מתנה בשישי: 500 שקלים ל-Roni Khan

ספרו לנו מה הדבר הכי מרגיז שקולגה שלכן עושה ואולי תזכו ב-500 שקלים ל-Roni Khan

מאת  | ‏ 16 ינואר 2020

מתנה בשישי (צילום: diTales studio)

מתנה בשישי (צילום: diTales studio)

בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשות מלאות הסטייל של FF, והשבוע:

500 שקלים לרכישת תכשיטים ב-Roni Khan

כל שעליכן לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה:

מה הדבר הכי מרגיז שקולגה שלכן עושה?

*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל

שווי המתנה: 500 שקלים
ניתן להשיג בסניפי הרשת ובאתר

**הזוכה תיבחר מבין המגיבות לפוסט עד יום א', 19/1/20 בשעה 12:00

***בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

הזוכה משבוע שעבר ב-500 שקלים לרכישת הלבשה תחתונה של Simone Perele באפרודיטה היא בר, שסיפרה לנו מה מתנת יום ההולדת הכי שווה שקיבלה: "למאז ומעולם חלמתי להיות מעצבת אופנה, כל הילדות הייתי דבוקה למסך כשהיה פרויקט מסלול, הייתי מאיירת סקיצות כל הזמן ופשוט הייתי מדמיינת את השם שלי באורות מנצנצים. כשהייתי בת 16 אמי קנתה לי מכונת תפירה, שצמודה אליי כבר כמעט 10 שנים – המתנה הכי מרגשת ומלאה בחלומות שקיבלתי אי פעם".

  • הקולגה שלי כל היום מדברת על הילדים שלה.
    והדבר היחיד שעולה בדעתי זה רק GET A LIFE
    במאמר מוסגר..גם לי יש…

    מאת: רינה |‏ 27 בינואר 2020 | 13:41
  • הקולגה שלי לקח קרדיט על העבודה קשה שאני עשיתי, שבועיים של עבודה רק כדי שהוא יזקוף את זה לזכותו..וילקק לבוס הגדול..

    מאת: אסתר |‏ 21 בינואר 2020 | 12:38
  • יצאה עם האקס שלי, והיום אמא לחמשת ילדיו

    מאת: שרה |‏ 19 בינואר 2020 | 11:58
  • כל יום שישי באותו המקום ואותה השעה היא עודנה מעלה לי עשן מהאוזניים. מתחזרת עלי תרתי משמע. לכל אחת מאיתנו יש דוכן קאפקייקס ביריד האוכל במדרחוב- ההבדל הקטן אך העצום הוא שאלו שלי עשויות עבודת יד. שלה נעשים במפעל של המשפחה שלה- לי לוקח להכין עשרה בזמן שאצלה מכינים מאתיים באותה שעה.
    ולכן כדי לשבור לי המכירות והמוטיבציה, אותה קולגה ליריד, לסוג האוכל ולמתחם לאט לאט מעתיקה ומתחקה בצורה תעשייתית על הסגנון הצורני והחיצוני של אלו שלי וכמובן מוכרת בחצי מחיר שלא לדבר על הטעימות שהיא מפזרת בכל עת.
    במחירי הייצור שלה כמובן שאין לה כמעט מה להפסיד-מזל שמבחינת הטעם שלי לוקחים ובגדול כך אומרים כולם אבל מאוד קשה לשרוד בנקודת פתיחה כזו בכל שבוע מחדש.

