מתנה בשישי: אבחון ומוצרים של ביופור בשווי 500 שקלים

ספרו לנו על ראיון העבודה הכי מצחיק שהיה לכן ואולי תזכו באבחון אונליין ומוצרים מותאמים אישית של ביופור בשווי 500 שקלים

מאת  | ‏ 16 אפריל 2020

מתנה בשישי (צילום: ישראל כהן)

מתנה בשישי (צילום: ישראל כהן)

בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשות מלאות הסטייל של FF, והשבוע:

אבחון אונליין על ידי קוסמטקאית והתאמת מוצרי ביופור בשווי 500 שקלים

כל שעליכן לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה:

מהו ראיון העבודה הכי מצחיק שהיה לכן?

*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל

שווי המתנה: 500 שקלים
ניתן להשיג אצל קוסמטיקאיות מוסמכות ביופור ובאתר

**הזוכה תיבחר מבין המגיבות לפוסט עד יום א', 19/4/20 בשעה 12:00

***בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

הזוכה משבוע שעבר במוצרי טיפוח של Kiehl's בשווי 560 שקלים היא עינב, שסיפרה לנו מה האובססיה הסודית שלה: "האובססיה שלי היא התאמת כמות האוכל לקופסאות במקרר, ושהגודל של הקופסא יתאים בול לכמות האוכל. אובססיה שכרוכה בהרבה תחזוקה, כי כשהאוכל מצטמצם, חייבים להחליף קופסאות. עכשיו בתקופות הקורונה, אתם רק יכולים לתאר לעצמכם מה הולך. אגב, פיתחתי חוש מטורף להתאמת הקופסא לתכולת הסיר, על הקשקש".

  • שהלכתי לראיון עבודה וישבתי בכסא ולפתע הכסא נשבר כנראה מהמשקל הכבד שלי הוא קרס זה היה מצחיק ברמות אנשים לא יכלו להתאפק אז צחקו כמובן שהיה גם מביך

    מאת: אורטל ביטון |‏ 26 באפריל 2020 | 23:37
  • הייתי בעבודה שאהבתי והיה לי בה טוב ובאותו הזמן היתה לי חברה מאותו התחום שחיפשה הרבה זמן עבודה. היא הלכה לראיון עבודה בחברה ולא עברה אותו. סיקרן אותי מה היה שם בראיון אז שלחתי קורות חיים לשם וזומנתי גם כן לראיון. היא הכינה אותי שיש שם מבחנים במחשב, התכוננתי כל הסופש, כשהגעתי לא היו שום מבחנים, הושיבו אותי מול המנהל ששאל אותי אם אני יותר טיפוס של אפיה או של בישול, עניתי שאני טיפוס שמזמין אוכל. הוא חייך והודיע לי שהתקבלתי.

    מאת: לרה |‏ 19 באפריל 2020 | 11:44
  • הראיון עבודה הכי הזוי שהיה לי היה ללא ספק לעבודה שבה אני עובדת עד עכשיו (ספויילר קטן).
    אז ככה, אני סטודנטית צעירה ותמימה, שבאה לאחד ממשרדי עורכי הדין הכי נחשבים בארץ לראיון עבודה להתמחות.
    מגיעה מתוקתקת ומסודרת, התכוננתי היטב לראיון, למדתי על המשרד, עברתי על החומר, ילדה טובה בסך הכל.
    מתחיל הראיון, אני והמראיין בווייב הזוי – אני לא מבינה מה הוא שואל, הוא לא שומע אותי כשאני עונה, כל רגע שתיקות, מתחילים לדבר ביחד ואז מפסיקים ביחד, הכל אוקוורד ברמה הכי גבוהה שיש.
    הוא מתחיל לשאול אותי שאלות לגבי התיקים של המשרד, ואני כמובן עונה. ועונה. ומדברת. ועונה. והוא לא עוצר אותי.
    אחרי שסיימתי את הנאום הוא אומר לי יפה מאוד, אבל כל מה שתיארת עכשיו אלה תיקים ועבודה של המשרד המתחרה.
    כן כן – התבלבלתי במשרדים! כמובן שנהיתי בצבע אדום בוהק חזק, הוא צחק על זה קצת, אני בכיתי על זה קצת (בלב), אבל בסוף התקבלתי בכל זאת :)

