מתנה בשישי: תליון זהב של PADANI בשווי 780 שקלים

ספרו לנו מתי נתפסתן עוברות על החוקים ואולי תזכו בתליון זהב של PADANI בשווי 780 שקלים

מאת  | ‏ 30 ינואר 2020

מתנה בשישי (צילום: שי כהן ארבל)

מתנה בשישי (צילום: שי כהן ארבל)

בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשות מלאות הסטייל של FF, והשבוע:

תליון זהב 18 קראט משובץ ביהלום מקולקציית My First Letter של PADANI

כל שעליכן לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה:

מתי נתפסתן עוברות על החוקים?

*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל

שווי המתנה: 780 שקלים
ניתן להשיג בסניפי הרשת ובאתר

**הזוכה תיבחר מבין המגיבות לפוסט עד יום א', 2/2/20 בשעה 12:00

***בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

הזוכה משבוע שעבר ב-500 שקלים לקניות ב-Retema היא מיכל, שסיפרה לנו איזה מסר לקחה מסרט: "'יס מאן' – פעם בתקופה אני בוחרת להגיד 'כן' להזדמנויות שאולי לא הייתי מסכימה להן, גם אם התוצאה בסוף חיובית או פחות, אני מנסה להבין במה היא תרמה והועילה לי. כל פעם שאני בוחרת להיכנס למסלול של כן, זה הזמן שפותח לי הכי הרבה חוויות והכרויות כייפיות ומרעננות. שווה לנסות".

השאירו תגובה

 

  • לפני מספר שנים בנסיעה בינעירונית התקשרה אלי חברה בינלאומית אתה הייתי אמורה לעשות עסקה משמעותית . היות ולא היתה לי דיבורית ברכב השכור לא עמדתי בפיתוי. יד הגורל ששוטר עצר אותי וחטפתי דוח ונקודות. הלקח שהפקתי הוא שאין לעבור על החוק לעולם . לא היה קורה כלום אם היייתי מתאזרת בסבלנות גם הייתי זוכה בעסקה וגם שומרת על החוק שנועד להגן עלינו !

    מאת: אילה |‏ 12 בפברואר 2020 | 16:42
  • הייתי בחופשה בקולומביה, וישנתי במקום שהכניסה לגג הייתה אסורה מהשעה 12 בלילה .חזרתי ערב אחד והשעות עברו,ועברו וב2 בלילה החלטתי שאני עולה לנשום אוויר למעלה . ישבתי במרפסת ופתאום הגיעה בחורה מדהימה,בסוף טיילנו כחודש יחד והפכנו לחברות הכי טובות ובקשר עד היום. רק מראה מה קורה שמעקמים טיפה את הקווים שהניחו לנו.

    מאת: שלי באום |‏ 9 בפברואר 2020 | 23:06
  • בגיל 14, היתה לי חברה מאוד טובה שהיתה ילדה מאוד רעה.
    היא קבעה שנלך לחנות ממתקים וניקח מה שבא לנו.
    הלכנו ביחד שיחקנו אותה מאוד "קול" אני הצלחתי לקחת מאין חטיף אגוזים מצופה דבש והיא מילאה את התיק שלה.
    קבענו שנצא מהחנות וכל אחת תלך לביתה למזער את אופציית ההיתפסות
    הגעתי הביתה חנוקה מרגשות אשם, סיפרתי לאמא שלי שהבינה שעצם העובדה שזה עמד לי בגרון מראה שלא באמת רציתי לקחת חלק בעניין לקחה אותי חזרה לחנות והחזרנו את החטיף.
    לשמחתי עד היום לא אוכל לקחת מסטיק ללא תשלום ואם קיבלתי עודף יותר או למישהו נפל כסף אהיה הראשונה לסדר את הנושא.
    היום בגיל 32 אני מבינה כמה קל להשפיע על ילדים בטח מישהו שהם סומכים עליו.

    מאת: הילה |‏ 6 בפברואר 2020 | 14:07
  • בכל יום כמעט אני עוברת על החוק:: שהכביש ריק והרמזור אדום, אני פשוט עוברת:)

    מאת: סימה |‏ 5 בפברואר 2020 | 09:14
  • אוגוסט השנה, עברתי ניתוח אף מכיוון שהייתה לי בעיית נשימה (דום נשימתי בלילה) ועל הדרך גם הפכתי את האף לסולד יותר. (חלום ישן שחיכה במגירה). אמנם ההחלמה לניתוח לא היה פשוטה אבל שום דבר לא הכין אותי למה שיקרה במהלכה… שבת. כולי שטפי דם מהניתוח, מאוד חלשה. החלטנו להתפנק. בן זוגי ואנוכי מזמינים סושי.
    השליח בדלת. אני ניגשת לפתוח את הדלת, משלמת לשליח עם טיפ נחמד. בכל זאת שבת. לאחר כרבע שעה דפיקות בדלת. דרך חור המנעול אני רואה שוטר עומד כולו דרוך. אני פותחת בחשש את הדלת. "סליחה גבירתי, האם מישהו מרביץ לך. האם את סובלת מאלימות?" התחלתי לצחוק (עם התחבושת זה היה קצת כואב) רק לאחר שהשוטר ראה את מסמכי האשפוז והבין ששטפי הדם הם מהניתוח הוא נרגע והצטרף לצחוק..אז ככב שוברים חוקים כנראה בדרך הכי חוקית שיש. לאף שלום. גם לשליח הנחמד שגילה אזרחות טובה.

    מאת: ענבל |‏ 4 בפברואר 2020 | 11:29
  • סיפור על לנהל את המתח – הקושי למשול בהכרה בגוף באנרגיה הבעה היא לא בסטטוס שאנחנו נמצאים בו בחיים אלא חוסר היכולת לנהל את זה. אם ההכרה מקבלת מאתנו אם להיות שמחים או עצובים, אז היינו קרוב לוודאי שבוחרים להיות שמחים. אך אנו לא.

    כלומר אם ננתק את כל הדברים שגורמים לנו להרגיש אומללים, האם באמת נצליח להיות מאושרים?

    לא בטוח. לכן אנו צריכים להפסיק להאשים ולהתחיל למשול בעצמנו…

    תובנה חשובה לחיים, בהצלחה♥

    מאת: אזולאי ויקי |‏ 2 בפברואר 2020 | 11:43
  • אני לא יודעת האם וירוס הקורונה אחראי לדו״ח שקיבלתי בשישי האחרון אבל פקח שישב אצלי בבית קפה ונהנה מהשקשוקה הסמיכה והמיוחדת שלי עד רמה שאכל עם אצבעותיו והתלכלך למשעי מסר לי דו״ח טרי בסיום הארוחה בגין סעיף ״העדר סבון או סבון נוזלי במכל מיוחד ליד המיתקן לשטיפת ידיים שבבית השימוש או בקרבתו״.
    הייתי בשוק. הכי כפוי טובה,לא???? אכל מהצלחת שלי כמו שאומרים ובסוף החזיר לי בדלת אחורית. איףףףף!

    מאת: מור |‏ 2 בפברואר 2020 | 11:40
  • עצר אותי שוטר על נסיעה איטית מידי בכביש מהיר. זה היה קורע !!!
    אחרי משמרת סגירה במסעדה, בסביבות 5 בבוקר כשאני מתה להגיע הביתה ולהכנס למיטה והרכב החליט שהוא לא נותן גז!
    השוטר הנחמד הבין את הסיטואציה ושיחרר אותי לדרכי אבל זה היה מביך ביותר ויכל להסתיים בדו"ח מביך עוד יותר ;)

    מאת: ליטל |‏ 2 בפברואר 2020 | 11:34
  • אוגוסט 2017. האוגוסט החם ביותר בעשור האחרון. בגלידרייה הראשונה שפגשתי ברחובות אילת קניתי גלידת ענק עם ארבעה כדורים לא יותר ולא פחות… שיצנן אותי במקסימום. העיניים הגדולות שלי גרמו לכך שהגלידה החלה לנזול לכל הכיוונים … עלי… על הבגדים… על הכפכפים… הרגשתי שאני לגמרי הכדור גלידה החמישי בסיפור… כשהגלידה ממש נמסה לתוך כף ידי השלכתי בעצבים את הוופל לרצפה במטרה לרוץ למכולת הקרובה לקנות מגבונים ועם חוסר המזל שלי באותו היום מולי הגיח אופנוען מהפיקוח העירוני שרשם לי דוח על סך 500 שקלים על ״השלכת פסולת ברשות הרבים״ שקינח את היום שלי בעוד הרבה כדורי שקלים חדשים!

    מאת: Liron |‏ 2 בפברואר 2020 | 11:30
  • רק במקומות שאני בטוחה בטוחה שאנשים לא דורכים בהם, ורק כשבאמת גשום וקררררר – לא מרימה את הקקי של הכלבה ..

    מאת: נגה |‏ 2 בפברואר 2020 | 11:27
  • מי ידע שפזילה ספונטנית יכולה להיות כל כך יקרה!!! חמשת אלפים שקלים הלכו לפח רק בגלל שהצצתי בטופס של הקולגה שלי במבחן סיום הסמסטר,לא פחות ולא יותר, וכמובן שמרפי נתן יד שזה יקרה אצלי ונתפסתי. הבחינה נפסלה לאלתר ואיתה הקורס של שנה שלמה!!!
    כבונוס, חוייבתי לעבור את הקורס מחדש כולל דרישה לתשלום כפול נוסף!!!
    עבירת הצצונת שעלתה לי יותר מהמשכורת…איזה שיט!!!

    מאת: לימור |‏ 2 בפברואר 2020 | 11:12
  • ארבע חברות החלטנו לטוס לחופשת סקי.
    ביום השני החלטנו לשכור ציוד גלישה , הצהרנו שאנחנו בנות פחות מ18 על מנת לקבל מחיר מוזל , לקראת הסוף חברה שלי מתקרבת עם בקבוק בירה ביד .המדריך מיד הבין שאם הצליחה לרכוש במזנון בירה כנראה היא מעל 18… המבט שקיבלנו ממנו היה בלתי נשכח …

    מאת: מורן |‏ 2 בפברואר 2020 | 11:01
  • אני להנאתי יושבת להסתכל על הכוכבים עם בנזוגי היקר באיזור היערות הכרמל בחיפה. עכשיו חושך אימים, ממש עלטה ולצערי הרב בחזור עשיתי עבירה ונכנסתי ברחוב של אין כניסה. כ100 מטרים אחרי זה עצרו אותנו שוטרים שרצו לתת לנו דוח . ומה גרם להם לוותר אתם שואלים? כשחבר שלי החליט שעכשיו זה הזמן לקשור נעליים (לא אציין איך זה היה נראה מהצד). הם עשו 1+1 ובאופן מפתיע יצא להם 2.
    אמרו שהם מוותרים לנו על הדוח וכאשר הם נסעו לשלום הם נכנסו באין כניסה ברחוב בהמשך …סיפור אמיתי שקרה לפני חודשיים !

    מאת: שני |‏ 2 בפברואר 2020 | 10:56
  • נתפסתי עוברת על החוקים כאשר חניתי בחנייה שמורה לשגרירות זרה…למזלי הייתי עם הבת שלי התינוקת בת השבועיים ברכב והתירוץ המושלם שלי שאני ממהרת לטקס ברית המילה שלה שבין רגע הפכה לבן זכר…מזל שהשוטר לא הבחין בשינוי המגדרי…

    מאת: עליזה |‏ 2 בפברואר 2020 | 10:53
  • בגיל 8 בדרך חזרה מבית הספר מצאתי גור חתולים אפור וקטן שכנראה ננטש על יד אמו.
    ידעתי שאין סיכוי שאמא תסכים לי לגדל אותו אז הכנסתי אותו לילקוט ומשם הכנתי לו בית קטן בקופסת נעליים מתחת למיטה. לאחר 3 ימים חזרתי מביהס ומסתבר שאמא גילתה את הסוד אבל כשראתה את המתיקות ועם המון תחנונים ובכי ממני הסכימה להשאיר אותו!!
    12 שנה גידלנו את שולמן החתול האפור שלי ומסתבר שזו העבירה על החוקים הכי טובה שעשיתי בחיים !

