מתנה בשישי: מארז של וישי בשווי 510 שקלים
מתנה בשישי (צילום: יח"צ חו"ל)
בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשות מלאות הסטייל של FF, והשבוע:
מארז של וישי בשווי 510 שקלים:
סדרת הטיפוח Aqualia Thermal הכוללת קרם יום קליל, קרם יום עשיר וסרום לחות
מינרל 89 - בוסטר יומי לחיזוק והזנת העור
כל שעליכן לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה:
מה הדבר שאף אחד לא מאמין לכן לגביו?
*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל
שווי המתנה: 510 שקלים
ניתן להשיג ברשתות הפארם ובבתי המרקחת הפרטיים
**הזוכה תיבחר מבין המגיבות לפוסט עד יום א', 29/9/19 בשעה 12:00
***בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
הזוכה משבוע שעבר בשעון של MVMT היא נילי, שסיפרה לנו מה פספסה בגלל טיימינג לא נכון: "כשהשתחררתי מהצבא נסעתי לבקר את אחותי שגרה באותה תקופה בפריז. הייתה חופשה מושלמת, אבל לא הרשנו לעצמנו לבזבז יותר מדי בגלל שאחותי הייתה קצת לחוצה בכסף באותה התקופה. בשדה התעופה בסוף החופשה התעכבנו קצת בפרידה כי ידענו שלא נתראה לעוד הרבה זמן יחסית. יצא שבצ'ק אין הפקידה שאלה את הבחורה שלפניי אם היא מוכנה לדחות את הטיסה בכמה ימים בתמורה לסכום כסף יפה. היא כמובן הסכימה ואני התבאסתי שלא עמדתי לפניה בתור כדי להאריך את החופשה והזמן עם אחותי, ועל הדרך להרוויח את הכסף לבזבוזים שלא היה לנו".
אף אחד לא מאמין לי..
מאת: א.א.חיפה.. | 15 באוקטובר 2019 | 15:30אני גדלתי עורבני.עורבני שמצא בגן משחקים בני.שהיה קטן היה אוהב לאסוף זוחלים למינהם.אבל יום יום
יום יום אחד
אפאחד לא מאמין שלא רציתי פעם להיות אמא…
והנה, במפתיע ובאמת, כמה שנים אחרי, ויש לי שני ילדים קסומים, ואני אמא אמיתית..
reut.a@me.com
מאת: רעות | 6 באוקטובר 2019 | 11:05לפני כמה שנים חגגתי את הסילבסטר בלבונטין 7 , הייתה הופעה מדהימה של ירמי קפלן . לפני הספירה לאחור הוא שאל מי רוצה לעלות לבמה ולהתנשק איתו ועם הנגנים שלו בשתיים עשרה בלילה אז אני עליתי והתנשקתי איתו . כמובן שהתלהבתי וסיפרתי יום למחרת לחברים שלי ואף אחד לא האמין לי חח
מאת: שני | 6 באוקטובר 2019 | 10:48אף אחד לא מאמין לי שהצעתי לבחור שמצא חן בעיניי (היום בעלי) לצאת איתי.
מאת: דניאל | 6 באוקטובר 2019 | 10:24האמת שהרבה זמן הוא מצא חן בעיניי, ניסיתי לגשש אם הוא פנוי בלי להגיד מי שאלה
ותמיד הוא ענה שעכשיו הוא בפסק זמן ולא בקטע
אחרי הרבה זמן שחשבתי עליו ולא הצלחתי להוציא אותו מהראש
ואחרי שיצאתי עם אחרים והבנתי שהם ממש ממש לא מתקרבים אליו
אני הביישנית והשקטה שבחיים לא היה לה חבר אמיתי
ורק נהניתי לראות סרטים רומנטיים וקצת לחיות בסרט בעצמי.
