שלי התקלל/נתקע לי הסטופר, ביזבזתי זמן יקר על לנסות לתקן אותו והמבטים של שאר הנבחים לא בדויוק עזרו ללחץ מה שגרם לי לנחש את שאר הפרק בגלל חוסר הזמן ולהיות יותר בלחץ במשך הבחינה, והבכי שגיע אחרי זה בתחנת אוטובוס לא עזר בכלל. שלא נדבר על הפסיכומטרי השני ששכחתי את הסטופר בבית אבל לפחות הבאתי איתי תה עם טיפות רסקיו בפנים.
מאת: דריה | 26 ביוני 2020 | 18:49הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
ערב שבת(ואני שומרת שבת..) אני באמצע להחליק את השיער ובדיוק בחצי המחליק הפסיק לעבוד..
מאת: רחל אטינגר | 26 ביוני 2020 | 18:41כל הקורונה אנחנו אוכלים גרנולה קנויה ובעלי צוחק עליי שאני לא יודעת להכין כזה. אז דווקא שהלכתי וקניתי את כל המצרכים, הוספתי דברים מיוחדים כמו מנגו מיובש ועשיתי תערובת לפנטאון. ברגע שהבלילה הייתה מוכנה ורגע לפני שנכנס לתנור, התנור הפיל את החשמל ומת :)
מאת: ענבל | 26 ביוני 2020 | 18:35רגע לפני הגשה ופרזנטציה *בזום* של עבודה שעבדתי עליה שבועות בעיצוב גרפי בשנקר- המחשב הלך!!! תוך כדי השיעור! לא נדלק עד היום (למזלי העבודה גובתה והוגשה באיחור אופנתי)
מאת: קרן | 26 ביוני 2020 | 18:33רגע לפני ראש השנה, בעודי ממהרת לצאת מהעבודה ולהתאגן לטיסה המיוחלת בערב לתאילנד, באה להתניע את הרכב בחניון, בום, לא מניע, מחפשת בטירוף עוברי אורח עם כבלים להתנעה, מוצאת, מניעה, יוצאת מהחניון, נוסעת 5 דקות בכביש, כל האורות באוטו נדלקים, מהבהבים ובום, נכבה האוטו באמצע הכביש, הגה ננעל, נכנסת ללחץ, בוכה ושוב אנשים מקסימים שעוזרים לי לדחוף את הרכב לצידי הכביש, משאירה אותו שם. שום דבר לא יעצור אותי מלטוס, מזמינה מונית ובו זמנית מתקשרת לאבא שיטפל באוטו הפגום שלי. מגיעה לנתב״ג, כמעט מאחרת אבל בסוף הספקתי. מסקנה- ביום של טיסה, לא להזיז את הרכב מהבית.
מאת: הילה | 26 ביוני 2020 | 18:29ביום שהלכתי לבצע טרייד אין לרכב שלי הכל כבר סגור הייתי מעורבת בתאונת שרשרת נכנסתי ברכב לפניי וכמובן דפקתי את כל הפגוש של הרכב שהייתי צריכה למסור לחברה בהחלט יום שהתקלקל בו הכל!!
