מתנה בשישי: מארז טיפוח של דרמלוג'יקה בשווי 569 שקלים

הדבר הכי מעצבן ששכנתי עושה הוא גם לא חוקי… היא מעשנת בחדר המדרגות.. בגלל שהיא גרה בקומה ראשונה הסירחון והעשן מתפשטים ללובי וכלפי מעלה, ופשוט צריך לרדת במדרגות עם האוויר מוחזק, עד כדי חנק. פיתחתי סיבולת לב ריאה מההרגל המגונה שלה, אבל זה עדיין הדבר הכי מעצבן אבר ואם זה לא מספיק אז היא גם משאירה את בדלי הסיגריות בכוס ען מים שחורים על המדרגות. זה כמו עץ ריח, ששומר על הסרחון גם הרבה אחרי שהסיגריות נגמרו בעעעע

השכן שלי מלשן! יש אצלנו לפני הבניין אזור שלא מיועד לחניה, אבל לפעמים חונים בו כשאין ברירה אחרת. החניה שם, חשוב לציין, לא מפריעה לאף אחד. השכן, שהיה בעבר עובד עירייה, כנראה מרגיש עדיין מחויבות לקופת העירייה ומתקשר לדווח על החונים כדי שיגיע פקח לתת להם קנס. מדובר בשכנים שלו לבניין מיינד יו!

שכן ערס שמשמיע מוזיקת בכי מזרחית בפול ווליום. במקרים הקשים, הוא שר קריוקי ואז זו בכלל קטסטרופה שנמשכת שעות. שכנים אחרים שגוררים רהיטים במשך דקות ארוכות בשעות הזויות ולא מקובלות, ואם לא זה אז הכלב שלהם נובח במשך שעות ללא הפסקה מאוחר בלילה. לא מבינה איך הם ישנים ככה ולא מנסים להרגיע אותו. בקיצור, לא חסר…

הדבר שהכי מעצבן אצל השכנים שלי זה שהם פשוט אף פעם לא אומרים בוקר טוב או כל ברכת שלום אחרת

השכנה שלי באופן קבוע לא נכנסת איתי למעלית
וכל פעם בתירוץ אחר.
היא גרה דלת מולי ואם שנינו פותחות את הדלת יחד כדי לרדת למטה היא תמיד נותנת לי להיכנס ויורדת במעלית שאחרי, כנ"ל אם אנחנו עולות הביתה.
מאוד מוזרה…

יש לי שכנה ממש "מעצבנת" היא בשלנית חובבת שמבשלת מסביב לשעון
ומציפה את הבית שלנו בריחות מגרים של מאפים ותבשילים כמעט כל יום…
היא פשוט הורסת לי הדיאטה-כי "החוצפנית" גם שולחת לנו מנות ופינוקים
ובעלי והילדים ממש לא רוצים לטעום את האוכל שלי אחרי שהם התרגלו לאוכל המדהים שלה…

השכן מעלי מזמין בכל יום חמישי את כל החברים שלו ,שזה בערך עשרה אנשים נוספים מלבדו (!) לצפייה במשחק כדורגל רעשני כזה או אחר הכולל צרחות אימה וקפיצות במקום בכל פעם ששחקן כדורגל מנסה או מצליח לבקיע גול. בתום הצפייה יש להם טקס קבוע (ואל תשאלו אותי מה הקשר)של שירת קריוקי של מיטב להיטי עומר אדם. אם זה לא מספיק הם מקנחים בירידה רעשנית וקולנית במיוחד במדרגות הבניין כאילו לא 2 לפנות בוקר.

