מתנה בשישי: 500 שקלים לקניות ביריד טי מרקט

לאחר לחץ מתון מצד משפחתה של הכלה, הסכמתי להגיע לחתונה של אחותו של האקס.
זו היתה הפעם הראשונה שראו אותי לאחר הפרידה וכמובן שרציתי להיראות במיטבי.
רציתי לשדר הצלחה, שהמשכתי הלאה ושהפרידה עשתה לי טוב.
חשבתי על מה שאלבש ואנעל ואיך אסדר את השיער והאיפור בערך שלושה שבועות לפני האירוע.
החלטתי ללכת על חצאית ארוכה בגזרה גבוההה בצבע חציל וגופייה צמודה בוהקת עם שרשרת מהממת.
חבל שלא הודיעו לי שסגול זה הצבע שהמשפחה החליטה ללבוש!
כל המשפחה לבשה סגול חציל (כולל האחות של הכלה, האח והחברה העדכנית שלו, האקס שלי ובת זוגתו הטרייה וההיסטרית ,האבא והאמא!!)
בת זוגו של האקס לא הפסיקה לצרוח כל הערב בלי לעשות חשבון לבושות שהיא מפזרת לכל עבר כמה אני חוצפנית וחסרת טאקט ושיש לי עדיין רגשות מעורבים לבן זוג שלה ובאתי בטח לגנוב לה אותו וכמה אני פתאטית וחסרת חיים שאני לא יכולה להיפרד מהמשפחה לא פיזית ולא במלבושים ובקיצור חפרה לכלה , להורים ולאקס כל הערב את כל המנטרות האלה גם ברחבה ובהחלט הרגשתי שהרסתי לכולם את האירוע בגלל חצאית אחת סגולה ומהממת….

לפני 11 שנה הרסתי לחלוטין מסיבת הפתעה לגיל 30 של בעלה של מי שהיתה חברתי הטובה…היא תכננה את זה הרבה זמן והזמינה המון חברים מביה"ס,מהצבא, מהמושבה וגם קרובי משפחה משני הצדדים…וארגנה המון אוכל והפתעות לילדים שמגיעים…והכל הלך חלק עד שבאותו אחה"צ שלחתי לה ס.מ.ס "מתי ההפתעה הערב? שש או שבע?" הוא קרא את ההודעות בנייד שלה (איך יכולתי לדעת שזה יקרה…?!) וכל ההפתעה נהרסה. כמובן שקיבלתי ממנה טלפון זועם וכבר חשבתי שלא ללכת אבל פחדתי להרוס עוד יותר והלכתי בבושת פנים…כל האורחים ידעו על הפישול שלי כשהגענו והיתה בדיחה טובה על חשבוני (ואני רק חיכיתי שהערב ייגמר)…לפחות הבאתי איתי מתנה שווה ועוגה. החברות נמשכה אח"כ עוד הרבה זמן אבל לא שכחו לי את זה כ"כ מהר…

אני לא אשכח שבחתונה של בת דודה שלי הגעתי עם שרשרת סגולה שפשוט בשניה שחיבקתי את הכלה שזה היה ממש בתחילת החתונה בקבלת פנים(חתונה דתית)והגענו בין הראשונים… כל השרשרת נתפסה בשמלה שלה ולקח שעה להוציא אותה בעדינות מהשמלה ,מיותר לציין שעדיין ראו והרבה חוטים מהשמלה לא חזרו למקומם המקורי

תכננתי מסיבת הפתעה לחברה ושברתי את הרגל בהכנות למסיבה שלה.
הארוע בוטל ואני הייתי עם סד גבס חודש וחצי.