    מאת: לימור |‏ 2 בפברואר 2020 | 10:49
  • בעלי מצא דיל ממש שווה לברצלונה בשיא עונת הכריסמס והסיילים וסגר לשנינו , כשהודיע לי אמרתי לו שאין סיכוי שהבוס יאשר לי ולא נותרה לי ברירה אלא לשקר ולאמר שאני חולה.
    מסתבר שאשתו ישבה איתנו בסטראבקס ברמבלה וקיבלתי לפלאפון תמונה שלי לוגמת קפוצ’ינו עם המון סימני שאלה מהבוס . מיותר לציין שרציתי שהאדמה תבלע אותי….

    מאת: מורן |‏ 2 בפברואר 2020 | 10:43
  • תכירו – אני. חננת על, אמא של החננות. לא שותה לא מתעסקת ולא משחקת סנוקר. פ-ל-ס!
    כשהייתי בצבא שירתתי בנח"ל וזה ממש לא מסתדר עם היותי חננת על…. אבל כשיושבים 8 חודשים בהאחזות עם שבעים איש באוירת סטלנות מתקדמת, מן חצי בסיס חצי קיבוץ על מדים, אי שם בערבה, מתישהו השאננות והלחץ החברתי עושים את שלהם….
    באחד הערבים החבר'ה אמרו – משעמם, יאללה בואו נצא לטיול לילה, נעשה קומזיץ במדבר…
    לא יודעת איך ולמה, מלאת חששות אבל זרמתי…
    יוצאים למדבר שמקיף אותנו, מתרחקים קצת ויושבים לנו בכיף. נהנים, שרים. כלומר כולם בכיף חוץ ממני קפוצת התחת… לחוצה כבר לחזור, מסתכלת לצדדים, זוקפת אוזניים, מי ישמע נהייתי בעלת חיישנים של חיות בטבע.
    ואז אני שומעת – ווהווו, ווהווו… בולעת את הרוק ומתעלמת ושוב זה חוזר -ווהוו ווהווו…
    "תקשיבו שניה" אני מנסה שיקשיבו והם כולם בסבבה שלהם אומרים לי להקליל, זה בטח השועלים מסביב, חפיף (כן ממש חפיף שועלים!)… ושוב – ווהווו ווהווו….. ווהווו ווהווו…
    עכשיו כבר גם הם שמעו את זה והבנו שזה לא שועלים ולא בטיח… זה נשמע קצוב ואחיד. זה מנואלה שמישהו הפעיל בבסיס ופירושה ה-ק-פ-צ-ה-!!!…..
    טוב מה עושים??? בהקפצה כולם אמורים להתכנס בחדר אחד, וסופרים את האנשים. אין מצב שלא ישימו לב שחסרים אנשים!!
    ואם יש הקפצה זה יכול להיות הקפצת אמת, יכול להיות שבכלל אנחנו אלה שגרמנו לזה, שמישהו ראה את הדמויות שלנו חשודות בחוץ!! שמישהו שם לב שנעלמנו ודיווח!!!
    ובהקפצה כיתת כוננות מתפרשת לאורך הגדר עם נשק, ואנחנו מהצד הלא נכון של הגדר … אלוהים מה עשינו?!!! יהיה פה דו"צ!!
    ואני כולי בסרט – אמרתי לכם, בשביל מה זה טוב, פעם אחרונה שאני מקשיבה לכם…
    בסופו של דבר מבוהלים לחלוטין (אולי רק אני?) חוזרים בתנועות חשאיות של חטפני השועל, בתקווה שאף אחד לא יקלוט אותו ויירה עלינו…
    הצלחנו לחמוק חזרה פנימה, מסתבר שהחברים שלנו, שידעו שאנחנו בחוץ, עשו הכל כדי לבלבל את המפקדים בספירה ולהרוויח זמן, ניגנו בגיטרה, הסתובבו בחדר והפריעו להם, העיקר שדעתם תוסח… אנחנו נכנסנו בשקט פנימה כאילו היינו שם מההתחלה…
    היה שם כזה בלגן שפשוט ניצלנו מעונש.
    מאז הפכתי לעוד יותר חננה.
    המייל החנני שלי yafiti@gmail.com

    מאת: יפית |‏ 2 בפברואר 2020 | 10:36
  • לפני מספר שנים חציתי כביש ברחוב סוקולוב בחולון לא במעבר החציה,שהיה במרחק ניכר. לפתע ניתרה לעברי, כך משום מקום, שוטרת תנועה עם עודף מוטיבציה והחלה לרשום לי דו׳ח. טענתי להגנתי שמעבר החציה רחוק ממני ולא הגיוני שאעשה את כל הדרך אליו. השוטרת טענה שהייתי חייבת ללכת את כל הדרך עד למעבר החציה אפילו שהיה כה מרוחק. הרגשתי שנעשה לי עוול, במיוחד שקודם לכן חצו את הכביש בדיוק באותו מקום עוד עשרות אנשים,וקרוב לודאי שלא נברא הצדיק שילך מרחק כה רב למעבר החציה על מנת לחזור את אותה דרך בחזרה. השוטרת שאלה לשמי וכתובתי, כך בלי לבקש תעודת זהות. לשבריר שניה חשבתי על האפשרות להמציא כתובת ושם דימיוניים,אבל כמו אזרח והולך רגל שומר חוק שלעולם לא חוצה רמזור באור אדום,אפילו בנסיבות מגוחכות ומביכות(כביש קטנטן וריק לחלוטין בשעת חצות),מסרתי כמובן את פרטיי הנכונים ושילמתי את הדו׳ח המעצבן הזה.

    מאת: אורלי כהנא |‏ 2 בפברואר 2020 | 10:32
  • שירתתי בצבא בחדר מבצעים, בבסיס חם בדרום, במשמרת שבת קראתי עיתון (ככה, מודפס, כמו של פעם)
    ונרדמתי (אמורים להיות קשובים לקשר 24/7)
    כשנכנס קצין בכיר לחמ"ל, מיד התיישרתי ושמתי את הפרצוף 'לא ישנתי בכלל אני מאד עירנית' שלי.
    הוא הסתכל עליי בצורה חשודה, ואני עליו, והוא עליי ושוב אני עליו במבט עירני.
    זמן מה אחרי שהלך, עברתי והסתכלתי במראה- אז ראיתי את הכתבה האחרונה שקראתי – על הפרצוף שלי!
    הזיעה העבירה את הדיו והייתי עיתון מהלך.
    מזל שהוא לא עשה לי כלום….

    מאת: לירון |‏ 2 בפברואר 2020 | 10:10
  • בשירות הצבאי נקעתי את הרגל כשהחלקתי במדרגות.
    הייתי בבית והמפקד שלי רצה שאני אחזור לבסיס לשבוע שמירות, מיד לקחתי תחבושת אלסטית וקשרתי על רגל חזק חזק ככה שהיא תהיה קצת יותר כחולה והלכתי לחר"פ, קיבלתי מיד שבועיים גימלים ועל הדרך ירדתי לחופשה עם חבר שלי שהיום הוא כבר בעלי ואת טבעות הנישואים שלנו קנינו אצלכם :)

    מאת: ירדן |‏ 2 בפברואר 2020 | 10:08
  • תכירו – אני. חננת על, אמא של החננות. לא שותה לא מתעסקת ולא משחקת סנוקר. פ-ל-ס!
    כשהייתי בצבא שירתתי בנח"ל וזה ממש לא מסתדר עם היותי חננת על…. אבל כשיושבים 8 חודשים בהאחזות עם שבעים איש באוירת סטלנות מתקדמת, מן חצי בסיס חצי קיבוץ על מדים, אי שם בערבה, מתישהו השאננות והלחץ החברתי עושים את שלהם….
    באחד הערבים החבר'ה אמרו – משעמם, יאללה בואו נצא לטיול לילה, נעשה קומזיץ במדבר…
    לא יודעת איך ולמה, מלאת חששות אבל זרמתי…
    יוצאים למדבר שמקיף אותנו, מתרחקים קצת ויושבים לנו בכיף. נהנים, שרים. כלומר כולם בכיף חוץ ממני קפוצת התחת… לחוצה כבר לחזור, מסתכלת לצדדים, זוקפת אוזניים, מי ישמע נהייתי בעלת חיישנים של חיות בטבע.
    ואז אני שומעת – ווהווו, ווהווו… בולעת את הרוק ומתעלמת ושוב זה חוזר -ווהוו ווהווו…
    "תקשיבו שניה" אני מנסה שיקשיבו והם כולם בסבבה שלהם אומרים לי להקליל, זה בטח השועלים מסביב, חפיף (כן ממש חפיף שועלים!)… ושוב – ווהווו ווהווו….. ווהווו ווהווו…
    עכשיו כבר גם הם שמעו את זה והבנו שזה לא שועלים ולא בטיח… זה נשמע קצוב ואחיד. זה מנואלה שמישהו הפעיל בבסיס ופירושה ה-ק-פ-צ-ה-!!!…..
    טוב מה עושים??? בהקפצה כולם אמורים להתכנס בחדר אחד, וסופרים את האנשים. אין מצב שלא ישימו לב שחסרים אנשים!!
    ואם יש הקפצה זה יכול להיות הקפצת אמת, יכול להיות שבכלל אנחנו אלה שגרמנו לזה, שמישהו ראה את הדמויות שלנו חשודות בחוץ!! שמישהו שם לב שנעלמנו ודיווח!!!
    ובהקפצה כיתת כוננות מתפרשת לאורך הגדר עם נשק, ואנחנו מהצד הלא נכון של הגדר … אלוהים מה עשינו?!!! יהיה פה דו"צ!!
    ואני כולי מגדג'רת… אמרתי לכם, בשביל מה זה טוב, פעם אחרונה שאני מקשיבה לכם…
    ובזמנו לא היו פלאפונים – כלומר היו רק לשני אנשים אבל לא היתה שם קליטה… אז אין למי להודיע שאנחנו לא הדמויות החשודות ושינצרו אש.
    בסופו של דבר מבוהלים לחלוטין (אולי רק אני?) חוזרים בתנועות חשאיות של חטפני השועל, בתקווה שאף אחד לא יקלוט אותו ויירה עלינו…
    הצלחנו לחמוק חזרה פנימה, מסתבר שהחברים שלנו, שידעו שאנחנו בחוץ, עשו הכל כדי לבלבל את המפקדים בספירה ולהרוויח זמן, ניגנו בגיטרה, הסתובבו בחדר והפריעו להם, העיקר שדעתם תוסח… אנחנו נכנסנו בשקט פנימה… כאילו היינו שם מההתחלה…
    אני חושבת שהם הבינו שנכנסנו באיחור אבל לא שאלו שאלות והיה שם כזה בלגן שפשוט ניצלנו מעונש.
    מאז הפכתי לעוד יותר חננה.
    המייל החנני שלי yafiti@gmail.com

    מאת: יפית |‏ 2 בפברואר 2020 | 10:00
  • באוניברסיטה לקחתי קורס כללי שהיה רק עם עבודה, תאריך ההגשה שלו נפל על הערב של מבחן גדול וחשוב במיקרו (מבחן שאם לא עוברים בו את ה-70 צריך לעשות את הקורס שוב בסמסטר הבא ואם לא עוברים שוב אז עפים מהלימודים…לא מלחיץ בכלל) כך שכל תשומת הלב שלי היתה כמובן על המבחן החשוב במיקרו. אחרי המבחן היתה קצת ירידת מתח החלטתי ללכת לנוח טיפה וכך יצא שהתעוררתי בשעה 10 בערב, שעתיים לפני מועד ההגשה האחרון של העבודה. ניסיתי להתחיל לענות על השאלות אבל לא הייתי בעניינים כך שבסוף פשוט לקחתי את העבודה של אחד החברים שיניתי את השם והגשתי. המהלך הזה כמובן שלא הרשים את המרצה שלי שפסל לי את העבודה והעלה אותי על משפט. בסוף יצאתי עם פסילת קורס ולא יכולתי להיות זכאית להיות מצטיינת למרות ציוניי הטובים . מסקנה לא להעתיק בעבודות ולא להשאיר דברים כאלה לרגע האחרון!