השכנים שלנו שהם המציאו את המפתח ספיר בארון חשמל ואף אחד אחר לא שמע על כך. ומה יצא לנו מזה?! גנבו להם את המפתח מהארון ופרצו להם לדירה, ואז על הדרך עברו אלינו דרך הגג השותף והרוויחו מבצע ופרצת שניים באחד… ושלא לדבר על כך שהם תמיד שוכחים להחזיר את המפתח לארון, וכשהם זוכרים בטעות -תמיד יש מישהו בבית שנועל את הדלת מבפנים, ואז לא ניתן לפתוח אותה גם מבחוץ. ואז התוצאה זהה- דפיקות בדלת שלהם במשך אין סוף זמן עד שמישהו פותח, ומכיון שהם ישנים עם מוסיקת טראנס בפול ווליום, אז זה נמשך ונמשך… והפתרון- אחרי הרעש המוזכר לעיל, יש דפיקות אצלנו בדלת ולבקש'הפעם' לעבור מהגג שלנו לצד שלהם כמו לוליינים ואז להיכנס משם לדירה ולעקוף את הבן משפחה הישן שלא פותח… :(

לשכנינו שגרים קומה מתחתינו יש ילד חמוד וזייפן, שאוהב לשבת או להתהלך במרפסת שמתחת המרפסת שלנו ופשוט לצרוח את המוזיקה האהובה עליו בקולי קולות, מפופ ועד שלמה ארצי, ולמרות שלפעמים זה נחמד ומצחיק, זה די מעצבן ללכת לישון, לקום ולחיות לצלילי זיופיו…

הגיעו לגור לידינו שכנים חדשים, היתה לנו תקווה שיהיו נחמדים יותר מהקודמים.
איזה חודש אחרי המעבר הם התחילו שיפוצים, התחיל מלא רעש ואבק, הם הרחיבו את הבית לכיוונינו (אנחנו גרים ביישוב אז כל הכיף שלכל אחד יש מגרש ומרחב מסביב לבית) ופתחו חלון מול החלון שלנו.
עדיף כבר את השכנים הקודמים :(

הכי מעצבן – בשעה טובה עברנו בעלי ואני דירה חדשה שחלמנו עליה ועבדנו קשה עבורה כל כך הרבה זמן.. פנטזתי איך בכל בוקר שבת אני מתעוררת בבוקר ויוצאת עם הקפה לערסל ושותה בנחת ושלווה של שבת בבוקר, ואז פווף התנפצה הפזנטזיה – השכן שמעלי לא מפסיק לצאת למרפסת ולדבר בקולי קולו בטלפון (כמובן על רמקול שאוכל לשמוע את כל השיחה המרתקת שלו)
הרס לי את כל הכייף של שבת בבוקר עם קפה ועוגה במרפסת

שכנים עם לא קל.
לחנות בחניית הצלה, באחד מהימים הוזמן אמבולנס ובגלל שהשכנים מחנים בחניית הצלה לא היה לו איפ לחנות.
אל דאגה בסוף הכל הסתדר והשכן שפונה החלים:)

הדבר הכי מעצבן שהם עושים זה להשאיר את הפיפי של הכלבים שלהם במעלית ולא לנקות!!

אני סטודנטית, ויש לי מבחנים כל הזמן. אני משתדלת ללמוד באופן מרוכז בעיקר בסופ"שים. השכן שגר בקומת קרקע _ממש מתחתיי, אני קומה ראשונה) החליט שהוא הופך את הגינה של הבניין להיות הגינה הפרטית שלו, בה הוא נוהג לארח חברים, לעשות "על האש" ולשמוע מוזיק בקולי קולות… בקיצור – חפלה מתחת לחלון שלי. תמיד זה קורה בסופ"ש לפני מבחן. כשאני בלחץ היסטרי ללמוד.

אני גרה בבניין והשכנים מתחתי הם ארגנטינאים שחולים על בשר ועושים על האש לפחות פעמיים בשבוע, הם גרים בקומת קרקע והם קנו מתקן ענק לעשות עליו על האש, הבעיה שהם התקינו אותו בדיוק בצורה שכשהם עושים על האש כל העשן נכנס לי לסלון-זה נורא כל הבית היה עשן ונשאר עם הריח כמה ימים . לבסוף ביקשתי מהם אם הם יכולים להעביר אותו . הם באמת העבירו אותו לצד השני של הבית איפה שאני תולה כביסה …

הדבר המעצבן בשכנים שלי זה הרגע שבו
הם הורגים ג'וק וזורקים אותו מהחלון והוא נופל על
החלון שלי. אני תולה כביסה ורואה על עדן החלון את ג'וקים שהם הרגו.
דבר נוסף זה לשמוע כל יום בשעה 5 וחצי בבוקר את השכנה רצה בבית על עקבים רועשים ואז בשעה 10 בלילה שוב ריצות בבית על עקבים.
כלב מעצבן שנובח מעבר לקיר כל פעם שיש סוף סוף שקט.

