סט תכשיטים של שלומית אופיר במתנה

בחום הזה קשה לחשוב איך לובשים משהו מלבד שורטס וגופיה | אבל כדי שלא תוותרו על הסטייל גם ביולי אוגוסט, סידרנו לכן סט תכשיטים שישדרג כל הופעה | רוצות לזכות?

מאת Fashion Forward | ‏ 22 יולי 2011

צילום: מיכאל טופיול

* שרשרת עשוייה פליז בציפוי זהב 24 קראט ופורמייקה
* צמיד עשוי פליז בציפוי זהב 24 קראט
* עגילים עשויים פליז בציפוי זהב 24 קראט ופורמייקה

שווי הסט הכולל – 517 ש"ח

בכל יום שישי נחלק מתנה לגולשים מלאי הסטייל של FF. כל מה שאתן צריכות לעשות כדי להיכנס לתחרות ואולי לזכות בסט התכשיטים המקסים של המעצבת שלומית אופיר, הוא לספר לנו בתגובות מהו סוג התכשיט האהוב עלייך (צמיד, שרשרת או עגילים) ולמה? התשובה המקורית ביותר תזכה את הכותבת בפריטים שבתמונה.

* הזוכה ייבחר בין המגיבים לפוסט עד יום א', 24.7.11, בשעה 12:00
* בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
* את הפריטים ניתן להשיג בחנויות המעצבת – הלל הזקן 10 תל אביב, שבזי 21 נווה צדק תל אביב, ובאתר www.shlomitofir.com

הזוכה בשמלת התותים של המותג פיו פיו מהשבוע שעבר היא הדר שכתבה לנו על הפרי האהוב עליה:

אני נשבעת שהסיפור הבא אמיתי:
טוב אז לפני שבוע בערך נגמרה לי מע' יחסים. ( עצוב, עצוב.. )
ואני מבית אשר ידוע כאוהב ליצ'י מושבע. הבחור לא.
כשכבר הבנתי שהסיפור עם הבחור שלי עומד להיגמר, ובין היתר יצא לפטפט בעבר על זה שאני מאוד אוהבת ליצ'י והוא מאוד לא אוהב – צחקנו בינינו שאם לפגישה הראשונה הבאתי מן קלפי-איסוף של ג'סטין ביבר (כי היסטריית הביברמאנייה הצחיקה אותנו) וזה צעד אדיר להתחלה בינינו, ואם הבאתי דובדבנים להמשך – אז לפרידה שלנו אני אביא ליצ'י…
וכך היה. איך שנכנסתי לאוטו ישר אמרתי לו שעמדתי במילה שלי – הבאתי לו את השקית עם הליצ'י כמחווה. הוא מבחינתו התחלחל, צחק והבין את גודל המעמד. כן. זה עומד להיגמר. כנראה שזה היה רמז מטרים לכך שעתיד להסתיים הקשר. הלוא זה צעד דרמטי, להביא שקית עם הפרי ה…מטורף הזה.
וזה אכן נגמר.
והשקית חזרה אלי.
מיותר לציין שאהבת האמת בין הליצ'י לביני נותרה בעינה. אם הוא לא אוהב את הפרי הזה הוא כנראה לא בשבילי. אני אמשיך לאהוב (תרתי משמע?) …

השאירו תגובה לבטל

לא היה לי עגילים ובאיזה פעם אחת שהלכתי בית מולון עשיתי שם זה היה כוואב ואני חולה על העגילים שליייייייי
מאת: שחר הכוסית |‏ 19 במאי 2012 | 16:11
מהמכייכעגעגי
מאת: משתמש אנונימי (לא מזוהה) |‏ 19 במאי 2012 | 16:09
תמיד מאוד אהבתי תכשיטים, מילדותי. כשרק נולדתי סבתא שלי קנתה לי שתי צמידים מרוקאיים מזהב, ממש אהבתי אותם וסירבתי להיפרד מהם גם כשהתבגרתי. כשגדלתי (והיד שלי גם גדלה, מן הסתם) ההורים שלי אמרו לי שצריך להוריד את הצמידים כי הוא כבר קטן מידי ליד שלי, סירבתי להוריד אותם בתוקף. עד שההורים שלי שיכנעו אותי, ניסיתי להוריד את הצמידים והם לא יצאו, ניסיתי לדחוף אותם מחוץ ליד שלי ועדיין, הם לא יצאו. אמרתי להורים שלי שזה סימן ושלא צריך להוריד את הצמידים, אבל הם התעקשו. פתאום אני רואה את אבא שלי בא עם קאטר, בהתחלה לא הבנתי למה זה, אבל אז ראיתי שהוא בא לחתוך את הצמידים מהיד שלי, כדי שיצאו. וואו, כמה הצטערתי על הצמידים..
כנראה כבר אין צורך להגיד איזה תכשיט מועדף עליי.. אולי הצמיד הזה יהיה חוויה מתקנת..?
עוד סיפור שאהוב עליי במיוחד. תמיד היו מתחילים איתי בחורים ברחוב, זה היה מחמיא אבל באיזה שהוא שלב זה כבר נהיה מעצבן, אז קניתי טבעת שנראת כמו טבעת אירוסים. תמיד כשהיו מתחילים איתי הייתי מראה להם את הטבעת ואומרת שאני מאורסת, ככה גברים היו עוזבים אותי. יום אחד הלכתי לבר עם חברה, כשישבתי על הבר ראיתי בחור מסתכל עליי, והוא ממש מצא חן בעיני. כל הערב הסתכלנו אחד על השניה. עד שפתאום הוא ניגש אליי ואמר לי "תשמעי, את ממש נראית לי מיוחדת, אפשר לקבל את המספר שלך?" אז נענתי בחיוב, הוא הביא לי דף ועט (אלוהים יודע מאיפה הוא שלף את זה), התחלתי לכתוב את המספר שלי ופתאום הוא אומר לי "תשמעי, אני ממש לא בקטע של נשים נשואות. לא ידעתי שאת.. היית אומרת.." באותו רגע ששמעתי את זה ממש צחקתי, והוא היה ממש מבולבל לראות שאני צוחקת. אז הסברתי לו מה הסיפור מאחורי הטבעת. היום, אנחנו נשואים.. אז יש לסיפור הזה סוף טוב
אגב, גם שאר התכשיטים מאוד אהובים עליי. בכלל, אני בן אדם שמאוד אוהב להוסיף אקססוריז בכלל, ותכשיטים בפרט, לאאוטפיט, זה ממש מוסיף.
מאת: איילה |‏ 24 ביולי 2011 | 16:41
התכשיט האהוב עליי הוא צמיד
כשהייתי קטנה הייתה לי סבתא שהייתי אצלה באמת כל היום היינו ממש קשורות,שהייתי בת 5 היא נפטרה והשאירה לי את הצמיד המרוקאי שלה מזהב אמיתי 22 קרט , לא ייחסתי אליו חשיבות כעבור שנה הצמיד כבר לא היה על היד שלי ולא ידעתי איפה הוא כשגדלתי כל כך בכיתי רציתי מזכרת ממנה ולא מצאתי אותו בשום מקום,לילה אחד חלמתי על שמלה שנורא נורא אהבתי כשהייתי קטנה , ובחלום סבתא שלי הופיעה והצביע על הכיס של אותה שמלה והתחילה לבכות לא הבנתי מה זה אומר .. חיפשתי את השמלה עד שמצאתי אותה והצמיד היה בתוך הכיס .. כמובן שהצמיד לא יורד מהיד שלי הוא כל כך בעל משמעות עבורי .
מאת: יובל מוצפי |‏ 24 ביולי 2011 | 16:17
בעיניי אין בכלל מקום לדיון, שרשראות הם התכשיט הכי משמעותי, עם הכי הרבה אימפקט.
מכל סוגי התכשיטים, שרשראות יכולות לשדרג באופן הכי משמעותי את הלוק הכללי, ולמשוך תשומת לב, יותר מכל אקססורי אחר.
לפעמים עם שרשרת יפה ומיוחדת, בעלת 'נוכחות', אפשר ללבוש משהו ממש פשוט, ולהראות מיליון דולר.
אי אפשר להגיד זאת על סוג תכשיט אחר….
בקיצור, שרשראות הם התכשיט המועדף עליי, ואף פעם לא יהיו לי מספיק…

