מתנה בשישי: 500 שקלים לקנייה ביריד דרס קוד

ספרו לנו מהו פריט הלבוש הכי ישן בארון שלכם ואולי תזכו ב-500 שקלים לקנייה ביריד דרס קוד

מאת  | ‏ 16 נובמבר 2017

יריד דרס קוד (צילום: רותם לבל)

יריד דרס קוד (צילום: רותם לבל)

בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשים מלאי הסטייל של FF, והשבוע:

500 שקלים לקנייה ביריד דרס קוד, שיארח כ- 40 מעצבי אופנה ישראלים עם עד 30% הנחה

כל שעליכם לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה -

מהו פריט הלבוש הכי ישן בארון שלכם?

*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל

שווי המתנה: 500 שקלים
ניתן להשיג ביריד דרס קוד בתאריכים 23-25.11
דובנוב 8, תל אביב

**הזוכה יבחר מבין המגיבים לפוסט עד יום א', 19/11/17 בשעה 12:00

***בכתיבת תגובה הנני מאשר שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

הזוכה משבוע שעבר ב-500 שקלים ל-Disobey by Elise Juliard היא זוהר, שסיפרה לנו איך היא מחליטה ללבוש כל בוקר: "כל ערב נגמר אצלי בשיטוטים אגרסיביים באינסטוש, אתרי ומדורי אופנה שונים ורבים (כמובן שמדד המעוף מכבב כל פעם ברשימה!). כל לוק שתופס את העין שלי זוכה לניסיון שחזור מוצלח או פחות מוצלח בבוקר שאחרי בעזרת הארון הפרטי שלי. כל כך הרבה לוקים מדהימים אונליין שקשה לבחור כל פעם מחדש".

  • מהעלייה לארץ של סבתי ממרוקו עד היום קיים אצלי בארון הוסט ג'ינס הקטן, אומנם דהוי ואיבד את ה"גי'נסיות" שלו אך כל פעם שנשלף מהארון מזכיר שנים של משפחתיות ואהבה שעברה דורות בין סבתי, אמי ואני.

    מאת: ליזי לב |‏ 23 בנובמבר 2017 | 15:47
  • בחורף של שנת 95', השאילה לי חברה "קפוצ'ון- רוח" של נייק, שרכשה אמה בצ'ילה אי שם בשנות ה- 70. החברה ששה להיפטר מהקפוצ'ון כי באותם הימים בגדי ספורט מהסוג הזה היו מזוהים עם העולים החדשים, והקניטו אותה רבות כשלבשה אותו.
    הייתי כרמיאלית בת 1, נטולת חוש אופנה, אך התלהבתי מהקפוצ'ון למורתם של הרוב.
    אני עד היום לובשת אותו, זה אחד הפריטים המגניבים שיש לי בארון, ולא פעם עוצרים אותי ברחבות ת"א לשאול איפה קניתי.

    מאת: שירלי |‏ 19 בנובמבר 2017 | 13:04
  • חצאית קפלים מצמר, עם משבצות סקוטיות שנקנתה בקנדה לפני 25 שנים, כשהייתי בת 17, מחברת קלאב מונאקו. היא הייתה מעט גדולה עליי אבל דודה שלי אמרה שמשבצות תמיד יהיו באופנה וחצאית כזו היא לכל החיים. וכמה שהיא צדקה. היא כל כך איכותית ויפה שהיא נראית כמו חדשה. אחת לכמה שנים אני שוב שולפת אותה עם חולצה לבנה מכופתרת או סריג גולף שחור. ההבדל היחיד הוא שהיום אני כבר לא צריכה לשים חגורה כדי ללבוש אותה…..

    מאת: מירה |‏ 19 בנובמבר 2017 | 11:39
  • מעיל סטרץ' בצבע חום שהיה של אבא שלי, כשהוא היה סטודנט צעיר לפני כמעט 45 שנים. המעיל מבד חזק מאוד, כמו של אוהלי שטח, ויחד עם זאת גמיש ורך. הוא עדיין נראה מעולה, מעט משופשף, מה שרק מוסיף לו טרנדיות ושיקיות היסטרית. הוא אצלי בארון מאז שאני בת 12. אז עוד לא הבנתי איזה נכס יש לי בארון וקצת התבאסתי עליו. פשוט מאז שהייתי בכיתה א' איבדתי כל שנה, בשבוע הראשון של החורף, את המעיל שלי. וכל שנה קנו לי שוב חדש פחות שווה ויפה. כשהייתי בת 12, לאימא שלי נמאס. אחרי שאיבדתי את המעיל ה5438 שלי, היא הודיעה לי שמעכשיו אני קונה לעצמי את המעילים. אז חסכתי כסף מבייביסיטר, אבל עד אז חיפשתי בארונות ומצאתי את המעיל הזה שלא היה בשימוש שנים. הוא היה ענק עליי ורוב הזמן נראיתי כמו בלש באמצע חקירה, אבל זה לא הפריע לי. במשך שנים הוא היה בארון שלי ללא שימוש אך בלי יכולת לזרוק. בשנתיים האחרונות חזרתי להשתמש בו והוא גורף מחמאות בלי סוף. או כמו שאבא שלי אוהב לומר כל פעם שהוא רואה אותי עם המעיל שלו- היום כבר לא מייצרים כאלה! והוא צודק

    מאת: נטע |‏ 19 בנובמבר 2017 | 11:35
  • גופיית שיקגו בולס עם מספר 23 של מייקל ג'ורדן, בזמנו בניינטיז זו היתה הגופיה שלבשתי הכי הרבה, כמה פעמים הצלתי את הגופייה מידי אשתי שניסתה להיפטר ממנה, איכשהו הצלחתי להציל, היא תלך איתי עד הסוף

