שעון יד של ELLE במתנה

בחורה של בוקר או דווקא פורחת בלילה? | ספרי לנו על השעה האהובה עלייך ביום ואולי תזכי בשעון במתנה!

מאת  | ‏ 13 ינואר 2012
שעון יד של ELLE במתנה

צילום: יח"צ

שווי המתנה: 645 ש"ח

בכל יום שישי נחלק מתנה לגולשים מלאי הסטייל של FF. השבוע תוכלו לזכות בשעון יד לבן מבית המותג "Elle". כל מה שאת צריכה לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות על השעה האהובה עלייך ביממה ולמה. התשובה המקורית ביותר תזכה את הכותבת בשעון שבתמונה.

* הזוכה ייבחר בין המגיבים לפוסט עד יום א', 15.1.2012, בשעה 12:00
* בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
* את השעון ניתן להשיג ברשת רויאלטי, טלפון לבירורים: 03-5272540

 

הזוכה במגפונים של ג'פרי קמפבל מהשבוע שעבר היא לאורה שסיפרה לנו על הספר הכי טוב שהיא קראה השנה:

ילדה ג'ינג'ית וחולמנית
"כשהייתי ילדה, פעמיים בשבוע היתה מגיעה לחזית בית הספר היסודי ספרייה ניידת, כמו אוטו-גלידה רק עם טעמים של ספרים. אני זוכרת היטב את תחושת העקצוץ הזו בגוף למשמע הצליל של האוטו-ספר מתקרב, את הריצה אליו בשנייה שנשמע הצלצול ואת הריח הזה, הממסטל, של ספרים חדשים וישנים שמילא אותו. באחת הפעמים, הסבא עם העיניים הטובות שנהג את הספרייה שלו בדרכים (או כך לפחות אני זוכרת אותו), שם לי ביד ספר, עם כריכה ירוקה וילדה ג'ינג'ית. "קחי, זה בשבילך". כבר בדרך הקצרה הביתה, "אן מהחווה הירוקה" ואני הפכנו לנשמות אחיות (כמו שהיא לימדה אותי שקוראים להן). השנה, בגיל 29, שבע עשרה שנים אחרי הפעם הראשונה ההיא, פגשתי שוב את אן, בתרגום מחודש של שלושת הספרים שליוו את ילדותי. בפגישה המחודשת הזו, אן נשארה כשהיתה, אותה היתומה הג'ינ'ית, שצמאה לאהבה ולחברות ולשמלות תפוחות שרוולים. אני לעומתה, גדלתי קצת מאז, אבל עדיין נזכרת בגעגוע בילדה שהייתי, שהרגישה גם היא לפעמים לא לגמרי שייכת למציאות האפרורית, והיתה מוצאת עצמה חולמת על חוות ירוקות, טיולים עם איזה גילברט במשעול האוהבים, והרפאתקאות ביערות מכושפים. גם היום אני עדיין חולמת, בין היתר, על נעליים כאלו בדיוק.."

השאירו תגובה

 

  •  השעה האהובה עלי ביותר הוא 22:00 אני אוהבת את השקט והרוגע של הלילה. אז מבחינתי החל היום שלי. אני מקבלת מן זריקת אדרנלין ועושה את כל מה שלא הספקתי או כל מה שלא רציתי לעשות במשך היום: מנקה, מסדרת, מגהצת, מבשלת, מדברת עם אנשים ומעירה את כל מי שרוצה לישון…ס-ת-ם.

    שעה – היא יחידת זמן השווה ל-60 דקות שהן 3,600 שניות
    אני חושבת שהשעה שלי הכי מנוצלת וההספק גדול יותר מכל שאר שעות היממה,
    אשמח לראות את השעון מקרוב ולחכות שהשעה שלי תגיע!

    מאת: הדס |‏ 20 בינואר 2012 | 08:12
  •  לקום בבוקר, לשבת בנחת עם הקפה, להתארגן ולהתקלח בנחת לקראת יום חדש, ולהתחיל אותו ברוגע

    מאת: נעם |‏ 18 בינואר 2012 | 16:36
  • אחרי יום עבודה, לשוב הביתה לילדתי, לקבל חיבוקון אוהב שמשכיח בין רגע את כל צרות ותלאות היום.

    מאת: לירון |‏ 17 בינואר 2012 | 19:10
  •  השעה הכי טובה והכי כיפית שלי היא השעה בה אני מתעוררת בבוקר ושומעת את ציוצי הציפורים
    הציפורים מצייצות וחוץ מהן ישנו שקט מרגיע ששורר מסביב ושום דבר לא מפריע או מוציא מהשלווה
    הראש חלול ונקי משגרת היום ואז אז-מוצאת את עצמי בוקר אחרי בוקר לוקחת את עיתון הבוקר בו אני מנוייה ויושבת על האסלה כמו גבר מצוי והרי אני אישה-לא יכולה להתחיל את יומי ללא ישיבה ממושכת על האסלה וריקון המלאי-חחח-קוראת את עיתון הבוקר ופותרת את התשבץ היומי-בתום שעה ממושכת בנוחיות ממשיכה את הכיף של תחילת היום עם מקלחת רותחת וכיפית-פתיחה ליום שיבוא עלי לטובה

    מאת: ליאת |‏ 16 בינואר 2012 | 20:41
  •  11:11- זאת השעה שאני מרגישה שאני צריכה את הקפה השני שלי עם הסיגריה, וזה כזה תענוג כי מ9 אני מחכה לשעה הזאת

    מאת: lena |‏ 16 בינואר 2012 | 17:31
  • רגע לפני שהכל מתחיל. הרחוב מתמלא אנשים, רעש אוטובוסים מחליף ציוץ ציפורים, אמת הופכת קלישאה.
    תכף כולם יסתכלו, ישאלו , יתעלמו ואני אנסה להזכר מה שכחתי, להתנער מחלום שחלמתי, להסתיר את החור בחולצה, להספיק לא לאחר. הרגע הזה לפני שהכל, כולו שלי. השעה האהובה עליי ביום.

    מאת: ניר |‏ 15 בינואר 2012 | 11:33
  •  כל הנשים שיש להן משפחה וילדים יסכימו איתי שהמטלות הרבות לניהול משק בית וגידול הילדים והבעל גוזלים זמן רב ואנרגיות רבות. לכן כל דקה ודקה שאנו יכולות להקדיש לעצמנו ורק לעצמנו- משקלן זהב.
    לפני כ 10 שנים החלטתי שאני אוותר על חצי שעה משנת הבוקר שלי בשביל הפינוקים הקטנים שרק שעת הבוקר השקטה הזאת יכולה להעניק לי.
    הבית שקט וחשוך ואני יוצאת מהמיטה בזהירות, כדי לא להעיר את בעלי, מחממת מים בדוד וגם בקומקום. לאחר מקלחת מהירה ומעוררת, אני מורחת קרם לחות, קרם גוף, בושם, שמה מהר חלוק ישן וחמים ומפנה את צעדי למטבח. אני פותחת מגירת מטבח ובוחרת משהו מתוק וטעים שכבר מיום לפני חלמתי "לגנוב" לעצמי. ריח הקפה החזק מתפזר בבית, טעמו המעורר וטעם החטיף שאני מרשה לעצמי רק בבוקר וספר טוב- אלה הפינוקים הכי משמעותיים ביום כולו. אני פותחת את היום שתמיד גדוש במטלות בבית ובעבודה בצורה שקטה, נעימה ומפקנת. עכשיו הכי חשוב לא להסחף ולהעיר את הילדים בזמן…

    מאת: טטיאנה |‏ 15 בינואר 2012 | 09:51
  • השעה שי בשבוע היא צירוף של רגע ועוד רגע… רגעים עם בעלי לעתיד. שנינו אנשים עסוקים מאוד וכל רגע שלנו ביחד משמעותי לי במיוחד. אוטוטו החתונה ואנחנו משתדלים לשמר את הזוגיות שלנו ככל שניתן בכדי לא להישאב ללחצים מיותרים… קחו לכם רגע כזה בכל יום עם בן זוגכם הוא מצפה לזה ואני מניחה שגם אתם… אל תתיחסו לקשר כמובן מאליו, כי כל רגע איתו יכול להביא עימו שיחה שלא ציפיתם שבכלל תגיע או אפילו איזה מחמאה שתעשה לכם את היום!!!

    מאת: סיון |‏ 15 בינואר 2012 | 09:29
  •  עוד יום לימודים ארוך ומתיש נגמר. עברנו 8 שעות לימודים בהצלחה. עכשיו רק מהר להרים את הכיסא על השולחן, לשכוח מהלימודים ולעוף הביתה.
    מבחינתי ב3:30 היום שלי מתחיל. הבחירה מתחילה. הכיף מתחיל. אולי הייאוש מכך שאני לא מספיק לומדת מתחיל. אבל מה שזה לא יהיה, זאת הבחירה שלי איך לנצל את הזמן. אז זאת השעה שלי:)
    אני מתארת לעצמי שזאת לא תהיה השעה שלי לנצח, אולי יום אחד אני אקום מרוגשת בבוקר, לקראת יום חדש. אולי בשנה הבאה.
    http://fashionyouwear.blogspot.com/2012/01/survey.html

    מאת: היכל |‏ 15 בינואר 2012 | 08:51
  • אם בשעה יש שישים דקות, בזו שלי-רק שש.
    ושם אין לה, ולא מספר, שאפשר לומר ולקרוא.
    וכשבאה אלי, תחלוף היא ביעף, רק אמצמץ ואיננה.
    ואין היא בלילה, ואין היא ביום, ולא אדע את זמנה.
    כי זו השעה, שעון לא תדע,ולא אור ולא חושך ישפיעו.
    כל יום היא תבוא, ללא התרעה, ליומן צפוף פולשת.
    ומשנה הסדרים, מחליטה בשבילי-
    עכשיו, השעה של היום.
    וזו השעה, היא שעה מפתיעה, היא השעה בה הכול משתבש.
    וכלום לא צפוי, והכול מעצבן, או מצחיק, או עצוב, מרגש.
    שעה שבתוך סדר-יום מתוכנן, משגעת אותי במפתיע,
    זו השעה אותה אוהב והוקיר, ואזכיר גם אחרי שבוע.
    כי הכול כה צפוי, וידוע מראש, ורק היא אף פעם לא תכזיב-
    השעה שממנה אשמח או אכאב,
    זו השעה שלנצח אוהב.

    מאת: חן |‏ 15 בינואר 2012 | 04:13
  • ביום שישי בבוקר יש לי פגישה עם הדיאטנית שלי. זה כבר שגרה של שנים.
    אז אחרי שכל השבוע הקפדתי (או שלא..) ועשיתי ספורט (או שממש לא…) ביום שישי אני קמה מוקדם ומתארגנת לאט לאט ויותר מבכל יום אחר אני נהנית לחשוב על סטיילינג חדש במיוחד לסופ"ש וקצת יותר להתפרע עם צבעים ואקססוריס שיתאימו לשמלות הכי כיפיות בארון.
    אני לוקחת את הזמן להתאפר מוקפד יותר, לסדר שיער קצת כמו גברת ולמדוד בערך את כל זוגות הנעליים שיש לי בארון.
    והשעה וחצי הזו (שבסופה אני יוצאת לבדוק לאן המשקל זז השבוע בתקווה שהוא זז למטה)גורמת לי לחזור להיות קצת הילדה שמתגנדרת מול הארון של אמא ולא פוחדת לנסות ולהגזים ובעיקר היא גורמת לי לצאת מהבית כשאני אוהבת את עצמי יותר למרות שדוגמנית אני כבר לא אהיה ולמרות שבדיוק גיליתי עוד שערה לבנה ועוד איזה קמט קטן.