מאת: אפרת |‏ 24 ביולי 2011 | 14:58
אבל לצערי כנראה שהתקופה הזו הסתיימה.
נשבר הלב.
מאת: מירי |‏ 24 ביולי 2011 | 12:00
נכנסתי במקרה לאתר וכשראיתי את סט התכשיטים עברה בגופי צמרמורת ונזכרתי שהיה לאימי את אותו צמיד אחד לאחד ןלפני כ15 שנה אימי ואחותי נסעו לטיול למרוקו והיא מכרה שם את הצמיד מתוך אילןץ כי נגמר לה הכסף ןמאז היא כל הזמן מזכירה את הצמיד היפה שהיה לה וחבל שהיא מכרה ולא היה שווה למכור במכיר שנתנו לה ולהורים שלי יש 20.9 יש יובל לנשואין והייתי מאוד רוצה להפתיע את אימי בצמיד זה יגרום לה לאושר
מאת: איילה ברששת |‏ 24 ביולי 2011 | 10:14
התכשיט המועדף עליי הוא השרשרת יש לי אוסף מרהיב של שרשראות ,
צמידים ועגילים יש לי מעט אבל שרשראות יש לי המון,גדולות מצועצעות ענקיות עם אמירה אני יכולה ללבוש את השרשראות עם טי שרט פשוטה ,גופיה או שמלה ולשדרג כול פריט.
מאת: גלי |‏ 24 ביולי 2011 | 10:11
אני אוהבת מאד תכשיטים. ידוע שהם משדרגים פלאים כל הופעה. כמובן שגם יתאימו לאופי הבגד.
אני מעדיפה שרשרת, כיוון שהיא מוסיפה מאד ומשדרגת את הלוק, גם בחורף וגם בקיץ.
אני אוהבת שרשרת דומיננטית למשל כאשר אני לובשת בחורף חולצה עם גולף. שרשרת ארוכה מאד מחמיאה. בעונת הקיץ למשל, אפשר ללבוש גופייה הכי פשוטה, אבל כשמוסיפים שרשרת מעניינת- כל ההופעה מקפיצה את העין. בהצלחה.
מאת: הדס |‏ 24 ביולי 2011 | 10:04
נולדתי בפרו, ושם נהוג לנקב את אוזניה של כל תינוקת, זמן קצר לאחר הלידה, על מנת לענוד לה עגילים, כך שאפשר לומר שעגילים זה ממש עניין מולד אצלי…
כשהייתי נערה היה לי אוסף עגילים עצום – חישוקים בכל הגדלים והצבעים, עגילים אתניים מעור ומתכת, וגולת הכותרת: אוסף עצום של עגילים בצורת תוכי, מגולפים מעץ, מכל המינים והצבעים. כיום, ממרום גילי (35) ועבודתי הסולידית אני כבר לא עונדת את האוסף ההוא, וכל מה שנשאר לי מאז זה זוג עגילי זהב שקנתה לי סבתא שלי ז"ל, שנראו לי אז מבוגרים ומשעממים, והיום מתאימים בול.
לצערי, כיום, אין לי את הזמן והאנרגיות להקים לי אוסף עגילים ראוי לשמו, ואני מסתפקת בכמה זוגות שקיבלתי במתנה בימי הולדת שונים (ואני ממש אשמח לשדרג את האוסף הצנוע הנוכחי שלי עם הסט המקסים של שלומית אופיר)
מאת: ניבה |‏ 24 ביולי 2011 | 10:01
למה? חוץ מהעובדה שאין לי חורים לעגילים(אני מכינה לעצמי קליפסים) ;)
תמיד הסתכלתי על הבחורות האלה שיש להן שרשרת אחת קבועה שמתאימה להן בדיוק, וחשבתי איזה קונספט יפהפה זה, שרשרת שיכולה להיות גם אלגנטית וגם ליום יום, שכל אחד שמסתכל עליה רואה בה משהו מיוחד, ואפילו יש בה קצת ממה שמגדיר את הבנאדם ("נועה..? הבחורה עם שרשרת הזהב, נכון?")