החלטתי שדיי מספיק ולפני שאני משחררת אותו מהראש לתמיד אני מנסה
אז התקשרתי והצעתי לו
והוא הסכים
כולם היו בשוק שהצעתי לו ולא האמינו לי שיזמתי כזה צעד בכוחות עצמי
היו תגובות לכאן ולכאן
אבל הכי חשוב שלא וויתרתי ועשיתי צעד שבלעדיו חיי לא היו חיים
אף אחד לא מאמין לי שאני לא אוהבת לאכול או לשתות מתוק. כולם חושבים שאני פשוט ממציאה את זה , כי איך ייתכן שאני לא אוהבת שוקולד? עוגות? ואני אומר רק לכם, שהסיבה שאני לא אוהבת מתוק היא שהיום שישי אחד אכלתי גלידת שוקו עם פצפוצים לבד וסיימתי את כל הקערת פלסטיק
מאת: רינת | 5 באוקטובר 2019 | 17:30אז…. אף אחד לא מאמין לי שאני מורה! אני מאוד צעירה יחסית למקצוע ובכלל והמראה שלי רק מאשר את גילי הצעיר.
מאת: עליזה | 4 באוקטובר 2019 | 11:25בתחילת השנה כל פעם בצילצול הייתי מקבלת הערות ממורים אחרים שלא מכירים אותי כמו "חמודה היה צלצול תכנסי לכיתה"…
אבל השיא היה כאשר הייתי בחדר מורים וכמעט גורשתי…. אחת המורות התקרבה אלי ואמרה:"חמודה לא נכנסים לחדר מורים בלי לבקש רשות, ובוודאי שלא מכינים קפה בלי רשות" התחלתי לצחוק והסברתי לה שאני מורה בעצמי…
יש לי תיק צד מהמם , שכולם בטוחים שקניתי ממותג יוקרתי, לפעמים כשאני מתוודה שקניתי אותו במציאות בושק,, אף אחד לא מאמין. זה רק בא להוכיח שאופנה ושיק הם לא תמיד פונקציה של כסף
מאת: הילה | 4 באוקטובר 2019 | 11:12אף אחד לא מאמין שאני וכלתי חברות הכי טובות, בכל התייעצות , בסודות, פשוט חברות
מאת: מירה | 4 באוקטובר 2019 | 10:12כשהבן שלי התחתן הוא היה עדיין בצבא וכשהוא היה נשאר בבסיס כלתי היה נשארת לישון
שאף פעם לא טעמתי המבורגר. בת 27.
מאת: מור | 4 באוקטובר 2019 | 09:18אני מתגוררת בארץ ובאוסטין טכסס במקביל. הרבה טיסות..בזבוזי זמן בשדות תעופה..מחליפה מטוסים
מאת: איילין | 30 בספטמבר 2019 | 07:16ועוד. טיסות מעייפות…
בניו יורק בזמן העלייה לטיסה לאוסטין עשיתי ציק אין והלכתי לשתות קפה ולאכול משהו…לא הייתי באזור
הקבלה..וכשחזרתי אני שומעת את הדיילים קוראים בשמי..ואפילו בקוצר רוח.. מיסיס איילין …….
מיסיס איילין…….
ניגשתי הזדהיתי ושאלתי מה קרה..יש זמן לעליה לטיסה..
שלושה דיילים הסתכלו על הניירת ובמקביל עלי..ושוב הסתכלו ושוב ניירת..ואז הבנתי..
לא נראית בגיל הכרונולוגי שלי..לגמרי לא..עמדתי מולם..אישה צעירה בג׳ינס והם רצו ״לצפר״ אותי
מקדימה (לאור גילי…) והרסתי להם את החוויה.
שנה טובה
אני מאד מחובר לזהות המזרחית שלי, אבל עם שיער שטני, עיניים ירוקות ועור בהיר שצריך הגנה מירבית מהשמש, אנשים לא מאמינים לשם המשפחה שלי… אני כור היתוך ישראלי אמיתי
מאת: אריאל | 29 בספטמבר 2019 | 10:23אף אחד לא מאמין לי שהייתי נערת רוק. אני נראית חנונית רגועה ושקטה, אבל כשאני שומעת מוסיקה שאני אוהבת, יוצא ממני משהו אחר, משוחרר ואנרגטי. הייתי נערה כזו וגדלתי להיות אישה כזו ואנשים תמיד מופתעים לשמוע על החלק הזה בי
מאת: עדי | 29 בספטמבר 2019 | 09:44אף אחד לא מאמין לי שיש לי 2 ילדים.
מאת: דניאלה | 29 בספטמבר 2019 | 07:49אני בת 30, מודה שיש לי בייביפייס, שאגב ארצה מאוד לשמור על זה, ובטוחה שמוצרי וישי יוכלו לעזור לי בכך :) תודה!
