עמוד הבית מתנה בשישי

מתנה בשישי: 500 שקלים לרכישה באתר AKA-online

ספרו לנו מה המנהג הכי משונה של ההורים שלכם ואולי תזכו ב-500 שקלים לרכישה באתר AKA-online

מאת Fashion Forward | ‏ 26 אפריל 2018

מתנה בשישי (צילום: Jana Hazel)

בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשים מלאי הסטייל של FF, והשבוע:

500 שקלים לרכישה באתר AKA-online מהמותגים:
Bensimon ,Kanken ,Sol Sana ,St. Sana ,Baggu ו- Holster

כל שעליכם לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה -

מה המנהג הכי משונה של ההורים שלכם?

*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל

שווי המתנה: 500 שקלים
ניתן להשיג באתר

**הזוכה יבחר מבין המגיבים לפוסט עד יום א', 29/4/18 בשעה 12:00

***בכתיבת תגובה הנני מאשר שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

הזוכה משבוע שעבר בחולצה של Northern Star בשווי 680 שקלים היא אורטל, שסיפרה לנו מה ההישג שהיא הכי מתגאה בו: "אחרי 12 שנה לערך בהן לא נהגתי בגלל חרדת נהיגה והתניידתי ברגל / אוטובוס/ רכבות/ טרמפים (ובעצם גידלתי ככה 3 ילדים בעיר) אזרתי אומץ ולקחתי שיעורי רענון נהיגה.. עצם הטלפון למורה היה צעד…חזרתי לפני כמה חודשים לנהוג. זכיתי בעצמאות…ואני אפילו יוצאת מהעיר! גאה בעצמי בטירוף!".