גרה בתא וחולקת חנייה עם עוד שכן. היום הייתי צריכה לצאת בזריזות ללימודים ולפני וידאתי עם השכן שחוסם אם הוא יכול להחליף איתי את המקום, הוא אמר שיצא כבר ב5 בבוקר ולא שם. ירדתי למטה וראיתי שהרכב בחניה זהה לחלוטין לשלו והוא המשיך להתעקש בתוקף בטלפון שזה לא שלו ושהוא יצא ואין מצב שזה שלו. התקשרתי למשטרה וכמעט הזמנתי גרר ואחרי הרבה זמן הצלחתי לתמרן יציאה למרות החסימה. אחרי כמה שעות הוא התקשר להתנצל שזה באמת הרכב שלו ושהוא התבלבל

הכי מעצבן כל שישי השכנים מלמטה רבים מתווכחים צעקות בסוף הבחור מתחנף והם מתחילים להתגפף במרפסת הזוי

השכנים שלי תמיד!!! בורחים לי במעלית ברמה שהם רואים שאני מאחוריהם להיכנס ללובי הם מגבירים הליכה נכנסים למעלית ועולים, אני אפילו לפעמים קוראת בקול דקה תחכו לי והם משחקים אותם שהם לא שומעים… זה מעצבן כי אני תמיד ממתינה אבל לרוב אני מספיקה לעצור את המעלית אחרי שהיא חצי נסגרת והתענוג הכי גדול זה להיכנס בחיוך שאומר לא הצליח לכם :)

בדירות תל אביביות הקירות כנראה עשויים קרטון ומאז שעברנו לתל אביב אנחנו סובלים מהשכנים כמעט בכל דירה. היו לנו אינספור חוויות עם השכנים שאת חלקן אפילו לא נעים לכתוב אבל הכי זכור לי השכן החמוד שלנו שהיה גם במקרה זמר אופרה. והתרגולים שלו באופן עקבי היו מעירים אותי בבוקר לפני שתכננתי לקום או הורסים לי את השנצ בשישי. אחרי עוד שנצ שנהרס כתבתי לו מכתב הכי עדין ומנומס שהצלחתי בבקשה שנתאם את שעות התרגול שלו אל מול השינה שלי. אחרי זה הצלחנו להסתדר לא רע

אנחנו גרים בקומה של משוגעים אמיתיים (תל אביב ) ממולנו אישה שמתפקעת אחת לחודשיים שלושה גרה לבד מחליטה ביום בהיר אחד לזרוק דברים דיי מסוכנים מעבר לחלון לתקוע מפתח שבור בצילינדר ,לזרוק לנו את עגלת התאומים במדרגות כי מפריע לה לשמור את כל כלי הבית שלה בארון חשמל וכל יום היא עושה סדר הזיה

הם משפצים וזה מעצבן ברמות כי זה עושה מלא רעש ומרעיד את הבית. וגם בצהרים בין שתיים לארבע הם עושים את זה.

יש לי שכנה שכל פעם שהיא שוטפת את הבית היא שופכת את המים דרך הצינור ניקוז במרפסת שלה.
מעבר לזה שהמים ג׳יפה הם גם עם אקונומיקה וזה לא מפריע לה שזה יורד לרחוב.
באחת הפעמים עברתי שם אחרי אימון ונפלו על ג׳קט הלולו למון שלי טיפות של אקונומיקה. הרבה דמעות היו באותו יום.

