מתנה בשישי: מחליק לשיער The Confidante של אמיקה

מאז ומעולם מערכת היחסים שלי עם מחלפות ראשי היתה מאוד מורכבת. שנאתי את שיערי כל שנות הטינאייג'ריות (ככה זה כשמכנים אותך סלאש. פתאום את לא מחבבת את גאנז אנד רוזס ובטח שלא את הליפה) ובשנייה שהבנתי סוף סוף שהוא בעצם מאוד יפה – זה היה הרגע שבו הוא החליט שנמאס לו ממני והוא זורק אותי לאנחות. כלומר – החל לנשור בכמויות.
וכמובן, עצות אחיטופל מכות בשיאן בדיוק כשהנשמה שלי הכי קרובה לקרשים , וככה בהמלצת היקום שתשעים אחוז ממנו הן חברותיי הגעתי לספר להסתפר ולשקם את השיער – הוא עם עצמו, החליט שהכי נכון (שכח את החלק של היפה) יהיה לגלח לי צד אחד של הראש ולתת לצד השני להשתקם ובהמשך נעשה הפוך…?!?!?! רק שכח לשתף אותי בזה ואמר לי לכי תשני אעיר אותך כשאסיים, את תודי לי כל חייך!!!! מודה רק לאלוהים שהחורבן הזה בוצע ״רק״ על חצי מהראש שלי!!!

חבר שלי הציע לי נשואין, בחור מהמם, חמוד, מבריק.
כמובן שהסכמתי.
היינו לפני מפגש של ההורים, כל כך רציתי להיות הכי יפה.
הלכתי לספר הכי נחשב באשדוד.
שכנע אותי לעשות גוונים ואחר כך החלקה. נאלצתי לעשות גלח לכל הראש.
השיער נשרף כולו. הוא בא עם ג'ל העמיד לי את השיער קוצים וניסה לשכנע שככה יפה וקול.
והתעקש לקבל את כל הכסף במזונן – זה היה סכום עצום בזמנו.
כולם אמרו לי איזה אומץ יש לך.
אבל בן הזוג שלי התעצבן וברח ממני וביטל את כל הפגישה והנישואין.
התכנסתי לתוך הקונכייה ולא יצאתי מהבית במשך חודשים.

לא להתפתות – לבוא עם ידע מה בדיוק את רוצה לעשות בשיער.

ארבעה חודשים אחורה: לא טוב לי. אני זקוקה לשינוי בחיים. ומאחר ולהירשם ללימודים, להחליף עבודה או לעשות דיאטה זה מאוד מסובך, מי ששוב נבחר כקורבן הוא, כרגיל, השיער.
כבר ארבעה חודשים שאני מסתובבת עם קוקו. השיער שלי מחובר לקרקפת במיליון סיכות, עומד דום מתוח ולא מתנופף ברוח. אפילו אני לא מעיזה לראות את עצמי בתספורת הנוראית בשיער פזור בזמן הזה.
אני יוצאת מהמקלחת מברישה אותו והופ – אוספת לקוקו. לפני השינה אני שולפת את הגומייה בחושך, מניחה אותה בצד ובבוקר מגששת, מסדרת ורק אז קמה. לא שלבן הזוג שלי זה מפריע. להיפך, הלוואי והוא היה שם לב שעשיתי בכלל משהו בשיער. אני פשוט מעדיפה להדחיק ולא להתמודד עם הצעד המטופש שעשיתי. איתגרתי את הספר שלי ליום ההולדת : ״תפתיע אותי״ והוא החליט שלעור הלבנבן שלי יתאים שיער כחול עם פסים סגולים שבשמש אפילו הופכים לורוד. פוקסיה!!! הצילו !!! אין סוף שטיפות והצבע הנורא הזה עדיין שם.

לפני כמה שנים, רציתי להסתפר ולצבוע את השיער .נכנסתי לסניף של מספרה מאוד מאוד ידועה והמחירים בשמיים. משיער גולש חום בהיר ויפה יצאתי עם תספורת מחרידה וצבע גי'נגי דוחה שביגר אותי בעשור לפחות.
במשך עשור לא נכנסתי למספרה.

אני כמעט בת 16, ממש לפני שבוע הייתה בת מצווה לאחותי הקטנה, התרגשות אדירה ותכנון אין סופי!!! ביום האירוע, הספר חפף לי את השיער לפני התסרוקת. רק שבמקום להשתמש במסיכה לשיער, הוא חפף לי עם צבע *כחול* לשיער שהיה מיועד לחפיפה של מישהי אחרת!!!!!! כל האירוע התביישתי והייתי נראית לגמרי כמו דרדס. פאדיחות של החיים, גם במגנטים שעל המקרר!!!!!!