לדעתי היא גם התכשיט הכי בולט, יותר מטבעות, צמידים…לפעמים אפילו יותר מעגילים.

אגב, ציינתי שהשרשרת המיוחדת שלי, זאת שמתאימה לכל דבר…היא שרשרת המחומשים של שלומית אופיר?! :)
מאת: יעל |‏ 24 ביולי 2011 | 09:48
קצת לפני שאמי היתה בהיריון (כשאני הייתי בבטינה) אמה נפטרה, לאמא קראו חנה ואני כמובן נקראתי על שמה -חן.
לפני 12 שנה בסדר הנקיונת\ות של פסח הגעתי לשידת התכשיטים של אימי ושם מצאתי 2 צמידי זהב מגולפים בעבודת יד יפייפים שאלתי את אמא מאיפה הם ולמה היא לא עונדת אותם אז היא הסבירה שהם של אמא שלה ז"ל והיו לה 7 צמידים ולפני שהיא נפטרה היא נתנה צמיד אחד לכל אחת מהבנות והכלות שלה, לאיעמי היו 2 כי גם של אחותה התאומה של אימי היה אצלה. אני נתמלאתי גאווה כשחשבתי שאזכה לענוד את הצמידים של סבתא. וכך היה, הייתי בת 14 עם 2 צמידים מרשרשים ( שאני רוצה לציין שזה בכלל לא היה באופנה בזמנו אבל לא היה אכפת לי כי זה היה של סבתא חנה שלי שאני מכירה רק מהסיפורים)
היום הם עדיין איתי וכל יום הולדת או חג בעלי יודע שהוא יכול לקנות לי איזה תכשיט שרק ירצה אבל לא צמיד כי כמו הצמיד של סבתא חנה פשוט אין !