    מאת: דונה |‏ 19 בנובמבר 2017 | 11:29
  • התחיל אצל סבתא. סופח לאמא שלי ועכשיו שלי, ורק שלי.
    ״תהפכי את המיוחדות ליתרון וכך לא תחווי לעולם כישלון״ הוא המשפט הקבוע של סבתא שלי!
    המשיכה לשמלות הקטנות והשחורות במשפחה התגלתה כהרבה יותר מחוש טעם מוצלח, אנחנו טוענות שזו לגמרי גנטיקה ובכולנו זורם גן חזק לשמלות הללו שלא מרפה כבר שישים שנה… מאחר ואנחנו קצת כהות עור והאהבה לשמלות השחורות שפחות מחמיאות לצבע עורנו היא חד משמעית סבתא שלי היתה משדרגת כל שמלה שחורה עם אותו קומבינזון משי זהוב ששידרג ומשדרג מדהים כבר שלושה דורות בישראל…

    מאת: סיגלית |‏ 19 בנובמבר 2017 | 11:08
  • אמא שלי שמרה את שמלת החתונה המהממממת שלה, שמלה עדינה עם תחרה יפהפייה, וינטג' אמיתי והורס. אולי בגלל שאני עובד עם אריגים אני יותר רגיש אליה ואפילו מעריך פי כמה מהאחרים את העבודה שהושקעה בה.
    בהתחלה חשבנו שהיא לא תחזיק את הכביסה ושאולי הצבע מעט הצהיב אבל ניקוי יבש עשה פלאות לשמלה המדהימה הזאת והפך את אחותי התאומה לנסיכה אמיתית ביום חתונתה.
    השמלה ממתינה במדף העליון אצל אחותי במדור ה״שמורים״ לדור הבא :) (אם עייפות החומר לא תעמוד בדרכה…)

    מאת: שגב |‏ 19 בנובמבר 2017 | 11:01
  • ג׳ונגה ג׳ונגה אני קוראת לו!!! גרביון הספארי עתיר החיות ששימש את אימי בנאמנות בתקופת הדייטים שלה והסב לה חזות קצת יותר משוחררת שקוזזה היטב עם הביישנות הגדולה שלה אז. הגרביונים עברו אלי מיידית מהיום שהורשיתי בשלהי גיל העשרה ללבוש חצאיות מיני… כל רכבת בגרביון הזה עבור אמא שלי היא עוד זיכרון יפה ונוסף שעל רובם היא לא מסכימה לפרט לי… לאחר ארבעה עשורים אני מסבירה לכל מי שבוהה בהן יתר על המידה שהרכבות ,שחלקן הפכו אף לרשתות במרוצת השנים והכביסות,הן בכלל הכלובים של כל חיות הג׳ונגל…

    מאת: מורן |‏ 19 בנובמבר 2017 | 10:57
  • שני הפריטים הכי ישנים בארון שלי הם פריטים שקניתי במכירת וינטג' מיוחדת,
    שמלת דיור לבנה שהיתה של ג'קי קנדי עם מותן מודגשת ופיס לראש שהיה של אליזבת טיילור.
    קניתי אותם לכבוד החתונה שלי לפני ארבע שנים ולבשתי את הפיסים לשבת חתן שלנו:)

    מאת: נטע |‏ 19 בנובמבר 2017 | 10:15
  • לפני לא מעט שנים, הייתי נערה שהתאוותה להיות רקדנית דגולה(בסך הכל הייתי אז לא אחרת מאשר נערה קצת עגלגלה ונמוכת קומה מחדרה שהתקבלה לתלמה ילין לגמרי במקרה).לאותה נערה הייתה מורה אחת, למחול (תולדות מחול אבל למי איכפת), שמשום מה חיבבה אותי באופן מיוחד. היא ראתה בי כישרון יוצא דופן, היא ראתה בי את מה שמעולם לא ממש הרגשתי, ייחודיות. נסעתי לבקר אותה בסוף כיתה יב׳. מחדרה לתל אביב. קדמו לביקור הזה עוד הרבה ביקורים מלאי מוטיבציה. אבל בביקור הזה היא פתחה מזוודה. ובמזוודה הזו היה אוצר מופלא. בגדי בלט ישנים נושנים, עשויים בדים וצבועים בצבעים שאין עוד ולא יהיו. אלה בגדי בלו שרקדו במחוזות אחרים על מי שפעם נחשבה לאחת ההבטחות הגדולות במחול בארץ. (הבטחה שלא מומשה עד תום ולמה לא גיליתי עד היום) אני לא יודעת למה, ואני מקווה שהיא לא הצטערה על זה אחר כך, אבל היא נתנה לי אותם, את כולם. 15 שנה שאני לא רוקדת, אבל בגדי הבלט האלה מקופלים יפה ויושבים במקום של כבוד בארון. אני מסתכלת עליהם מדי פעם, ממששת, פותחת ריצרץ, מדמיינת ובעיקר רוקדת…

    מאת: Liron |‏ 19 בנובמבר 2017 | 09:48
  • הפריט הכי ישן בארון שלי הוא חצאית עפרון שעברה אליי מדודה שלי. ההפרש בינינו הוא עשרים שנה וכיום החצאית בערך בת 20.. וזו הסיבה שהארון שלך תמיד צריך להיות מלא בפריטי בייסיק, שלעולם לא יוצאים מהאופנה!

    מאת: קרן |‏ 19 בנובמבר 2017 | 09:14
  • הפריט הכי ישן בארון שלי הוא ג'קט משבצות של סבתא שלי מפולין הרחוקה שעדיין נשאר אופנתי ומגניב מאז (:

    מאת: נועה כהן |‏ 19 בנובמבר 2017 | 09:03
  • הפריט הכי ישן בארון שלי הוא ז'קט צמר קצר שהיה חלק מחליפת שני חלקים (יחד עם חצאית), שסבתי תפרה לאמי בסיום התיכון שלה. ניכסתי אותו כשהייתי תיכוניסטית בעצמי והייתי עושה מסעות תקופתיים בארון של אמא שלי כדי לבדוק מה מתאים לי, מה חזר לאופנה ומה אני יכולה לקחת.
    אני לא אציין את גילה של אמי או שלי, רק אגיד שהג'קט הוא בן מעל 50, ועדיין במצב נפלא וגורף מחמאות בכל פעם שאני לובשת אותו.