    מאת: שושנה |‏ 19 בינואר 2020 | 11:51
  • קלוריות, לרזות או פשוט לא להיות. הכול החל בדיוק לפני שנתיים כשהתחלתי בניסיון אמיתי להוריד במשקל. החשק העז התעצם כנראה גם בזכות עבודה בת שנים כפקידת קבלה בחדר כושר. אני וזו שעבדה לצידי שם במשמרות בקבלה הפכנו לבסטיות.קולגות בלתי נפרדות. לזכותה יאמר, שהיא ביוזמתה החלה במסע דירבון אינטנסיבי מולי להשיל מהמשקל במיוחד שנקודת הפתיחה שלי היתה מספר תלת ספרתי בק״ג כשהיא שוקלת בדיוק מחצית מכך. כשהגיעה ההצלחה והקילוגרמים נשרו באיטיות פתחתי קבוצת פייסבוק לשיתוף במסע חיי- הקבוצה צברה המון אוהדות והחלתי לבקשת הקבוצה במסע הרצאות מבית לבית על המסע שאני עוברת.אותה חברתי לעבודה …זו שדירבנה אותי,מסתבר לא אהבה את האהבה שקיבלתי מהסביבה ופתחה לעצמה גם היא קבוצת פייסבוק מקבילה רק שמראש לא היה לה ממה להרזות מהשישים קילו שתמיד שקלה למרות שטענה שהשילה ארבעים.מעולם לא שברתי לה את המילה. מעולם לא סיפרתי את האמת. שהיא תמיד היתה רזה. לעבוד בקבלה הפסקתי. אבל ההצלחה האמיתית שלי לפני קהל החברות למסע הוא הנצחון הפרטי שלי.

    מאת: הדר |‏ 19 בינואר 2020 | 11:23
  • אצלנו בעבודה מקבלים בונוסים על מכירות . זה כל כך מרגיז שאני עוזרת למישהי בייעוץ ומדידות, דקות ארוכות,והכי מכל הלב… בונה לה אאוטפיטים מנצחים עם מלא פריטים שאיתם היא אמורה ללכת לקופה ולציין בפירגון שאותו אני מקבלת בלייב ברגע ששואלים ״מי עזר לך״ את שמי אבל בקבוע , שנייה לפני שהלקוחה שלי מגיעה לקופה , אותה קולגה לצוות המכירות מציעה לה עזרה בסחיבת הבגדים(בלבד כמובן) לקופה ושם הקופאית כבר מניחה וטועה בענק(שוב ושוב) שאתה מוכרת עצלה היא זו שמכרה לה….ואני נדרשת פעם אחר פעם לתקן את השגיאה המביכה…. מרגיזזזזזז שיא!!!!

    מאת: לירון |‏ 19 בינואר 2020 | 11:21
  • הקולגה שלי זה בן הזוג. שנינו עובדים מהבית כרגע, והדבר שהכי מרגיז שהוא עושה זה.. לנשום!.
    כשאני עובדת מהבית אני עושה במקביל גם מלאכות בית, כביסות, בישולים, קניות וסידורים. וכשהוא עובד מהבית הוא לא רואה כלום מלבד העבודה. כשאני מנסה לדבר איתו הוא אומר שאני מפריעה לו. אז- הנוכחות שלו וגם אי הנכונות שלו לתקשר זה הדבר הכי מרגיז שהוא עושה.

    ogmichal@hotmail.com

    מאת: מיכל |‏ 19 בינואר 2020 | 10:42
  • יש לי בעבודה קולגה שהיא סוס עבודה אבל קוטרית לא מהעולם הזה שרואה את השלילי בכל דבר, אמא פולניה קטנה לעומתה. הדבר הכי מעצבן שהיא עושה זה פשוט להיות היא. היא תמיד תיכנס למשרד ותספר כמה היא כבר רוצה לפרוש, כמה שכולנו משגעים אותה וכמה שהכל רע, ואם אין משהו ספציפי להעיר תסמכו עליה שהיא תמציא משהו. פעם החדר שלי לא מספיק מסודר, פעם הבאתי עוגה אז העוגה לא מתוקה מספיק או מתוקה יתר על המידה או לא נראית מספיק מגרה, המוזיקה רועשת לה מידי או שהחולצה שלבשתי לא מחמיאה לי. גם אין לה שום בעיה ואני אפילו חושדת שהיא נהנית מלהגיע אלי באמצע ארוחת צהריים כשאני יושבת עם חברות ולהציק לי עם שאלות.