נ.ב
יום הולדתי ה26 חל ביום שיש הזה 22.7 אז זו תהיה מתנת יום הולדת נהדרת לזכות בסט המיוחד הזה.
מאת: חן |‏ 24 ביולי 2011 | 09:38
עגילים, עגילים, עגילים… אני אוהבת עגילים!!! מזהב, כסף, גולדפילד, פנינים, חרוזים, קריסטלים.. צמודים, נופלים, קטנים וגדולים… אני פשוט אוהבת עגילים!!!
העגילים היכ יפים שלי הם מזכרת מסבתי ז"ל שאת חיבתי לעגילים ירשתי ממנה.. אני זוכרת שבתור ילדה קטנה הייתי טובעת בין קופסאות התכשיטים שלה, מודדת ומסתכלת במראה, מודדת ומסתכלת במראה.. וכך במשך שעות ארוכות.
אני אוהבת במיוחד את העגילילם הספציפיים האלו כי הם יפים בטירוף אבל בעיקר בגלל…(לא תאמינו).. עדיין יש להם את הריח של סבתי! אני מוכרחה לציין שמכל המזכרות שהיא השאירה לי.. אין אין אין על הריח ובעיקר על הזכרונות הבלתי נשכחים!!! חברות.. תעריכו רגעים יפים עם אהוביכם, לא תמיד הם חוזרים!!!
מאת: אורית |‏ 24 ביולי 2011 | 08:13
הכי אני אוהבת שרשרת, ובייחוד שרשרת מסוימת. מעשה שהיה כך היה: בגיל חמש הייתי בטוחה שאני מאומצת, ולא הועילו תמונות ההיריון של אמי. הדבר נבע כנראה מפינוק יתר ומכינוי ה"נסיכה" שהדביקו לי הדודים. לכן, פיתחתי לי מנהג: לשבת על אדן החלון בדירה הפתח‏־תקוואית הקטנה שלנו ולבהות בכביש בציפייה שיבוא סוף־סוף הנסיך וייקח אותי. כך נמשך הדבר כמה זמן רב, עד שאמי היקרה, שלמדה תכשיטנות בבצלאל, הבטיחה להכין לי תליון מכסף עם דמות הנסיך שלי וסוסו, וכל זאת בתנאי שארד קצת למטה לבלות איתה ועם יתר בני המשפחה. ואכן, כך היה. עד היום, שניים שלושה עשורים מאוחר יותר, אני עונדת את שרשרת תליון הנסיך שהכינה אמי בהיותי בת חמש, ומדמיינת את חיי מעבר לאופק…
מאת: נעם |‏ 24 ביולי 2011 | 07:50
האמת שאם כבר מדברים על תכשיטים אז ללא ספק טבעת היהלום של..אחותי. כל פעם שהיא מורידה לרגע אני מודדת, היא מורידה ואני מודדת. לפעמים זה יוצר מצבים לא נעימים למשל שהם רוצים לצאת מהבית וגיסי נגש לשאול אם ראיתי את הטבעת..(אממ..לא, לא זכור לי)
עד שטבעת היהלום ש ל י תבוא, נראה לי שהסט המהממם הזה יעשה את העבודה.
מאת: רותי |‏ 24 ביולי 2011 | 03:26
מאז שאני זוכרת את עצמי אני חולת תכשיטים מושבעת…הבעיה שאף פעם לא היה לי את הכסף לקנות תכשיט אחד ראוי כזה אמיתי שיהיה רק שלי.כשהתחתנתי קיבלתי כמובן טבעת יהלום(שעד היום אני מפחדת לענוד..שמה..)וטבעת נישואין.ובכך בעצם הסתכמו התכשיטים שלי.המשפחה של בעלי גרים בחו"ל ויש להם דירה בארץ..ריקה מאנשים מלאה בזיכרונות יום אחד נסענו לשם אני ובעלי ההינו צריכים למצוא מסמכים ישנים.אני השתעממתי והלכתי לחפש "אוצרות" תוך כדי שאני עוברת על דברים ישנים ומאובקים מצאתי איזה שקית זבל כבדה שלא הצלחתי להוזיז פתחתי אותה והיתה בפנים עוד שקית קשורה פתחתי אותה ולא האמנתי!!זה היה מפוצץ תכשיטי זהב ישנים של חמותי הכל מאורגן בקופסאות התנפלתי על זה מדדתי ה-כ-ל!!!קראתי לבעלי הוא היה המום כמוני מיותר לציין שהוא הרים טלפון לאמא שלו ושאל אותה אם אני יכולה להשתמש ומה היא אמרה..?היא אמרה:שתהנה בכל אופן אני לא לובשת את זה.ואיזה תכשיט אני הכי אוהבת..?עד אותו הסיפור שקרא לי אהבתי כל תכשיט שהוא העיקר להתגנדר אבל עכשיו אני הכי אוהבת עגילים..ובכן קיבלתי כמה כאלה שווים במיוחד!
מאת: אני |‏ 24 ביולי 2011 | 03:08
מרוב שאני רזה בולטות לי העצמות באזור החזה והצוואר, כולם אומרים לי כמה שזה מכוער..אז שרשרת פוטרת לי את הבעיה, מטשטשת לי את האיזור..ככה שאין מצב שאני יוצאת בלי שרשרת מהבית :)
מאת: שלי |‏ 24 ביולי 2011 | 02:06
אז ככה אני מאוד חובבת תכשיטים מאז ומתמיד…בעיקר תכשיטי זהב.
אני היום בת 22 וכשהייתה לי בת מצווה קיבלתי מאימי שרשרת של מגן דוד מזהב. הבטחתי לעצמי שתמיד אני יענוד אותה ושאני ישמור אותה לנצח.
בשנים הראשונות ענדתי אותה כל הזמן לא הייתי מורידה אותה מהצוואר..אחר כך אהבתי אותה יותר ולפעמים פחות.
בתקופה שלא הקפדתי לענוד אותה יום יום היא תמיד הייתה נעלמת לי..לא הייתי מוצאת אותה ואופ עברו כמה חודשים ואני מוצאת אותה…כל הזמן היא שיחקה איתי חתול ועכבר נעלמת לי לתקופה ממושכת ופתאום היא צצה…עד שהחלטתי לחזור להבטחה שלי ולא להוריד אותה אף פעם מהצוואר וככה היא תהיה שמורה אצלי לנצח!!!
מאת: שירה |‏ 24 ביולי 2011 | 01:42
אני אוהבת טבעות, אפילו מאוד אוהבת… אבל את החשובה מכולן עדיין לא קיבלתי ובגיל 27 אחרי 4 שנים טובות של זוגיות אני עדיין מחכה לה בציפייה ענקית… לטבעת שתביא לי עוד שנים רבות של אהבה ואושר ותסמל בצניעות את ברית העולמים… שבוע טוב לכולן
מאת: עינב |‏ 24 ביולי 2011 | 00:55
