מתנה בשישי: 500 שקלים לאונ'נאנוקו

ספרו לנו איך הכרתן את החברה הכי טובה שלכן ואולי תזכו ב-500 שקלים לאונ'נאנוקו

מאת  | ‏ 25 יולי 2019

מתנה בשישי (צילום: מיכאל טופיול)

מתנה בשישי (צילום: מיכאל טופיול)

בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשות מלאות הסטייל של FF, והשבוע:

500 שקלים לרכישה באונ'נאנוקו

כל שעליכן לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה:

איך הכרתן את החברה הכי טובה שלכן?

*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל

שווי המתנה: 500 שקלים
ניתן להשיג בסטודיו (מעגן מיכאל - 04-6243456), באתר ובחנויות מעצבים ברחבי הארץ

**הזוכה תיבחר מבין המגיבות לפוסט עד יום א', 28/7/19 בשעה 12:00

***בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

הזוכה משבוע שעבר ב-500 שקלים לתיקי Fjallraven ב-AKA-online היא הילה, שסיפרה לנו מה הדבר הראשון שהיא עושה כשהיא חוזרת הביתה מהעבודה: "הדבר הראשון שאני עושה כשאני חוזרת מהעבודה הוא לעבור לבגדים נוחים ולהישכב ליד החתלתולה שלי לכמה דקות של ליטופים ואהבה. אחרי יום שלם מול המסך אין כמו לקחת כמה דקות להתחבר לדברים שבאמת עושים לנו טוב בלב פשוט מעצם היותם בחיים שלנו. לא צריך יותר מזה כלום".

  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי כשעברתי לחטיבת ביניים כתה ז'..הייתי בת 13.
    הייתי חלק ממגמת האינטגרציה בין דרום תל אביב לצפון תל אביב. אני הייתי מהדרום.
    הילדים בכתה לא רצו להיות חברים שלנו. חשבו שאנחנו מקולקלים כי הגענו מאזור הדרום "הנחות".
    היה יום התרמה…כפי הידוע זה מתנהל בשעות אחר הצהריים …אף אחד לא רצה להתרים איתנו. ישבנו פשוט בבית הספר וחיכינו לשעות אחר הצהריים. היינו 5 בנות מהדרום. היא גרה ליד בית הספר…לפתע ירדה למטה והזמינה את כולנו אליה הבייתה לארוחת צהריים ומנוחה לפני ההתרמה.
    היא שילמה מחיר יקר בגלל זה…התרחקו ממנה בגלל שהייתה טובה אלינו…אבל בזכות אותו אחר צהריים הרווחנו אחת את השניה. אנחנו היום בנות 48…חשבון פשוט אנחנו חברות 35 שנה.
    אני זוכרת את אחר הצהריים הזה כאילו היה אתמול.
    נירה… I love you

    מאת: אסתי |‏ 28 ביולי 2019 | 11:37
  • כשהייתי בתיכון עבדתי במאפייה השכונתית שבה עבדו זוג תאומים חתיכים מאוד. אחרי כמה שבועות התחלתי לצאת עם אחד מהם, ואפילו עליתי אליו הביתה – ובמעלית הייתה החברה הכי טובה שלי (עוד לא ידעתי באותו זמן שזה מה שהיא תהיה). אותה חברה הייתה מאוהבת בתאום השני (לא זה שאני יצאתי איתו!) והייתה באותו בניין במקרה. במשך כמה שבועות היא הייתה בטוחה שאני יוצאת עם התאום שהיא דלוקה עליו וכעסה עלי בסתר. אחרי כמה זמן התחברנו והפכנו לחברות הכי טובות, וכשגילינו על הסיפור הזה לא הפסקנו לצחוק!