    מאת: יובל |‏ 15 בינואר 2012 | 01:30
  • כשאני חושבת ישר על השעה שאני הכי אוהבת ביום אני אגיד את השעה שאני אוכלת א.ב- כי מתה על ארוחות בוקר. אבל, יש גם את 5 וחצי בבוקר, שזאת שעה לא אשכח מהצבא, שבאמת הכול כ"כ שקט, קר, מריח כמו אירופה וכיף להסתכל על השמיים ובאמת להצליח לשמוע ציוץ של ציפורים. אבל אז, אני נזכרת בשעה שנמצאים במיטה לפני שהולכים לישון, שאתה לבד ועושה מה שאתה רוצה מבלי שאף אחד יגיד לך מה לעשות. לבד בשקט, שומעת מוזיקה, רואה טלוויזיה או סתם במחשב. אבל אזז אני נזכרת בשעת המקלחת, שאצלנו יש רדיו במקלחת וזו חובה להדליק אותו ולשמוע מוזיקה ויש תנור שמחמם וזה רק את והמקלחת, לא משנה מה יקרה עכשיו בחוץ, את בשלך במקלחת עם השירים שבד"כ את אוהבת (באופן מפתיע!). גם השעה שהולכים לישון עם החבר ונכנסים למצב כפית, אין צריך להסתכל על החיים באופן חיובי ולנצל עד כמה שיכולים כל שעה ביום, כי כל שעה יכולה להיות הכי כייפית אם רק רוצים. לילה טוב :) 

    מאת: דנה |‏ 15 בינואר 2012 | 01:17
  •  לילה עכשיו,
    השעה האהובה עלי החא כמובן בלילה…
    אני פועלת בלילה כמו איה חיית טרף היוצאת לצוד בלילות החורף הקרים עם עיניה היפות…
    אין כמו הלילה – מלחמות -הטורפים הגדולים ביותר יוצאים ויצאו בלילה…
    אני פועלת רק בלילה-חושך. המוזה הטובה ביותר.
    אין ספק שהשעון הזה טוב.
    הוא יעזור לי לקום מחר בבוקר- למרות העירנות של הלילה הקודם, אבל הכי חשוב הוא יעזור לי להוכיח לכל חברי שלהיות בלילה עם חיות- יוצא מזה עוד משהו טוב.

    מאת: אווה |‏ 15 בינואר 2012 | 00:49
  • השעה האהובה עלי היא שש. השעה שש בערב.

    כבר בשם, אם תשימו לב, יש משהו מרגיע: שֵׁשׁ…..ששששששש….

    ובעיקר שש בערב ביום הראשון של החורף. טוב, לא בדיוק חורף. בארצנו הלא חורפית החורף הוא לא מי יודע מה חורף. אז נגיד, לא שיא הקיץ. זה היום הראשון אחרי המעבר משעון החורף ולכן הערב כבר ירד וכל האורות נדלקים במטבחים, בחדרים, בבתים, כשכולם נראים מזמינים וביתיים. ומכיוון שהשעה רק שש עדיין כל החנויות פתוחות והמדרכות מוארות והערב נראה ארוך ארוך.

    צריך לאהוב את השעה שש בערב ביום הראשון של החורף. את השעה השקטה שבין לבין. בין מה שקרה למה שעלול לקרות. צריך לתפוס את השעה הזו, להתענג עליה, למשוך אותה כמה שרק אפשר. כי כבר בשעה שבע אנחנו עלולים להתגעגע אליה מאוד. מאוד מאוד.

    מאת: לימור |‏ 14 בינואר 2012 | 23:49
  • יום שישי שמונה בערב
    ואצלי נכנסת השעה של השקט

    ת"א מתחבאת בשקט
    עוטה על עצמה עוצמה של ילדה נואשת
    האורות מתעממים
    הקולות לאט לאט משתתקים
    ואני בשקט.

    אצלי השקט מגיע
    כמו חבר שלא הודיע
    הוא מחלחל אצלי מאצבעות הרגליים
    לעבר כל גופי המשווע
    מדגדג את עורי
    מעקצץ את גופי
    ועוטף את כולי בהילה של קדושה.

    שקט

    השעה של השקט.

    (זו השעה האהובה עלי..)

    מאת: לירן שמתעוררת בשט |‏ 14 בינואר 2012 | 23:39
  • יום שישי שמונה בערב
    ואצלי נכנסת השעה של השקט

    ת"א מתחבאת בשקט
    עוטה על עצמה עוצמה של ילדה נואשת
    האורות מתעממים
    הקולות לאט לאט משתתקים
    ואני בשקט.

    אצלי השקט מגיע
    כמו חבר שלא הודיע
    הוא מחלחל אצלי מאצבעות הרגליים
    לעבר כל גופי המשווע
    מדגדג את עורי
    מעקצץ את גופי
    ועוטף את כולי בהילה של קדושה.

    שקט

    השעה של השקט.

    (זו השעה האהובה עלי…)

    מאת: לירן (שמתעוררת בשקט) |‏ 14 בינואר 2012 | 23:35
  • השעה שלי לא כלכך מוגדרת, היא יכולה קצת להימתח אבל אני הכי אוהבת אותה בקיץ, כשאני בים, בד"כ אחד מחופי ת"א בימי שישי (דווקא מאלה ההמוניים, ממש בלב ת"א… לא השקטים) לקראת 18:00 (נסו לדמיין שעון קיץ, כשהעולם לא נסגר בפנייך ב-16:00…) כשכולם מתחילים לארוז את עצמם הביתה… מרימים את כל המגבות והציוד מהחוף, השמש רק מתחילה לשקוע, כולם מתחילים לחפש את האוטובוס האחרון… ויש אווירה כזאת (בלי קיטש!) שפשוט מגיעה שבת מנוחה… מתחילים את הסופ"ש בים (עם קרם הגנה, כמובן!!!) ולאט לאט כולם זולגים לארוחת השישי שלהם, שזופים ומרוצים…

    מאת: טוּלה |‏ 14 בינואר 2012 | 23:30
  •  השעה האהובה עליי ביום, היא "שעת רצון" . כמעט בכל יום ניתן למצוא שעה כזו
    מדובר דווקא בשעה שבה הזמן עוצר מלכת, שבה אפשר לרגע להתנתק מחוויות העבר ודאגות העתיד. מדובר בזמן מיוחד, שבו התפילה הפשוטה ביותר מתקבלת.. אותו רגע בו עזרתי או שימחתי מישהו, שהתינוקת שלי חייכה אליי, ששמעתי בשורה טובה, שאהובי נישק אותי ואהבתי אותו יותר מבכל רגע אחר…שעה כזו של התרוממות והתעלות המזכירה לנו כי אין מספיק זמן…..

    מאת: אתי |‏ 14 בינואר 2012 | 23:18
  •  סוף סוף אחרי יום מפרך בעבודה, ושינה עמוקה בהסעה חזרה את מגיעה ל17:30 וזו השעה בה את מרגישה חופשיה,מגיעה למשפחה, לתחביבים שלך, יכולה ללכת חוגי התעמלות, לקרוא ספר טוב ולהתפנק בקפה מהצד. שעה שאפשר לתפוס את כולם בטלפון ולפטפט בלי סוף על החוויות שעברת ביום העבודה.

    מאת: אלינור |‏ 14 בינואר 2012 | 22:42
  • השעה שלי היא השעה 2:00 בצהריים, השעה שאני חוזרת הביתה מבית הספר. אחרי יום לימודים ארוך,מתיש אבל כייפי… אני מאוד אוהבת להיכנס לחדר שלי, למקום האהוב והנינוח שלי, לשים מוזיקה שאני אוהבת לשמוע ולחשוב על היום שעבר! שעה מיוחדת שאני הכי אוהבת ביום שלי.להיכנס ל- FASHION FORWORAD ולהתעדכן בטרנדים חדשים :). זו השעה שלי ♥

    מאת: חגית |‏ 14 בינואר 2012 | 21:52
  • הייתי בארוחת ערב עם החבר הראשון. אכלנו המבורגר. בני 15 תמימים. ואז הוא הסתכל עליי ונישק אותי. עם חיוך מרוח על השפתיים הוא הסתכל על השעון ואז הוא אמר "23:23…אני בחיים לא אשכח את זה".
    אין פעם שאני אסתכל בטעות על השעון ואראה את השעה הזאת ולא אחייך.  

    מאת: לי |‏ 14 בינואר 2012 | 20:29
  •  בלי יותר מידי התפלספויות. השעון פשוט מושלם ואם ישלי אפשרות לקבל אותו בחינם אז מה נעים וטוב.

    מאת: מילי |‏ 14 בינואר 2012 | 20:28
  •  החלום שלי הוא להיות אישה של בוקר…. לקום לצאת לריצה, להתקלח, ולאכול ארוחת בוקר בריאה וטעימה!
    אבל עם הלחץ של הבוקר מי יכול לעשות את זה? (אלא אם כן את קמה בחמש ומבחינתי זאת לא אופצייה, אני צריכה כוח לשאר היום…)
    בגלל זה אני מסתפקת בשעות הערב אחרי שאני מסיימת את המטלות, אני מתקלחת, אוכלת ארוחת ערב בריאה וטעימה (כשהתפריט דומה מאוד לארוחת הבוקר) ויושבת אל מול הטלויזיה עם המשפחה… (כשיש כוח אני יוצאת להליכה… אחרי יום מעייף כבר אי אפשר לרוץ…)
    אבל עם השעון הזה אני בטוחה שאני אוהב את כל שעות היום, כי מי לא יכול לשמוח כשהוא בודק מה השעה בשעון המקסים הזה?

    מאת: שובל |‏ 14 בינואר 2012 | 20:21
  •  היא השעה 12:00,מכיוון שזהו אמצע היום,כל אפשרויות פתוחות בפניך,ואפשר לעשות מה שרוצים.במיוחד לשבת בבית קפה,ולעשות קניות.

    מאת: שירן |‏ 14 בינואר 2012 | 19:47
  •  השעה שלי זו השעה שאני עושה אהבה, זו יכולה להיות כל שעה ביום ועדיין השעה שלי…..

    מאת: שילת |‏ 14 בינואר 2012 | 19:39
  •  השעה המועדפת עלי היא שעה 10.30 בערב כאשר אני מסיינת את כל המטלות שלי בבית וכאשר בעלי מתנתק מכל העולם החיצון ומכל העולם הטלפונים שמטרידים אותו עד השעה הקסומה הזו, וכאשר מגיעה השעה 10.30 אנחנו מכינים לעצמנו תה עם סוג כלשהו של עוגיות ופשוט מתיישבים לנו, מדברים על היום שעבר עלינו, צוחקים נהנים ואחרי זה פשוט הופכים להיות לבן אדם אחד ונרדמים לנו בחיבוק עד למחר ומחכים בקוצר רוח שתגיע השעה 10.30 שוב…..