מאת: לימור בוסגלו | 26 ביוני 2020 | 18:28ברגע הכי לא מתאים ושעה לפני החתונה של החברה הכי טובה – גיהצתי את השמלה והיא נהרסה! חבר שלי נסע בשבילי עד לתל אביב וקנה לי את אותה שמלה שוב. למזלי ❤️
מאת: מאי | 26 ביוני 2020 | 18:24חמש דק לפני ראיון עבודה ואחרי שלקח לי יומיים לבחור את הבגדים, נתקעה לי הטבעת בחולצה ופרמה לי אותה כמעט לאורך כל הצד
מאת: אור | 26 ביוני 2020 | 18:21בהריון עם תאומים
מאת: אסנת | 26 ביוני 2020 | 18:21חודש שישי הכירים התקלקלו והיה לי קרייב קשה לחביתה
אז עשיתי חביתה בעזרת המיקרו
רק שהדלת של המיקרו נתקעה וסירבה להפתח
למעשה עש היום המיקרו זרוק באשפה עם קורה וחביתה בפנים
תתארו את התמונה הבאה
אישה בהריון עם בטן ענקית על הרצפה דופקת על הדלת של המיקרו ואומרת אבל אני רעבה …אגב גם אחי שבא למחרת (אני יחדנית) לא הצליח לפתוח את המיקרו
ביום שבה לבקר הביא איתו מיקרו וכירים חשמליות חדשות :)
אז ככה – אני רוכבת ומתחרה המון שנים בתחרויות סוסים. באחת התחרויות האחרונות שכחתי את קרם ההגנה בבית וכל הסופש תחרות הייתי בשמש בלי דרך להגן על עצמי. חזרתי הביתה שרופה בפנים בצורה מוגזמת ומאז אני לא זוכת יותר (;
מאת: פייגי אזולאי | 26 ביוני 2020 | 18:19יורדת בבוקר עם שלושת הילדים לסבב הבוקר לפני העבודה .. ואז הרכב לא משתף פעולה ולא מניע לי..
מאת: רעות | 26 ביוני 2020 | 18:15צריכה לפזר את השלישייה ולהגיע בזמן לתיכון בו אני מלמדת ביום של מרתון לבגרות…
מזל שחברה לצוות שחינכה איתי גרה לא רחוק וישר התקשרתי אליה שתבוא להציל אותנו. סיימה לפזר את שלה והסיעה אותנו לשלושת המסגרות ובזכותה הגעתי בסוף גם בזמן לתלמידיי היקרים 3>
מה שהתקלקל לי בעיתוי הכי גרוע היה מראה של הרכב כשאני אחרי לידה בבית חולים ובעלי אמור לאסוף את כל הדברים כמו עגלה כבר בטיחות ולהגיע שנשתחרר. הוא התקשר לשאול אותי מה לעשות ;) אני עם ההורמונים וניו בורן אמרתי לו שימצא פתרון ויגיע מהר! נסע למוסכניק שהדביק לו את המראה עם מסקנטייפ פתרון זמני :) ומזל שבית החולים במרחק נסיעה קצר מהבית
מאת: גילי | 26 ביוני 2020 | 18:14יש בשפע רק תבחרו:
1. ביום של הבת מצווה שלי כשכולי מרוגשת ושמחה נכנסתי למחסן של הבית להביא מסמרים לאבא שלי כדי שיתלה לי תמונה שקיבלתי מתנה ! מפה לשם כנראה ההתרגשות יחד עם הנגיעה במסמרים גרמה לפריחה בסנטר בצבע סגול מזעזע! בקיצור הייתי נראית כמו דרדס בבת מצווה.
2. יומיים לפני החינה שלי עשיתי גוונים אצל ספר ששנים עשיתי אצלנו, באותו הערב חברות שלי ארגנו לי מסיבת רווקות בהפתעה ואני שכל כך הייתי לחוצה ורציתי להספיק להגיע הביתה פשוט נסעתי מהמספרה עם הגוונים על הראש והורדתי אותם רק אחרי 5-6 שעות – הייתי דומה לאפרוח!!! ביום של החינה בילתי כמעט 8 שעות במספרה בצפון כדי לסדר את הנזק .. בואן נגיד שהשיער התחיל להתאושש רק אחרי שנתיים :0
מאז האירועים האלו אני מנסה לא להילחץ .. אבל עכשיו בהריון ואין ספק שהמוצרים המושלמים של קרן בטוח יעזרו לי להיות רגועה יותר ואיכשהו יש לי הרגשה שגם יצמצמו פיגמנטציה מיותרת :))))
מאת: רותם | 26 ביוני 2020 | 18:11היי אז רציתי לשתף כמעט שעה לפני יום ההולדת של בתי נועה שחוגגת היום 13 התקלקל לי המיקסר . בזמן הכנת העוגה . אך למרות זאת היה שמח . שבת שלום
מאת: מירב שייבט | 26 ביוני 2020 | 18:09הגז של הכיריים (כולל הספייר) נגמר, דווקא ביום שאיחרתי את המשפחה שלי מהצפון לארוחת שישי.
