מתנה בשישי: סרום של Jeunesse Global בשווי 620 שקלים
ספרו לנו מתי הבנתן שאתן חייבות לשנות משהו בחיים ואולי תזכו בסרום Luminesce לחידוש התאים של Jeunesse Global
בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשות מלאות הסטייל של FF, והשבוע:
סרום Luminesce לחידוש התאים של Jeunesse Global
כל שעליכן לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה:
מתי הבנתן שאתן חייבות לשנות משהו בחיים?
*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל
שווי המתנה: 620 שקלים
ניתן להשיג אצל המפיצים המורשים (09-8999766) ובאתר
**הזוכה תיבחר מבין המגיבות לפוסט עד יום א', 16/2/20 בשעה 12:00
***בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
הזוכה משבוע שעבר במוצרים של פולה בליק בשווי 760 שקלים היא נעמה, שסיפרה לנו מתי איבדה משהו ומצאה אותו במקום לא צפוי: "בזמן שעשיתי קוקו בשיער, הטבעת שלי (ירושה מסבתא) הסתבכה לי עם הגומיה והשיער. חיפשתי אותה בכל מקום במשך כל היום, עם דמעות בעיניים, וכשנכנסתי בערב למקלחת, לשטוף מעליי את היום הזה (ועל הדרך לחפוף את השיער), פירקתי את הקוקו, והופס הטבעת היקרה שלי נפלה לי מהראש…אז מסתבר שהסתובבתי לי עם טבעת על הראש והיא הייתה ממש עליי במשך כל היום (העיקר שחיפשתי בכל מקום אפשרי)".
אחרי שנים של ביחד אבל לבד, החלטתי לאסוף את התלות הכלכלית שלי מאוגדת בחוסר ביטחון ולהתגרש.
מאת: Oranit yarden | 26 בפברואר 2020 | 18:03זו הייתה שנה של גילוי עצמי
הרפתקה קשה ומתסכלת תוך דאגה תמידית לילדים וגם הרגשת השרדות…. אני עדיין שם, נאבקת,אבל מתנחמת בניצחונות קטנים.
לפני 6 שנים לאחר דירות של 35 שנה במשטרת ישראל החלטתי לפרוש ולעזור בגידול הנכדים הבטחתי תמיד לעצמי שבניגוד לעזרה שלא היתה לי מעולם אעזור לילדיי בגידול הנכדים ואעסור להוריי המתבגרים
מאת: אסתר אהרון | 24 בפברואר 2020 | 23:30ברגע זה ממש בת +60 – עם השימוש בסרום נפלא של jeunesse global השתנו חיי-פני זוהרות והשמחה חזרה מרגישה רעננה וצעירה.
מאת: אסתי | 21 בפברואר 2020 | 10:03עד לפני 8 שנים עישנתי ועישנתי המון. אז עוד הייתי יחסית צעירה ולא היו לי ילדים רק חתולה אותה אהבתי מאוד (עדין אצלנו). בשלב מסוים קראתי כתבה שאם מעשנים בתוך הבית העשן נספג בפרווה של החתול ואחר כך כאשר הם מנקים את עצמם הכל עובר לפה וגורם להם למחלות קשות בפה, אז פשוט הפסקתי לעשן בתוך הבית, הייתי יוצאת החוצה וכשהייתי חוזרת פנימה הייתי שוטפת ידים ומחליפה חולצה לפני שהרמתי את החתולה. ואז פתאום זה נחת עליי!! את כל זה אני עושה עבור החתולה שלי! ומה איתי?! זה גרם לי להבין לעומק את הנזקים! אז פשוט הפסקתי לעשן בבת אחת, השלכתי 2 קופסאות מלאות (לא חיכיתי שיגמרו) מהחלון, ומאותו יום לא נגעתי אפילו לא בסיגריה אחת, כי ממילא כבר לא היה כיף לעשן בגלל כל הטרחה וכאב הראש שהיו כרוכים בזה. עד היום כל פעם שאני מתכרבלת עם החתולה המתוקה שלי אני יודעת שבזכותה הפסקתי לעשן
מאת: טלי כהן | 21 בפברואר 2020 | 09:17לאחר 23 שנים כפקידה במשרד עורכי דין הבנתי שאני מפספסת משהו גדול וחייבת שינוי.