    מאת: יולי |‏ 14 בינואר 2012 | 19:35
  •  אין שאלה אפילו אני אחת של לילה .
    בבוקר אני ניראת הכי רעה השיער פתאום התחשמל הקול השתנה אין לי כח לכלום ולא התחלתי לדבר על העיינים הולכת ללימודים אבל בערב כמו זריקת אנרגיה של אדרנלין אני רוצה רק לצאת ללבוש בגדים יפים כאילו בבוקר זאת היתה משהי אחרת

    מאת: תהילה |‏ 14 בינואר 2012 | 19:19
  •  השעה האהובה והבלתי מעורערת בשבילי היא שעה שאני מחליטה לעלות לישון ולהכין את עצמי ליום המחרת
    אני אשת מכירות מאוד עסוקה ובמסגרת העבודה כל היום נמצאת בפגישות ובמירוץ אחר לקוחות פוטנציאליים… אני יודעת שהמראה שלי והרושם של הדקה הראשונה עם לקוח הוא החשוב ביותר! לכן, עוד בלילה אני מכינה את התלבושת שאכבד למחרת. אני עוברת על היומן ומנסה להתאים את הבגדים שלי בצורה הכי נוחה לאותו היום… אם יש לי נסיעה ארוכה מחוץ לעיר, אתן את הדגש על נעליים נוחות ולא גבוהות מדי. אם יש לי פגישה עם לקוחות מחו״ל אתן טאצ׳ קלאסי יותר ואמנע מטרנד צעקני שיכול דווקא להיות מושלם בשביל ארוחת צהריים חברית יותר עם משהו אחר…על כל סדר יום שלא יבוא אני מרגישה תמיד שיש לי את היכולת לתמרן, ליצור ולחדש…. זו הרגשה נפלאה לעמוד מול הארון וכמו בציור, פשוט לגוון עם צבעים, הדפסים, גזרות ואביזרים!! אני מרגישה ברת מזל בתור אישה שיש לי את היכולת בשעה אחת מיוחדת ואיכותית- להמציא את עצמי מחדש ואף פעם לא לשעמם את הסביבה….  

    מאת: הדס |‏ 14 בינואר 2012 | 19:09
  •  השעה הטובה ביותר בעולם הזה היא השעה בה אני נמצאת רגע לפני שינה של ממש . בזמן הזה אני מריצה את כל מה שעברתי באותו יום וגם מתחילה לדמיין דברים שאני רוצה שיקרו . אני יכולה לדמיין כל דבר שאני רוצה וזה מה שמיוחד בזמן הזה . הרגעים האלה נותנים לי המון אושר בחיים .
    מאחלת לכם לנסות זאת בעצמכם !

    מאת: קרן |‏ 14 בינואר 2012 | 18:23
  •  וואוו ! איזו שאלה מתעתעת ואיזו תשובה חמקמקה… מה היא השעה המושלמת שלי? האם זו שעת הבוקר שבה אני מתעוררת, מתלבשת, שוטפת פנים ומצחצחת שיניים לעוד יום מלא, עמוס וגדוש בחוויות? האם זו שעת הערב בה אני מורידה מעליי את היום שעבר, נכנסת למקלחת, לובשת פיג'מה ומתכוננת לשינה רגועה? האם השעה הכי הכי זו שעת בין הערביים של יום שישי? שעה שבה אנחנו סוגרים את השבוע שהיה ומכינים את עצמנו לסוף השבוע? כל השעות האלו הן שעות טובות, ולכן קשה לבחור את השעה המועדפת, אבל…. יש רגע כזה, שבו עוצרים הכל והזמן כאילו נעמד מלכת, רגע בו החיים נראים כמו תמונה מסרט, רגע כזה שבו מצליחים לשכוח מהדאגות, מהחששות והפחדים, רגע שבו אין חשיבות למה שחסר, רגע שבו מצליחים לראות רק את הטוב שבורכנו בו. לצערי באינטינסביות החיים הרגע הזה לא מופיע יום-יום, אבל הוא מגיע – בין אם זה באמצע צחוק מתגלגל תוך כדי שיחה עם חברה טובה, בין אם זה בארוחה משפחתית כשסתם יוצאים לאכול פיצה, או לפעמים, לבד לבד לפני שנרדמים, כאנחנו חושבים על התהליך שעברנו בחיינו. אני קוראת לזה "הרגע המושלם" , רגע בו לא חסר כלום, ולכן כל שעה שבה מגיע הרגע הזה, זו השעה הכי אהובה עליי (-:

    מאת: שירה |‏ 14 בינואר 2012 | 18:23
  •  השעה האהובה עלי מאז גיל 14 היא השעה בה אני מציירת במחסן שבביתי.
    בגיל 14 נקלעתי לדיכאון קטן שכל אחד כמעט עובר בשלב מסוים בחיים . זו הייתה תקופה קשה שנגרמה בעקבות המצב החברתי שלי .
    הציור עזר לי להביע את רגשותיי ובעזרתו יצאתי מהדיכאון יחסית מהר מאוד .
    גם אחרי התקופה הקשה המשכתי לצייר ואני ממשיכה גם היום . יש לי גלריית ציור במחסן בביתי ואני מרגישה ששם אני יכולה לפרוק את כל הכעסים , העצב וכל רגש אחר ולהוציא מאותם רגשות מה שנקרא את הטוב שברע – ציורים מלאי רגש שכל אחד יכול להתחבר אליהם בצורה שונה .
    אני חושבת שבאמת בכל רע יש טוב כיוון שבעקבות תקופה רעה מצאתי עיסוק מדהים שאני מוצאת בשבילו לפחות שלוש שעות בשבוע שאני מחכה להן בכיליון עיניים .

    מאת: חן |‏ 14 בינואר 2012 | 18:20
  • בשבילי , יום שישי הוא היום האהוב עלי ביותר בגלל האווירה המיוחדת ובגלל הבישולים לכבוד כולם.
    בשישי אני לא עובדת וזה היום בו אני מקדישה את כל כולי לבישולים מיוחדים ולסידור הבית . לא בטוח שכל אחד אוהב את זה אך אני מתחברת מאוד לבישול ואני מרגישה נפלא כאשר המשפחה טועמת ומשבחת את המטעמים שעמלתי בשבילם שעות כה רבות !
    דבר נוסף הוא האווירה של סוף שבוע רגוע ושקט , אני מדליקה רדיו עם שירי ארץ ישראל הטובה ומתחילה בנקיון הבית לכבוד המשפחה . אחר כך אני עושה אמבט חמים ומתפנקת עם משקה קליל וכמו שציינתי למעלה אני משאירה את הדובדבן שבקצפת לסוף !
    שיהיה לכולנו שבוע נהדר מלא בריאות ושמחה !

    מאת: מיה |‏ 14 בינואר 2012 | 18:07
  • השעה המועדפת עליי ויש לי גם הרגשה שעל כל המקסימות שהגיבו כאן היא השעה שבה את מתעוררת באמצע הלילה ומגלה שנשארה לך עוד שעה שלמה לישון לפני שצריך לקום לעבודה!.
    תחושת האושר הזו היא כל כך עילאית וכל שנותר לעשות זה חיש מהר לעצום את העיניים, להתקרבל בפוך ולהתפלל שזו תהיה השעה הכי ארוכה בעולם…

    מאת: מור |‏ 14 בינואר 2012 | 17:53
  • השעה שאני הכי אוהבת ביממה היא השעה לצאת לעבודה, במקרה שלי היא ארבע לפנות בבוקר!!.
    כל בוקר בשעה 04:00 השעון המעורר מצלצל ואני הולכת לעבודה בתור…. עובדת תברואה (כן כן עובדת ה"זבל").
    כך מתחיל לו יום חדש פוגשים חברים לעבודה ושומעים ברחובות את הדממה ואפילו רואים את הזריחה.
    אז נכון שזו לא עבודה שמריחה נהדר אבל לפחות כשאתם ב11 בבוקר בשיא יום העבודה, אז אני מתכרבלת לי בבית במיטה :)

    מאת: לימור |‏ 14 בינואר 2012 | 17:01
  •  השעה המועדפת עליי ביום היא 12 בלילה , זוהי השעה שבדר"כ אני הולכת לישון. מאותה השעה מבחינתי אני מתנתקת מכל היום המטורף שהיה לי ומתחילה לחשוב על הדברים המטורפים שאני רוצה ומחכה להם ומצפה להם כל יום ויום שיקרו ויתגשמו בעיקר. ולרוב גם בגלל שאני חושבת עליהם ליפני שאני הולכת לישון , אני גם חולמת על זה וקמה עם חיוך :) אפשר לומר גם שהרגע הזה ממש ליפני שאני נרדמת זה מין רגע של תקווה בשבילי , אני אומרת תודה על מה שיש לי ולעתים מוסיפה בקשה חשובה , לא משהו חומרי שאפשר לקנות בכסף. יותר בכיוון בריאות ואהבה :)

    מאת: שי |‏ 14 בינואר 2012 | 15:21
  •  כשכולם כבר ישנים..אני מתעוררת לחיים.
    בן זוגי חוזר מהעבודה ב12 בלילה..ואנו יושבים יחד עד 3-4 לפנות בוקר..כאשר כל העולם כבר שקט..אין רעשים מבחוץ וזה מרגיש כל כך נקי.
    אין לנו אפשרות לצאת לחופשה,ומבחינתנו זהו החופש שלנו.יושבים במרפסת עם איזה משקה,עטופים בשמיכת פליז..ופשוט..נושמים.

    מאת: שירן |‏ 14 בינואר 2012 | 14:06
  •  הזמן שאני הכי מחכה לו בשבוע הוא אינו זמן מדויק אך הוא זמן חשוב מאוד מאוד בשבילי . יש לי הסכם קטן עם עצמי שאומר שבכל שבוע אני חייבת לעשות משהו בשביל עצמי ומשהו בשביל אחרים (לא כולל עזרה לבעל , לילדים או למשפחה ).
    לא תמיד צריך לחפש יותר מידי אנשים שצריכים עזרה . לפעמים צריך רק לפקוח את העיניים וזה הכל ! דוגמא למעשה טוב שאני עושה מידי שנה הוא עזרה לנזקקים . כשיש בגדים ומשחקים שהילדים שלי לא צריכים יותר אני מעבירה אותם אל אנשים שבאמת צריכים אותם. אין דבר טוב יותר מלראות ילד בן שלוש מחייך אלייך כשאת מושיטה אליו בובת חתול ישנה .
    הזמן שאני מקדישה לעצמי גם הוא חשוב מאוד לדעתי .
    אני חושבת שכל אדם ואדם בעולם הזה חייב למצוא עיסוק אהוב משלו כמו קריאה , בישול , ציור , חוג אירובי או כל דבר אחר שגורם לו להרגיש שלם עם עצמו ומאושר .
    לפעמים אנו דואגים לאחר כל הזמן ופשוט שוכחים את עצמינו .
    אני נרשמתי לחוג זומבה ואני חושבת שזו הייתה אחת הבחירות הטובות שעשיתי בחיים . בהתחלה חשבתי " לא יהיה לי זמן לזה , אני לא אצליח לטפל בילדים וגם לבוא לחוג , חבל על הכסף " ועוד משפטים בסגנון . בפועל אני מספיקה להגיע כיוון שאני מארגנת את הזמן בצורה טובה , אני נהנת כל כך ובכלל לא חבל על הכסף ואני שמחה שאני באמת עושה משהו בשביל עצמי .
    אני מקווה שהשפעתי על אחד מאלה שקראו את מכתבי , אם כן זה יהיה נהדר !

