מתנה בשישי: סרום של Neals Yard בשווי 515 שקלים
מאת Fashion Forward |
12 אפריל 2018
בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשים מלאי הסטייל של FF, והשבוע:
סרום פראנקינסנס של Neals Yard בשווי 515 שקלים
כל שעליכם לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה -
מתי נבהלתם משטות?
*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל
שווי המתנה: 515 שקלים
ניתן להשיג באתר
**הזוכה יבחר מבין המגיבים לפוסט עד יום א', 15/4/18 בשעה 12:00
***בכתיבת תגובה הנני מאשר שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
הזוכה משבוע שעבר ב-500 שקלים לקניה ב-is : about היא מאיה, שסיפרה לנו מה המציאה הכי שווה שרכשה אי פעם: "המציאה הכי שווה שרכשתי היא שמלה שחורה של קלווין קליין שקניתי באאוטלט בניו יורק. היא עלתה גרושים והפכה לאחד הפריטים הכי חרושים בארון שלי. מתאימה להכל ולכל עונה".
קניתי בובת ברבי ענקית לצורך פרויקט בלימודים. אחסנתי אותה מאחורי המיטה ושכחתי ממנה
מאת: ליטל | 15 באפריל 2018 | 22:40יום אחד לא נרדמתי ושוטטתי בפלאפון מתוך המיטה, פתאום המכשיר נפל התכופפתי להרים והופ! הבובה התגלתה מול עיני ! מיותר לציין שקמתי בבהלה, הרי מדובר בסך הכל בבובה!
איחרתי לעבודה והיה יום גשום במיוחד. כשהגעתי העמדה והמשרד היו ריקים ונשאר פתק שכולם עזבו ושאסתדר לבדי. יצאתי בחזרה הביתה אך האוטו נגנב ונעלם. הסתובבתי הרבה אך לא היה זכר, פתאום התחלתי לרחף וקמתי בבהלה. מכאן הבנתי שהכל היה רק חלום שטותי שנגמר במהרה :)
מאת: ליטל | 15 באפריל 2018 | 22:35הבוס בעבודה חשב שאם ייפתח את וילון החלון במהירות, הרעש יצחיק אותנו, ובאמת זה הצחיק את הרוב, אבל אותי שהייתי עם שלפוחית מלאה והתאפקתי שעה כדי לסיים משהו, זה לא הצחיק, מהבהלה השלפוחית השתחררה והנה פאדיחה של הלייף
מאת: טני | 15 באפריל 2018 | 11:12מאחר ויש לי כושר זיהוי קולי אפסי בן זוגי מצליח להתל בי ולהבהיל אותי בו זמנית לפחות פעם חודש! הוא מתקשר למקום העבודה שלי ומזדהה כלקוח זועם עם כל תפאורת הרקע הנלוות הכוללת הרמת קול , בקשה לדבר עם מנהל\אחראי וכיוצא באלו… עד שאני קולטת שזה בסך הכל הוא אני עוברת כמה רגעי אימה…
מאת: חני | 15 באפריל 2018 | 10:47הפעם שנבהלתי משטות (מוחלטת) היא פעם שבה הייתי לבד בבית ומשעמום החלטתי לסדר את החדר והוצאתי את כל התכולה שלו לכיוון הבית, אז הוצאתי את ההדום ,שטיח,מראה עומדת ומתלה בגדים.
מאת: עדי | 15 באפריל 2018 | 09:26בעודי עוברת כאשר מוציאה את השטיח נתקלתי בדמות , כמובן שצרחתי את נשמתי ולאחר התעשתות קלה הבנתי שזו סך הכל אני משתקפת במראה .לעצמי שלום.
