שרשרת של נוריתמי במתנה

ספרו לנו על אאוטפיט מיוחד שהרכבת ותוכלי לזכות בשרשרת של המותג נוריתמי

מאת  | ‏ 2 ספטמבר 2011

שרשרת של נוריתי במתנה

שווי המתנה: 899 ש"ח

בכל יום שישי נחלק מתנה לגולשים מלאי הסטייל של FF. השבוע נחלק לכם במתנה שרשרת של המותג נוריתמי שמורכבת משילוב מתכת פליז וסאטן. ספרו לנו בתגובות על השילוב הכי מיוחד שהרכבתם פעם באאוטפיט ולאיזה תגובות הוא זכה. התשובה המקורית ביותר תזכה את הכותבת בשרשרת שבתמונה.

* הזוכה ייבחר בין המגיבים לפוסט עד יום א', 4.9.11, בשעה 12:00
* בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
* את השרשרת ניתן להשיג בסטודיו נוריתמי בתיאום מראש -0544559091 וברשת החנויות "רזילי"

 

הזוכה בנעליים של ג'פרי קמפבל מהשבוע שעבר היא שיר, שסיפרה לנו עם מי היא הכי אוהבת ללכת לקניות:

סבתא הורסת
"אין ספק שמזמן סבתא שלי סיימה לחדש את הגרדרובה שלה אבל מה שכן בענייני עצות וסטייל היא הכי אין שיש. כשהייתי בת 15, ומעט מלאה יש לציין, היה לי מאוד קשה לבחור מה ללבוש על מנת להיראות טוב במידותיי. סבתי, באותה התקופה, היתה מלווה אותי ואת אימי לקניות וכאן גיליתי את חוש הסטיילינג שלה. היא בחרה לי שמלה אדומה-ורודה קצת מעל הבירכיים על שרוולים קצרים וחגורת בטן שתכניס כל מה שצריך. בנוסף היא נתנה לי במתנה שרשרת שקנתה בילדותה בפולין שהתאימה בול למראה הקייצי שלי באותה התקופה. מאז עברו בדיוק 10 שנים וסבתי המדליקה עדין לא איבדה את החוש השישי שלה ולכן אנחנו מקפידות פעם בחודשים לצאת למסע שופינג יחדיו ולהתחדש בפריטים מגניבים סטייל סבתא חנה."

השאירו תגובה

 

  •  בתור בחורה עם אישיות מלאת ניגודים, אני אוהבת לבטאם גם בלבוש. אחת ההופעות היותר מוצלחות שיצא לי להרכיב כך הייתה קומבינציה של שמלת תחרה בצבע שמנת, עדינה ומתוקה, עם מעיל אופנוענים שחור, קשוח וזועם. איש לא נשאר אדיש לשילוב זה, שהתברר כמוצלח ביותר. כך הצלחתי לתת דרור לעלמה החביבה, הרומנטית והמנומסת שבי, אשר חיה לה בשלום עם הנמרה הבלתי-מתפשרת שאני.

    מאת: נועה |‏ 4 בספטמבר 2011 | 11:37
  • את תלבושת בת המצוה שלי קנינו בטיול בת המצוה באירופה.
    זה התחיל בקניה בפאריס של מכנסיים ירוקים עם נקודות ורודות וחולצה תואמת בורוד פוקסיה. האופנה בגרמיה היתה נעלים עם חגורות תואמות בצבעים עזים, וכמובן שאני בחרתי בנעלי סירה ורודות וחגורה תואמת. פוקסיה – כבר אמרתי?
    כמוסן שגם ענדתי צמיד ושרשרת תואמים. בורוד. זוכרות את השרשראות בצורת קפיצים? זה כנרה מעיד משהו על הגיל שלי…
    היום, כשיש לי שמלה הכוללת חצאית ירוקה עם נקודות לבנות, וחלק עליון עם הדפס תכלת-ירוק, השילוב מבת המצוה שלי לא נשמע לי כל כך ייחודי. אבל אז הרגשתי שיא האופנה האירופאית…

    מאת: דנה |‏ 4 בספטמבר 2011 | 10:24
  •  יש קטע כזה שמתחתנים שמצד אחד זה חלום שמתגשם אך מצד שני זה ביי ביי לחיי הרווקות ולכיף הגדול הזה שהעולם פתוח ורק צריך לבחור. לכן כשהתחתנתי החלטתי לבחור אוטפיט שיהיה גם אלגנטי כיאה לאשה שנישאת, אבל גם מהממת שגורמת לגברברים להצטער שהם לא התחתנו אתי… לבשתי שמלת כלה אוף וייט צמודה צמודה ומעוצבת עם גב פתוח עמוק. לבשתי נעליי פלטפורמה לבנות ועשיתי תספורת ביורק {הזמרת הכי הורסת}, שובבה. על הצוואר שמתי צעיף אוף וייא ארוך. כמובן שאיפור במידה והרבה אנרגיות של אשה במיטבה…
    התוצאות היו הזויות! כנראה ששידרתי המון סקסג אפיל כי קבלתי 3 הצעות נישואין באמצע החתונה של עצמי…

    מאת: רונה |‏ 4 בספטמבר 2011 | 08:10
  •  כשניצני הפליסה התחילו לפרוח אבל עדיין סוג הבד הנפלא לא היה מוערך כמו שהוא היום ראיתי בחנות אקראית בעירי חצאית מיני מבד פליסה בכתום קורלי בגזרה גבוה.
    התאהבתי בחצאית בשניה שראיתי אותה… רצתי לתא המדידה ושם חיכתה לי הפתעה… החצאית היא בעצם שורט כל כך מקסים!
    רצתי לקופה וקניתי את החצאית הנהדרת…
    כבר יום אחרי לבשתי את החצאית עם גופייה צהובה לימונית ברוח הקולור בלוק והם השתלבו מעולה…
    הוספתי נעלי ניוד ועגילי יהלומים ויצאתי לרחוב קיבלתי המון המון מחמאות ושאלות על מקור החצאית…
    עד היום אני מצטערת שלא קניתי אותה גם בצבעים האחרים שהיו בחנות…

