מתנה בשישי: 500 שקלים לג'ק קובה וסרום של אסתי לאודר

ספרו לנו מה הפוביה הכי מוזרה שלכן ואולי תזכו ב-500 שקלים לרכישה בג'ק קובה ובסרום Advance Night Repair של אסתי לאודר

מאת  | ‏ 5 אוקטובר 2017

מתנה בשישי (צילום: יח"צ)

מתנה בשישי (צילום: שי יחזקאל)

בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשות מלאות הסטייל של FF, והשבוע:

500 שקלים לרכישה בג'ק קובה + סרום Advance Night Repair של אסתי לאודר מתנה

כל שעליכן לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה -

מה הפוביה הכי מוזרה שלכן?

*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל

 שווי המתנה: 820 שקלים
ניתן לממש בסניפי הרשת

בנוסף, כחלק מחודש המודעות לסרטן השד חברו שני המותגים לקמפיין במסגרתו ימכרו מגוון פריטים מקולקציית Pink Ribbon בג'ק קובה בחצי המחיר ו-30% מהרווחים יתרמו לאגודה למלחמה בסרטן

**הזוכה תיבחר מבין המגיבות לפוסט עד יום א', 8/10/17 בשעה 12:00

***בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

הזוכה משבוע שעבר שעבר ב-500 שקלים ליריד טי מרקט היא חני, שסיפרה לנו על חולצת הטי שהכי יקרה לליבה: "חולצת הטי היקרה ביותר לליבי היא חולצת הטי הראשונה שקניתי מיד עם עזיבתי את המסגרת החרדית בה למדתי כל חיי ואשר הגבילה אותי, שלא לומר הכריחה ללבוש רק חולצות מכופתרות…מדובר בחולצת טי שחורה פשוטה בלי כיתוב חתרני ובלי שום סממן יוצא דופן למעט הסימן שנתנה לי שסוף סוף יצאתי לחופשי וההבטחה לעצמי שאלבש מה שאני רוצה ,מתי שאני רוצה בלי שום תכתיב חברתי כזה או אחר!".

השאירו תגובה

 

  • אני סובלת מ-"ריצהפוביה" הפוביה הזאת עלתה עוד מימי הצבא, בא היו מכריחים אותנו לרוץ במעגלים, כבר אז טענתי שיש לי ריצהפוביה כאשר אני יודעת אני צריכה לרוץ אני מקבלת זיעה קרה, רטט בגוף ולבסוף מתעלפת. כמובן שז לא עבד על המפקדים שלי או על אף אחד אחר.. אבל הפוביה אכן עדיים קיימת בתוכי :)

    מאת: טלי |‏ 8 באוקטובר 2017 | 11:28
  • הפוביה המוזרה שלי היא… להתקע בלי בגד החלפה.
    הפוביה המוזרה שלי התחילה יום אחד בהיר, לפני שיצאתי לפגישה חשובה עם לקוח , הכנתי לי כוס קפה.
    כוס הקפה נשפכה לי על החולצה, לא היה כתם ענקי זה התחיל ככתם קטן ואז ניסתי לנקות עם מגבון ועם מים ולבסוף הכתם הקטן על החולצה, הפך לעיגול בגודל כדור הארץ וכך הלכתי לפגישה … כל הפגישה ניסתי להסתיר את הכתם עם התיק עם השיער דבר שלא ממש צלח… לא חשבתי על כלום חוץ מהכתם המעצבן הזה.
    מאותו היום (ויעידו על כך חברותי) אני תמיד תמיד עם חולצה להחלפה באותו צבע או צבע דומה בתיק.
    הבעיה בופביה שגם כשאני נוסעת עם ילדי לפארק/טיול אני מביאה בגדים להחלפה…

    מאת: לילי |‏ 8 באוקטובר 2017 | 11:08
  • היי לכם, אני די בטוחה שהפוביה שלי נורמלית( אבל נראה לי כולם בטוחים שהפוביה שלהם הורמלי;) ) אבל בכל אופן כותבת לכם כי זה הפוביה שלי, אני פוחדת מזוקים ממעופפים וכל מה שששיך למשפחה הזו, אם ראיתי נמלה ואני לבד אני ינעל את החדר עד שיבוא מישהו להוציא אותה מהבית, נראה לי הבנת את הרעיון.אז זו אני וזו הפוביה שלי :)

    מאת: רחל כהן |‏ 8 באוקטובר 2017 | 08:34
  • הפוביה היא מוזרה שלי היא מבמיה, אני לא מסוגלת לראות או לגעת בירק הרירי הזה.. הוא מזכיר לי תמנון והרעש שהיא עושה זה אחד הדברים שהכי מעבירים בי צמרמורת..