    מאת: בר |‏ 28 ביולי 2019 | 11:06
  • גילוי נאות: אני דתיה לשעבר. החברה הכי טובה שלי היא הבחורה החילונית הראשונה שהכרתי איי פעם. זה היה בשירות לאומי, אני מטעם אגודה דתית, היא מטעם ארגון חילוני. ביום הראשון, החלפנו כמה מילים, לא הבנתי הרבה ממה שהיא אמרה, כי כן, חייתי בבועה דתית עם ז'רגון אחר לחלוטין, הרגשתי שפגשתי בתופעה אקזוטית שמדברת ורואה אחרת את העולם ובאותו היום החלטתי שהבחורה הזו חייבת להיות חברה שלי…למזלי, לא הייתי צריכה לחזר אחריה הרבה כי הסקרנות היתה הדדית. מאז, עשור וקצת אנחנו כבר מדברות באותו הז'רגון:)

    מאת: שירה |‏ 28 ביולי 2019 | 10:51
  • החברה הכי טובה שלי היתה פעם עם בעלי. כלומר, הם עבדו יחד, היו חברים מאוד קרובים, שבין היתר יצאו והיו יחד, ועברו שנים מאז.
    לימים אמר לי שאני חייבת להכיר אותה כי היא בול בשבילי ומאז אני מאוהבת, כבר 8 שנים אנחנו החברות הכי טובות ואוהבות. למרות העבר שלהם, שהיה לי קשה בהתחלה איתו, החלטתי לשים הכל בצד והיום אנחנו באמת בלתי נפרדות.

    reutneo@gmail.com

    מאת: רעות |‏ 28 ביולי 2019 | 09:45
  • שנה א' באוניברסיטה. לא מכירה אף אחד. פתאום בדרך חזרה לדירה באוטובוס, אחרי שיעור משמים ב"מבוא ל" משהו, הצטלבו לנו המבטים וחייכנו. כמו אהבה ממבט ראשון :-)
    כל הדרך לשכונת הסטודנטים שגרנו בה לא הפסקנו לפטפט, כאילו אנחנו חברות מכיתה א. ועד היום, אחרי חתונות, ילדים, וכששתינו גרות בקצוות שונות של הארץ. לא מוותרות על דייט חודשי ולא מפסיקות לחפור אחת לשנייה על בסיס יומיומי.

    מאת: דנה |‏ 28 ביולי 2019 | 08:27
  • בקייטנה של חופשת קיץ כיתה ג הבסטי שלי לימים הציקה לי ואפילו קצת היכתה אותי … משכתי לה חזק בצמות לא נשארתי חייבת..וזה היה לפני מעט שנים שלושים שנים בדיוק.בתגובה לכך המנהלת השאירה אותנו ביחד בחדר חשיבה ושם גילינו כמה אנחנו דומות , ממש שתי נפשות תאומות, מאז אנחנו החברות הכי טובות …גם כשגרתי באילת והיא במרכז וכמובן שכרגע כשחזרתי לגור במרכז אנחנו בלתי נפרדות …

    מאת: סיגלית |‏ 28 ביולי 2019 | 08:11
  • הרומן התחיל עוד בתיכון עם שיחות בקטנה היי ושלום, ואז מצאנו את עצמנו לאחר מספר שנים בשירות קבע באותו בסיס ושם הכל נהיה רציני…
    לא יכולתי לעבור יום בלעדיה, צחוקים, ישיבות ביחד, שיחות נפש לשעות הקטנות של הלילה. ועד היום!!! אפילו שלא נפגשות הרבה, אבל שכבר נפגשות זה חייב להיות מפגש שופינגגגג!!!