הייתי בת 4 כשבת דודה של אמי התחתנתה ומוניתי להיות השושבינה. בחתונה, היא כל הזמן הרימה אותי, רקדה איתי וסובבה אותי ואני זוכרת שהרגשתי לא ככ טוב. ואז באיזה רגע שהייתי על הידיים שלה (חושבת שעמדנו להצטלם), הקאתי לה על שמלת הכלה! באותם ימים לא היתה "שמלה שנייה" אז קצת ניקו וקצת נשאר, וככה היא המשיכה את הערב :)

אז איך הרסתי את החתונה של חברה שלי.. זה היה לפני כ13 שנים, חתונה ראשונה של חברה טובה ואנחנו סהכ בחורות צעירות מאוד. לקחתי את האוטו מאבא והבטחתי לא לשתות, אבל לא הבטחתי שלא אנסה לעשן. מפה לשם לקחתי 4 שאכטות של גראס ממש לאחר החופה. התהפכץי כולי בקטע רק, פירכוסים, התעלפויות, לחצים אטומים ואף אחד לא סייע לי. המצב החמיר והגיעו בסוף שוטרים עם כלבים שהתחילו לעבור בין האורחים, אותי לקחו משם באמבולנס לבית חולים, והחברה שלי- הפסיקה את החברות שלנו. לא עזרו ההתנצלויות והתחנונים, ובקיצור הרסתי לה את החתונה, אבל היי אולי יצא לי מזה 500 שקל לטי מרקט :)

האמת שזה קרה ממש לא מזמן! ברגע אחד של שיקול דעת קלוקל החלטתי לקחת את בני (בן שנתיים וחצי, כן?) לחתונת בת דודה- דבר שהתגלה כבר בטקס החופה כטעות מרה והכי גרוע להרס מתועד. הקטן השתלט על כל מתחם החופה של הזוג הטרי והאומלל. שאג שהוא רוצה פרחים כמו של השושבינות , בכה וצווח כשהוא לא קיבל, החטיף לכל מי שנקרה בדרכו ובקיצור חווה את משבר גיל שנתיים הנורא בחסות החופה ,הקידושין והחוסר אונים שלי.

התחיל בטוב ונגמר ברע (?)
זו הייתה חתונת צהריים של יום שישי, ועבדתי כמארחת בגן אירועים.
האווירה הייתה טובה, האורחים התחילו להיכנס והכל כתמיד היה מוקפד ביותר!
הייתי אחראית על חדרם של הזוג. ובנוסף לדאוג לכל צרכיהם האישיים.
ראיתי את הלחץ על פני הכלה, ושאלתי אם תרצה לשתות? היא ענתה שכן, וביקשה כוס יין אדום (חצי יבש)
כשיצאתי מהבר, גליתי שמזגו לי יין (יבש-מתוק), אז הלכתי להחליף, ופתאום צצה הכלה וישר חטפה את הכוס במהירות.. וקרה שבטעות היין נשפך על השמלת כלה שעשויה מבד משי קלאסי עם נגיעות וינטאג'.
באותו רגע רציתי לקבור את עצמי! אך אם אתם חושבים שפיטרו אותי, תחשבו שוב, כי לאחר המקרה הידוע אף קודמתי להיות אחראית מנהל.

בת 7, וקרוב משפחה שהיה כמו אבא שני בשבילי מתחתן. אני, חסרת מודעות סביבתית כמובן, רצה אליו שניה אחרי החופה, ומתחילה לרקוד איתו את מה שמסתבר כריקוד הראשון של חתן וכלה. אופס

ביום הולדת 18 של החברה הכי טובה שלי היא החליטה להשכיר לופט ולהזמין את כל החברים שלנו. אני בתור חברה טובה באותו יום הייתי כל היום נסעתי איתה לקנות שתייה ונשנושים, אחרי זה נסעתי איתה לשם לארגן את הכל במקום שיהיה יפה. נוצר מצב שבעצם לא אכלתי כל היום בלי לשים לב, שעה לפני האירוע הגעתי הביתה רק החלפתי בגדים וכבר הייתי צריכה לצאת שוב. הגעתי לאירוע אמרתי שלום לכולם והתחלתי לשתות כמו בדרך כלל. מהר מאוד הקיבה הריקה שלי התחילה להשתולל ביליתי את כל האירוע מקיאה בזמן שכל פעם מישהו אחר בא לבדוק מה שלומי ומסתבר שלא הייתי היחידה. מיותר לציין שאותה חברה לא שוכחת לי את זה עד היום חמש שנים אחרי