    מאת: נטע |‏ 8 באוקטובר 2017 | 07:05
  • בעבר הייתה לי חוויה לא נעימה ולא קיבלתי את המזוודה שלי באחת הטיסות, מאז כל טיסה אני ממש בחרדה ושמה עלי את הפריטים המאוד חשובים אפילו שלרוב זה לא מתאים

    מאת: הגר ברנס |‏ 8 באוקטובר 2017 | 07:02
  • הפחד שלי הגדול הוא מטיסות או משייט.היכן שהרגליים שלי לא על הקרקע אני מאוד מפחדת.אני כבר בת 45 עם שלושה ילדים ובעלי ומעולם לא טסתי או עשינו הפלגה בגלל הפחד שלי.ובגלל זה כל המשפחה שלי סובלת בגללי.אני יודעת שזה לא נורמלי ומצריך טיפול אבל זאת הפוביה שלי המשך שבוע טוב

    מאת: שרה |‏ 8 באוקטובר 2017 | 06:15
  • באופן אישי אני לא חושבת שהפוביה שלי כל כך מוזרה אבל האנשים הקרובים אליי בהחלט הגדירו אותו לא פעם כמוזר. יש לי פחד רציני מאוד שיפרצו אליי הביתה ואני דואגת להזין את הפחד הזה בכל פעם שאני שומעת רעש של חלון נפתח או דלת נסגרת בלילה, דברים שמקפיצים אותי עד היום.
    בגלל הפוביה שלי הדבר הראשון שעשיתי ברגע שעברתי לדירה משלי היה לשים סורגים על כל החלונות ולהתקין מערכת אבטחה, זאת למרות שהדירה עצמה הייתה ריקה לחלוטין ולא היה בה שום דבר שאפשר לגנוב.
    בעבר גם נהגתי להחזיק בשוקר וגז מדמיע בשידה שליד המיטה אבל בן זוגי הטיל על אלו וטו אחרי שעברנו לגור יחד מחשש שאתקוף אותו באחת ההקפצות הליליות שלי..עכשיו כשאני חושבת על זה, יכול להיות שזאת הפוביה המוזרה שלו.

    מאת: מאיה |‏ 7 באוקטובר 2017 | 12:22
  • הפוביה הכי מוזרה שלי היא להיכנס למיטה ולמצוא מתחת לשמיכה עכביש / כל החרק מגעיל אחר.
    לכן כל יום לפני השינה אני מנערת את השמיכה כדי לוודא שאין שם כלום

    מאת: עמית אלבז |‏ 7 באוקטובר 2017 | 11:31
  • הפוביה הכי מוזרה שלי היא פחד אינטנסיבי ומתמשך לפרחים., וזאת בהמשך לעובדה שאני נמנעת להיתקל בהם בכל מקום. ברחוב, בחתונות, בלוויות, בימי הולדת או בימי חול, והכי מפחיד אותי שבכל רגע נתון ייתכן ואני יזכה לקבל זר פרחים בהפתעה על סף דלתי. והתגובה שלי תבוא לידי ביטוי בקטסטרופה של קוצר נשימה, סחרחורת, הזעה מוגברת, בחילות, יובש בפה, דפיקות לב, חוסר יכולת לדבר או לחשוב בבהירות, ולכן אני האישה היחידה בעולם שלא מצפה שבעלה יביא לה פרח יפה וריחני ליום הולדתה ולא יפזר לה עלי כותרת של ורדים בדרך לחדר השינה שלה לרגל יום האהבה ,