אני זכיתי בהגרלה דרך הפייסבוק לצבע או לשינוי בשיער מאוד שמחת (עד שזכיתי במשו) למרות שהוא היה נראה ספר טוב לי זה לא עבד בקשתי צבע בגווני חום בהיר שטני רק לא בלונד ולא בלי חימצון חזק טוב התחיל לצבוע ואני מדגישה רק לא בלונד הוא אומר סבבה בקיצור אחרי עשר שעות ישיבה שם כול פעם שם לי משו אחר בשיער התוצאה היתה בלונד אפור הייתי בשוק בהלם משיער בריא ומהממם לשיער מקורזל ושבור

אז הכל התחיל כשאמא שלי החליטה בכיתה ד לקחת אותי לספר ולעשות לי פוני בובה כמו שהיה לי כשהייתי בגן, כשהגענו למספרה הרגשתי צורך עז להגיד ולהבהיר לספר שלא יקצר לי את השיער רק יעשה את הפוני כמובן שהוא ניסה לשכנע שנעשה "רק קצוות" (בתירגום חופשי אעשה לך קרה אבל אל תדאגי זה יצא מדהים) בהתחשב בעובדה שהייתי ילדה האמנתי בו מיותר לציין שרק קצוות זה לא היה ומצאתי את עצמי עם פוני בובה וחצי שיער מכוסח עד הכתף במשך שנים זכרתי את שם הספר ומאז לקח לי יותר מעשור לחזור ולהסתפר במספרה וגם אז אפשר להגיד שנשימתי נעצרה עד לסיום הגזרה.

לפני החתונה שלי רציתי לעשות שינוי קטן.. לא משהו דרסטי. באותה תקופה הייתה האופנה של האומברה ונורא אהבתי את זה. כיוון שהשיער שלי ככה רציתי שהקצוות יהיו פשוט בחום יותר בהיר מהשיער עצמו.
בתור בריידזילה מטורפת, רק לאחר שקיבלתי מיליון המלצות מקבוצת כלות על איזה ספר בתל אביב, החלטתי ללכת על זה.
קבעתי תור חודש לפני החתונה, נסעתי ברכבת מהצפון הרחוק, לקחתי מונית ספיישל למספרה בשכונה נידחת בתל אביב. ושילמתי מאוד שקלים על אסון טבע (או יותר נכון צבע) שהוא עשה לי בשיער.
לאחר ששעה שהצבע היה לי הראש, חפפו לי את השיער וברגע שהורידו לי את המגבת מהשיער הרטוב הזדעדעתי לראות את הקצוות של בלונדיניות!!!!!! הייתי בשוק חיי!! והתחלתי לבכות!!! העור שלי יחסית כהה ונראתי כמו בדיחה!! הספר פשוט ידע לעשות משהו אחד כנראה ואת זה עשה לכלום.. הוא עשה לי שטיפה מעל הצבע וזה היה נראה נורמלי.. אבל אחרי שבועיים השטיפה ירדה ונותרתי עם הבלונד.. הלכתי לספר הקבוע שלי שאמר שאין מה לעשות עם זה ואי אפשר לצבוע מעל כי השיער פשוט נשרף מהחמצן.. והמסקנה שלי מהסיפור הזה, זה לעולם אל תעשו שינויים בשיער ללפני החתונה… אתן לא יודעות איך זה יראה, אל תנסו להיות מי שאתן לא!

כשהייתי בת 16 היה לי ידיד טוב שאמא שלו היתה ספרית והיתה לה מספרה בבית. הוא אהב לשחק ולהתעסק עם שיער ואני מעצם היותי ילדה הרפתקנית בת 16 ללא משאבים כלכליים הייתי זורמת איתו.
התקופה היא תחילת שנות ה2000 העליזות, בהן דיוויד בקהאם והתספורת שלו היו הדבר הכי לוהט בעולם השיער. להזכירכם, מדובר במעין תספורת מוהיקן מעוצבת ומבולגנת בו זמנית.
אני באתי אליו עם הרעיון של לעשות מעין פוני בסטייל שכזה, שיהיה קצת שוכב וקצת קופץ.