    מאת: עדי |‏ 19 בנובמבר 2017 | 08:59
  • יש לי אחות שגדולה ממני ב11 שנים… כמו כל ילדה שיש לה אחות שגדולה ממנה בהרבה, הערצתי אותה, ובמיוחד את חוש הסטייל שלה… גנבתי לה מלא בגדים מהארון… כל פעם שהיא גילתה היא צרחה עלי ולקחה את הבגדים חזרה.
    היה לה סווטשרט אחד שאהבתי במיוחד, גזרת אוברסייז, בצבע אדום.
    כשהייתי בכיתה ה' גנבתי לה אותו שוב ושוב, למרות שהוא היה גדול עלי אז… כל פעם היא כעסה ולקחה חזרה, אבל לבסוף התייאשה והשאירה אותו אצלי.
    יש לי אותו עד היום (אני בת 30) וכל חורף הוא הבגד האהוב עלי בבית… כמובן שיש בו כבר כמה חורים קטנים וכתמים מהשנים הרבות של שימוש.
    בעלי צוחק על האובססיה שלי וכל פעם שרואה שאני לובשת את זה אומר לי "וואוו איזה יופי! מה זה חדש? תתחדשי"
    אני רק מחכה שיתקרר עוד קצת ואני אשלוף אותו שוב מארון החורף ;)

    מאת: מיה |‏ 19 בנובמבר 2017 | 08:53
  • ג'קט. הפריט הראשון שיכולתי להרשות לעצמי לקנות מ"סאקס". הוא איתי מעל 12 שנים. והוא האחד מהפריטים האהובים עליי:)

    מאת: זהב |‏ 19 בנובמבר 2017 | 08:07
  • בפנימייה בה למדתי,בתחילת כל שנה,היו אוספים לחדר אחד את כל הספרים, בגדים, תכשיטים, מצעים,נעליים שנשכחו משנה שעברה. היו לנו שבועיים למצוא את האבידות ששכחנו שם ואחרי שבועיים הדברים נמסרו לצדקה. חברה ואני עשינו לנו מנהג ותמיד יום לפני שהדברים נמסרו היינו הולכות ל"עשות קניות" יש לי משם שמלה לבנה מהממת ואחלה סוודר ועוד כל מיני דברים , אבל הפריט הכי שווה שלי הוא שכמייה סרוגה מהממת מצמר בצבע שמנת שברור לי שהיה של איזו סבתא רבא, הייתי מסתובבת איתו בבי"ס ומפחדת שאיזו שמיניסטית תצרח עלי שזה שלה…עד היום הוא שלי…

    מאת: לימור |‏ 19 בנובמבר 2017 | 07:59
  • באלבומי התמונות הישנים של סבא וסבתא תמיד אותה תמונה שובה את ליבי כל פעם מחדש. תמונה של סבתא שלי, צעירה מחוייכת ומאושרת לבושה בשמלה מהממת. מאז ילדותי אני שומעת סיפורים על סבתא שעיצבה ותפרה לעצמה בגדים ואף פעם לא באמת גיליתי את סיפורה של אותה שמלה מהממת מתמונת השחור לבן. לפני כמה שנים עזרתי לסבתא לסדר את הארון ופתאום גיליתי פריט שנראה מוכר, לקח לי מספר שניות בודדות להבין שזו השמלה מהתמונה, שהייתה יותר יפה במציאות!! כמובן שקיבלתי אותה לארון שלי והיא נלבשת רק באירועים מיוחדים. באותו יום גם הבנתי שזו השמלה שסבתי לבשה ביום בו פגשה את סבי לראשונה ולכן היא הפריט הכי נוסטלגי שקיים אצלי בארון – פריט ששוזר בתוכו שפע זכרונות מתקופה רחוקה של ריקודי עם ואהבה ממבט ראשון.

    מאת: סיגל |‏ 19 בנובמבר 2017 | 07:53
  • תמיד הייתי מאד נוסטלגית. בבית ספר נזכרתי בימים הטובים בגן, בתיכון הסתכלתי בערגה בתמונות בית ספר, בצבא היינו מעבירים חוויות על התיכון… הימים חלפו ויש לי יותר עבר להתרפק עליו וארונות מלאים במזכרות עבר. בארון הבגדים שלי ישנה חולצת טריקו עם סמל של בית ספר תיכון, אבל לא התיכון שלי… כשלמדתי בכיתה ט', הייתי הכי מאוהבת בעולם בבחור מהמם שראיתי פעם אחת בערך. לצערי הוא למד בתיכון השני בעיר. בתיכון שלי לא היתה נהוגה תלבושת אחידה, אך בשלו כן. היתה לי חברה שלמדה בתיכון השני, אבל לא רציתי להסביר לה למה אני רוצה את החולצה, כי אחיה הגדול היה חבר של הבחור. בעזרת כמה שקרים קטנים קיבלתי ממנה חולצה, ואיתה נכנסתי לתיכון כמה פעמים. כמובן שכל המאמץ היה לשווא, כי הבחור לא שם לב לקיומי, אבל החולצה היא אחת הפיג'מות החביבות עליי עד היום…

    מאת: מורן |‏ 19 בנובמבר 2017 | 07:51
  • בגד הים של סבתא משנות ה60.
    הבגד ים מדהים,שמור ממש טוב יחסית לגילו המתקדם.
    הוא בגד ים שלם (כי נמאס כבר מהביקיני) ויש לו תחתון וחזיה פנימיים בצבע אדום קורץ ועליהם מולבשת תחרה שחורה ומאחור הגב פתוח.
    ללא ספק בגד ים שונה מכל שאר בגדי הים שיש בחוף, מזכיר לי תקופה נוסטלגית מלאת סטייל שלאו דווקא החשוף הוא היפה.

