מתנה בשישי: מוצרי שוורצקופף פרופשיונל בשווי 900 שקלים

ספרו לנו על צירוף מקרים מטורף שחוויתן ואולי תזכו במוצרי שוורצקופף פרופשיונל בשווי 900 שקלים

מאת  | ‏ 27 מאי 2020

מתנה בשישי (צילום: עמית זאנטקרן, יח"צ. קולאז': סטודיו מאקו)

מתנה בשישי (צילום: עמית זאנטקרן, יח"צ. קולאז': סטודיו מאקו)

בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשות מלאות הסטייל של FF, והשבוע:

פן ומארז פייבר קליניקס מבית שוורצקופף פרופשיונל, לשיער פגום הזקוק לשיקום אינטנסיבי.
המארז כולל שמפו, מסיכה ובוסטר לשיער פגום מסדרת BC Fibre Clinix.

כל שעליכן לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה:

מהו צירוף המקרים הכי מטורף שחוויתן?

*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל

שווי המתנה: 900 שקלים (מחיר מומלץ לצרכן)
ניתן להשיג במספרות שוורצקופף פרופשיונל

**הזוכה תיבחר מבין המגיבות לפוסט עד יום א', 31/5/20 בשעה 12:00

***בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

הזוכה משבוע שעבר במוצרים מסדרת אנתליוס של La Roche Posay בשווי 565 שקלים היא נועה, שסיפרה לנו על תאונת השיזוף המביכה שלה: "לפני כמה שנים הייתי בפסטיבל עם חברים, במסגרת הפסטיבל עשינו ציורי גוף וגם ציורי פנים עם כל מיני מדבקות וקישוטים למניהם. כנראה שחגגתי יותר מדי בפסטיבל ולא שמתי לב לשמש…התוצאה – נראיתי כמו כלב דלמטי בשילוב עגבניה כשהגעתי הביתה. יום למחרת היתה לי פגישה בשגירורות להוצאת ויזה לארה"ב, כמובן שלא היתה לי תמונה מוכנה מראש והייתי צריכה להצטלם באותו יום. מיותר לציין שאחרי חצי שנה, בשדה תעופה כשהגעתי לניו יורק היה תשאול ארוך מהרגיל ומבטים מביכים…".

השאירו תגובה

 

  • זכיתי בלוטו התחתנתי עם מיליונר

    מאת: נעמה |‏ 1 ביוני 2020 | 10:57
  • צירוף מקרים מטורף וזאת בטקס החתונה שלי שנערכה בצהריי יום שישי שנערכה בגן אירועים ביום קייצי וחמים במיוחד – השמלה המעוצבת פרי מעצבת ידועה שלבשתי בטקס החתונה שלי לבשו שמלות תואמות גם חמותי לעתיד וגיסתי לעתיד והחברה הכי טובה שלי – שבדיעבד התברר לי שיצרו קשר עם אותה מעצבת ידועה – ובהמשך לאחר סיום טקס החתונה קפצנו להתרענן בבריכה של גן האירועים הצירוף המקרים היותר מטורף – שבגד הים המעוצב והאופנתי שלבשתי תאם את עיצוב בגד הים של גיסתי לעתיד והחברה הכי טובה שלי המזל הוא שחמותי לעתיד לא קפצה להתרענן בבריכה בגלל שהיא נקעה את רגלה לפני כן .

    מאת: עליזה |‏ 31 במאי 2020 | 13:55
  • לפני מספר שנים ייצגתי בתביעה לקוח מפורסם, איש ממשלה. עורך הדין של הצד שכנגד הוא סלבריטי לשעבר ופניו מוכרות היטב. יום אחד לפני הדיון הראשון, הגעתי מוקדם לאזור בית הדין אז נכנסתי לשבת באחד מבתי הקפה בסביבה, כשלפתע שמתי לב לכך שעורך הדין של הצד שכנגד עומד בתור לפניי. כנראה שמצאתי חן בעיניו וכדי לעשות עליי רושם הוא שוחח על הלקוח שלו, הצד שכנגד, בקול ובפרוטרוט על כל מכמני התביעה. כשהגיע הזמן ללכת יצאנו סמוכים, כמעט יחד לבית המשפט, ועורך הדין המחזר פתח לי את שער הכניסה בחיוך גדול ובמבט עמוק. הוא הופתע מאוד לגלות שנכנסתי לאותו אולם שלו. הלסת שלו נשמטה כשהבין שכל המטמונים של הייצוג שלו נחשפו באותה שיחת רושם. מיותר לציין שמספר דקות לאחר תחילת הדיון, הוא מיד הציע שנתפשר, בניגוד לנאום חוצב להבות אש שהוא נשא באזני הלקוח שלו כשישבנו בבית הקפה. זה היה צירוף מקרים מטורף שחסך הרבה זמן הדיינות אבל גם לימד אותי לקח. לכותל יש אזניים ובאמת מי ששומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו.