אף אחד לא מאמין לי לגבי הגיל שלי נותנים לי הרבה פחות
מאת: איילת | 29 בספטמבר 2019 | 01:25אף אחד לא מאמין שהגבות העבות שלי טבעיות.. לכו תסבירו שזה שילוב של עיראקית ופרסיה
מאת: הדר | 28 בספטמבר 2019 | 23:57אני בת 25 ואף פעם לא אכלתי המבורגר!! ופיצה, ושווארמה, פלאפל, סטייק, בורקסים, צ'יפס..
אבל הכי לא מאמינים שזה ממש לא קורץ לי. מצחיק לראות את המבטים ההמומים.
lirazc9@gmail.com
מאת: לירז | 28 בספטמבר 2019 | 23:36אלרגיה לזיעה! עוד לא היה אחד שהאמין לי בפעם הראשונה, מזל שתמיד אפשר להביך אותי בקלות ולראות לבד את הפריחה מתפשטת על העור :)
מאת: זהר | 28 בספטמבר 2019 | 23:16אף אחד לא מאמין לי שידעתי שאתחתן עם בעלי עוד לפני שהתחלנו לצאת ! הוא הציע לי לצאת איתו ובאמת כעבור שנה התחתנו !:)
מאת: שירי פולק | 28 בספטמבר 2019 | 23:07אחרי הצבא טסנו חברה ואני לניו זילנד לטייל, כשהגענו עצרה אותנו משטרת ההגירה ופירססה אותנו חזרה לישראל. הקונשן הלוך היה בתאילנד ולכן גם בחזור…. היינו סך הכל חמישה ימים רצופים במטוסים ושדות תעופה. בחזור לקחו לנו את הדרכונים וכשהגענו לתאילנד לקחו אותנו למעין תא מעצר… תמיד נשמע כמו סיפור ממוצא אך הוא אמיתי לחלוטין. ובתוך כל זה – מאחר שלא נכנסו רישמית לאף אחת מהמדינות – 4 טיסות ובלי חותמת אחת בדרכון
מאת: בר ולטר | 28 בספטמבר 2019 | 23:05אף אחד לא מאמין לי כשאני מתעטשת!
מאת: שרית חליף | 28 בספטמבר 2019 | 22:51ובגלל זה אף פעם לא אומרים לי לבריאות!
הם לא מבינים בכלל שבאמת התעטשתי.. :)
שנה טובה ורק בריאות!
גדולה מבעלי ב3 שנים. התחתנו כשהוא בן 22 ואני 25. אף אחד לא מאמין לי כנראה יותר מבוגר ממני
מאת: ריקי | 28 בספטמבר 2019 | 21:36אף אחד לא מאמין לגיל האמיתי שלי. כנראה שיש לי בייבי פייס, זה ככה שנים, גם כשהייתי בת 18, לאורך שנות ה20 וגם כשכבר היתה לי תינוקת (גיל 27) אנשים חשבו שאני אחרי תיכון.
מאת: שיר | 28 בספטמבר 2019 | 21:15לעולם לא האמינו לעדה שלי (ערביה) גם אנשים שאני בקשר איתם הרבה זמן לא מאמינים לזה שזה המוצא שלי גם שזה מלווה בהוכחות שלפעמים זה די קשה להוכיח כי אני לא דוברת את השפה הערבית
מאת: מירי | 28 בספטמבר 2019 | 20:48ולדעתי זה הדבר הכי מוזר שיש שלא מאמינים לעדה שלי.
אף אחד אף פעם לא האמין לעדה שלי גם אנשים שאני מכיר הרבה זמן לא מוכנים להאמין לזה שהמוצא שלי ערבי. תמיד זה צריך להיות מלווה בהוכחות וזה קשה כי את השפה הערבית אני לא יודע.
מאת: עומרי | 28 בספטמבר 2019 | 20:42אף אחד/ת לא מאמין/נה … שהייתי בחדר לידה עם זירוזים במשך שלושה ימים הקאות חום סיוט וגם בסופו של דבר שהגיעה הרגע המיוחל… התינוקת יצאה ללא נשימהה והובלה במידי לטיפול נמרץ אפשר להגיד שהתחיל גרוע אבל לאט לאט הסתדר וברוך השם יש לי היום ילדה בריאה בשם הללי (להלל ולשבח) .