    מאת: לירון |‏ 19 בנובמבר 2017 | 07:49
  • הפריט הכי ישן שלי זה מעיל צמר מקורי של "משכית" מסבתא שלי. הכי וינטג'

    מאת: טל |‏ 19 בנובמבר 2017 | 01:04
  • הפריט הכי ישן שיש לי בארון זו שמלה שאמא שלי הלבישה לי באחד הארועים של המשפחה כשהייתי בת שנה בערך, זאת אומרת לפני 21 שנה.. התמונה שלי לובשת אותה נמצאת כרגע על המקרר בבית שלי והשמלה עוד יושבת בארון עד היום.. אולי אני יעביר אותה לבת שלי בעתיד ;)

    מאת: תותי |‏ 18 בנובמבר 2017 | 23:00
  • פריט הלבוש הכי ישן בארוני הוא סוודר לבן סרוג עם רקמת פרחים שעלה ארצה מאיראן עם סבתא שלי …. נראה ומרגיש כאילו נקנה אתמול ומאד סנטימנטלי ומזכיר לי את סבתא שלי ז"ל.

    מאת: חני |‏ 18 בנובמבר 2017 | 22:44
  • הפריט הכי ישן שלי אך גם בין המובחרים – חולצה מכופתרת לבנה(!!!) נשפכת, שהיתה של סבתא שלי מבד חצי שקוף (שעושים לו היום המון אחזורים). אני לובשת אותה מלא שזה הכי כיף בעולם. כמובן שלא מפסיקים להחמיא עליה.ובאופן כללי הולכת עם תכשיטים שהיו של סבתא ובגדים של סבתא ושל אמא. האיכותיים ביניהם יודעים להחזיק שנים

    מאת: ענבר |‏ 18 בנובמבר 2017 | 22:07
  • ואו האמת אני מתה על הסטייל של אמא שלי, אז יש לי כמה וכמה פריטים ישנים במיוחד שאמא הביאה איתה מאיטליה עוד מהימים שבארץ לא ידעו מה זה מחויט.
    אני חושבת שהפריט הישן ביותר שיש לי בארון הוא ג'קט בז' עם כפתורי כסף, כיסים עמוקים ואווירת אירופה. מתאים לכל לוק והאמת גם לכל מזג אוויר.
    hadarlibrus@gmail.com

    מאת: הדר ליברוס |‏ 18 בנובמבר 2017 | 20:41
  • מכנסיים שחורים עם רקמה של סבתא רבתה שלי פעם הנשים תימניות היו לובשות אותם מתחת לשמלות כעוד שכבה. היום אני לובשת אותם לכל מקום

    מאת: גל יוסף |‏ 18 בנובמבר 2017 | 18:53
  • הארון שלי מלא אוצרות אבל הפריט הכי יקר ללבי הוא מגיל שמונה בערך. הייתי אז מעריצה של הזמר אדם – "אין מוצא", בנדנה והכל. מאז שמרתי חולצת טי שירט ירוקה שהתמונה שלו מתנוססת עליה מקדימה – והשם שלי כתוב בגדול מאחור (:

    מאת: מיטל |‏ 18 בנובמבר 2017 | 17:03
  • ג׳ינס בויפרנד של פולאנדבר… קניתי אותו בחודש השישי להריון של הבן הבכור שלי. השבוע הילד חוגג 10

    מאת: עינב |‏ 18 בנובמבר 2017 | 12:11
  • ואוו, יש לי שמלת מיני מתחרה בצבע תכלת מלפני 20 שנה.
    תפרתי אותה במיוחד לחתונה של אח שלי. ההשראההייתה מפרסומת של מילקי, בה כיכבה סנדי בר, השמלה הייתה להיט היסטרי, הלכתי למעצב וביקשתי ממנו את השמלה הזאת בדיוק אחד על אחד, והיא יצאה מקסים!!! גרפתי המון מחמאות. לא יכוה להעביר אותה הלאה למרות שאני כבר לא באותה מידה וגיל, וממש ממש מתבאסת…… אגב היא לא השתנתה כלל

    מאת: יולי חדד |‏ 18 בנובמבר 2017 | 12:03
  • הדבר הכי ישן בארון שלי שייך לאמא שלי שנפטרה לפני 16 שנה כשאני הייתי בת 16. גופיית הפיגמה שלה… שנים מאוחר יותר ישנתי בתוכה עם הריח שלה… לאט עם הזמן כמובן שהיא מצאה את עצמה הולכת ומתבלה אבל מקום הכבוד שלה בארון שלי ואיתי גם היום כשאני אמא טריה בעצמי שמור מכל משמר

    מאת: רינת |‏ 18 בנובמבר 2017 | 12:02
  • אמא שלי ואני בכלל לא דומות. היא אוהבת ״מקושקש״ כמו שהיא קוראת לזה ואני מעדיפה גזרות נקיות בצבעים חלקים. כל פעם שאנחנו הולכות לקניות ביחד היא מבקשת ממני למדוד חולצות שלעולם לא הייתי ניגשת אליהן אם הייתי לבד.

    באחת השבתות הסתכלנו על אלבומי תמונות ישנים ואחד מהם היה אלבום הבריתה שלי
    אלבום מלפני כמעט 30 שנה. אמא שלי לבשה חצאית ישרה ולבנה עם פרחים עדינים בצהוב – כמו החולצות שלעולם לא הייתי ניגשת אליהן, אבל משהו בחצאית הזאת הקסים אותי. היא הייתה כל כך יפה.
    לא עברו חמש דקות ואמא שלי חזרה עם החצאית המדוברת שהתאימה לי בדיוק!

    בהחלט הפריט הכי ישן והכי מוצלח שיש לי בארון!

    מאת: ליה |‏ 18 בנובמבר 2017 | 09:14
  • הפריט הכי ישן בארון שלי הוא חליפת תינוקת בצבע ורוד ששמרתי אותה עוד מילדותי והחליפה בת 44 שנים כמספר שנותיי.וכשנולדו לי ילדיי הראתי להם זאת ואמרתי להם שאמא היתה פעם בגודל הזה.יום נפלא לכולם