    מאת: בראשית |‏ 31 במאי 2020 | 12:24
  • יש לי מספר ענקיסטי על הזרוע! מספר שמציין את התאריך שבו חזרתי לחיות על מלא… זה קרה אחרי חמש שנים,ברגע בו הגעתי למשקל בריא לאחר שהשלתי שישים קילו של השמנה כרונית שהתקשיתי לעמוד מולה. לא העזתי להכיר בחור בתהליך הזה. רצה הגורל ושבוע בלבד לאחר שקיעקעתי את התאריך הכרתי בחור מקסים-הוא שם לב לקעקוע רק בדייט השלישי שלנו ואז במקום לשאול מה המשמעות של הקעקוע הענק הוא הראשון ששאל "למה יש לך את התאריך לידה שלי על היד שלך?"…. צירוף מקרים מטורף. מאז, בכל שנה באותו תאריך, החגיגה היא כפולה!!!

    מאת: סיגל |‏ 31 במאי 2020 | 11:54
  • למחרת היום שבו נפרדתי מהחבר שלי אחרי 5 שנים יחד, בגלל שקינא באיזה קשר שהיה לי בתקופת הצבא עם מישהו שבקושי זכרתי. אותו בחור מהצבא מתיישב מולי ברכבת, הזוי…אגב הצירוף מקרים הזה גרם לנו לסיבוב נוסף של חודשיים יחד

    מאת: אסתר |‏ 31 במאי 2020 | 11:20
  • כשחוק מרפי פוגש את אדון צירוף מקרים קורים דברים מטורפים.
    מתמטיקה ומספרים אף פעם לא היו הצד החזק שלי. בדיוק עשור אחורה רצתי את נישמתי לרכבת רחובות כדי להגיע בזמן לתחנת אוניברסיטת תל אביב שם חיכה לי מבחן אחרון בסטטסיטיקה.
    הגעתי בלי אוויר למסוף,רואה איך פקח הרכבת שורק שריקות אחרונות לעלייה לקרונות… אני מגיעה למדרגות האחרונות שמובילות לרכבת וצועקת לפקח ״חכהההההה״ הוא חוסם בגופו את הכניסה לדלת האחרונה שנותרה פתוחה, מצביע על השעון שלו ומסמל לי באצבעותיו ״נו נו נו״…אני ממשיכה לרוץ, מגיעה למפתן דלת הקרון עם דמעות והפקח ממשיך וזורק לי: ״מה,שכחת לקרוא מספרים…? רכבת זו רכבת תלמדי לחשב זמנים…״! וואי איך נעלבתי הסתכלתי לו מהכעס עמוק בלבן של העיניים ופתאום צייצתי לעברו…״מאסטר המספרים, זה אתה???״… הוא עמד המום ופער פיו…שנייה אחרי זה הזכרתי לו שהוא גדול ממני בשלוש שנים והוא היה המורה הפרטי שלי בתיכון שבזכותו צלחתי את הבגרות במתמטיקה וזה היה הכינוי שלו…. הוא נזכר בי… בהמשך נזכרנו בנו… ומאז עשינו אחד פלוס אחד והפכנו למשפחה של חמש…

    מאת: מורן |‏ 31 במאי 2020 | 11:07
  • הבטריה בשעון הקיר נגמרה, כעבור הזנחה של מספר ימים ללא גבר בשטח שיטפל בזה, לקחתי יוזמה והחלפתי לבטריה חדשה, כשהסתכלתי בשעון הטלפון לבדוק מה השעה על מנת לעדכן את שעון הקיר שחזר לעבוד, ראיתי כי השעה מדוייקת ולא צריך לסדר. כלומר, בדיוק באותו זמן שפסק מלעבוד, כעבור מספר ימים זה בדיוק אותו זמן שהחזרתי אותו לחיים

    מאת: יפית |‏ 31 במאי 2020 | 10:52
  • הצירוף מקרים המטורף שלי קרה לפני כ5 שנים כשהייתי בהודו. לפני שטסתי, יצאתי עם בחור נחמד שבאמת הרגשתי שיש שם פוטנציאל אבל בגלל שהטיסה שלי הייתה באופק וגם לו הייתה טיסה קרובה העדפנו לא להיכנס לקשר רציני.
    במהלך הטיול בהודו, בעודי מתהלכת באחד השווקים אני פוגשת באופן מפתיע פנים מוכרות- אותו בחור שפגשתי בדיוק לפני שטסתי.. אבל הדבר היותר מטורף היה שממש היינו באותו מלון, באותה עיר, באותם זמנים!!! כמובן שבילינו כמה ימים יחד, היה לנו מדהים.. כשחזרנו הפכנו לזוג ולימים התחתנו :)