    מאת: שובל |‏ 3 בספטמבר 2011 | 23:59
  • אני בחורה דתיה ובתור שכזאת אפשרויות השילוב מצטמצמות.. המון פעמים אני צריכה לשים חולצת בסיס מתחת לגופיות, שמלות או אפילו סתם חולצות שקופות או פתוחות מדי..
    שלא תבינו לא נכון, אני מאד שמחה להתלבש בצניעות, אבל פשוט צריך לנסות להיות יותר יצירתיים בהרכבת אאוטפיטים כדי שלא ישעמם ושלא אחזור על עצמי..
    ואני בהחלט אוהבת להשקיע בלבוש, אקססורייז ואיפור :-)
    אני זוכרת פעם אחת שעמדתי לצאת מהבית ואמא שלי מסתכלת ואומרת לי:"וואו, איזה יופי!" את צריכה לזכור את השילוב הזה, זה ממש יפה. תרשמי לך על דף בדיוק מה לבשת כי אח"כ את לא זוכרת.." האמת שלא רשמתי אבל אני זוכרת: חולצת פסים עם פפיון שחור גדול במרכז (H&M) , חצאית עפרון שחורה (שאמא שלי מתה עליה כי היא מרזה..)(לורד קיטש ),נעלי עקב שחורות עם אבזם כסף(אן קליין) ועגילי כסף (מגנוליה).

    זה האאופיט האהוב והמיוחד שלי (ושל אמא שלי..)

    מאת: נעמי |‏ 3 בספטמבר 2011 | 23:01
  • אלאדין בצבע אפור בהיר(ממש) עם הדפס פרחים לבנים בסגנון יפני, עם עליונית ארוכה מבד לייקרה עם שרוולים ארוכים צמודים עד הכף יד שמגיעה עד אחרי האחוריים(=]) בצבע חום/אפור שפתוחה מגדימה עם חולצה לבנה חלקה מקדימה שהכנסתי לתוך האלאדין. אני זוכרת שעשיתי גולגול ממש גבוה( עוד לפני שזה נכנס לאופנה) והרגשתי כ"כ מיוחדת…לבשתי את זה עם נעלי מוקסינים אפורות. קיבלתי מלא תגובות חיוביות על הלוק היפני משהו שלי:) האלאדין היה בגיזרה שונה מכל האלה הרגילים, עם שני חוטים באמצע וגומי יותר מסוגנן, לא יודעת איך לתאר:/ קיצרר, תביאו לי את השרשרת!

    מאת: heichalfashion |‏ 3 בספטמבר 2011 | 22:06
  • האאוטפיט הכי מיוחד שהרכבתי עד היום היה מאוד מיוחד בשבילי: הוא היה יחסית פשוט, אבל מאוד אהבתי אותו. לבשתי חולצת משי שעליה ציורים של כלבים קטנים קטנים בצבעי שחור ולבן. לחולצה היה צווארון פיטר פן שחור ויפה. לבשתי אותה עם מכנסיים שחורים ונעלי עקב שחורות. האאוטפיט השלם היה מהמם! קיבלתי עליו תגובות שנויות במחלוקת – חלק אהבו את החולצה המיוחדת וחלק פחות, אבל העניין היה שהיא עוררה דיון, גם אם הוא היה קטן ובין חברים (:

    מאת: שרון |‏ 3 בספטמבר 2011 | 16:43
  •  הייתי בת 12. אני מהדור בו עוד לא היה אינטרנט, ייבוא מגזינים מחו"ל, אלא רק לאישה וכתבות אופנה בערוץ1 של שרי רז ודליה מזור. ר"ל, הדימיון שלי לא הושפע מדבר שקרה בעולם. מאחר שהיה מדובר באייטיז, היו לי עגילים בגודל של הוומבלי ארנה, ורודים עם חרוזים לבנים. בהתאם לעגילים, בניתי אאוטפיט הזוי ורוד לבן, שכלל: סרט תחרה לבן ששימש כעניבה, חולצה ורודה עם צוארון, כפכפים (מעץ, פעם היינו נועלים כאילו) ומכנסים קצרים.אני חושבת שנראיתי כמו חבר מכוכב אחר או כאחותה החורגת של מדונה (כשעוד היתה כוכבת יורו פופ בשלב הטראש). למזלי זה לא תועד או צולם אלא רק נצרב בזיכרון שלי

    מאת: דידי |‏ 3 בספטמבר 2011 | 16:11
  • קודם כל- איזה פרס מושלם, אין על נוריתמי, כישרון מדהים!!!
    לפני שנה קניתי שמלת תחרה שחורה מחנות וינטיגי באיטליה, שמלה משנות ה-50
    בגיזרת A.
    שמתי קומביניזון לבן מתחת,כדי להבליט את התחרה המדהימה.שמתי חגורה שחורה במותן,גורמת כסף ממש על הקו של הצאוור, נעלי עקב שחורת ותיק וינטיג( גם מאיטליה בסגנון טרפז עם רצועה קטנה מעור).
    שעיר אסוף .
    קבלתי הרבה תגובות חיוביות ואמרו שאני נראת כמו אודרי הפבורן, שאני חושבת שזה אומר מספיק!

    מאת: דניאלה |‏ 3 בספטמבר 2011 | 14:20
  •  החיבורים שאני הכי אוהבת לעשות הם חיבורים בין ישן לחדש. בין דברים זולים ליקרים בטירוף. הארון שלי גדוש באין ספור בגדים. אולם פינה מיוחדת יש לי לפריטים אותם סרגה סבתי, עליה השלום, אותה לא זכיתי להכיר. למרות שהפריטים נעשו לפני יותר מ- 30 שנה הם נעשו באיכות ובצבעים המשאירים אותם רלוונטיים גם היום.
    אחד השילובים שעשיתי היה עם עליונית בצבע טורקיז עז, אותה סרגה סבתי. זהו סריג שסרוג בקפידה ומתאים באופן פלאי למבנה גופי. ישנה תחושה כאילו הוא נסרג במיוחד בשבילי. על אף שלא הכרנו מעולם, נראה שהיא הכירה את טעמי האישי ואת מבנה גופי באופן כמעט קוסמי.
    את הסריג המדהים הזה שילבתי עם גינס כחול ומעט משופשף, נעלי עקב בצבע אפרפר- כחול, חולצת בייסיק בצבע אפרפר בהיר עם מרקם עדין ושרשרת ארוכה של מעצבת ובה אבנים בגווני סגול/ כחול/ שחור. השילוב היה הרמוני, מיוחד אולם לא משתדל מידי, משלב בין ישן ונוסטלגי, פרטי בייסיק, שילוב מרקמי בד שונים ופרטי מעצבים. מבחינתי השילוב האקלקטי בין הפריטים, תוך שמירה על משחק מעניין בין צבעים הוא הוא השילוב האולטימטיבי.