    מאת: שירן |‏ 2 בפברואר 2020 | 09:58
  • בצבא שירתתי ביחידה סגורה שהיא כמו חמ"ל מבצעי, כלומר איוש של 24 שעות. זאת היתה משמרת של מוצ"ש שאני יודעת שאני משתחררת יום למחרת הביתה אז החלטתי לפרגן לחברה שלי ולעשות לילה לבן. יום ראשון אני מסיימת את המשמרת ונוסעת הביתה מתל אביב לבאר שבע, ברכבת התיישבה לידי משפחה עם ילד קטן שלא הפסיק לבכות כך שלא יצא לי לישון בכלל. וכך אני מגיעה לבאר שבע אחרי מעל 20 שעות ללא שינה. ביציאה מהרכבת בדרך לאוטובוס הביתה ראיתי שיש לי ממש עוד שניה אוטובוס אז רצתי אליו וחציתי במעבר חציה ברמזור אדום. פתאום משום מקום מגיח לו שוטר עוצר אותי ומתחיל להסביר לי שעברתי באדום. הוא קולט מולו חיילת מבולבלת עם עיניים אדומות שלא מתפקדת באמת שהייתי כל כך מותשת שלא הבנתי מה הוא רוצה ממני, הוא ניסה לבקש תעודה מזהה ואני בכלל עונה לו ג'יבריש לא קשור עד שהוא התייאש דרש חוגר הביא לי הזהרה הסביר לי שלא עוברים באדום ניסיתי באיזושהי דרך לא דרך להתנצל וברחתי. רק אחרי שחזרתי הביתה והלכתי לישון הבנתי את הסיטואציה ומאז לא עוברת יותר באדום לעולם.

    מאת: לרה |‏ 2 בפברואר 2020 | 09:50
  • כשהייתי בכיתה א' אמא שלי חזרה הביתה עם איפור חדש שקנתה והזהירה אותי לא לפתוח ולא לגעת בו. כמובן שברגע שהיא עזבה את החדר שלה ניגשתי לשקית המהודרת, הוצאתי אודם אדום בוהק ומרחתי אותו על השפתיים. כששמעתי את הקול שלה מתקרב נכנסתי לשירותים בחדר, סגרתי את הדלת וניסיתי להוריד את האודם עם טישו רטוב. האודם רק נמרח ונמרח ובסופו של דבר יצאתי מהשירותים נראית כמו ליצן עצוב. אמא שלי כל כך צחקה שהיא ויתרה על עונש. אבל מאז היא שמה את האיפור שלה על מדף גבוה. :)

    מאת: מיכל |‏ 2 בפברואר 2020 | 09:14
  • הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
    במהלך השירות הצבאי חגגתי לחברה הכי טובה שלי יום הולדת אצלי במשרד המפקד שלי לא נכח באותו יום בבסיס , קניתי לחברה שלי בלונים עוגה ,הצטלמנו לאינסטגרם והיינו לא מדוגמות ,עם שיער פזור עם גופיה לבנה ,בלי דיסקית ועברנו על החוקים ולצערנו הרב הרסרית ראתה דרך החיילות באינסטגרם את התמונות הגיע למשרד והעלתה אותנו למשפט :(

    מאת: רותם |‏ 2 בפברואר 2020 | 09:04
  • אחרי שנתיים נישואין,כשכל כך רציתי תאילנד, ובעלי לגמרי לא היה בעניין, סגרתי כרטיס עם חברה לפני שעדכנתי את זוגי, הוא טען שעברתי על חוקיי הנישואין ,ביקש שאבטל, לא ביטלתי, טסתי חזרתי, הוא בלע את הצפרדע הכל הסתדר

    מאת: שרה |‏ 2 בפברואר 2020 | 08:25
  • כשהייתי בת 14, כיתה ח ורציתי מאוד להתקדם בלימודי ההיפ הופ שלי ברמה גבוהה. בתור ילדה גבוה, 1.68+ היה לי הכי קל לזייף את הגיל שלי כדי להתקבל ללהקה מקצועית שמופיעה על במות,ובפסטיבלים. וככה כשחברי בקבוצה מתחתנים, מביאים ילדים , ונוהגות ברכב אני סיימתי כיתה ח ' בהצלחה.

    מאת: תהילה |‏ 2 בפברואר 2020 | 08:22
  • סיפור מצחיק, שהייתי ילדה חברה 'השאילה' מהסופר רבעיית מסטיקי עלמה. אני הזדעזתי וחזרתי להחזיר אותם- ותפסו אותי

    מאת: מירב מנו |‏ 2 בפברואר 2020 | 07:58
  • כשהייתי בצבא עבדתי בחדר מבצעים, שזה מקום שחייב להיות מאויש 24 שעות ביממה. במשמרת אסור לעזוב את המקום אלא אם יש מישהו מוסמך שמחליף אותך. באחת המשמרות שלי בשישי בערב, היה לי רצון עז לנשנש משהו מתוק וידעתי שבחדר המגורים יש לי כמה אופציות טובות שירגיעו את הקרייבינג. החלטתי שאני עושה את זה מהר בתקווה שלא יקרה כלום בדקות האלה ועזבתי את המקום לא מאויש.
    לרוע מזלי בדיוק בדקות האלה נכנס המפקד שלי ותפס אותי על חם.. בצורה הכי מקרית שיכולה להיות כמו שרק מרפי יכול לארגן…
    העונש שקיבלתי לא היה מתוק כלל כמו הממתקים שחשבתי לאכול באותו ערב :/

    מאת: הגר |‏ 2 בפברואר 2020 | 07:43
  • כשהייתי בצבא הוצאתי גימלים כשלא באמת הייתי חולה
    טיילתי עם בן זוגי ונתקלתי במפקדת שלי
    לא ממש נעים

    מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) |‏ 2 בפברואר 2020 | 07:24
  • לא עוברת על החוקים כי אני שוטרת

    מאת: סיון |‏ 2 בפברואר 2020 | 02:01
  • בתירונות

    מאת: אדוה אלון |‏ 2 בפברואר 2020 | 01:41
  • עשיתי לחתונה של אחי לק אדום שלא ירד,

    כשהמניקורסטית שאלה אותי אם לעשות גל אמרתי לה שכן למה לא ושאלתי למה לעשות והיא אמרה לי שהוא נשאר חזק ויפה אבל לא הבנתי שהוא באמת לא יורד..
    בתור חיילת יום למחרת ניסיתי להוריד אותו עם אציטון מאה אחוז (מה שהיא אמרה לי שיוריד אותו) רק שלא ידעתי שצריך לטבול את הציפורניים וכו' והוא לא יירד לי!. ככה נסעתי לבסיס ושמ.צ עצרו אותי הבנתי שזה לסגור את השבת חתן של אחי..
    סיפרתי להם מה קרה וכמובן שהם לא האמינו לבסוף המפקד בסיס הוציא אותי כי במהלך המשפט הסברתי לו איך הלק ג'ל הזה דפק אותי

    מאת: סיגל ⁦❤️⁩ |‏ 2 בפברואר 2020 | 00:59
  • כשעמדנו להתחתן, קבענו אני ובעלי לראות אולם יחד. קבענו להפגש שם.
    כמו כל bride to be הלחץ וההתרגשות עשו את שלהם, וביציאה בכביש שרות קטן, פיספסתי שלט "עצור".
    ישר לאחר היציאה עצר אותי שוטר.
    מיד הפעלתי את הברזים והסברתי לאן אני נוסעת, כמה אני בלחץ וכו' וכו'…
    השוטר שהיה מבוגר, אולי מתנדב, התחנן שאפסיק לבכות, וכמובן ששלח אותי לדרכי בברכת מזל טוב.
    כמובן שאין לזלזל בחוקים ובעיקר בחוקי התנועה, ויחד עם זאת, כשזה באמת קורה במצבים מסוימים, טוב שיש גם מי שמבין סיטואציה מיוחדת ומתחשב…

    מאת: איילת בז'רנו |‏ 2 בפברואר 2020 | 00:14
  • זה היה יום שבו הכל לא הסתדר לי והייתי באיחור נוראי לסמינר באוניברסיטה, ולכן 'קצת שכחתי' לתת זכות קדימה כשעברתי מהנתיב שלי לזה הראשי באיילון, וקיבלתי צפצופים עצבניים מהנהג שדי חתכתי אותו כשהשתלבתי, ואז מאחוריו הגיחה לה ניידת משטרה, קראו לי בכריזה לעצור בצד- לסמינר כבר לא הגעתי, אבל נקודות וקנס נאה קיבלתי, גם קיבלתי….

    מאת: miriam |‏ 2 בפברואר 2020 | 00:10
  • כל מי שמכיר אותי יעיד עליי שאני ״ילדה טובה ירושלים״ ושלעולם לא אעבור על שום חוק; אבל כולם גם מכירים את אחותי ופה הסיפור מתחיל:
    אני תאומה זהה בלי אף סממן חיצוני שיכול להבדיל בינינו, אבל באופי אנחנו שונות בקיצוניות. כשהיינו בצבא שתינו שירתנו בבסיס חיל-אוויר גדול ביחידות שונות ובהתחלה אף אחד מהמפקדים הישירים שלנו לא ידע שאנחנו שם ביחד. ערב אחד כשאחותי היתה צריכה להיות בתורנות היא ממש התחננה שאבוא להיות במקומה כי החבר שלה קיבל אפטר במפתיע והיא רוצה לצאת ולהיות איתו. לא חשבתי על זה יותר מדי והסכמתי שהיא תצא בלי לעדכן אף אחד ואני אגיע במקומה למשמרת. בדיוק באותו לילה היה תרגיל פתע ביחידה ואני שקיבלתי את הפקודה טלפונית לא ידעתי בכלל מה אני צריכה לעשות וגם לא הצלחתי להשיג אותה בטלפון. לרוע מזלי המב״ס (מפקד הבסיס) הגיע בעצמו באיזשהו שלב לראות איך התרגיל מתנהל וכשהוא ראה שלא ידעתי ממש שום דבר הוא הבין שהתחלפנו (הוא כן ידע שאנחנו שתיים), והוא חיכה שעתיים אחרי שהתרגיל הסתיים כדי לתפוס את אחותי חוזרת ואת שתינו ביחד. יום למחרת שתינו עלינו למשפט (היא על יציאה ללא אישור ואני על התחזות) ושתינו קיבלנו חודש ריתוק לבסיס. זה היה עונש ממש ארוך אבל המזל הוא שהיינו ביחד והעברנו את הריתוק הזה עם המן צחוקים וחוויות.