הדבר הכי מעצבן שהשכנים שלנו עושים:
איך שהילדים נרדמים , הילד שלהם מחליט לשחק בגולות או שזה כדור ברזל.. זורק , תופס ומגלגל בכל הבית.
איך שהוא תמיד שהילדים נרדמים המשפחה שלהן מתעוררת .
לפעמים הם מחליטים לשנות את עיצוב הבית כשהילדים שלי נרדמים… גוררים את הספות, הכסאות .
הערנו להם כמה וכמה פעמים אפילו ביצעתי את הסצנה המפורסמת מהסדרה ״חברים״ שבה מוניקה דופקת עם מקל המטאטא התיקיה.
אך כלום לא עזר.
היום אנחנו כבר צוחקים על זה …

גרה בצפון הישן בתא ויש לי שכנים בדירת גן שעושים על האש!!!!! באמצע העיר!!!!! וכל העשן נכנס לדירה שלי… דוחה ומסריח

גרתי בקומת קרקע, וכשהייתי יוצאת ללימודים הייתי משאירה את החלון פתוח כדי שהחתולה תוכל לצאת כאוות נפשה, וכל פעם הייתי מוצאת דברים מוזרים בחדר:, כמו בדלי סיגריות וקופסאות שימורים ריקות. מסתבר שהשכנה אהבה להציק לחתולה וליידות עליה חפצים. כשביקשתי שתפסיק היא שמה לי קיפוד מת ליד הדלת וחתול מת על הפגוש. השותפה שלי עד היום לא לגמרי התאוששה.

אני גרה בבניין ולשכנה מולי יש הרבה אמונות טפלות – היא תולה שום מסביב לדלת שלה , היא מפזרת מלח במסדרון וכל פעם שהיא רואה את החתולה שלי היא יורקת עליה , לא לדבר על זה שהיא צובעת את הדלת כניסה שלה בכחול כל שלושה חודשיים. ולכן המסדרון שלי תמיד מריח משום , מלא מלח על הריצפה שגורם לכולנו להחליק וריח של צבע טרי.

אני לא יודעת איך השכנה שגרה מעלי מכבסת את הכביסה שלה אבל מה שבטוח היא לא סוחטת אותה בכלל.. תארו לעצמכם שאתם תולים את הכביסה שלכם ופתאום מטפטף משהו מטפטף לכם על הראש, על הכתפיים, על הכביסה שלכם.. זה כמו עינוי סיני. עוד מצב מעצבן זה שעד שהתייבשה לי הכביסה, הגברת החביבה יוצאת ולחלון ותולה את הכביסה המטפטפת שלה על הכביסה היבשה שלי, וזה לא טפטפוף קל.. זה ממש מרטיב לי את הכביסה אז אם לא שמתי לב שהיא תולה את שלה , שלי כבר חצי רטובה שוב…

גרנו בדירה שכורה שחולקה ל2 יחידות צמודות.
ביחידה השניה היה שכן שהיה צופה בקולי קולות במשחקי כדורגל בשעות הלילה המאחורות.
הווליום היה על המקסימום.
לכל גול התלוו שאגות של שמחה שהתחלפו לעיתים בברכות חמות לשופט (כמובן שלארח חברים ב3:00 לפנות בוקר זה כזה בייסיק).
מאז אני שונאת משחקי כדורגל=(

יש לי שכנה שמתגוררת בדלת מולי והיא קצת עוקבת אחריי…. כשאני יוצאת מהבית, כשאני חוזרת- היא פותחת את הדלת ומתחילה לדבר איתי. לפעמים היא מגדילה לעשות ונכנסת אחרי הביתה ופשוט מתיישבת בסלון וממשיכה לדבר…. ניסיתי להוריד נעליים, לפתוח את הדלת בדממה. כלום לא עוזר. היא ממשיכה במעקבים

השכנה שלי מתקשרת עם הילדים שלה בצעקות והם בחזרה. בפעם הראשונה ששמעתי ויכוח צורם בקולי קולות, נלחצתי. לקח לי זמן להבין שזאת דרך התקשורת בינהם. העניין הוא כשאני נתקלת בה בחדר המדרגות, היא כזאת חביבה, לבבית ונעימה שנדמה כי מדובר באדם אחר. או שאולי באמת מדובר בשכן אחר?! כנראה שלא אדע.

יש לנו שכנים שהחניון שלהם מעל החניון שלנו. השכן מדי פעם פשוט חוסם אותנו במקום להכנס לחניון שלו ולהחנות שם כמו שצריך.