    מאת: לרה |‏ 19 בינואר 2020 | 10:41
  • הדבר הכי מעצבן זה לאחר ולהבריז דקה לפני שקבענו!לא אוהבת שהורסים לי את התוכניות .ועוד בלי להודיע מראש. עבדנו על זה ועכשיו יש אווירה יותר טובה =)

    מאת: שירי פולק |‏ 19 בינואר 2020 | 09:37
  • הדבר הכי מרגיז שהקולגה שלי עושה הוא רעשים בלתי נסבלים מכל מיני סוגים:
    שיחות זועמות בקולי קולות לנותני שירות,

    ריכולים משעממים ובלתי נגמרים עם החברות שלה

    והשיא אכילה של דברים רועשים: קרסום תפוח,גזר,פרכיות…כאילו היא חייבת לאכול את הדברים הכי רועשים…וכמובן היא מסיימת כל ארוחה ונישנוש בקולות ניקוי שאריות האוכל עם הלשון… :(

    מאת: אורטל |‏ 19 בינואר 2020 | 09:24
  • יש לי קולגה נהדרת. ממש מושלמת. אנחנו חברות ממש טובות, דואגות אחת לשניה כמו אחיות, יש לנו נושאי שיחה משותפים, אפילו טעם קרוב בבגדים- ממש קולגה מושלמת. אז מה מעצבן בה? שהיא לא מסתדרת עם הבוסים ומסתכסכת איתם שוב ושוב ולכן החליטה לעזוב את העבודה… ואני נשארת פה לבד:( לא מעצבן ממש מצידה??

    מאת: מיטל |‏ 19 בינואר 2020 | 09:01
  • יש לי קולגה שתמיד צריכה להביע את דעתה , בכל נושא היא מומחית ויודעת הכי טוב. היא תיכנס תמיד באמצע שיחה פרטית ותביע את דעתה בחוסר טאקט מוחלט! דוגמא משבוע שעבר, עלינו ביחד במעלית והייתי עם מעיל פאפי אובר סייז מהמם שקניתי רק יום לפני כן והתלהבתי ממנו מ-א-ו-ד, מה היא אומרת לי? איזה מעיל חם ונפוח, הוא ממש מוגזם לחורף הישראלי… למרות שאני משתדלת כבר לא כל כך להתייחס לדבריה היא עדיין ביאסה אותי על הבוקר ובמקום להיכנס עם חיוך למשרד נכנסתי חמוצה.

    מאת: שירן |‏ 19 בינואר 2020 | 09:00
  • הקולגה שלי אוכל מול הפנים שלי, בחדרון קטן וחנוק – דגים, עוף, ממולאים משבת כל מה שאפשר רק לדמיין.
    אם זה לא מספיק – הוא אוכל עם קולות רקע וזה מחרפן אותיייי ! הפיתרון שלי הוא לצאת להפסקת התרעננות במהלך הרבע שעה הזו , לחזור ולפתוח את החלון שלי ולנשום החוצה עד שהריח יתפוגג

    מאת: ליטל |‏ 19 בינואר 2020 | 08:38
  • קולגה שלי לעבודה, כל הזמן מקניט אותי, אשמח לזכות יש לי ילד על הרצף

    מאת: הדס דביר |‏ 19 בינואר 2020 | 03:26
  • מחזירה את קרטון החלב למקרר כשהוא ריק ולא טורחת להגיד לאף אחד……

    מאת: נטע |‏ 18 בינואר 2020 | 22:49
  • כדי להתחבר למחשב במשרד אצלנו צריך להכניס כרטיס לקורא הכרטיסים, אחרת אי אפשר להתחבר. יש לי קולגה שמאוד אוהב להציק וכל פעם שאני יוצאת מהחדר ומשאירה בטעות את הכרטיס בתוך הקורא הוא לוקח אותו ומחביא אותו במקומות מאוד מקוריים (כמו להדביק אותו על המזגן)

    מאת: אביה |‏ 18 בינואר 2020 | 21:29
  • מכירים את האנשים האלה שמתווכחים רק לשם הוויכוח? עכשיו דמיינו שאדם כזה נמצא אתכם בצוות. בכל ישיבה, על כל רעיון. אה, והוא גם חייב להגיד את המילה האחרונה

    מאת: אריאל |‏ 18 בינואר 2020 | 20:33
  • בוקר אחד החליטה קולגה לשתף אותי בכך שחלמה עליי והגדילה לעשות כשסיפרה לי על כך שדיברה על החלום עם הפסיכולוגית שלה. עמדתי מולה בהשתאות, תהיתי מה לעשות עם המידע והשתדלתי לעצור את עצמי מלשאול- מה, לכל הרוחות, את רוצה מחיי??