    מאת: שירלי |‏ 1 בפברואר 2020 | 23:46
  • רמזור אדום = איפור !! התארגנתי לעבודה ,הקפצתי את הקטן שלי לגן ..סידרתי את הבית והתחלתי לנסוע לכיוון המשרד …כמובן שלא הספקתי להתאפר והחלטתי לעשות את זה בדרך !! אני מגיעה לרמזור ראשון באדום כמובן מנצלת הזדמנות ולא מתעכבת לרגע ..מתחילה עם המייקאפ קונסילר ואופססס הרמזור מתחלף ..ממשיכה הלאה רמזור שני שוב אני מתאפרת אבל הפעם זה נגמר תוך שניות ..ואז החלטתי להמשיך להתאפר תוך כדי נסיעה כאשר יש אחת אוחזת בהגה והשניה כמובן מבצעת את המלאכה …תוך כדי שאני מתאפרת שוטר מסמן לי לעצור !! אך לשמחתי השוטר היה יותר מדי נחמד ביקש ממני לנהוג בזהירות ולא להתאפר שוב בסמן נהיגה :)

    מאת: סאוסן |‏ 1 בפברואר 2020 | 23:08
  • רמזור אדום = איפור !! התחלתי את הנסיעה שלי לכיוון המשרד לאחר שהקפצתי את הקטן שלי לגן סידרתי את הבית התארגנתי והתחלתי לנסוע !! אך עם כל הבלגאן הזה של הבוקר לא הספקתי להתאפר ..בדרך כמובן יש מלא הזדמנויות כדי לעשות את המלאכה הזאת ..רמזור אדום ראשון אני מורחת מייקאפ קונסילר ואופססס האדום מתחלף ..רמזור שני אני ממשיכה באיפור שלי ..ולאחר שהרמזור התחלף הפעם החלטתי להמשיך להתאפר עברתי לצד ימין של הכביש ותוך כדי הנהיגה כאשר אני אוחזת את ההגה ביחד אחת היד השניה ממשיכה בעבודת הקודש חחח לאחר כמה דקות שוטר שנסע בדיוק רכב מאחורה מסמן לי לעצור … תכלס הבנתי שאכלתי אותה ובגדול אך משום מה השוטר היה ממש נחמד וביקש ממני לנסוע בזהירות ולא לעשות את זה שוב :)

    מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) |‏ 1 בפברואר 2020 | 23:01
  • בכיתה א' צחקו עליי בלי סוף בשיעורי ספורט.. הייתי שמנמונת וילדים יכולים להיות לא קלים. כדי לא ללכת לבית ספר, ניסיתי לחמם מדחום מול מנורה (כמו בסרטים!) ואמא תפסה אותי!
    למזלי, אמא הבינה את המקור לעבירה ובזכותה הצלחתי להתחזק ולמדתי לקחתי בפרופורציה את כל העלבונות

    מאת: מישל |‏ 1 בפברואר 2020 | 22:52
  • נהגתי בשישי לבית אחרי שאספתי את אחיינית שלי בת ה8 מהבית ספר.
    היא רואה אותי מדפדת בפון בזמן שהיינו ברמזור ואומרת לי בתמימות: "אבל אבא אמר שאסור לגעת בפון בנהיגה".
    החלטתי לעזוב את הפון גם בפקק. מייד אחרי הרמזור הבחנתי בניידת ושוטר הבוחן אותי בחומרה ומסמן לי לעצור.
    הוא שאל אם נגעתי בפון מעבר לעמידה ברמזור. השבתי בשלילה הוא שחרר אותי עם אזהרה שגם בפקק זה מסוכן. ומאז החלטתי לא רק להיזהר לא לגעת לרגע בפון בשום מצב, אלא שגם לילדות קטנות יש טיפים והתמימות שלהן טהורה מספיק בשביל שנקשיב למה שיש להן לומר.
    שיהיה שבוע מבורך לכולכם.
    המייל שלי joconda97@gmail.com

    מאת: אלכסנדרה פולטבסקי |‏ 1 בפברואר 2020 | 22:35
  • נתפסתי עוברת על החוקים כאשר עשיתי משהו שההורים שלי לא הרשו עברתי על החוקים שלהם אני חיה איתם ובגלל זה אני צריכה לחיות על פי החוקים שלהם מה שעשיתי זה שיצאתי עם בחור שהם לא רצו שני ייצא איתן

    מאת: גקלין |‏ 1 בפברואר 2020 | 22:25
  • נתפסתי בגיל 8 גונבת דובון גומי מדוכן בקניון. המוכר כל כך כעס שעניתי לו שבתור לקוחה איך אדע מה בא לי לקנות אם אני לא אטעם. הוא הי ה בשוק שילדה עונה לו תשובה כזו שהוא פשוט צחק ואמר לי ללכת.
    מאז לא נכנסתי לקיוסק הזה.

    מאת: ירדן |‏ 1 בפברואר 2020 | 22:21
  • נתפסתי בהריון עם סכרת נכנסת באין כניסה ומחנה את הרכב כאשר מולי עומד שוטר!!! למזלי הוא ריחם עליי כאשר ראה את הבטן ולא נתן לי דוח.

    מאת: נועה |‏ 1 בפברואר 2020 | 22:14
  • מתי נתפסתי עוברת על החוקים? אף פעם!! עד עכשיו כלומר…
    אני יודעת שזה נשמע מבלבל אבל רגע תנו לי להסביר.
    שמי אנו ואני בת 22 ותמיד שומרת על החוקים, ככה נולדתי, אני שומרת על החוקים והחוקים שומרים עלי. שהגננת איימה עלי שאם לא אגמור את הדייסה יבוא שוטר הברקתי את הקערה, בדרך לבית הספר כשכל החברות היו מקצרות דרך הכביש אני הלכתי עוד חצי קילומטר עד למעבר החציה, בצבא שהמפקד אמר שיוצאים הביתה רק אחרי שהנשק מבריק נשארתי שבת כי חיפשתי פירורים בקנה עד שאיחרתי את ההסעה האחרונה. אני לא סתם אובססיבית אני מקפידה על קלה כחמורה, לא דורכת על חריצים במדרכה, נכנסת הביתה רק ברגל ימין, לא עוברת מתחת לסולמות, נוקשת על עץ, יורקת על חתולים – לא באמת, רק באופן טקסי, יוצאת בהליכה אחורה מחדר עם מראה ועוד הרבה כאלה, אבל הכי אני מקפידה לקיים את החוקים שלימדה אותנו התורה: כבד את אביך ואת אמך? מכבדת את אבא ואת האימ אימ אימא של אימא, אהבת לרעך כמוך? אוהבת את כולם אפילו את אלה שמגיע להם בדיוק ההיפך, לשון הרע לא מדבר אלי? ברור שלא. לא דיבר, לא מדבר ואם ידבר מי יענה לו… שונא מתנות יחיה? ברור, כולם יודעים שלי אסור להביא מתנות מקסימום שמותר זה לתרום בשמי לצדקה. והכי אני מקפידה שלא לבקש מעולם מתנה, זה מבחינתי חוק מספר אחת, חוק החוקים! עד עכשיו זאת אומרת, כי ראבק גם אני בסך הכול בן אדם עם רגשות, מציעים לי מתנה תליון זהב של פדני ואני אסרב? בחיים לא!!! אז יאללה, הנה בשידור חי אני עוברת בפעם הראשונה בחיי על החוק – בבקשה שילחו אלי את התליון! וואו זה היה קשה לעבור לצד השני, מקווה שהפשע משתלם!
    Anu12345@gmail.com

    מאת: אנו פומרנץ |‏ 1 בפברואר 2020 | 22:12
  • התיכון שלנו נמצא בבנין ישן ומתפורר בתל אביב והמעלית שבו היא הראשונה בכל העיר, מחשש שהיא תקרוס לחלוטין החליטה המנהלת הכה שנואה עליי לאסור על תלמידים לעלות בה. אבל למורים כן, כמובן שאני-לוחמת צדק ושוויון, וגם עצלנית ובטטה, עליתי כל בוקר במעלית כי למי יש כוח להסחב עם התיק בכל המדרגות.
    בוקר אחד אני מזמינה את המעלית בהרגלי, המעלית מגיעה, ומי בתוכה? המנהלת!! עם הפרצוף השטני שלה שמח על שתפסה אותי על חם..
    העונש לא אחר לבוא כמובן, ואני עולה כמו ילדה טובה כל בוקר במדרגות:(

    מאת: נעמי |‏ 1 בפברואר 2020 | 21:43
  • נסענו לחופשה באילת ובדרך חזרה פספסנו פניה התבוננו לצדדים וראינו שהכביש ריק ובלי לחשוב הרבה פשוט עשינו פרסה בקו לבן…פתאום הגיח רכב אזרחי..לשניה השמיע צופר משטרה ואותת לנו הצידה..יצא שוטר וכמובן פינק אותנו בדוח של 500 שח.
    יצאנו צוחקים ואף בעלי הודה לו שעושה את העבודה שלו.

    מאת: אופירה |‏ 1 בפברואר 2020 | 21:04
  • בשנת 2012, שנה אחרי המחאה החברתית התקיימה הפגנת שנה למחאה. באותה הפגנה היה מעצר אלים של דפני ליף שבעקבותיו הייתה עוד הפגנה יום אחרי.
    באותה הפגנה נעצרו כ90 מפגינים. אני הייתי ביניהם.
    מצחיקה העובדה כי על המעצר שלי גילו המשפחה כאשר ראו על תמונת השער של אחד העיתונים את המעצר שלי שכלל 4 יסמניקים שהרימו אותי.
    :)

    מאת: רוני |‏ 1 בפברואר 2020 | 20:58
  • לאחר 30 שנים בבית בו גדלתי, הורי החליטו לעבור דירה, והזמינו את כולנו ל"סעודה אחרונה" בבית ילדותינו.

    בסביבת הבניין בו גרנו היתה מצוקת חניה, ולכן, על אף שכבר שנים אינני דיירת בבניין, היה בידי שלט למגרש החניה הבנייני. באותו היום, לא היה מקום חניה באיזור אפילו לזבוב.

    ביחד עם אחותי ובעלה, נכנסנו למגרש החניה, וחנינו במקום שאמנם לא חסם אף רכב וגם לא ממש הפריע לתנועה, אבל היה בו שלט ברור שהחניה אסורה, המפר עובר על החוק וצפוי להיענש.

    סעדנו את ליבנו והעלינו זכרונות מעשרות שנים בדירה, וכשירדנו בחזרה לאוטו, המתין שם שכן נרגן שמחה וצעק על שחניתי בניגוד לחוק. התנצלתי והוצאתי מתיקי את השלט למחסום החניה – "הנה, קח, שלך, אתה צודק. לא באה יותר!"

    הוא היה קצת המום שהצעקות ככה הצליחו לו, וגיסי מלמל לעברי – "זה הכי קרימינלי שאי פעם ראיתי אותך…"

    מאת: נילי |‏ 1 בפברואר 2020 | 20:41
  • נתפסתי עוברת על החוקים כשחברות שלי ואני היינו בנות 15 ונסענו בפעם הראשונה ביחד לאילת.
    ניסינו להתגנב למלון עם בריכה שווה וכשהשומר תפס אותי ושאל אותי מאיזה חדר אני – החלטתי להעמיד פנים שאני תיירת ולדבר איתו בשפה שהיא לא עברית כדי שיחשוב שאני לא מבינה מה הוא רוצה ממני.
    מרוב לחץ יצא לי ג'יבריש…
    הפעולה לא הצליחה והוציאו אותנו אל מחוץ למלון:-(

    מאת: עפרי |‏ 1 בפברואר 2020 | 20:28
  • לפני שנים הבוסית שלי הצטרפה אלי ליום פגישות והיתה איתי ברכב כל היום מפגישה לפגישה. זו היתה סיטואציה מלחיצה כי היא כאן לבחון אותי. נהגתי בנתיב האמצעי והייתי צריכה לפנות שמאלה. הנהגים.לא נתנו לי להשתלב לנתיב השמאלי אז עשיתי פניה שמאלה בקשת גדולה בין הנתיב האמצעי והשמאלי. מיד לאחר הפניה המתין שוטר שעצר אותי ונתן לי דו"ח. זאת היתה פאדיחה נוראה ומאד מתסכלת.