אני בעלי והתינוק הלכנו לקניות והתינוק היה במנשא הסתובבתי לרגע ולא ראיתי את התינוק התחלתי לצרוח ולבכות וממש הצבע ירד לי מהפנים פתאום בעלי מופיע עם התינוק ביד ואני ממש קרסתי .משטות שלו אני נבהלתי והוא צוחק אבל שראה אותי במצבי הבין שעשה שטות ענקית
מאת: שרי | 15 באפריל 2018 | 08:57לאחרונה אני מנסה להשתמש כמה שפחות במשקפי ראייה, כולל להוריד אותם כשאני עובדת מול המחשב או אפילו כשאני הולכת ברחוב. לרוב זה מסתדר כי המספר שלי לא מאוד גבוה, אבל לפני כמה ימים ישבתי עם חברה וראיתי בזווית העין משהו עף במהירות לפנים שלי. קפצתי בבהלה, ניסיתי להוריד אותו מהפנים שלי ולא מצאתי כלום, וקלטתי את החברה נקרעת מצחוק. גיליתי שהתבלבלתי בין קצוות שיער שלי לחרק מעופף. מביך!
מאת: בר | 15 באפריל 2018 | 08:46הסופ"ש, בזמן שכל הדירה שלנו ארוזה בתוך ארגזים סיימתי את מלאכת ארוחת הערב והתפנתי לקפל כביסה. כשהנחתי את הבגדים המקופלים על הארגז הזמין על ידי החליט בעלי להקפיץ את הלב שלי כקפץ מתוך הארגז! אין לתאר! כנראה שגברים באמת לעולם לא גדלים…
מאת: אמה סנד | 15 באפריל 2018 | 08:26לפני מס' חודשים חזרתי הביתה מאוחר,האור בחדר המדרגות היה כבוי ושמעתי שני אנשים משוחחים בינהם ,התחלתי להאט והם כנראה שמעו אותי אז הם ברחו לתוך המקלט ואחד מהם שכח את התיק במדרגות.
מאת: עדי | 15 באפריל 2018 | 08:00עליתי מהר הביתה ולאחר כמה דקות שמתי לב שמדובר בשני ילדים שנראה חיפשו מקום להיות לבד…
פעם אחת הייתי צריכה לשמור על בית ריק של משפחה שהיה לה ארוע ויש לי פחד תמידי מנחשים אני יושבת בבית הכול שקט ופתאום שומעת רק שש כול כמה זמן אני כבר הייתי בטוחה שיש נחש בבית התחלתי לפחד וומחפשת את מקור הרעש פתאום מגלה שזה מבשם אוויר שמרסס לבד כל כמה דקות
מאת: אביגיל קדושים | 15 באפריל 2018 | 05:36חברה שלי סיפרה לי על הקרמים של ניל יארד, שלא שמעתי עליהם בחיים. יום אחרי זה קפצה לי פרסומת של ניל יארד בפייסבוק.
מאת: נגה | 15 באפריל 2018 | 01:50צוקרברג איז ווצ'ינג
כשאני מתרוצצת לי בסידורים ונמצאת באמצע שיחת טלפון ארוכה וחוטפת התקף לב קטן איפה הטלפון שלי?! ושואלת גם את החברה שמעבר לקו, ונזכרת בטימטום שהוא ביד שלי.
מאת: ימית | 14 באפריל 2018 | 23:37לפני אי אילו שנים.. בסיס טירונות צה״ל, אי שם בדרום הארץ. שבוע ראשון לטירונות. חיילת ירוקה לגמרי, צועדת בחושך עם חיילת ירוקה עוד יותר, לעבר עמדת השמירה. עולות למגדל השמירה, בשתיקה רועמת, מתות מפחד ומחכות שייגמר כבר. פתאום שומעות רעשים, רואות שמשהו זז ליד הגדר. לא יודעות מה לעשות, מפחדות שזה מחבלים, ומה נעשה אז? אין לנו מושג, מתחילות להריץ סיטואציות מלחיצות בראש, אח”כ לצרוח כמו שתי ילדות קטנות, פשוט בהסטריה מוחלטת. 2 דקות שנראו ארוכות מתמיד והרעש נגמר.
מאת: שרון דוד | 14 באפריל 2018 | 21:18חודש אח״כ, כשהטירונות נגמרה והמפקדים נפתחו וסיפרו לנו המון סודות, הם גם סיפרו שהם דואגים להפחיד טירונים מפוחדים במהלך שמירה. סתם בשביל הצחוקים. מזל שהוצבנו בקירייה. לחיילות שלום.