    מאת: מורן |‏ 3 בספטמבר 2011 | 11:43
  •  לבשתי חולצה לבנה מבד סאטן עם חצאית גבוהה ממש יפה עם פסים דקים של שחור וורדרד, נעלי בובה שחורות ועגילי פנינה פשוטים. אומנם זה היה ליל סדר נורא קטן כי הדודים שלי עברו לחו"ל וסבא וסבתא שלי טסו לבלות איתם, ככה שנשארנו רק דודים של (+3 בני דודים) וסבתא שלהם (לא מהצד שלנו) אבל בכל זאת קיבלתי מלא מחמאות מכולם, אמרו לי שאני נראית כאילו יצאתי ממגזין. קצת היה לי לא נעים מבת דודה שלי כי לא החמיאו לה ממש… היא התלבשה יפה, פשוט לא מספיק בשביל ליל הסדר… היא לבשה חולצה מכופתרת משובצת בגוונים של חום וג'ינס קצר.

    מאת: אני |‏ 3 בספטמבר 2011 | 11:18
  •   מכייון שאני לומדת בתיכון דתי, כל בוקר עומדת בפני אותה שאלה- מה ללבוש?! אני לא מתפשרת על הסטייל, ובית הספר לא מתפשר על הצניעות (כמה קשה לאהוב אופנה במגזר הדתי! אח, התסכול)… למרות זאת, את השבוע הראשון של הלימודים צלחתי בציון עובר. הצלחתי להרכיב אאוטפיטים מגניבים שעומדים בדרישות הצניעות של בית הספר (חצאית שמכסה את הברך, שרוולים עד אמצע הזרוע), ועדיין לצאת בצורה אנושית מהבית. האאוטפיט הכי מיוחד שהרכבתי היה שמלה צהובה ומקסימה מזארה, שבגלל פשטותה היא נשלחה לתופרת, שהוסיפה לה תחרה לבנה. לשימלה צירפתי קרדיגן קרושה וינטג' שקיבלתי מאימי ושרשרת פנינים (מזויפות. למען האמת, אחותי השתמשה בהן בפורים האחרון). האאוטפיט עמד בסטנדרטים של בית הספר, וקיבלתי המון מחמאות מחברות ומורות.
    זה היה נהדר ללכת בשמלה: היא התאימה למבנה הגוף שלי, הצבע שלה היה מיוחד והיא גרמה לי להרגיש נפלא. ואחרי הכל, זה מה שחשוב.

    מאת: תמר |‏ 3 בספטמבר 2011 | 10:55
  • אצלנו בעבודה אפשר לספור על כף יד אחת את האנשים שמתלבשים יפה (ויש במשרד כ-150 איש…)
    אני נמנית עם אלה שמתלבשים בסדר. אני יודעת שזה לא תירוץ אבל מה לעשות שכשאת מגיעה למשרד ורואה סביבך ג'ינסים וטי שירטס דהויות או מכופתרות מקומטות או מאמץ חיוור ללוק קצת יותר רשמי שבדרך כלל לא מצליח, יוצא החשק להשקיע (שלא לדבר על זה שבמעבדות כולם עם חלוקים לבנים אנטיסטטיים).
    בקיצור, אני לא דופקת הופעות אבל בהחלט משתדלת להיראות טוב.
    האאוטפיט עליו רציתי לספר הוא שילוב שהרכבתי לנסיעה לתערוכה בחו"ל.
    מכנס שחור אלגנט מעט צמוד אבל לא מתפוצץ, חולצה ורודה מכופתרת שהצווארון שלה מציץ מעל בלייזר שחור צמוד מכופתר.
    מגפיים שחורים, שיער פזור עם פן, שרשרת מעט ארוכה עם תליון לבן, עגילי פנינה קטנים צמודים לאוזן.
    ולסיום ביד אחת חבילת דפים ועט וביד שניה את ה-blackberry שלי ממנו אני לא נפרדת.
    כשהסתובבתי בין הדוכנים, הרגשתי אלגנטית אבל לא יותר מדי, סקסית אבל לא יותר מדי. פשוט מה שצריך.

    מאת: שרון |‏ 3 בספטמבר 2011 | 08:40
  • לפני כשנה הייתה בת מצווה לאחותי ולכבוד האירוע קניתי, איך לא, עוד שמלה שחורה יפה מחוייטת שיושבת לי בארון כאבן שאין לה הופכין.
    לפני כמה ימים סיפרתי לאמא על כל מה שתופס לאחרונה וכשהגעתי לג'קט הג'ינס שהזכיר לי את כיתה ה' הנוראית ראיתי את העיניים של אמא מדלקות והיא שלפה לי משפט שכבר חשבתי שהיא לעולם לא תגיד לי:
    "חכי רק רגע" היא אמרה לי, "יש לי לא אחד – אלא שניים!".
    בידיעה שלאמא יש טעם משובח, כזה שיכול להשכיח ממני את טראומות כיתה ה', רצתי אחריה לארון ומשם היא משתה לי ג'קט ג'ינס בכחול קלאסי באורך אמצע-האמה ומחוייט (מאוד s'90)מיותר לציין שהוא כבר נמדדו עם כל דבר אפשרי וזכה במקום של כבוד בארון.

    לארוע שהגיע הצלחתי להפגיז: שמלה שחורה אלגנטית של מאיה נגרי, מעליה ג'קט הג'ינס הכחול עם אורך השרוול הכי נכון כרגע של אמא, נעליים שחורות פשוטות וקישוט שסופסוף התבלט בים התלתלים הגולשים מראשי: סיכה קטנה שמעוטרת ב- תחזיקו חזק – נוצות צבעוניות…

    מיותר לציין שהמחמאות זרמו כמו מים וסיוטי כיתה ה' עברו-חלפו להם.