    מאת: הגר |‏ 31 במאי 2020 | 10:39
  • לבת הבכורה שלי רציתי לקרוא שיר אבל כשנולדה,השם לא התאים לה מרוב שלא הפסיקה לבכות והחלטנו לקרוא לה תהל – כמו המיילדת המדהימה שלה!
    שנה וחצי אחרי, נולדה אחותה המתוקה שאותה יילדה…שיר! מפה לשם, ועם הרבה צירוף מקרים, שתי הבנות שלי קרויות בשם של המיילדות שלהן…

    מאת: הדר |‏ 31 במאי 2020 | 10:36
  • צירוף המקרים הכי מוטרף שהיה לי, עדיין מדהים אותי…
    לפני כמה שנים חלמתי שאני פוגשת ברכבת בדרך לעבודה מישהי שלמדה איתי בכיתה לפני 20 שנה, ולא היה לי קשר אליה בכלל כל השנים האלה. חלמתי בבירור מה היא לבשה, איזה ריח היה לה ושהיא היתה עם בטן של היריון מתקדם. קמתי בתחושה מוזרה- מאיפה נזכרתי בה פתאום? היא גם לא היתה כזו משמעותית בשבילי. בכל מקרה, למחרת ברכבת בדרך לעבודה-פגשתי בה!!! והיא לבשה בדיוק מה שחלמתי והיה לה אותו ריח מהחלום..הייתי בהלם! אבל בטן לא היתה לה. התחלנו לקשקש והיא סיפקה שהיא עושה טיפולי פוריות ושהיא מיואשת כי לא הולך לה. בעקבות החלום הרשיתי לעצמי להגיד לה שיש לי הרגשה שהיא בהיריון. היא אמרה שאין סיכוי ומה פתאום. צרפתי אותה לחבריי בפייסבוק כדי לראות מה יקרה בסוף, ובאמת אחרי כמה חודשים היא פירסמה תמונה שלה בהיריון. זה היה פשוט מדהים!

    מאת: שחר |‏ 31 במאי 2020 | 09:06
  • מעט אחרי שעלינו לארץ, חברה הכי טובה שלי מספסל הלימודים היגרה ללוס אנג'לס. ניסיתי להפעיל משפחה שיחפשו אותה בספרי הטלפונים של העיר אבל לצערי כל מה שהיה לי זה רק שם הנעורים שלה ולא ידעתי את שם המשפחה של בעלה, כך שבשנת 2000 כשנסענו כל המשפחה לטיול בארהב לא יצא לי להפגש איתה. כשנה אחרי הטיול שלנו פתאום מתקשרת אלי קרובת המשפחה שלי מספרת שחברתי נמצאה. זה קרה כשהבן שלה ואישתו היו במסיבה, לפניהם עמד זוג שדיבר ברוסית והם התחילו לדבר. מפה לשם התברר שהם מאותה העיר, למדו באותו התיכון אבל לא הכירו. לאחר שנשאלו לשמות הבן שלה קישר שזאת החברה שחיפשתי וסיפר שבדיוק לפני שנה היינו אצלם בביקור. כמובן שמיד הוחלפו מספרי הטלפון ועד היום אנחנו שומרות על קשר צמוד.

    מאת: אלה |‏ 31 במאי 2020 | 08:58
  • עברתי לשכונה חדשה וכשהוצאתי את הכלב שלי לסיבוב הוא כל הזמן היה נעצר ליד בית מסויים ונובח עד שהכלב שהיה בחצר ניגש לשער והם היו מרחרחים אחד את השני ומקשקשים בזנבות.
    יום אחד בתור בסופר עמד מאחוריי מישהו ששאל אותי אם אני היא זו שמטיילת עם הכלב הלבן הגדול ותמיד נעצרת ליד הבית הפינתי, בקיצור התפתחה שיחה שבמהלכה גילינו ששנינו אימצנו את הכלבים מאותה משפחה ובהפרש של יום! הכלבים שלנו אחים!

    מאת: טניה |‏ 31 במאי 2020 | 02:56
  • זה היה באחד הערבים של יום חמישי. הקניון היה עמוס ויצאתי עם הקטן שלי לקנות צבע לשיער. הבן שלי כיום בן שנה וחצי ומגיל חצי שנה בערך יש לו איזו בעיה של פצעים בעור שהרופאים לא הצליחו לפצח. בעוד שאני מסתובבת לי בין המדפים ניגשת אליי אחת הדיילות ושואלת אותי מה שלומו של הילד. ואני בלי לחשוב יותר מידי אומרת לה הכל בסדר… ואז היא אומרת לי אל תדאגי מאמי הוא יהיה בסדר… הוא יחלים… פה כבר הייתי בהלם אני מסתובבת אליה ובוהה בה כאילו מה??? מאיפה לה לדעת…
    היא אמרה להוציא לו עין הרע והכל יעבור.. לא יודעת עד היום מעניין לה לדעת ולמה דווקא אליי לפנות…
    אבל אין ספק שזה סיפור הזוי