    מאת: עליזה |‏ 7 באוקטובר 2017 | 01:39
  • יש לי כמה פוביות:
    1) פחד ממעליות. כנראה שזה סוג של קלסטרופוביה כי כשאני נמצאת במעלית (לפעמים אין ברירה), אני מתקשה לנשום ורוצה לברוח החוצה. לפעמים אני גם עושה את זה וממשיכה לעלות את שאר הקומות במדרגות. כשיש אפשרות אני עולה במדרגות מלכתחילה. כשהייתי בתיכון הייתי עולה 6 קומות ברגל רק כדי שלא לעלות במעלית.
    2) פחד ממדרגות נעות. כנראה שזה סוג של פחד גבהים (גם שונאת לונה פארקים). מאז שאני ילדה קטנה אני מעדיפה מדרגות רגילות על פני דרגנוע. אני זוכרת את עצמי בתור ילדה קטנה בוכה וצורחת שאני לא מוכנה לעלות על הדרגנוע.
    3) כשהייתי בתיכון פחדתי להתקלח כשהייתי לבד בבית, בגלל הסרט המפורסם של היצ'קוק שהשפיע עלי. אם הייתי לבד בבית אז הייתי מחכה שחברה שלי תבוא אלי כדי שאוכל להתקלח.
    לסיכום: קשים הם חיי הפחדנים אבל כל המדרגות עוזרות לשמור על כושר …

    מאת: תמי |‏ 7 באוקטובר 2017 | 01:36
  • יש כמה, הראשונה- דגים, בכל צורה וכל מצב, גם בתמונה וגם מתים. השניה- פצירות ונייר שיוף, אם רק מתקרבים אליי עם אחד מאלה אני בורחת בצרחות.

    מאת: דור |‏ 7 באוקטובר 2017 | 00:53
  • הפוביה הכי מוזרה שלי היא פחד מחתולים..לפעמים אני חולמת בלילה שאני נכנסת לבית שמלא בחתולים והם מחליטים לקפוץ עלי.

    מאת: רויטל |‏ 7 באוקטובר 2017 | 00:25
  • הסיוט הכי גדול שלי הוא שהמחסום החשמלי בחניה של העבודה יירד עליי ויפגע בי, ותמיד כשאני צריכה לעבור בהליכה מתחת למחסומים כאלה כשהם פתוחים אני עושה את זה, למרבה הפדיחה, בריצה

    מאת: מיטל |‏ 6 באוקטובר 2017 | 21:21
  • הפוביה הכי מוזרה שלי היא שמישהו יבהה בי כשאני ישנה, פעם אחת יצאנו לקמפינג והעץ עשה צל על האוהל, הייתי חצי ישנה וחשבתי שמישהו שאני לא מכירה מסתכל עליי באמצע הלילה פשוט צעקתי שם עד שהבנתי שזה רק הצל של העץ…

    מאת: אופיר |‏ 6 באוקטובר 2017 | 20:47
  • הפוביה המוזרה שלי היא מרעש של מים מתערבלים כשמפעילים מכונת כביסה או מורידים את המים…מוזר מדי נכון?

    מאת: אביטל שנהר |‏ 6 באוקטובר 2017 | 19:19
  • כלבים

    מאת: עדן |‏ 6 באוקטובר 2017 | 19:09
  • כשאני לבד ברמזור, אני מפחדת שהרמזור לא יתחלף לירוק ושאני אהיה תקועה בצומת. אם במקרה נדמה לי שהרמזור לוקח יותר זמן מהרגיל, הלב שלי מתחיל לפעום בצורה לא נורמלית..

    מאת: רימון שמחוני |‏ 6 באוקטובר 2017 | 18:59
  • הפוביה הכי שלי היא מלטאות, כשהייתי נערה בת 15 ישנתי, לפתע בליחה פתחתי את העיניים וראיתי למעלה בתיקרה של החדר לטאה גדולה ואיך שצרחתי היא נפלה עלי וצרחתי במשך דקות עד שאבא שלי הגיע והציל אותי מהסיוט שהייתי בו. מאז אני תמיד מסתכלת על תקרות בבית, לא מצליחה להשתחרר מהפוביה הזאת מהפחד שאחז בי

    מאת: זיוה |‏ 6 באוקטובר 2017 | 18:40
  • הפוביה שלי באמת מוזרה וכל פעם שאני בחנות זה קטרה לי, כל חנות…..
    כל פעם שאני יוצאת מחנות כלשהי אני בודקת את עצמי עשר פעמים שבטעות לא מחזיקה משהו, או שתליתי על העגלה או על עצמי פריט וכשאצא יצפצף כאילו גנבתי… לכי תוכיחי שאת האדם הישר בעולם……