מאת: סיגל מורן | 16 בפברואר 2020 | 11:09החלטתי שגם אני רוצה להצטרף לסגל עורכי הדין במשרד וכך בגיל שכמעט נושק ל50 נרשמתי ללימודי משפטים סיימתי ההצטיינות וכיום אני עורכת דין מסופקת ומאושרת במשרד שבו הייתי פקידה.
קיבלתי מתנה ליומולדת ספר ששמו "מועדון החמש בבוקר". בהתחלה התבאסתי על המתנה אבל לאחר קריאה שלו הבנתי שזאת המתנה הכי טובה שיכולתי לקבל. הספר דוגל בכך שמנהיגות וגאונות הן תכונות שיש בכל אחד ולכל אחד יש את היכולת להצליח בחיים אם יתמקד בדברים החשובים. הספר שינה את דרך המחשבה שלי, אני בתהליך שינוי של הרגלי החיים שלי, התחלתי לקום כל יום מוקדם יותר, לעשות מדיטציה קצרה ומתיחות. אני ממש מרגישה איך זה משפיע לי לטובה על החיים, אני מספיקה הרבה יותר במהלך היום, אני הרבה יותר ממוקדת, רגועה ומאושרת.
מאת: לרה | 16 בפברואר 2020 | 10:56חזרתי לארץ אחרי תקופה ארוכה בחו"ל והרגשתי דחיפות להתחיל לעבוד ולמצוא את עצמי. הצלחתי להשיג משרה נחשקת מאוד כהחלפה לתקופת לידה, וכל מי שמסביבי שמח בשבילי בטירוף. אממה – העבודה התגלתה כסיוט שלא מהעולם הזה, וסבלתי בכל דקה. על אף הציפיות מהסביבה, הלחץ הכלכלי, הצ'אנס הקצר כביכול שנתתי – אחרי שבוע החלטתי לעזוב (מה שלא התקבל טוב בכלל במקום ה"חלומי"). הצלחתי איכשהו להחזיק מעמד ותוך כמה ימים כבר התראיינתי למשרת חלומות אחרת, חלומית באמת, וגם התקבלתי אליה מתוך 200 מועמדות אחרות!
מאת: בר | 16 בפברואר 2020 | 10:49במשך תקופה ארוכה התעלמתי מסימני הגיל והרגשתי בלתי מנוצחת. לי לא יהיו קמטים ולא שיער לבן. אשאר צעירה נצחית. ואז זה היכה בי….אחותי שלחה בקבוצת הווצאפ המשפחתית תמונות משותפות של כולנו מחגיגת יום ההולדת שלי. לרגע לא זיהיתי את עצמי-חשבתי שזו אמא שלי! הבנתי שהגיל והגרביטציה לא פוסחים על אף אחד, ולמחרת כבר צבעתי את השיער וקבעתי תור לקוסמטיקאית. להבין שהתבגרת זה רגע מכונן…
מאת: שחר | 16 בפברואר 2020 | 07:13כל תקופה אני מבינה שאני חייבת לשנות את הרגלי האכילה שלי ולהתחיל לאכול מסודר ובריא. אני מצליחה להתמיד בזה ימים בודדים, עד שאני נשברת ואוכלת משהו טעים וממש לא בריא.
מאת: נופר | 15 בפברואר 2020 | 15:30מאחד מימי החורף האחרונים לאחר כמה ימים של גשמים בלתי פוסקים והסערה שליוותה אותם, ירדתי מההסעה ממקום עבודתי והתחלתי לצעוד לעבר ביתי. הייתי עטופה במעילי והדקתי היטב את הצעיף סביב צווארי ואז לפתע היה משהו באויר, כמו הילה בצבע תכלת שלוותה באויר נקי מאוד. משהו קוסמי ונדיר עמד באויר. הרגשתי אותו היטב כי הוא אפף אותי מכל עבר. עצרתי לרגע כדי לנצור את הרגע ואז גמלה בליבי החלטה, לא אוותר יותר לעצמי – כל זמן שאני יכולה אחיה את החיים בכל עוצמתם בכל התחומים – וזה לאחר שכבר רציתי לפרוש ממקום העבודה, להיפרד מחברים טובים ולהיעלם לכולם.