מעולם לא אהבתי תכשיטי זהב צהוב, אך ורק כסף או זהב לבן. כבר שנים אני מסתובבת עם טבעת כסף שקניתי בטיול בדרום אמריקה, זוג עגילי זהב לבן צמודים לאוזן וצמיד לולאות מכסף ש"לוויתי" מחברה לפני שנים. זהו סט התכשיטים היחיד שהיה לי. לפני כחודשיים כשחברה טובה שלי התחתנה וחיפשתי תכשיטים קצת יותר הולמים את האירוע, מדדתי טבעת זהב צהוב של חברה וראיתי שזה לא נורא עליי בכלל. באירוע עצמו התאהבתי בטבעת והצעתי לחברה שלי כל סכום כסף שרק תרצה עליו (שילמה עליו 40 ש"ח). כשהיא ראתה כמה אני מתלהבת מהטבעת, ערכה של הטבעת עלה בעיניה והיא "נקשרה" אליה מאוד ולא הסכימה לוותר בעד שום הון שבעולם. יצאתי וחיפשתי לי קולקציית תכשיטי זהב צהוב וקניתי 2 טבעות וזוג עגילים.כשהחברה הזאת ראתה אותם התלהבה נורא ורצתה לעשות טרייד אין עם הטבעת שלה שאני רציתי, חבל שזה היה מאוחר מדי…. הטבעת הזאת יקרה לי מפז עכשיו
מאת: שרה |‏ 24 ביולי 2011 | 00:16
סבתי זכרונה לברכה נפטרה לפני כשנתיים,ובאותו זמן הדודים שלי היו בחו"ל, הם הצטרכו לקצר את החופשה ולחזור במיידי להלוויה. אך הם לא הספיקו לקנות מזכרות ומתנות לכולם,ודודתי הרגישה שהיא הייתה צריכה להביא לנו משהו ולכן היא קנתה לי משהו במטוס. המשהו הזה הוא צמיד ליפוף מעוצב שיכול להיות שרשרת. מעין חוטי עור לבנים עם עלים מצופים זהב. פשוט יפיפה. אחרי השבעה פתחתי את הקופזה מתרגשת ללבוש את הצמיד ו…. הוא היה מסריח ברמות על, פשוט ריח של דגים. ישר סגרתי את הקופסא. זה היה ברור לי שאי אפשר לנשום לידו שלא לדבר על ללבוש. אז פתחתי במבצע>> אווררתי אותו במרפסת רססתי במיטב הבשמים ניקיתי אותו בתכיפות, ולא זה לא עזר. ועדיין לא ויתרתי.חיכיתתי הרבה מאוד זמן (מס' חודשים טובים) והריח יצא והגיעו אין סוף מחמאות!!!!. משתלם לחכות:)
מאת: לירזי |‏ 23 ביולי 2011 | 22:56
לפני כ- 30 שנה, קיבלתי שרשרת, פשוטה ומעודנת מהחבר הראשון שלי.
שרשרת לב שחצויה לשני חלקים, אחד בשבילי ואחד בשבילו.
הייתי בת 20 בערך והתלהבתי מאוד, בזמני לא לכל אחד היה תכשיטים, רק למי שהיה נחשב "עשיר".
ענדתי אותה, עד היום שבו נשבר לי הסוגר, לכן הורדתי אותה, הכנסתי לקופסא קטנה בצבע קרם ושכחתי ממנה, עבר זמן ופרצו לנו לבית, גנבו לי את כל התכשיטים ! חוץ משרשרת הלב הזאת…
אה ו… החבר הזה היה החבר הראשון שלי, ועד עכשיו , 30 שנה, בעלי (-:
מאת: שושי פז |‏ 23 ביולי 2011 | 21:51
הסט הזה יתאים לי בדיוק לחינה שלי שתהיה עוד חודש בע"ה
ומי שמבין יודע שהוצאות של חינה לא מכסים.
אז לפחות את העלויות של הסט המהמם הזה אני אכסה ((:
בבקשהההה
מאת: מורן |‏ 23 ביולי 2011 | 21:28
אקססוריז היו מאז ומתמיד הקטע שלי(מלבד היותי חובבת אופנה מושבעת כמובן). עם זאת, עגילים הם התכשיט המועדף וניתן לומר כי הם קיבלו מקום של כבוד בארון התכשיטים שלי…סיפור שהיה כך היה:
לפני מספר שנים, באחד מערבי הקיץ, טיילתי עם הכלבה שלי בפארק בתל אביב כשאני עונדת עגילי וינטג' מהממים. לאחר ששיחקתי עם הכלבה שלי נוכחתי לגלות כי אחד מהעגילים נפל מאוזני. חיפשתי את העגיל ללא הועיל ואז…אז הצטרף אלי לחיפושים בחור מדהים שפקד כדרך קבע את הפארק אולם טרם יצא לנו להכיר. חיפשנו יחד את העגיל ללא הצלחה ובסופו של דבר אמנם יצאתי מהפארק ללא העגיל אבל עם רומן מהמם וסוחף עם הבחור מהפארק. בחלוף כחצי שנה הרומן הסתיים והמשכתי בחיי עם העגיל הבודד שלי…אני עדיין עונדת אותו מידי פעם והוא תמיד מעלה לי חיוך :) שבוע טוב
מאת: חיה |‏ 23 ביולי 2011 | 19:58
אני אוהבת סט של כול סוגי התכשיטים (עגילים,שרשרת,צמיד) אני חושבת שהכי יפה לענוד סט כי כולם משלימים את כולם ואפשר לבחור סט שמתאים לאופי של אותו בן אדם שעונד אותם נגיד ילדה עדינה תלבש צבעים עדינים ורוד חלש וצורת לב..ילדה "שובבה" תלבש צבעוני צהוב עם כחול וורוד צבעים שלא קשורים..! והתכשיטים יכולים להפוך בן אדם להכי יפה שיש..!
מאת: שלי |‏ 23 ביולי 2011 | 19:51
עגילים הם על האוזניים קרוב לפנים, מוסיפות לעיניים שנותנות מבט , לפה שמנשק ולאף שמריח את הבושם האהוב עלייך.
עושות את הפנים עדינות/שובבות/קלילות/מתוקות ואפילו חוצפניות.
העגילים חוץ מזה שהן מוסיפות להופעה הכללית שלך… הן עושות את הפנים יפות יותר ומי יודע יותר טוב שרק בזכות הפנים אנחנו מתאהבים אחד בשני, קריצה עם עגילים שובבות יכולות לגרום לאהבה ממבט ראשון.
אם תשימי עגילים מי לא יתאהב בך?
מאת: אור |‏ 23 ביולי 2011 | 18:14
כולם כמובן!
עגלים מדהימים ושרשראות מקסימות, צמידים לרגל וצמידים ליד! את כולם אני אוהבת!
לדעתי לכל הופעה יש את התכשיט או התכשיטים שלה! אם זה ביחד או לחוד כל אחד מסוגי התכשיטים יכול לשדרג את המראה בשנייה!
מאת: שובל |‏ 23 ביולי 2011 | 18:01