    מאת: Moran |‏ 28 ביולי 2019 | 08:04
  • החברה הכי טובה שלי היא כמו אחותי. הכרתי אותה בצבא, בשנה הראשונה שלי לשירות אחרי שעברתי לבסיס פתוח מסגור… אנחנו לא זוכרות מתי התחלנו לדבר אפילו או איך נהפכנו לכל כך קרובות מרוב שזה טבעי לנו. היום אנחנו שתינו עשור וחצי אחרי השיחרור, עדיין החברות הכי טובות, היא לגמרי אשת הסוד שלי לכל דבר למרות שטסתי לתקופות ארוכות של מספר חודשים מספר פעמים לא מבוטל עדיין לא הפסקנו להתעדכן מדי יום…. ליתר דיוק מדי שעה…

    מאת: לירון |‏ 28 ביולי 2019 | 07:57
  • כדי להבין איך הכרתי את החברה הכי טובה שלי, צריך להבין איך הכרתי את בעלי. אנחנו שידוך/ התערבות בין שתי חברות טובות, כאשר אני הייתי חברה של אחת מהן ובעלי חבר ילדות של השניה. למרות השידוך המוצלח, איכשהו יצא שאני לא פגשתי את חברת הילדות ובעלי לא פגש את החברה שלי שאחראיות על השידוך. כשחגגנו שנה להיכרות שלנו, הזמנו את שתי החברות עם בני זוגם לארוחת ערב (וגם כדי לספר שאנחנו מתחתנים). זו הייתה אהבה ממבט ראשון. למרות ששמעתי עליה המון סיפורים קודם, לא חשבתי שאני אפגוש את אחותי התאומה בנפש. לא סתם היא חברת ילדות של בעלי. מאז אנחנו לא נפרדות, והיא יקרה לי כמו משפחה, כמו אחות. יחד עם החברה הנוספת אנחנו מבלות כל הזמן ביחד, מתאמנות ביחד, יש לנו קבוצת וואטסאפ של שלושתינו בה אנחנו מדברות על הכל, אנחנו טסות לחו"ל ביחד ואוהבות אחת את השניה אהבת נפש

    מאת: נטע |‏ 28 ביולי 2019 | 00:21
  • את החברה הכי הכי טובה שלי הכרתי בכיתת אומנות בתחילת התיכון, קליק ממבט ראשון על סמך תחומי עניין משותפים ושיחה קולחת על שטויות שמסביב כמו שתי תיכוניסטיות טובות. היום 15 שנה אחרי אנחנו זוכות יום יום לעבוד יחד בתחום האופנה ויצירת התוכן , והחיבור ביננו אז על בסיס אותם תחומים ( אופנה, צילום ,ציור ) חי ובועט עד היום !

    מאת: זהר |‏ 27 ביולי 2019 | 23:48
  • לפני ארבע שנים ילדתי את בני הבכור וכדי להפיג מעט את השיעמום בבקרים נהגתי ללכת איתו לשיעורי יוגה לתינוקות בקניון ליד הבית…באחד השיעורים הכרתי אישה נחמדה שהגיעה עם תינוקת נחמדה לא פחות והתפתחה ביננו שיחה קולחת על חיי היום יום , הקשיים וגם… דיכאון אחרי לידה שחווינו שתינו (לצערנו). בתום השיחה היא נתנה לי את מספר הנייד שלה אך הקלדתי אותו בצורה לא נכונה והתאכזבתי נורא שאין לי מושג אפילו מה שם משפחתה על מנת שאנסה לאתר אותה ברשתות החברתיות.
    מפה לשם בתום חופשת הלידה ועם כניסת בני למעון ….מי הופיעה ביום הראשון לגן ? האישה הנחמדה משיעור היוגה שהיום היא כבר חברה טובה והילדים (כבר בני ארבע) חברים טובים מגיל ארבעה חודשים !