    מאת: ליליה |‏ 19 באפריל 2020 | 11:03
  • במבט לאחור – זה היה ראיון עבודה מצחיק, באותו זמן – באמת שזה היה אחד המעליבים.
    על מנת להמנע משיימינג, לא אציין את שם החברה, רק אומר שזו היתה חברת היי-טק מצליחה בגודל בינוני.
    הראיון הראשון התחיל כמו כל ראיון, שיחה עם המנהל, שאלות סטנדרטיות.
    אחרי 15 דקות, דפיקה בדלת, נכנס אדם ואומר למנהל המראיין שהוא חייב אותו דחוף לשיחה וזה לא יכול לחכות כי הוא נוסע לחו״ל למחרת.
    המנהל המראיין אומר לו בסדר, סוגר את הדלת וחוזר לראיין…
    אחרי 3 דקות, המראיין אומר לי ״לדעתי מיצינו את החלק של פנים-מול-פנים, בואי נמשיך ביום אחר טלפונית.
    קצת המומה, אמרתי בסדר, ויצאתי והלכתי.
    אחרי חצי שעה, מתקשרת המגייסת, ונוזפת בי שהלכתי – אומרת לי, מה פתאום ראיון טלפוני, את תצטרכי לחזור ותסיימו את הראיון פנים מול פנים.
    אמרתי לה שזה מה שהמנהל ביקש, והיא אמרה שהיא כבר נזפה בו ושנקבע מועד ב׳ להמשך הראיון…

    התקיים החלק השני של הראיון, אני כבר לא כל כך הייתי מעוניינת, כי בכל זאת חברה שמתנהלת קצת מוזר בעיני… אבל כנראה שעברתי והייתי טובה כי קיבלתי ראיון נוסף אצל המנהל של המנהל…

    הגעתי כמה דקות לפני הזמן, חיכיתי וחיכיתי, המזכירה אומרת שהוא מתעכב בפגישה. אחרי 40 דקות איחור הוא יוצא מהפגישה, מנהל שיחה עם המזכירה, ואז פונה אלי ואומר שנצטרך לקצר את הראיון ל-20 דקות…
    נכנסנו לחדר ישיבות, ואז הוא מודיע לי שהוא מחכה לשיחה, ועל כן הוא ישאיר את המחשב פתוח לפניו כי כשתגיע השיחה, הוא יצטרך לענות ואני אצטרך לצאת…
    כמובן שהשיחה הגיעה אחרי 5 דקות, הוא הוציא אותי מהחדר ולקח את השיחה, אני כבר לא חיכיתי שיסיים את השיחה, אלא פשוט הלכתי הביתה, כי יש גבול…

    מאת: תמר |‏ 19 באפריל 2020 | 10:52
  • הגעתי לראיון דרך חברת כח אדם. המראיין התחיל לשאול אותי שאלות.אישיות מאיזה עדה אני, איך הייתי בבית.ספר ,מה אהבו בי בכיתה יב בקיצור ראיון מוזר מאד. ואז הוא שאל אותי מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה ואני עניתי לו "אני רוצה להיות קטנה" חחח
    הוא להתעצבן קם מהכיסא והעיף אותי מהמשרד ואמר מה זה את מי הביאו לי. אני אפנה לכח אדם ואומר להנהלה בלה בלה בלה
    זה היה קורע עברו שנים אבל אני לא שוכחת את זה

    מאת: אירית אלוני |‏ 19 באפריל 2020 | 00:55
  • הגעתי לראיון במתחם הבורסה ברמת גן. הכתובת הייתה בבניין ישן ואני גם ככה איחרתי ומרוב הלחץ לא שמתי לב שנכנסתי בדלת הלא נכונה והגעתי לתוך מכון ליווי. בדיוק היה שם לקוח ששילם לבחורה ושניהם הסתכלו עליי עומדת בכניסה במבט מופתע. ברחתי משם נבוכה והתקשרתי למקום הראיון לשאול איך נכנסים לבניין. בסוף גם ננזפתי על איחור.