    מאת: תמר |‏ 1 בפברואר 2020 | 20:21
  • יום אחרי שחזרתי מכמעט שנה בחו״ל הייתי צריכה לנסוע להלוויה. בדרך דיברתי בטלפון כדי להבין לאן בדיוק להגיע, רק ששוטר קלט אותי ולא היה מבסוט. הוא סימן לי לעצור בצד. עשיתי לו עם הידיים תנועות מוזרות, שילוב של ״סמוך עליי שיש לי סיבה טובה״ ושל ״נדבר אחורי זה״. הוא הסתכל עליי מבולבל וסימן לי עם היד לנסוע. כמובן שטסתי משם עד היעד, שלא יתחרט…

    מאת: מיטל |‏ 1 בפברואר 2020 | 19:57
  • לפני כמה שנים נסעתי ביומולדת לאילת.
    בכביש הערבה, איזה רבע שעה לפני אילת, קופץ לי מאחורי סלע שוטר עם אקדח מהירות מסמן לי לעצור.
    עצרתי, מסתבר נסעתי 120 במקום 90. כמה ביקשתי שיוותר על הדוח לא עזר.
    אמרתי יומולדת, אמרתי הכביש ריק (מה שנכון נכון, בשום צד לא הייתה תנועה), אמרתי שלא שמתי לב, באוטו חדש מגיעים למהירות הזו בלחיצה קלה על הגז, זה לא שנסעתי 140, מי בכלל נוסע 90 בכביש מהיר, פתוח וריק?! אין לי עבירות תנועה קודמות.
    לא ויתר, קיבלתי דוח עסיסי מתנת יומולדת.
    St.Beauty@Walla.com

    מאת: אסתי |‏ 1 בפברואר 2020 | 19:41
  • סיפור מצחיק…
    גרתי עם בן זוגי בלוס אנג'לס. כמה שנים טובות…
    באחד הימים קיבלתי הביתה דוח תנועה עם קנס יפה, ודרישה לעבור קורס נהיגה מונעת. פניתי לעירייה וכתבתי להם שאין לי מושג מי נהג במכונית במועד זה, אבל אני משוכנעת שלא עברתי באדום מעולם, כך שאו שיש להן טעות או שזה לא אני ברכב.
    שבוע אחרי זה, קיבלתי מהם את אותו הדוח, רק עם העתק של תמונה שלי מחוייבת במכונית, בעת שהמכונית חוצה את הכביש ברמזור אדום….
    שילמתי את הקנס, עשיתי קורס נהיגה מונעת, ובעיקר התביישתי בעצמי

    מאת: עדי סלע |‏ 1 בפברואר 2020 | 19:29
  • הייתי במכינה קדם-צבאית וחלק מהחוקים זה שאסור לשתות אלכוהול במכינה. ביום הולדת שלי יצאנו כל הבנות למסעדה ובדרך לשם שמענו שירים מבר שהיה לידנו, החלטנו ללכת לבר כמובן.
    חזרנו ממש שיכורות למכינה וכולם ראו אותנו, כמובן שיום למחרת אמרנו לרכז שלנו ששתינו, בסוף היינו תורנויות מטבח במשך שבועיים!

    מאת: עדי |‏ 1 בפברואר 2020 | 18:54
  • שנת 95 , אני עולה חדשה מפריז בשנות העשרים שלי , עדיין מתקשה להקל את כל החופש, חוסר גינונים, משפחתיות והפשטות הישראלית. אני חוצה את הכביש לכיוון המשביר הישן בירושלים ןהנה עוצרת אותי שוטרת על כך שחציתי בסימן האדום!! לא רק זה אני אפילו מקבלת דוח של 100 שח…עד היום יש לי הרגשה שעבדו עלי : איך בארץ בה מעגלים כל הפינות נותנים דוח על דבר כזה!!

    מאת: דבורה |‏ 1 בפברואר 2020 | 18:52
  • ברכיבה על קטנוע עוברים על החוקים כל הזמן. לא מזמן החליטו באופן לא ברור, שאסור לרוכבי אופנועים וקטנועים לרכב בשוליים. מה?? כמובן שנתפסתי עוברת על ההנחייה הזו ותוך ימים ספורים, הוחלט לשוב ולהתעלם מנסיעה של רכבים דו-גלגלים בשוליים.

    מאת: אריאל |‏ 1 בפברואר 2020 | 18:36
  • נתפסתי עוברת על החוקים שהלב ניצח את השכל. שהבנתי שהחוק הוא יבש ולא מתחשב בילד אחד שהוא רק אחוז ונתון סטטיסטי- שם החלטתי שגם אם אתפס אני עוברת על החוק.

    מאת: מיה |‏ 1 בפברואר 2020 | 18:02
  • כשהייתי בת 7, חברים אתגרו אותי לגנוב משהו מהמכולת השכונתית… נכנעתי ללחץ החברתי שהופעל עליי וגנבתי את הסוכריה הכי זולה שמצאתי (עלתה 2₪). כשאימא שלי גילתה היא שלחה אותי ישר לשלם על מה שגנבתי, ולהתנצל בפני בעל המכולת (שהיה נחמד ונתן לי את הסוכריה ללא תשלום רק כי התנצלתי)

    מאת: לאה לוי |‏ 1 בפברואר 2020 | 17:21
  • שנסעתי בלי רשיון, אשמח לזכות

    מאת: הדס |‏ 1 בפברואר 2020 | 16:07
  • תראו אני ממש משתדלת לעבור על החוק, אבל לא נתפסת. לפני שנים רבות גידלתי 2 שתילי מריחואנה בגינה, בזמן ששוטרים נכנסים אליי הביתה (אני מעסה) – לא קלטו. לפני 15 שנים נכנסתי להופעה עם כמה ג'וינטים יפים בתיק, על כולם חיפשו,לי הניחו. לא מזמן הבאתי מאמסטרדם משהו לעשן, במכס לא הסתכלו לכיווני..
    אבל על מעבר כביש שלא במעבר חצייה- קיבלתי אזהרה!!
    **חציתי את הכביש מול עיני השוטרים ⁦

    מאת: יערה רייזל |‏ 1 בפברואר 2020 | 15:09
  • מיד לאחר שהשתחררתי מהצבא נסעתי לעבוד כבייביסיטר בבירת האופנה האיטלקית מילאנו. באמצע שבוע הייתי רודפת אחר זאטוטה בת שלוש, אוכלת כמויות היסטריות של פסטה וג'לטו ובעיקר מנסה ללמוד איטלקית. בזמני החופשי בסופי השבוע הייתי עולה על מטוס וטסה ליעדים הכי זולים מהרגע להרגע.
    קבעתי טיסה ללונדון, תכננתי שלושה ימים מלאים באטרקציות, בילויים וכיף. הגעתי ללונדון והתחלתי לפטפט שמה עם העובד (הנאה עד מאוד יש לציין) בביקורת גבולות סיפרתי לו שאני מטיילת ועובדת באירופה, בצורה הכי נאיבית שיש. לא חשבתי שהוא ירחיק לכת ויבדוק את אישור העבודה שלי (שלא היה קיים)
    מפה לשמה נלקחתי לתא המעצר בלונדון, ליום שלם ללא יכולת להיות בטלפון, לצד בחור אלנבי בשם באני, בחור פרסי מאירן ושלוש בחורות רוסיות, אשר ניסו להסתנן ללא אישור לאירופה. לבסוף החליטו להחזיר אותי לאיטליה, לוויתי כמו אחרונות הפושעות אל המטוס (שחלילה לא אברח), שנחתנו, קיבלו את פני השוטרים האיטלקיים המקסימים בניידת, אשר באמצעות בכי רב והכרות מעמיקה עם ישראל של אחד השוטרים, החליטו לשחרר אותי לבית במילאנו.
    ללא ספק יום טראומתי, אך סיפור מטורף.

    מאת: בר בן דוד |‏ 1 בפברואר 2020 | 15:03
  • כשהייתי בתיכון החלטנו להבריז ביחד מהשיעור (חשבנו שהשיעור התבטל עלאק) כמובן שהיו ילדים שהחליטו להגיע וככה הבינו שכל הכיתה הבריזה.
    החלק הטיפשי בסיפור זה שהברזנו ביום הורים וכוולםם קיבלו נזיפה רצינית מהמורה ישר להורים…
    כשחזרנו הביתה ההורים שלי צחקו עלינו ואמרו שהיינו צריכים להבריז ביום אחר ואז לאף
    אחד לא היה אכפת

    מאת: נועה |‏ 1 בפברואר 2020 | 14:17
  • בשנות ה90 ברוסיה בסנט פטרסבורג עבדתי במפעל המפורסם לבירה של "בלטיקה". לידנו היה מפעל של נקניקים. לי ולאחד השומרים שעבד במפעל השני היה הסכם שאני גונבת מהמפעל בירה והוא גונב נקיניקים ואז אנחנו מחליפים בינינו את המוצרים. יום אחד תפסו אותנו בזמן ההחלפה בין הנקניקים לבירות. המנהלת שלי שהייתה בגילי קראה לי למשרד שלה ונזפה בי. ניסיתי את מזלי והצעתי לה שנחלוק בנקניקים ונשכח מהעיניין. אבל היא לא הסכימה ופיטרה אותי.נשארתי מחוסרת עבודה והבנתי שאני חייבת לעשות שינוי. שבוע לאחר מכן עליתי לארץ וזאת הייתה ההחלטה הכי טובה שעשיתי.

    מאת: נינה מיליקובסקי |‏ 1 בפברואר 2020 | 12:21
  • לאחר שהורדתי חברה במתב"ג התבלבלתי והגעתי לדרך שכולה מיועדת לתחב"צ… עצר אותי שוטר וכששאל למה אני בנתב"צ התחלתי לבכות לו שהתבלבלתי בדרך ושאני נסערת כי חברה שלי טסה לחו"ל… השוטר היה נחמד וביקש להראות לי את הדרך
    מפה לשם, אמנם עברתי על החוק אבל קיבלתי ליווי משטרתי החוצה מנתב"ג

    מאת: חן |‏ 1 בפברואר 2020 | 12:04
  • במהלך שליחות שעשיתי בוושינגטון די סי, הלכתי למלא כנסים של הסוכנות וכאלה של ארגונים איתם אני עובדת. יום אחד, 3 חברות הזמינו אותי לסופש בוגאס בכנס שהן הוזמנו אליו (ואני לא). הן אמרו לי שאני אכנס איתן לכנס ולמלון, ככה אף אחד לא ישים לב שאני לא שייכת ואני אנצל את כל ההטבות שבאות עם סופש הכל כלול בוגאס. בלילה הראשון פגשתי שליח ממונטריאול והיה ביננו קליק מטורף, הבנו שקורה שם משהו מיוחד. סופש אחרי זה, הוא אמר לי שהוא רוצה לראות אותי שוב ונסע 12 שעות ברכבת לניו יורק כדי לראות אותי. שבוע הבא אנחנו נחגוג שנה של זוגיות בשלט רחוק, כשכל פעם שראינו אחד את השניה הייתה במקום אחר – וגאס, ניו יורק, וירג'יניה, וושינגטון די סי, טורונטו, תל אביב ומונטריאול ובהפרשים של כמה חודשים.