מאת: עדי | 26 ביוני 2020 | 18:09יולי. חודש תשיעי. התקלקל המזגן.
מאת: שגית | 26 ביוני 2020 | 18:08הטראומה עדיין כואבת :-)
השאלה הזו באה בזמן מצוין. מה שהתקלקל לי בזמן הכי גרוע שיש זו המעלית בבניין. אני עם שני תינוקות וכלב, אחרי שבר בקרסול שטרם החלים ונאלצת לעלות ולרדת ברגל עם כל הנספחים 5 קומות כל פעם! זה סיוט שלא ברא השטן. רק מארז טיפוח ירומם כרגע את רוחי.
מאת: ירין | 26 ביוני 2020 | 18:04מה שהתקלקל לי בזמן הכי לא מתאים, היה שהייתי צריכה להעביר הרצאה מול אנשים מאוד בכירים, והמחשב שלי, עם המצגת בתוכו קרס אחרי שנשפך עליו קנקן מים!
מאת: נועה | 26 ביוני 2020 | 18:01הגז, לפני שכל המשפחה באה לארוחה מרחוק – אחרי ששכנעתי אותם ובזמן שהכל סגור !
מאת: הדס אבידני | 26 ביוני 2020 | 17:59מובן שלא (!) ידעתי על כך מראש, ברגע שאמא רצתה להרים את הארוחה – לא היה גז.
המחסום בחניה בבנין …
מאת: אביטל | 26 ביוני 2020 | 17:59בבוקר אחד שמיהרתי לעבודה לפני מצגת חשובה, לא הספקתי לסוע יותר מדקה ושמעתי רעש מוזר. בחור ברחוב סימן לי לעצור ואמר לי שיש לי פנצ׳ר. עצרתי בצד והמון אנשים טובים באו לעזור לי להחליף גלגל ולאחר שסיימנו, הודיתי לכולם ובאתי להתניע, האוטו שבק חיים והסתבר שגם המצבר מת באותו הרגע :/ בקיצור לא הספקתי למצגת כמובן והעברתי את שאר היום במוסך, אבל נשאר לי הזכרון הטוב של כל האנשים שעזרו לסייע לי בשבע בבוקר וזה באמת שווה הכל:)
מאת: אורטל | 26 ביוני 2020 | 17:56זה מצחיק.. אבל הרגע שהכי התקלקל לי זה שהחלטתי להתפטר שבוע לפני הקורונה.. ומאז ועד עכשיו אני בסוג של ״חופש״ שלא רציתי בו. אז אפשר להגיד שאני וטיימינג לא ממש מסתדרים
מאת: חלי יוחנן | 26 ביוני 2020 | 17:56התקלקל לי הלפטופ יום לפני מבחן גדול באוניברסיטה. עבור סטודנטית שלא זכרה לגבות את המחברות שלה, זה גזר דין מוות
מאת: אוריאן בן יונה | 26 ביוני 2020 | 17:55שניה לפני שעלינו להופיע במסיבת סיום (י״ב) ועשינו טאצאפ של איפור
מאת: חגית | 26 ביוני 2020 | 17:54הסומק התרסק על החולצה הלבנה
הרכב של המורה שלי להנהיגה בשיעור שעושים ממש שעה לפני הטסט. אז לא ניגשתי לטסט באותו היום.