    מאת: לילי |‏ 6 באוקטובר 2017 | 18:33
  • הייתי בת 10 ,המורה החליטה שנצטרך להציג הצגה מול ההורים ..
    ולצורך כך היינו צריכים כל אחד לעלות לבמה ולשיר שיר כדי לבדוק מי מתאים לשיר בה.
    הגיע תורי עליתי לשיר כולי התרגשות את "בארץ האהבתי"..הכל הלך ממש טוב עד שהגעתי לפיזמון במקום לשיר "מי לא יטעה " שרתי "בני לא יטעה" והמורה צרחה עלי מול כולם איזה בני במוח שלך זה מי מי לא יטעה …כל כך הייתי בהלם שמאותו היום אני לא יכולה לשיר מול קהל …

    שבת שלום :)

    מאת: לילה |‏ 6 באוקטובר 2017 | 18:08
  • הפוביה הכי מוזרה שלי היא זיתים. אני מפחדת מזה פחד מוות לא משנה באיזה צבע זה ומה הגודל. הפוביה הזו קיימת אצלי מאז ומתמיד (כיום בת 26) לעולם לא ניסיתי לאכול את זה ולעולם לא אנסה! קראתי בגוגל שדבר כזה קיים אמנם נדיר מאוד אך קיים.

    מאת: לינת |‏ 6 באוקטובר 2017 | 17:08
  • פחד נוראי מנוצות

    מאת: ענבל סינואני |‏ 6 באוקטובר 2017 | 16:45
  • פוביה ממדבקות

    מאת: קורל |‏ 6 באוקטובר 2017 | 16:43
  • הפוביה הכי מוזרה שלי היא מאוד רלוונטית לימים האחרונים, אני מתה מפחד מליצנים! בילדות נאלצתי לוותר על ימי הולדת מחשש שאתקל בליצן, ופעם נתקלתי בליצן ברחוב ורצתי תוך כדי צרחות אימה שגררו מבטי תמיהה מכל מי שהיה בסביבה.
    מאז שהתגברה תופעת הליצנים לאחרונה אני מרגישה שאנשים מבינים ללבי, וסוף סוף הפוביה שלי הפכה למיינסטרים ואני לא נחשבת מטורפת כמו פעם.

    מאת: מירב |‏ 6 באוקטובר 2017 | 16:42
  • פוביה ממחטים שנכנסות לגוף. משתדלת להתחמק מכל בדיקה/זריקה/חיסון/תרומה כי אני מפחדת פחד מוות בלי שום סיבה. את בדיקת הדם האחרונה שעשיתי בחיי עשיתי לפני שנה מכורח בעיה רפואית שהתגלתה לי, לפניה – עשיתי רק ב2004
    Ayeletba10@gmail.com

    מאת: דבורה בר אשר |‏ 6 באוקטובר 2017 | 16:17
  • פוביה ממראות!!! במיוחד שלא מואר ממש. תמיד חושבת שיש מישהו מאחוריי, שמשהו יכול לקפוץ מהמראה או להציץ עליי(מלבד ההשתקפות שלי כמובן)

    מאת: ספיר |‏ 6 באוקטובר 2017 | 15:52
  • הפוביה שלי נשמעת כמעט הזויה….
    אני לא יכולה לשמוע את המילה "אכילס". מאז שנים רבות, כשקראתי את סיפורו של אכילס (במיתולוגיה),
    כל פעם שאני שומעת את המילה הזו, אני נתקפת בכאב חד בקרסול. ממש כאילו מישהו דוקר אותי….
    לא יודעת למה, אבל דווקא סיפור מיתולוגיה זההצליח להשפיע עלי במשך שנים כה רבות!