    מאת: סתיו |‏ 3 בספטמבר 2011 | 03:20
  •  אז ככה אני נשואה אמא לילדה קטנה בת 3 וחצי שהיא הסטיליסט שליי חחחח אבל כןן עים כול הכבוד לגיל היא עד עכשוי לא היכזבה אותי …. ליפני איזה חודש הלחתי לעשות קניות וכאלה לא מצאתי כלוםם והיתי חייבת לימצוא משהו לילבוש כי יש לי יום הולדת ואני צריכה ליהראות 100% עים לא 1000% אז יצא ככה שלא היה לי עים מי להשאיר תילדה אז הלכתי איתה מדדתי 120 עלף דברים לא בלי להגזים מלה בגדים ולא מצאתי ניכנסתי לTNT ואז הילדה אהבה איזה שימלה בצבע כתום כזה וכמו תמיד אני אומרת מה לי ולכתום אבל היא אמרה לי לימדוד ומדדתי ויצא פיצוץ ממש יפה אהבתי השימלה בסטיל שנות 70 קצרצרה ומזה ניראת לא משהוו אבל כשמודדים זה נירה אחרת היתעמתי נעליים חומות על עקב חגורה חומה שרשרת זהבב שבעלי קנה לי ליום הולדת וצמיד דק בצבע זהב עים פן עדין יצא ממש יפה צועק ועדין בו זמנית והכי חשובב כול הקרדיט לילדהה המקסימה שלי…ודרך עגב הרבהה מחמאות עלל הלבוש

    מאת: נסטיה |‏ 3 בספטמבר 2011 | 01:32
  •  טוב אז כולנו מכירים את הדילמות של פורים .. למה בדיוק להתחפש? איזה תחפושת לקנות , מה לעצב לתופרת .. טוב לי בדר"כ יש דילמות אחרות . אמא שלי מאמינה בפורים יצירתי .. להכין ממה שיש בבית תחפושת . בקיצור לאלתר או לבוא בפיג'מה …[= אז לפני שנתיים ממש לפני שהייתי בטוחה שנגמרו לי כל הרעיונות ( ואני מדברת על שבוע לפני פורים !! ) אחרי שהסתכלתי על הארון שלי אולי 200 פעמים בתקווה למצוא משהו מעניין אחותי הציעה לחשוב פשוט . התחלנו להוציא בגדים ,ואולי לא ניחנו בכישרון של להכין תחפושת אבל בהחלט להרכיב אחת . חשבנו על פיראטית – אז לקחתי גופיה פשוטה אדומה , וחולצה ארוכה שחורה עם פסים כסופים יפה מאוד( של אחותי ) שאותה קיפלנו מעל הגופיה , ומעל החולצה שמנו 2 חגורות בטן ( אחת שחורה מאחותי ואחת אדומה מאמא ) שורט ג'ינס שלי ( קניתי מTNT ) גרביון רשת ומגפיים . שמתי בנדנה אדומה( מאמא )שקשרתי על הראש וקניתי בסה"כ עוד מטפחת אדומה – שחורה משובצת לקשור על השורט , כובע של פיראטית וחרב . שמתי הרבה צמידים בצבע זהב ולקחתי רובה צעצוע מבן דוד שלי . והאמת .. יצא ממש יפה !!
    כל השכבה תפרו תחפושות וקנו .. אבל אני הייתי הכי מיוחדת ((:
    http://www.facebook.com/media/set/?set=a.114439508566542.19297.100000014802608&type=1

    מאת: חן |‏ 3 בספטמבר 2011 | 00:58
  •  טוב למען האמת , זה לא כזה אעהאהאהאהעא כמו בכותרת .
    אבל השנה עליתי לכיתה ט', כך שריתי להראות באמת מה אני דרך הבגדים שלבשתי .
    ואני די פאקצתית אפשר להגיד -אבל פאקצה עדינה (ממש עדינה)
    ביקצור לבשתי חולצה בצבע אופוויט ,בעצם גופייה צמודה מבד די טוב יחסית לזבל שמוכרים בחנויות , לבשתי חצאית ורודה עם איזה 20 + כפתורים זהובים עליה שעל אורך החצאית ,שבצעם שומרים שלא יראו לי ת'תחתונים XD
    החצאית היתה גבוהה ,היא התחילה ממתחת לחזה , והמשיכה בעדינות כלפי מטה באווריריות והיתה די מנופחת אבל לא יותר מדי,היא הגיעה עד לפני הברכיים .
    לבשתי נעלי סירה בצבע אופוויט , שמתי אקססוריז מתאימים :
    שרשרת ארוכה בצבע זהב עליו היתה תוספת של מפתח בצבע זהב . והתאמתי עם זה צמיד פנינים שתאם לצבעים של החולצה והנעליים .
    שמתי תיק ורוד ארוך על הצד ,ויצאתי לדרך .
    קבלתי על מחמאות -ומה שהכי הצחיק אותי אמרו לי :"את דומה לקייטי פרי בקליפ של last fridy night" הבנתי למה התכוונו ,אבל לקחתי כמחמאה ,צחקתי ואמרתי תדוה XD

    מאת: בליברית |‏ 3 בספטמבר 2011 | 00:50
  • אחרי שנתיים של שליחות באנגליה חזרתי לארץ עם מלתחה חדשה. למרות שעבדתי באותה חברה למשרדים באנגליה מגיעים קצת, בעצם הרבה יותר רשמיים אז קניתי כל מיני מכנסי בד וחולצות יותר מחויטות אבל ברגוע, בכל זאת ישראלי אסלי. שם הייתי הכי בייסיק שיש רק שפה פתאום הכל התהפך. הגעתי ביום הראשון לעבודה עם מכנס בד עם קפל מקדימה וחולצה מכופתרת מגניבה וממש לא מידי רשמית רק שהיא הייתה בתוך המכנסיים (בתחילת היום) ומסתבר שהטעות הכי גדולה הייתה התיק צד שלי והצעיף. אם יש משהו שהבנתי באותו יום – בארץ רק בנות יכולות להוסיף דברים חוץ מחולצה ומכנס, לנו אסור, במיוחד אם אנחנו חרדים לגבריות שלנו. אני קורא לזה קיפוח אבל מי באמת יקנה את זה?
    אני עדיין חושב שהבגדים האלה יפים אז אני אשמור אותם, מי יודע כשיהיו לי ילדים אולי הם כבר יהיו ווינטג'… טוב עכשיו אני באמת נשמע קצת גייייז…