אין לי ברירה אלא להודות שלא בדיוק התברכתי בגזרה מושלמת ומעוררת קנאה. כן, כן מה לעשות? אני נמוכה עם כתפיים רחבות והבטן, איך לומר? מעט רופסת. אבל יש לי שני יתרונות בולטים שאותם אני מכנה בחיבה ימין ושמאל. צמד העופרים שלי מככב בגאון בכל האאוטפיטים שלי ובזכות השרשראות, הבנות זוכות לסטיילינג שמגיע להן. השרשרת הנכונה לא רק עושה את הלוק אלא יכולה לגרום לי להראות גבוהה יותר, צרה יותר וכמובן, להסיט את תשומת הלב כלפי היתרונות הבולטים. אין עוד אקססורי או תכשיט שיכול ליצור אפקט שכזה ולכן, תמיד אשאר נאמנה לשרשראות, חברותיה הטובות ביותר של האשה.
מאת: הדס |‏ 23 ביולי 2011 | 17:50
שרשרת, עגילים, צמיד…איזה כיף לנו הבנות שיש לנו כל כך הרבה אפשרויות ! :) אבל ביננו מי רוצה להראות כמו איזה עץ חג מולד, מכוסה מרוב כל הקישוטים.. אם הייתי צריכה לבחור תכשיט אחד בלבד לענוד זה תמיד יהיה עגילים, מהסיבה הפשוטה שזוג העגילים הנכון יכול לעשות את כ-ל העבודה: אין צורך להתאפר אם העגילים גדולים וצבעוניים גם ככה. וגם שמלת כותנה חלקה תראה באחת הרבה יותר שיקית עם העגיל המושקע הנכון. having a bad hair day? אספי את כל הבלאגן בשיער לקוקו גבוה או ב"אבו-עגלה" וענדי עגילים צמודים לתנוך, אך בוהקים למרחקים..
בקיצור אני מעדיפה לבחור בתכשיט אחד שהוא עגילים כי הוא פשוט יכול "להאיר" לבחורה את כל הפנים :)
מאת: דפנה בלוסטוקי |‏ 23 ביולי 2011 | 17:28
אני גרה בבית שאן ובעיר שלי לא ניתן למצוא תכשיטים מיוחדים כמו שאתם מפרסמים, בחודש הבא יש לי אירוע חשוב שאני חייבת למצוא את התכשיטים המתאימים להופעה שקניתי חפשתי שרשרת ועגילים מיוחדים שאוכל לענוד אותם ושיתאימו להופעה שלי ולא התלהבתי מכל מה שראיתי עד כה ואלה בדיוק מתאימים לי,זה מה שאני אוהבת ומחפשת שיהיה מיוחד ואיחודי, החולשה שלי זה תכשיטים אני אוהבת לקנות ולהיות הראשונה עם הטרנד החדש…!
מאת: שלומית |‏ 23 ביולי 2011 | 16:44
שרשרת מושלמת יכולה לעשות הופעה שלמה .
הלכתי לחתונה של אחות של האקס עם ג'ינס כהה טישרט לבנה ושרשרת מושלמת של קרן וולף! כסיפרתי עם מה אני הולכת החברות הרימו גבה ואמרו שזה לא מכבד את המעמד (נו כולה אחותו הקטנונית). ואזז כשהגיעו התמונות הכתירו אותי כמינימום מלכת הסטייל של הבסיס!! מיותר לציין שהייתי הכי יפה בחתונה המשעמנמת הזאת?!
מאת: ליטל |‏ 23 ביולי 2011 | 15:48
אז מסתבר שההפרעה הזו עם העגילים התחילה בגיל מאד מאד מוקדם… סבתא שלי מספרת (עדיין) לכולם בכל הזדמנות, איך בגיל 5 שאלתי אותה בת כמה היא, ושהיא ענתה לי (69), השבתי בחדווה שהיא מאד מבוגרת ובוודאי תמות עוד מעט, ועל כן אני אוכל לקבל את עגילי הזהב שלה עם האבן טורקיז…לטענתה, חזרתי על זה יותר מפעם אחת…
אבל, רצה הגורל, ותשוקתי לעגילים חיכתה זמן מה. ליתר דיוק, 18 שנה, עד ליום הראשון באוניברסיטה. יכול להיות שזה היה המסר מאימי (הפולניה כמובן)כל אותן שנים על איזה סוג בנות עונדות עגילים, וסיפורי האימה על כמה שזה כואב (שעושים לך חורים באזן בפולניה…).
למעשה, מה ששבר את החשש היה זוג העגילים הכי מושלם שראיתי בטיול אחרי הצבא בארגנטינה. הייתי חייבת לקנות אותו, וידעתי, שאחזור לארץ, יהיו לי עגילים ויהיה מה. ואכן, ביום שלפני פתיחת סמסטר א', עזרתי פעמיי עם החבר דאז, והלכנו לחנות צו'קומוקו שיעשו לי עגילים.
מאז, ועד היום, לא היה יום שלא ענתי בו עגילים, ובלעדיהם – אני מרגישה כמעט ערומה.
אגב, סבתא שלי (שתחיה), כבר הבטיחה לי את העגילים מזמן מזמן…
מאת: שחף |‏ 23 ביולי 2011 | 15:44
האמת שהתשובה די פשוטה. מדובר בטבעת הנישואים שלי ולא זה לא רק בגלל הסיבות המובנות מאליהן- על אף שהיא מהווה סמל לאיחוד אהבה עם בן זוגי מזה חמש שנים ישנן גם סיבות נוספות.
הטבעת שלי היא טבעת דקיקה עשויה זהב לבן שלאחר החופה הוספו לה 17 יהלומי נקודה. אני כל כך אוהבת את הטבעת, שלמרות שמעולם לא ענדתי טבעות מרגע ששמתי אותה על ידי לא הורדתי אותה (גם לא במקלחת), כיוון שהיא סימן לפעם הראשונה שהלכתי באמת ובתמים אחרי הלב שלי ובחרתי את מה שאני אוהבת. על אף שכולם אמרו שזהב לבן אינו באופנה ושהיא לא מהווה טבעת נישואים אופיינית- בחרתי בה כיוון שהיא מעדנת את ידי ונותנת לי להרגיש מיליון דולר. בכל פעם שאני מביטה אל היד שלי ומרגישה בה זה מחמם לי את הלב. עכשיו גם אתם יודעים למה…
מאת: מורן ראובני |‏ 23 ביולי 2011 | 14:43
אמא שלי לא ענדה את טבעת הנישואין שלה במשך שנים כיוון שהשמינה והטבעת כבר לא עלתה לה על היד.
כאשר חלתה בסרטן לפני חמש שנים החלה בטיפולים שגרמו לירידה דרסטית במשקל והטבעת מצאה את מקומה בחזרה על היד.
לפני כחודש אימי נפטרה לאחר מאבק ממושך וקשה מנשוא במחלת הסרטן.
מצבה החמיר ואשפזו אותה בבית החולים ולאחר שלושה ימים נפטרה…ביום שבו אושפזה דודה שלי אמרה לי להוריד לה את הטבעת מהיד כיוון שנתנו לה נוזלים והיד בטוח תתנפח. הורדתי לה את הטבעת מהיד ובאופן ספונטני ענדתי על היד שלי בלי לדעת שזו המזכרת האחרונה שתישאר לי מאימי.
