מתנה בשישי: 500 שקלים ליריד דרס קוד

2 ג'ינסים של ליוויס שנקנו לפני 10 שנים בשוק הפשפשים כשהייתי חיילת ועד היום אני חורשת עליהם.
כי אין דבר יותר כיף מג'ינס שגם הבד וגם הגזרה נוחה וכמובן שתמיד תמיד יהיו בסטייל מפוצץ גם אם את לובשת רק טי-שרט לבנה.

תיק שקניתי בבסטה בשוק הכרמל, תיק צד נקי ופרשי בצבע כרמל, לא מחליפה אותו והכי חורשת, כמו שאמי לימדה אותי, תיק זה לנצח שלא כמו אנשים או בגדים, שהם זמניים

יש לי שמלה זהובה עם מחשוף בלי סוף בגב של ראש אינדיאני האייקונית.היא הבחירה הראשונה שלי בכל אירוע ונראית בדיוק כמו שקניתי אותה בשנת 2003!!! ראש אינדיאני היתה הזארה של פעם. היא הרבה יותר אקסטרווגנטית ונועזת מרוב מה שנמכר פה היום, כמעט שני עשורים אחרי לכתה. קניתי אותה בשנה האחרונה לפני שהרשת פשטה רגל. בעלי קנה לי אותה ביומולדת בשנה הראשונה כשהתחלנו לצאת. באותה תקופה לגמרי יכלתי להדס ככה ברחובות – היום עדיין המינון שאני לובשת אותה לא פחת אבל עדיין מפתיע איך היא עודנה מסובבת אינסוף ראשים.. במיוחד שהיא שילוב בועט חשוף, צמוד וכל כך זהוב!!

ג׳קט ג'ינס שאחותי קנתה לי בטיול האחרון שלה מיני רבים במקסיקו, זה ג'קט לא ממותג ידוע, אבל פשוט מושלם, מתאים לכל הופעה יומיומית, נוח מאוד והכי חשוב, תמיד שואלים אותי עליו מהיכן הוא, ותמיד אני עונה בחן – לכו חפשו במקסיקו

מעיל טרנץ' שקניתי בדרס קוד שהיה שנה שעברה במלון בראון, נעיל שמשדרג לי כי לוק בנאלי להכי סוחף שיש

לפני שלוש שנים באירוע הטי-מרקט התל אביבי השנתי זכיתי לרכוש טי-שרט מושלמת עם הכיתוב ״גם רוצה, גם יכולה״ עם האיור של פופאי האגדי לצידו. היא מהר מאוד הפכה למעין חולצת המזל והאמביציה שלי….
חרשתי ועודני חורשת על החולצה הזו בראש ובראשונה ׳בימים הגדולים שלי׳-לפני מבחנים בפקולטה, לפני רכישה גדולה , לפני ראיון עבודה בקיצור לפני לפני לפני כל דבר וגם כשאין תירוץ היא החולצה הנבחרת… לאחרונה היא התחילה ללוות אותי לדייטים וכן .. גם פה היא מעוררת פלאים ואני כבר כן מצליחה להגיע לדייט שני….

משהמליצו לי על נעלי הנוחות של ליידי קומפרוט אני פשוט הולכת איתם לכל מקום וזה כל כך כיף הן יפות גורפות מחמאות ונוחות ממש תענוג.ממליצה בחום למי שעומדת הרבה על הרגליים וסובלת מכאבי גב

״החולצה של הסבתא״ – לאחר שסבתא שלי נפטרה אימי עשתה סדר בארון שלה ומצאנו פריטים שידענו שהיו לה שנים. סבתא שלי היה אישה מלאת סטייל, את כל הפריטים המיוחדים היא הייתה מקבלת אחת לתקופה במשלוח מה״דודה מצרפת״. בארון שלי יש הרבה פריטים שעברו בדורות במשפחה עד אליי. הפריטים האלה עשויים מבדים מיוחדים, ריקמות יפות ומטפחות משי נעימות. החולצה שאני חורשת עליה היא החולצת משי בצבע פנינה שסבתא שלי קיבלה מהדודה מצרפת, סבתי חרשה עליה אז והיום אני חורשת עליה. הסטייל עבר בין הדורות וזה מדהים לראות איך פריטים שהיו בשימוש של דור אחד יכולים להיות דבר אחר לגמרי כשדור אחר לובש אותם.