    מאת: נוי פרי |‏ 1 בפברואר 2020 | 11:08
  • בגיל 29 הייתי השומרים משקל.כמעט איחרתי לשקילה.עברתי באדום ושוטר תפס אותי חוצה באדום.אמרתי לו בנונשלנט כי אני מאחרת לשקילה הוא שיחרר אותי ברנס של מאה שקלים.בוודאי שילמתי…

    מאת: כרמית ביליאק |‏ 1 בפברואר 2020 | 10:25
  • בצבא,קיבלתי ריתוק של 21 יום!!הייתי מפקדת ולא לבשתי דרגות כשיצאתי מהבסיס,חלק מהריתוק הוא שאסור לצאת מהבסיס כדי להתייצב פעמיים ביום אצל הקצין תורן. שבת אחת בריתוק החלטנו לצאת אני ועוד חייל מרותק לטייל ולהתאוורר קצת .,לי עדיין לא היה רישיון ובמהלך הטיול השותף שלי עיקם את הקרסול ולא הצליח לנהוג חזרה ,שכנועים,חרדות ופחדים בסוף נהגתי בשלום אחרי הסבר קצר עד לבסיס במזל לא נתפסתי.

    מאת: הדר |‏ 1 בפברואר 2020 | 09:47
  • אני וחברים שלי נכנסנו דרך החלון וגנבנו עותק של מבחן…המורה עלתה עלזה מאוד מהר שכולם קיבלו 100…..

    מאת: 7 בום |‏ 1 בפברואר 2020 | 08:29
  • שהייתי נערה עבדתי ברשת פיצה גדולה עם חברה..היינו מוכרות סלייסים של פיצה בדלפק….מידי פעם במהלך המשמרת היינו אוכלות מהפיצה למרות שהיה אסור..באמצע המשמרת המנהל הגיע ושאל אם הכל בסדר ואם אני זוכרת שהפיצה מיועדת רק ללקוחות ..עניתי "כן ברור"..ואז הוא שאל "אז למה מרוח לך על הפנים שאריות של רסק עגבניות?!?!"
    מיותר לציין שהוא עלה עליי ופוטרתי!

    מאת: טלי |‏ 1 בפברואר 2020 | 02:53
  • כשהייתי בת 17 התגנבתי לבר כדי לפגוש מישהו שהיה מבוגר ממני בשנה. הוא לא ידע על קיומי אך זה אכן השתלם לי.למרות שהועפתי מהמקום,הוא זכר אותי – והיום,כמה שנים אחרי,אנחנו מאורסים. מי אמר שרק גברים צריכים ללכת רחוק ? :)

    מאת: דינה |‏ 1 בפברואר 2020 | 01:25
  • אין תל אביבית שלא נתפסה נוהגת בנתיב תחבורה ציבורית. לא רק שנתפסתי עוברת על החוקים (וזה עלה לי ביוקר), יש תמונה שלי, נוהגת ברחוב קינג ג'ורג' בלי בושה, לנצח על המקרר.

    מאת: אביגיל |‏ 1 בפברואר 2020 | 00:46
  • היי
    אני אמא ל3 ילדים ולקח לי הרבה זמן להתארגן על עצמי ולצאת לבלות ערב אחד עם חברה..
    אז יצאתי בהנאה ובשמחה וביש מזל… עד שמצאתי חניה במרכז העיר.. לא שמתי לב בשעת לילה מאוחרת שמדובר בחנית נכים. אני? מחנה בחנית נכים?? 27 שנים יש לי רישיון ומעולם לא ביצעתי עבירת תנועה. אז עכשיו נתפסתי ויום למחרת בבוקר בחניה של העבודה שמתי לב לניר הורוד הזה… נו הדוח. קנס 1000 שח.. בלי חמלה. בטח תגידו למה מגיע לי הפרס הזה? אז אולי לא ואולי דווקא כן. חנית נכים זה קודש קודשים בשבילי. טאבו. משהו שלא עושים. יש לי ילד כזה ואין לי תו כי לא ניצלתי את הזכות הזו בגלל כל הביורקטיה שמסביב. קרתה טעות ואני מצרה על כך. התליון? יכול לנחם מעט. תודה

    מאת: לימור |‏ 1 בפברואר 2020 | 00:41
  • עבירה על חוק קצת אחר;)כל החיים שמרתי על חוקי תזונה, שום גאנק פוד לא נכנס! לפני שנתיים הכרתי את הבן זוג המדהים שלי, שעזר לי להבין שיפה אני אהיה גם אחרי המבורגר או פיצה..ושהחוקים שאני חיה על פיהם לא נקראים לחיות!
    ״נתפסתי ״ ע״י אמא והאחיות שלי אוכלת המבורגר בפעם הראשונה, וישר התחילו לחשושים ורכילויות.
    מאז החלטתי שעל החוק הזה אני הולכת לעבור כל שבוע, ואני וההמבורגר חיים באושר ועושר עד עצם היום הזה!

    מאת: הילה רון |‏ 31 בינואר 2020 | 23:58
  • שבת שלום!!!! לפני חודש נסעתי לתומי בנחת בנתיבי איילון, הקשבתי לשירים שאני עומדת לשדר בתוכנית הרדיו שלי 'מעברים' ברדיו הבינתחומי, וחשבתי לי על איזושהיא עריכה מוזיקלית מסויימת וניסיתי לזכור את סדר השירים בראש, כשראיתי שאני לא מצליחה לזכור, הרמתי את הנייד ממקומו כדי להקליט את עצמי, וזו היתה הפעם הראשונה בחיים שהחזקתי נייד ביד בזמן נהיגה (נוהגת כבר שלושים שנה, עוד לפני שהמציאו את הנייד). הספקתי להחזיק אותו ביד שנייה וחצי, ופתאום, משום מקום, הופיע אופנוען שוטר בחלוני וסימן לי לעצור,. כמובן שאפילו לא התווכחתי ואפילו צחקנו יחד כשבאמת התפעלתי מכושר ההסוואה שלו-, הוא היה ענק בכל רמ"ח אבריו ובכל קנה מידה, קיבלתי דו"ח, שילמתי את הקנס הכבד, ונישבעתי שלעולם לא אעשה זאת שוב, מודה אני!

    מאת: רונה צורף |‏ 31 בינואר 2020 | 23:05
  • נתפסתי עוברת על החוקים ביום שהחלטתי פשוט להילחם על האמת שלי להשמיע את הקול שלי ובשביל האמת לפעמים צריך לפרוץ קצת גבולות ולעבור על החוקים

    מאת: בר |‏ 31 בינואר 2020 | 22:07
  • אני מאוד מקפידה לכבד כללים ולשמור על חוקים,
    אבל לפני שנתיים שכחתי לשלם את רשיון הרכב ונסעתי במשך 8 חודשים עם רשיון שאינו בתוקף ובלי טסט – עד שעצרו אותי לביקורת שגרתית וגיליתי את המחדל.

    מאת: אילנית |‏ 31 בינואר 2020 | 19:53
  • זה קרה אי שם לפני קצת יותר מעשור אחרי שקיבלתי את הרישיון, כשיצאתי מחנייה ממסעדה שהייתי בה שיפשפתי מעט את האוטו שלידי, בטיפשות גמורה ומבהלה פשוט המשכתי הביתה בשאיפה שהסיפור הזה הולך לקבר איתי.. יום למחרת אבא שלי בא אליי ואמר לי שמישהי עם רכב לבן התקשרה עכשיו שאני שיפשפתי לה את הרכב .. כמובן שהתחלתי להתנצל ולבכות .. אבל אז הוא הרגיע אותי שאף אחד לא התקשר הוא פשוט ראה צבע לבן על האוטו שלנו והבין מה קרה ושזאת פעם אחרונה שאני לא משאירה פרטים ומתנהגת ככה..

    מאת: שי |‏ 31 בינואר 2020 | 19:48
  • נתפסתי עוברת על החוק
    לפני כשנתיים חניתי בחניון עירוני והתחלתי לצעוד במהירות ברגל למחוז חפצי שנמצא כ- 200 מטר מהחניון.
    הגעתי לצומת גדול ומרומזר. חיכיתי לרמזור האדום שיתחלף ויחד איתי חיכו עוד כשישה אנשים.
    לאחר דקה בערך, כשחששתי לאחר, התחלתי לחצות בעוד האור ברמזור אדום. לפתח הגיחה מכונית ובחריקת בלמים עצרה לידי. נרתעתי מבהלה והפנתי את מבטי לעבר המכונית, לצערי זאת היתה ניידת משטרה, הנהג סימן לי לגשת למדרכה ולהמתין לו. כל ההסברים וההתנצלויות שלי לא הועילו וקיבלתי קנס על חציית צומת באור אדום. השוטר הסביר לי שהוא נבהל יותר ממני כשלפתע צצתי לפניו על הכביש.
    מעולם לא עברתי על חוקי תעבורה וזאת היתה הפעם הראשונה. אבל למדתי לקח וזאת תהיה הפעם האחרונה בחיי.

    מאת: דינה חי |‏ 31 בינואר 2020 | 19:37
  • כשהייתי בצבא הכנסתי את חבר שלי לבסיס ונתתי לו לישון אצלי בחדר. נתפסנו… וקיבלתי ריתוק מטורף!

    מאת: טל סולומון |‏ 31 בינואר 2020 | 19:10
  • אני, כמה ימים אחרי יום הולדת 18, ממהרת לאינשהו כרגיל. הלכתי ברחובות תל אביב עד שהגעתי למעבר חצייה, ראיתי שאין מכוניות אז חציתי באדום במהירות והמשכתי לדרכי. ברגע שהגעתי לצד השני של המדרכה, הופיע שוטר משום מקום, והודיע לי שחציתי באדום ואני מקבלת קנה של 100 ש"ח, יחד עם שטיפה רצינית על זה שחבל שילדה צעירה כמוני עוברת על החוק, שזה עוד דקה לעמוד ברמזור וכו' וכו'… הייתי בשוק טוטאלי, ופשוט התחלתי לבכות. הרגשתי שהפכתי לחוקית ממש כמה ימים לפני ושאני לא יודעת מה עושים בעולם של הגדולים כששוטר בא ונותן לך דו"ח. הייתי בהיסטריה מוחלטת, והשוטר, שהיה בטוח שאני בוכה בגלל ה-100 ש"ח שאני עומדת לשלם, התחיל לנסות להרגיע ולומר שזה רק 100 ש"ח ושלא יקרה כלום. אחרי כמה דקות כשהוא הבין שזה לא עוזר, הוא החליט לבטל לי את הדו"ח לגמרי ולתת לי רק אזהרה. מיותר לציין שמאז אני חוצה רק בירוק!!!