    מאת: עדי |‏ 18 בינואר 2020 | 20:25
  • לפני כשנתיים הכרתי את מ' הקולגה מהעבודה, בהתחלה לא הבנתי למה היא לחוצה כלכך וכל הזמן שמה לב לפרטים הקטנים וכל הזמן העירה לי. שאר הקולגות שכבר הכירו אותה הזהירו אותי ואמרו לי שהיא "קצת" בעייתית בעבודה. אמרתי לעצמי שזה לא יפריע לי ואני אזמין אותה לצאת איתי לבילוי אחרי העבודה. בבילוי הבנתי שיש לה OCD קשה מאוד ואף סיפרה לי את סיפור חיה. זה מדגיש כמה חשוב לא לשפוט מהרגע הראשון ולהביע הבנה אמיתית אחד כלפי השני.

    מאת: אילנית |‏ 18 בינואר 2020 | 20:20
  • הקולגה הכי מנחוס וחסר טאקט! כשמגיעים מאוחר – אומר בקול רם “מה קרה, לא התעוררנו?”, כשיוצאים אפילו רבע שעה מוקדם יותר – שואל מול כולם “חצי יום?” או “מה, אין יותר עבודה?” והכי הזוי זה שהוא אבטלה סמויה – יוצא להפסקה כל שעה, חופר על כל נושא שהיה בחדשות, עושה שיחות בקולי קולות…קטע לא מובן

    מאת: שיר |‏ 18 בינואר 2020 | 17:49
  • השותפה שלי לחדר במשרד מדברת לעצמה! העבודה שלנו כעורכות דין בתחום הציבורי דורשת מעבר על תיקים, בחינת ראיות והכנת חוות דעת. בקיצור – ריכוז.
    הבחורה שאיתי קוראת קטעים בקול רם, מתרגזת בקול רם, מתלבטת בקול רם..
    זה משגע ברמות..
    ואם לא הייתי מתה עליה, הייתי מסלקת אותה לטובת מקלפת הקלמנטינות התורנית

    מאת: אורית |‏ 18 בינואר 2020 | 17:36
  • שבת שלום ומבורכת לכולם המתנה אכי גדולה בעולם שנעמה יששכר תחזור הביתה בשלום

    מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) |‏ 18 בינואר 2020 | 17:32
  • הדבר הכי מעצבן שקולגה יכולה לעשות זה לאכול קלמנטינה! כל יום. 2.

    מאת: נעמי |‏ 18 בינואר 2020 | 17:16
  • קולגה שעבדתי איתה לפני שנים- שיקרה לי. התפנה איזשהו פרוייקט היכן שעבדנו. לה היה יותר ותק, אך בעבר עשינו פרוייקטים יחד. היא אמרה לי "הלוואי שהיינו יכולות את זה ביחד" "איזה כיף זה יהיה" פינטזה ובילבלה לי את השכל כשבפועל היא כבר נתבקשה לעשות את הפרוייקט הזה לבד. במקום להגיד לי בפנים היא "מרחה " אותי מספר ימים עם טקטיקות ורעיונות ששתינו נעשה זאת… כשנודע לי לא ממנה שהיא כבר ממזמם קיבלה את הפרוייקט הרגשתי סכין בגב…

    מאת: דפנה |‏ 18 בינואר 2020 | 17:08
  • הדבר הכי מרגיז שהקולגה שלי עושה זה שבמקום לעבוד כל היום היא מדברת רק על קניות באיקאה! כיסאות, מנורות, שטיחים, ספות, ואפילו מחבתות! הצילו!