    מאת: אורי |‏ 3 בספטמבר 2011 | 00:08
  •  אז הסיפור שלי בעצם על כך שתמיד הרגשתי שחברות שלי יותר בולטות ממני, יותר בעלות סטייל ואופנתיות. כאשר רק פגשתי את בעלי לעתיד ויצאנו, חברה שלי הזמינה אותנו לאירוע, אני ידעתי שכל החברות שלי ידפקו הופעה ואני לא אחת שתשים שמלת ערב, אז פשוט שמתי חצאית ג'ינס עד הברך וחולצה שחורה אלגנטית, בלי להשקיע יותר מידי זמן, כשהגעתי לאירוע עם בעלי לעתיד הרגשתי הכי פחות בולטת, הכי פחות מיוחדת בלבוש שלי כי החברות שלי פשוט היו מתוקתקות, אך כשראיתי את המבט של בעלי לעתיד איך הוא הסתכל עלי, כמה הייתי מיוחדת בישבילו, איך כל החברות יסתכלו עלינו וראו איזה יפה אני אפילו בחצאית גינס רגילה ואז הרגשתי שאני מיוחדת ושיחקתי אותה!!! מה שעושה אותנו מיוחדות זה לא הלבוש זה הלב שלנו ואיך אנחנו מביעים את הרגש שלנו לסביבה!!! תאהבו את עצמכן תמיד!!!

    מאת: יולי |‏ 2 בספטמבר 2011 | 23:35
  •  חליפת מכנסיים קצרים עם נעלי עקב. מראה שמאפשר לחשוף עור, ועדיין להייראות אלגנטית. טוויסט קליל ונשי.

    מאת: הדס בן לולו |‏ 2 בספטמבר 2011 | 23:29
  •  כשהייתי קטנה אהבנו אני ואחותי לפשוט על הארון של אמא ולהדס על העקבים שלה בשמלות ארוכות ובבגדים ממיטב אופנת שנות ה 70. היום אמא היא כבר סבתא שמאוד אוהבת בגדים נוחים ואופנה כבר אינה בראש מעייניה. אבל היא יודעת שכל פריט אופנה מעניין אני אשמח לקבל, במיוחד פריטים ישנים שיש מאחוריהם סיפור.
    לפני חודשיים הוזמנתי לאירוע ופשוט ידעתי שאני חייבת להתאמץ. שבוע לפני עשיתי סיבוב בכמה חנויות מועדפות, אבל השלל היה ברצפה. שום דבר לא התקרב לתמונה שהייתה לי בראש. למחרת הזדמן לי להיות אצל אימי היקרה, על ארון הבגדים שלה נתלתה שמלה שחורה קטנה ומהממת, שהמחשוף שלה היה מבד רשת עדין, פשוט אוצר שמגלם בתוכו פיסת היסטוריה, היסטוריה פרטית של אימי יקרה. מדדתי אותה בהתלהבות, היא התאימה לי מאוד אך במרכזה היה חור בגודל של אשכולית, ממנו לא ניתן היה להתעלם.
    אך לא אוהבת וינטאג' כמוני תירתע, קפיצה לתופרת והופה אנו מחפשות בד מתאים לכיסוי החור. החיפושים נמשכו ונמשכו ולבסוף קפצתי אפילו לנחלה.
    בנחלה הגעתי לחנות שמוכרת תכשיטים העשויים משילובים שונים של חומרים (טכסטיל, פורמייקה וכו') ושמתי עיני בשרשרת ארוכה שהתליון שלה נחת בדיוק על החור המעצבן… קרוב אבל עדיין לא בדיוק זה…
    תכשיט כזה יתן עוקץ מעניין לשמלה, אך החור עדיין הטריד אותי…
    כשהגעתי הביתה נזכרתי בחתיכת בד שחור שאמא נתנה לי, בד "קרפ מרוקן"" נעים ויוקרתי. חתיכה קטנה של בד שכמעט זרקתי לפח כמה פעמים… פתחתי את המכונה ותיקנתי את החור בעדינות. זה היה רגע קסום, רגע שהכל מסתייע בו, הכל מצליח. החור נעלם כלא היה. הפרטים הקטנים של השמלה הזוהרת בלטו עכשיו אפילו יותר.
    בערב האירוע התקלחתי, התאפרתי וסידרתי את השיער.
    כשלבשתי את השמלה ידעתי שכל המאמץ השתלם…

    מאת: עליזה |‏ 2 בספטמבר 2011 | 22:38
  •  כמובן שאת המכנס לבשתי עם טופ מהמם מגי'נס, בצורת מחוך, ונעלי עקב קטנות וחמודות , עם אקססוריז של שרשראות זהב נופלות ועדינות וכמובן, שיער אסוף בצורה מרושלת..

    מאת: מורן הרוש |‏ 2 בספטמבר 2011 | 19:42
  •  היי לכולם,

    טוב זה קרה בדיוק לפני שבוע, כשחקרתי את טרנדים חורף 2011, בגלל היותי חובבת מושבעת של סטיילינג והרכבת אאוטפיטים, ובשל היותי סטייליסטית,ראיתי שהמכנסיים בגזרה גבוהה כאשר מהמותן הן מתרחבות עד למטה,חוזרות לאופנה חשבתי מה אנ עושה ומאיפה אני רוכשת לעצמי כזה מכנס, החלטתי ללכת על רעיון קצת שונה ומקורי, והלכתי לביתו של סבי, שכן אפשר להגיד שהוא במידה שלי, ולקחתי לו זוג מכנסי פשתן ארוכים בצבע קרם שהיו בזכרוני עוד מילדות כאשר הוא לבש אותם, והחלטתי " לשפץ" אותם ולעשות להם מייקאובר, ולכן מיד לאחר מכן הלכתי לתופרת המקסימה שלי שהצרה לי אותם במותן והפכה אותן בדיוק לגזרה המושלמת שחיפשתי, כאשר סיימתי אצלה, עברתי בחנות כפתורים ורכשתי כפתור מהמם שיעשה את הסגירה המושלמת למכנס..אני חייבת להודות שזה אחד מזוגות המכנסיים הכי יפים שיושבים אצלי כרגע בארון..