מאת: חמוטל | 28 בספטמבר 2019 | 19:52יש לי יכולת מוזרה לדחוף את שרירי הלשון כלפי מטה דבר שנותן מראה של קרפדה
מאת: אושרית | 28 בספטמבר 2019 | 17:38כשאני מספרת את זה לאנשים אף אחד לא מאמין לי עד שהם רואים את זה בעיניים
כשהייתי ילדה קטנה הייתי ילדה עם המון בטחון עצמי ויוזמה עד שהחלפנו מקום מגורים באמצע בית הספר היסודי ובו זמנית התחלתי להרכיב משקפיים, מה שגרם לי להרגיש מאוד לא בנוח ולא הסתדרתי חברתית במקום החדש, בהמשך אחרי שגם עברתי חרם, הגעתי לחטיבה ממש כמו ילדה אחרת לא דיברתי כמעט, עד כדי כך שחשבו שאני עולה חדשה ולא יודעת את השפה.. היום, אני בשנות ה30 שלי ומזכירה הרבה יותר את הילדה הקטנה שהייתי, יש לי הרבה בטחון, אני אומרת את דעתי כשצריך ומסתדרת מאוד טוב עם אנשים סביבי.. כשאני מספרת שזו היתה החוויה שלי מהיסודי והחטיבה , פשוט לא מאמינים לי, וטוב שכך :)
מאת: יפית | 28 בספטמבר 2019 | 15:56עוד מעט אהיה בת 30 וכל הזמן לא מאמינים לי ומבקשים ת.ז. אם זה במסעדות או אם אני קונה משהו שיש לו הגבלת גיל.אנשים חדשים שמגיעים לעבודה גם מופתעים ,בתקופת לימודים עשיתי התנדבות בבית ספר ומורות היו כל הזמן עוצרות אותי ושואלות "איפה חולצה עם סמל" .
מאת: סשה | 28 בספטמבר 2019 | 12:35אף אחד לא מאמין שכשהייתי צעירה עבדתי כג'אגלרית אש במועדונים, אני הבן אדם הכי מרובע וביישן בעולם! בדרך כלל אני לא מספרת, זה עולה לפעמים בנוכחות חברים שמכירים אותי מהעבר וזה בדרך כלל מוביל לצחוקים שלא נגמרים…
מאת: מיכל | 28 בספטמבר 2019 | 11:05יש לי גבות מאוד עבות ומיוחדות ותמיד היו שמים לב אלי כשהייתי נכנסת לחדר. בצעירותי הלכתי לבד להופעה של זמר מאוד מפורסם דאז שהעלה אותי לבמה, ואחרי זה הוזמנתי אליו מאחורי הקלעים, בגלל שהייתי ילדה טובה ולבדי ויתרתי ולא הלכתי. זה היה לפני שנים רבות טרם עידן הסמארטפונים ועד היום אני מספרת לנכדים שלי שאם הייתי הולכת להפגש עם הזמר יכול להיות שהינו מתחתנים והיו לי חיים אחרים לגמרי ואף אחד לא מאמין לי שזה בכלל קרה.
מאת: רחל | 28 בספטמבר 2019 | 10:04לא מאמינים שאני אמא ל3 ילדים קטנים…….
מאת: ענבל מליחי | 28 בספטמבר 2019 | 09:26הדבר שאף אחד לא מאמין לי הוא שאני נהגת אמבולנס..נראת סופר עדינה ולא "מתלבש" עלי…
מאת: חיה | 28 בספטמבר 2019 | 09:16לכולם אני אומרת…הכל עניין של הרגל! גם אני הייתי מתעלפת מלראות דם.רק הרגל!! שנתרגל לדברים טובים אמן!
שנה טובה ומתוקה.