שני מקרים בולטים קופצים לראש מיד:
1) שכן אחד היה שורק – כל הזמן, גם לכלבה שלו, גם לאשתו, גם לילד שלו וגם לעצמו – נון-סטופ – שורק בבית, במדרגות, ברחוב.
2) שכן אחר הקים לילד שלו בחצר הבניין בריכה ובצדה השני ארגז חול. הילד היה קופץ (ללא בגדים) בין הבריכה לארגז החול וחוזר חלילה ותוך כדי כך משמיע קולות עולים ויורדים. מדי פעם השכן ואשתו היו צורחים על הילד שיפסיק. הוא לא הפסיק. החצר עצמה נראתה כאילו שעבר עליה גל צונאמי: בקבוקי מים ריקים, אריזות נייר, פלסטיק ומה לא.

השכנים שקטים והמוזרים שגרו לידנו בשנה האחרונה עזבו השבוע בדרך הפילו את התמונה שהיתה על הקיר בדרך למטה הם שמו אותה ליד הבית שלנו והלכו… לא ברור למה כי התמונה בכלל לא שלנו….

מאז שעברנו לביתנו החדש
השכנים פונים אלינו בחשש
משאירים לנו בתא הדואר פתקים
בעילום שם אך עם המון דגשים
כותבים שמהסלאמס (slams) הגענו
ושהתנהלותנו לא יאה
ועל שום מה
תליית סמרטוט רצפה על הסורגים
במרפסת השירות היכן שתולים את יתר הבגדים
ואנו באלגנטיות מתעלמים

אז גרנו בדירת קרקע והבן של בעל הדירה גר צמוד אלינו – ממש צמוד יש קיר משותף. פעם אחת בסוכות הוא החליט שהוא לא מפרק את הסוכה בחצר והוא והמשפחה עוברים לגור שם, עד אינסוף. אז הוא היה מזמין אורחים והם היו שמים מוזיקה בפול ווליום כל יום כל היום בסוכה, בחורף היה יורד על הסוכה גשם אז פתאום ב2 בלילה הוא היה חובט בגג הסוכה כדי שהמים יצאו, היה לו גם תוכי בסוכה אז כל הזמן היינו שומעים מנגינות שהתוכי למד (כולל שירים של אייל גולן) בפועל לא היינו יכולים לצאת לחצר שלנו בגלל החינגות האינסופיות שהיו קורות כל הזמן בסוכה הזו. בסוף עברנו משם אבל מאז חג סוכות לעולם לא יהיה אותו דבר … (:

אני ובעלי מתכננים לבנות בית, כבר מזה כמעט 4 שנים התוכניות עומדות. השכן שאיתו אנחנו אמורים לחלוק קיר משותף במהלך הבניה, הודיע מהיום הראשון שאמרנו לו שאנחנו מתכננים לבנות שהוא ידאג לזה שהוא יעשה כל שביכולתו למרר ולעכב לנו את הבניה.. כולל הגשת ערר לעדה מחוזית שאליה אפילו לא טרח להגיע. מיותר לציין שהוועדה דחתה את הבקשה שלו, אבל במשך 4 שנים אנחנו מבזבזים כספים על אישורים והיתרים שתוקפם מוגבל ויש צורך לחדש אותם משנה לשנה… ככה כבר במשך 4 שנים

יש לי שכנה צעירה שמאכילה חתולים באופן קבוע. בגלל זה יש לנו עשרות חתולים שגרים ליד הדלת של הבניין, וכדי להכנס ולצאת צריך לפלס דרך בין כולם. זה דיי חמוד עד שממהרים לאנשהו.

השכנים שלנו בקומה הם משפחה די קולנית, וניתן לשמוע טוב מאוד את משאלות הלב היצירתיות שלהם בזמן ריב עם הילדים כמו :"הלוואי שיפער בולען באדמה ויבלע אותי עכשיו…". אמנם השכן הוא מורה להסטוריה, אבל נראה שגם גיאולוגיה הולך חזק שם בבית…

גדלתי בבניין של 3 קומות שכולו מלא ילדים וכיף !!!! והיה משהו שכולנו היינו עושים לא משנה באיזה שעה במידה ואמא הייתה שולחת אותנו לשכנה להביא משהו לא היה לנו כוח , אז היינו קוראים לה פשוט מהמדרגות במקום לעלות אלייה ובסוף היא עוד הייתה באה אלינו ומביאה את מה שצריך

זוג שהבן שלהם, בחור צעיר, היה שומע שירים כבדים בטורקית כמעט כל יום עד 11-12 בלילה בווליום די גבוה (בקשות השכנים להפסיק לא נענו..) ושר איתם בקולי קולות.