    מאת: מורן הרוש |‏ 2 בספטמבר 2011 | 19:37
  •  היי, אז ככה האאוטפיט המיוחד שלי היה לפני חצי שנה בערך בחתונה של חברה טובה שלי היא הראשונה שהתחתנה ולא היה לי שום מושג בכל מה שקשור ללהיות מלווה
    היא בחרה אותי :) והתרגשתי כ"כ שאין מילים הלכתי ובחרתי שמלה מושלמת שכולה בצבע ורוד בהיר כזה קפלים בתחרה מרנואר באמת הייתה מיוחדת מאוד קניתי נעלי עקב גבוהות בצבע גוף , קניתי עגילים בצבע שחור נופלים ממש מיוחדים ללא טבעות וצמידים מראה הנקי והחלטתי לעשות בייבליס כלי כזה בשיער פזור ממש תכננתי הכל מראש. ליוותי את חברה שלי ביום המיוחד שלה כל היום הייתי רק איתה כולי הייתי נרגשת לאחר שהייתי צריכה להתארגן גם אני הלכתי למספרה עשיתי בייבליס במהירות הספרית שלי החליטה לשים לי סיכות בשיער כדי שהשיער יחזיק טוב לאירוע ואמרה לי להוריד אותן 5 דקות לפני וכך עשיתי 10 דקות לפני שאוספים אותי אני מפרקת את הסיכות וחשכו עיניי כל השיער שלי היה תלתלים קופצניים וקצרים מידי נראיתי מבוגרת ב20 שנה ממש התחלתי לבכות לא ידעתי מה לעשות אבל מהר התאפסתי על עצמי הרסתי את הבייבליס סירקתי את כל השיער החלטתי לעשות בשיער בועגלה ככה לא יראו גם מה קרה וכך עשיתי והחלטתי להוסיף משו יחודי ושמתי סיכת פרח בשיער בצד בצבע ורוד בצבע של השמלה. וזו הייתה הופעה כזו מושלמת…למרות שהאיפור קצת נהרס מרוב הבכי ולא היה לי ממש זמן לתקן אבל ברגע שנכנסתי לאולם שכחתי את הכל ואפילו החמיאו לי כל הערב על המראה :)

    מאת: רחלי |‏ 2 בספטמבר 2011 | 19:08
  •  אוקי אז ככה, אני מאוד אוהבת אופנה ואוהבת לנסות המון דברים תמיד.ואני אפעם לא זוכה בכלום. אני אוהבת המון שילובים, אני תמיד חייבת לשפר את מראה הבגדים עם אקססוריז מתאימים שאני אוהבת.
    האאוטפיט המיוחד שלי הוא-
    שמתי משקפי שמש של ורודות עדינות טייסים כאלה, צמידים בצבעים שונים, צבעי קיץ עם פרחים , לק בצבע אפרסק,על גוון כתום אדום.וצמיד עם פנינים לבנות, שרשרת קטנה של פפיון, ונעלי בובה פסים כחול לבן ושמלה לבנה צמודה עם חגורה כחולה דקה צמה. הוספתי לזה צמיד לרגל ווסט תחרה דק בצבע גוף מתאים.

    מאת: קארין |‏ 2 בספטמבר 2011 | 18:33
  •  אני חובבת אופנה מושבעת, פשוט חייה אופנה אבל בגלל מגבלות כאלה ואחרות אין לי את האפשרות לרכוש מגון רחב של בגדים ואביזרי אופנה, זמן מה הייתי מתוסכלת מכך אבל הבנתי שהבגדים שיש לי עכשיו נחמדים ואפשר לשדרג אותם וליצור אואטפיטים רבים ומדעים גם מבגדים פשוטים למדי. הרי מי ששמח בחלקו הרי הוא ה-עשיר! :]
    יום אחד יצאתי עם חברותי לבילוי שיגרתי והיה לי חשק מטורף להשקיע זה היה לילה חורפי והחלטתי ללבוש טוניקה/ שמלה מצמר בצבע כחול ועיטורים עדינים ובטוב טעם בצבעי כחול ולבן עם גרביון שחור נעלי בובה פשוטות ומעיל שחור באורך הטוניקה כשיצאנו מהאוטו חברותי נורא החמיאו לי והתלהבו.
    בהצלחה לכולם:]

    מאת: אביטל |‏ 2 בספטמבר 2011 | 16:00
  • צירוף המילים "אאוטפיט מיוחד" מיד מעלה לי אסוציאציה מימי כיתה ו' המאושרים.. מוחה הקודח של ילדה בת 12 יכול לחשוב על רעיונות משונים, ואני החלטתי שבא לי להיות מקורית, רתמתי חברה לעניין ושתינו התלבשנו כמו שתי זקנות על ספסל וההיילייט- הספסל שבנינו היה מחובר אלינו. היה אחר הצהריים מצחיק ובלתי נשכח- אין ספק שתגובות הסביבה המופתעות כשהלכנו והספסל מודבק אלינו הצדיקו את המאמץ :)

    מאת: נוף |‏ 2 בספטמבר 2011 | 15:51
  •  חצאית עיפרון צמודה קצת מעל הרך בצבע שחור. מעליה, טוניקה לבנה רחבה בסגנון כפרי עם שרוולים מתרחבים ותחרה קרושה באזור הצווארון. הטוניקה עצמה מתרחבת ומבד כותנה אוורירית, בצבע שמנת. על מנת להפוך אותה למחמיאה לגזרה, הוספתי חגורת מותן שחורה דקה דמויית קטיפה עם תוספת עדינה של שרוך קצר עם פרנזים המחובר לאבזם. סך הכל, אאוטפיט קלאסי ועדין שמתאים לשעות הערב. השרשת הזאת תתאים נהדר לתלבושת, ותוסיף לה בול את הטאצ' החסר. תודה!