    מאת: שרה |‏ 31 במאי 2020 | 01:25
  • אחרי התיכון נסעתי לטיול חברות בארה״ב. באחד הימים נסענו לקניון בעיירה בחור נידח שנסענו אליה 4 שעות.
    עמדתי ליד אחד מגלגלי-מתלי הבגדים ודפדפתי בין הקולבים, שלפתע מהעבר השני אני רואה את בת דודתי הישראלית שלא היה לי מושג שהיא גם נסעה לטיול.
    עמדנו אחת מול השניה, ופשוט צרחנו מרב בהלה. מהר מאד זה התחלף בחיבוקים וצחוק הסטרי, תוך כדי שהמוכרות לא מבינות מה קורה ושולחות בנו מבטים רושפים על ההתנהגות חסרת הנימוס.
    יצאנו משם עם קניות סופר שוות, ועד היום, עשור אחרי, כשאנחנו לובשות פריטים מהקניה הזו אנחנו מצלמות ושולחות
    אחת לשניה.
    וכשאני מקבלת ממנה תמונה כזו, זה עושה לי את היום!

    מאת: הדס |‏ 31 במאי 2020 | 00:01
  • הצירוף מקרים הכי הזוי שלי קרה בשנה האחרונה , הכנתי מצגת לכבוד יום הולדת ה -50 של אמא שלי. בזמן שחיפשתי בתמונות הילדות שלה , מצאתי תמונה מלונדון כשהייתה בת 16 ורואים בחור ברקע. הבחור היה נראה לי ממש מוכר ולאחר כמה מבטים נוספים קלטתי שזה אבא שלי ,בעלה של אימי! מסתבר שאבי ואימי היו באותו מקום באותו זמן לפני 34 שנים ואף הצטלמו בטעות באותה תמונה. אמא שלי ואבא שלי היו בשוק ולא ידעו אפילו שהיו באותו זמן בלונדון. יד הגורל או צירוף מקרים פשוט מטורף!

    מאת: ירדן |‏ 30 במאי 2020 | 23:04
  • לאחר סיום השירות וצאתי לעולם , יצאתי לסבב ראיונות עבודה , די חדשה בתחום , מגיעה לראיון אחד ועוד אחד ,מעט חוששת מהמעמד
    ובכניסה למשרד מתלחששים ומאחלים הצלחה רבה עם האיש המלחיץ שם בפנים ) ;
    אך חוויתי צירוף מקרים מטורף , כולי נרגשת ופתאום במשרד האדם שעומד לראיין אותי , הוא מכר משפחה והוא ממש לא מלחיץ , אווו נשמתי לרווחה

    מאת: לירז איבגי |‏ 30 במאי 2020 | 21:33
  • בטירונות היתה לנו מ״מית שקראנו לה מאחורי גבה ״זוהר המ״מית היפה״. יום אחד שמרתי בשער כשהגיע חייל חתיך מגבעתי. בהתלהבות סיפרתי לו שהחבר שלי התגייס לפני שבועיים לגבעתי, כשלפתע רצה לעברו זוהר המ״מית היפה, שהתבררה כחברה שלו. שנה אחר כך הייתי בבית של מישהו שהכרתי במקום בו שירתתי והסתכלנו באלבומים. פתאום זיהיתי בתמונה את זוהר המ״מית היפה, ורגע לאחר מכן קלטתי, שהחייל החתיך הוא אח שלו… עוד שנה חלפה, ישבתי במחלקה באוניברסיטת באר שבע ומילאתי טפסים יחד עם חבורת סטודנטים נרגשים. לידי ישבה בחורה, שהציגה את עצמה בפנינו- זוהר. זוהר המ״מית היפה

    מאת: עדי |‏ 30 במאי 2020 | 21:31
  • הסיפור שלי באמת צירוף מקרים מטורף ומצחיק . לפני 3 שנים חברה טובה מאוד התארסה . היינו 3 חברות טובות ולקראת החתונה אני והחברה השניה רבנו ממש ועד החתונה שלה חברתנו לא דיברנו ולא ממש נפגשנו עד ערב החתונה .. ניפגשנו לראשונה ליד שביל הצעידה לחופה עמדנו במקרה אחת ליד השני וכשהסתכלנו אחת על השניה לא הפסקנו להתפקע מצחוק כי קלטנו שקנינו ולבשנו את אותה השמלה בדיוק לערב ה חתונה, התחבקנו , השלמנו ורקדנו ברחבה עם הכלה עד אור הבוקר

    מאת: מעין |‏ 30 במאי 2020 | 21:19
  • הגעתי להתמחות במשרד עו״ד וכשצירפו אותי לצוות התמחות אני מגלה שאחראית הצוות היא לא אחרת מאשר פקודה שלי שהייתה בצבא.
    בצבא אני הייתי המפקדת שלה ,נשארתי בקבע והתהפכו היוצרות
    בהתחלה זה היה מביך בטירוף אבל אחרי היום הראשון מצאנו את עצמנו בבר מרימות לחיים ונזכרות בנשכחות