    מאת: שרה |‏ 18 בנובמבר 2017 | 08:28
  • סבתא שלי עלתה מרוסיה והביאה עמה פריטים פאשניסטים למכביר שלא היה בהם שימוש במדינת השמש, אבל אני דווקא רוצה לספר על פריט של סבא שלי.. היתה תקופה כשהיינו בתיכון שהיה מגניב להתקמבן על מעיל צבאי, אז בעוד חבריי התקמבנו על מעילי צהל ירוקי זית ומי שקיבל אמריקאי עם כיסים גדולים בכלל שיחק אותה, לי היה מעיל צבאי ישן עם ניחוח של שלג ואסוציאציה של מקהלת הצבא האדום.. הוא התאים יותר למלחמה בגנרל חורף מאשר לינואר- פברואר שלנו, אבל מזל שגרתי בצפון כי הרגשתי איתו שיא הקול! למרות שהיה גדול עלי כמו טוניקה! זה הפריט הכי ישן והכי מגניב עם ערך היסטורי ומשפחתי בשבילי.. נקווה שההורים לא עבדו עלי וקנו לי אותו במחסני מציאות וסיפרו את כל הסיפור כדי שאסכים ללבוש אותו…

    מאת: ליאת שגיא |‏ 18 בנובמבר 2017 | 06:57
  • הפריט הכי ישן בארון שלי-הוא בגד שלבשתי בגיל חצי שנה.בגד גוף עם שרוכים אדומים.את ביתי הלבשתי ואנחנו מחכים…גם את הנינה להלביש ולעשות תמונת פוטושופ משולבת….הבגד לא יצא מהארון!!יעבור לביתי והלאה….

    מאת: חיה |‏ 18 בנובמבר 2017 | 06:48
  • ג'קט ספורט שחור של אדידס עם הלוגו המפורסם מוטבע בלבן ועם שלושת הפסים על השרוול.
    לא מזמן ראיתי נער בגיל תיכון לובש בדיוק את אותו הג'קט בהבדל אחד… שלו בטח בן שנה ועשה קאמבק ואילו שלי כבר עבר את גיל 30 שלא לומר נושק לגיל 40 (נקנה בארה"ב טרם אפשר היה להשיג כאלה בארץ)

    מאת: נוקה |‏ 18 בנובמבר 2017 | 01:07
  • פריט הלבוש הכי ישן שלי שאני בחיים לא אזרוק זה- פוטר שאבא קנה לי בכיתה ו׳ כשהיינו בחופשה בדיסנילנד.
    על הפוטר יש תמונה שלי מתחבקת עם מיקי מאוס ולמעלה כתוב דיסנילנד בגדול.
    אני ממש זוכרת שהיינו שם זאת היתה אחת החופשות הכי זכורות לי, הרי זה חלום של כל ילד להיות שם !הוא מזכיר לי כ״כ הרבה רגעים ותקופות יפות.
    עברו כבר 7 שנים מאז שהוא נקנה והוא במצב מעולה ועדיין עולה עלי!!!! (הוכחה שהטבע מדהים חחחח…) אני עדיין לפעמים לובשת אותו כשקר בחוץ אבל הוא יותר מסמל לי ערך ריגשי מפריט לבוש

    מאת: יהב טננבאום |‏ 18 בנובמבר 2017 | 00:16
  • הפריט הכי ישן שלי הוא מעיל רוח של טומי הילפיגר, מעיל רוח אדום- שיא הסטייל, הוא משדרג לוק פשוט בשנייה, ומתאים בדיוק לתקופה הזאת.
    הנני מאשר שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו.

    מאת: יובל |‏ 17 בנובמבר 2017 | 22:33
  • הפריט לבוש הכי ישן שלי הוא גינס שקניתי כשהייתי בת 14. גינס בהיר מהמם מלא קרעים ופטאצים. הוא כבר מזמן לא עולה עליי,אבל אני פשוט לא מסוגלת להעיף אותו או לתת לחברה. הג’ינס מבחינתי מסמל את התקופה שבאמת התחלתי להתעניין באופנה ולהשקיע במה שאני לובשת. כל תחילת עונה כשאני מסדרת את הבגדים אני מתלבטת אם להשאיר אותו או לא ולבסוף מחליטה להשאיר אותו.

    מאת: יעל |‏ 17 בנובמבר 2017 | 21:37
  • הכי ישן שנמצא בארון ועדיין לובשת, זה ג׳ינס דיזל מהתיכון מלפני 20 שנים בגיזרת סנטרו פז. בהיר מושלם, ולא משנה כמה כביסות עבר עדיין נראה מהמם.

    מאת: שרון |‏ 17 בנובמבר 2017 | 21:25
  • אחותי גדולה ממני ב11 שנים. כשהייתי ילדה היא נראתה לי כל כך מגניבה והערצתי את חוש הסטייל שלה… הייתי גונבת לה מלא דברים מהארון והיא תמיד כעסה עלי ולקחה אותם חזרה.. בכיתה ה' גנבתי לה מליון פעם איזה סווטשרט אדום שחשבתי שהוא שיא המגניבות, היא הייתה צורחת עלי, לוקחת אותו וחוזר חלילה. בסוף היא התייאשה והשאירה אותו אצלי.
    יש לי אותו עד היום (אני עוד מעט בת 30) ואני לובשת אותו בבית כל החורף… מיותר לציין שיש לו כבר כמה חורים קטנים, וכתמים שנצברו לאורך השנים. אבל אני מסרבת בכל תוקף לשחרר אותו… כל פעם שבעלי רואה אותי לובשת אותו הוא צוחק עלי ואומר "מה זה חדש? תחדשי.. איזה יופי".
    ואני רק מחכה שיתקרר עוד קצת ואני אשלוף אותו שוב מארון החורף.. ;)

    מאת: מיה |‏ 17 בנובמבר 2017 | 20:30
  • הפריט הכי ישן בארון שלי זו שמלת החתונה של אמא,
    שאני מתחננת ביום מן הימים לשדרג במעט וללבוש לחתונה שלי

    מאת: יוליה |‏ 17 בנובמבר 2017 | 20:00
  • לסבתי זיכרונה לברכה היתה חנות סידקית בשנות החמישים בסנטיאגו שבצ'ילה. את החנות היא ניהלה ביחד עם אמה ושתיהן גידלו את אימי לבד. בנוסף לכפתורים וחוטים, הן היו מוכרות לבנים וגרביונים. כשהן עלו לארץ הן הביאו איתן מעט דברים שנותרו, לאחר שמכרו את ביתן ואת החנות. בין הפרטים היתה גופייה לבנה, שבקדמתה רקום בקרושה עיגול ובמרכזו פרח לבן. גיליתי את הגופיה הזו כשהייתי בתיכון, התאהבתי בה, והיא עד היום איתי, שמורה ויקרה לי.

