מתנה בשישי: כפכפים של Amria בשווי 680 שקלים

ביסודי הייתי עולה חדשה מארגנטינה, והגעתי לשכונה לא קלה. למרות שניסיתי להתחבר, כל הזמן ירדו עליי וצחקו עליי ועל הדיבור שלי.
יום אחד ראיתי שכולם סביבי צוחקים, והצטרפתי גם לצחוקים כדי להיות כמו כולם, ואז זה שישב לפניי הסתובב ואמר לי "אנחנו לא צוחקים איתך, אנחנו צוחקים עלייך". כל מי שהיה סביבנו התחיל להיקרע מצחוק, ברמה שהמורה הייתה צריכה להעיר כמה פעמים עד שהם נרגעו. אני רצתי לשירותים לבכות, ומאותו היום החלטתי של איכפת לי מה קורה בכיתה, ושאני אמצא חברים מכיתות אחרות.
לא רוצים אותי? אני לא רוצה אותם!

בכיתה ח' הייתי דלוקה על איזה ילד שלמד איתי בשיכבה. הייתי ביישנית מדיי בשביל לגשת אליו ישירות ושלחתי חברה לבדוק איתו אם יירצה לצאת איתי. כשהיא התקשרה אני הקשבתי מהצד השני של הטלפון (פעם, כשהיו טלפונים בכל חדר עם קו אחד) . הוא אמר לה שלא יסכים לצאת איתי כי אני שמנה. עברו מאז 22 שנה ואני עדיין בטוחה שגברים לא רוצים לצאת איתי רק כי אני שמנה…. מילים של ילדים זה הרסני

לפני כמה שנים הלכנו כמה חברות מהתיכון להצגה. מאחורי ילד בן 12 מתחיל לדבר איתנו. כשאני אומרת לו את גילי הוא תוהה בקול . "17? את נראית בת שלושים :\ "

הבן שלי אירח 2 חברים מהגן והם ראו סרט מצוייר על דינוזאורים. אחרי הסרט הם ניהלו שיחה מאוד ערה על דינוזאורים וחייהם ומנהגיהם. נוצר ויכוח בינהם ואחד החברים אמר לבן שלי: אולי נשאל את אימא שלך, היא בטוח תדע, כי היו דינוזאורים כשהיא הייתה קטנה. רציתי לחפור לעצמי מנהרה ולהעלם….

אני סבתא ומאושרת שזכיתי להיות , אבל יום אחד עבר ילד קטן ואמר לי תגידי את סבתא זקנה ,? יואוו מאוד נעלבתי , ילד אומר מה שהוא חושב

לפני כמה חודשים נסעתי באוטובוס עם חברה שלי. האוטובוס היה עמוס ולא היה מקום לשבת לכן נדחקנו ליד דלת היציאה. ילד קטן נדחף ונעמד לידינו, היה צפוף והיינו מאוד קרובים. פתאום הוא אמר לי "תיזהרי לא ליפול עליי, נראה לי שאת שוקלת המון". וכך הוא ירד מהאוטובוס ואני נותרתי חסרת מילים ובשוק מוחלט.

הכי מעליב שנאמר לי ע"י ילד : שחברים של הילדים שלי צוחקים עליי מאחורי הגב כי אני הולכת לחוף של צעירים ואני לא …

בכיתה ו למדתי בביס אחר וגרתי שם. בגיל זה הרגשתי מאוד לא יפה והיה לי שיער מתולתל ובעייתי. יום אחד יצאתי מהמקלחת לאחר חפיפה וסירוק השיער מרגישה יפה. בן כיתתי שראה אותי דרך הראי סינן לעברי בואנהנירית את מכוערת…אמירה סו צאובה בי עד היום 30 שנה אחרי

לא אמר. התגוררתי ביישוב שונה משאר בני הכיתה שלי ואף אחד לא הגיע ליום הולדתי

לפני כמה שנים לקחתי את האחיין בן השמונה לסיבוב על האוטו החדש שלי. היה לי אז סוזוקי ג’יפ חדש.
הוא סיפר לי כמה הוא אוהב ג’יפים.
נכנסנו לאוטו והתחלנו בנסיעה. איך שהתחלנו לנסוע הוא אמר לי: ״מה זה האוטו פח הזה?! לאבא יש אוטו יותר טוב״.
מיותר לספר שאני זוכרת את זה עד היום.
ואפילו לא סיפרתי לאחי שזה מה שהוא אמר מרוב שהייתי בהלם מהצורות דיבור שלו

שיחקתי עם 2 הילדים שלי בגן משחקים. בן 3 ובן שנתיים. שיחק איתנו ילד נוסף, כבן 12. ברגע אחד הוא שאל אותי מתי יוצא התינוק הנוסף. הייתי צריכה להסביר שזו בטן אחרי הריונות ולא מצפה לאחד נוסף…;-)

מלא זמן לא ביקרתי את הקוסמטיקאית.. מפה לשם עשיתי בייביסיטר והילדה שאלה אותי למה הגבות שלי מחוברות:/ נדגיש שלאותה ילדה יש גבה אחת מאוד.