    מאת: נועה |‏ 30 במאי 2020 | 21:12
  • לפני כמה שנים הגעתי לבר, שהיה שייך לאקס שלי. אפופה בתחושות של כאב וגעגועים, באתי באותו ערב לפגוש את חברה שלי שחר, שבדיוק חזרה מרילוקיישן של כמה שנים בארה"ב. הגעתי עם חברה טובה אחרת, שפגשה מחוץ לבר בחור חתיך אש, שבמקרה הוא החבר הכי טוב של שחר (שלא ידעתי ולא שמעתי עליו מעולם). החברה הכירה ביננו, ושנינו נדלקנו.
    היום אנחנו חוגגים 10 שנים יחד, 2 ילדים ואהבה עצומה. הכל בזכות צירוף המקרים המטורף הזה.

    reutneo@gmail.com

    מאת: רעות |‏ 30 במאי 2020 | 20:56
  • לפני שנתיים בדיוק, השתתפתי במסיבה גדולה מאוד ביחד עם שתי חברות נוספות וקבענו לא להפרד במשך כל הערב, להיות האחת בשביל השניה.
    בשלב כלשהו, החלטנו לשבת רגע לנוח ואחת מאיתנו פרשה רגע לנשום אוויר וביקשה שנמתין לה עד שתשוב. חיכינו זמן שנראה כמו נצח, אך היא לא חזרה. מכיון שהמסיבה הייתה ענקית, ומנתה מעל אלפי משתתפים ומספר במות, הנחנו שהיא פגשה חברים ולכן נמצאת איתם. כמובן שחיכינו עוד זמן ושאלנו אנשים בסביבה אם ראו אותה אבל היא לא נמצאה והחלטנו להסתובב ולחפש אותה.
    כשחזרנו פנימה, פגשנו חברה נוספת, אבל גם היא לא ידעה לאן חברתנו נעלמה. המוזיקה הייתה מעולה ורקדנו קצת יחד ופתאום- מבין כל אלפי האנשים- היא נמצאה! זה היה צירוף מקרים מושלם והתחבקנו חיבוק ארוך ומרגש! היא סיפרה שהיא איבדה אותנו וכלל לא רצתה לבלות עם אחרים. דווקא הרגישה לבד וטוב שמצאנו זו את זו חזרה.
    בהמשך הלילה, התפצלנו, כל אחת לדרכה, עם אחרים ולאחר שהסכמנו על כך. המסיבה הסתיימה בשעות הבוקר המוקדמות ובאופן פלאי- נפגשנו שלושתנו שוב לפנות בוקר ועלינו לגג יחד לצפות בזריחה, בדיוק כמו שהבטחנו לעצמנו: "להיות האחת בשביל השניה"

    מאת: אופיר |‏ 30 במאי 2020 | 18:37
  • המוצרים שלכם הכי טובים היו וישנם עדין. אני אחרי צמיחת שיער מכימו… ניסיתי מוצרים רבים שיקלו על השיער הייבש. מודה ומתוודה שרק המוצרים של שוורצקופף זה המנצח וישאר לתמיד כמנצח אצלי. טוב לא מחליפים!!! ♥♥♥ יישר כח ♥♥♥

    מאת: טלי |‏ 30 במאי 2020 | 09:42
  • צירוף המקרים הכי מוזר שקרה לי וזכור לי עד היום הוא שלפני כמה שנים בערב חג, אחרי שסוף סוף חברתי מה ללבוש, הלכתי להראות לאחותי התאומה מה אני לובשת ולשאול לדעתה, וכשהיא פתחה את דלת החדר שלה גיליתי שהיא לבושה כמוני. זה היה רגע מביך ומצחיק במיוחד, שאחריו היה ויכוח קצר של מי הולכת להחליף את מה שהיא לובשת, וכמובן שהצלחתי לשכנע אותה שעדיף שהיא תחליף.
    עד היום כל פעם לפני שאנחנו הולכות לאנשהו אני דואגת לוודא מה היא לובשת כדי שצירוף המקרים הזה לא יחזור על עצמו.