    מאת: ל |‏ 17 בנובמבר 2017 | 19:32
  • בארון שלי, הפריט לבוש הישן ביותר שלי הוא שמלת הבת מצווה שלי, שמלה סטרפלס לבנה ועדינה מ״נועה״ שעוברת ממני לבנות דודות שלי, לאחיניות שלי.. אף פעם לא יוצאת מהאופנה ותמיד מתאימה לאירוע.

    מאת: אמית שער |‏ 17 בנובמבר 2017 | 19:29
  • פריט לבוש הכי ישן – שמלת וינטאז מסבתא שלי תוצרת אתא. שמלה מהממת אולי אלבש אותה השנה אמן

    מאת: רויטל |‏ 17 בנובמבר 2017 | 18:14
  • הפריט הכי ישן שלי…ועדיין שימושי, זאת גופיה ארוכה שחורה שהייתה חלק תחתון של שמלה שהייתה לי בכיתה ז…והיא בהחלט שימושית עדיין מתחת לשמלות או טוניקות (השמלה עצמה כמובן כבר לא אצלי…)

    מאת: הדר |‏ 17 בנובמבר 2017 | 16:37
  • חמותי עליה השלום הביאה לי מכנס קצר עם כתפיות בד קורדרוי שהיה של בעלי כשהיה בן שנה וחצי היא שמרה אותו 63 שנים עליו היה רקום ביד השם של בעלי וסביבו רקומים בריקמה תימנית פרחים מקסימים .בגד זה שמור אצלנו למזכרת כשבני היה בן שנה וחצי הלבשתי לו את הבגד המקסים הזה ועכשיו זה שמור אצלנו למזכרת

    מאת: לאה הרש |‏ 17 בנובמבר 2017 | 16:31
  • ג'ינס בויפרנד מלפני שש שנים כשהתחלתי ללבוש מכנסיים (אני דתיה לשעבר) הג'ינס כבר לא כל כך הסגנון שלי אבל קשה לי להיפרד.

    מאת: יעל |‏ 17 בנובמבר 2017 | 15:57
  • הפריט הכי ישן שלי הוא גם פריט האופנה היחידי שאמא שלי העבירה לי. והוא גם מבוגר יותר ממני…
    מדובר במעיל אדום שמגיע טיפה מתחת לישבן עם כובע בצבע ירוק, שאמא שלי רכשה כשהייתה נשואה טרייה.
    רמת הגימור והאיכות שלו מטורפות. עובדה. הוא מחזיק 40 שנה ונראה חדש.
    החסרון הוא שהוא חם מדי לחורף הישראלי,כך שיוצא לי ללבוש אותו מספר פעמים בודדות בשנה.
    היתרון הוא שאני גוררת אותו לחופשות בחו"ל, שם הוא משתלב היטב, ואני לא צריכה להצטלם עם מעיל מצ'וקמק שקניתי לחופשה של שבוע.

    מאת: שיר |‏ 17 בנובמבר 2017 | 15:42
  • שמלת מיני וינטג' יפהפיה בגזרת A, שקניתי בפריז לפני 25 שנה בכסף שלא היה לי (וכבר אז היא היתה ויטנג…). יש לי חולשה לשרוולים בעיצוב מיוחד, ולשמלה הזו יש שרוולי מניפה מלאי בד ומרשימים מאד, ארוכים יותר מאורכה של השמלה עצמה. בגלל שהיא מיני, ובגלל שהשרוולים לא נוחים במיוחד והצבע קצת בעייתי לחתונות (מין סגול מאד מאד בהיר, שאפשר לחשוב בטעות לאוף וייט), יצא שלבשתי אותה מעט מאד לאורך השנים. אבל אני לא מוותרת עליה, ועדין מחכה להזדמנויות מתאימות. אולי מתישהו היא תעבור לבנות שלי…

    מאת: תמר |‏ 17 בנובמבר 2017 | 14:48
  • עכשיו, בשלוש שנים לחמישים, פריט הלבוש הישן בארון שלי היא חולצת טריקו צהובה מגיל שלוש שעליה כתוב שמי באותיות לועזיות ושאיכשהו נשמרה כל השנים. לא רק שהחולצה היא הפריט היקר לי בכל ארון הבגדים אלא גם נחשבת בעיני מבין הפריטים היקרים ללבי בכל הבית כולו

    מאת: אודית לורן בלקין |‏ 17 בנובמבר 2017 | 14:41
  • כשעלינו לארץ, אי שם בשנות ה-90, אמא שלי הביאה איתה גרדרובה שמורכבת בעיקר מבגדים שתפרה בעצמה- סרפנים ושמלות, וגם כמה סנדלים על עקב. האופנה בארץ הייתה מאוד שונה מהמקום ממנו עלינו, וכדי "להתעדכן" אופנתית, אמא שלי נסעה עד חנות המפעל של קסטרו ביפו, וקנתה, בין היתר, טוניקה שחורה נטולת כפתורים, עם צווארון גבוה ושיק פריזאי, כפתורי עץ קטנטנים, ובד שכבר לא מייצרים היום.
    הטוניקה הזו עדיין משמשת אותי, כמעט 30 שנה אחרי!
    האיכות מדהימה, ואני נהנת ללבוש אותה לא רק כי היא קוטפת מחמאות ומשתלבת מדהים עם מכנסיים או חצאית, אלא כי יש בה ניחוח נסתר של נוסטלגיה וזכרון לתקופה לא פשוטה שעברנו כעולים, בשילוב הרצון הזה של אמא צעירה להישאר אופנתית בכל מצב :)

    מאת: דנה |‏ 17 בנובמבר 2017 | 14:30
  • אחד הפריטים הכי ישנים שלי הוא סוודר עם פסים שחורים שדודה שלי קנתה לי לפני 14-15 שה ואני עדיין מסרבת להיפרד ממנו