השאירו תגובה לבטל

נכון לפני שעולים לבמה להופיע אז מברכים ב"ברייק א לג" שזה כאילו ברכה הפוך על הפוך. אז לאימא שלי יש ברכה/קללה כזאת שהיא אומרת בגרמנית לפני מבחן, בדיקה רפואית או פגישה גורלית. הברכה היא משהו כמו שיישבר לך הצוואר ותסתובב לך הרגל וצריך לענות עליה- שהכל יעבור עליך. הזוי, מוזר, מלחיץ, אבל אם חלילה לא התקשרתי לאימא שלי לפני מבחן, היא תאתר אותי ותגיד לי את הקללה ולא תניח לי עד שאני אחזיר לה בתשובה שלי.
מאת: גבי |‏ 29 באפריל 2018 | 11:46
אימא שלי לא זורקת כלום. אבל כלום. ממש כלום. יש לה המון כבוד לחפצים ורכוש והיא שומרת על הכל בצורה מבריקה כמו חדש. עצמות של בשר היא שומרת לכלבים של אחותי, שאריות מזון הופכים לקומפוסט. עיתונים ישנים היא מביאה לגן הילדים ליד הבית כדי שיהפכו ליצירות, וכך גם לגבי אריזות ריקות של מצרכים. בדים ישנים היא מביאה לויצו או תורמת, מפחיות שימורים היא מכינה עציצים מקושטים, בצנצנות זכוכית היא שומרת חפצים או מזון יבש, או מכינה ריבות ומחלקת לכולם. כשהיא מחליפה רהיטים, היא תמצא איזה סטודנט או משפחה נזקקת ותעביר אליהם את הרהיטים הישנים. החלק הכייפי בדבר זה שהיא גם לא ממש זורקת בגדים. הארון שלה ממוין ומסודר וניתן למצוא בו יצירות וינטג' שלא אמצא בשום חנות אחרת ביקום. כך יצא שזכיתי ללבוש שנה שעברה אוברול מקטיפה סגלגלה של אימא שלי, שהוא בן 35 שנים, שמלה רקומה עם פרחים שנראית כמו חדשה, או ג'קט זאמש שאם הייתי רוצה לקנות כזה היום הייתי משלמת מאות שקלים. אז למרות המוזרות שבעניין, שאימא שלי לא זורקת כלום מהבית ולכל דבר היא תמצא בית חדש רק שלא יהיה בפח, אני מאוד נהנית מזה ומתלבשת בכי מיוחד ואותנטי שיש.
מאת: נטע |‏ 29 באפריל 2018 | 10:55
הכי הכי זה ההרגל המגונה של הוריי לכתוב לי על קיר הפייסבוק שלי את כל ההודעות ששאר האנשים הרגילים שולחים בווטסאפ, ולא, הם לא מבינים מה העצבים, הרי "זה הקיר שלך, אז איך הם רואים? זה רק את רואה"
מאת: דונה |‏ 29 באפריל 2018 | 10:41
להורים שלי יש מנהגים מוזרים שקשורים ליציאה מהבית. חוק מספר 1: אם יצאת, אסור לך לחזור. זה ממש סימן רע. גם אם את במעלית ונזכרת ששכחת את הפלאפון, אסור לחזור. את יכולה לצעוק מבעד לדלת שיביאו לך או לצלצל באינטרקום שיורידו לך את מה ששכחת אבל לא לגעת בדלת ובוודאי לא לחזור. ואם במקרה חזרת….. תצטרכי לקיים את חוק מספר 2.
חוק מספר 2: לפני שיוצאים מהבית, בעיקר אם מדובר ליציאה לזמן ארוך וממושך או למשהו חשוב, אז עלייך לשבת בשקט מוחלט, אבל ממש ממש מוחלט, למשך מספר דקות. בלי לדבר, בלי רדיו או טלוויזיה או טלפון, לשבת בדממה. זה גם נגד עין הרע וגם כדי להזכיר לך את כל מה ששכחת וגם כדי לסדר בראש את המחשבות ואולי לבקש ואחל לעצמך דברים בלב. אף פעם לא חשבתי שזה מנהג מוזר כי גדלתי לתוכו, אבל כשהתחתנתי, וטסנו עם ההורים שלי לקפריסין לחתונה, 10 