    מאת: חני |‏ 27 ביולי 2019 | 20:57
  • אז איך הכרתי את החברה הכי טובה שלי?
    ככה…
    הייתי ילדה קטנה בת 13 והתקבלתי לכיתת ספורט
    יום ראשון ללימודים כולן הגיעו עם סקיני ג'ינס (בדיוק התחילה תקופת הסקיני)
    מאופרות, ונשיות
    ואני?
    הגעתי עם חולצת בית הספר ומכנסי הכדורסל שלי (שדרך אגב ממש התאימו לחולצת בית הספר הכחולה שלנו לנוכח העובדה שיחקתי במכבי)
    נוי (החברה הכי טובה שלי) לא הפסיקה לצחוק עליי ואמרה שאני גברית ומוזרה ושאם כבר אני משחק משחק של גברים לפחות לא אלבש אותם מחוץ למגרש
    היום אני בת 22 והיא החברה הכי טובה שלי כבר 9 שנים
    ונחשו מה?
    בסוף הילדה המוזרה עם מכנסי הכדורסל לומדת עיצוב אופנה תואר ראשון בשנקר
    ותזכרו!! אין דבר כזה "לא לביש" יש- "אני לא אלבש:
    וגם זה – מוטל בספק!

    מאת: צליל כהן |‏ 27 ביולי 2019 | 19:59
  • הכרתי את נחברה הכי טובה שלי בתנועת הצופים בכיתה ד עד עד היוםםם

    מאת: יובל אלמגור |‏ 27 ביולי 2019 | 19:46
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי לפני כמעט 30 שנה, בתיכון.
    הצטלמתי לסרט גמר של מגמת הקולונוע בית הספר, ומי שהיה החבר שלה היה הסאונדמן על הסט.
    באחד הימים היא באה לבקר אותו על הסט, ומאז ועד היום, דרך התיכון, הצבא, פרידות, חתונות, ילדים, ורילוקיישנים – אנחנו עדיין חברות הכי הכי טובות כמו בסרט :)

    מאת: מיכל |‏ 27 ביולי 2019 | 19:29
  • הכרתי את החברה הטובה שלי כאשר טיפלתי בה באחד המקרים אליהם נשלחתי כנהגת אמבולנס בירושלים… התקשרתי לשאול לשלומה אחרי שנמצאה מעולפת במדרחוב ומאז… הכל היסטוריה!!

    מאת: תמר |‏ 27 ביולי 2019 | 19:10
  • את מיכלי הכרתי כבר בגיל 4 בגן טרום חובה. אני לא יכולה להגיד שמההתחלה היינו בסטיז, אני חושבת שהצקתי לה לא מעט, אבל המשכנו ביחד גם לגן חובה ומשם לכיתה א', ומאז האהבה פרחה ופורחת עד היום. לאורך השנים מיכלי הייתה גבוהה ממני לפחות בראש אחד, מה שתמיד נתן לי תחושה שמישהו שומר ומגן עליי, ואני בתמורה הייתי מצחיקה אותה ומשכנעת אותה להישאר לשחק איתי בכדור. עד היום, כשאנחנו כבר בנות 28, אנחנו החברות הכי טובות ואני חושבת שהרבה מזה קשור לעובדה שגלדנו ביחד כמו אחיות. לאב יו מיכלי שלי 3>

    מאת: נוי קטוק |‏ 27 ביולי 2019 | 15:32
  • החברה הכי טובה שלי ואני הכרנו בתיכון, בפנימייה, כשותפות לחדר. למדנו דברים שונים, אבל תמיד היו לה המון ספרים טובים על המדף – אנחנו עדיין מדברות על דברים שקראנו ומחליפות המלצות. השנה, אחרי שמונה שנים של חברות, טסנו יחד לווינה (גם לשופינג)!

    מאת: שירה |‏ 27 ביולי 2019 | 14:30
  • הכרתי את החבר הטובה שלי בתיכון , אחרי כמה חברויות שלא צלחו ,החלטתי שאני נדחפת לחבורת בנות שפחות או יותר חשבתי שנתחבר,ושם הכרתי את החברה הכי טובה שלי עד ביום.