מאת: צוראל כרסנטי | 26 ביוני 2020 | 17:52כשהייתי בת 3 או 4 הייתי שושבינה בחתונה של דודה שלי, נסעתי עם הכלה ואמא שלי ועוד כמה אנשים חשובים לאירוע אל אולם האירועים שהיה בקומה שנייה כולנו נכנסנו יחד למעלית ולאחר מספר דק היא פשוט עצרה, כך שהכלה והשושבינות כולנו נתקענו במעלית למשך משהו כמו חצי שעה מאד מלחיצה ומאתגרת עם כלה ביום חתונתה (:
מאת: נופר לוי | 26 ביוני 2020 | 17:52מה שקרה לי הוא שבעקבות הסגר ודכאון הקורונה, אני הסטודנטית וחברותיי הזטודנטיות מצאנו סופש נטול מבחנים כדי ליסוע לאילת. חיכינו לזה בכיליון עיניים במשך חודש
מאת: רחלי | 26 ביוני 2020 | 17:49אחרי 9 שנות זוגיות ואחרי כל ההכנות והתכנונים הייתי אמורה להתחתן עם בן זוגי ממש בחודש האחרון אבל קורונה. דחינו בשנה כי מה שצריך לקרות יקרה והכל לטובה
מאת: רחל קנבסקי | 26 ביוני 2020 | 17:47שבוע שעבר היה לי מבחן מאוד חשוב מבחן סוף סמסטר באמצע המבחן המחשבון החליט להפסיק לעבוד פשוט שבק חיים, לא ידעתי מה לעשות הייתי בטוחה שזהו הלך לי כל המבחן אבל בסוף הוא היה סבבה
מאת: שחר | 26 ביוני 2020 | 17:46לפני כמה שנים הייתי בברלין, שנייה לפני שיצאנו לארוחת ערב נפל לי האייפון לאסלה. כמובן שהוא מת ואני הייתי ממש חסרת אונים. מזל שזה היה יום לפני הטיסה חזרה הביתה ולא בתחילת הטיול
מאת: זיו | 26 ביוני 2020 | 17:44מה שהתקלקל לי לאחרונה זה הסדר יום. סתם ככה באמצע החיים, הודיעו לי שאני, נאלצת להיכנס לבידוד.
מאת: יפעת משאלה | 26 ביוני 2020 | 17:40התקלקל לי שאחרי הולדת בתי השלישית, והאחרונה, באה חמתי יום לאחר הלידה, אמרה לי: מתי תסגרי את העסק. ובכך קלקלה לי את החיים. עד שיצאתי מהמצב הזה, הצטרכתי טיפול פסיכולוגי, טפול פסיכיאטרי, ובקושי יצאתי מהמצב הנורא הזה.
מאת: מזל | 26 ביוני 2020 | 17:02התקלקל לי המזגן ביום הכי חם בשנה … מזל שיש לי בעל דירה מדהים שמסדר לי את התקלות בשנייה!
מאת: קרן סרנגה | 26 ביוני 2020 | 16:55אירחתי חברים לארוחה בסגנון מקסיקני, הכנתי טורטיות הום מייד, לגואקמולי (הממרח שלשמו התכנסנו) כל האבוקדואים שקניתי היו בלתי אכילים רכים ושחורים, מזל נאחס !
מאת: אתי | 26 ביוני 2020 | 15:51אני עוברת טיפולי פוריות והייתי צריכה להזריק מאוחר בלילה, המחט לא היתברגה טוב והמזרק כבר לא היה אפקטיבי ונזרק לפח, עבר עלי לילה לבן והכי ארוך שחוויתי בחיים.
מאת: סהר | 26 ביוני 2020 | 15:42באמצע משמרת סופר לחוצה במלצרות, מתרוצצת ממקום למקום, נעלתי נעלי פומה שקניתי יד שנייה כמה חודשים לפני וסוף סוף החלטתי לנעול אותן, באמצע המשמרת נקרעת לי חצי מהסוליה בזמן שאני מתרוצצת בין שולחנות ומרגישה הכי מגושמת בעולם. בסוף הצלחתי להיעלם לכמה שניות ומצאתי דבק סלוטייפ להדביק איתו את הסוליה
מאת: שירה | 26 ביוני 2020 | 15:25ביום של החתונה סיימתי להתאפר ולהסתרק ולהתארגן , באים לצאת לאולם ומגלים שההינומה שלי נאבדה ( הזמנתי אותה במיוחד מחו״ל ותליתי אותה על הארון יום לפני זה ; ) הופכים את כל הבית ולא מוצאים, וכבר מאחרים וצריכים לצאת. לא היתה ברירה לקחתי הינומה מארון התחפושות של אחיות שלי תפרתי אותה לסיכה וככה צעדתי לחופה . עד היום לא יודעים איפה ההינומה המקורית שלי :)
מאת: שירי פולק | 26 ביוני 2020 | 15:21מה שהתקלקל לי לאחרונה זה שההזמנה שעשיתי הגיעה באיחור… קורונה… והכנתי עוגה בלי אבקת אפיה
מאת: חן אבו | 26 ביוני 2020 | 15:14בזמן עבודה עור הפנים התקלף , בגלל שימוש במשחה לא מתאימה , וכל המייקאפ והאיפור ירד,, מראה לא מחמיא בהחלט מחוץ לבית ,
מאת: זיווה קנר | 26 ביוני 2020 | 14:56התקלקל לי הרכב בדיוק כשהייתי צריכה לנסוע לעזור לסדר הצעת נישואים לחברה טובה שלי
*הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
מאת: שרון | 26 ביוני 2020 | 14:47המזגן בבית שלי התקלקל ברגע הכי לא מתאים! באחד מימי הקיץ החמים, חזרתי מהמספרה עם פן לשיער לקראת אירוע בערב, וכל מה שעשיתי מאותו רגע עד לאירוע הוא לנסות לשמר את הפן בצורה הכי טובה למרות הלחות והחום המאתגרים… בסוף הצלחתי איכשהו!