טעות חמורה.
בדמיון שלי זו היתה תספורת סופר קולית, במציאות מצאתי את עצמי עם כל החלק העליון של הראש גזור לתספורת קוצים ובצדדים נשאר שיער ארוך בן גוריון סטייל. שנינו היינו בהלם וניסינו לשכנע את עצמנו שזה דווקא מגניב ושיש לזה קטע עד שחבר שלישי שלנו נכנס למספרה, לא הפסיק להקרע מצחוק ואני רציתי למות. חצי שנה הלכתי עם סיכות סבתא על הראש.

***סוף הסיפור: היום יש לו מספרה נחשבת בתל אביב והוא מעצב השיער שלי האחד והיחיד עד עצם הזה ולנצח***

שבוע לפני החתונה של אחותי הלכתי לספר כדי לחדש את הצבע ולעשות גוונים. עבדה אצלו מישהי חדשה שבמקום לעשות לי גוונים עדינים שרפה לי את השיער עם חומר הבהרה (!!!) וסגרה אותו בנייר כסף (כמו שעושים עם גוונים) כשרצו להוציא את נייר הכסף הוא פשוט נתלש (!!!!!!) עם השערות ונראיתי זוועה עם חורים בשיער!
הם פשוט החריבו לי את השיער שבוע לפני חתונה! עזבתי את המספרה בוכה וזועמת. הלכתי לספר אחר שחברה המליצה לי עליו שעשה לי אחרי זה גם את התסרוקת לאירוע וחיבר לי תוספות כך שלא ראו את האסון אבל חודשים ארוכים אחרי זה הלכתי עם אסוף שלא יראו את ה״שוונצים״ שהיו לי בכל מקום…
פשוט אסון.

ראיתי את השאלה והזיכרון עשה לי לא טוב. בפעם ראשונה שעשיתי צבע במספרה כנראה השאירו לי את הצבע בראש יותר מידי זמן. ספרים אוהבים להשיב נשים הרבה זמן על מנת לקבל הרבה לקוחות. לי זה השפיע רע. פתאום הרגשתי סחרחורת נורא. קמתי והתחלתי ללכת הלוך ושוב. למזלי היתה אישה במספרה שהיא רווחת. ביקשה שיתנו לנו מגבונים ומגבות עם מיים. צרחתי על הרצפה. הספר כמעט מת מדרגה. ברור לכם שלא עושה שמה צבע עד היום.

הכי נורע????ל

באתי לחדש את הצבע כמו כל חודש והצבע שלי בלאונד והספר הכין ושמלי בטעות צבע חציל
יש יותר גרוע ?????
וכמה זמן ופעולות לוקח לצאת מי זה ????

לפני שנתיים היה לי יום חופש והחלטתי להיות ספונטנית.
הלכתי ברחוב בו אני גרה שמתהדר בלא מעט מספרות. נכנסתי למספרה שנראתה לי ידידותית וחביבה ושאלתי את הספר אם הוא יודע לעשות אומברה ואם יש לו זמן לקבל אותי עכשיו. הוא ענה בחיוב ואמר שהוא אלוף בזה (פה הייתי צריכה לחשוד אבל זרמתי עם הצורך בשינוי והרצון לא לאכזב את אני הספונטנית).
בסיום תהליך הצביעה הספר אמר שזהו הוא סיים ושלח אותי הביתה עם שיער רטוב (!!) כך שלא באמת יכלתי לדעת בזמן אמת את התוצאה המחרידה.
הגעתי הביתה, ייבשתי את השיער וחששו עיניי. הבטתי במראה ולפתע התגלתה בפניי לא אחרת מאשר אתי אלון. משמע- גוש שיער בלונד צהוב אפרוח למטה שרוף ויבש ולמעלה השיער הכהה והכה חביב שלי.
הייתי בפאניקה, לא ידעתי מה קרה לשיער שלי שאני חיה עם ביחסי אהבה ביום ביום שבן רגע הפך למעין פאה ששמים בפורים- מהזולות האלה שקונים במקס סטוק ומנשירות לכל עבר.
לקחתי אצת עצמי בידיים ורצתי למספרה אחרת (שגם אותה לא הכרתי אבל נו מילא אני ביום ספונטני), נכנסתי לשם וצעקתי- הצילו הצילו תראו מה עשו לי!!
פשוט קיצצתי את כל מה שיכלתי מהגוש הצהוב המחריד הזה ויצאתי עם קארה די קצר אבל שיקי.
מסקנה- לא להיות ספונטנית :)