    מאת: מאיה |‏ 18 באפריל 2020 | 23:51
  • הייתי בראיון עבודה והצנהל היה ממד חתיך כמו שחקן קולנוע והוא הגיש לי קפה ובטעות מהלחץ נשפך לי על המחשב שלו וברחתי משם

    מאת: בת אל סאדה |‏ 18 באפריל 2020 | 23:42
  • בחרתי להגמיש טיפה את הקריטריונים שלכם, אבל בהקשר ליום הזיכרון לשואה שיחול השבוע , אני חושבת שאפשר לוותר על מצחיק לטובת הישרדותי.
    סבתי שרדה את אושוויץ משך 3 שנים. אחת הסיבות לכך, הייתה ראיון עבודה.
    חברה סיפרה לה על כך שמחפשים כימאית להפעלת מכונה מסוימת. סבתי שהייתה נערה וטרם מלאו לה 20 (ובטח שכימאית היא לא הייתה), הצליחה לשים ידה על ספר ההדרכה של אותה מכונה וללמוד אותו, כך הגיעה לאותו ראיון וניצלה (אחת מיני פעמים רבות) מהסלקציה. לזכרה של מלווינה (מלכה) גרטנר עם ים של געגוע

    מאת: שירי |‏ 18 באפריל 2020 | 23:19
  • זה קרה לפני המון שנים, הוזמנתי לראיון עבודה אחרי תקופה ארוכה שלא עבדתי, ההתרגשות היתה בשיאה
    באותו הבוקר קמתי התארגנתי התלבשתי בהתאם לאותו סוג ראיון. בזמן שאני יושבת מול המראיין נזכרתי בכתבה שקראתי,״ כיצד להתנהג בזמן ראיון עבודה״ ובחלק מהכתבה הזכירו את כי יש להניח את התיק האישי על הרצפה או על הכסא שלצידי, וזאת על מנת לשדר בטחון, (רק שאני לא ממש זכרתי מהלחץ שהייתי נתונה בו, אם עלי לשים את התיק על הרצפה או להשאיר אותו על הברכיים שלי ) באותו הרגע הנחתי את התיק על הרצפה, לא הייתי בטוחה אז הרמתי את התיק והנחתי אותו על ברכי, וחוזר חלילה… ואז אז אני רואה כי המראיין מחייך, איזה מחייך מנסה להסתיר צחוק מתגלגל, ואני בשיא תמימותי שואלת אותו קרה משהו? והוא משיב לי קראת את הכתבה ההיא… באותו הרגע התגלגלנו שנינו מצחוק. אבל התקבלתי לעבודה

    מאת: רחל בר חיים |‏ 18 באפריל 2020 | 22:52
  • הוזמנתי לראיון עבודה, ובמהלך כל הראיון עבודה היה למנהל מחלקה שראיין אותי, שפם מהקצף של הקפה, ונקודת קצף על האף, במשך כל הזמן הזה ניסיתי לא לא לצחוק, עד שבשלב מסוים לא יכולתי יותר והתחלתי לצחוק בלי הפסקה בלי יכולת לעצור.

    מאת: פייגי ארן |‏ 18 באפריל 2020 | 20:14
  • הגעתי לראיון עבודה, כשהגעתי המראיינת אמרה לי "אני מבינה שאת מהמקדימים", חייכתי למרות שהקדמתי בסה"כ ב5 דקות. הבחינה הייתה מאתגרת משום שכולה הייתה שונה לגמרי מכל מה שהתכוננתי אליו, אבל בכל מקרה איכשהו המראיינת בישרה לי שעברתי בהצלחה את המבחן.בדרכי חזרה לביתי מהראיון קיבלתי טלפון ממספר לא ידוע על הקו היה קול של גבר מאותה החברה שאמר לי "נהוג להודיע כשלא מגיעים לראיון".מסתבר שהוא המראיין של המשרה אליה רציתי להתקבל, ובטעות התקבלתי למשרה אחרת באותה החברה.

    מאת: זהבה רחמים |‏ 18 באפריל 2020 | 20:01
  • עברתי ראיון עבודה כשהמראיין חושב שאני מישהי אחרת בכלל…
    אחרי שעבדתי תקופה , הבנו את זה..

    מאת: זהבית |‏ 18 באפריל 2020 | 18:39
  • הכי מצחיק שלי, לפני שנתיים הלכתי לראיון עבודה בחב' סטארט אפ מתחילה, כולי בהתרגשות שלפני הראיון, מכינה לעצמי תשובות בראש לשאלות שהמראיין יתקיל אותי . המזכירה קוראת לי ואומרת לי שאני יכולה להיכנס ושליאור יקבל אותי עכשיו, נכנסת לחדש ורואה לא אחר מאשר בחור בן 24-25 צעיר למדי – לא פחות ולא יותר הילד הקטן והמעצבן שהייתי עושה עליו בייביסיטר. זיהיתי אותו ישר לו לקח זמן ורק אחרי הראיון ירד לו האסימון היה מצחיק ושמחתי שלא התקבלתי :)

    מאת: מעין |‏ 18 באפריל 2020 | 16:21
  • אחרי הצבא חיפשתי עבודה במהירות כדי להתחיל לחסוך לתואר.
    הגעתי לראיון עבודה במשרד עורכי דין.
    ראיין אותי בחור עם כיפה.
    במהלך הראיון הוא דיבר אלי בצורה קרובה מאוד, כאילו, לא היה לי ברור מה קורה.
    בסוף הראיון הוא אמר לי "בואי נעשה תמונה לסבתא"
    שאלתי אותו- מה?!