    מאת: momo |‏ 2 בספטמבר 2011 | 15:41
  • עד גיל 18 גרתי בארה"ב, בתור ילדה הייתי שמנה מאוד, התביישתי בעצמי ובגוף שלי, הביטחון העצמי שלי היה נמוך וכמעט ולא היו לי חברות. לבשתי רק בגדים רחבים בצבע שחור וניסיתי כמה שיותר להסתיר את עצמי. למרות זאת, אהבתי להסתכל על בגדים ודמיינתי אותי רזה יותר לובשת חצאיות קצרצרות, ג'ינסים, חולצות צמודות… אך משאלתי הגדולה הייתה להיראות נפלא בשמלה מיוחדת, שהייתה של אמי. כמה שבועות לאחר שסיימתי את התיכון, קיבלתי הזמנה לנשף שכבתי (שיחגוג את תחילת הלימודים בקולג'), שיתרחש בעוד כ4 חודשים, רגע לפני שזרקתי את ההזמנה לפח- איך אוכל להעז בכלל לבוא לנשף שאני נראית כך? אבל אז, החלטתי. בעזרת אמי המדהימה, שעזרה לי מאוד, שיניתי את התפריט, עשיתי המון ספורט.. ורזיתי 45 קילו. יכולתי ללבוש כל מה שרציתי.. הרגשתי שהגשמתי חלום. לנשף לבשתי את השמלה שאמי לבשה לנשף סיום התיכון שלה- שמלה מדהימה בצבע סגול לילך ארוכה עם עיטורים ואבני חן קטנות בצבע שחור שמשובצות בה. נעליים שחורות עם נגיעה סגלגלה, שלושה צמידים בצבע חום בהיר, חגורה חומה, עליונית בצבע שחור שהורדתי כשנכנסתי, טבעת זהב, קלאץ' סגול כהה וקשת זהב. אמי איפרה אותי, הסתפרתי והרגשתי פשוט מדהים. כשהגעתי לסיבה הרגשתי שכל העיינים ננעצות בי.. הרגשתי גאווה- דבר שלא הרגשתי מעולם. מילדה שלבשה רק בגדים כהים ורחבים.. זו הייתה אמירה אופנתית רצינית. התגובות היו נפלאות.. הייתי מסמר הערב!
    מאז אותו נשף עברו 5 שנים, עליתי לישראל יחד עם עוד משלחת של ילדים מבית ספרי, שם הכרתי את האהבה שלי- בעלי, אך לא זנחתי את אהבתי לבגדים יפים ולפריטים מגניבים :) אמא שלי, שאוהבת מאוד שרשראות, מגיעה בעוד חודש לארץ ואשמח לתת לה את השרשרת המדהימה במתנה. כמחווה על כך שעזרה לי להשתנות ולהפוך למי שאני היום!

    מאת: שוהם בצר |‏ 2 בספטמבר 2011 | 15:15
  • המקום: מפגש בבית של חברה
    הבעייה: כולנו חיילת שרואות אחת את השנייה כל רגע על מדים ומכאן שכל אחת רוצה להראות הכי טוב על אזרחי, אה… ויש בנים.
    בעייה מספר 2: אני חיילת, שזה אומר שאין תקציב לכלום.
    כבר חשבתי שאצטרך להתפשר על לוק פשוט של גופייה וג'ינס קצר.
    אך ברחוב ז'בוטינסקי על ספסל חבוי היו זרוקים בגדים. עברתי עם חברה טובה והיא הציעה להסתכל בין כל הג'אנק הייתה חבויה מכופתרת שקופה במקצת בצבע חרדל עם צווארון מיוחד במינו שהסתיים במין מעטפת של עניבה.

    הפיתרון: אותה חולצת חרדל
    בתוספת סנדלי שורש מעור בצבא קאמל (מתנה מדודה ליומולדת)
    ג'ינס גבוהה קצר עם גימורים בכתום חום (עוד מתנה מאותה הדודה)
    חגורת קאמל עם אבזם זהב (מהארון של אמא)
    טופ תחרה (20 שקל מהשוק לפני שנה)
    השרשרת האגדית שלי עם הינשוף הזהוב (קסטרו סוף עונה 20 שקל)
    שיער פזור ו…
    אודם אדום.(מאמא)

    הרגשתי מיליון דולר וגם נראיתי ככה. כן זה היה הלוק הפשוט של הג'ינס והחולצה אבל הוא היה משודרג ברמות אחרות.
    מאותו היום כולם החליטו שאני מתלבשת יפה (אפילו הבנים). וגם היום אין מישהו שלא שואל מאיפה לעזאזל החולצת חרדל הזאת.
    ואני מחייכת מבלי לגלות…

    מאת: אילנה |‏ 2 בספטמבר 2011 | 14:46
  • לבשתי טי שרט לבנה ,שהלכתי לחנות הדפסים וביקשתי שיעשו לי הדפס של הסמל
    האייקוני שאנל ויצא מדהים,שחור לבן עם סקיני אפור וקשת לשיער מנומרת עם פפיון
    התגובות שקיבלתי היו איזה יצירתיות בגלל החולצת שאנל שאלו אותי מאיפה ואך,
    על הסרט המנומר אמרו איזה אומץ,ואהבו ממש כי הסרט היה גדול יחסית,זה היה 
    אאוטפיט של ג'ינס וטי שרט אבל משודרג .זה היה יום מלא בתגובות יותר מהרגיל.

    מאת: דניאל |‏ 2 בספטמבר 2011 | 14:42
  • זה היה בבית אורן לפני שנשרף.
    היה חורף וקר מאוד בצפון.
    אבל בכל זאת רציתי להיראות מעט חגיגית ומיוחדת ולהתאים לאווירה של חוות הסוסים שבמקום.

    אז ניסיתי משהו שלא חשבתי שיעבוד! אבל זה עבד!

    גופיית סבא גזורה אפורה, מעלייה סוודר אפור גדול עם שרוולים רחבים מאוד שהם עד המרפק וצווארון נשפך עשיר.
    כדי שלא יהיה לי קר בידיים וכדי לא לתת עוד נפח לגוף שלי, לבשתי חותלות צמר בצבע לבן קרם על הידיים.
    כדי שיהיה יותר מיוחד וחגיגי ופחות קר, הוספתי ווסט שחור עם פין סטרייפס מקדימה ותחרה וקשירת סטן מאחורה, זה הצמיד את הסוודר ונתן לי מראה מחוייט יותר, כאשר מעל לווסט, נשפך הצווארון של הסוודר והעניק מראה רך ונשי יותר.
    מעל כל זה לבשתי ג'קט מחוייט שחור צמוד שבחיים לא ניחשתי שיעלה על השרוולים הרחבים ועל כל השכבות האלו.
    הוספתי סקיני ג'ינס שחור-אפור.
    נעלי עקב בצבע ג'ינס כחול בהיר.
    ובשביל הטאצ' האחרון הוספתי שרשרת פנינים שתרכך את כל הקשיחות.