    מאת: נוי |‏ 27 ביולי 2019 | 13:54
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי בתור ה"אקסית המיתולוגית" של מי שהיה בן זוגי באותה תקופה….יצא לנו להכיר במפגש חברתי וגיליתי אחלה בחורה!
    עם הזמן התקרבנו,ואנחנו קרובות עד היום…20 ומשהו שנה אחרי.
    בן הזוג המשותף כבר לא בתמונה אבל נשארנו חברות-יותר מדויק להגיד אחיות עד היום (:

    מאת: עינת |‏ 27 ביולי 2019 | 13:26
  • כשהייתי בת 23 עברתי לתל אביב וחיפשתי עבודה במלצרות (כמו כולם). במשמרת הראשונה שעשיתי המנהל אמר לי "גלית, זאת אסנת. אסנת, זאת גלית. אתן הולכות להיות החברות הכי טובות". מפה לשם- עברו 15 שנה של חברות בלתי נפרדת. אנחנו עדיין מדיי פעם רואות אותו ומזכירות לו את זה. הוא לא זוכר, רק זוכר שאסור היה לשבץ אותנו יחד כי היינו מתעלמות מהלקוחות ולא מפסיקות לדבר :)

    מאת: גלית |‏ 27 ביולי 2019 | 10:54
  • היינו יחד בכיתה בביה״ס היסודי אבל לא היינו חברות, בכיתה ד׳ עשו עלי חרם כל בנות הכיתה וחצי שעה אחרי שהוכרז החרם היא ניגשה אלי ונתנה לי חיבוק… ומאז ועד היום 26 שנים אחרי אנחנו לא רק החברות הכי טובות אנחנו כמו אחיות :)

    מאת: דורין אילוז |‏ 27 ביולי 2019 | 10:22
  • את חברתי הטובה ביותר הכרתי כשהיינו חיילות בבסיס תובעני ומרוחק מהבית. מצוקת חדרים הביאה אותה אלינו באישון לילה. חברתי בחורה שיודעת להינות ולמצות כל רגע ואני הייתי חיילת ממושמעת מדי. יחד צלחנו תקופה לא פשוטה בכלל ואין לי ספק שהחברות בינינו הפכה לי את השירות הצבאי לצבעוני ושמח יותר. גם היום כשקשה לי, היא זו שמחזירה את הצבעים לחוויות.

    מאת: לולה |‏ 27 ביולי 2019 | 08:08
  • \את החברה הטובה שלי ענבר הכרתי כשנסענו לטיול ספארי בקניה. יצאנו קבוצה מטעם החברה הגאוגרפית הכרנו בשדה התעופה ומשם אנחנו חברות=אחיות.
    RINAGRUNDMAN@GMAIL.COM

    מאת: רינה סגל גרונדמן |‏ 27 ביולי 2019 | 07:16
  • הכרתי את החברה הכי טובה שלי בגן ילדים , היא ממש לא הייתה מעוניינת בי וכפיית את עצמי עליה , וכבר 18 שנה אנחנו בלתי נפרדות ויש לנו קעקוע משותף

    מאת: רוני אבוטבול |‏ 27 ביולי 2019 | 03:02
  • הכרתי את החברה הכי טובה שלי, הנפש התאומה, שבוע לפני תחילת כיתה ז' כששתינו התנדבנו להיות בועדת קישוט (היום אנחנו בנות 34). במשך 20 השנה שאנחנו חברות הספקנו לעבור ה-מ-ו-ן יחד, לטייל בעולם במיליון מקומות וכשאנחנו מטיילות בנפרד אנחנו תמיד שולחות גלויה או מכתב אישי בדואר- כבר יש לכל אחת אוסף מכתבים נוסטלגי

    שתינו תמיד אומרות שהחברות הזאת נועדה להיות ושזו הייתה אהבה ממבט ראשון.

    מאת: אביה |‏ 26 ביולי 2019 | 20:47
  • את החברה ההכי טובה שלי הכרתי בלימודים של תואר ראשון. בהתחלה בכלל לא הערכתי אותה, אבל יום אחד עמדנו ודיברנו אחרי הלימודים וגיליתי מישהיא שחושבת כמוני בהמון תחומים. תודה על החברות, יקירתי. אנחנו חברות כבר 26 שנים, לדעתי.