כפכפים מקמדאן אנד שוס אני פשוט נועלת לכל מקום כל הזמן! מתאימות להכל והכי נוחות בעולם ויפות ככה שזה נראה הכי יפה עם כל בגד שאני לובשת. מוסיפות שיק לכל לוק

הכי חורשת על המציאה שלי של נעלי וינטאג׳ מחנות יד שניה מדהימה בטורינו.
מאז ועד היום בכל פעם שאני נועלת אותן אני מרגישה את רחובות טורינו ברגליי, ואת אופנת איטליה בליבי ✨

ג׳ינס כמובן של BDG מאורבן אאוטפיטרס, מושלם, נחרש כבר מספר שנים ועכשיו חייבת אחד חדש ומשובח כמוהו:)

הפריט הכי חרוש בתקופה האחרונה היא שמלה שקניתי ב-A22.
מאז הלידות (על מי אני עובדת? גם לפני זה…) חוויית הקניות היתה די מפוקפקת עבורי. נהגתי להיכנס לחנות, לעמוד בפתח החנות ולעשות סריקה מהירה בעיניים כדי לדעת אם בכלל רלוונטי שאכנס אליה ולא אעשה לעצמי בושות.
ב-A22 אני יודעת שרוב הבגדים יעלו עליי ולא רק זאת אלא גם יחמיאו – הם נוסכים בי בטחון ואני נהנית ללבוש אותם.
השמלה האחרונה שקניתי היא שמלה שחורה (כמה צפוי מצידי) אבל עם טוויסט צהוב לאורכה.
איזה תענוג – לובשת אותה לעבודה, ליציאה בערב ואפילו לבר מצווה שהשתתפתי בה לא מזמן.
מחכה לדרס קוד בשבוע הבא כדי לדלות עוד כמה פריטים מיוחדים שאחרוש גם עליהם

במעבר מהוראה לניהול הרגשתי צורך לשנות את המלתחה אבל גם לשמור על האישיות שלי… ממשיכה ללבוש ג׳ינס כחול או שחור עם חולצות מכופתרות וג׳קטים מחוייטים /מעוצבים. חורשת על חולצה וג׳קט שקניתי בדרך קוד לפני שנתיים !

בטיול אחרי צבא במרכז אמריקה הגעתי לכפר קטן בגואטמלה שקראו לו סן פדרו. נשארתי שם יותר מחודש וכל יום ראשון הייתי עולה לשוק הקטן על הגבעה ומחפשת מציאות בתא האחורי של הטנדר הכחול שבו נמכרו בגדים ונעליים יד שנייה. יום אחד מצאתי מגפיים חומות מושלמות, כאלה שנראות כאילו מישהי לבשה אותן כבר אלף פעם ואמא לה לבשה אותן לפניה. קניתי אותו בשני שקלים. מאז עברו עשר שנים ואני מחכה לחורף שיגיע כל משה כדי שאוכל לחרוש עליהן. הן היו אצל הסנדלר כבר שלוש פעמים אחרי שהתפרקו לי באמצע הרחוב אבל אני אף פעם לא מוותרת עליהן!

לפני כשנתיים הייתי בזמן סיילים בחול ונתקלתי בזוג סניקרס מעלפות של לואי ויטון. לא התאפקתי ומדדתי אותן וזה היה הדבר הכי נוח בעולם. אז בחישוב מהיר אחרי הנחה ואחרי החזרי מס יצא ששילמתי עליהם משהו כמו 700 יורו. מאז אני חורשת על הנעליים האלה בכל מקום גם בגלל שהן כל כך נוחות ומהממות וגם בגלל ייסורי המצפון של כמה שהם עלו לי, חייבת להרגיש שהחזרתי את ההשקעה, והיום יכולה להגיד חד משמעית שהן לגמרי שוות כל שקל…

הפריט שאני הכי חורשת עליו הוא ללא ספק מכנסיים שקניתי לגמרי בטעות (או לגמרי במקרה….). יום אחד הסתובבתי לי בקניון אחרי העבודה. לפני שסיימנו את ההסתובבות, נכנסתי לשירותים. מה שלא שמתי לב הוא שלפתע מים התחילו לצאת מהשירותים והרטיבו את כולי: גרביים, נעליים וכמובן מכנסיים. זה היה ממש מפל נוראי של מי שירותים…. הלכתי לחנות שהייתה הקרובה ביותר לשירותים ופשוט קניתי הכל חדש. בקושי היה לי זמן לוודא שהמידות תואמות איכשהו המכנסיים התאימו בול ועד היום אני חורשת. עליהם…. מעז יצא מתוק