    התוצאה הסופית כשהייתי בחוץ (אז לא רואים את הווסט והחותלות, אבל כן את הג'קט על כל השכבות):

    http://a1.sphotos.ak.fbcdn.net/hphotos-ak-snc7/307441_10150278766199615_773594614_8008027_8257900_n.jpg

    מאת: אלה |‏ 2 בספטמבר 2011 | 14:27
  • שיער אסוף לגולגול גבוה ופרוע, משקפי שמש גדולים שמכסים את הפנים, חולצת שיפון דקה ונעימה שמתאימה לארץ החמה שלנו (תמיד…), ג'ינס משופשף, נעלי אוקספורד (מההממות!), שרשרת ארוכה ש"נזרקת" על החולצה בנונשלאנט.
    ועכשיו מתחילים המשחקים של הצבעים, אורך חולצה/ ג'ינס בהתאם לעונה, חזייה צבעונית עם נוכחות או גופייה דקיקה שקצת מטשטשת ומסתירה (תלוי לאן הולכים כמובן), צבע השרשרת (למרות שכמעט תמיד זהב הולך) וכמובן גובה הנעל (כי כל אחת חייבת לפחות אוקספורד אחד נמוך ואחד גבוה במלתחה).
    ככה בקלות אני מזגזגת לי ונראית כאילו שונה כל פעם אבל זה תמיד נראה טוב.
    כשבא לי ממש לדפוק הופעה קצת אודם אדום עושה את העבודה.

    מאת: זיוה |‏ 2 בספטמבר 2011 | 14:14
  • זה לא רק כדי לזכות, זה בשביל לשתף בסיפור שלך. יש פה המון סיפורים מעניינים, ולחלק מהאנשים יש באמת כשרון לספר אותם. זה לא רק בשביל הזכייה(למרות שזה נותן תמריץ נחמד אני חייבת להודות..)..
    בהצלחה

    מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) |‏ 2 בספטמבר 2011 | 13:15
  • מה אומר ומה אגיד?
    תשובה מקורית מאוד אין באמתחתי כיוון שאני משתדלת לחדש ולהדהים בכל יום.
    אני אוהבת אופנה ומנסה לשחק ולהעז עד כמה שאני רק יכולה; אם זה שילובים מקובלים פחות כמו ירוק וסגול, אם זה עירוב אקלקטי של סגנונות – כל יום הוא אפשרות חדשה ומהנה.
    ג'ינס קלסי עם חולצה חגיגית מאוד ונעלי עקב, חצאית בסגנון שנות ה-50 וגופיית סבא, שמלה פשוטה ובסיסית עם נגיעות צבע והכי חשוב – להוסיף פריטים שקופים.
    כן, כן, קראתם נכון: עגילים שקופים, שרשרות שקופות ועוד. מתאים להכל ומייחד את המראה שבו בחרתי.

    מאת: רביד |‏ 2 בספטמבר 2011 | 13:13
  • לאחרונה יצא לי שוב לטייל בארונה המופלא של אמי.לרוב אני לא מוצאת דברים מיוחדים שמעניינים אותי יותר מדי,אבל בפעם האחרונה..
    מצאתי שתי חצאיות(גבוהות כמובן),אחת אפורה על מן הדפס פסים מדהים ביופיו לכל אורך החצאית,בגזרת "A" שנראית פשוט מקסים על הגוף!השנייה,חצאית עיפרון "וינטג'ית" שחורה,כזאת שרואים בסדרות כמו "מד-מן".שתיהן בנות יותר מעשרים שנה,ושתיהן מבית המותג הישראלי שכבר לא קיים-"ראש אינדיאני".לאחר שהבנתי שבארונות האלו קבורים אוצרות,ניסיתי את מזלי בארונה של סבתי.ומה אתם יודעים?הצליח לי שוב!שני תיקים של מותג העור האיטלקי "מוסקינו"!!!שניהם מושלמים,שיקים ונוחים ואני משתמשת נון-סטופ בשניהם…ולכן,אני ממליצה לכולכן ללכת ולפשוט על הארון של אמא או סבתא שלכן,זה שווה בדיקה..

    מאת: נטע |‏ 2 בספטמבר 2011 | 12:48
  •  אני באופן כללי מאוד אוהבת ישלובים מיוחדים שלך דברים והולכת אך ורק לפי מה שאני רוצה ולא לפי מה שהולך…כל מה שאני לובשת זוכה להרמת גבה מהצד השני או התפעלות והתלהבות על מה שלבשתי. אני אתן לכם דוגמא. זה לא חוכמה להתלבש למועדון בצורה מיוחדת ובולטת ולכן אני אספר לכם על חתונה של בן דוד שלי שאליה הלכתי. לא רציתי לקנות שמלה במיוחד לארוע. את השיער כמובן סדירתי במספרה, מזה לא היה מנוס(: לבשתי שמלה צמודה שחורה, הוספתי לה מלא צמידים ביד ימין, צמיד ענק ומיוחד ביד שמאל, שמתי כובע קסקט שבתבע כחול ראויל שהתאים מאוד לנעליים, והוספתי עניבה מיוחדת צבעונית במיוחד. כמובן שכשנכנסתי לאולם כולם הסתכלו עלי ומיד התחילו התגובות, מאיפה השילוב, איפה קנית את זה? איך השגת את זה? איזו מיוחדת את…חוץ מהחתן שלא ממש אהב שיש כל כך הרבה תשומת לב שמופנית אליי…(: טוב שלא לבשתי שמלה לבנה…(:

    מאת: סימונה |‏ 2 בספטמבר 2011 | 12:43
  • מה הסיכוי מבין כולן להיבחר??? כבר כמה שבועות שאני מנסה ומנסה ולא הולך אין לי כח לזה יותר יאלה בהצלחה לכולם אני לא משתתפת יותר

    מאת: אני |‏ 2 בספטמבר 2011 | 11:13