מאת: ניצן | 26 ביוני 2020 | 14:21הייתי צריכה להציג את כל העבודה שעשיתי במהלך שנה שלמה במסגרת הדוקטורט שלי מול ועדה של שני פרופסורים. המצגת היתה מותקנת על המחשב הנייד שלי – רגע לפני שהייתי צריכה להיכנס לחדר ולהציג עבה המחשב שלי ולא ידעתי מאיזה סיבה – מסתבר שהבטרייה שלו נשרפה. מכיוון שזה לא היה בארץ אלה בחו"ל וגם לא הייתי מוכנה לכך נלחצתי מאוד. ברגע האחרון שכבר חשבתי שהכל אבוד חבר הציע לעזור הוא ניתק את הבטרייה חיבר את המחשב לחשמל ואמר שאולי זה יפתור את הבעיה. למזלי הטוב לקח זמן אבל המחשב עלה , התעקבתי מעט אבל בסופו של דבר הצגתי את עבודתי והכל הסתיים בשלום. יכול היה להסתיים אחרת….
מאת: דבורי | 26 ביוני 2020 | 14:17הדבר שהתקלקל לי ברגע הכי לא מתאים זו הנעל שלי שהאבזם שלה נשבר בדיוק כשהגעתי עם המאמן שלי לדיון ראשון בתור מתמחה!
מאת: נטלי | 26 ביוני 2020 | 14:02הדבר שהתקלקל ברגע הכי לא מתאים היה היום! מיהרתי לאזכרה ולפני שיצאנו החלפתי חיתול לבן שלי שהיה מלא בקקי והוא התחיל לזוז וכל הקקי נמרח עליי אז גם הייתי צריכה לקלח אותו וגם להחליף בגדים לעצמי
מאת: מירה | 26 ביוני 2020 | 13:00מה התקלקל לי ברגע הכי פחות מתאים-
מאת: גנית | 26 ביוני 2020 | 12:52בארוחת יום הולדת לפני שנה אחרי שהזמנו אורחים וכאלה גם מארה"ב( לפני הקורונה
לפני שנה ביום חתונתה של חברתי הטובה ולפני נסיעה לדרום של 5 שעות לאירוע ..הייתי חייבת להכניס משהו לפה.
מאת: שלי | 26 ביוני 2020 | 12:50השקעתי בטירוף בהכנת ארוחת צהרים, והארוחה התקררה בזמן המקלחת והפאן והסידורים.