לא נעים לומר, אומנם יש לי רכישות שווים ובגדים יוקרתיים בארון, אך מאז ילדותי יש לי הרגל מגונה. לקרוא לזה "להשאיל" זה בקטנה, אולי זו "החרמה", אולי זו בכלל "הקרבה" של אחיותיי למען אחוש אותן גם מרחוק. ומודה ומתוודה שכבר בילדות הייתי פשוטו כמשמעו "פולשת ארונות,, במיוחד לארונה של אחותי הבכורה, איך לא. שם בין שמלות מיני, שבזמנו אמא הרשתה שיהיו רק לה, (אני התחכמתי והפכתי גופיות ספגטי שלי למיני מבלי שאמא ידעה, ככה בשיחים אחרי שיצאתי מהבית למועדון) ובין צעיפי המשי שלה, ופריטים כאלו ואחרים שמותר רק לגדולות, היה ריחה. רק היום אני מבינה ממרום שנותיי, שהיא טעתה ואני לא גנבתי לה בגדים בהיחבא, אלא חמדתי את ריח כוחה. כיום כצמודה לאחותי הגדולה במגורים, אני הכי חורשת על הבגדים שלה. גם לה זה יוצא משתלם, ארוני הוא ארונה אבל בואו נאמר שהכי אני חורשת לה (ולא נכונה לשחרר) חולצת משי פראי בסגנון הודי, וורדרדה, מתכלה, כבר קרועה. מותק- אני לא מחזירה לך אותה :)

הפריט שאני הכי חורשת עליו הוא ז’קט שחור. הגקט מתאים לכל לבוש ומשדרג כל הופעה, טוב בקיץ עם המזגנים, טוב בחורף כשכבה נוספת. מקווה לזכות ולקנות גקט נוסף ;)

הפריט הכי חרוש שלי הוא מכנסיים שחורים קצרים בגזרת פייפרבאג, גזרה גבוה וחגורה, מתאים ללוק יומיומי וגם לבילוי בערב, ומשתלב עם כל חולצה.
Taldgani@gmail.com

יש לי ג'ינס סקיני שמותאם להריון, בעיקרון אני אוהבת לגוון במה שאני לובשת, אבל כשאין ברירה, אין ברירה, בגלל שאני כבר בסוף ההריון, זה כמעט הדבר היחיד שאני יכולה ללבוש..

הפריט שאני הכי חורשת עליו הוא הטישרט של בעלי…הכי נוח בתור פיג'מה והכי סטייל עם בלייזר מעל! בקיצור בעלי ישמח שאני אזכה ואקנה משהו אחר והטישרט שלו תחזור אליו.

לפני שנה קניתי באחת החנויות ה״פושטיות״ באלנבי זוג מכנסיים. לא מדדתי, אהבתי את הצבע וגם את המחיר – 50 שקלים בלבד, אז קניתי על בליינד. הייתי בטוחה שהוא ישרוד אולי שתי כביסות (אם הוא בכלל יתאים לי) והפלא ופלא – הוא הפך לפריט מספר אחד בארון, אני מקבלת עליו ים מחמאות והוא נוח בצורה יוצאת דופן! אני רק מתחרטת שלא קניתי אותו בעוד צבע…

התגובה הקודמת נשלחה בלי מייל ושם

בגלל שאני לא אוהבת לנעול נעליים עם שרוכים פיתחתי אובססיה קלה לכפכפי עץ כמו של פעם הכי 1970. יש לי כמה זוגות ובמהלך השנים גם נפרדתי מכפכפים עם לבבות?, עם פרחים, צבעים מוזרים (מישהו אמר סגול מבריק?) אבל זוג אחד של כפכפים מלווה אותי עד היום ורק כשאני רואה תמונות אני מבינה שאני חורשת עליהם כבר 6 שנים….זוכרת את הרגע שמדדתי אותם בחנות והתאהבתי מיד. גם בצבע הקוניאק שלהם וגם בצורה הייחודית.. כמו כל אהבת אמת היא נשמרת עד היום וכדי לשמר גם אותם הם זכו לתיקון מפנק אצל הסנדלר והפכו ליותר נחשקים בעיניי.