בכיתות היסודי לא הייתי מקום ראשון וגם לא שני בחברה. באף שלב לא קיבלתי יחס הוגן, אבל יש מקרים שזכורים לי במיוחד, כמו זה בו נקרע החבל הכיתתי ולא היה לבנות במה לשחק, אז אבא שלי קנה לי חבל. הבאתי אותו לכיתה בהתרגשות, אבל הילדים בכיתה העדיפו לא לשחק בכלל מאשר להשתמש בחבל שלי.
גם כשהסכמתי לא להיות "ראשונה" בחבל לא שיחקו בו. אחת הבנות אמרה: גם אם תהיי ׳העומדת׳ לא נשחק איתך בחבל שלך. אם תתני לנו אותו בלי להשתתף בעצמך, נחשוב…

ילד חמוד אמר לי:"יש לך חורים בפרצוף." תודה:)

בהיותי חיילת צעירה עוד לפני שהתחלתי להסיר שיער מהפנים באזורים שהם לא שפם מהגבות..
נאלצתי לסבול מפלומות שיער בהירות בלחיים. כמובן שזה דבר טבעי וגם לנשים יש שיער בפנים.
יש לצייין שלא אהבתי ללכת עם שיער אסוף ומתוח והייתי מסתירה את זה כל עוד הייתי יכולה.
אך הצבא לא משאיר כל כך ברירות.
בדרכי חזרה מהטירונות לסופש בבית ברכבת. ישבו מספר כיסאות לפני שני נערים ופשוט שמעתי את אחד מהם אומר יש לה ממש זקן. זה הדבר הכי פוגע שיכולו לומר לי ועוד הם חושבים שלא שמעתי.
היום אני כבר הרבה יותר בוגרת ויודעת שלא מעט בחורות סובלות מזה ומצאתי את הדרך היעילה ביותר בשבילי להסיר את השיער.
אבל למדתי גם שזה לא הופך אותך לפחות יפה או לא טובה והיחידים שיצאו אותם אנשים קטנים הם אלו שבחרו לראות את זה אצלי כמגרעה ולבחור ללעוג על זה.

האמת שזה לא נאמר לי, אלא לידי. בן הדוד הקטן שלי, כשהיה בן 9, אמר לגיסתי בחתונתה שהשמלה שלה מכוערת ושרואים לה את הגב.
כמובן שחוש הטעם שלו עוד לא כל כך מפותח כי היא היתה כלה באמת מקסימה.

אני עובדת בבית קולנוע קטן ויש ילד אחד שמגיע תמיד לראות סרטים, אפילו יש לו מנוי. יום אחד הוא הגיע לסרט אבל תוקף המנוי שלו הסתיים והוא התחיל להתווכח איתי שאתן לו להיכנס בכל זאת. אמרתי לו שאני לא יכולה להכניס אותו בלי כרטיס, יש נהלים ואז הוא הטיח בי ״את כזאת אדישה״. להתחשב במצב הנשים המעורער שהייתי בו שאותו יום, זה לא עזר להרגשה הטובה.

הכי מעליב? דובה. למרות שזה היה ברגע של צחוק נפגעתי.

יו, בת כמה את? היית בשואה?

זה קרה בערך כשהייתי בכיתה י׳, תלמידה יחסית חדשה…היה לי אז חבר שנורא אהב אותי, אהבת ילדות כזאת…אני זוכרת שישבנו כל החברות בכיתה ודיברנו על זה…ופתאום אחת הבנות, פשוט זרקה משפט ליד כולן: ״אני לא מבינה מה יש כל כך לאהוב בך?!״ אני זוכרת שהרגשתי מושפלת ממש, ולא עניתי. אני אולי לא שוכחת את זה, אבל אני סולחת לה בלב שלם, אחרי הכל היינו ילדות ואני בטוחה שהיא לא חשבה שזה יפגע בי כך.