החלטתי לחמם במיקרוגל, אחרי 10 שניות נשמע פיצוץ מטורף, נשרף המיקרוגל, היה לי חצי שעה להתארגן ולאכול ולצערי נסעתי לאירוע מורעבת וכמובן… עם כל הפפקים גם פספסתי את הבופה
היי,
מאת: דנה | 26 ביוני 2020 | 12:42הוזמנו לחתונה התקלחתי ונעמדתי מול הטואלט להתאפר ..היד שלי נגעה במשהו ועוד לא הספקתי לנסות להבין מה זז שמעתי בום ..הפריימר שלי נפל והתנפץ …ולכן לא היה לי בסיס לאיפור..באסה!!
danaakerman1983@gmail.com
נתקע לי האוטו בדרך לדייט ראשון! למזלי הייתי כמה ק״מ מהבר שקבענו להפגש בו, התקשרתי אליו, הסברתי לו מה קרה, והוא היה מקסים! הגיע ממש מהר וניסה לעזור לי, מסתבר בסוף שנגמר לי כל הדלק במיכל
מאת: חן שרף | 26 ביוני 2020 | 12:42שנייה לפני יציאה לחתונה של חברה, התרסק לי הסומק על כל השמלה והנעליים (הנעליים הלבנות!!!)
מאת: עמית | 26 ביוני 2020 | 12:13הרגע הכי לא מתאים שקרה לי התחיל מגשם מבול שירד כשמיהרתי להספיק לרכבת בערב חג, המשיך בעקב מגף שנשברה במדרגות הנעות והסתיים ברכבת שהדלתות שלה נסגרו בפני והיא נסעה.. ואני נשארתי כולי רטובה על רציף הרכבת לחכות לרכבת הבאה…
מאת: ויקטוריה | 26 ביוני 2020 | 11:50הכי מרגיז ששניה לפני יציאה, נשאר לי רק למאוח אודם אבל הוא לא היה במקום.. כשהסתובבתי לכיוון החדר של בת השנתיים – כולו היה מרוח לה על הפנים….
מאת: רעות | 26 ביוני 2020 | 11:50האישה הזאת מפחידה אותי יש לה פרצוף רע
מאת: אמאל'ה | 26 ביוני 2020 | 11:47היה לי דייט עם בחור שממש רציתי.
חפפתי במטרה שהשיער שלי יראה במיטבו לערב
ואיך שהתחלתי להתארגן ולסדר את השיער המחליק שבק חיים ולא היה לי פן או משהו אלטרנטיבי בבית
אז דפקתי גולגול מרושל ( למרות שזה ממש לא מחמיא לי ) , שמתי עגילים ושרשרת כדי לחפות על הנזק.
כל הדייט הרגשתי מכוערת אבל מפה לשם הדייט הלך טוב ועד היום אנחנו ביחד ככה שכנראה הוא אהב את מה שהוא ראה .
mayamich95@gmail.com
מאת: מאיה מיכאלי | 26 ביוני 2020 | 11:40אז זה קרה בערב חג שני של פסח בשנה שעברה. אני בהיריון חודש שישי קמתי עם גב תפוס ולא יכולה לעמוד או לנשום!! ופתאום בעלי מודיע שהמקרר והמקפיא לא עובד!! מה יהיה? מה נעשה עם כל האוכל והבשרים??
מאת: בת חן | 26 ביוני 2020 | 11:38בקושי רב מהמיטה מצליחה לשלוח הודעה בקבוצה של הבניין לעזרה דחופה של קירור! המזל שיש לנו שכנים נפלאים. בעלי חילק את כל האוכל במקררים של מספר שכנים! ניצלנו בנס! והמזל הגדול שזה לא תפס אותנו בחג!
לפני חודש הזמנו חברים לארוחת ערב פוסט-קורונה חגיגית, ותוך כדי בישול התנור התקצר כך שנשארנו עם ארוחה חצי מבושלת ומוזרה מאד… משם הדרך להזמנת פיצה היתה קצרה מאד
מאת: דנה | 26 ביוני 2020 | 11:37באמצע הטסט הקלאץ של הרכב התקלקל והתחיל לרעוד .
מאת: ליר אברגיל | 26 ביוני 2020 | 11:35הייתח בטוחה לאורך כל הדרך שזאת הרגל שלי רועדת מרוב הלחץ עד שאחרי הטסט המורה שלי נכנס לרכב ונדהם איך הצלחתי לנהוג ככה כי הקלאץ לגמרי מקולקל.