ביום פורים, הכנתי משלוחי מנות ב5 בבבקר והייתי שקועה כ"כ בלישה של הבצק.. הבן שלי בן השנתיים החליט שהוא קם בשעה לא שעה. על קצות האצבעות (או שבאמת לא שמעתי
מאת: ענבר פינטו | 14 באפריל 2018 | 20:35כלום) הגיע אלי ונגע לי ברגל וצרחתי צרחת איימים שגרמה גם לו לצרוח ולהעיר את כל הבית.
הלכתי לקחת מזודה בשדה בנו יורק. תמיד שמתי סרט כתום ומלא מחזיקי מפתחות כדי לזהות את המזודה. רק יצאתי לאולם הגדול. ראיתי מרחוק את המזודה שלי. שמחתי. משכתי את המזודה והתחלתי ללכת. פתאום אישה מבוגרת פונה ואומרת לי שלקחתי את המ
מאת: מרשה גורן | 14 באפריל 2018 | 14:16לפני כחצי שנה הבנות שלי נתנו צעקה (מרעש של המזגן) כתוצאה מכך נבהלתי מאוד וקפצתי מהמיטה שלי כמו ספיידרוומן חח על הריצפה שברתי את החיבור של כף היד ונפצעתי בברכיים.. עכשיו אני צוחקת על זה ! אמא חרדתית חחחחחח
מאת: רות | 14 באפריל 2018 | 09:49לפני כשבועיים ירדתי בערב לחניה של הרכבים בבסיס הצבאי בו אני משרתת ולא מצאתי את הרכב. נבהלתי והתקשרתי לחברה שתבוא מהר וחיפשנו במשך שעה יחד את הרכב בבסיס וגם שלחתי בתפוצת ווטסאפ שאלה לכל מי שמשרת איתי אם ראו את הרכב שלי באותו יום במהלך שיחה עם המשטרה הצבאית בה דיווחתי כי הרכב שלי כנראה נגנב, חברה אחרת שירדה ממשמרת וראתה את ההודעה בתפוצה סימסה חזרה ״דנה, אמרת שהגעת היום עם אופניים כי היתה שמש בבוקר״.
מאת: דנה | 14 באפריל 2018 | 09:44רק אז נרגעתי (והייתי במבוכה נוראית..)
הנני מאשר שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו. כשלבן שלי היה יום הולדת 3 קניתי לו בלון הליום גדול בצורת ספיידרמן, לילה אחד כשהלכנו לישון ובאמצע הלילה התעוררתי מקול שנשמע כמו שריטות על הקיר בסלון,הלכתי לכיוון לסלון ואחרי שניה טסתי לחדר שינה בצרחות אימה.. הערתי את בעלי וצרחתי לו שיש דמות בסלון שזזה, הוא קם לסלון ואחרי שניה שמעתי צחוק היסטרי.. מה שהסתבר זה שאוויר מהבלון הליום ירד ומהרוח מהחלון הבלון זז על הקיר ועשה קול של שריטות
מאת: אלונה מוצמחר | 14 באפריל 2018 | 09:00נכנסתי לשירותים, ראיתי במראה המשתקפת ממולי מקק על השימלה שלבשתי,נבהלתי מאוד, פרמתי את השימלה ויצאתי בבהלה מהחדר לסלון, כאשר אני רק בתחתונים, בצעקות מפחידות ובקפיצות מול עינהם של כל הנוכחים…
מאת: אוה אברמן | 14 באפריל 2018 | 06:43כארשר הייתי בגן חובה כל יום שישי הגנננת היתה מספרת את הסיפור על חנלה ושמלת השבת. הייתי בטוחה שנסיפור הוא עלי והייתי תמיד בוכה