    מאת: תמי |‏ 26 ביולי 2019 | 19:51
  • במהלך הלימודים ניגשה אלי בחורה כשהיא משמשת כשליחה , היא נתנה לי פתק ואמרה שידיד ממש טוב שלה ביקש ממנה להעביר אותו אלי. בתוך הפתק הבחור כתב לי שהוא ישמח לצאת איתי – וכך היה. יצאנו במשך חודש כאשר הבחורה משמשת כסוג של מגשרת . בסופו של דבר לא הלך עם הבחור אבל נשארתי עם המגשרת/ שליחה וכיום היא החברה הכי טובה שלי !

    מאת: ירדן |‏ 26 ביולי 2019 | 18:34
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי לפני הרבה שנים ….הייתי בכיתה ו' בדיוק עברתי לבית ספר ספר חדש בגלל מעבר דירה. הייתי ילדה ( ועדין) מאוד חנונית ושקטה אבל חברותית ומיד מצאתי המון חברות כבר ביום הראשון.
    אחרי יומיים בביה"ס החדש ראיתי ילדה ממש מגניבה מהכיתה שלי יושבת בחצר לבד…התיישבתי לידה וזה פשוט קרה לבד!! הפכנו לחברות הכי טובות.
    אחרי תקופה לא ארוכה הבנתי שהיה עליה חרם כיתתי נוראי ואני הייתי הראשונה שדיברה איתה מאז תחילתו של החרם! פשוט נשלחנו אחת בשביל השנייה. וזהו מאז אנחנו החברות הכי טובות ועדין אחרי שנים עוד קוראים לנו החנונית והמגניבה:)

    מאת: עליזה |‏ 26 ביולי 2019 | 14:14
  • אני הכרתי את החברה הכי טובה שלי בתיכון. היינו הילדות הכי שקטות והכי ביישניות בכיתה. כנראה שגם הכי חנוניות. אנחנו חברות למעלה משלושים שנה ותמיד נמצאות אחת למען השנייה. קשובות אחת לשנייה ברגעים קשים, עוזרות אחת לשנייה ברגעי משבר, שותפות לשמחות ולעצב. היא האדם הכי טוב שאני מכירה וזאת זכות להיות חברה שלה.

    מאת: תמי |‏ 26 ביולי 2019 | 13:49
  • כשהייתי בכיתה ט' היה רווח משחק ששכחתי את שמו אבל הרעיון הוא שיושבים במעגל וכל אחד מספר משהו על עצמו. ישבנו במעגל בכתה וכשהגיע תורי אמרתי: השם האהוב עלי הוא נוגה והשם השנוא עלי הוא ברוריה. מייד זינקה מישהי ואמרה: אני לא מאמינה, אני בדיוק אותו הדבר! מאז זרמו מים רבים בנהר אבל אנחנו לא נפרדות.

    מאת: יעל |‏ 26 ביולי 2019 | 13:48
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי בצבא.
    היינו בקורס קדם צבאי יחד במשך חצי שנה – ולמען האמת כמעט לא דיברנו.
    אחרי הקורס – ביום הראשון של הטירונות, היינו שתי היחידות (החנוניות כנראה) שהגיעו לבקו״ם בשעה שאמרו לנו להגיע, אז שיבצו אותנו יחד לטירונות.
    כל הבנות האחרות הגיעו מאוחר יותר ושובצו לפלוגות טירונות אחרות.

    במהלך כמה שבועות של שינה במיטות קומותיים אחת מתחת לשניה, תורנויות משותפות ועונשים משותפים, מצאנו כמה יש לנו משותף מעבר לטירונות.
    איזה מזל ששתינו הגענו בזמן…

    מאת: תמר |‏ 26 ביולי 2019 | 07:55

השאירו תגובה