אף אחד לא מאמין לי שאני בגילי. אני בת אוטוטו 49 וכשאני אומרת את זה אנשים פשוט לא מאמינים. הרבה פעמים, אני מציעה להראות תעודת זהות. לא רק שאני לא מתנהגת כמו אישה בת 48, יש לי גם ילדונת בת שנתיים וחצי שמוציאה ממני את כל הטוב של רוח הנעורים :-)
מאת: אודית לורן בלקין | 28 בספטמבר 2019 | 08:23אף אחד לא מאמין שילדתי את בני שיר בלידה רגילה, חג שמח שנה טובה
מאת: הדס | 28 בספטמבר 2019 | 08:13לפני כמה שנים חלה הדוד האהוב עלי בסרטן במעיים, בבוקר של 8.6. לא זוכרת שנה, ביום שישי הוא נפטר, בבוקר נתקפתי בבכי הסטרי עוד לפני שהודיעו על פטירתו, היתה לי הרגשה רעה, שמתי עלי בגד ויצאתי עם הרכב שאחי השאיר לי כי נסע לקפריסין, ירדתי לרכב ונסעתי לחברה, בדרך טעיתי בפניה במקום לטירת הכרמל פניתי לתל אביב, עשיתי פרסה וחזרתי, וההרגשה הרעה התגברה כי הכל השתבש, נסעתי בדרך לטירת הכרמל, ובצומת ללא רמזורים, האטתי וברגע שרציתי לפנות שמאלה, נכנס בי רכב סובארו לבנה, וסובב אותי עד כדי כך שהמנוע עף מהרכב, האוטו נהרסס כליל טוטל לוסט, ואני לא נפגעתי אפילו שריטה לא היתה לי, אנשים רצו לעברי וחשבו שנהרגתי והתפלאו לראות אותי יוצאת ללא פגע, נסעתי עם אמבולנס לבית חולים, ובכניסה לבית החולים , אני פתאום רואה את גיסו של דודי החולה, שאלתי אותו אורי מה אתה עושה כאן, הוא עונה לי " מה את לא יודעת שדודך אלי נפטר בבוקר…..מאז הוא בא לי המון בחלומות ואני מדברת איתו והוא מרגיע אותי שהכל בסדר.
מאת: מירי ראובן | 28 בספטמבר 2019 | 06:48שאני עוד רגע בת 42. אני מראה תמונות מלפני 10 שנים בחתונה של אחי, ואז תמונה עם האחיינית החמודה שלי בת 9, ואומרים לי שאני נראית אותו דבר בשתיהן.
מאת: מעין | 28 בספטמבר 2019 | 00:11אף אחד לא מאמין לי שאני לא בת 14 (בפועל אני בת 23..). אולי בגיל 60 הכישרון הזה ישתלם!
מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) | 27 בספטמבר 2019 | 23:51היי, כשילדתי את בני השלישי הבעלים הורשו להכנס לחדר הלידה. כשבעלי נכנס אחרי שלבש חלוק סטרילי כמובן הוא נעמד בצד והתחיל לכוון את המצלמה. הוא לא ניגש אלי ולא דיבר איתי ואח"כ המיילדת שאלה אותי אם האיש ההוא הוא צלם שהוזמן לצלם את הלידה . אמיתי !
מאת: רות | 27 בספטמבר 2019 | 23:24אף אחד לא מאמין שיש לי כתם לידה גדול בצבע ירוק מאחורי הגב עד אמצע הבטן. קצת עצוב אבל חשבו שקיבלתי מכה או חלילה זה היה מכוון.. בינתיים זה עושה לי יותר חשק להתהלך עם הכתם לידה בחוץ ושיראו אותו. לכן אני נהנת במיוחד להתאים בגדי ים ססגוניים עבור כתם הלידה המיוחד שלי (:
מאת: נטע רומח | 27 בספטמבר 2019 | 20:28חברות וחברים וגם המשפחה מסרבים להאמין שבאמת מעולם לא היה איכפת לי מה חושבים/אומרים עלי סתם אנשים ברחוב וגם כאלה שאני מכירה. אני יודעת שאני יכולה ללכת ברחוב ולראות שמדברים עליי על השיער, הלבוש המראה אבל בתוך תוכי אני יודעת שאותם אנשים ששופטים ומרשים לעצמם להוריד אנשים אחרים לא צריכים להיות חלק מדאגותיי ומחשבותי. "נפגעים רק מכאלה שיקרים וחשובים לליבנו". היופי שכשאת לא מייחסת חשיבות לאנשים שכל עולמם הוא לדבר על אחרים מאחוריי הגב הוא שהם מתפוצצים בתוך תוכם. תלכי עם ראש זקוף תמיד כי את שווה את זה ואותם אנשים נמוכים שיסתכלו עלייך מלמטה!