    מאת: נוי |‏ 29 במאי 2020 | 22:07
  • צירוף מקרים מטורף זה להיות חיילת אחריי פרידה ולהיתקל בידיד טוב (ידידים מגיל 14 והיום בני 25) ולהגיד לו שאני יוצאת לקורס נתיב ושיבוא גם, שנינו מאשקלון.
    במהלך הקורס ישבנו תמיד באוטובוס ביחד והיינו המון ביחד, פשוט התאהבתי בו ולא הבנתי איפה הוא היה כל הזמן הזה.
    (ממש מתחת לאף שלי מסתבר)

    היום אנחנו כבר 5 וחצי שנים ביחד ועשינו טיול למזרח ביחד במשך חצי שנה שלמה !
    איזה כיף שנתקלתי בו והצעתי לו לבוא איתי לקורס ❤

    מאת: אנסטסיה |‏ 29 במאי 2020 | 21:43
  • הצירוף מקרים הכי מטורף שחוויתי היה לפני כ3 שנים בניו יורק… הייתי בצ׳לסי מרקט שמעליו יש את המשרדים של יוטיוב ומסתבר שלהקה שאני אוהבת עוד משנות ה90 Hanson , הופיעה שם.. כשגיליתי את זה לא ידעתי אם הם עדיין במבנה והחלטתי להמתין ליד מעלית מסויימת ואחרי כמה דק שחיכיתי ( בעלי כבר התייאש והלך ), החלטתי לצלם סלפי ואיך שלחצתי על הקליק , הדלת של המעלית נפתחה והמתופף יצא ממנה..
    אחרי שהתנהגתי כמו גרופית מוחלטת. חיכיתי עוד כמה דק ואז הסולן – טיילור יצא , כמובן שהצטלמתי איתו גם. כשחיכיתי לאח השלישי כבר הייתי חכמה וצילמתי את זה בווידאו.. אז יש לי מזכרת גם לכל החיים :)
    מקווה שיהיה לי מזל גם לזכות במוצרים היות ואני גם מעצבת שיער :)

    מאת: מורן שרון וולך |‏ 29 במאי 2020 | 21:06
  • הצירוף מקרים הכי משוגע שקרה לי, טיילתי בטיול הגדול שלי במזרח, בתחילת הטיול הכרתי חבר מקסים אך לאחר שבוע התפצלו דרכנו והמשכנו ליעדים שונים. לאחר שלושה יעדים בטיול וארבעה חודשים, במקרה נזכרנו אחד בשני ודיברנו קצת, הבנו שכנראה הדרכים שלנו שוב מצתלבות. באותו היום לאחר נסיעה ארוכה הגעתי להוסטל שלי שם ישב לו שי. באותו ההוסטל!!!! באותה העיר!!! באותו היום שבו שניינו נזכרנו אחד בשני!!! מפה לשם המשכנו לטייל יחד חודש שלם, ואנחנו חברים טובים עד היום

    מאת: הילה |‏ 29 במאי 2020 | 19:35
  • היה לי חבר חדש, וגם לאחותי התאומה היה חבר.
    יום אחד אני מגיעה לבית קפה עם החבר החדש שלי, והמלצר אומר לי: "היית פה עם בן זוג אחר לפני שעה".
    למרות שנלחצתי ונהייתי אדומה, הסברתי שכנראה מדובר באחותי התאומה.
    הגעתי למצב שאני צריכה להוכיח את חפותי ולשלוח לאחותי הודעה באיזה בית קפה היא הייתה לפני שעה, והכל כדי שיבינו שאני לא בוגדת.

    מאת: הדר |‏ 29 במאי 2020 | 17:51
  • טוב זה קצת מביך, אבל כשהייתי בת 23 עבדתי בתור ראנרית במסעדה, זו שאוספת את כל כלי האוכל המטונפים, לתוך גיגית אגב, של כביסה כן, (מוזר כשלעצמו, ותכף גם תבינו עד כמה זה היה בעכרי) אציין שמאז נעוריי היה לי פטיש להחלקת שיער, ושללא פן, שיערי היה בבד היר דיי תמידי, לכן תמיד הייתי עם פן. אך אויה, באותו היום – לא היה לי זמן.. ובלחות התל אביבית כשאת מתזזת עם גיגית כביסה בידיים, כבדה ומלאה בכלי אוכל וג'יפה, הייתי מודעת לכך שזה לא היה היום שלי בקיצור, ופשוט התנחמתי בכך שאין פה את מי להרשים ושמחתי מאוד שלמשל האקס שלי לא מגיע למסעדה הזו, בשנייה זו כמובן ירדתי במדרגות למטבח – שגובלות בקומת הכניסה ממנה עולים הלקוחות לתוך המסעדה בגרם המדרגות התחתון. הקערה כבדה בידיי, אני מחכה בתור אנשים שנתקעו באמצע הגרם, ומריחה פתאום את האקס שלי. והפלא ופלא הוא היה מטר ממני, עם יפהפייה חדשה, נקייה ועם שיער מושלם כמובן. אני לא יכולה לברוח לשום מקום. ורק מתפללת שהוא לא יסתובב אחורה ויראה אותי, בשנייה שהם נכנסו חמקתי אחריהם לתוך המסעדה חתכתי ימינה עם הקערה בידיים, לתוך השירותים, מנסה לשטוף עם הידיים את השיער ולהחליק אותו, להתרענן, משהו.. ומי נכנס לשירותים? כמובן. האקס שלי. אחלה. מביט בי בשוק. כשאני מרטיבה באטרף את השיער בכיור וכשלידי על השיש קערת כביסה מלאת ג'יפה.