    מאת: רחל |‏ 14 בינואר 2012 | 13:15
  •  הבוקר הוא תחילת היום, שוב נושמים מחדש ופותחים את היום. בבוקר כל האנרגיות מתחדשות ומתחילים מאפס. אני קמה בשיא האנרגיות, מקפצת מהמיטה עם צלצול השעון ו"מתקתקת" את כל מטלות הבוקר והארגונים. אני עושה זאת בחיוך וכיף, אפילו קמה מוקדם משצריך כדי שיהיה זמן לשבת ברוגע עם הקפה לפני היציאה מהבית ומעירה את בעלי עם חיוך ונשיקה, כשהסנדביץ' שלו כבר מוכן עם פתק נחמד ןאיחולים ליום טוב :-) כן כן, כל זאת בבוקר כאשר בערב אני מקבלת את כל האנרגיות האלה מבעלי שהוא "איש לילה" וכך נוצר האיזון בין הבוקר לערב… אז עדיין אין כמו הבוקר- חשוב לציין שעדיף את הבוקר של הקיץ :-)

    מאת: שלי |‏ 14 בינואר 2012 | 13:01
  •  זוהי השעה שבה היום נגמר ומגיע הערב, נכנסים הביתה מהעבודה וזוכים למעט זמן זוגי, בישיבה על הכורסא וצפיה בתוכנית אשר גורמת לך להתנתק מתלאות היום…

    מאת: יפעת שלו |‏ 14 בינואר 2012 | 12:54
  •  איפה התגובה שלי?

    מאת: נוי |‏ 14 בינואר 2012 | 11:51
  •  היי אני אמא לשלושה ילדים שמתוכם יש לי שתי תינוקות השעה שאני הכי אוהבת זה שעת הזריחה איך שזורחת ועולה השמש שתיהן בוכות ביחד איזה מתוקות איזה אושר לשמוע אותן על הבוקר ולדעת שיש משהו שזקוק לי ומחכה לראות אותי הן קוראות לי אמא זה האושר הכי גדול בעולם …אהבה של ילדים אז השעה שלי היא שעת הזריחה שש בבוקר ואני על הרגליים מכינה בקבוקים מאהבההההההההההה

    מאת: חגית צבטאני |‏ 14 בינואר 2012 | 11:39
  •  פנוני הקטן שלנו מתעורר וקורא "%#$?%$#?%?#%?" (הוא רוצה לקרוא אמא/אבא אבל הוא עוד לא ממש מדבר.. בן 10 חודשים)
    פותחים את דלת החדר שלו לאט לאט ואין דבר יותר יפה ומחמם את הלב מהילד שלך מושיט ידיים ומחייך מאוזן לאוזן לראותך.. רגעים קטנים של אושר!!

    מאת: יפית |‏ 14 בינואר 2012 | 11:37
  •  אני תלמידת י'ב מנצרת עילית וכמו כל האנשים בעולם כולנו מחכים לרגע המיוחד הזה שנכנס בו הסוף שבוע שזה ביום חמישי בבוקר פתאום אני מקבלת אנרגיות דשות,אנרגיות של סופ"ש משהו שגורם לכניסה למצב רוח מרומם ולמצב שבו יש לי אנרגיות לעשות הכל,להספיק הכל לפני שבת ולנצל את היציאה בחמישי עם החברים כמו כולם .אני חושבת שהרגע של חמישי בבוקר שיוצאים מהבית פתאום אתה מבין שיש לך סופ"ש ימים אחדים עם המשפחה ,ארוחת שישי ,שבת בבית יש לך מן חופש מן שקט נפשי והחמישי בבוקר פותח את ההרגשה הזאת ולכן חמישי בבוקר:)!

    מאת: בר שלו |‏ 14 בינואר 2012 | 11:33
  •  אני קוראת את המאמרים שהבנות כותבות. ולא מאמינה איך שהן צבועות. אצלי כול שעה שאני עם החבר שלי במיטה זו השעה הכי אהובה עלי והכי כיפית.ואין מה להוסיף !!!

    מאת: הדס |‏ 14 בינואר 2012 | 11:05
  •  כמי שהחלימה אחרי שלוש שנים ומרותקת למיטה במחלה ממש קשה של אנורקסיה, אני מעריכה אור ואור בשבילי זה קצת לפני הזריחה, השעון הביולוגי מעיר אותי בארבע לפנות בוקר ומאחר ואני בשיקום כל פעולה קשה לי ולכן שעון על היד זה הרבה יותר קל מלהביט על שעון על הקיר או בנייד.
    מה יוכיח לי שהצלחתי עוד קצת בשיקום כי זכיתי.
    איני מנסה לנגן על המצפון אלא לומר את האמת.
    קומו מוקדם בבוקר תרגישו מה זה חיים באמת, אין כמו להיות ראשון:)

    מאת: ירדן |‏ 14 בינואר 2012 | 08:41
  •  בתור בת 15 שלומדת בבית ספר ורוב שעות הבוקר של השבוע שלי מסתכמות בלקום בשבע ולהתארגן בלחץ ואז לאחר ובביטחון כמעט מלא לא להגיע לפחות פעם בשבוע בגלל שאני לא מצליחה לקום, אז כמובן וכמובן שאני מעדיפה את הערב ובעיקר את ערב יום שישי שאני יכולה בנחת להתארגן, לאכול ארוחת ערב, לצאת קצת ואז לחזור הביתה לעיין במחשב וללכת לישון, זה הערב היחיד שאני מרשה לעצמי לצאת מהמחשבות של הלחץ של השבוע והעייפות ופשוט לנצל כל רגע קטן של חופש(:

    מאת: נועה |‏ 14 בינואר 2012 | 02:03
  •  את השעה הזו אני הכי אוהבת ביגלל שאני יושבת מול הים ממש קרוב ורואה איך הגלים מיתנפצים להם והאדווה נעלמת לה ושומעת את רישרוש של המיים ואת השקיעה שזה ממש מחסיר פעימה כמה שזה רגוע ומשרה כייף אני חושבת שבאותו רגע כולי נירגשת ורגועה ושלווה והכול ממש ורוד

    מאת: שירה |‏ 13 בינואר 2012 | 23:10
  •  מוקדם בבוקר עוד לפני שכל העיר קמה והשמש רק מתחילה להתעורר.
    אני נועלת את נעלי הריצה שלי אוספת קוקו גבוה ויוצאת לריצה.
    הרחובות רגועים ושקטים ומזג האוויר נעים, בשעה הזו כל העולם פשוט נראה לי מושלם!

    מאת: מריה |‏ 13 בינואר 2012 | 22:35
  • השעות האהובות עליי ביום הם שעות הלילה , זהו זמן שבו האנשים בבית ישנים ובחוץ שקט ,זה זמן שבו אתה לבד , רק אתה עם המחשבות של עצמך .
    השעה הכי מיוחדת והאהובה עליי ביום היא 23:59
    השעה הזו היא כביכול הסוף, דקה לפני שהכל נגמר , עוד דקה לסכם לעצמך את העשרים וארבע שעות שעברו עלייך ומה קרה בהם דקה לפני שהכל נגמר,
    ברגע שסיכמתי את היום שעבר עליי אני הולכת לישון בידיעה שלא משנה מה היה בעשרים וארבע שעות האחרונות מחר יום חדש , התחלה חדשה והזדמנויות חדשות .

    מאת: שני |‏ 13 בינואר 2012 | 22:32
  •  שונאת לקום בבוקר! לא משנה באיזה שעה עלי לקום או מתי נרדמתי בלילה. אני מעדיפה להיות ערה כל הלילה ולא לישון ולקום שוב. לכן כל בוקר כשאישי היקר קם, אני מנשקת אותו, מאחלת לו "תעבוד כייף" וישנה עוד שעה שלימה, לבד ובאלכסון. כשאני יודעת שיש לי עוד שעה שלימה לישון, זאת השינה הכי מתוקה. אבל האמת, גם אחריה אני מתעכבת עוד חצי שעה עד שאני יוצאת/ נופלת מהמיטה…
    איזה כיף שיש שבת, עוד מהגן אני שואלת "אז למה לא כל יום שבת?"

    מאת: שן |‏ 13 בינואר 2012 | 22:24
  •  השעה שכובשת אצלי בלב מקום של כבוד היא השעה שבע בערב . שזו בעצם השעה שבה אני הולכת לאימון הטניס הקבוע שלי. השעה הזו היא גם השעה שבה אני מתעוררת מחדש , השעה שגם אם זה היה יום גרוע ואפל החיוך שב לפני , בזכות הידיעה שעכשיו אני הולכת לבלות שעה שלמה במקום האהוב אלי עם האנשים האהובים אלי .בזמן שכולם הולכים למסיבות מבלים עם חברים או סתם נחים להם אחרי יום עבודה עמוס, בידיוק בשעה הזו , אני מרגישה כאילו יום חדש נכנס , למרות שהשעה היא רק 7,כבר במשך 5 שנים. 5 שנים שהשעה הזאת מלווה אותי בזיכרונות , בהצלחות וכישלונות , ברצון להגשמות ולניצחונות ,בלימוד ערכים ובכבוד הדדי ומוסרי. הפרס של השעון יזכיר לי כל פעם את השעה לתחילת האימון ואת המשפט של הורי " הזמן עוד יעשה את שלו ,אבל כשתהיא גדולה תהיא טניסיאית"…

    מאת: בלה |‏ 13 בינואר 2012 | 21:59
  • כסטונדטית לקראת סיום סמסטר, הימים עמוסים בטרוף, כל יום מתחיל מוקדם בבוקר ונגמר בערב. כל דקה שהיא פנויה ונחים בה, בדרך כלל מלווה ברגשות אשמה על בזבוז הזמן. השעה האהובה עלי ביום היא זו שאני מבלה באוטובוסים. בזמן הנסיעה אני לא יכולה לעשות כלום חוץ מלשמוע מוזיקה או להשאב למחשבות. זה הזמן היחיד שהוא שלי והוא לא יכול להתמלא בשום דבר חוץ ממנוחה. אולי זה קצת מוזר אבל זה הזמן שהכי ממלא אותי אנרגטית- רק אני עם עצמי ועם קצת מוזיקה.

    מאת: מרינה |‏ 13 בינואר 2012 | 21:52
  • השעה עם המשפחה
    בכל יום שישי , ב11 בבוקר שאני קמה לבישולים של אמא, שותה קפה , עם כל הרעש של אחיותיי היקרות , ישר אמא שלי זורקת עלי את עבודות הבית ואני היא ואחיותיי מתחילות בסדר והניקיון של שבת, עם ריח של דגים וחומרי ניקוי באוויר ומוזיקה ברקע , זהו בוקר שבו אין הרגשה של לחץ ללימודים לעבודה , לצאת , זהו בוקר עם המשפחה בכיף ושמחה ואווירה שאי אפשר להסביר ולאותו בוקר ונחת שבו שפוט נהנים אני מחכה כל השבוע , שתהיה שבת של נחת והנהות

    מאת: ליאור |‏ 13 בינואר 2012 | 21:14
  •  כמה שזה ישמע פתטי השעה הכי יפה וכיפית שלי היא יום חמישי בערב סביבות 18:00 אני יוצאת עם הכלבה לטיול גדול לאזור פארק הירקון תמיד מתיישבת על ספסל קבוע מול הנחל (נהר) מחייכת עצם הגאווה שבראיית הכלבה שלי רודפת אחרי יונים ומקשקשת עם אנשים שאני פוגשת שגם הם עושים טיול עם כלביהם . ברגעים האלה הצרות שלי כמעט נעלמות ומתקטנות לחלוטין כי אני מבינה שקיים כ"כ מעבר לעולם שלי ושיש כ"כ הרבה סיפורים נפלאים ומקומות יפיפים שגורמים להכל להיראות נהדר בשעה הכי יפה .