מאת: חנה גלזנר | 14 באפריל 2018 | 03:36בדיוק השבוע נבהלתי משטות גמורה אבל זה היה מצחיק ממש! אז הסיפור שלי הוא כזה.. הייתי בחנות בגדים עם האחים שלי ובזמן שחיכיתי לאחותי שתמדוד את הבגדים התיישבתי על כיסא עם ערימה של בגדים עליי..פתאום אני שומעת אזעקה קצרה וכריזה שמבשרת ש"פרצה שריפה נא לפנות את המתחם". מבלי להתבלבל,לחשוב או להסתכל על מישהו מסביבי פשוט זרקתי את הערימת בגדים מעליי וברחתי בריצה לכיוון היציאה. לקח לי כמה שניות טובות לקלוט את הפרצופים המופתעים של כולם שלא מבינים מה אני עושה למה קפצתי ולאן אני בורחת ומוכרת אחת המומה שלא אשכח את הפרצוף שלה בחיים כשהיא אומרת לי שזה תרגיל!! בקיצור, מסתבר שכולם ידעו שזה תרגיל חוץ ממני (כמובן שזה מתאים לי).. אחרי שהבנתי את הפדיחה שעשיתי באמצע החנות כולם נכנסו להתקף צחוק שלא עזב אותנו הרבה זמן
מאת: שיר | 14 באפריל 2018 | 00:25נבהלת משטות כמעט כל יום בגלל אופי אימהי חרדתי.היום נבהלתי שהבת שלי חייגה אלי ואמרה לי שהיא חושבת שהגיע הזמן ללדת. מהלחץ והבלבול שמתי נעליים כאשר כל נעל הייתה שונה מהשניה
מאת: ציונה דניאלס | 13 באפריל 2018 | 21:43בזמן שעמדתי ושוחחתי עם חברה בטלפון הנייד בחצר. הרגשתי תחושה מוזרה ברגל מאחור. נלחצתי ונבהלתי עד כדי כך שקפצתי. מסתבר שהחתולה רצתה ליטוף. מזלי שאף אחד לא ראה את הקפיצה
מאת: שרית | 13 באפריל 2018 | 19:29בזמן שעמדתי ושוחחתי עם חברה בטלפון הנייד בחצר הרגשתי תחושה מוזרה ברגל מאחור. נלחצתי וקפצתי. מסתבר שהחתולה רצתה "צומי" ובאה לרגל שלי מאחור
מאת: שרית | 13 באפריל 2018 | 19:26הפעם האחרונה שבה נהבלתי משטות, זה כשטיילתי בשדה עם הכלב שלי. הרכבתי משקפי שמש ממש יקרות של פראדה (חסכתי כמה חודשיים לפחות) וחשבתי שהם נפלו לי בדרך.. נבהלתי בטירוף! אך קודם הייתי חייבת להחזיר אותו ישר הביתה כי היה חם מאוד. רצתי במהירות חזרה למקום כדי להתחיל לחפש. וחבר של המשפחה שטייל ראה אותי, שאל מה קרה שאני כלכך לחוצה? סיפרתי לו, והוא התחיל לצחוק. מסתבר שהמשקפיים היו עלי כל הזמן הזה על הראש.
מאת: נטע | 13 באפריל 2018 | 18:14יש לי פוביה מחתולים ואני עובד. במוזיאון ישבתי לי בכסא ופתאום חתול בהה בי משום מקום התחלתי לצרוח עליתי על הכסא וכרזתי ברמקול שיבואו לחלץ אותי מיותר לציין שזאת שטות וכל החברה בעבודה צחקו עלי
מאת: אילנית | 13 באפריל 2018 | 17:42היינו בחופשה בזנזיבר.. התהלכנו על הים בגובה העקב בערך.. ( מים הכי צלולים שיש)
מאת: נטע | 13 באפריל 2018 | 17:09לידנו מישהו גלש עם מפרש..ופתאום היה צל במים וקפצתי כי חשבתי שזה כריש!
ממש קפצתי ונבהלתי וכולם נקרעו עליי מצחוק.
אני אפילו קצת מתפדחת לספר על זה, אבל נבהלתי מהתיק של עצמי. הנחתי את התיק דמוי עור בצבע חום קפוצ'ינו שלי מתחת לשולחן בעבודה ויותר מאוחר כשהרגל שלי התחככה בו כמעט וחטפתי שבץ. חשבתי שזה כלב.