    מאת: זוהר |‏ 29 במאי 2020 | 14:24
  • לפני כמה שנים, נסעתי עם חברותיי למופע התרמה.
    בדרך לשם הפעלתי את השיר אורות של אברהם טל באמצעות הטלפון.
    התחלנו לשיר את השיר בקולי קולות כשאני הסולנית (צווחנית) הראשית, נעמדים ברמזור וברכב שלידנו מופיע אברהם טל מחייך ואומר לנו אחלה שיר, מקווה שרכשתם את כל הדיסק ולא הורדתם רק את השיר מהאינטרנט.
    מיותר לציין, שהחלפנו צבעים וקנינו את הדיסק בסוף.

    מאת: חן סבג |‏ 29 במאי 2020 | 12:15
  • סבתא שלי האהובה הביאה לי שרשרת מדהימה שלה עם תליון בצורה של פרעצל (בייגלה) לפני שהיא נפטרה. זה היה תליון מהמם, אבל יום אחר פשוט איבדתי אותו, חיפשתי בכל מקום והוא פשוט נעלם. לקחתי את זה מאוד מאוד קשה, עד שבן הזוג שלי הצליח לייצר לי תליון ממש דומה במפעל תכשיטים, זה היה מאמץ עצום ויקר, אבל התרגשתי מאוד מהמחווה המדהימה, אפילו שעדיין כעסתי על עצמי שאיבדתי את התליון הכה משמעותי הזה. בקיצור, יום אחד, בערך שנה אחרי שנאבד לי התליון, הייתי בבר והלכתי לשירותים, ושם שמעתי בחורה מספרת לחברה אחרת שלה על התליון המהמם שלה שהיא מצאה במקרה על הרצפה, ושהיא מרגישה ככ ברת מזל כי הוא מושלם. הסתכלתי עליה והבנתי – זה התליון של סבתא !!!! כמובן שסיפרתי לה את כל הסיפור והיא התרגשה והחזירה לי אותו בשמחה. אבל לא האמנתי לצירוף המקרים המטורף הזה – בטוחה שסבתא היתה חלק ממנו, מלמעלה. :)

    מאת: שירה ביכלר |‏ 29 במאי 2020 | 11:54
  • הייתי בת 8, בדיוק תקופת האדומות בטלוויזיה, יוצאת למסעדה עם המשפחה, נכנסים למקום ועולים למעלה לשולחן, אני מזמזמת לי את שיר הפתיחה כמובן "הנה הן באות הנה הן באות, הנה הבנות…" פתאום רואה מולי בשולחן את חיים זנאתי!! אק"א ויקטור הבעלים של הקבוצה מהסדרה!!!! אעע נהייתי אדומה בטירוף, כמובן שאבא שלי ביקש שנעשה תמונה והתביישתי כל כך שלא הסכמתי! באמת צירוף מקרים מטורף!!

    מאת: עדי מור |‏ 29 במאי 2020 | 11:38
  • כשהייתי צעירה נפרדתי מחבר שהיה לי שנים ארוכות כי התאהבתי במישהו אחר. כשנפרדתי ממנו לא רציתי לשבור לו את הלב ולהגיד את זה, אלא בעיקר מילמלתי שזה לא הוא אלא אני, שאני רוצה להיות לבד, שהחלטתי שזוגיות זה לא בשבילי וכדומה. שבוע לאחר מכן יצאתי עם בן הזוג החדש למסעדה, בעיר אחרת, רחוקה מאות (!!!) קילומטרים, רגועה שאני רחוקה מהחיים הקודמים ואיך שאני יוצאת מהאוטו יד ביד עם החדש?!? החבר הקודם ואחיו יוצאים מרכבם גם הם לאותה המסעדה. נהייתי לבנה והתכווצתי לכדור. והבנתי שהייתי צריכה לספר את האמת וזה היה פחות כואב. מה הסיכויים?

    מאת: נועה |‏ 29 במאי 2020 | 08:24
  • צירוף מקרים די שטותי אבל מצחיק לגמרי,
    באחת ההרצאות של הלימודים שלי בעיצוב פנים השתעממתי וגלשתי במאקו רוח לקרוא הורסקופ, מול כל הכתה המרצה קלט מה אני עושה במקום להקשיב שאל אותי "נו, מה אומר המזל?" מפה לשם באמצע הרצאה מצאתי את עצמי מנחשת את תאריך הלידה והמזל של המרצה מול כתה שלמה, הניחוש הראשון שלי בשלוף היה השמיני באוקטובר [תאריך הלידה שלי] ולמרבה ההפתעה צדקתי! אנחנו בעלי אותו תאריך. מיותר לציין שהוא לא האמין ששלפתי את זה מהמותן ובמשך כל הקורס הייתי הסטודנטית האהובה עליו ;)

    מאת: ספיר |‏ 29 במאי 2020 | 01:59
  • צירוף מקרים שהיה לי הוא שאני ובזמנו חבר שלי שהיום הוא בעלי, נפרדנו למשך חודשיים. לא התקשרנו ולא דיברנו, אך במקרה בצירוף מקרים גורלי, נפגשנו בחנות המשביר אז בבאר -שבע. ומכאן הגענו להתחתן בלי שתיקים ובלי קונצים.