    מאת: סטפני הנטשל |‏ 13 בינואר 2012 | 19:18
  • ובכן יש הרבה; הרגע שהבן שלי קם בבוקר ותמיד עושה את עצמו כאילו הוא ממשיך לישון רק כדי להצחיק אותי, הרגע שאני יוצאת מהגן שלו בידיעה שעכשיו לכמה שעות אני לא רק אמא של אלא גם אשה עצמאית שעובדת, חושבת, מגשימה ואפילו יותר מזה את הרגע שהקטנצ'יק קולט שהגעתי לקחת אותו ולמרות שהוא עסוק במשחקים שברומו של עולם הוא רץ אלי כולו צוחק.
    את הרגע שבעלי חוזר מהעבודה וחייב עפ"י חוקי הבית לתת לי נשיקה לפני שהוא נכנס והרגע הזה שאנחנו שוב רק שנינו זוג צעיר אחרי שהילד נרדם
    אבל הרגעים האהובים עלי ביותר הם הכמה דקות האלה לפני שנרדמים וכל מה שקרה באותו יום מקבל מימדים אחרים, הדברים שהתקשתי לפתור במהלך היום פתאום מקבלים פתרון פשוט וגאוני ומולם הדאגות הקטנות פתאום מתנפחות לפחדים,כמה דקות שמצד אחד הראש הכי צלול ומהצד השני הרגשות מציפות את כולי.

    מאת: יעלה |‏ 13 בינואר 2012 | 19:16
  •  השעה האהובה עליי ביום היא 22:30.
    אני כבר 6.5 שנים גרה עם המשפחה של הארוס שלי וכמה שאני אוהבת אותם בשביל בן אדם שעובד 11.50 שעות ביום אני צריכה את השקט שלי ואת הזמן איכות שלי עם בן זוגי שהוא נחמתי היחידה ביום.לא רק שאנחנו גרים עם הוריו של בן זוגי , לארוס שלי יש אח קטן בן 10 שצורך את כל תשומת הלב מהשניה שארוסי נכנס הביתה עד הרגע בו הוא הולך לישון.
    למה 22:30: בעשר ורבע התארגנות למיטה ומתחילה , ובעשר וחצי…. זהו…. שקט זה רק אני והוא לשעתיים הקרובות עד שצריך לישון ולהתחיל הכללללללל מהתחלה :)

    מאת: zimrat |‏ 13 בינואר 2012 | 18:21
  •  הכל מתחיל שעה אחת קודם. הילדים נכנסים לאמבטיה, משתכשכים ומשחקים במים, הקמין מחמם את הבית כולו, כך אני כבר מתכוננת לשעה הנכונה. סיימנו את האמבטיה, מתלבשים בזריזות ורצים למיטה הגדולה של אבא ואמא. זה הזמן שאבא מגיח הביתה מן העבודה ומצטרף אלינו להשתוללות משפחתית משותפת, שמסתיימת בקריאת סיפור לפני השינה, ברכת לילה טוב לכל חפץ בבית ונפנוף שלום לירח מבעד לחלון. נשיקות, חיבוקים, אהבה גדולה, והופ הילדים כבר במיטה. אישי ואני צועדים לסלון. אני חולצת נעליים, מתכרבלת בשמיכת צמר מפנקת, והגבר שלי מכין לנו כוס תה או מוזג כוסית יין ובא להתכרבל צמוד צמוד אלי. ואז אני יודעת, הגיעה השעה העגולה הזאת, המושלמת מכל, 8 בערב. הילדים בריאים ומאושרים במיטותיהם, ועכשיו הגיע הזמן שלי, הזמן שלנו!

    מאת: יעל |‏ 13 בינואר 2012 | 17:30
  • בבוקר אני סוג של נופלת מהמיטה, מתארגנת הכי מהר שאפשר ויוצאת לדרך. פעם מישהו בעבודה השווה אותי לרכיב אלקטרוני שמתחיל לפעול מיד עם ההדלקה שלו, בלי להתעורר, להמתח, לשתות קפה, לקרוא עיתון… ישר לעבודה (היום זה כבר לגן ולעבודה…).
    בלילה אני כל כך עייפה מהיום הזה, שאחרי כל הסידורים וההתארגנויות אני נרדמת לא הרבה אחרי התינוק בן השנה שלי…
    השעה האהובה עליי היא לא בכל יום, אלא שעה ספיציפית ביום שבת בבוקר, בסביבות 9-10 בבוקר כשהתינוק האהוב שלי הולך לישון ובעלי עדיין לא התעורר כי פירגנתי לו את הבוקר. אז באותה שעה, פעם בשבוע, יש לי שעה לעצמי.
    גם אם אני לא עושה כלום וגם כשאני מנצלת אותה לשטוף כלים או לכביסה, זו עדיין השעה השקטה והנעימה שלי והיא רק שלי… שבת שלום

    מאת: שרון |‏ 13 בינואר 2012 | 17:22
  •  נתחיל מזה שאני לגמרי טיפוס של בוקר!
    אני חיילת משחוררת שמתחילה את יום העבודה מוקדם. השעה הכי טובה לדעתי ביום היא השעה שבה כל בני משפחתי עדיין ישנים, מוקדם מאוד בבוקר, לפני בית ספר, צבא, ועבודה. אני מכוונת את השעון מעורר רבע שעה לפני השעה אמיתית שאני צריכה לקום בה רק בשביל להנות מהשקט המדהים של הבוקר. זאת השעה האהובה שלי כי אחרי שאני יוצאת ממקלחת חמה של בוקר, אני יושבת לבד במטבח עם החלוק וכוס קפה של בוקר. אין חוויה מושלמת יותר בשביל לפתוח איתה את הבוקר בשלווה, לפני הרעש של ההתארגנות של כולם.
    בחורף יש בונוס קטן: הגשם שנראה מחלון המטבח הוא מראה משגע!
    ככה אפשר לפתוח את היום בצורה הכי רגועה שיש.

    מאת: טוליק |‏ 13 בינואר 2012 | 17:04
  • השעה האהובה עלי ביום היא בין ארבעיים, במיוחד בימי שישי. השמים נצבעים תמיד באיזה צבע מטמטם, בהתאם לעונה. הציפורים מצייצות ציוצים אחרונים כדי להפרד לשלום מהיום, קולות של ילדים שסיימו לשחק והם עכשיו בדרך הביתה נשמעים מהחלונות. בשישי מצטרף לכל זה גם הריח והקולות המיוחדים של השבת שנכנסת. זה הזמן שבו אני מדליקה את הרדיו לכמה שירים שקטים, מכינה קפה וקוראת את העיתונים של שישי. אין כמו הזמן הזה ביום, הזמן הזה שבין לבין, שבו היום כמעט נגמר והלילה עוד לא התחיל. אין כמו היום הזה בשבוע, שבו השבוע שיצא נפגש רק לרגע עם זה שנכנס והכל נראה כל-כך מבטיח לטובה. שבת שלום!

    מאת: גילי |‏ 13 בינואר 2012 | 16:31
  •  השעה האהובה עלי משתנה בכל יום, בהתאם לשעה שבה אני פוגשת את בעלי, אהובי, כל יום, אחרי יום עבודה ארוך ומתיש (של שנינו). אנו נוהגים להזרק על הספה מחובקים, מול הטלוויזיה ופשוט להירגע, אחרי געגועים של כמה שעות בנפרד.

    מאת: לימור |‏ 13 בינואר 2012 | 16:09
  • אני סחוטה, ממוטטת, אחרי יום שלם של כביסות, בישולים, אפיות.. אחרי יום שלם של טיפול, של מקלחות, משחקים וסיפורים. אחרי הפעם ה30 עם הבית של יעל והפעם ה40 עם שבלול בצנצנת, אני רק רוצה לישון. רק לישון. חזק, עמוק…
    בכי. הוא בוכה. מי בוכה? אני כבר לא על החוף. מישהו בוכה ומעיר אותי מהשינה. הצצה חטופה מגלה ש-5:00. והוא בוכה. דווקא עכשיו.
    אני קמה. מרימה. הוא עוד בוכה. אני מורידה, מחליפה. הוא עוד בוכה. אני פותחת, הוא נצמד. ושקט. רק קול היניקות הקצובות, הנשימות בין לבין והבליעות החפוזות. אני עוצמת עיניים ומזמזמת לו את השיר שאני הכי אוהבת.
    הוא עוד יונק, אבל לרגע מתנתק. מסתכל עליי, כאילו מופתע 'מה גם את פה? בכזאת שעה?!'. אני מחייכת, הוא מהורהר. ואז הוא שולח חיוך. שממיס את כל מי שהייתי עד אותו רגע. עם גומה אחת, ושארית חלב על השפתיים, חיוך פשוט של 'טוב לי פה'. חיוך שעם החושך בחדר ובריח שלו ביחד, פשוט להתמכר.
    הוא שלי, והוא מחייך. והשעה הזאת הופכת להיות השעה הכי מדהימה ששעה יכולה להיות.

    מאת: יעל |‏ 13 בינואר 2012 | 16:06
  •  השעה האהובה עליי ביותר ביום היא סיומו של היום אחרי המון שעות עבודה (מצאת החמה עד צאת הנשמה)אחרי הנסיעה הביתה, החניה, ארגון הבית והמקלחת – אז סוף כל סוף יש לי זמן לעצמי, לחשבון נפש קטן, לעצור מעיסוקי היום ולבהות באיזושהי תוכנית (רצוי לא מתוחכמת מידי)לתת לעצמי מנוחה מכול הלחץ, הטלפונים, הפעילויות (וזאת במיוחד אם מדובר ביום חמישי בלילה לקראת היקיצה הטבעית של יום שישי).
    אז רק טוב!!!!

    מאת: ורד |‏ 13 בינואר 2012 | 16:05
  •  ומה יתרון לאדם על הבהמה? הרי בסופו של יום, מתגלים שניהם כעשויים מחומר, זקוקים למנוחה ממאורעות החיים, עייפים מהתמודדות עם העולם ודרישותיו, והופכים לדוממים למשך כמה שעות- שעות שבהן לא מתברר מי מהם הוא בעל המצפון, מי הוא בעל המוסר, מי הוא אותו המבדיל בין טוב לרע, בין אור לחושך, בין הראוי והנכון לשאינו כזה.
    כל זאת- עד שיאירו פני המזרח, שתצא חמה ממקומה. אז, גיבור כארי, יקום האדם, יפקח עיניו ויאמר:
    ״מודה אני לפניך, מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך״.