מאז אותו יום בבית החולים הטבעת לא ירדה לי מהיד ויש לה משמעות וחשיבות אדירה בעיניי ובטוח שגם בעייני הדורות הבאים שלי…
מאת: לינוי |‏ 23 ביולי 2011 | 13:54
כחובבת תכשיטים התחלתי לפני מספר שנים גם להכין לעצמי כל מיני תכשיטים חביבים (וכמובן גם פשוטים להכנה..). אני אוהבת מאוד תכשיטי זהב עם אבנים מיוחדות, אוהבת לשדרג את ההופעה עם איזו שרשרת בולטת או זוג עגילים צבעוני למשל. אך יש לי איזו שרשרת ישנה שיש לה משמעות קצת אחרת עבורי..
לפני כמה שנים עברה על משפחתי תקופה קשה מבחינה בריאות, כלכלית ונפשית. בנוסף לכל זה, אני אישית עברתי תקופה שחורה ולא קלה של דיכאון. כל תחנה בחיי נהרסה או נפגעה וזה נראה כאילו אין לזה סוף. אבל יותר מכך אני זוכרת את נקודת האור בתקופה הזו – אבא שלי היקר מכל קנה לי שרשרת זהב עם תליון עדין של חמסה. שרשרת שתשמור ותגן עליי. אבא שלי האמין, ועדיין מאמין, שהחמסה הזו שומרת עליי מימים רעים שכאלה ומרות שחורות. מאז ועד עכשיו השרשרת הזו תמיד איתי – אם היא לא על צווארי (מה לעשות, לא לכל לבוש היא מתאימה..) אז היא בארנק או בכיס שלי ואין סיכוי שאצא מהבית בלעדיה.
מבין כל התכשיטים העדינים, הבולטים, הצבעוניים, הגדולים והקטנים – לשרשרת הזו יש משמעות עצומה עבורי והיא הכי יפה בעולם בשבילי. מבחינתי היא מסמלת את ההצלחה של משפחתי לעבור את התקופה ההיא ויותר מכך – את הקשר המיוחד שלי ושל אבי ואת מתנת ההגנה שלו עבורי…
מאת: מיכל |‏ 23 ביולי 2011 | 12:47
בגיל 23 טסתי לראשונה לחו"ל, לממלכת האופנה איטליה. בתור חובבת אופנה מתחילה באותם ימים התבוננתי באיטלקיות היפהפיות ושמתי לב שכל אחת מהן עונדת לפחות טבעת אחת על אצבע כף הרגל. בארץ מנהג זה לא היה מקובל או נפוץ באותם הימים והתרשמתי מאוד. החלטתי שמה שטוב לאיטלקיות טוב גם בלבנט וקניתי לי טבעת עבה ועגולה בצבע אפור כהה והתחלתי להסתובב איתה על כף רגלי (הימנית דוקא). כשחזרתי ארצה זכיתי לתגובות רבות ומשונות אולם מסתבר שזה תפס וראיתי יותר ויותר בנות עונדות טבעות על כפות הרגליים (אולי גם הן ראו בחו"ל או על תיירות בארץ…). מאז זה "נתפס" ואני תמיד הולכת עם 2 טבעות-אחת בכל כף רגל. רק בחורף אני מורידה אותן כי לא נוח עם הגרביים והנעליים הסגורות. זהו התכשיט האולטימטיבי בעיני-לא צריך להתאים לכלום כי מתאים להכל, נותן טוויסט לכף הרגל (ביחוד עם לק מושקע) ולא צריך להוריד ולשים כל יום מחדש-הוא תמיד שם!
מאת: ניבה |‏ 23 ביולי 2011 | 11:48
מאז שאני זוכרת את עצמי עד גיל 20 הייתי כוססת ציפורניים כרונית.. משהו מטורף. כבר לא היו לי ציפורניים וזה היה מזעזע. סבתא שלי תמיד הבטיחה לי שאם אני אפסיק, היא תקנה לי טבעת זהב.. אבל כמה שרציתי טבעת (ולהפסיק לכסוס) פשוט לא הצלחתי. עד שהחבר הנוכחי שלי לפני 4 שנים הצליח לשכנע אותי להפסיק. פשוט ככה! יום אחד החלטתי שזהו. אחרי כמה חודשים כשהציפורניים כבר צמחו, סתבא שלי קנתה לי את הטבעת המחיוחלת ועד היום היא לא יורדת לי מהאצבע! כל פעם מזכירה לי שהפסקתי את ההרגל המגונה הזה ושאין דבר העומד בפני הרצון! היום הציפורניים שלי כבר ממש ארוכות ומטופחות (פיתחתי אובססיה ללק- עוד אקססורי שאני מכורה אליו) וכבר אנשים שואלים אותי אם הציפורניים אמיתיות!! ולכן האקססורי שלי הוא הטבעת הזאת כמובן שעכשיו אני תמיד מודדת טבעות בהנאה צרופה ורק רוצה עוד ועוד שישתלבו יפה עם הציפורניים הארוכות שלי.. :)
מאת: ענבר |‏ 23 ביולי 2011 | 08:26
כול חיי התמודדתי עם חזה נורא בולט וזה יצר לי הרבה בעיות עם גברים שהייתי איתם במערכות יחסים. כול חולצה ששמתי החזה נורא בלט וכול יציאה פשוטה עם החבר הפכה לסיוט שגברים הסתכלו עליי הוא טען שזה בגלל המחשוף. לפני 3 שנים פגשתי מישהי עם בעיה דומה והיא סיפרה לי על שיטה מאוד פשוטה להשים שרשרות נורא עבות וקצרות שיהיה בערך באזור החזה וככה החזה מכוסה ע"י משהו שיקי ומעוצב. ומאז אני שמה שרשראות ממש עבות. תודה
מאת: ליטל |‏ 23 ביולי 2011 | 03:04
כל מי שמכיר אותי יודע שיש לי חולשה לאקססוריס ותכשיטים, מכל הסוגים והגדלים, זהובים וכסופים, עם יהלום או בלי(עדיף כמובן עם)-קשה באמת לבחור אחד, תמיד נרצה את כל החבילה.
אבל כמו שאומרים, לא תמיד מקבלים את מה שרוצים. ולכן החלטתי להתרכז בטבעות.
לא כי אין לי שרשראות עגילים או צמידים, נהפוכו, יש ויש, הבעיה היא שעד היום (24 שנים), לא הייתה לי אף זוגיות יציבה ובטח שלא כיוון לחתונה, ואחותי שקטנה ממני בשנה מתחתנת לפני-הקיץ! אז מאחר ואף אחד לא מתעניין בהיקף האצבעות שלי החלטתי לפנק את עצמי ב4 טבעות לכל יד, שאף אחד לא ידאג,
