מתנה בשישי: 500 שקלים ללי קופר

ראיתם פעם ג׳נס עם שבע נשמות?!?! כמעט כמו חתול הסקיני האדום שלי עם אינסוף הקרעים והחוטים הנשלפים עבר לא מעט גילגולים!!! הג׳ינס הזה שלי הגיע לפח שבע פעמים ונשלף משם ממש ברגע האחרון כל פעם מחדש…
אמא שלי כל כמה חודשים מחליטה לנקות לי אבק בארונות(אני שומרת את הטקס הזה לפסח והיא לא מתאפקת עם שאר הפעמים) ובכל פעם מחדש היא מוצאת בג׳ינס המפורסם שלי עוד קרע בעוד איזור… ממש עוד מתחם קרוע לרווחה… ושוב היא משכנעת את עצמה בכל פעם מחדש למרות אינסוף ההסברים שזה עוד פריט פח ששכחתי לזרוק בסדר האחרון שעשיתי ותוחבת אותו עמוק עמוק לשקית האשפה הירוקה וכך פעם אחר פעם ברגע האחרון אני שולפת אותו משם בכל פעם מחדש… בפעם האחרונה הצלתי את השורד האמיתי באמצע הרחוב מול לא מעט עיניים בוהות ותוהות….
אחרי כאלו מסעות שאנחנו שורדים ביחד איך הוא לא יהיה הגינס המיוחד והחרוש ביותר שלי… לכי תסבירי לה שכל קרע הוא עוד זיכרון מתוק או אפילו פרוע …

הג'ינס החרוש שלי הוא הג'ינס הסודי שלי, מכיוון שאני באה מבית דתי ומפאת כבודי להוריי וככה חונכתי אני לובשת רק חצאיות , את הג'ינס קניתי בשנות שמונים מאופנת ראש אינדיאני , אם משהו זוכר אותם, בפורים הייתי מתרצת סיבה להתחפש לקאבואית וככה הייתי לובשת אותו, ומעליו שמה חצאית וכאשאר הייתי יוצאת מהבית הייתי מורידה, עד היום מדי פורים אני מתחפשת בכוונה לקאבואית רק כדי ללבוש אותו ולחרוש עליו . המייל שלי anatus345@gmail

האחד והמיוחד! ג׳ינס סקיני לבן עם רקמות תחרה מפוזרות של כל מפתח סול… לפני הכול יושב נפלא… עבר איתי המון זיכרונות בהופעות מסביב לגלובוס כמחללת עם חליל צד ומיוחד… ים יבשה אויר ולחולת ים שכמוני גם המון חולות… עושה את ההופעה נפלא בלהרביץ כניסה מרשימה… בערבי החג של אוקטובר 2016 לא הפסיק להרשים והכי חשוב אחרי אלף כביסות עדיין נראה כאילו רק עכשיו יצא מהקונצרט ומהניילונים…

התעוררתי בוקר אחד, ופתאום הייתי מבוגר בשנה… 35! כן, אני גבר… ונכון – מה אכפת לי?… אבל היה אכפת לי… אשתי (שבאמת אין עליה) נכנסה לחדר והושיטה לי דרכון ומזוודה קטנה ומלאה – אנחנו טסים לפריז! הופתעתי ושמחתי כמובן, אבל משהו עוד הציק לי, לא עוזב את המחשבות, נמצא שם בפינה כל הזמן. את היומיים הראשונים בפריז אני לא כל כך זוכר… השתדלתי להנות, אבל לא היה לי קל. ביום השלישי, טיילנו ברחוב ריבולי ופתאום עצרה אשתי ליד חנות ענקית של ג׳ינסים והציעה שניכנס לקנות לי ג'ינס חדש במקום הג'ינס הישן והדהוי שלבשתי (ג'ינס שאהבתי מאוד, אבל מרוב שימוש, כבר התחיל להיקרע באיזור הברכיים).
נכנסתי ספקן ולהפתעתי קרה מה שלא קורה לי לעולם – הג'ינס הראשון שהעין שלי אהבה וממש קרץ לי בבטן שלבסוף השתכנעתי למדוד פשוט התאים בול! כל כך התלהבתי, שהחלטתי לא להוריד אותו, שילמנו ויצאנו מהחנות. ופתאום מצב הרוח שלי השתנה מהקצה אל הקצה… קשה לי להסביר… כאילו נפרדתי מהחלק הקודם בחיים שאומנם אהבתי, אבל כמו הג'ינס הדהוי – היה ישן ושייך לעבר, ופיניתי מקום להמשך החיים.