    מאת: לימור מכלו |‏ 18 בינואר 2020 | 16:42
  • הקולגה שלי סופר רזה! ואם זה לא מספיק, היא מכינה קינוחים מדהימים ששומרים עליי שמנמונת. נראה לי שזו מזימת העל שלה.

    מאת: ספיר |‏ 18 בינואר 2020 | 12:52
  • הדבר הכי מרגיז הוא שבמהלך העבודה היא מציעה הצעות ייעול באמת טובות ומי שאמורה ליישם את רובן היא אני היות ואני במשרה מלאה והיא לא לכן היא לא יכולה לעשות ,ואין מספיק זמן להכל !!

    מאת: הדר |‏ 18 בינואר 2020 | 09:23
  • אני סובלת ממיזופוניה. למי שלא מכיר, זו הפרעה שבמסגרתה יש צלילים מסוימים שממש מסוגלים להוציא אדם משפיותו. ההפרעה משתנה מאדם לאדם בעוצמה של כמה שזה משפיע עליו ובצלילים הספציפיים שמפריעים לו/ה.
    אני מאוד רגישה לקנאקים באצבעות וללעיסה של דברים מסוימים.
    אני יושבת במשרד עם עוד 2 בנות. אחת מהן אוכלת תפוח כ-ל יום. לפחות אחד, לפעמים יותר. כל פעם שאני רואה את היד שלה מושטת לכיוון השקית, אני מפנה את עצמי מהחדר לכמה דקות, עד שהיא תסיים.
    הבחורה השניה אוהבת ללעוס מסטיקים. מילא ללעוס, אבל היא גם עושה את הבלונים הכי מעצבנים ביקום. ברמה שזה מוציא אותי מריכוז כל פעם מחדש והיא מתנצלת כל פעם שהיא רואה אותי יורה קרני לייזר מהעיניים שלי לכיוונה.

    תכלס, אחרי קריאת התגובה שלי, יש מצב שיותר הגיוני שהן יכתבו תגובה עליי, אבל.. זה מה יש D:

    מאת: שלכת |‏ 18 בינואר 2020 | 01:03
  • אחת המנהלות רבה איתי בעבודה שלי רבה איתי בגלל שהיתי צריכה לצאת יותר מוקדם מהעבודה כדי להספיק להגיע לאוטובוס האחרון הביתה, היא לא הרשתה לי לצאת ולא הציעה אלטרנטיבה אז חזרתי ברגל הביתה..

    מאת: ניצן |‏ 18 בינואר 2020 | 00:35
  • מישהי מהעבודה שמה את הטלפון שלה במשרד על סטאטוס לא זמין וכל השיחות מגיעות רק אלי! וכשאני רוצה להעביר לה שיחה והיא לא זמינה היא אומרת תמיד ״אוי יש לי בעיה עם הטלפון הוא כל הזמן עובר למצב לא זמין מעצמו״…. נו באמת?! יש יותר מרגיז מזה??

    מאת: דורין אילוז |‏ 17 בינואר 2020 | 23:39
  • לא עושה כלום ובסוף אומרת שאני עצלנית

    מאת: תאיר צדיק |‏ 17 בינואר 2020 | 22:49
  • מלצור זאת עבודה לא פשוטה. גם מבחינה פיזית וגם מבחינה מנטלית. לא פעם במשמרת יש מצבים של ״פיקים״ מצבי לחץ ועומס שיש לך מליון משימות לעשות בבת אחת ומלא ריצות לעשות כדי שאף לקוח לא יקבל את המים שהוא ביקש רבע שעה אחרי הזמן, ואף אחמ״ש לא יכעס שיש שולחן שעדיין לא סידרו אותו. במצבים האלה הכי חשוב זה לעבוד ביחד ולעזור אחד לשנייה לצלוח את ה״פיק״ בהצלחה. אין ספק שהדבר הכי מעצבן זה כשבזמן הזה קולגה זורקת עלייך מלא בקשות אבל במקביל מעדכנת אותך חצי שעה אחרי שביקשת ממנה משהו שזה לא קרה.