    מאת: מאיה רהב |‏ 6 באוקטובר 2017 | 15:42
  • תמיד שאני הולכת ברחוב עם מישהו אני חייבת ללכת בצד ימין להרגיש שאני בצד המבורך
    או כשאני מוזגת כוס מים / לאכול לי ולעוד אדם תמיד אתן לו ביד ימין
    למעשה כל דבר שאני עושה חייבת לסיים בכך שנגעתי עם יד ימין

    מאת: אוראל |‏ 6 באוקטובר 2017 | 15:20
  • אחרי מאבקים של שנים במשקל, ירדתי בשנה וחצי האחרונות 18 ק״ג והגעתי למשקל החלומות שלי.
    כיום אני מרוצה מאיך שאני נראת ומנהלת אורח חיים בריא וחלומי. אחת לתקופה, אני ״חוטאת״, ושותה קולה זירו :-). הפוביה הכי מוזרה שלי זה שבטעות אגלה ששתיתי קולה רגילה (ולא זירו).
    אני יודעת שבפועל אין הבדל בריאותי משמעותי (חוץ מהקלוריות כמובן), אבל בכל פעם שאני שותה קולה אני בחרדות מהסוגיה :-)

    מאת: מיקה קרישר |‏ 6 באוקטובר 2017 | 15:16
  • הפוביה הכי מוזרה שלי, היא פחד ממים, מלטבוע…
    הייתי ממש רוצה לזכות אני אם חד הורית ל3 וזה מאוד ישמח אותי…
    כתובת המייל שלי היא: danakeren10@gmail.com.

    ממש אשמח לזכות בבקשה!!!!

    מאת: dana |‏ 6 באוקטובר 2017 | 15:00
  • הפוביה הכי מוזרה שלי היא להתקבל למקום עבודה יוקרתי ומפורסם שקרה לי בחיים,

    עבדתי בחברה יוקרתית ומפורסמת שהיה לי רק בגדר חלום לעבוד שם,

    עבדתי שנה מדהימה עם מעסיקים מדהימים,

    עד שקרה לי מקרה שבחורה שעבדה איתי הציקה לי כל השנה וניסיתי לא להתייחס עד ששנה עברה לי עם המון התלבטויות לעזוב או לא,

    היה לי קשה להחליט ובסוף העדפתי לעזוב את החברה למרות שמאוד אהבתי את החברה עצמה,

    היה לי קשה מאוד אבל הגעתי למסקנה בחיים שהיוקרה והיופי זה לא מה שחשוב לעבוד שם,

    היה לי חשוב שהסביבה במקום העבודה תיהיה לי נעימה חיובית ואוהבת והיום תודה לאל אני עובדת במשרד עו"ד מעולה עם מעסיק שמבין עניין ודואג שההרגשה נפלאה בין כולנו,

    יישר כח והמון חיוביות לכולנו :)

    מאת: אסתר הדר |‏ 6 באוקטובר 2017 | 14:41
  • זה אולי נשמע מוזר או מצחיק אבל יש לי פוביה מוזרה מלהיות לבד בתוך מעלית זה מכניס אותי ללחץ ואני בטוחה שאני הולכת להישאר שם לנצח אם זה קורה לי!

    מאת: הדר |‏ 6 באוקטובר 2017 | 14:36
  • הפוביה שלי היא מארטישוק, אין לי מושג למה ואיך. ברגע שאני רואה את הירק בשלמותו אני מתרחקת ומפחדת. משהו בעלים שלו, במבנה שלו מלחיץ אותי ואני פשוט לוקחת לא מעט צעדים אחורה. אין דבר כזה ארטישוק בבית שלי, אצל המשפחה ובשום מקום. עדיין לא הצלחתי לטעום ממנו או אפילו להתנסות. ללא ספק פוביה הכי מוזרה שלי.

    מאת: נויה |‏ 6 באוקטובר 2017 | 14:21
  • יש לי פוביה מדברים עם חורים, בגדים עם חורים, או פטרן של עור מחורר ובעיקר הספסלים ממתכת שיש בהם מלא עיגולים, פשוט מבחיל!

    מאת: אירה |‏ 6 באוקטובר 2017 | 14:04
  • לא יודעת כמה היא מוזרה אבל זאת הפוביה הגדולה שלי, דבורים. גם הדבורים הקטנות ביותר מלחיצות אותי, אני לא מסוגלת לעבור מקור מים או סתם חלל שנמצאות בו דבורים וכמובן דבורים וצרעות. מתחילה לעמוד במקום לנשום עמוק ולעצום עיניים..