    הצטלמנו.
    אחכ גיליתי שזה בן דוד של אבא, אחיין של סבתא והוא מכיר אותי מהרגע שנולדתי.
    מביך !

    מאת: טאע זריהו |‏ 18 באפריל 2020 | 16:12
  • המראיינת הייתה מאוד רצינית בראיון העבודה, כמעט ולא מצמצה ונראה שהתאמצה קצת. חשבתי שיש לה כאב ראש.. לאחר שהראיון הסתיים
    קמנו, לחצנו ידיים, היה מצידה חיוך קל ואז!!!
    היא תקעה את אחד הפלוצים הכי רועשים שאפשר לדמיין ונשבעת שראיתי את החיוך הקל נהפך להבעת אימה הכי מבעיתה שהיא יכלה להוציא.
    הפה שלי נשאר בתנועת התודה רבה פתוח מהלם.
    מיותר לציין שאיך שיצאתי משם כל הבניין שמע אותי צוחקת מהמעלית.

    מאת: אנה מלישב |‏ 18 באפריל 2020 | 15:24
  • כשהייתי בת 18 היה לי ראיון עבודה בגלידרייה, המנהלת של הסניף התווכחה איתי כל הראיון שאני אגיד לה מתי עליתי לארץ כי יש לי מבטא צרפתי…לא עליתי לארץ ובאמת שגם אין לי מבטא, לקח לה בערך 40 דק' לוותר. כל השבוע שאחרי זה שאלתי את כל מי שאני מכירה אם יש לי מבטא ועד היום זה לא משחרר אותי

    מאת: יובל מלול |‏ 18 באפריל 2020 | 15:09
  • הראיון הכי מצחיק שהיה לי (כמובן שכעת, בדיעבד) היה ראיון בחברה גדולה ומוכרת (וחיונית). הוא התבצע בבוקר, ארך כשלוש שעות, ומרוב לחץ לפניו שכחתי לאכול משהו קטנטן…
    התוצאה הייתה קרקורי בטן עוצמתיים של שעה.
    בשלב מסויים אפילו התוודיתי והתנצלתי מול המראיינות על כך, כי הן בטוח שמעו.

    צחקנו קצת והן התחילו לדבר על בעיות הנקה (?! לא ברור הקשר ואני בכלל רווקה). בכל אופן, לא התקבלתי ואני די מודה על כך.

    מאת: לירן |‏ 18 באפריל 2020 | 13:59
  • מכיוון שאני שחקנית אז ראיון העבודה שלי הוא אודישן…!! ואודישנים הם דבר מצחיק והזוי מיסודם..
    באודישן הכי מצחיק שעברתי הייתי אמורה לאכול ״חטיף״ טעים להתענג עליו ולהגיד: ״וזה פחות מ 100 קלוריות??!״ אבל במקום חטיף טעים קיבלתי קוביות גבינה ירוקה הזויה שטעמה היה מחריד. זרמתי. אכלתי. בלעתי ואמרתי את הטקסט.
    בסוף סיימתי עם קלקול קיבה

    מאת: שימרית לוי ששון |‏ 18 באפריל 2020 | 11:58
  • אחרי הצבא הלכתי לעבוד במכירית במוקד שמישהי שהכרתי עבדה,קבעתי ראיון התלבשתי יפה והגעתי למקום ,נכנסת לחדר המנהלת שהייתה,היא הייתה אשה לא קטנה וחובבת אוכל מהיר פלוס,הדבר הראשון ששאלה אותי היה " את כאן מהעיר? ",עניתי שכן אז היא אמרה יש מצב שאת הולכת להביא לי את השווארמה שהזמנתי מסמי,חייכתי במבוכה ואמרתי לה שכן ,אמרה לי יופי קחי כסף ושתחזרי נכניס אותך למוקד וככה התקבלתי:)

    מאת: הדר עשור |‏ 18 באפריל 2020 | 11:42
  • ישבתי בחדר עם כוס מים קרים וחלון פתוח, שילוב שבדיעבד הסתבר כקטלני.
    הרוח הגיעה והעיפה את כוס המים ישר על אזור המפשעה, כך שהיה נראה כאילו עשיתי פיפי על עצמי.
    כל הראיון שמתי את התיק על הברכיים וכמובן שלא קמתי ללחוץ את היד למראיין בהתחלה ובסוף, וישר ברחתי כשהוא נגמר.