הג'ינס הנצחי שלי הוא ג'ינס שקניתי בחנות לבגדי הריוניות, בהריון עם הבן הבכור שלי.
עברו חלפו להן מספר שנים (הבן שלי כמעט בן 6) והריונות ולידות נוספים (בני בן ה3 ותאומים בני שנה וחצי) והמשכתי לחרוש על הג'ינס האהוב שלי מדי שבוע ועד היום.
בחישוב מהיר וגס, לבשתי אותו לפחות 1000 פעמים בתקופה הזאת. הוא נקרע ונתפר וקיבל טלאים במתנה, לבנים ואחד שחור עם תפרים זיגזג שנתפרו באוברלוק והוא רק משתבח עם הזמן [קשה לי להיפרד ממנו :)]

יש לי גינס של לי קופר מלפני 4 שנים..שנכנסתי להריון ממש ממש התבאסתי שלא יוכל ללבוש אותו בתקופת ההריון ולמרבה הפלא למרות שהעליתי במשקל ועברתי 4 הריונות הוא עדיין עולה עליי ועד חודש 9 לבשתי אותו

הג'ינס שאני לא מפסיקה לחרוש עליו הוא של לי קופר דגם לולה. קניתי אותו בחופשת לידה והוא החזיר לי את עצמי ובעיקר החזיר לי את המותניים שלי! מאז הוא קצת גדול עליי (שתי מידות) אבל עדיין ניראה סוף, ותמיד מזכיר לי שאפשר להראות מעולה גם אם אין שעות לבהות במראה לפני שיוצאים מהבית. אני תמיד מרגישה איתו חתיכה ושיקית. או כמו שידיד שלי אומר.. M.I.L.F ;)

יש לי ג׳ינס שקניתי למעלה מ8 שנים בחנות של לי קופר. הג׳ינס בגזרת ריילי אחת הגזרות הכי יפות שיכולות להיות.
הג׳ינס הזה עבר איתי המון כולל הריון ותקופת אחרי ההריון מאחר והבד הוא בד סטרץ׳ מעולה, והוא יושבת יפה על הגוף פשוט פצצה.
עם השנים שינתי מעט עם קרעים שהוספתי לו כי הג׳ינס.
בקיצור אני לא יכולה להפרד ממנו

בגלל היותי נמוכה מאוד וקטנת מימדים קשה לי מאוד למצוא גינס שיהיה באורך המתאים שלא נדבר על גינס באורך שמגיע לקרסול, תמיד נשארים עוד מטרים מיותרים שדורשים ממני הגעה לתופרת או לקפל את הג'ינס. גינס החרישה שלי הוא גינס שמצאתי בטעות כאשר מדדתי גינס שאמור להיות שלושת רבעי (לנשים באורך ממוצע) ועלי הוא היה בול באורך קרסול! ואפילו הקרעים בו היו במקומות הנכונים ולא גלשו לי לשוקיים, מאז אני חורשת עליו בטירוף וגם מצאתי שיטה חדשה למציאת מכנסיים באורך המתאים.

הג'ינס האולטימטיבי שלי נקנה לפני 6 שנים והוא בצבע בהיר עם קרעים שמלמטה תפור צבע גינס כהה..מרוב שאהבתי אותו השתדלתי לא ללבוש אותו הרבה..אחכ עליתי הרבה במשקל ולא יכלתי ללבוש אותו יותר! עכשיו ירדתי 21 קילו ועכשיו הוא ככר גדול עלי :)

ג'ינס מתרחב עם קיפולים בסוף שהוא הכי מגניב בעולם ואני תמיד חורש עליו כי הוא מתאים לכל בגד!!!

הגינס שאני חורשת עליו הוא גינס שאבא שלי ואני תפרנו לי לבד. הגינס הוא אפור כהה משופשף עם קרעים בברך וניטים בכיסים האחוריים. הוא שילוב של כמה גינסים שאהבלי ואבא שלי שתופר כבר המון שנים לימד אותי פעם ראשונה לתפור ותפרנו את הגינס הזה

הג׳ינס האהוב עליי- מגיל קטן אני מחפשת מלא זמן ג׳ינס מושלם. ג׳ינס מחטב, ג׳ינס שמבליט את התחת, ג׳ינס שגורם לי להרגיש יפה- אבל אם מחפשים רק לפי היופי – לא מצליחים. אני ואמא שלי חיפשנו וחיפשנו וכל פעם יצאתי עם פרצוף הפוך מהחנויות. בסוף היא דחפה לחנות שאף פעם לא חשבתי עליה כחנות יפה או של ג׳ינסים. מפה לשם, משם הג׳ינס האהוב עליי, החרוש, והנוח ביותר. אני הולכת איתו כל יום, לכל מקום בכל זמן. כשנוח לי- אני הכי יפה.
יעל.