דקות לפני שהמונית הגיעה ההורים שלי קראו לכולנו לסלון ובעלי ( אז עוד לעתיד) לא הבין למה כולנו יושבים בשקט בסלון. כולנו היינו בדממת מוות, הוא כבר חשב שאנחנו עושים וודו או משהו ורצה לברוח. אחרי כמה דקות אימא שלי איחלה לכולנו נסיעה טובה וקמנו לרדת, ובעלי נזכר שהוא לא ארז את המטען והאוזניות. אז אימא שלי אמרה לו שבדיוק בשביל זה המנהג הזה. מאז גם בעלי אימץ את זה לפני כל טיסה.
מאת: אביטל |‏ 29 באפריל 2018 | 10:17
אבא שלי שותל קקטוסים ושתילי אלוה ורה סתם ככה ברחוב, ליד הבית או בגינות של חברים. קקטוסים הם יפים מאוד לדעתו, רב עונתיים ולא מצריכים הרבה טיפול ולכן מקשטים את החצר, ואלוה ורה זה הצמח שתמיד חשוב שיהיה בקרבת מקום ובהישג יד, כי אין לדעת מתי נצטרך. כשהייתי קטנה לא הבנתי איך ליד כל בית שעברנו אליו יש קקטוסים ואלוורות וגם בבתים של חברים שלנו, אבל כשאני גדלתי והתחלתי לגור בדירות שכורות קלטתי שזה אבא שלי, שמגיע לבית איך שאני עוברת אליו ושותל שם את הצמחים. לא אכפת לו אם אני אגור בהית הזה שנים או חודשים ספורים, לדעתו כל בית צריך קקטוס ואלוה ורה. כך שאם יצא לכם להסתובב בתל אביב ולראות בתים עם קקטוסים ואלוה ורה בגינה, תדעו שגרתי שם פעם. ואגב, מאז שאני אימא, אני מבינה למה הוא מתכוון ויוצא לי לפחות פעם בשבוע לרדת לחצר ולחתוך ענף של אלוה ורה נגד עקיצות יתוש, יובש, כאבי בטן ועוד
מאת: נטע |‏ 29 באפריל 2018 | 10:02
להורים שלי יש המון מנהגים מצחיקים/ מוזרים, שלחלקם כבר התרגלתי עם השנים. אבא שלי, למשל, מסתובב עם שקית של אוכל חתולים באוטו ולפחות פעם ביום הוא מפזר את האוכל לחתולים במקומות נבחרים. הוא התחיל לעשות את זה גם ליד הדירה שלי ועכשיו הוא מכיר את השכנים והחתולים יותר טוב ממני. זה עולה לו הון וגוזל המון זמן אבל הוא מרגיש שהוא תורם לסביבה ( חתולים מרחיקים ג׳וקים ועכברים) וגם דואג לחתולי הרחוב.
מאת: נטע |‏ 29 באפריל 2018 | 09:56
יש להורים שלי את שמות החיבה הכי הזויים הם קוראים אחד לשני "גוז'ון" כן כן זה הבורג הזה….
ויש גם שיר הזוי ביותר "גוז' גוז'ון הלך לישון וגוז'י גוזי' גוז'י הלכה איתו"
הזוי נו…אמרתי!!!!
מאת: שריתוש |‏ 29 באפריל 2018 | 08:35
המנהג המשונה של הורי הוא לאכול גלידה באמצע הלילה. כשהייתי נערה אהבתי ללכת לישון מאוד מאוחר. אחרי שהשתרר שקט בבית וכולם הלכו לישון, אני הייתי יושבת מול הטלוויזיה ונהנית מתחושת הלבד והחופש שבזמן הזה. לפחות פעם פעמיים בשבוע, באמצע הלילה השקט היה מופר על ידי רעש של דלת נפתחת. אבא שלי היה יורד במדרגות, מזמזם לעצמו שיר כלשהו ומחייך חיוך שובב. הוא היה חולף על פני, נכנס למטבח ומוציא מהמקפיא גלידה, שתי קעריות מהארון ומעמיס שתי מנות הגונות (לדבריה של אמי, לה הוא תמיד היה שם פחות), הוא היה מחייך אלי בדרך חזרה, הייתי כמובן מחייכת בחזרה, ועולה למעלה עם שתי הקערות. עד היום הם עושים את זה אבל אני כבר לא גרה בבית ולא שם כדי לראות את החיוך השובב של אבי באמצע הלילה. זהו זיכרון ילדות שטבוע בי עמוק.