    מאת: עמית |‏ 17 באפריל 2020 | 23:15
  • הראיון הכי מצחיק ומפדח אבררר שהיה לי, גיליתי שהבחור שראיין אותי לעבודה היה בחור שיצאתי איתו בימים פרועים יותר שעוד גרתי בתל אביב, ונפרדתי ממנו אחרי איזה חודש בטענה שזה לא זה.. כמובן שהבחור לא היסס להגיד לי את אותו משפט ..למרות הפאדיחה עד היום החברות נזכרות ונקרעות כל פעם מחדש.

    מאת: תמר |‏ 17 באפריל 2020 | 20:49
  • הראיון הכי מצחיק היה עם בעלת תפקיד שהיה לי ריב רציני עם הבן שלה מספר שנים לפני שנפגשנו.
    היא זהתה אותי ואמרה לי רואה? העולם גלגל… צחקנו, היום אני יד ימנה.

    מאת: חיה |‏ 17 באפריל 2020 | 19:45
  • לפני כ-5 שנים התראיינתי אצל מנכ"ל בחברת יעוץ לתפקיד של ניהול פרויקטים.
    המנכ"ל הוא כבן 60 ושמתי לב שמשרדו מאובזר בפסלים מהמיתולוגיה היוונית. ציפיתי שהראיון יתחיל בשאלות סטנדרטיות כמו ניסיון קודם, מקום עבודה אחרון, איפה למדתי אבל לא לא לא..
    האדון אחז את אחד הפסלים ושאל אותי אם אני מכירה את הפסל. עניתי שלא. הסביר לי על הפסל שמורכב ממגוון של כ-12 חיות (אם אני לא טועה 'קאמפה') ואמר לי לנחש מאילו חיות מורכבת הדמות המיתולוגית.
    שיתפתי פעולה כמובן כי מאוד רציתי את התפקיד אבל הבנתי שזה לא הולך להיות ראיון רגיל.
    עם סיום הדיון הזה הוא שאל אותי איזה יין אני מעדיפה: אדום או לבן.
    עניתי שלבן והוא מאוד התאכזב לשמוע (לימים ניתקלתי בו עובד בבר יין ששייך לבנו).
    מפה שם….לא קיבלתי את התפקיד.

    מאת: לילך שפרלינג |‏ 17 באפריל 2020 | 19:01
  • כסטודנטית ראיתי שדרוש עוזר למרצה באוניברסיטה. באתי לראיון וכשראיתי את המרצה חשכו עיני, בצירוף מקרים משוגע (ויש שיגידו אירוני) ראיתי אותו כמה ימים לפני כשהתעוררתי בבוקר בבית של מישהו שהכרתי בבר.. הוא היה אבא שלו! למזלי הוא היה מקסים וצחקנו על זה.

    מאת: קרן |‏ 17 באפריל 2020 | 18:58
  • היה לי ראיון עבודה הזוי ממש!! נכנסתי למשרד של קבלני חשמל, הייתה שם עננה של עשן סיגריות, ממולי הבוס המראיין מעשן בלי הפסקה ולידו ערמות של בקבוקי XL, הוא הסתכל עלי וחייך שאל אותי אם אני מעשנת, אמרתי ש"כן" אז הוא ענה "התקבלת" ⁦

    מאת: שני שחר |‏ 17 באפריל 2020 | 17:04
  • הריאיון הכי מצחיק שהיה לי היה בחברת הייטק, כשלאורך כל הריאיון אחת המראיינות נראתה לי מאוד מוכרת ולא הצלחתי להיזכר מאיפה! במשך חצי שעה רק ניסיתי להבין מאיפה אני מכירה אותה, ובסוף לקראת סוף הריאיון הבטן שלה עשתה ממש קולות, שתינו הסתכלנו אחת על השנייה במבוכה ואז קלטתי שהיא היתה איתי יומיים לפני בשיעור פילאטיס, כי גם שם באמצע הנשימות בתחילת השיעור הבטן שלה עשתה בדיוק את אותם קולות! שתינו התעלמנו מההבנה הזאת באלגנטיות ואמרנו יפה שלום בלי להזכיר את זה יותר לעולם (:

    מאת: נעם בכור |‏ 17 באפריל 2020 | 16:28
  • הייי שוב אני( הריאיון שלי הוא עם שלושת האנשים שצפו בנו מציגים סיטואצית ויכוח)
    פליז פליזזז תבחרו אותייי אני ממש רוצה לנסות את מוצרי ביופור, ישלי אקנה נוראי ועור פנים יבש( שילוב מזעזע כי כל המוצרים מייבשים) ואני אחרי גיל ההתבגרות( שיגעון הורמונלי, או בגלל טראומה גופנית שעברתי לפני חודשיים?) בגלל החל"ת איןלי תקציב עכשיו למוצרים יקריםםם ואני ממששש רוצה את חברת ביופור

    מאת: אורה |‏ 17 באפריל 2020 | 16:09
  • מאשרת את התקנון ׳ אחרי הצבא עבדתי בבבית ספר לשפות כשנכנסתי לראיון עבודה המראיין אמר לי סגרי את הדלת באנגלית ואז אמרתי לו בצחוק אתה לא מכיר אותי ואתה כבר מעריץ אותי כי באנגלית שאט דה דור נשמע כמו ז׳אדור בצרפתית ככה שברתי את הקרח והתקבלתי לעבוד שם מה שהוריד את הלחץ והמסקנה שאנחנו לא צריכים לקחת את עצמנו כל כך ברצינות ולהקליל את האווירה עוזר במצבים מסויימים

    מאת: אילנית פקטורוביץ |‏ 17 באפריל 2020 | 16:07
  • הגעתי לראיון עבודה באיזו חברת הייטק, והייתי לחוצה לקראתו. כשהתראיינתי מול המנהלת רמת הלחץ עלתה אפילו עוד- היא הייתה ממש קשוחה. איכשהו הגענו לדבר על המשפחה שלי, ומפה לשם התברר שאנחנו רחוקות משפחה! כשחזרתי הביתה וסיפרתי על כך להוריי הם הראו לי תמונה ישנה מילדותי שלי ושל אותה מנהלת מגיל 3, יושבות במרפסת עם תחתונים אוכלות גלידה. מי היה מאמין..

    מאת: יעל |‏ 17 באפריל 2020 | 15:51
  • היי.
    עברתי המון ראיונות עבודה(כמעט כמו כולם) והיה שלב שכבר הייתי מיואשת , סקפטית ועברתי משבר עם עצמי . הגעתי לראיונות במקומות הזויים שלא תואמים את כישוריי.
    לאחד הראיונות הגעתי לחברת טלמרקטינג שמנהל המשמרת היה ילד מתלהב בן 25 שחושב שהוא מכר לעולם הכל וראה הכל. ניכנס לראיון עם מנכל החברה אחרי שהתפלסף קצת איתי לפני הכניסה לראיון… ואז הוא שאל אותי בראיון תגידי, שתית משהו ??? ועניתי לו בתמיהה :"למה אני נראית לך שתויה"… הם התנצלו מיד ולא ידעו איך לאכול את הבדיחה המוזרה… יצאתי משם לפחות מחויכת על הבדיחה ועוד יותר שמחה שהבנתי שצריך ,גם אם מיואשים,לדעת לברור את הראיונות אליהם מגיעים.

    מאת: מירי אברהם |‏ 17 באפריל 2020 | 15:51
  • אז הראיון הכי מצחיק שהיה לי הוא הראיון לעבודתי כדיילת אויר!
    הראיון היה באנגלית ונשאלתי איפה הכי אהבתי להיות בעולם, אמרתי שמאוד אהבתי את אוסטריה ואני והמראיין דיברנו על הנופים שם והאנשים הנחמדים..
    ואז אמרתי לו שגם מאוד אהבתי את האלפים האוסטרים וכשהוא אמר "אין אלפים באוסטרליה" מיד הבנו שדיברנו על שתי מדינות שונות והתפקענו מצחוק!