עקב צביעות רבות לבלונד, החלטתי לוותר על השימוש השבועי בפן ולעבור החלקה אורגנית.
לפי אתר האינטרנט של המספרה בה התכוונתי לעבור את ההחלקה – החלקה אורגנית משקמת שיער פגום ומחליקה את השיער ללא חומרים כימיים.
בכדי להיות בטוחה שהשיער שלי מסוגל לעבור החלקה, שלחתי לספרית תמונה בוואטסאפ כדי שלא אגיע סתם, היא אכן אמרה שהשיער במצב לא טוב אך שניתן לבצע החלקה והיא אף תשקם את מרקם השיער.
לאחר מריחת החומר המחליק הספרית עברה על השיער עם מחליק כרמי ומרחה עליו תערובת של שמנים. הכל היה נראה בסדר מלבד העובדה שצבע השיער השתנה לכתום, לאחר ששאלתי מדוע השתנה צבע השיער היא טענה כי מאחר והשיער שלי צבוע לבלונד הגוון שלו דהה – ועל כן צבעה לי אותו לחום בהיר (עם תוספת של 300 ש"ח). בנוסף, היא אמרה כי על מנת לקבל שיער חלק, לאחר החפיפות אצטרך לייבש את השיער עם פן בלבד.
לאחר החפיפה הראשונה בבית כבר הבנתי כי אמנם הגעתי עם שיער יבש וגלי, אך יצאתי עם שיער מקורזל ונפוח כמו שיער של אישה אפרו אמריקנית, שעל אף שהרגע עבר החלקה הייתי חייבת לעשות פן על מנת ליישר אותו. פניתי לספרית בתמיהה איך הגעתי למצב הזה, והיא הסבירה שזה בגלל שהיא צבעה לי את השיער לאחר ההחלקה, וכי ברגע שצובעים את השיער זה פוגם בהחלקה – (למרות שבאתר של המספרה כתוב שניתן לצבוע את השיער, לחפוף ולהיכנס לים/לבריכה אף באותו יום שבו מתבצעת ההחלקה).
חזרתי לניסיון שני – עברתי שוב את אותו תהליך, ובסופו יצאתי עם שיער מקורזל ונפוח בצבע כתום.
את השיער צבעתי לאחר כשלושה שבועות – כאשר הבנתי שאין כל קשר בין מרקם השיער לצביעתו לאחר ההחלקה. את ההחלקות עברתי לפני כעשרה חודשים עם שיער באורך ארוך-בינוני, במשך הזמן הזה קווצות שיער נקרעות במהלך החפיפה, ובכל חודש אני נאלצת לגזור את הקצוות הנותרים כדי לשמור על קו אחיד כמה שניתן.
אחת הטעויות הגדולות שעשיתי בחיי.

לא ארחיב במילים …יש לי שיער מקורזל והוא לא קל לטיפול…רציתי לצבוע את השיער לשחור פחם בעוד שהיה לי צבע חום אגוז בשיער, מה שנראה קל על פניו.אלא שיום אחרי קמתי וכל הכרית הייתה בצבע שחור והשיער עצמו קיבל גוון ירוק , יש לציין שלא חזרתי לספר הזה :(

הדבר הכי נורא שספר עשה לי הוא אומברה קיצוני מגוון השיער הטבעי שלי- חום כהה, עד בלונדיני פלטינה בקצוות…
הגעתי אל ספר יוקרתי ונחשב מאוד בחיפה וביקשתי גווני שמש *חומים / שטני* עדינים ואף הראתי לו תמונה לדוגמא.. הייתה חשובה לי תוצאה טבעית כיוון שגוון השיער הטבעי שלי הוא חום כהה.
בפועל מה שהספר עשה לי הוא אומברה קיצוני מאוד- מחום כהה בשורשים עד לבלונדיני פלטינה בקצוות, הייתי פשוט בהלם מהתוצאה וכמובן לא הפסקתי לבכות, הספר הסביר שהוא ״היה צריך לעשות מה שלדעתו נכון עבורי״- פשוט לא יאומן..

יום לפני מסיבת סיום י"ב הגעתי לעשות גווני שמש ואחרי שעה אני מסתכלת במראה וקולטת שהשיער שלי בצבע כתום זוהר!!! לא בלונד ולא גוונים, כתום זוהר! לבחורה מהפרסומת של תפוזינה היה שיער כהה יותר. שאלתי את הספר "זה לא כתום?!" הוא אמר לי שזה התאורה/מיקום השמש בשמיים/חרטוט כזה או אחר ושאחזור עוד שבוע אם זה לא יסתדר. מיותר לציין שמאז לא חזרתי אליו וספרית אחרת סידרה לי את זה אבל אחרי המסיבה :( זה היה סיוט!