מאת: נעה ליכטנשטיין |‏ 29 באפריל 2018 | 08:34
המנהג הכי משונה של ההורים שלי הוא לקום באמצע הלילה ולאכול גלידה. בתורה נערה אהבתי ללכת לישון מאוד מאוחר. כל לילה אחרי שכבר היה שקט, אני הייתי שורפת זמן מול הטלוויזיה ונהנית מתחושת הלבד והחופש. ופעם פעמיים בשבוע, פתאום הייתי שומעת דלת נפתחת. ורואה את אבא שלי יורד למטה עם חיוך שובב, מזמזם בשקט איזשהו שיר. הוא חולף על פני ונכנס למטבח, מוציא מהמקפיא קופסת גלידה, שתי קעריות מהארון ומעמיס שתי מנות גלידה מכובדות (לפי דבריה של אמי, לעצמו הוא תמיד היה שם יותר..), זורק אלי שוב חיוך ועולה למעלה עם הגלידה. עד היום הם עושים את זה, אבל אני כבר לא בבית כדי לראות את החיוך השובב של אבא שלי בשעת לילה מאוחרת.. אבל זה זיכרון ילדות שתמיד יישאר איתי
מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) |‏ 29 באפריל 2018 | 08:30
המנהג הכי מוזר של אמא שלי היא לא להפעיל מזגן במהלך חודשי הקיץ ( ואני מציין שאנחנו גרים באילת
) כדי שנזיעה כמה שיותר כי זה מוציא את כול הרוע מהגוף
מאת: רון אביטן |‏ 29 באפריל 2018 | 04:35
להורים שלי יש קטע מוזר שהם עושים כבר שנים. שניהם דוברים שבע שפות כל אחד והם מדי פעם משחקים אותה תיירים כשהם מדברים רק בשפה זרה אחד עם השנייה ועם אחרים. כך הם מטיילים להם בירושלים, סועדים במסעדה או אפילו לוקחים טקסי. זה פסיכי בקטע אחר כי בהיותם דמויות כל כך צבעוניות זה הרבה פעמים גורר הערות עליהם בעברית שהם לגמרי מבינים והם פשוט צוחקים על זה, לפעמים הם גם פתאום עונים בעברית ומשאירים את מי שריכל עליהם בהלם מזה שהם הבינו. כשהייתי קטנה הייתי מתביישת מזה בטירוף עכשיו אני דווקא חושבת שזה חינני ומוסיף פלפל לחיים שלהם. למען האמת אני קצת מפחדת שאני הולכת בדרכם עם התחביב המפוקפק הזה, היי.. עם הפרטנר המתאים ועוד שתי שפות לאוסף וג׳ה ריב לה בה אוסי.
מאת: אור |‏ 28 באפריל 2018 | 23:59
למען האמת אני אפילו לא יודעת איזה מבוא לכתוב למנהג הזה בגלל שהוא כלכך לא מתקבל על הדעת ודי מביך…אמא שלי מעשנת בשירותים…חבל שאין פה את האימוג'י עם הקוף שמסתיר את העיינים…אבל מי אני שאשפוט אותה על המסורת שלה עם עצמה (:
מאת: ליז |‏ 28 באפריל 2018 | 23:45
ההורים המקסימים שלי תקועים עדיין בשנות ה80 העליזות. איך זה מתבטא? דרך נמיר = דרך חיפה, כיכר רבין = כיכר מלכי ישראל, הבחורים מדליקים והבחורות חתיכות / שאפות… ועוד ועוד. זה היה מעצבן אותי בעבר, אבל היום למדתי לאהוב את זה. אין עליהם!
מאת: בר |‏ 28 באפריל 2018 | 22:12
אז אני הולכת לדבר על שני הרגלים שהם אנטי תזה אבל משעשעים: אמא שלי היא אדם מאמין ואבא שלי ז"ל היה אתאיסט גמור, אז כדי להמחיש הרגל מוזר שגדלתי עליו, בכל כיפור אמא שלי היתה עולה 4 קומות בחושך מוחלט ומנשקת מזוזה 3 פעמים בכניסה לבית, ואבא שלי היה שותה בירה עם חבר ותיק שהיה פוגש רק פעם בשנה בכיפור