טוב אז ג׳ינס שאני הכי אוהבת זה הג׳ינס הראשון,
קניתי אותו בגיל ממש צעיר (בארך בגיל 15)ומאז אני חורשת עליו !!
הוא מזכיר לי את הילדות וזה תמיד הכי כיף להיזכר בילדות!!

הגי'נס שאני לא מפסיקה לחרוש עליו הוא ג'ינס בויפרנד בצבע תכלת של לי קופר שקיבלתי במתנה ליום הולדתי לפני כ3 שנים מסבתי שרה ז"ל . קיבלתי עליו הרבה מחמאות ואף הרגשתי שהוא סוג של קמע שמביא לי מזל פעם אחר פעם כשלבשתי אותו למבחנים באוניברסיטה וקיבלתי ציונים גבוהים . למרות שעם הזמן הקרעים בו גדלו ואף נוצרו עליו גם כמה כתמים ,קשה לי להחליפו באחר בגלל ערכו הסנטימנטלי הגבוה עבורי .

ג׳ינס בויפרנד קרעים – אני מטורפת על ג׳ינס בכלל והארון שלי ברובו מורכב מג׳ינסים בכל מיני גזרות וסגנונות.

אבל יש לי חולשה לג׳ינס עם קרעים אבל ממש קרועים, מגיל מאודצעיר (12כזה) אני מאוהבת בסגנון הזה וכשהייתי צעירה הייתי משפשפת את הג׳ינסים עם אבן כדי לקבל קרעים יפים וכל פעם שהייתי קורעת ג׳ינס אמא שלי הייתה זורקת לפח וככה הייתה מלחמת חומרה עד שהיא התייאשה מבין שנינו�

עם השנים, הבגרות, הילדים, מקומות העבודה הרציניים… הג׳ינס קרעים הפך למדי ב׳ מה שנקרא ונדחק לסופש- בכל בזדמנות שאני מחוץ לשעות העבודה אני בתוך ג׳ינס קרעים. חורף, קיץ, בין עונות אני תמיד עם ג׳ינס קרעים שבקושי רואים ג׳ינס.

ג׳ינס קרעים מסמל לי מרד נעורים, כיף, חופש, התחושה שהכול מותר.

בתוך ג׳ינס אני מרגישה צעירה לנצח!!!!

הג'ינס שלי הוא מאוד מיוחד בשבילי.לפני 5 שנים (הייתי בת 17) גרתי בחול,עברנו לשם כשהייתי בת 9 ,כל השנים שהייתי שם רציתי לחזור לארץ ,ההורים שלי גרושים ולכן לחזור עם אמא לא התאפשר,היה לנו חנות בגדים והיא רצתה להמשיך לפתח את העסק. ובכך כל שנה ושנה חיכיתי שאגיע לגיל הבגרות ויוכל לבוא לבדי.
כשהגעתי לגיל 17 שכל כך חיכיתי לו,רצתי לסדר את המסמכים וכשהכל היה מוכן שמתי את הג'ינס המזל שלי,קיבלתי אותו במתנה מסבתא שלי ליום ההולדת ומאז הוא היה הג'ינס האהוב עליי. אז עליתי על מטוס עם הג'ינס שלי,בכיס הקטן שמתי ספר תהילים קטן ששמר עליי והגעתי לארץ מאז הכל סיפור..
הג'ינס הזה ליווה אותי כל הדרך. היום אני נשואה לבעלי שבא ממשפחה דתייה וגם אננ התחזקתי לאורך השנים והיום אני לובשת רק חצאיות, אבל את הג'ינס המזל שלי שאיתו עליתי לארץ לא זרקתי ואני שומרת אותו במגירה למזכרת ויום אחד אספר לילדים שלי כמ הג'ינס הזה הביא לי מזל לחזור לארץ עם הספר התהילים הקטן שבכיס.