    מאת: ענבל |‏ 17 בינואר 2020 | 20:49
  • הדבר המרגיז ביותר הוא כשאני מעלה תמונה לאינסטוש או לפייסבוק עם בגד חדש שרכשתי בשילוב לא קונבנציונלי עם אקססוריז מפתיע כמו כובע מדליק או עם נעלים בצבע מנוגד לבגד אך משתלב מצוין ויוצר לוק מדליק וברוב תמימותי אני נותנת קרדיטים למעצבים / רשתות מהם רכשתי- ואותה קולגה שעוקבת אחריי ברשתות החברתיות (וכל הפרטים מהיכן כל דבר מונחים לפניה) בלי בושה משחזרת בול את המראה שלי ומגיעה למשרד בלוק זהה. וסוגרת לי את האופציה להגיע באותו לוק מקורי שלי למשרד

    מאת: לירית |‏ 17 בינואר 2020 | 18:37
  • בעבודה אני והקולגות שלי נמצאים בחדר וכולם עם אוזניות גדולות ובקושי שומעים משהו אחלא אם כן אתה בהפסקה כלומר בלי האוזניות ואז האימה.. אחת מהקולגות שלי פשוט לא שומעת ומפליצה מלא לא יודעת אם יותר מרגיז או דוחה

    מאת: קורל |‏ 17 בינואר 2020 | 18:01
  • הקולגה שלי לעיתים לא מאפשרת למנקה לנקות את המשרד ואז אני מקבלת משרד מלוכלך..
    ואם זה לא מספיק אז היא משאירה פירורי אוכל על הרצפה..גאד. אני מוצאת את עצמי אוספת לקוקו ומתחילה לנקות הכל..אוהבת אותה בשאר הזמן

    מאת: טניה |‏ 17 בינואר 2020 | 16:53
  • קצינה שהייתה איתי בגדוד הפכה אותי לשעון מעורר שלה כל יום ועוד עשתה לי אופציה של ״נודניק״ של כל חמש דקות לבדוק שהיא באמת מתעוררת.

    כל בוקר היה לוקח לי בערך שעה להעיר אותה.

    מאת: קורל |‏ 17 בינואר 2020 | 13:49
  • לועס טוב טוב טוב אוכל מסויים, מוציא לי את הלשון עם האוכל הלעוס ונותן לי לנחש מה הוא אכל.
    Dikla1211@gmail.com

    מאת: דקלה |‏ 17 בינואר 2020 | 13:27
  • מתחילים לשבת על משהו חשוב בעבודה אבל היא כל הזמן עוברת נושאים ולא מספיקה להתפזר. ככה שבסוף ישיבה של שעה הופכת לשעתיים בלי שסגרנו את הנושא הראשון שעליו בכלל רצינו לשבת :)

    מאת: ענבל שטרית |‏ 17 בינואר 2020 | 13:05
  • אני חייבת להגיד שיש לי אחלה אנשים בעבודה אבל עדיין יש קצת אנשים שמונעים מפחדים והרבה פעמים מתחזקים מלהחליש את מי שמולם וזה יוצר סביבת עבודה לא נעימה…

    מאת: טל סולומון |‏ 17 בינואר 2020 | 12:45
  • מכינה קפה בלי לשאול אותי אם אני רוצה גם!! ;0)
    בעבודה זה ממש לא פייר, צריך חיזוק :)

    מאת: אפרת |‏ 17 בינואר 2020 | 12:35
  • הדבר הכי מרגיז שוקולגה שלי עשה לי זה לקחת קרטיס על עבודה שאני עשיתי!! כןכן שמעתם נכון – אני הייתי אחראית על פרויקט שכביכול היה אמור להיות משותף ואז ברגע ההצגה הוא לקח את כל בקרדיט!

    mishel_ma@hotmail.com

    מאת: מישל |‏ 17 בינואר 2020 | 11:35
  • אכל לי את האוכל של אימא מהמקרר של העבודה למרות שהיה כתוב עליה שם

    מאת: נועה שרביט |‏ 17 בינואר 2020 | 11:04
  • הכי מעצבן שהקולגה שלי אוכלת לי את הפירות שאני שמה במקרר בעבודה בלי לשאול לפני

    מאת: ענבר |‏ 17 בינואר 2020 | 10:48
  • פותחת קלמטינה ב9 בבוקר!!!