כשרק הגיעה ההחלקה היפנית לארץ רצתי למספרה הקרובה לעשות אותה, בלי לברר יותר מדי עד כמה זה בריא ומה זה עלול לעשות לשיער. הספר התהולל בשיטה שהוא נסע ללמוד בחו"ל, ובמשך 7 שעות ישבתי במספרה במסע המייגע לשיער חלק.
ובאמת השיער היה חלק, אך במהלך החודש שלאחר מכן התברר שהחומר החזק גרם לשיער שלי להישבר באמצע, וכך יצא שחלק מהשיערות היו באורך של קארה וחלק באורך ארוך יותר.. נראה כמו פאה על פאה. אין מישהו שלא ראה אותי ולא שאל מה עבר על השיער שלי.. פשוט בושות היה להסתובב ככה ולא משנה מה ניסיתי לעשות, לא יכולתי להסתיר את השיער המוזר שלי.
מאז לא מתקרבת להחלקות, מחליקה רק עם מחליק ובאמת שחייבת כבר אחד חדש
..

כל חיי היה לי שיער ארוך. הוא גם תמיד היה נפוח ולקח הרבה זמן עד שלמדתי לסדר אותו כמו שצריך ותמיד פחדתי להסתפר כי לא ידעתי איך השיער של יתנהג אחר כך. למרות הפחד הזה, תמיד היה לי את החלום לתרום שיער לפאות לחולי סרטן. הרגשתי שזאת תרומה שאני ייכולה לתת ולא דורשת ממני יותר מדי- חוץ מלהתגבר על אחד הפחדים הגדולים ביותר שלי.
לפני שלוש שנים החלטתי שהגיע הזמן, השיער שלי כבר מציק לי, אני צריכה שינוי ויותר מכל אני רוצה לתרום! קבעתי עם חברה שנלך ביחד לאירוע של תרומת שיער ונעשה את זה.הגענו למספרה ואני כבר הרגשתי איך הברכיים שלי מתחילות לרעוד. ביררנו לגבי התרומה ואמרנו לנו שהמינימום שאפשר לתרום זה 25 סנטימטרים. יום למחרת הייתה לי הופעה שהייתי חייבת להיות מסוגלת לעשות קוקס בשבילה, אז רציתי לתרום את מינימום האורך שאפשר כדי שישאר לי מספיק שיער לקוקס.
התיישבתי על הכיסא והספר כבר התחיל לסדר את ההשיער בגומיות. הסברתי לו את המצב ושאני רוצה לתרום רק 25 סטימטרים והוא אמר שאין בעיה ואני אסמוך עליו. ראיתי אותו מודד ת האורך, והכל היה נראה בסדר. הוא התחיל לגזור עם המספריים ואני מרוב לחץ כמעט בכיתי..
לאחר שהוא גמר ואני נפתרתי ממשקל עודף של הרבה מאוד שיער, הספר נתן לאחראיתת על האירוע את הצמות שלי. היא לקחה אותן כדי למדוד ואז הכריזה בקול ובהתרגשות: "והנה התרומה הכי גדולה שלנו היום!! *43 סנטימטרים!!* כל הכבוד!!!".
מיותר לציין שבאותו רגע כל ברח לי הצבע מהפנים ולאחר עוד סיפור קטן של הקצוות, נותרתי עם קארה קצר מאוד ועם פחות 43 סנטימטרים משערי במקום 25..

את ההופעה והקוקס בסוף שרדתי, אבל שבועיים לאחר מכן, אח שלי הארס במפתיע, ואני בחתונה שלו הייתי עם קארה קצר במיוחד…