מאת: אריאלה | 15 בפברואר 2020 | 05:37לפני שש שנים לא הרגשתי טוב אכלתי גאנק פוד והמים שלי זה היה קוקה קולה מה שעשיתי נרשמתי לחדר כושר במקום קוקה קולה התחלתי לשתות 2 וחצי ליטר של מיים כל יום כאשר את הבוקר אני פותחת עם לימון סחוט עם מיים חמימים מומלץ בחום זה כמו מקלחת פנימית לגוף שלנו בנוסף אוכלת כל בוקר שלוש כפות של שיבולת שועל עם קצת חלב תותים ואוכמניות ושבע שקדים טבעיים מעולם לא הרגשתי טוב יותר ומברכת על השינוי
מאת: אילנית פקטורוביץ | 14 בפברואר 2020 | 23:22לפני 4 חודשים, אחרי 2 לידות ויותר מידי שינויים בגוף ,עלייה וירידה דרסטית במשקל ונשירת שיער הבנתי שאני ממש צריכה לתחזק ולטפח את הגוף.אז התחלתי טיפולי פנים לפיגמנטציה ,ומשתדלת לקחת ויטמנים לנשירת שיער,לשתות מים ולהקפיד על ספורט,הבנתי שזה הזמן שלי לדאוג לעצמי כי עם השנים זה רק יהיה קשה יותר,מקווה להתמיד.
מאת: הדר עשור | 14 בפברואר 2020 | 20:45מכיתה ה התחלתי לעלות במשקל הרבה וזה הפריע לי מאוד אבל כל פעם כשניסיתי לעשות דיאטה או ספורט זה החזיק חודשיים והפסקתי עד שהגיע הרגע בכיתה ח שבו הבנתי שאני חייבת לעשות עם עצמי משהו ותפסתי את עצמי בידיים וירדתי 17 קילו.
מאת: שיראל גרינשטייו | 14 בפברואר 2020 | 14:22אוקיי אז הייתי בסין (לפני יותר מעשור! אין לי קורונה מבטיחה) וטיילתי בשווקים המרתקים והזרים והריחניים שלהם, בין היתר או בעיקר מה שתפס את תשומת הלב אלו המאכלים הזרים שלהם. חיות שנראו כל כך תלושות מהקשר של אוכל… תמנונים מיובשים וסוכריות עקרבים ודברים לא מזוהים שרק הדמיון יכול לענות על השאלה מה זה היה פעם. בערך שם הבנתי שבסוף הכל עניין תרבותי של הרגל, ומה שאני הורגלתי לאכול לא הופך את זה לפחות מרתיע בעצם. אז אפשר לומר שזאת היתה נקודת התפנית שלי בשינוי להפוך לצמחונית ולחדש את עצמי מבפנים.
מאת: דקלה | 14 בפברואר 2020 | 14:17בזמן הצבא הייתה תקופה ארוכה שסבלתי מהפקדת שלי, כל הזמן הרגשתי שאני מתעצבנת ממה שהיא עושה ואיך שהיא מתנהגת אליי ואל חברי
מאת: ירדן מרקוס | 14 בפברואר 2020 | 13:15באיזשהו שלב הרגשתי שזה פשוט לא שווה את זה, שאני יכולה לקחת שלוש נשימות ולשחרר את הכעס והעצבים כי בסוף זה רק פוגע בי
מאז אני מתנהגת ככה בכל סיטואציה מרגיזה ומעצבנת
לפני 3 שנים הבנתי שדי לרווקות !! אני צריכה להתאפס על עצמי למצא חתן ולהקים בית בישראל.