    מאת: לורה יוסף |‏ 31 בינואר 2020 | 17:42
  • סוף חודש תשיעי, מצפינה לחג אצל ההורים ומפנטזת על האוכל של אמא. הרעב נתן את אותותיו וביקשתי באופן חריג מבעלי שינהג מהר יותר והוא לא יכל לסרב לאישה הרה ורעבה. המהירות עלתה ושתי דקות אחר כך עוצר אותנו שוטר. אני בהחלטה טיפשית מספרת לשוטר שאני עם צירים ומנסה לדמות את הכאב כולל צרחות והשתנקויות. (בדיעבד התברר לי שזה הרבה יותר רציני ממה שחשבתי). השוטר האמין ולא רק שויתר על הדוח גם החליט לאבטח אותנו עד בית החולים כשהוא מפעיל סירנה ומאפשר לנו לחצות רמזורים באדום. כשהגענו למחלקת יולדות, השוטר לא הרפה ונכנס איתנו כדי להגיד לפקידת הקבלה שתקבל אותי דחוף כי אני "יולדת". וככה מצאתי את עצמי עם צמיד על היד, עוברת סדרת בדיקות מעיקה, אוכלת בוטנים ממכונת חטיפים כדי להרגיע את הבטן הענקית ושעתיים אחר כך שהרגישו כמו נצח, שוחררתי באופן לא מפתיע. להורים הגעתי בדיוק כשהגישו קינוח ואם זה לא מספיק, הוא גם היה פרווה.
    כמובן שהתרברבתי בפני המשפחה שבזכותי לא חטפנו דוח ואז בעלי סיפר שהשוטר אמר לו בבית החולים שאין לו מצפון לרשום דוחות בערב חג ושהוא עצר אותנו רק בשביל "להבהיל" אותנו שלא ניסע מהר יותר. אז הצליח לו. מאז אני לא עוברת את ה90 קמ"ש. אולי רק כשאני רעבה.

    מאת: טל |‏ 31 בינואר 2020 | 17:07
  • חשבתי ועוד פעם חשבתי, אבל לא נראה, לא זכור לי, אף פעם בעצם לא עברתי על החוק. אז מה זה אומר שאין לי זכות להשתתף במבצע? שהפוסט שלי משעמם לא עונה לדרישה? ובכל זאת אני מעוניינת להשתתף כי אני בטוחה שישנם עוד אנשים שלא עברו על החוק, וגם להם יש זכויות כמו אלה שעברו על החוק. אז תנו גם לנו להשתתף ולהיות זכאים לזכות בפרס. תודה.

    מאת: מזל |‏ 31 בינואר 2020 | 16:38
  • יצא שהמבחן הראשון בשנה א׳ ללימודי הרוקחות שלי הוא בוקר לאחר היומולדת שלי, ואצלי היומולדת הוא פסטיבל שנמשך שבוע, כך שלא למדתי דקה למבחן וחברה טובה הבטיחה שתעזור לי ושלא אדאג…
    המשקיפה במבחן תפסה אותנו מעבירות פתק בינינו, קיבלנו זימון לשימוע ואזהרה חמורה .
    את הלקח למדנו למשך כל התואר .

    מאת: מורן |‏ 31 בינואר 2020 | 16:26
  • Razb@paz.co.il

    מתי לא?? עוברת על החוקים של אחותי כל שבוע מחדש כשאני מבלה עם אחיניות שלי.
    נותנת להן לאכול גלידה ישירות מהקופסא עם כפית, לאכול כמה פרוסות עוגה שהן רוצות, ללקק קצפת ישירות מהעוגה ולעשות שטויות בגן המשחקים ועוד ועוד ועוד

    מקווה שאחותי לא תראה את זה אחרת אקבל צו הרחקה מהן

    מאת: רזיאלה |‏ 31 בינואר 2020 | 16:26
  • נתפסתי על חם עוברת ברמזור אדום לצערי ..טענתי שאני עיוורת צבעים אז אכשהו יצאתי מיזה.
    חוץ מיזה תמיד יש את השכנים שמזמינים לכם ניידת על שמחת חיים ומוסיקה בבית ככה שפעם ב ..נתפסים אבל תמיד יוצאים מיזה בשלום

    מאת: הילה |‏ 31 בינואר 2020 | 16:24
  • מתי לא?? הכי כיף לעבור על חוקים קטנים ולא מזיקים.
    עוברת על החוקים של אחותי כל פעם מחדש כשאני מבלה עם אחיניות שלי. מרשה להן לאכול ישירות מקופסאת הגלידה עם כפית, מרשה להן לקחת כמה פרוסות עוגה שהן רוצות וגם ללקק את הקצפת ישירות מהעוגה… לעשות שטויות בגן המשחקים ועוד ועוד ועוד

    מקווה שאחותי לא תראה את זה כי אני אקבל צו הרחקה מהאחיניות

    מאת: רזיאלה |‏ 31 בינואר 2020 | 16:23
  • הנני מאשרת את התקנון של פדני לתליון בשווי 780 שח מתנה

    מאת: אוריה איזביצקי |‏ 31 בינואר 2020 | 16:20
  • ריססתי בושם בסופר פארם על אף שלא רציתי לקנות בושם…זה היה יום חם והסרחתי אז לטובת הסביבה כולה התבשמתי קצת

    מאת: אורלי כהן |‏ 31 בינואר 2020 | 15:46
  • דייט בקולנוע עם בחור והייתי צריכה ללכת לשירותים לפני הסרט ובשרותי נשים היה תור ולא רציתי להתעכב כי זה לא נעים אז נכנסתי לשירותי גברים וכשיצאתי לשטוף ידיים הדייט שלי היה שם וראה אותי

    מאת: יעל ריקה |‏ 31 בינואר 2020 | 15:42
  • טוב אז אני באמת באמת אף פעם לא עוברת על החוקים. ממש סאחית. אבל בפעמיים היחידות שעשיתי את זה, נפסתי ונענשתי. הפעם האחרונה הייתה לפני כמה חודשים, באחד מהמבחנים האחרונים שנשארו לי לתואר הראשון. למדתי המון למבחן אבל מרוב לחץ שירבטתי כמה מילים על היד כמה שעות לפני המבחן, בסוף החלטתי לא להשתמש במה שכתבתי ומה גם שזה בכלל לא הופיע במבחן. שכחתי מהעניין והבוחנת תפסה אותי! פסלו לי את הקורס, התואר שלי התעכב בקורס נוסף. אבל אני גאה להגיד שממש היום לפני כמה שעות סיימתי את המבחן האחרון לגמרי! חושבת שמגיע לי תכשיט לסיום התואר. ובהחלט למדתי לא להעתיק. מה שיהיה יהיה..

    מאת: טופז |‏ 31 בינואר 2020 | 15:18
  • פעם אחרונה שהייתי בותיקן החלטתי לקצר דרך כמה חדרים שלא היו במסגרת המוזאון. … בוא נגיד שהכמרים שמה לא היו שמחים במיוחד לראות אותי

    מאת: מישל |‏ 31 בינואר 2020 | 15:06
  • זה היה בתיכון. הייתי מבריזה כל הזמן, דיכאון נעורים. ההורים שלי לא ידעו – הייתי מטפסת על גדרות כדי לצאת מהתיכון, מתחבאת בחדרים בבית, הולכת לקניון (הקניון הגדול בפ"ת היה ביתי השני) – רק לא להיות בבית ספר. יום אחד הברזתי, אבל שכחתי שבאותו יום יש אסיפת הורים ושני שיעורים עם המחנכת! נכנסתי עם אמא שלי לאסיפת הורים, המחנכת ישר שאלה אותי למה לא הגעתי, אמא שלי מאוד הופתעה והייתי מובכת מאוד. ניסיתי להמציא איזה שקר אבל היה ברור שזה לא נכון… אמא שלי כעסה עליי, אבל לצערי (בדיעבד כמובן) זה לא מנע ממני להמשיך להבריז – פשוט הברזתי יותר בחוכמה :)

    מאת: שחר |‏ 31 בינואר 2020 | 14:55
  • ריצה… ריצה …ריצה…ריצה לקחת את הילדים לגן…ריצה לעבודה …ריצה לא לאחר לצהרון…ריצה לחוגים …ריצה לארוחת ערב …ולמקלחות…ריצה לבקר את ההורים…והחברים…והשכנה שנפלה…ואז כשכולם נחים, אני רצה בפארק לריצה הכי מרצה את עצמי…כל הריצה לכבודי.תכלס, הכי מגיע לי:)

    מאת: עליזה חושן |‏ 31 בינואר 2020 | 14:54
  • אמנם לא אני עברתי על החוק אבל אבא שלי כן . בחופשה קיצית בצרפת , כאשר אנחנו בבריכה של המלון , המציל התקשר למשטרה המקומית כי אבא שלי לבש מכנסי בגדי ים שאינם צמודים . הזוי אבל החוק בצרפת אומר שחובה ללבוש בבריכות ציבוריות בגדי ים לגברים צמודים בלבד ! אז אבא שלי עבר על החוק שלא במודע והייתם צריכים לראות את הפרצוף שלו כשהמשטרה הגיעה

    מאת: אורן לוי |‏ 31 בינואר 2020 | 14:45
  • לאחרונה קיבלתי קנס על מהירות מופרזת כשנסעתי במהירות של 101 קמ"ש. החזרתי את ההורים שלי מחתונה ופשוט לא שמתי לב למד המהירות. חשוב לי לציין שיש חוקים שלא כדאי לעבור עליהם , הם נועדו כדי לשמור על חיינו וחיי יקירינו.. ובפעם הזאת אני דווקא שמחה שזה נגמר בקנס

    מאת: ליבי |‏ 31 בינואר 2020 | 14:43
  • היי שמי שרית וישליצקי ואני מעלה כאן סיפור שקרה לי לפני שנה ומקומם…הגעתי למכון הטסט בראשלצ להעביר את רכבי טסט עברתי בהצלחה וסמכתי על הבוחנים שהכל פיקס יצאתי רגועה ושמחה שהנה עוד וי עשיתי מרשימת הסידורים שלי ואיך שאני נוסעת כעשר דקות עוצרת אותי ניידת לבדיקת רשיונות ואומר לי השוטר שאין לי אור בלם אחורי וחטפתי קנס כך נתפסתי עוברת על החוקים בלי להיות מודעת שאני עוברת על החוק בשל הטעייה של המכון סיפור אמיתי ומקומם!!!!

    מאת: שרית וישליצקי |‏ 31 בינואר 2020 | 14:34
  • נתפסתי על חם סוג של עוברת על החוקים בעבודה..
    באחת המשמרות שלי עם חברות שלי עשינו סרטון באינסטגרם וחברה שלי העלב אותו סטורי ויום למחרת הבן של הבעלים זרק לנו יציאה שאנחנו משחקות בסטורי באינסטגרם במקום לעבוד

    מאת: אביטל יתים |‏ 31 בינואר 2020 | 14:19
  • כשהייתי בת 16, ראיתי בחנות הלבשה תחתונה חזייה מדהימה, שידעתי שנועדה לי.. הבעיה היחידה היא שהיא הייתה היחידה בחנות, על בובת התצוגה. אז כשחשבתי שאף אחד לא מסתכל, אני וחברה הורדנו מהר-מהר את החזייה והלכנו לתא הלבשה, כשמאחורנו אנחנו שומעות את המוכרת צועקת- לא לגעת בבובה!!.. בסוף קניתי אותה, וזה היה כל כך שווה את זה

    מאת: הודיה |‏ 31 בינואר 2020 | 14:15
  • לפני כמה שנים קרה לי משהו נורא בעבודה, חזרתי מחופשה של שבועיים וזימנו אותי לשיחה עם המנהלים שלי והייתי בטוחה שיום למחרת אני כבר מקבלת מכתב פיטורים. כשנסעתי הביתה עשיתי סיבוב פרסה במקום שהיה בו אסור בלי לשים לב ומשם נכנסתי לחניון שעשיתי בו סיבובים במשך רבע שעה כדי לחפש חניה. לא שמתי לב שכל הדרך מאותו סיבוב פרסה נוסעת אחרי ניידת (גם בתוך החניון), מנסה לתפוס את תשומת ליבי אבל אני פשוט אאוט בגלל אותה שיחה עם המנהלים. כשמצאתי חניה, יצאתי מהרכב והפרצוף שלי נהיה לבן כמו קיר כשהבנתי כמה זמן המשטרה כבר נוסעת אחרי. התנצלתי, הסברתי, ויתרו לי ואפילו לא פוטרתי.