מאת: נטלי | 27 בספטמבר 2019 | 20:23הייתי רוצה לכתוב שאף אחד לא מאמין שאני בת 38 אבל זה לא נכון;) אני בעיקר לא מאמינה לזה… מרגישה בכלל בשנות ה20 שלי… כניראה שזה מה שחשוב!
מאת: איילת אושר | 27 בספטמבר 2019 | 19:41אף אחד לא מאמין שבכל חיי לא מרטתי שערה אחת מהגבות שלי. אם יש משהו שאני מודה עליו כל יום הוא בהחלט הגבות :)
מאת: דנה | 27 בספטמבר 2019 | 18:16אף אחת ואחד כמעט לא מאמין שאני דוברת אמת רובינו זה רק רוב הזמן וכול השאר שמור לי
מאת: סוזי | 27 בספטמבר 2019 | 17:03במסגרת תפקיד דיפלומטי בו שירתתי, לפני שנתיים התארחתי באסקוט במירוץ הסוסים בו משתתפים בני משפחת המלוכה הבריטית. באחת ההפסקות נכנסתי לשירותים הציבוריים במקום ובעודי רוחצת ידיים לפתע נפתחת הדלת ואל התא נכנסת לא פחות מהנסיכה קייט מידלטון. בהתחלה זה היה קצת מביך לשמוע את קול פכפוך המים לצד המבטחם הקרים שנעצו בי מלוותיה, אבל עם הזמן קלטתי שזו חתיכת חווייה לספר לילדים, הבעיה היחידה היא שאף אחד לא מאמין לרגע הקסום שחלקנו אני, הדוכסית מקיימברידג' ואמא טבע.
מאת: אור | 27 בספטמבר 2019 | 16:21אף אחד לא מאמין לי שאני בת 26. אני קטנה ונמוכה ונראית ממש צעירה לגילי. זה קצת צרות של עשירים (אני יודעת) אבל אותי זה מעצבן שללא הפסקה מבקשים ממני תעודות זהות בברים, מעכבים אותי בתורים, מזלזלים בי בעבודה ומבקשים משהי יותר מבוגרת לא מזמן התחתנתי ויום אחרי השומר בחנות ביקש ממני ילדונת תיזהרי. כל פעם שאני מדברת עם אנשים שואלים אותי לאיזה כיתה אני עולה. בקיצור אישה בגוף של ילדה.. אולי עם המתנה אני אצליח להיראות צעירה ככה עוד כמה שנים.
מאת: אביב פנחסי | 27 בספטמבר 2019 | 16:02אף אחת לא מאמינה לי כשאני אומרת שכאבי המחזור שלי כואבים בדיוק כמו צירים בזמן הלידה.. כולן נורא צוחקות משום מה, אומרות לי חכי חכי את לא יודעת מה מחכה לך.. אני ממש רוצה ללדת בלי אפידורל רק בשביל לחוות לידה טבעית ולהוכיח לכל המעליזות.. אני עוברת חווית לידה פעם בחודש!
מאת: טופז | 27 בספטמבר 2019 | 15:34אני בת 37 והבת שלי הגדולה בת 16 אף אחד לא מאמין לי שיש לי ילדה כזאת גדולה כי כולם אומרים שאני ניראית בת 26וכולם חושבים שהיא אחותי
מאת: אינגה רובינסקי | 27 בספטמבר 2019 | 14:41אף אחד לא מאמין שיש לי ילדה בת 16 למרות שאני בת 37 כולם נותנים לי גיל 26 וכשאנחנו בייחד חושבים שאנחנו אחיות
מאת: אינגה רובינסקי | 27 בספטמבר 2019 | 14:38לא מאמינים לי שהגבות העבות שלי טבעיות ! שילוב של פרסיה ועיראקיות ☺️
מאת: הדר | 27 בספטמבר 2019 | 13:53אף אחד לא מאמין שאני גינגית טבעית ללא נמשים הם תמיד מתקרבים ומחפשים לי על הפנים -.-
מאת: יעל | 27 בספטמבר 2019 | 13:24אף אחד לא מאמין לי שהשיער שלי חלק וגולש קרשים בלי שום התערבות חיצונית של מחליקים, פן, חומרים וכו'… עד שרואים אותי כמה פעמים ואז מבינים שאין מצב שאני משקיעה כ"כ הרבה זמן כל בוקר יום יום ;-)
*אם תרצו הוכחה: תראו סרטונים של כורדיות לוחמות בדאע"ש ותראו שהרבה מהן עם שיער גולש (וכן, אני כורדית וזה עובר בגנים)
שתהיה שנה טובה ומתוקה וגולשת לכולם♥
מאת: שני א | 27 בספטמבר 2019 | 12:59תמיד הייתי מתולתלת ומאוד מוכרת בזכות התלתלים שלי. לפני שנה וחצי הלכתי פעם ראשונה לספרית (תמיד הסתפרתי בבית) כדי לעשות קארה, לא משהו דרמטי מידי. במקום להיות יותר מתולתל וקופצני השיער שלי פשוט נהיה גלי, ולמרות שעבר כבר הרבה זמן, הוא ממשיך לצמוח גלי-חלק. כל מי שמכיר אותי מהתקופה ההיא לא מאמין לי שאני לא מחליקה את השיער או שמה קרמים, ושזה טבעי. אבל אני מרוצה כי קיבלתי את הטוב משני העולמות.