    האם אתה מודה, נשאל האדם, שאין לך מושג, ולו הקלוש ביותר, מאיפה הגיע כח החיים המחיה אותך? ״מודה אני״.
    האם אתה מודה שאינך מבין מה גורם לך לרצות לתקן עולם ומלואו, ולא לדאוג לעצמך בלבד? ״מודה אני״.
    האם אתה מעוניין להוסיף משהו?
    אכן כן, אמר האדם. לדבר נוסף התכוונתי. רציתי להודות, לומר תודה, למלך חי וקיים, שבחמלתו לי החזיר לי נשמתי. ״מודה אני״.

    מאת: עליזה |‏ 13 בינואר 2012 | 15:59
  •  בגדול, אני אדם של לילה, כל הרעיונות, היצירתיות וההתרחשויות האמיתיות קורות בלילה.
    הדקות המרגשות מבחינתי הן 23:55 – 24:05, אילו 10 דקות שבהן אני סוגרת את היום שהיה, ומקבלת בחיוך את היום שיבוא:)

    מאת: לונה מרשה |‏ 13 בינואר 2012 | 15:31
  • בכל יום שאנחנו קמים עד אותה השעה שאנחנו מניחים את הראש במיטה
    אנחנו עסוקים כל הזמן במחשבות מה לעשות,איך להספיק,איך להצליח
    כל אותן השאלות שעולות לנו לראש וממשיכות גם ליום למחרת
    אנחנו חיים במטרה להצליח במטרה להרוויח במטרה לסמן עוד וי
    כל אחד מאיתנו בסופו של יום מתעייף רק מהמחשבות שמתרוצצות בו
    ואז כשאנחנו מניחים את הראש על הכרית הכל כך רכה
    ונשכבים על המיטה הכל כך נעימה שפתאום מרגישה כמו חלום שמתגשם
    אותו חלום שציפינו לו כל שעה כל דקה כל שניה במשך היום
    אותה שעה שאני נכנסת לתוך המיטה וחושבת לרגע על עצמי ולא על הסביבה
    חושבת איך עבר עלי היום ומודה על כל הטוב שנמשך אלי
    לפני שאני עוצמת את עיניי
    השעה הזו שאני יכולה להיות רק עם עצמי עם המחשבות שלי שבהן אני יכולה להודות על כל הטוב שיש לי הכולל שעון מבית האופנה elle
    ועל זה שכל יום אני קמה לעוד יום חדש והרפתקני !
    תודו כל יום על זה שאתם קמים ומחייכים.. :)

    מאת: בלה |‏ 13 בינואר 2012 | 15:30
  • מה שהכי מפתיע אותי בבחירה שלי הוא שאם השאלה הייתה נשאלת לפני שבוע- קרוב לוודאי שהתשובה הייתה שעה 6 בערב. אני לחלוטין טיפוס של לילה, לא משנה מתי קמתי- אני תמיד אהיה מסוגלת להישאר ערה עד 2 בלילה בקלי קלות. אלא שהשבוע התחלתי בפעם הראשונה בחיים שלי לעבוד, מה שמצריך ממני לקום כל בוקר עוד לפני 6 כדי להתארגן ולהגיע למשרד עוד לפני 8. תמיד שמעתי אנשים מתלוננים על העבודה שלהם והאמת שלפני שהתחלתי די חששתי מזה, אבל באופן מפתיע גיליתי שעבודה היא דבר ממש כיפי ומלא סיפוק. אולי זה גם נעוץ בעובדה שאני עוסקת במקצוע שסיימתי סוף סוף ללמוד, דבר שאני כמובן מאוד אוהבת. בעקבות כך 6 בבוקר, שעת ההתארגנות שלי הפכה לשעה מהנה במיוחד ומלאה באדרנלין של יום חדש, מלא כוח ומרץ לפרויקטים מאתגרים במיוחד.

    מאת: רעות |‏ 13 בינואר 2012 | 15:19
  •  6:00 כי זו השעה של תחילת יום חדש והזדמנויות חדשות ויש מן הרגשה כזו שדברים טובים הולכים לקרות לך.
    ובמיוחד כי אני באולפנא ואני ישנה שם. והשעה הזו, זו השעה שעדיין כולם ישנים ויש לך זמן בשביל עצמך, אף אחד לא מפריע, זה באמת שלווה ורוגע נפשי כי אחרי השעה הזאת כולם כבר קמים ליום חדש, ותוססים אחרי השינה העמוקה…

    מאת: אורלי |‏ 13 בינואר 2012 | 14:57
  • בדרך כלל זה באשמורת אחרונה, רגע לפני זריחה. הוא נכנס בשקט לחדר עומד יד ראשי.ובשקט מודיע על קיומו. אם אני לא מגיבה הוא מגביר את קולו ואז קופץ על המיטה, מנסה להדחק ולהתכרבל. לאחר שהוא מוצא את מקומו הוא מתחיל לגרגר עד שהוא נרדם ואז כבר בוקר, השעון מצלצל ומתחיל יום חדש.
    ככה זה, כבר 14 שנה עם ג'יני החתול שלי.

    מאת: תרצה |‏ 13 בינואר 2012 | 14:44
  • יש אצלי במשפחה מנהג שעוד מילדותי נהגנו לקיים – לשבת בשישי בערב לאחר ארוחת שישי, ולהנות עם הילדים והבעל ממשחק מונפול ! כן כן משחק מונפול !
    אין כמו לשמוע את הקטנים צוחקים את צחוקם המתגלגל לאחר שניצחו את אבא ואמא !
    זהו זמן משפחתי , שחשוב לנו להקדיש בשביל הילדים ובשביל עצמנו
    אני סבורה כי הם ימשיכו את המנהג המשפחתי גם כשלהם יהיו ילדים

    מאת: עדי |‏ 13 בינואר 2012 | 14:33
  •  בוקרר יום חדש אחריי שהיתעוררתי הערתי את הבת שלי ואת שאר בני הבית (עבודה לימודים)מכינה לי את הקפה הראשון שלי של הבוקר כולם הלכו לי יש עוד שעה פותחת חלון לא משנה מה מזג האוויר בחוץ שותה את הקפה שלי לאט .ויוצאת לעבודה זאת השעה שלי לבד לחשוב חיובי באהבה ד נ ד ו שש…….

    מאת: דנדוש |‏ 13 בינואר 2012 | 14:28
  • כבר אחרי חצות,
    עוד לא כיבו את הירח
    כי לפני כיבוי אורות
    אורות של כוכבים,
    נותנים עוד רגע קט לאוהבים…

    השעה הטובה האהובה עלי ביותר היא השעה בה כולם ישנים , השעה בה שומעים רק את נביחות הכלבלבים והכל שקט ורגוע . בזמן הזה אני עוד ערה , זוהי שעת המנוחה שלי לאחר יום עמוס אך מספק . אני מוצאת לי מקום נעים וחמים ,לוקחת ספר הרפתקאות מרתק וכוס שוקו עם מרשמלו ומתענגת על הזמן הפלא הזה – אחרי הכל מחר יהיה זה יום חדש , עמוס וכמו כן מספק !
    אני מקווה שכל אחד ימצא את השעה האהובה עליו וינצל אותה לדבר מה שהוא אוהב לעשות

    מאת: דניאלה |‏ 13 בינואר 2012 | 14:23
  • השעה האהובה עליי אינה קבועה.זו שעה שכל פעם מתחלפת.אינני יודעת אף פעם מתי היא תגיע אם בכללל..זו השעה שבה אני מתעוררת לפתע בלילה,חשוך ושקט,מתבאסת ששוב התעוררתי והשינה נקטעה,מבטיחה לעצמי לבדוק מה הסיבה למצב המעצבן..ואז.. רגעי אושר מבצבצים אני מסתכלת על השעון..נשארה לי עוד שעה שלמה לישון עד שאצטרך לקום!!! אושר!…זו בהחלט השעה האהובה עליי..שעה של "בין לבין"..

    מאת: שני |‏ 13 בינואר 2012 | 14:22
  •   השעה האהובה עלי ביום היא שעת בין ערביים – זמן השקיעה !
    האם יש דבר יפה יותר לשבת בכייף במרפסת ולצפות אל השקיעה ?
    כמה שאני אוהבת לעשות זאת בימי שבת . העבירה הרגועה והידיעה שמחר מגיע שבוע חדש מלא בהפתעות נפלאות !
    כמה נפלא שזכינו לחיות בעולם כה יפה שיש בו את הרגעים הנפלאים הללו .
    המשך יום גשום ומיוחד לכולנו !

    מאת: נעמי |‏ 13 בינואר 2012 | 14:02
  • חברה שלי עברה בית ספר השנה, ואנחנו ביחד מגיל 4 (כיום בנות 16),
    קשה לי בלעדייה אבל אני יודעת שבבית ספר שהיא בו עכשיו היא מתעסקת במה שהיא אוהבת ורוצה ללמוד.
    השעה האהובה עליי היא 12 עד 1 בלילה, כשהיא חוזרת מהבית ספר בשעה 11 בלילה,
    ולאחר שהיא מתארגנת,
    אנחנו מדברות במשך שעה שלמה ומשלימות את כל הרגעים שלא חווינו ביחד.
    זו השעה המיוחדת רק שלנו בכל יום, ואני לא מוותרת עליה לעולם.

    מאת: הילה |‏ 13 בינואר 2012 | 14:01
  •   חמש וחצי זו השעה הכי טובה של היום עבורי! מסיימים את יום העבודה, מנסים להניח את כל העומס בצד. מתקלחים, נרגעים ומתחילים "יום חדש". אם זה לשבת עם חברה, לבלות עם החבר או עם המשפחה. שיעה שמכניסה או לשלווה וכיף, אולי זה קשור איכשוא לתכנית האגדית "שלוש ארבע חמש וחצי" ששודרה באותה שעה?

    מאת: הילי גפו |‏ 13 בינואר 2012 | 14:00
  • לתל אביב עברתי לפני בערך 7 שנים והמעבר היה מלווה בחששות גדולים. כמי שגדלה בעיר פרוורית, לא הייתי בטוחה שאצליח להרגיש בבית בעיר כמו תל אביב. אין ספק, תל אביב היא עיר ייחודית. אופנתית, חדשנית, רעשנית, תזזיתית ועוקצנית. תל אביב מקבצת אנשים מכל טווחי הגילאים, השקפות העולם ונטיות הלב והגוף. לטוב ולרע תל אביב היא סיר מהביל שמעלה אדים יום-יום, שעה-שעה.
    אבל יש שעה אחת שבה תל אביב הופכת גלרסה רכה ועדינה יותר של עצמה. שעה שבה היא מתכנסת פנימה ועוטה על עצמה מעין שכבה דקיקה של חום שלא תמיד נראה לעין בימות השבוע. וכל זה מתרחש כשהשמש שוקעת לאיטה ביום שישי. הכבישים מתרוקנים מרכבים. תנועת האנשים ברחובות נהיית איטית יותר. אורות צהבהבים מופיעים בחלונות הבתים והתחושה הכללית היא של פסק זמן מנחם מהיום-יום הכאוטי הרגיל. זו השעה שבה אני מרגישה שגם בתל אביב אפשר להרגיש בבית.