מאת: דקלה | 13 באפריל 2018 | 16:09עברו שנתיים בערך ועד היום נובחים לי בעבודה
ממש השבוע! אמנם זה היה בחלום אבל אני מתחנת ביוני הקרוב והיה לנו פגישה עם הצלם. בלילה חלמתי שאני מתארגנת לחתונה בבית ואחי הקטן רק יצא מהמקלחת ואז פתאום ראיתי שהשמש מתחילה לשקוע והתחלתי לבכות שאני לא אספיק לצילומים ונבהלתי מאד קמתי ממש מיוזעת מהחלום. הדאגות לפני החתונה לא טובות לעור הפנים וממש אשמח אם אזכה בסרום
מאת: קורל | 13 באפריל 2018 | 16:02שערה לבנה ראשונה בגיל 19. והופ, חודש אחריה – עוד שתיים.
מאת: זהר | 13 באפריל 2018 | 15:27כחנונית לשעבר, ישר הוצאתי מחשבון וחישבתי תוך כמה זמן כל השיער שלי יהיה לבן (כל חודש כמות השערות הלבנות מכפילה את עצמה מהפעם הקודמת (משערה לבנה אחת לשתי לבנות נוספות בחודש שאחרי, לשש שערות חדשות בחודש שאחרי…), כל יום נושרות כמאה שערות, יש סה"כ 110,000 שערות על הראש), וזהו, בכי היסטרי מכך שאני דקה משיער לבן. מיותר לציין שעברו כמה שנים טובות (אוטוטו בת 24) ואלה השערות הלבנות היחידות שיש לי.
לפני איזה חצי שנה. . הילד שלי הלך לתחנה. . הוא מתנדב במד'א . והיה צריך לחזומשל12 בלילה משלא חזר דאגתי והתקשרתי אפילו לגרוש כדי לוודא שהוא בסדר.. . בסוף הוא חזר ואז חיבקתי אותו ונרגעתי.
מאת: מירב | 13 באפריל 2018 | 14:49אני באופן קבוע נבהלת מכל שטות… חרדתית (:
מאת: חגית עצמון | 13 באפריל 2018 | 14:29הבוקר נבהלתי מחתיכה של אבק שנדבקה לי על המצח כי חשבתי שהתווסף לי קמט
היי נבהלתי משאות כאשר ראיתי את המורה שלי בבית ספר….פתאום נבהלתי לא יודעת איך להסביר את זה..hgkakf156@gmail.com
מאת: יעל שלג | 13 באפריל 2018 | 13:43אני מאשרת את התקנון
זה היה בתקופה שהסרט של הצלצול עשה המון רעש . ואז החלטתי לראות אותו התיישבתי בחדר של אחי לבד בבית חושך הכל היה סבבה עד שאמא שלי החליטה להתקשר לטלפון בבית לבדוק שאני בסדר . היה מלחיץ ולא היה לי אומץ לקום לענות.
מאת: אורית | 13 באפריל 2018 | 13:32אחר כל שהיא חזרה היא אמרה לי שזאת הייתה היא
טוב אז כשהייתי בערך בת 18 היה לנו שכנים עם ילדים קטנים, אז בוקר אחד יצאתי מהבית עם אגרטל פרחים ביד.
מאת: אורי מאיו | 13 באפריל 2018 | 12:18הילד הקטן של השכנים הכין לי הפתעה והניח נחש מפלסטיק על השביל גישה לבית. אני עם הפוביה שלי מנחשים צעקתי בטירוף ודפקתי ריצה חזרה לכיוון הדלת, אבל בגלל כל הפחד והאמוק, לא חשבתי ופשוט נתקעתי בדלת לפני שפתחתי אותה, אז קיבלתי חתיכת מכה בראש וכמובן האגרטל שהיה לי ביד, נשבר לי על כל הידיים, דם, בכי, בלאגנים.
הכל בגלל נחש קטן מפלסטיק.
הלכתי ברחוב והייתה מלפני מישהיא עם שיער שחור עבה וקצת ראסטות ופתאום עף עלי משהוא שחור והתחלתי להעיף אץ זה הייתי בטוחה זה השיער שלתהזאת מלפניי מסתבר זה היה סתם חוט עבה שעף עלי משום מקום
מאת: דנה טורגוביצקי | 13 באפריל 2018 | 11:13