    מאת: יובל מוהל |‏ 6 באוקטובר 2017 | 12:56
  • הפוביה הכי מוזרה שלי (ויש לי כמה) זה לדרוך על רצפה רטובה אחרי מקלחת, לא מסוגלת זה גורם לי לחלחלה, ולהכנס למקלחת שוב כאילו לא התקלחתי לפני דקה, ולדאוג שתמיד תמיד ביציאה מהאמבטיה יהיה לי שטיח ואם אין אז גופיה של בעלי (שגם ככה בדרך לכביסה)כנראה זאת שריטה, אבל לא מסוגלת ללכת יחפה ולגעת ברצפה רטובה

    מאת: מורן נזרי |‏ 6 באוקטובר 2017 | 12:43
  • הפוביה הכי מוזרה שלי היא לדבר בפלאפון עם אנשים שאני לא מכירה -לדוגמא פקיד של הוט /נציג של חברת חשמל
    למרות שאני יודעת שהוא לא מכיר אותי ,אין סיכוי שניפגש והוא יזהה אותי ומקסימום תמיד אני יכולה לנתק לו בפרצוף אני ממש נכנסת ללחץ מזה ומבקשת ממישהו אחר שיתקשר ,בעיקר מפחדת לגמגם ולשכוח את מה שרציתי לבקש . אגב פנים מול פנים יש לי הרבה יותר ביטחון מה שהופך את הפוביה הזאת למוזרה עוד יותר .

    מאת: טליה סויסה |‏ 6 באוקטובר 2017 | 12:20
  • הפוביה הכי מוזרה שלי זה חזייה שנפתחת באמצע היום, קניתי פעם חזייה חדשה, כולי מתלהבת ממנה, לבשתי אותה לראיות עבודה, ובאמצע הראיון אני קולטת את המראיין מסתכל לי על החזה ללא הפסקה, למרות שהחזה שלי לא כל כך בולט בואו נגיד את ה במילים עדינות…..
    ורק כשיצאתי מהראיון קלטתי בעצם באמצע הרחוב שהחזייה שלי הייתה פתוחה כל הזמן! מאז הבנתי שלמרות שיש לי חזה קטן, חזייה ב20 שקלים לא קונים, גם אם זאת החזייה הכי יפה בתצוגה!
    אגב, בסוף התקבלתי לעבודה, אבל מהפדיחה, לא ממש הלכתי….

    מאת: סטפני |‏ 6 באוקטובר 2017 | 11:05
  • שנחש יכנס לי לחדר דרך המזגן בלילה ויחנוק אותי למוות… למרות שבזמן האחרון הפחד שליצן יתקוף אותי ברחוב עולה על הפחד מהנחשים

    מאת: תהילה |‏ 6 באוקטובר 2017 | 09:37
  • הפוביה הכי מוזרה שלי היא להביט בחלונות ראווה. זה הפחד שמשתלט עליי כשאני מביטה בבובות ומדמיינת אותן כשהן הופכות לבני אדם. זה מפחיד ברמותתתת לכן בכל פעם כשאני נכנסת לחנויות בגדים אני מסיטה את מבטי מהבובות בתצוגה כדי לא להיכנס לפחדים לא רציונליים

    מאת: אביבה כהן |‏ 6 באוקטובר 2017 | 09:29
  • הפוביה הכי מוזרה שלי (וגם הלא מוסברת) היא מדלתות מסתובבות! אני פשוט נכנסת ללחץ שאני נאלצת לעבור בהן שאין דלת כניסה נורמלית! זה לא שנתקעתי באחת מהן שהפוביה הזו תהייה מוסברת.. אבל ניחא :)

    מאת: רעות |‏ 6 באוקטובר 2017 | 09:21
  • הפוביה הכי מוזרה שלי, מבין לא מעט הפוביות שיש לי, אחת כזו שאני מתביישת לפעמים להודות בה, אך אחשוף אותה כאן, היא הטבור/ פופיק. כן, אני לא מסוגלת לראות טבורים, לגעת, לדבר על זה ואפילו לחשוב לפעמים, זה יוצר לי תחושה בגוף שאני לא מסוגלת להסביר במילים!! עד כדי כך שהמחשבה שאני הכי מפחדת ממנה היא על חבל הטבור כשאלד ביום מן הימים! אני בת 22 ורק לאחרונה גיליתי שזה תורשתי כנראה כי גם לאבא שלי יש את הפוביה הזו! תודה אבא! ;)

    מאת: נופר |‏ 6 באוקטובר 2017 | 09:16