    מאת: תל אביבית |‏ 13 בינואר 2012 | 13:52
  •  יום חמישי בשעה 17:00, חבר שלי חוזר מהצבא, ואני נוסעת אליו הביתה, מעירה אותו בחיבוק ונשיקה, שוב מרגישה את חום גופו. אחרי כל הגעגועים אליו במשך שבוע-שבועיים, בשבילי זו השעה הכי נהדרת והכי מקסימה בשבוע!
    שעה בה שני לבבות זוכים לאיחוד מחדש…

    מאת: נופית |‏ 13 בינואר 2012 | 13:49
  • המציאות חוזרת לגופי. ממשיכה לשכב במיטה וחוזרת לאט לאט למודעות מלאה. התחושה של גופי בתוך השמיכה החמה, העיניים עוד לא נפקחו. מושכת עוד כמה דקות של התפנקות במיטה. ועוד כמה דקות. ועוד כמה… קולות החוץ מדגדגים את אוזניי, מכוניות, ציפורים, רחשי מזג האויר. מנסה לדמיין כמה קר, מה ללבוש.
    בסוף אין ברירה, צריך להפרד, רק עד הלילה הבא.

    מאת: דפי |‏ 13 בינואר 2012 | 13:45
  • השעה הכי יפה זה 5-4 לפנות בוקר.
    מדוע אתם שואלים?אז ככה בכל פעם שיוצא לי לקום בשעות כאלה אני פותחת את החלון במטבח שמשקיף לכל הרחוב,בשעות האלה יש שקט מדהים.. וקרניים של זריחה שמאירות את החשכה ואפילו האוויר שאני נושמת קריר ומרגיש כל כך נקי .ופה ושם מזדמן לראות אנשים עוברים ברחוב כדי ללכת לעבודה כנראה או אחרי בילוי לילי ארוך במיוחד.אי אפשר להסביר את ההרגשה של השעה הזאת שכולם במיטות יושנים ואת מתבוננת לבחוץ ונושמת את האוויר הנקי והקריר שנכנס לריאות בדרך כל כך חלקה:)

    מאת: בלונדינית חולמנית:) |‏ 13 בינואר 2012 | 13:41
  • השעה האהובה עלי היא השעה שלפני שאני הולכת לישון.זה הזמן לכל הסידורים האחרונים.בין מקלחת רגע לפני שאני הולכת לישון,או להכין דברים ליום עבודה ביום המחרת,אבל הכי חשוב,כשאני נכנסת למיטה,זו השעה הכי טובה מבחינתי.בזמן שאני נמצאת במיטה אני פשוט חושבת.על מה שעבר עלי באותו יום.מה שיהיה.מה שמרגיש לי טוב או רע-ובקיצור,זו השעה לחשבון נפש שלי עם עצמי.ככה כל ערב. השעה הכי טובה ומנוצלת שיש :) 

    מאת: לימור |‏ 13 בינואר 2012 | 13:41
  •  אחרי יום עבודה מתיש ומייגע במיוחד מחכה כבר בקוצר רוח לשעת המקלחת הרגועה והמרעננת אשר יוצרת ניתוק מוחלט מההמולה. אצלי שעת המקלחת היא פשוט שעת פנאי יקרה ובטח שלא מטלה. שעה של פינוק יום יומית לפני הכניסה למיטה. שעה זו אשר משמעותית בעבורי גם כמובן למטרת הרחצה והאסטיקה הנחוצה אבל בעיקר כדי להפיק מתחים עם ניחוחות נהדרים ונעימים עם זאת לניקיון הנפש. שעת האמבטיהשלי היא אמבטיית בוטיק חסרת תקנה, משכרת חושים רב עוצמתית. 

    מאת: מאור אליהו |‏ 13 בינואר 2012 | 13:29
  •  לפני 14 שנים הצלתי גור חתולים קטן מהרחוב, ביום גשום וקר. הוא יילל מתחת לשיחים וכשהתקרבתי אליו מעט הוא הפסיק לבכות, הישיר אלי מבט מלא כאב, פחד וייאוש. כל גופו העיד כי הוא מבין שאני לא אפגע בו, שבאתי להצילו. גידלתי אותו במשך 13 שנים, תחילה בבית הורי, אחרי כן בביתי שלי. היום אני בת 28, החתול המדהים שלי, לו קראתי איתי, שליווה אותי משך שנים ארוכות נפטר בשיבה טובה, ולי לא נותר אלא להתנחם בהאכלת חתולי הרחוב שמתאספים מתחת לחלונות הדירה התל אביבית שלי. חלקם חולים, חלקם פצועים, חלקם סתם משוועים למעט אהבה וליטוף. אני מטפלת בכולם ומאכילה אותם והשעה 9:00 בבוקר היא שעת החסד החשובה ביותר בחיי, שעה אותה אסור לי לפספס בשום פנים ואופן, שעה בה נעשה צדק וחסד עם חיות נטושות ועזובות, שעה בה כל הצרות נעלמות ויש רק אהבה אחת גדולה.

    מאת: ג'ן |‏ 13 בינואר 2012 | 13:25
  •  

    מאת: שני |‏ 13 בינואר 2012 | 13:24
  •  כשהייתי קטנה ועליתי לכיתה ז' הייתי צריכה לקבוע לי לוח זמנים חדש בשביל התיכון אז קבעתי שאני אלך לישון כל לילה בשעה 11:20 בלילה, זאת השעה המדוייקת ביותר לשינה, כי נגמרו כבר התוכניות המעניינות משעה 9-10:30 ועד 11 אני קצת על המחשב ומשעה 11-11:20 אני מתארגנת לישון והולכת לישון כשהספקתי את כל מה שרציתי.
    אבל עכשיו עם כל הבגרויות קצת קשה לשמור על השעה הזאת והומצא חוק חדש, משעה 11:20 אפשר להמשיך ללמוד עד 12, בעקבות זה גיליתי שהשעות שבהן אני לומדת הכי טוב הן השעות האלה.
    ולכן שעה 11:20 היא השעה האהובה עלי במיוחד!

    נ.ב
    אני פשוט חולה על המותג ELLE ואם אני אזכה אתם תגשימו לי חלום ילדות שיהיו לי עוד לפני גיל 20 לפחות 2 מותגים יוקרתיים..וכבר יש לי תיק של שאנל…

    מאת: רויטל חסיד |‏ 13 בינואר 2012 | 13:20
  •  השעה שאני הכי אוהבת ביום היא ללא ספק השעה הזו על ההליכון פעם ביומיים. (21:00) לקח לי הרבה זמן ותעצומות נפש כדי להחזיר את עצמי למקום הזה של הרצון , המוטיבציה והיכולת להיות בשעה הזו. אני לוקחת פיסה מהיום הזה שנועדה נטו לי. למחשבות שלי, להרצת היום רחורה ועיבודו… הגעה למסקנות, תובנות, רעיונות איך מחר להפוך את היום לאפילו יותר טוב.
    אני באה בשעה 21:00 כשהמכון כבר ריק יחסית ופשוט נכנסת לזה! שמה לי את המוזיקה הכי כייפית ומרקידה ונותנת לעצמי לרוץ קדימה. אני פשוט נשארת בתוך הבועה הזו שהיא רק שלי שעה . רוקדת אותה קדימה … כשאני מסיימת אני כבר כולי מחוייכת!

    מאת: עידית |‏ 13 בינואר 2012 | 12:59
  •  השעה האהובה עלי היא שעת הערב שכולם משפחתי נפגשת ומדברת על מה ביום ואז כולנו הולכים ויושבים בסלון אחרי ארוחה טעימה שאמי מכינה ורואים טלויזיה וצוחקים ופשוט נהנים :)

    מאת: ניתי |‏ 13 בינואר 2012 | 12:56
  •  כל בוקר אני קמה בהתרגשות גדולה ליום שמחכה לי אני קמה במרץ אדיר בשמחה גדולה אני רוצה להנות מטובו של העולם אני נהנית מכל דבר אפשרי הכול עושה לי כיף האור רעש מהגינה הקפה תוכנית הבוקר בטלוזיה הודעות במחשב המחשבות לקראת היום מה אלבש מה אעשה? כל שינוי או תוספת בתוכניות גורם לי להתרגשות נוספת לעומת זאת בחמש אחר הצהריים מתחילה הרגיעה כי תראו באיזה אנרגיות מטורפות אני קמה לסיום הבוקר שלי הוא חגיגה אחת גדולה לא חשוב מה אני עושה.

    מאת: אורית סיוון |‏ 13 בינואר 2012 | 12:55
  •  השעה האהובה עליי היא חצות , פיתחתי מסורת שבה כל חבריי מקבלים הודעה בחצות-יום טוב , זה מסורת שכבר ממשיכה בין כל החברים , לדעת שעבר יום חדש , מול הכוכבים , עם כוס קולה (סורי אני קטינה (; ) , ולחשוב איזה יום עבר עליי ומה יכול לקרות לי , לאחר מכן אני הולכת לפוך , נרדמת שנת יופי , קמה בבוקר. ומחכה שוב לחצות , לאחל לכל חברי יום טוב ולהבין , שהאיחול שלי התגשם בהצלחה ♥

    מאת: מוריה |‏ 13 בינואר 2012 | 12:45
  •  בתור מג'נגלת מקצועית שמשלבת בין לימודי תואר ראשון ועבודה במשרה חלקית ועוד עיסוקים אחרים, דרך ההתניידות שלי ממקום למקום היא תמיד באופניים (כי מי יבזבז זמן על המתנה לאוטובוס).
    השעה האהובה עליי היא הנסיעה האחרונה ביום, הרכיבה של הערב. זה הזמן שלא צריך למהר (כי אי אפשר לאחר לסוף היום), מה שלא הספקתי כבר גם ככה נדחה למחר.
    תל אביב נרגעת יחסית אז אפשר לעבור על המדרכות בלי לפחד להוריד איזו זקנה מהמדרכה, אני רוכבת על האופניים עם מוסיקה שעושה לי טוב ומסיימת את היום אופטימית, לקראת היום הבא. לצערי האופניים יצטרכו לחכות שבועיים כי סובבתי את הכתף, אבל השעה המקסימה הזו ביום תחכה לי.

    מאת: מירב |‏ 13 בינואר 2012 | 12:42
  •  השעה המועדפת עלי היא 10 בלילה. זאת השעה שבה אני רגועה, אחרי יום שעמד להסתיים לו. אחרי מקלחת טובה וארוכה. ריחות נעימים באוויר(בייחוד ממני). עם כוס יין ביד אחת, פופקורן מונח על השולחן, ואז, אז מגיע הרגע שבו אני שמה את המוסיקה שחי ומתחילה לרקוד כאילו אני במועדון טוב, מוציאה את כל האנרגיות מהגוף בצורה הכי כיפית שיש! ואז, אחרי כחצי שעה של השתוללות עם עצמי, אני מתיישבת לי, שמה סרט טוב, מנשנשת לי פופקורן, רגועה ומאושרת(:

    מאת: רינת |‏ 13 בינואר 2012 | 12:28
  •  השעה האהובה הלילה היא בדיוק ה10 דקות האלה לפני שאני נרדמת במיטה, קצת לפני חצות. בשעה הזו יוצא לי לחשוב על הקרובים אליי, אלו שכבר לא כל כך קרובים, מטרות, שאיפות, תוכניות ובעצם זה הזמן היחיד שבו אני באמת פותחת את הראש וחושבת על דברים שלא יוצא לי לחשוב במהלך היום, מה שהופך את השינה שלי להרבה יותר עמוקה ונעימה.