    מאת: מזל |‏ 29 במאי 2020 | 01:17
  • מאשרת את התקנון אז ככה יום אחד בזמן שהייתי צריכה לצאת למסעדה סינית האהובה עלי קיבלתי מכה בסנטר לא נתתי לזה להפריע לי בסיום הארוחה נתנו לנו עוגיות מוזל כשפתחתי את העוגייה שלי היה רשום הזמן מרפא את כל הפצעים תמיד תמשיכו להיות עם הסנטר למעלה זה היה צירוף מקרים ממש הזוי ועודד אותי מאוד

    מאת: אילנית פקטורוביץ |‏ 28 במאי 2020 | 23:31
  • צרוף מקרים מבחינתי מטורף שהיה לי ממש עכשיו בתקופת הקורונה,
    מינואר אני מרגישה שעלי לעזוב את מקום העבודה שלי(אני עובדת במספרה, אופס צירוף מקרים

    מאת: גיטי רייך |‏ 28 במאי 2020 | 12:40
  • שובצתי עם 2 החברות הכי טובות שלי יחד בצבא, טירונות שונה גיוס שונה
    שנתיים יחד משרתות באותו הבסיס

    מאת: רמה |‏ 28 במאי 2020 | 12:27
  • שהייתי מורה לאנגלית במערכת, אימי ז"ל חלתה.. הודיעו לי שכדאי לבוא להפרד ממנה ונסעתי. אמרו לי צריך אישור מיוחד מהמשרד כי זה לא היה בתקופת חופש. הצלחתי לראות אותה ומזל שנסעתי.כי כעבור 10 ימין היא נפטרה. בעבודה אמרו לי להביא אישור מארה"ב שנפטרה ומה לא? הוכחה.כלהעניין הרגיז אותי מאוד ואפילו כאב לי. כמובן הגעתי להלוויה וישבתי שבעה שבעה ימים. שהגעתי לנו יורק פתאום ראיתי מנהלת מבית ספר אחר בעיר. קיבלתי הלם. ישר ניגשה ואמרה לי לא להגיד לאף אחד שנפגשנו בשדה בנו יורק. מקרה שהשאיר אותי בשוק. הגברת הלכה בשקט לטייל . איזה הזוי זה היה. לא שכחתי את זה עד היום ומדובר על שנים רבות. שעברו מאז ששקלתי את האמא המדהימה.. סיפור שלא עזב אותי שנים רבות ונזכרתי בגלל הפעילות הנהדרת שלכם.

    מאת: מרשה גורן |‏ 28 במאי 2020 | 10:37
  • הצירוף מקרים הכי הזוי שהיה לי
    שאני וחברה ריכלנו על מישו באיזה מסעדה ואמרנו כזה איזה מגניב אם הוא יהיה באיזור וניראה אותו (הוא לא גר באיזור וסיכוי רחוק שיגיע)
    פתאום מפה לשם שאנחנו עוד מרכלות הוא ניכנס לאותו מסעדה ושתינו בשוק!! הכי מה הסיכוי?!

    מאת: שירה |‏ 28 במאי 2020 | 09:44
  • ראיתי סרטוני הדרכה של אלוף בשם danilo bozic באינסטגרם והופתעתי לגלות שכל החומרים והמוצרים הכימיים שבהם הוא משתמש הם המוצרים שקניתי היום ועדיין לא התנסתי בהם
    אשמח לזכות

    מאת: טל בנימין |‏ 28 במאי 2020 | 09:35
  • צירוף מקרים פסיכי ברמות של סרט אמריקאי – לפני כמה שנים עבדה איתי חברה טובה, ונהגנו אחת לשבוע בסוף יום העבודה לשבת לבירה במרכז תל אביב.
    לימים היא עברה למקום עבודה אחר, בדרך התחתנו והבאנו צאצאים לעולם והקשר התרופף. גם עברנו לגור די רחוק מהאזור הזה.
    לפני כמה חודשים הצעתי לבעלי לשבת לבירה באותו לוקיישן נוסטלגי, זרם איתי ונכנסנו, ואת מי אנחנו רואים שם?! את החברה עם בעלה!!
    היה מרגש ומשעשע ביותר

    מאת: שמרית |‏ 27 במאי 2020 | 22:14