מאת: שמרית ששון |‏ 28 באפריל 2018 | 21:46
אגירת שקיות סופר באופן כפייתי! אסביר, להוריי יש אובססיה קשה לאריזת דברים. כל גיחה לסופר תמיד מלווה בבקשה לכמות שקיות לא סבירה ובטח שלא פרופרציונלית ביחס לגודל הקנייה. כפועל יוצא לכך אין פינה בבית שאין בה שקית של רשת סופרים כזו או אחרת ומקומן של השקיות הוא קודש לפחות כמו של הפרות בהודו. הקמפיינים בדבר הנזק האקולוגי שהן גורמות לא מרגשים את ההורים שלי ולמעשה מאז שנכנס לתוקף החוק החדש האובססיה רק הוחרפה…ליקום סליחה.
מאת: חני |‏ 28 באפריל 2018 | 20:25
ההורים שלי נוהגים לעשות סיר חמין ענקי בכל יום כיפורים. לפני הצום הם שמים אותו על הפלטה וכל הצום – שהם מקפידים לצום בו מאז ומעולם – הבית מלא ריחות מפתים. הכי "ועיניתם את נפשותיכם"
מאת: מיטל |‏ 28 באפריל 2018 | 19:49
אבי שיחיה נוהג לסחוט תפוזים. בשעותיו הפנויות. הוא יושב בחצר הבית עם מסחטה ביתית ופשוטה וסוחט תפוזים, המון תפוזים! המנהג הזה קצת מוזר אבל סופר חמוד. בכל זאת לראות את האבא הרציני שלי יושב בחצר הבית עם מוזיקה מוכן לפעולה ולגמרי מבסוט מעצמו, הוא לא מחזה שהייתי רגילה לראות קודם יציאתו לפנסיה:)
מאת: נירית |‏ 28 באפריל 2018 | 17:19
אנחנו בית מאוד פתוח וזורם, אמא מורה לאומנות אבא בשלן ולמען האמת התלבטתי מאוד איזה הרגל לבחור.. אבא שלי משמש כקוסמטיקאי לאמא שלי ועושה לה באופן קבוע שעווה… משפחה לא בוחרים(:
מאת: נועה שפירא |‏ 28 באפריל 2018 | 14:50
אז כיאה לבת משפחה רוסייה רבים המנהגים המוזרים שקיימים אצלי במשפחה אבל החלק האהוב עליי ביותר זה הקטע שאסור אבל בשום אופן אסור להגיד מזל טוב לאדם שנייה לפני התאריך עצמו ובמיוחד אם ניתן וידוע אז שנייה לפני שעת הלידה שלו! אם חס וחלילה מישהו יגיד לאמא שלי מזל טוב שנייה לפני שהיא נולדה באמת היא לא תדבר עם הבן אדם לפחות שבוע (תודה לאל חונכתי היטב ולא ביצעתי את הפשע החמור הזה). וזהו, מאז ועד היום כל הסביבה הקרובה אלי יודעת שאסור להגיד מזל טוב שנייה לפני החמישי באפריל 3 בצהריים אחרת…
מאת: גבריאלה |‏ 28 באפריל 2018 | 14:41
המנהג הכי משונה ומחמם לבבות של אמא שלי אהובת נפשי מתחיל שנים אחורה , כבר שהייתה ילדה הייתה נוהגת לחלוק את רגע נשיפת הנרות עם כל באי היומולדת ולהביע משאלות בכל רם לכל האורחים ללא יוצא מן הכלל כתודה על זה שבאו לחגוג איתה. היא העבירה את המנהג גם אלינו בנותייה וכל חגיגה הופכת למרתון איחולים משפחתי מרגש ומלא אהבה .
מאת: זהר |‏ 28 באפריל 2018 | 13:55
אבא שלי מעביר לי בגדים. אני מאוד אוהבת את החולצות שלו , חולצות של להקות מפעם ושל אופנועים וכשנמאס לו מחולצה הוא מעביר אותה לי.
מאת: יסמין |‏ 28 באפריל 2018 | 13:01