הגעתי לספר שלי עם שיער ארוך (עד הישבן) צבוע בשחור שקצת דהה וביקשתי ממנו להפוך לבלונדינית (פלטינה). הוא ברוב טיפשותו הסכים (אני לא ידעתי בזמנו שזה בעצם בלתי אפשרי) והתחיל במלאכת ההבהרה. הוא הבהיר לי את השיער עם חימצון וחיכינו שהפעולה תתפוס אבל עברה חצי שעה ועברה שעה ושעה וחצי עם החמצון על הראש, ואין שינוי בשיער. אחרי שעתיים בערך שטפנו את השיער שהיה כתום להחריד וכשניסינו לסרק אותו הוא פשוט היה סבוך בתור קשר אחד גדול שלא הצלחנו להתיר. האפשרות היחידה היתה לגזור את השיער עד כמעט הכתפיים, וזה מה שהוא עשה. הגעתי אליו עם שיער שחור עד התחת עם רצון לצאת בלונדינית, ויצאתי משם עם קארה כתום. לפחות הוא הסכים לצבוע לי לחום כדי לטשטש את הזוועה והביא לי מסכה מיוחדת שאמורה להבריא את השיער. חשוב לציין שעל כל הסיפור הוא גם לקח לי 500 שקל למרות שציפיתי לא לשלם כלל על הפשלה שלו! מיותר לציין שלא חזרתי אליו מאותו רגע. אחד הימים המדכאים בחיי ללא ספק.

שיער זאת. הכותרת של האישה , כשהייתי חיילת., בשלישות הראשית. פתחו מספרה לחיילות , הכל חינם , צבע , תספורת , בקיצור באתי לספר את. הפוני , הספר משום מה לא לקח בחשבון שאחרי שהשיער מתייבש הפוני מתקצר , יצאה לי תספורת .הכי גרועה בעולם , נראיתי ממש נורא , והייתי מתוסכלת. מזה עד שהשיער גדל

ללא ספק אני בטראומות מספרים בעקבות שרשרת של אירועים לא נעימים שחוויתי בעבר … הכל התחיל כשהייתי בכיתה א והחלטתי שבא לי פוני אז פשוט גזרתי לעצמי את השיער , אמא שלי שראתה אותי אחרכך חטפה חום והדבר הראשון שהיא עשתה זה לקחת אותי למספרה , לא רק שזה לא היה רעיון טוב אלא גם נפלנו על ספר מתחיל בלי הרבה ידע וניסיון , אני באמת מאמינה שהיו לו מטרות טובות אבל בפועל הוא השאיר לי טראומות לכל החיים , הוא ניסה ליישר לי את השיער וקיצר אותו כל פעם עוד קצת עד שהוא אמר ״אין ברירה חייבים לעשות לה קצוץ״ המילים האלה ממש חרוטות לי בראש . תחשבו איזה טראומות זה לילדה בכיתה א שעושים לה קצוץ על כל הראש . כל כיתה א באתי עם כובע לבית ספר ולא הצטלמתי בכלל , מאחר ואני הייתי בדור שהיו מצלמים עם מצלמה ואז מפתחים את התמונות לאלבום פשוט יש לי אלבומים מכל כיתה חוץ מכיתה א … שזה נורא מצחיק שחושבים על זה היום .
נ.ב -עד היום אני בוכה בסרט ״הקיץ של אביה״ שהיא גוזרת לה את השיער , תמיד הרגיש לי שזה נכתב עלי … חחח אני חושבת שזאת ממש נקודה רגישה אצלי.

גזר לי פוני בובה כל כך קצר ועקום שנאלצתי כמה שבועות טובים ללכת עם קשת כמו של ילדים קטנים כדי להרים את הפוני זוועה שאין לתאר

החוויה הכי נוראית שלי אצל הספר הייתה בסוף התיכון כשהחלטתי שלקראת מסיבת הסיום אני אעשה גוונים וארענן קצת את הלוק. קבעתי תור לספר יוקרתי והוצאתי תמונות להשראה. כשהגעתי אליו הוא הסתכל על התמונות דיברנו קצת ונראה כאילו יש בינינו הבנה מה שהגדיל את התדהמה שלי אחר כך עוד יותר. אחרי שלוש שעות קמתי מהכיסא עם לוק שמזכיר יותר את קרואלה דה ויל מאשר גווני שמש. הפסים היו מאוד עבים וצהובים ונראו כמו תאונת אופנה שלתחילת שנות האלפיים. יצאתי מהסלון בוכה וביליתי את כל הסופ"ש בניסיון לתקן את הנזק עם צבע ביתי. מיותר לציין שהתמונות ממסיבת הן לא משהו שאני משתפת עם חבריי וגם לספר ההוא כמובן שמעולם לא חזרתי.

ביום הולדת שלי הלכתי להסתפר, הכל טוב ויפה עד שהוא החליט לעשות לי מדורג יותר מידי קצר עד שזה פשוט היה נראה כאילו השיער שלי היה נראה כאילו הוא חזר לשנות ה60 מרוב שזה היה פרוע ונפוח