    מאת: מיגל סגל |‏ 17 בנובמבר 2017 | 13:52
  • חסר פריטים ישנים?? אני חושבת שחוץ מחותלות ורודות שחשבתי שיחזרו לאופנה שקניתי באייטיז, יש לי גקט עם כותפות שקניתי ליום הולדת 16 אי שם בסוף שנות ה- 80

    מאת: מיגל סגל |‏ 17 בנובמבר 2017 | 13:50
  • הפריט הכי ישן שלי בארון הם חותלות בצבע ורוד מהאייטיז

    מאת: מיגל סגל |‏ 17 בנובמבר 2017 | 13:48
  • הפריט הכי ישן בארון שלי הוא ללא ספק כובע הקסקט האפור צהוב של סבא רבה שלי, שעבר את אירופה של שנות ה30, ובילה על ראשו בימיו כלולן בישראל (: פריט סנטימנטלי שלמזלי היום נכנס לאופנה ונלבש המון

    מאת: יעל ש |‏ 17 בנובמבר 2017 | 13:29
  • הפריט הכי ישן בארון הבגדים שלי הוא כובע קסקט אפור צהוב שלבש סבא רבה שלי באירופה של שנות ה20 ועד עבודתו כלולן בזמן הקמת המדינה. ללא ספק פריט נצחי סנטימנטלי ולמזלי חזר לאופנה ונלבש הרבה (;

    מאת: יעל ש |‏ 17 בנובמבר 2017 | 13:19
  • הפריט לבוש הכי ישן שיש לי בארון זה סניקרס של נייק שעצבתי בעצמי באתר שלהם כשהייתי בת 14. מאז מידת הרגל שלי לא השתנתה, ואני כבר לא נועלת אותן, אבל העובדה שעצבתי אותן ושהשם שלי מתנוסס עליהן מקשה עליי להיפרד:)

    מאת: ענבר |‏ 17 בנובמבר 2017 | 12:30
  • במדף החורף שלי מחכה מקופל סוודר שסבתא שלי סרגה לי כשהייתי בכיתה ה'. הוא מתוק להפליא, בצבע ורוד בייבי, אבל אז דיי התפחדתי ללבוש אותו. ראו שהוא נסרג ביד (בידי אישה שכבר הייתה צריכה משקפיים במספר גדול יותר משהיה לה), הוא היה דיי גדול עלי וזה היה גיל שבו פחות רציתי להראות מיוחדת, היה לי קשה גם ככה. בגיל 17 הצלחתי ללבוש אותו בגאווה – הוא ישב עלי טוב יותר והייתי גאה בייחוד שלו. היום, כשאני בת 21, הוא יצא מרשימת הבגדים שאני לובשת ובכל זאת מחכה לי בארון כתזכורת אהובה. אולי הוא עוד יעשה קאמבק

    מאת: אחינעם |‏ 17 בנובמבר 2017 | 12:06
  • לפני כשנתיים טסתי לספרד עם חברה. הגענו במקרה לחנות וינטג' מטורפת ויפהפיה (מסתבר אחר כך שהיא בכל רשימות "החנויות שחייבים לבקר בהן" של המקום. היינו מאוד גאות על המציאה המקרית). שם, הייתה תלויה השמלה הכי יפה שראיתי בחיים. בעלת המקום סיפרה שהיא שמלת חתונה משנות ה-60. מדדתי אותה והיא התאימה בול. הסתובבתי בחנות בעננים, מתעלמת מהעובדה שאני בת 20, רחוקה שנות אור מחתונה. עוד התעלמתי מהמחיר – שהיה גבוה הרבה יותר מדיי לצעירה מרוששת כמוני. לא הייתה ברירה, הייתי מאוהבת, וקניתי אותה.
    עכשיו מחכה לי בארון שמלה בת כמעט שישים שנה, עד שיגיע הבחור המתאים (או אירוע מוגזם מספיק כדי שאלבש אותה)

    מאת: אביגיל |‏ 17 בנובמבר 2017 | 11:58
  • קשה לי קצת. לקבל שאין מצב שאוכל להראות כמו שהייתי בת 16, ולכן עדיין יש בארון שלי מכנסי ג'ינס בתקווה שאולי יום אחד אוכל. ללבוש אותם , היום אני בת 57 ועדיין לא התייאשתי , כבר כמה פעמים האופנה חזרה והג'ינס היה רלוונטי לאותה תקופה , אבל מה לעשות שלא קרה הנס המיוחל

    מאת: מירה |‏ 17 בנובמבר 2017 | 11:50
  • טוניקה מבד שיפון שקוף בגוונים של חום שנקנתה ב'קומונה' של הקיבוץ לפני כ 30 שנה כשהייתי בת 18, מהתקציב האישי. כל כמה שנים היא יוצאת מהארון לשימוש חוזר לתקופה וחוזרת אליו.
    אפילו כבר הועברה בעבר לתחפושות של הילדים שלי ונשלפה משם כשהיתה לה הצדקה אפנתית חוזרת.
    כיף!

    מאת: לילי |‏ 17 בנובמבר 2017 | 10:51
  • ואו הפריט הישן ביותר שיש לי בארון..
    אז אני חובבת וינטג, אפשר להגיד אוהבת מאוד אפילו. יש שני פריטים שבחיים לא אעזוב אותם.
    גינס וחגורה שהיו של דודה שלי המושלמת!
    גינס קצר (ולא קצר מידי) שמתרחב בלמטה ויושב עליי כמו שאני אוהבת בידיוק- עד היום לא מצאתי גינס שאני אוהבת ושמחמיא לי בדיוק ככה! ועם זה מתלווה חגורת עור חומה שהאפזם שלה מלא באבנים ירוקות. חגורה שלא מפסיקה לגרוף מחמאות. שני הפריטים האלו היו של דודה שלי ולמעלה משלושים שנה במשפחה. אולי ביריד אמצא בגד שאוכל לשמור אותו ולהעביר אותו הלאה גם כן (;

    מאת: מיה הלל |‏ 17 בנובמבר 2017 | 10:24
  • אני משאירה לעצמי לאורך השנים פריטי לבוש מיוחדים בארון, שרלוונטיים תמיד.
    הפריט הכי ישן שלי- שמלת ג׳ינס הורסת עם קשירה בגב, ובאורך עד למתחת לברך- מהתיכון (:
    זו למעשה השמלה הראשונה היפה שהייתה לי באותה התקופה, לאחר שעד לתיכון התלבשתי כמו טום-בוי.