    מאת: פז |‏ 13 בינואר 2012 | 12:26
  •  השעה הכי אהובה עלי היא 5 בבוקר. קר, עדיין חשוך. כולם ישנים. שקט נעים באוויר, שקט שלפני הרעש של היום שבא עלינו…(: אמא שלי עדיין ישנה(שזה ממש אבל ממש נעים), אני מתעוררת לי, שותה קפה, ויוצאת לגינה, להריח את הריח של הבוקר, הקור החזק הזה, הנעים (אני ילדה של חורף) . כל האווירה נעימה שקטה, שלווה, רגועה, רק אני עם עצמי והקפה, לפני המרוץ שמתחיל, המרוץ של היום החדש(: שבת שלום לכולן!

    מאת: סימונה |‏ 13 בינואר 2012 | 12:21
  •  השעה שאני הכי אוהבת היא יום שישי אחר הצהריים שכל המשפחה בבית סוף שבוע הכל רגוע…
    המשפחה יחד נהנים אחרי שבוע של פעילות שאין זמן באמת להיות ביחד.

    מאת: אראלה בן דוד |‏ 13 בינואר 2012 | 12:18
  • שמונה וחצי בערב, הילדים במיטות וכבר שקטים – ישנים או כמעט ישנים, לפני שהבעל דורש את תשומת הלב שלו ויש לי זמן לעצמי עם כוס קפה ומשהו מתוק. 

    מאת: ליאת |‏ 13 בינואר 2012 | 12:17
  •  לכולנו קשה לקום בוקר במיוחד שמדובר בבוקר גשום בחורף קר. השעות הטובות בימיי חורף גשומים הם שעות בוקר שבת שמתעוררים ונשארים במיטה מתחת לפוך החם, הנעים ופשוט מתענגים על השעות השקטות שניתן לשמוע את טיפות הגשם דרך החלון ופשוט לדעת שאין שאפשר להשיאר כך עוד.

    מאת: אירית |‏ 13 בינואר 2012 | 12:16
  •  השעות האהובות עליי ביותר הן שעות הלילה המאוחרות, כשכולם ישנים, ואין שום דבר שיכול להסיח את דעתי, בהן אני מתפנה לחשוב- אם היום שלי היה מוצלח, איך התנהלתי בו, האם דיברתי כשורה? האם מילאתי ציפיות? ואיך אני יכולה שהיום הבא יהיה טוב יותר.

    "אל תאמר שאין לך מספיק זמן. יש לך בדיוק את אותן שעות ביום שניתנו להלן קלר, פסטור, מיכאלנג'לו, האמא תרזה, ליאונרדו דה וינצ'י, תומאס ג'פרסון ואלברט אינשטיין." (ה. ג'קסון בראון הבן)

    מאת: חלי |‏ 13 בינואר 2012 | 12:14
  • ישנה שעה אחת ביממה
    שגורמת לי תמיד להחסיר פעימה
    זה קורה כשהשעון מראה חצות ושנייה
    ואז ליבי מחסיר פעימה
    אהובי כבר סיים את משמרת הערב בעבודה
    ואני יודעת שבקרוב תיפתח הדלת ואתמלא בשמחה
    לא משנה שלא התראינו 24 שעות
    גם לא משנה שאני מטפלת לבד בילדות
    כי כשמגיעה שעת חצות
    אני שוכחת מכל הדאגות המטרידות
    רק רוצה לחבק ת אהובי בין השמיכות
    בטוחה שבוקר המחר יביא עימו בשורות טובות
    כי לפני כיבוי אורות
    אורות של כוכבים,
    נותנים עוד רגע קט לאוהבים

    מאת: אלימור |‏ 13 בינואר 2012 | 12:06
  • אין יפה מזה, במיוחד אם מדובר ביום שישי. יש מין שלווה כזו באוויר, רוגע. כל שעה ביום היא שעה עמוסה, שעת קימה, שעות היום בעבודה, "המשמרת השנייה" בבית, שעות השינה שלנו שלפעמים עמוסות בטרדות ובמחשבות. לעומת זאת, השלווה הזו ברגעים המיוחדים הללו של שעת בין הערביים (ושוב במיוחד ביום שישי) תענוג עילאי.

    מאת: אני |‏ 13 בינואר 2012 | 12:00
  • אני תלמידת כיתה י"א.
    עם כל הלחץ של הלימודים אני מוצאת את השעה שגורמת לי להירגע ולצלול למחשבות רכות ולנוחות.
    השעה הזאת היא הרגע שאני יושבת בסלון מול הטלוויזיה אחרי יום לימודים קשה וארוך ונחה מכל העומס ונרגעת עם איזה תה ואוכל.
    זוהי שעה בין 3 וחצי ל-4.
    שעה שאתה בעצם פורק את כל העומס על הכתפיים ישר לספה, שמה שמיכה ולוקחת את השקט והזמן לעצמך.
    כל פעם אני מסתכלת על השעון בבית על הקיר מאחורי כדי לראות כל הזמן מה השעה כדי שלא אבזבז יותר מדי זמן ויהנה גם משאר היום שנותר.
    רק חסר שעון על היד שיסדר לי את היום ואדע מה השעה של כל זמן שבו עוברת אם זה לנוח, להנות, לעבוד קשה.
    סדר יום זהו דבר חשוב ואשמח לזכות בשעון
    ולדעת תמיד מה השעה ולא להסתכל על כל דקה בפלאפון.

    מאת: ניצן |‏ 13 בינואר 2012 | 12:00
  • אין על הזמן של בין הערביים של צבע השמים -האדום והכחול שמתערבבים להם..ושל הוכבים שיוצאים נותנים לך לשקוע אליהם…
    זה כ"כ מרגיע ואחרי כמה דקות שכבר ניהיה חושך ורואים את כל הכוכבים מנצנצים להם….רואים את העגלה וכו ואיי אין על השעה הזאת ושלא נדבר שמידי פעם רואים כוכב נופל(או זז או משו…) אבל אין, נפלאות הבריאה והרוגע שהיא משרה עלי\נו….!פשוט צריך לחוות כדי להבין!!

    מאת: efrat |‏ 13 בינואר 2012 | 11:59
  •  בעיקרון אני מבולגאנת בבוקר, אחרי שאני קמה אני נתקעת בקירות וצורחת על אנשים בלי סיבה, אבל אני ממש אוהבת את הרגע הזה לפני שאני קמה, ששמיכת הפוך קרה ואני פשוט מתכרבלת בתוכה ובתוך הכרית שגם התקררה ופשוט לא בא לי לקום ואני אומרת לעצמי, ישר כשאני מגיעה הבייתה אני חוזרת למיטה ומתכרבלת… וכמובן שזה אף פע לא קורה, זה ככה רק בבוקר! :)

    מאת: גל |‏ 13 בינואר 2012 | 11:47
  •  כל שעה היא שעה שלי ביום. שעת התעוררות לבוקר חדש, שעה של טיול עם הכלב, שעה של מקלחת טובה וריחנית לאחריה בד"כ מגיעה הרביצה עם העיתון והקפה, שעה של הגעה לעבודה ותכנון המטלות, השעה שסוף סוף הגיע הזמן הביתה. . . שעה של בישולים ואפייה, שעה (או קצת יותר) של ארגון הבית, שעה של אירוח חברים וחברות, עכשיו שעה של שטיפת כלים וארגון הבית מחדש, שוב שעה של מקלחת חמימה ומפנקת וסף סוף כמה שעות שינה. לא תמיד בכיף גדול אבל תמיד תמיד עם חיוך!

    מאת: חני |‏ 13 בינואר 2012 | 11:46
  •  אני חיילת, והשעה האהובה עליי ביום היא שעת אחר הצהריים בבסיס. כולם נינוחים יותר, לחץ העבודה טיפה יורד מהבוקר ולפחות לחצי שעה אפשר לנשום לרווחה ולשוחח מעט על נושאים שאינם ענייני עבודה.
    בשישי אחר הצהריים זהו זמן של שקט, מעבר מהחול לקודש. ריח של ניקיון באוויר, שקט בחוץ, מספר המכוניות בכבישים מתמעט ואפשר כמעט להרגיש איך כדור הארץ נרגע.
    שבת אחר הצהריים זהו זמן של מחשבות על שבוע חדש והזדמנויות חדשות שבפתח.

    מאת: מאיה |‏ 13 בינואר 2012 | 11:45
  •  כאם עובדת היום מתחיל בהמולה גדולה, רעש וצלצולים.
    כל היום רצים בין הפגישות, הלקוחות והמטלות, בלי אויר לנשימה.
    השעה האהובה עלי ביום היא כאשר אני ניצבת בדלת הכניסה לביתי, וילדיי רצים אלי בצהלות שמחה ומחבקים אותי, אחריהן באות כמה דקות של רוגע והתכרבלות יחד על הכורסא.

    מאת: מיכל |‏ 13 בינואר 2012 | 11:37
  •  השעה האהובה עליי ביממה היא השעה 18:00 אחר הצהריים… בשעה הזו אימי חוזרת מהעבודה ולאחר שלא ראיתי אותה למשך יום שלם ובלעדי שום קשר איתה מלבד סמס , אנו יושבות ומדברות על היום שעבר אחת על השנייה. אני ואימי כל כך קרובות אך מפאת עבודה ולימודים לעיתים לא מתראות כפי שהיינו רוצות …. ): אנו מתקשרות אחת לשנייה ומחליטות לשבת לדבר, זמן איכות של שעה . השעה הזאת , 6 אחהצ כל כך חשובה כי לעיתים אימי חוזרת מאוחר מהעבודה ולולא השעה הזו לא היינו מלראות בכלל.
    אז בשעה אחת ולעיתים אנו גולשות, אנו מנסות להספיק הכל , לדבר , לארגן , לסדר, לאהוב ולהתחבק חיבוק אם-בת כאילו לא התראנו שבוע ולא לשכוח להסתכל בשעון מידי פעם… כדי לראות אם אנו בלוח הזמנים שלנו !
    ובשביל לעמוד בהבטחת השעה , ולא לאחר לשעה הקסומה שלי ושל אימי, אשמח להביט בשעון הלבן של אל , ולראות שאינני מאחרת לשעה החשובה ביותר ביום שלי!

    מאת: נוי (: |‏ 13 בינואר 2012 | 11:23
  •  אני תלמידת כיתה י'ב . מדי בוקר הורי מביאים אותי לבית ספר בשעה 7:40 ולאחר מכן הולכים לעבודה . זוהי השעה המועדפת עלי ביום . התחלת יום חדש של כולם . כאשר אני מגיעה לבית ספר השומר "אלכס השמן " פותח לי את דלת האוטו ואומר " בוקר טוב נסיכה " ,כמה מורות והמנהלת מקבלות את פנייך בחיוך , המזרקות עובדות ובית ספר עם העיצוב הצבועני שלא נותן אווירה משמחת . זוהי שעה מאוד הרמונית כולם עם חיוך שעה של שקט וחיוכים . עד שכולם מגיעים לבית הספר יש לי 20 דקות של שקט לחשוב על היום שהעבר על היום שיהיה היום .

    מאת: ניבה |‏ 13 בינואר 2012 | 11:17