אגב את אותו הטסט עברתי :)
בדיוק בסופ"ש הזה בעלי ואני חוגגים שנתיים ליום הנישואים שלנו , וביום החתונה הצלם המשוגע שלנו לקח אותנו לצילומים בפרדסים , העלאה אותנו על סלעים ומה לא והכל בשביל ה-תמונה המושלמת מפה לשם שהגענו בשעה טובה לאולם גליתי שהעקב שלי נשבר וכמובן שנכנסתי להיסטריה קלה שנפתרה בהחלפת נעליי עקב עם המלווה שלי .
מאת: נועה | 26 ביוני 2020 | 11:24סוף טוב הכל טוב :)
התקלקל לנו הרכב בדרך לחתונה של הבת שלנו. נאלצנו להשאיר את הרכב בצד הדרך ולחכות למונית שתעבור. לאחר המתנה ארוכה אחד העוברי אורח ראה אותי ואת בעלי מחכים והציע לקחת אותנו לאולם. למזלנו הספקנו להגיע בזמן ושמחנו לראות עד עד כמה אנשים טובים יש בנינו
מאת: זהבה | 26 ביוני 2020 | 10:44הדבר שהתקלקל לי ברגע הכי לא מתאים היה רגע לפני שחגגתי יום הולדת עם חבריי לתואר בבאר שבע. אני לומדת הנדסה וביום הולדתי למדתי מהבוקר עד השעה תשע בערב באוניברסיטה. בתשע וחצי קבעתי עם חבריי. אמנם עדכנתי עיכוב של כרבע שעה אך ההתארגנות שלי הייתה ככ לחוצה ולא באופן מושלם כך שזה די התקלקל. אך המזל היה שכשהגעתי למקום כל חבריי היו וחגגנו את היום כראוי! בסוף הכל מסתדר.
מאת: הילה | 26 ביוני 2020 | 10:35בתזמון הגרוע בתבל (כאילו שיש תזמון טוב לדברים מהסוג הזה..) עברתי תאונת דרכים שלושה ימים לפני בר המצווה של אחי. אז לצד בגדים חגיגיים שנרכשו מבעוד מועד, עיטרו את רגליי וידיי תחבושות בשלל גדלים, כמו גם קביים שבלעדיהם לא יכולתי להתנייד. אין ספק שאת האירוע הזה לא אשכח!
מאת: ענבל | 26 ביוני 2020 | 10:15אני ספרית ופעם אחת כשהלכתי לעשות תסרוקת ללקוחה הפן התקלקל!!! פאדיחה למזלי לשכנה שלהם היה פן והסתדרנו אבל הפאדיחה בהחלט קרתה
מאת: רבקה | 26 ביוני 2020 | 10:01הייי
לפני שלוש שנים, חגגתי יומולדת 50
מאת: אורנה וסרמן | 26 ביוני 2020 | 09:58סגרנו טיסה לתאילנד, ובבוקר אותו יום, כמה שעות לפני הטיסה, החלה נזילת מים מהכיור במטבח
היינו חייבים לסגור את הברז הראשי של המים, כיוון שכל פתיחת ברז בבית הביאה להצפה.
עכשיו, אנחנו כמה שעות לטיסה, יש לי עוד כביסות אחרונות לעשות, קצת בישולים לילדים שנשארו בבית, ואין להשיג את הביטוח.
עברו עלי כמה שעות של לחץ, מודה שאני לא נלחצת בקלות, אבל זה היה חריג ןמלחיץ.
בסוף, השגנו טכנאי פרטי, שהגיע במהירות ותיקן את התקלה
:) הכל הסתדר
בחתונה של אחי וגיסתי החלטתי לעשות "קייט מידלטון" ולהתאפר ולעצב את השיער לבד. יש לי רעמת שיער שאף פעם לא מסתדרת והמחליק הוא חברי הטוב כבר שנים, רציתי להחליק ולתת לשיער גל בסוף, אבל נחשו מי החליט לא לעבוד בבוקר החתונה? To make a long story short הלכתי לפניסטית השכונתית בלית ברירה ונראיתי נורא.