    מאת: אנאל |‏ 17 באפריל 2020 | 15:45
  • ראיון העבודה הכי מצחיק שהיה לי התחיל ברגע שנכנסתי למשרד המנהל המראיין,ולהפתעתי הגדולה גיליתי שזה מישהו שיצאתי איתו פעם אחת לדייט כושל ומשעמם לפני שנה וחצי בערך.כל הראיון התרכזתי בשאלה האם הוא זוכר אותי? מזהה אותי? ישפוט אותי על זה שלא היה המשך לדייט? איבדתי ריכוז לגמרי! הוא התנהג כרגיל וכלל לא עשה סימן שהוא מזהה אותי (ואני חשבתי שאני בלתי נשכחת…)
    נפרדנו בנימוס,אך לא עברתי בהצלחה ולא חזרו אליי מאז.כנראה העניש אותי על אותו ערב משעמם במיוחד (אני מקווה שזו הסיבה!)

    מאת: שחר |‏ 17 באפריל 2020 | 15:22
  • אני סטודנטית למשפטים ופסיכולוגיה. כידוע, על מנת לבחור התמחות במשפטים הסטודנטים מתמיינים שנה וחצי לפני מועד ההתמחות, באופן מרוכז במהלך שבוע שלם. זהו השבוע הצלחות ביותר והחשוב ביותר במהלך כל שנות התואר, של סטודנט במשפטים. בכניסה לראיון העבודה ולמקום ההתמחות אותו רציתי ביותר, הקאתי. הבעיה, שלא הספקתי להגיע לשירותים, כך שהגעתי מול כולם. למזלי, היה עיכוב של חצי שעה בכדי להכנס לפרקליטת המחוז, כך שהיה לי זמן להירגע ולהתנקות. אם אתם שואלים מה קרה בסוף אז, התקבלתי.

    מאת: אנונימית |‏ 17 באפריל 2020 | 13:33
  • אז ככה .. גיל 25 מחפשת עבודה בהנהלת חשבונות . מקבלת הצעה להיות פקידת הנהלת חשבונות בבורסה ליהלומים . נכנסת לראיון מתיישבת ומולי בחור יחסית צעיר דתי חרדי . התחיל לשאול איך אני עם הדת ומתחיל לספר לי על ימי תשובה הימים הנוראים .. מפה לשם הוא שולף שופר ומתחיל לתקוע בשופר .. שוק ! הלם!! מחפשת מצלמות נסתרות !! אולי זה לתוכנית פיספוסים. כמובן שברחתי וחוששת עד היום ..

    מאת: רביטל נתן |‏ 17 באפריל 2020 | 13:15
  • ראיון העבודה הכי מצחיק שהיה לי הוא שהגעתי לפני כמה שנים להתראיין לתפקיד בתחום הכלכלה באחת המועצות האזוריות בסביבת מגורי. נפגשתי עם מנהל המחלקה שאליה התראיינתי ועם מנהלת משאבי אנוש. התחלנו את הראיון ותוך כדי מנהלת משא"ן אומרת "עצרו הכל! אני בכלל לא רוצה אותך למחלקת כספים- בואי למחלקת הדרכה ובכלל, יש לך בן זוג? אני מחפשת מישהי לבן שלי ואת נראית לי בול!" בקיצור, מפה הראיון עבודה בכלל לא התנהל כמו ראיון עבודה אלא רק צחקנו כל הזמן ובכלל לא דיברנו על התפקיד או על התנאים וכלום.. הראיון עבודה הכי הזוי שהיה לי אבל בסוף לא הלכתי לעבודה הזאת….

    מאת: טלאור שמש |‏ 17 באפריל 2020 | 12:50
  • במקום העבודה הקודם שלי עבדתי בגן ילדים.במהלך אחד הימים היה לי ראיון למקום עבודה חדש.
    אחד ההורים לא הספיקו לקחת את ילדם בזמן סיום הגן וכך יצא שהוא הגיע איתי לראיון העבודה על הידיים…
    מיותר לציין שהתקבלתי כן?:-)

    מאת: קרן |‏ 17 באפריל 2020 | 12:10
  • האמת שזה היה ראיון עם פסיכולוג לפני שהתגייסתי. התקבלתי להיות תוכניתנית, החנונים של המחשבים, זה מסלול של שש שנים בצבא והפסיכולוג (שלא הייתי אמורה לדעת שהוא כזה) שאל אותי האם יש לי מוטיבציה לשרת ככ הרבה ואם אני מוכנה ורוצה את המסלול הזה. אמרתי לא. ואז התקבלתי. בינתיים עברו כבר ארבע וחצי שנים.