המנהג המוזר של ההורים שלי להכניס בננות לחמין של שבת
מאת: תמר |‏ 28 באפריל 2018 | 12:15
אין ספק שהמנהג הכי משונה של ההורים שלי (ויש הרבה) הוא להתעקש לא להתקין מזגן בבית למרות החום הנוראי ששורר כל קיץ (ויש הרבה קיץ במדינה שלנו) במקום זה הם רצים לפתוח ולסגור את החלונות בביצ כדי לשמור על ה״קור״ הטבעי
מאת: שירי לוי |‏ 28 באפריל 2018 | 10:07
יש מנהג די מוזר, אבל מקסים שאנחנו נוהגים לערוך מידי ערב שישי סביב שולחן האוכל. זה מנהג שאבא שלי התחיל לפני כמה שנים כמחווה לאמא שלי, ומאז הפך להיות הטקס הקבוע של משפחתנו. כל חמשת הנסיכים הקטנים,אבא כמובן, שהוא גם סוג של ילד, ואני, יושבים יחד סביב שולחן האוכל כשאמא יושבת בראש השולחן על כיסא המלכה שמידי שבוע כל ילד מעטר בתורו, ולפני שניגשים למטעמים הנהדרים שהיא מכינה, אנחנו עומדים כולנו סביבה ושרים לכבודה שיר כהודיה והכרת תודה על כל מה שעושה עבורנו במהלך כל השבוע, על החום, האהבה והדאגה האינסופיים… הדבר המדהים הוא שלמרות המנהג הקבוע, אמא מתרגשת עד דמעות בכל פעם מחדש.
מאת: שרונה נחום מילר |‏ 28 באפריל 2018 | 08:25
המנהג הכי מוזר של ההורים שלי זה הצורך שלהם לצאת לשופינג בשביל כל אירוע אם זה לחתונה יוצאים לשופינג אירוע של העבודה יוצאים לשופינג חג נוסף יוצאים לשופינג ולמרות שאני מזכירה להם שאפשר גם לרענן מראה עם שינוי של אקססוריז הם עדיין מצליחים למצוא את עצמם קונים פריט לבוש חדש וזה גם תמיד יהיה בצבעים ניטרליים שחור לבן ממש הרגל מוזר!
מאת: מישל |‏ 28 באפריל 2018 | 01:48
כל פעם לפני שאנחנו יוצאים לטיול ארוך או לחול כל המשפחה צריכה לשבת במשך דקה או שתיים ופשוט לשתוק , כמו מין תפילת הדרך שקטה .
זה מנהג מפורסם אצל יוצאי ברית המועצות אבל לנו ילידי הארץ זה נראה ומרגיש מאוד מוזר
מאת: מאיה |‏ 27 באפריל 2018 | 23:54
בכל ביקור של ההורים שלי הם מביאים לי שאריות אוכל … למשל חצי חבילת טבעול, שתי עגבניות, קוספת פלסטיק בלי מכסה עם חמש עוגיות (סגורה בשקית) ונורה חסכונית. כל זאת בשקית של רשת חנויות ספרים זו או אחרת… כמבון שזה כדי לא להגיע בידיים ריקות…ואני אומרת שיש לי מלא אוכל בבית אז הם עונים שלא נורא, יהיה עוד.
מאת: כנרת |‏ 27 באפריל 2018 | 23:42
המנהג של ההורים שלי הוא להביא פרח לכל אורח שנכנס לבית .. נכנסים כך באווירה טובה ומביא מזל
מאת: בר רביבו |‏ 27 באפריל 2018 | 23:18
כילדה להורים גרושים, להורים שלי יש מנהג מוזר וקצת הזוי.. הם פשוט אוהבים להשוויץ בבני זוג החדשים שלהם אחד בפני השנייה כשהם נפגשים. (הפגישה דרך אגב לא מקרית, והם בכל יום שישי נפגשים בבית קפה אחר בתל אביב) אז בסך הכל זה באמת נחמד שההורים הגרושים שלי בקשר טוב ומפרגן, אבל, תמיד באיזה שלב במהלך הבילוי, מתחילים חלופי דברים, כגון: ״אתה יודע איזו עסקה אלון העביר השבוע?״ או ״את יודעת מי הלקוחה החדשה שמיכל מייצגת?״ וכו' וכו' .. התרברבות חסרת מעצורים שאותי מוציאה מהשלווה.. לכל הרוחות, אם החלטתם להתגרש, הגיע הזמן להפסיק עם התיזינג הזה! אותי, זה ממש מעצבן!