    מאת: עדי זינגר |‏ 17 בינואר 2020 | 10:46
  • אני עובדת במעבדה כימית ולאחת הקולגות שלי יש הרגל מאוד מעצבן.. כל פעם שיש לה זמן המתנה ואין לה מה לעשות היא פשוט מתיישבת לידי במעבדה ומסתכלת עליי עובדת.. ההסתגלות הזו יכולה להגיע גם לשעה ומאוד קשה לעבוד שמשהו פשוט בוהה בך

    מאת: הילה |‏ 17 בינואר 2020 | 10:36
  • אתחיל ואומר שאני פריקית של ניקיון, מוניקה מחברים קטנה לידי. כשאני עוזבת את המשרד בערב אני דואגת שהפח יהיה מרוקן, והשולחן נקי פיקס. השותף שלי למשרד מגיע כמעט תמיד בבוקר לפני ואיכשהו בכל יום מחדדדש מצליח לטנף לי את השולחן עבודה, טישואים משומשים מפוזרים על השולחן, פירורים ממאפה בוקר איכשהו תמיד מגיעים למקלדת שלי ותמיד גם יש קליפה של איזה פרי בפח, בחורף זאת קליפת קלמנטינה ואז בכלל אני חוטפת ג'ננה. וככה כל בוקר אני מתחילה בניקיונות החדר

    מאת: לנה |‏ 17 בינואר 2020 | 10:27
  • קולגה שלי לעבודה מגיעה כל יום עם ארוחת בוקר, לרוב מדובר בסלט שווה ביותר וארוחת צהריים בסגנון בריאותי. אני מקסימום מביאה פריכיות או אבוקדו. מיותר לציין שהיא אוכלת מולי בהנאה ותאווה.

    מאת: שירי ילין |‏ 17 בינואר 2020 | 10:24
  • עד לא מזמן עבדתי עם בחור באותו תפקיד וכשהיו לי רעיונות הייתי משתפת אותו. לאט לאט גיליתי שהוא מציג אותם לבוס שלנו כאילו היו שלו! הבוס שלנו לא יישם את כל הדברים האלו, ובגלל זה גם לקח לי זמן להבין את המשחק שלו, אבל הוא בהחלט אהב את היוזמה והחשיבה שלו, וקידם אותו. מקולגה הוא הפך להיות המנהל הישיר שלי, ואחרי כמה חודשים התפטרתי. מה שכן, זה רק לימד אותי to speak up, ושיוזמה, כריזמה, וחשיבה על טובת העסק אלו תכונות חשובות (ולאו דווקא הרעיונות עצמם), ושמי שלא מנסה לא מצליח. היום אני בתפקיד יותר בכיר בחברה אחרת.

    מאת: נועם |‏ 17 בינואר 2020 | 09:14
  • אני עובדת כטלרית בבנק כבר שנה ושתי הקולגות שעובדות איתי (אחת שעובדת בבנק 3 שנים והשנייה שהגיעה לעבוד בבנק רק חודשיים לפניי והן חברות מאוד טובות ) עדיין אומרות לי כל הזמן מה לעשות כאילו הן הבוסיות שלי . הן מחלקות את העבודה בינינו בצורה לא הוגנת כך שכל העומס נופל עליי בזמן שהן יושבות וצוחקות ביניהן ובקושי עושות משהו , אני מגיעה לעבודה בחוסר חשק ובעיקר מרגישה שחזרתי לתקופת הצבא שבה היתה לי מפקדת שהיתה נותנת לי פקודות והייתי חייבת לה דין וחשבון על כל דבר וזה ממש מבאס אותי .

    מאת: שני |‏ 16 בינואר 2020 | 23:38

השאירו תגובה