מאת: עתליה הרפז | 27 בספטמבר 2019 | 11:52שלום
מאת: ליאת אטלן | 27 בספטמבר 2019 | 10:56מה שאף אחד לא מאמין לגביו אצלי, שלא עברתי ניתוח אף!
זאת שאלה שחוזרת על עצמה בכל פעם שאני פוגשת אנשים,
אבל אני נולדתי עם אף כזה ולצערי לא כל כך מאמינים לי.
חג שמח ושנה טובה
ליאת
לאנשים ממש קשה להאמין שאני דתיה, בגלל הרצון שלי להתלבש איך שמתאים לי והחיבור הגדול שלי לאופנה- אני לא הולכת לפי הכללים של הדת ומתבלבשת בצורה שהיא מתאימה לי וחשוב לי שתהיה שיקית ואופנתית (לא שאין דתיות אופנתיות, אבל לי הכללים לא מתאימים) וזה לא פוגע מבחינתי באמונה ובדת שלי. אבל כשרואים אותי כל פעם מחדש אני שומעת תגובות של- "את דתיה? באמת? אין מצב.." אז למרות שהקנקן חשוב ואני תמיד מקפידה שיהיה יפה- חשוב גם לזכור- שהוא לא מה שקובע :)
מאת: נעה | 27 בספטמבר 2019 | 10:41אני ואמא שלי הצעירה והיפה שנראית צעירה ממני לגמרי , כשאנחנו מסתובבות ביחד , תמיד יחשבו שאנחנו חברות , ואני ניאלצת להסביר לעובדים בחנות שהחברה שלי בת 42, והחולצה שביקשתי -כן כנראה יהיו גניבות מהארון שלי …(; אני בת 20 אגב
מאת: תהילה | 27 בספטמבר 2019 | 10:31אף אחד לא מאמין לי ששתי השיניים הקדמיות התחתונות שלי הן שיני חלב שמעולם לא נפלו לי! אני גדלתי והן נשארו קטנטנות…אמא שלי זוכרת שניסיתי לתלוש אותן בכוח כדי שפיית השיניים תפנק אותי,אבל הן נשארו עקשניות מזה 40 שנה…
מאת: שחר | 27 בספטמבר 2019 | 10:20בכל פעם כשאני משתפת שאני ובן הזוג שלי עברנו שוד במקסיקו אך לא נלקח מאיתנו כלום (לשקר לשודד שאין לך כלום ולחטוף מכות) אנשים מתקשים להאמין לי.
מאת: צליל | 27 בספטמבר 2019 | 09:24זה תמיד סיפורים שקורים לאנשים אחרים, רחוקים יותר או שנחשפים אליהם בכתבות ופתאום אני עומדת מולם ומספרת הכל לפרטי פרטים.
אבל הכי חשוב שבסוף אני מצליחה לשכנע אותם לוותר על נסיעות לילה ארוכות באזורים המסוכנים ולבחור בטיסה
אף אחד לא מאמין… שלא יישרתי את השיניים שלי. אפילו רופאי שיניים מתפעלים. החיוך הוא המקור להכי הרבה מחמאות שקיבלתי לאורך השנים – בלי להתאמץ :)
מאת: שירה | 27 בספטמבר 2019 | 01:43