    מאת: מורן אמסלם |‏ 17 בנובמבר 2017 | 10:22
  • הפריט הכי ישן שיש לי בארון הוא מעיל צמר ארוך ונעים בצבע שחור שגנבתי לאמא שלי. נקנה בקסטרו לפני משהו כמו 15 שנה, אולי אפילו קצת יותר.. מסוג המעילים שכבר אי אפשר להשיג סתם ככה בחנויות. לגמרי הפייבוריט שלי בחורף!

    מאת: דניאל ויצמן |‏ 17 בנובמבר 2017 | 09:40
  • הפריט הכי ישן שיש לי בארון הוא מעיל צמר ארוך ונעים בצבע שחור שגנבתי לאמא שלי. מסוג המעילים שכבר קשה למצוא ככה סתם בחנויות.. נקנה לפני משהו כמו 15 שנים (אולי אפילו קצת יותר) בקסטרו ועדיין נראה כמו חדש! לגמרי הפייבוריט שלי בחורף !

    מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) |‏ 17 בנובמבר 2017 | 09:37
  • בארון הבגדים שלי יש מדף נפלאות, ששמור לבגדים שאיני לובשת יותר, אך יש להם ערך רגשי עצום… מדי פעם אני מסדרת את הארון, מוציאה בגדים שמערכת היחסים ביני לבינם הסתיימה, ומכניסה אהבות חדשות. אבל במדף הזה איני נוגעת.
    בין הבגדים במדף הזה נחה חולצת טי שרט מחנות בדיזינגוף מתחילת שנות ה-90, מהפעם הראשונה שבה ביקרתי בתל-אביב (גדלתי בעיירה קטנה בדרום – חולצה מתל-אביב היתה בהחלט עניין מרגש, לצד אכילת פרוזן יוגורט…), סוודר שאמי סרגה לי כשהתחלתי ללמוד באוניברסיטה ועוד…
    הפריט הישן ביותר הוא חולצת כפתורים לבנה, ללא צווארון, מבד פשתן עדין, עם שרוולים מעט רחבים, ללא מנז'ט בקצותיהם. אבי קנה לי אותה באחת מנסיעות העבודה שלו לאירופה בשנות השמונים, במקום שהיה אז חדשני ובועט — בנטון. החולצה פשוטה בקוויה, קלסית ויפה. היא היתה ועודנה עדכנית מאז ועד היום, עם ג'ינס או מכנסיים מחויטים. בעיניי זה מעיד על כך שטעם טוב נשאר לנצח, ובכל מקרה עדיף על פני טעם השוקולדים שנעלם מהר מאד…

    מאת: שגית |‏ 17 בנובמבר 2017 | 09:33
  • בגיל 13, שנת 1997, החברה הכי נחשקת בארון היתה ליוויס, האייטם הכי נחשק – אוברול ליוויס.
    אמא קנתה לי לראשונה פריט יקר (הייתה נגד בזבוז על מותגים) אוברול באגי של ליוויס. לבשתי אותו שנתיים כל שבוע.

    גיל 33, 2017, האוברול הזה לא מתכלה אחרי שנים של המתנה בארון והוא שוב באופנה. חסכתי לי קניה.

    לקח – איכות שורדת והכל חוזר לאופנה.

    מאת: רחלי |‏ 17 בנובמבר 2017 | 09:14
  • יש לי סוודר מהוינגמן קידס משנת 1995 שעדיין נמצא בשימוש

    מאת: יעל |‏ 17 בנובמבר 2017 | 09:02
  • הפריט הכי ישן… למען האמת… זו החזיה הראשונה שקניתי לעצמי במידה שלי…
    זה פריט נוסטלגי, תמיד היה לי חזה גדול עם היקף קטן – וחזיות נפוצות היו גדולות/קטנות ופשוט לא עשו את העבודה. כאב לי הגב ודי שנאתי את הגוף שלי.
    ואז, הלכתי פעם אחת לאחת החנויות שמתמחות במידות "שונות" – ומדדתי חזיה שממש התאימה!!! החזיקה, הפרידה, עשתה את כל מה שחזיה אמורה לעשות.
    והתחלתי להרגיש טוב עם עצמי, גם פיזית, וגם נפשית.
    היא כבר לא מתאימה כמו שהתאימה בעבר ויש לי כבר אחרות וטובות – אבל אני לא יכולה לוותר עליה, היא מסמלת בשבילי את הרגע שבו התחלתי להרגיש טוב בגוף שלי.

    מאת: תמר |‏ 17 בנובמבר 2017 | 08:55
  • הפריט הישן ביותר בארון שלי הוא סווצ׳רט של אמא שלי שהיא קיבלה כשסיימה קורס מדריכות חי"ר בשנת 93. הוא עבר אצל בת דודה של אמא שלי ובסוף הגיע אליי

    מאת: הילי אבירז |‏ 17 בנובמבר 2017 | 08:41
  • הפריט הכי ישן בארון שלי הוא בגד גוף שחור מנצנץ
    שהיה שייך לאמא שלי באייטיז, המשמש אותי בכל פורים מחדש, או סתם כשבא לי להרגיש נוסטלגית.

    מאת: אור בירנבאום |‏ 17 בנובמבר 2017 | 08:03
  • מכנס פיגמה קצר עם דובונים בן לפחות 26 שנה(לא מסוגלת לזרוק …

    מאת: לי |‏ 17 בנובמבר 2017 | 00:44
  • הפריט הכי ישן בארון שלי הוא גם הפריט הכי מיוחד ומעניין- כפתן וינטג׳ ייחודי, תוצרת אנגליה, שהיה שייך לסבתי היקרה ז״ל. הוא עבר אלי במתנה מאמי ויש לו מקום של כבוד בארוני.

    מאת: רעות |‏ 16 בנובמבר 2017 | 22:35

השאירו תגובה