מאת: עטרה הרוש | 14 בפברואר 2020 | 11:55אחרי יותר מ70 דייטים כן כן 70 ושנייה לפני שהרגשתי שדיי למה!?! למה כל זה !? חבל על האנרגיות שיוצאות ממני אחרי כל דייט, ראיתי את בעלי בחתונה ( שלא הייתי מוזמנת אליה הלכתי רק לקחת משהו מאחותי שהייתה שם) ראיתי אותו והרגשתי את קופידון שולח אלי חץ…
מאז אנחנו נשואים באהבה עם 2 בנים גברברים וקטנים.
ביום שקמתי בלי חיוך/מוטיבציה … אותו היום חזר על עצמו כל יום מאז ועד השינוי
מאת: נעמה בראל | 14 בפברואר 2020 | 11:09הבנתי שאני צריכה ללכת אחרי התשוקה שלי ולעבוד במה שאני אוהבת (סטיילינג). ביום שעשיתי את השינוי הכי משמעותי הזה, הרגשתי כאילו נולדתי מחדש. חזרתי לעצמי. היום אני קמה עם חיוך ענק על הפנים ותחושת מימוש עצמי וסיפוק
שמי הודיה אני בת 23.
מאת: הודיה גומרי | 14 בפברואר 2020 | 11:09עובדת במשך השבוע קשה(אני גננת בתפקידי) ויום שישי זהו היום החופשי שלי.
לרוב אנו מארחים בביתנו בשבת, וכשזה קורה אמא שלי טורחת מעל ומעבר בהכנות. ויוצא שאני קמה מאוחר מכיוון שאני מאוד עייפה מכל השבוע, וכל השבוע קמה ב5 ורק מחכה לשישי לישון קצת.
כשאני קמה מאוחר אימי קצץ כועסת שאני לא קמה לעזרתה, ראיתי שאני מאוד פוגעת ומכעיסה אותה, והחלטתי לשנות זאת בעצמי, ולמרות הקושי כן לקום מוקדם לעזרת אימי היקרה
לאחר גירושין, נשארתי עם 2 ילדים קטנים ועבדתי מאוד קשה , גרתי אצל הורי ,, ויום אחד הילדים כתבו לי על דף ושמו לי על הדלת של החדר
מאת: מירה | 14 בפברואר 2020 | 10:56" אמא חג שמח , את עובדת מאוד קשה ואנחנו בקושי רואים אותך " למחרת הודעתי שאני עוזבת את העבודה וחיפשתי משהו עם פחות שעות , ומאז אנחנו מאושרים
אחרי שילדתי וחזרתי לעבוד כשכירה, אחרי שבועיים הרגשתי שאני לא מסוגלת יותר, עזבתי ופתחתי עסק. זו העבודה שהתמדתי בה הכי הרבה זמן בינתיים
מאת: דפנה לוגסי | 14 בפברואר 2020 | 09:34אני סטודנטית לתואר ראשון בשנה השנייה. השנה התחילה סבבה עד שבבום התחילו עומסים וכמויות של בחנים ועבודות וזה השפיע גם על המצב רוח וגם על המוטיבציה ללמוד. אז החלטתי לאפשר לעצמי יותר לבלות ולעשות דברים שעושים לי טוב ולא רק להתמקד בלימודים גם אם תהיה ירידה בציונים. וזה באמת עזר :)
מאת: עדי | 14 בפברואר 2020 | 09:25הייתי בת 27 צמאה לאהבה, בלי זוגיות, ובלי קשר בכלל אף פעם בעברי. הבנתי שאם אני רוצה לחוות משהו כל כך בסיסי וחיוני בחוויה האנושית, משהו חייב להשתנות , ועמוק. אז במשך שנה וחצי נפגשתי פעם בשבוע עםמאמנת אישית…. להריץ שנתיים קדימה….אני נעושה לבחור נפלא ומדהים … ניסים קורים.
מאת: הילה | 14 בפברואר 2020 | 06:34במשך שנים פחדתי להפתח בפני גברים, עד שבמהלך השירות הצבאי שלי הבנתי שאני מפספסת…. היום שנתיים אחרי אני בזוגיות ומאושרת מאי פעם
מאת: מישל | 13 בפברואר 2020 | 23:32