מאת: דנה | 26 ביוני 2020 | 09:54המחשב באמצע מבחן מקוון של התואר שלי בזום! למזלי המרצה מכירה אותי וידעה שלא עבדתי עליה
מאת: יובל | 26 ביוני 2020 | 09:30התקלקל לי המזגן ברכב…. יום שלם נסעתי בשרב בלי מזגן
מאת: עדי | 26 ביוני 2020 | 09:27אני מאשרת שקראתי את התקנון.
מאת: ענבל כהן | 26 ביוני 2020 | 09:26הלק בציפורניים התקלקל בדרך שנסעתי לריאיון עבודה! מרחתי לק ברכב ושנייה אחרי שנכנסתי בדלת המעסיק כל הלק האדום נמרח לי על החולצה הלבנה שלי. מביך!!!
מאת: ענבל כהן | 26 ביוני 2020 | 09:25בזמן פרזנטציה חשובה, המצגת הוצגה בגרסה שונה כך שלא ניתן היה לראות את המלל בשקפים והייתי צריכה לאלתר ולהציג ללא המצגת.
מאת: דניאל אושרי | 26 ביוני 2020 | 09:17יום לפני ערב חג שבועות שבו אני מארחת את כל המשפחה, חזרתי עם המון שקיות של קניות מלאות בבכל טוב- גבינות בשפע, ירקות, פירות ועוד.. ואז המקרר התקלקל :/. למזלי, לאחותי שגרה ממש לידי יש מקרר אקסטרה ופשוט העברנו אליה את כל תכולת המקרר והמקפיא. הכנתי את המנות בשלט רחוק כשכל פעם אני מביאה את המצרכים הנדרשים להכנת המנה הספציפית. בסוף היה ערב חג טעים ונעים :)
מאת: שירי סוקולובסקי | 26 ביוני 2020 | 09:08הוזמנו לארוחת שישי עם חברים והחלטתי להכין פסטה ברוטב פסטו ביתי.
מאת: בת-אל | 26 ביוני 2020 | 09:02שמתי את כל המצרכים של הפסטו בבלנדר (החדש!) שכמובן החליט לא לעבוד.
הייתי בטוחה שהבעיה בשקע וטיילתי עם הבלנדר כמעט בכל השקעים בבית.. הבלנדר נשאר דומם.
הסופר כבר היה סגור בשעה הזו, אז נאלצתי לנסות לעשות את הפסטו בבלנדר מוט שגרם לכ-ל המטבח להיות עם חלקיקים של פסטו! בסוף איחרנו לארוחה והבאנו פסטה ברוטב עגבניות שאולתר ב5 דק'.
ארגנתי ערב בנות אצלי בבית כדי לצפות בשידורי האירוויזיון, כולל כיבוד והתכווננות של כל הבנות, כשרגע לפני התקלקלה הטלוויזיה. מותר לציין שה קלקל את כל התכנית
מאת: סימה בן שמעון | 26 ביוני 2020 | 08:50בבוקר החתונה נתקע לי ריצרץ השמלה …
מזל שהייתה שמלה שנייה
הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) | 26 ביוני 2020 | 08:47בערב חתונה של חברה טובה ואחרי איפור שיער ונעליים בשמלה נתפסה לי בזיז שבלט בשידת האיפור
מאת: שרית קניאס | 26 ביוני 2020 | 08:21מה שגרר החלפת שמלה נעליים ושינוי קל של האיפור (אה וגם איחור אופנתי לחופה )
בכל התקופה הזו נתנו לנו בעבודה אפשרות לעבוד מהבית. התקינו לי על הנייד אפליקציה כדי שיוכל לעבוד מהמחשב האישי שלי. דווקא אז הנייד שלי החליט להשתבש ולקחתי אותו לתיקון (שכחתי לגמרי שיש לי אפליקציה שרק דרכה אני יכולה לעבוד)
מאת: הודיה | 26 ביוני 2020 | 07:40הגעתי הבייתה עם הטלפון החלופי, אני רוצה להתחבר למחשב ולהתחיל לעבוד ו…אופס, אין איך!!
ישר נסעתי לחנות בחזרה לקחת את הנייד, מפה לשם עד עכשיו הוא לא תוקן.