    מאת: ליאור |‏ 31 בינואר 2020 | 14:05
  • הפעם הראשונה והאחרונה שעברתי על החוק הייתה בטעות ללא כוונת זדון. בהיריון הראשון שלי, נסעתי עם בעלי ודודה שלי. אני נהגתי לפי ההכוונה של בעלי (לשעבר). הוא נתן הוראות מבלבלות וגרם לי לפנות שמאלה בלי לאותת כי נזכר ברגע האחרון ברמזור כשעמדתי לנסוע ישר. השוטר ראה שאני בהיריון ובוכה אז הוא וויתר לי על הדו"ח.

    מאת: תמי |‏ 31 בינואר 2020 | 13:37
  • אני קצת פרא עם עוגן. החוק בבית אמר שלא נוגעים בגבות) לסדר וכו), בגילאי בית הספר היסודי. זה נשמע לי כל כך מופרך, שגילחתי את כולן. המחיר לא עניין אותי, היתה לי נקודה להעביר. אני בעד חוקים כמובן, הם מאפשרים חיים בקהילה אנושית, אבל מעדיפה להבין אותם וכל עוד אינם שרירותיים, אמלא אותם.

    מאת: הדר |‏ 31 בינואר 2020 | 13:11
  • טוב, אני חננה. העבירות שלי על החוקים הן עבירות של חנונים, מה לעשות.
    אז נתפסתי עוברת באור אדום במעבר חציה. חיילת, על מדים, מאחרת לאוטובוס לבסיס.
    הייתי נבוכה מכל האנשים מסביבי כאילו תפסו אותי על העברת סמים.
    בקיצור, גם ככה החיים של חיילת די מחורבנים, עכשיו גם הדוח הזה!
    אז שוטרת מבקשת ממני פרטים מתחילה לחפור לי מה עשיתי, איזו נוראית העבירה שלי…
    אני: מתחילה לספר לה שאני לבד בארץ, שאני חיילת בודדה, שאין לי כסף, אין לי עזרה…מתחילה להתחנן על החיים…
    היא: דופקת לי מבט כזה עקום " גם ככה לא הייתי נותנת לך דוח. בפעם הראשונה זו אזהרה."
    אני:

    מאת: אנה שיראל |‏ 31 בינואר 2020 | 12:44
  • סליחה מאשרת את התקנון

    מאת: לילך ברקה |‏ 31 בינואר 2020 | 12:27
  • הייתי בתור לדואר היו הרבה אנשים הדואר נסגר עוד שנייה אמרו מספר אף אחד לא הלך אז נכנסתי לאשנב שילמתי ואז באה מישהי אמרה איזה מבפר את אמרתי 367 אמרה לי אני 367 זה הפתק איזה שלך אמרתי איבדתי כולם וביטחון אמרו לי איזה מספר את אמרתי איבדתי את הפתק זה היה 36 ומשהו בטעות אבל כבר שילמתי אז סליחה וברחתי משם שכולם עם פרצוף כועס …

    מאת: לילך ברקה |‏ 31 בינואר 2020 | 12:26
  • אני סטודנטית לעיצוב בפירנצה איטליה ונתפסתי עוברת על החוקים בקיץ האחרון אחרי חופשה ארוכה בבית בישראל חזרתי לאיטליה אך ויזת הסטודנט שלי הייתה פגת תוקף ולא היו לרשותי מסמכי השהיה שלי, בצאק אין בארץ כבר הבנתי שלא מעלים אותי למטוס מחשש שהביטחון בשדה בפירנצה יחזיר אותי חזרה לארץ… הכל היה לחוץ, לבסוף בעזרתה של אחד הבנות מהצ׳אק אין הזמנו טיסת המשך שתבטיח שאני לא מהגרת לאיטליה ונתנו לי לעבור רצתי מהר לגייט וכובע יפייפה שקניתי בשוק עתיקות נשאר בעמדת הביטחון
    הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

    מאת: קרן ליידרמן |‏ 31 בינואר 2020 | 12:24
  • שלום וברכה.
    גדלתי בבית דתי וכמו בכל בית דתי גם אצלנו לבשנו צניעות…
    הפעם הראשונה שעברתי על החוקים בעיניין הזה זו גם הפעם הראשונה שניתפסתי

    מאת: עטרה הרוש |‏ 31 בינואר 2020 | 12:02
  • כשהייתי קטנה נעלמתי לאמא שלי בקניון… בסוף היא מצאה אותי בחנות ממתקים אוכלת גומי בלי לשלם והמוכר מחזיק אותי מהחולצה

    מאת: עדי |‏ 31 בינואר 2020 | 12:01
  • נתפסתי עוברת על החוקים לפני שבועיים בדיוק
    עברתי רמזור שבדיוק התחלף לאדום ונתפסתי
    קבלתי 10 נקודות ו 1500 שקל כנס
    אין ספק שלקבל את השרשרת מתנה אולי יפצה חלקית על כל הבאסה

    מאת: יובל שקד |‏ 31 בינואר 2020 | 11:12
  • היי, אז אני האמת מספרת סיפור על אבי.
    לפני כמה שנים הוא נתפס ע״י שוטר ויצא מיזה בחמלתו…
    אז ככה, אבי היה בנסיעה ונהג לכיוון הסופר לעשות קניות. בדרך אימי התקשרה אליו (אולי היתה במחזור…) והיא צעקה עליו בשיחה והתלוננה ולא הפסיקה לדבר…. ובום! אבא שלי נעצר ע״י שוטר עובר על החוק ונוהג עם פלאפון בייד.
    בנסיון נואש אבא שלי העביר את הפלאפון לשוטר (כשאימי עדיין צועקת…) והסתכל אליו בחוסר אונים.. השוטר ריחם עליו ואמר לו- ״סע, סע. יש לך להתמודד עם אישתך…״
    וכך הם חיים מאושרים עד היום… ❤️
    * מאשרת את התקנון.

    מאת: ראובן קסידו |‏ 31 בינואר 2020 | 10:53
  • כשהייתי בת 10 בערך אהבתי מאוד את הסדרה קטנטנות ולא תמיד היה לנו כסף לקנות מותרות וכל הזמן בתקופה ההיא היו יוצאים עשרות דברים שקשורים לסדרה והעיקרי שבהם היה עיתונים.
    את חלקם הייתי קונה אם הם היו עם הרבה חומר מעניין לי לקריאה אבל באותה פעם הייתה כתבה קטנה בעיתון שראיתי בסופר ונורא רציתי אותה ואמא שלי לא הסכימה שנקנה את העיתון שעלה יקר..
    הם טיילו בסופר ואני חשבתי שזה בסדר אם אני אגזור מהעיתון רק את הכתבה ואקח.. כשהגענו לקופה קפצו עליי שני מאבטחים ולקחו אותי לחדר צדדי בצרחות שאני גנבת.
    זאת הייתה הפעם הראשונה והיחידה בחיים שלי שהרגשתי גם חוסר אונים וגם פחד מטורף כי באמת שלא הבנתי שזה היה כל כך חמור, ההורים שלי באו וכמובן שילמו על העיתון ובכך נפטרה הבעיה אבל לסופר הזה לא חזרנו מעולם.

    מאת: חני |‏ 31 בינואר 2020 | 10:23
  • נתפסתי כשעברתי את הגבול ועליתי במשקל שזה היה קל מאד ועכשיו חא מצליחה לרדת ואם אקבל תכשיט זו תהיה הנחמה שלי וגם מוטיבצעה להוריד במשקל כל פעם שאראה את התכשיט זה יהיה לי לרמזור

    מאת: שירה |‏ 31 בינואר 2020 | 10:18
  • בשלהי התואר השני שלי הייתי בהריון מתקדם,כל הריונית יורדת שצריך שיהיו שירותים לידך בכל זמן נתון.הייתי צריכה לשירותים,אז התחלתי להאיץ ועברתי ל120 קמש בכביש ריק ולמזלי הטוב ניידת משטרה במקרה התחבאה בצומת והשוטר התעצבן,לאחר בכי תחנונים והסבר כי אני בהריון מתקדם ורק צריכה פיפי,הוא הסכים בטובו ללוות אותי לשירותים בתחנת דלק וציפר אותי בדוח מהירות מפנק וקנס של 1000 שקל. השירותים הכי יקרים שביקרתי בהם

    מאת: רעות |‏ 31 בינואר 2020 | 07:34
  • פעם אחת בבית ספר עשיתי בוחן בשל"ח במקום אחותי התאומה.למדנו באותו כיתה עשיתי ראשונה וקיבלתי 100 והיא בגלל שהיתה חולה היתה צריכה להשלים ביום אחר.לא היה לה כוח להתכונן אז הלכתי במקומה והכי גרוע שקיבלתי ציון פחות ! היא כל כך לא אהבה את זה שהחלטנו לספר למורה שתאומה לא נכונה עשתה בוחן.כך שנתפסתי בעזרת אחותי .מורה אמר שלא יתן לה לכתוב בוחן בעצמה על מנת שפעם הבא לא נתחלף.נכון עד היום הזה לא התחלפנו יותר אף פעם.

    מאת: אלכסנדרה |‏ 31 בינואר 2020 | 00:34
  • נתפסתי עוברת על החוקים כאשר דיברתי בטלפון בזמן הנהיגה :/ (מסוכן מאוד אל תעשו את זה )

    מאת: yasmin |‏ 31 בינואר 2020 | 00:28
  • בתיכון למדתי באולפנא ממש דתית, מקום בו המורים עשו מבחני אמון והשאירו אותנו להיבחן לבד ללא השגחה, מקום בו בנות שטינקרו אחת על השניה אם מישהי העתיקה. אז אני לא הייתי התלמידה מס 1 אבל גם לא הייתי עוברת על החוקים. הייתי ממש טובה בכל מקרה במעשה הבא, אי אפשר להאשים אותי עם העומס שהיה. בבגרות בתנ"ך, לא הספקתי ללמוד את הכל אז עשיתי סימנים בתנ"ך עצמו שגם ככה היו בו סימונים מהלימודים של אחותי הגדולה.זה גרוע כי אסור לכתוב על תנך וגם כי זה נחשב העתקה.לידי הנחתי מים וכמה ממתקים לחיזוק הנפש. טוב התחלתי את הבחינה. באמצע, פתאם נגשה אלי המשגיחה. רק מציינת שהיא היתה אחות של הרבנית מנהלת המוסד. דבר שכשלעצמו מרתיע מאד.היא מסתכלת עלי ומתקרבת עוד ועוד כולה מרוכזת בי. הלב שלי צנח, הייתי מוכנה כבר לבכות ולהתחנן על הבגרות, והיא מתקרבת מסתכלת לי בתנך ואז פונה אלי ואומרת "אפשר מסטיק"?. זהו. ירד לי הלב לגמרי!!!

    מאת: אפרת |‏ 30 בינואר 2020 | 23:47
  • זוכרת את עצמי ילדה בת 10, אחה״צ אמרתי להורים שלי שאני הולכת לחברה ובכלל הלכתי עם חברה אחרת ושני ילדים מהכיתה לסיבוב בקניון. חזרתי בשעה 21:00 בלילה כשבזמנו לא היו קיימים הפלאפונים ולא היה ניתן לאתר אותי! אני בחיים לא אשכח את המבט של אמא שלי כשנכנסתי לבית. היא הייתה קפואה ומודאגת מאוד ובעיקר מאוכזבת ממני, היא התקשרה לבית של אותה חברה שכביכול אליה הלכתי והבינה שבכלל לא נפגשנו… זה זיכרון ילדות שחקוק לי בראש כיוון שזה לא היה אופייני לי בכלל…

    מאת: דורין אילוז |‏ 30 בינואר 2020 | 23:07