    מאת: ירדן מרקוס |‏ 17 באפריל 2020 | 11:58
  • אולי לא מצחיק, אבל משמח בהחלט: הייתי בראיון עבודה שהוצע לי בו שכר ממש מעליב. החלטתי להתגבר על תחושת האי-נעימות, ושאלתי את המראיין אם הוא חושב שמישהי עם קורות חיים כשלי ראויה לשכר הזה. הוא הודה שאני overqualified. ביקשתי שכר כפול – ואכן קיבלתי! אנחנו צריכות לזכור תמיד להכיר בערך עצמנו ולא לפחד לדרוש מאחרים להכיר בערכנו.

    מאת: שלומית שלום |‏ 17 באפריל 2020 | 11:43
  • ראיון העבודה המצחיק שלי לא התקיים בכלל, כל כך התרגשתי שהראש היה במקום אחר לגמרי, רק שיננתי תכונות טובות ופחות טובות בי, ועוד כל מיני שאלות שרצו לי בראש ולא הבחנתי בדלת זכוכית בכניסה למשרד, נכנסתי בה בכל הכוח, התוצאה-אף מדמם ומשקפי ראייה עקומות, מיותר לציין שלא נכנסתי לראיון

    מאת: סהר |‏ 17 באפריל 2020 | 11:16
  • אני נערה בת 17 ככה שמבחינת ראיונות יצא לי ללכת כמה פעמים בשביל עבודה לקיץ
    באחד מהראיונות לרשת של הזמנות אוכל ביקשו ממני להגיד תכונה שלילית על עצמי ואמרתי למראיינת בהכי חוסר טקט שיש לי בעיה בלחץ של זמנים(שזאת העבודה) והוספתי עוד שאני מעדיפה להיות כנה איתה מאשר להגיד שאני פרפקציוניסטית כמו שבטח מלא אומרים

    מאת: שירלי גוהרצין |‏ 17 באפריל 2020 | 11:08
  • ניהלתי בחיי המון ראיונות עבודה מתוקף תפקידי כמנהלת משאבי אנוש. אבל בימי הקורונה, בחופשת לידה, עם גבס ברגל בעקבות שבר בקרסול, אני פחות או יותר מרותקת למיטה. לפני מספר ימים ערכתי ראיון עבודה בזום מחדר השינה שלי כשהתינוקת שלי יונקת ממני והפעוט שלי נדחף כל רגע לשיחה ושואל עם מי אני מדברת. בקיצור, לא נעים. כמובן שהתנצלתי בפני המועמדת על אי הנוחות אבל בשורה התחתונה, הפאדיחות יכולות להגיע גם מצד המראיין ;)

    מאת: ירין יגר |‏ 17 באפריל 2020 | 10:26
  • הריאיון הכי מצחיק שהיה לי היה ריאיון בו היינו שלושה אנשים מול שלוש מראיינות והיינו צריכים לשחק במשחק תפקידים בו עלינו לריב ולהתווכח. היינו שני אנשים יחסית שקטים בדיבור מול המרואיינת השלחשית שכנראה שחקנית ממש מוצלחת. אז יצא ששנינו ישבנו והסתכלנו עליה בזמן שהיא צעקה עליי שהבת שלה תאכל רק כריך עם שוקולד, ועליו למה הוא שותק.
    עניתי לה ממש בשקט וכנראה ההלם ניכר עליי כי המראיינת שאלה אותי אם אני לא אוהבת שצועקים עליי ( מזתומרת? כולם אוהבים, לא?) . בדיעבד זאת נראית לי סיטואציה מצחיקה מאוד.

    מאת: אורה |‏ 17 באפריל 2020 | 08:46
  • אוקי ראיון עבודה הזוי שקרה לי … בחברת פיננסים , הגעתי היי לכולם ונכנסנו למשרד לאחר שיחה של פרטים אישיים מה עשיתי בעבר , גיל ,תעסוקה המראיין החליט להראות לי את התוכנה שעובדים איתה וממש בטעות שפכתי קפה על המחשב כמובן שיום לאחר מכן לא קיבלתי תשובה חיובית קלמזית שכמוני

    מאת: שלי בן חיים |‏ 17 באפריל 2020 | 01:07
  • עבדתי בגן ילדים ובאותו היום היה לי ראיון עבודה למקום חדש.
    ההורים של אחד הילדים אחרו לבוא לקחת אותו ולכן הוא בא איתי על הידיים לראיון העבודה…
    מיותר לציין שהתקבלתי כן?:-)

    מאת: קרן |‏ 16 באפריל 2020 | 23:52

השאירו תגובה