הדבר הכי מעצבן בכל מה שקשור לשכנים שלי,זו החניה! ללא ספק!
פשוט מרשים לעצמם לחסום לי את
החניה עם הרכב שלהם,שהרכב שלי בפנים,(סליחה,כן?)
זה יכול לקרות גם שלוש פעמים ביום,ואני לא יכולה לחשוב על דבר יותר מעצבן מלהתארגן,לרדת למטה,והופ,את לא יכולה לצאת מהחניה!
כמה פעמים ביום! וכל הזמן לחפש אותם מחדש כי חופשי הם מסננים!

השכנים שלנו טורקים דלתות בצורה שכל הבנין רועד בגלל זה והשכנים למטה עושים כמעט כל שבוע על האש במרפסת ומסריחים לנו את כל הבית מריח של פחם ואש.

שבת בבוקר הבן של השכנה מלמעלה שמשחק בגולות…בעצם זה מעצבן כל יום ובכל שעה

הדבר הכי מעצבן שהשכנים עשו שהם זורקים את הזבל ברחוב ולא בתוך הפח אשפה וזה מביא לי טושים וזה זוועה

מתנגדים לעשות ריסוס בלובי נגד ג'וקים ומאלצים אותי להתמודד עם החרק הדוחה הזה בשעת לילה מאוחרת בחזרה מבילוי… מצד שני אני לומדת להתמודד עם הפחד כשאין ברירה

השכנים בקומה מעלי אוהבים לעשן במרפסת שלהם, וזורקים את בדלי הסגריות מהמרפסת, כך שהם נופלים לתוך המרפסת שלי.
לפחות פעמיים בשבוע אני צריכה לטאטא בדלים משומשים של סיגריות מהמרפסת שלי – ואני לא מעשנת.
הכי מעצבן שהערתי להם וביקשתי כבר מלא פעמים שישימו לב לא לזרוק בדלים, וזה לא עוזר. חשבתי לקנות להם מאפרה…

היתה בבנין שכנה שהיתה מורה לחצוצרה…
כל שני ורביעי הגיעו ילדים וחיצצרו לנו את החיים – אבל משום מה- הילדים *אף פעם* לא השתפרו. הם פשוט נשארו כולם באותה רמה, עם אותו ניסור.
אחר כך נודע לנו שהיא מתלמדת להיות מורה לחצוצרה! אחד הסטאז'רים שהכי נורא ליפול עליהם ללא ספק, ובטח שבטח כשכנה.

אני לא עוקבת אחר שמות הילדים והשכנים כ ל הזמן קוראים ׳ לואי ׳ וחשבתי שזה אחד הילדים ולא הבנתי למה אין מענה ולמה לא מפסיקים לקרוא לו / לה
לואי זה כלב – חמוד לאללה אבל כשזה כל היום באוזן – זה מעצבן !! לנסות להירדם מזה , להתעורר מזה , לעשות כושר , לתלות כביסה וזה שם תמיד..

התגוררתי רוב חיי בעיר דרומית בארץ ובדירה האחרונה, שהיא גם האהובה עליי, השכן הקים 'מוסך' לרכבי שטח כמו באגי וטרקטורונים מעשי ידו. אפשר היה לשמוע ניסורים וחשמולים והתנעות. איך הוא אוהב את ההתנעות. הידיים שלו עד כדי כך הציקו לו שהיו ימים בהם התעסק עם הבייביז שלו עד 1 בלילה.כל כך התרגלתי למצב שהייתי צריכה לשמוע רעש כלשהו כדי שאוכל להרדם בקלות יותר ובעיקר כשנזדקקתי לשנצים. מצד שני- הוא אחד השכנים הטובים שהיו לי אי פעם וחלק ניכר מגעגועיי לדירה הזו זה גם בגלל השכנים.