מאת: הדר כהן |‏ 27 באפריל 2018 | 19:12
אמא שלי החלה ללמוד פסיפס לפני כמה שנים. היא עובדת מאוד יפה ומאוד אוהבת את התחביב הזה שהפך למשמעותי בחייה. בכל סופש שאנחנו מגיעים אליה נוסף דבר חדש שאותו עטפה בפסיפס -ומכאן המנהג המשונה. אימי כבר לא מסתפקת בשולחנות ומראות. היא עוטפת מגשים, קערות, קופסאות, כפות מעץ ועוד ועוד. בעצם נראה לפעמים שכל חפץ שיפול לידה יהפוך לחלק ממשפחת הפסיפסים…וכן הבית שלה לפעמים נראה כמו הומאז' לגאודי…
כאשר מישהו נוסע לנופש, חוזר הביתה ובכלל נמצא בנסיעה באחד מכבישי הארץ..אבא שלי תמיד ירצה לדעת מיקום מדוייק של הנוסעים. גם אם באותו הרגע שהוא מתקשר נוסעים בכביש מהיר בלי שום עיר, שכונה, רחוב, מחלף שאפשר להיאחז בהם כנקודות ציון הוא ידרוש לקבל את המידע…מנהג שגורם לך לפעמים להיות יצירתי באשר למיקום שלך
מאת: נדי |‏ 27 באפריל 2018 | 18:55
לסדר את הבית ולהעביר ניגוב לפני שהמנקה באה
מאת: חן היזמי |‏ 27 באפריל 2018 | 18:52
המנהג בכי משונה של אמא שלי- אמא שלי לא יכולה בלי *להכין* קפה בבוקר. גם כשהיא לא מספיקה לשתות קפה- היא תכין אחד. עצם ההכנה מביאה לה אנרגיה ופותחת לה את היום. קצת מוזר וקצת בזבזני, אבל זה מה שעושה לה טוב (:
מאת: מישל |‏ 27 באפריל 2018 | 17:12
להורים שלי יש שריטה לאומגה 3. הם נוהגים לנסות לדחוף לנו כדורי אומגה 3 בכל צורה ודרך. אני צמחונית ומסרבת לקחת, וכמובן שהתשובה שלהם לכל בעיה – אם היית לוקחת אומגה 3, זה לא היה קורה… השיא של האובססיה הזו – אפילו לכלבה שלנו הם נותנים. אני חייבת להודות שזה באמת עושה לה פרווה מבריקה…
מאת: ענת |‏ 27 באפריל 2018 | 15:50
הורי סידרו מגירות לארבעת ילדיהם ופעם בשבוע שמו בכל אחת מהם שוקולדים ומתוקים זהים לכל ילד. אני ואחיי ואחותי למדנו לאכול רק קצת כל פעם כדי שישאר לכל השבוע. מאוחר יותר גיליתי שלאמא שלי יש מגירה משל עצמה, ליד המיטה, עם השוקולדים האהובים עליה.
מאת: גילה אריאל |‏ 27 באפריל 2018 | 15:02
אימי היתה ניצולת שואה. כל חיי לא עשיתי מקלחת בבית ובילדותי לא התיחסתי לזה בכלל. כאלו לא היה לי מקלחת בבית עד שהתחתנתי עם בעלי ונסענו לבקר את משפחתי. בעלי רצה להתרחץ וביקש מדבת מאימי. אמר לה שהו ניגש לעשות מקלחת. היא ענתה בנימוס אמבטיה. הוא לא הבין למה. המשיך להגיד שהוא אוהב מקלחת. ענתה לו המקלחת לא תקין. ואז הוא הבין למה. סליחה ביקש בשקט. הוא כמעט בכה. היא לא יכלה להתמודד עם זכרון המקלחת מהמחנות. לא שכחנו את המקרה וגם לא את האמא. כאשר קנינו דירה הזמנו חדר אמבטיה ללא מקלחת. שמנו טלפון בצד לנוכחיות כולם אבל רצינו שלא יהיה לה יותר חוסר נעימות אצלנו. כל כך היא אהבה לבוא לישראל. יהיה זכרה ברוך.
מאת: מרשה גורן |‏ 27 באפריל 2018 | 08:29