וביום ההולדת יתרכזו בהשלמת הסטים.
אמרתי כבר שהסט הזה מדהים?!
מאת: נועה חכים |‏ 23 ביולי 2011 | 00:44
בקיץ הכיפי במסיבה או בים את רוצה שידעו שאת כאן!
זוג צמידים שמרשרש בעדינות עושה את העבודה בקלות :)
מאת: מריה |‏ 23 ביולי 2011 | 00:04
יום ראשון – ה 17 לחודש, היה יום מיוחד !
לחבר שלי היה יום הולדת ובנוסף חגגנו את יום השנה השני שלנו ביחד… (כן, התחלנו לצאת ביום הולדת שלו.. :) ).
יום ראשון תוכנן מראש כיום מלא אהבה, שמחה ואושר ותכננו לצאת יחד ליום כיף בספא ולהמשיך משם להירגע בצימר בצפון..
לאחר שנרגענו לנו בספא מפנק ושובר שיגרה נסענו לצימר בצפון..
כשהגענו לצימר (שהיה מדהים ביופיו.. מקושט במאות וורדים אדומים – הכי רומנטי בעולם..!! ) היה מונח בדלפק הדלק לצימר תיבה מלאה בוורדים ובתוכה הונחה לה קופסה, כאילו זה היה המקום הטבעי שלה… וכאילו היא צמחה לה בין הוורדים וחיכתה ש"אקטוף" אותה..
פתחתי את הקופסה ובתוכה חיכה לי סט שכולו אהבה – שרשרת מדהימה , צמיד עוצר נשימה ועגילים עדינות ויפות (ממש הטעם שלי כאילו הייתי שם כשהוא בחר את זה ואמרתי לו – "את זה אני רוצה" והצבעתי על הסט הזה )
בתוך כל הסט הזה היה חסר טבעת וברגע האחרון שחשבתי שזה כבר לא יקרה….
חבר שלי הכניס את היד לכיס והושיט טבעת מהממת כרע ברך והציע – "התנשאי לי?"
ואני עניתי – "עם טבעת כזו – ברור שכן !!!!".
ומיום ראשון הסטטוס השתנה מ- אין א ריליישנשיפ תו- אינגייג' !!!!!!
אז תפרגנו בסט המדהים הזה כמתנת אירוסים קטנה !!! :)
מאת: חן |‏ 23 ביולי 2011 | 00:01
אני ותכשיטים זה סיפור אהבה מגיל צעיר. אני מאוד אוהבת תכשיטים ותמיד מחפשת משהו מיוחד ולכל תכשיט יש סיפור משלו. לפני שנה וחצי התחתנתי עם בחיר ליבי והיינו בטיול בפראג בעיר שאני חלמתי להיות מגיל צעיר. בעלי קנה לי סט של שרשרת ועגילי סוורובסקי אשר היו מתנה לכבוד הנישואים שלנו. הסט היה כל כך מיוחד ועם כל כך הרבה משמעות כי גם התחתנו, גם הגעתי לעיר שרציתי להיות בה ועוד עם בעלי האהוב וסט מהמם שקשה להוריד אותו, וכאשר אני שמה אותו אני תמיד נזכרת ממי הסט, לכבוד מה קיבלתי אותו ועד כמה הוא יפה. אהבה שלי לתכשיטים היא גדולה אך תכשיט עם משמעות זה הכי חשוב. והאבה הכי גדולה שלי היא כמובן לבעלי שעשה אותי מאושרת וגרם לי להרגיש כתכשיט יפה ומיוחד.
מאת: יולי |‏ 22 ביולי 2011 | 22:06
התכשיט האהוב עליי הוא מה שנקרא Friendship bracelet, שזה צמיד חברות שמלווה אותי עוד מכיתה ב'. אני והחברה הכי טובה שלי, קנינו אחד לכל אחת והוספנו לו תליונים קטנים שמסמלים את החברות שלנו.
בתקופת החטיבה, התפצלו דרכנו כי למדנו בבתי ספר שונים, עדיין שמרנו על קשר, אבל כמובן שזה לא היה כמו פעם..וכששתינו עלינו לתיכון, גילינו שאנחנו לומדות יחד, וששתינו שמרנו את אותו צמיד ! החברות שלנו עכשיו חזקה יותר מתמיד, אנחנו מתראות כל יום ומדברות על הכל, והכל הודות לצמיד ששמר על החברות הזאת גם כשהיינו רחוקות אחת מהשנייה.
מאת: שרית מששה |‏ 22 ביולי 2011 | 21:30
אני כבר שנים חולמת להתחתן(: ולרבל טבעת עם יהלום ענק במרכזה….אני בעד אהבה כמובן…אבל בינתיים אני בלי אהבה, בלי טבעת יהלום אבל כן עם טבעת מתוקה ממשהו שנראה כמו כסף..עם דמוי יהלום במרכזה…אני בוהה בה לעיתים קרובות ומדמיינת איך אני עונדת אחת כזאת אמיתית מבעלי(: …אני ממש אשמח לסט הזה! הוא מדהים…
מאת: רינת |‏ 22 ביולי 2011 | 20:34
אפשר לאהוב אותו, אפשר לסלוד ממנו, אבל אי אפשר להתעלם ממנו קטן נקודתי ומנצנץ. בעיניי זה מקסים.
מאת: לי |‏ 22 ביולי 2011 | 19:59
אז ככה… זה היה בשנת 78 בערך שאימי היתה בת 16 ההורים שלה החליטו לקנות לה תליון זהב עם האות הראשונה שלה באנגלית לאמא שלי קוראים אסתר, אתי וכותבים את זה באנגלית עם E בהתחלה כנראה שההורים של אמא שלי שהגיעו מפרס ולא ידעו כל כך אנגלית הסיקו שA זה האות ההתחלתית באנגלית וככה זה בעברית ולכן הם התבלבלו קצת והכינו תליון ממש יפה ומיוחד עם סילסול כזה ( קשה לי להסביר על הסילסול אם היתה אפשרות לא הוסיף תמונה זה היה הרבה יותר קל חח) בקיצור הטעות התגלתה רק אחרי שזה היה מוכן אימי מספרת שהתרגשה לקבל את המתנה וכאשר היא גילתה אותה היא לא הבינה את פשר האות חחח לאחר הסבר מההורים היא הבינה ולא היה לה נעים לתן אותן… היום אני עונדת את התליון הזה וכל פעם ששואלים אותי מזה אני מנסה להסביר בקצרה..אגב הסילסול הזה שדיברתי עליו קודם גורם לאות להיראות כמו M ולי קוראים מעיין לכו תבינו!
:-)
מאת: מעיין ברכה |‏ 22 ביולי 2011 | 19:13
בקיץ הכיפי במסיבה או בים את רוצה שיידעו שאת כאן!
זוג צמידים שמרשרש בעדינות עושה את הזו העבודה בקלות :)
מאת: מריה |‏ 22 ביולי 2011 | 19:01
לסבתא החורגת שלי הייתה טבעת מדהימה שהיא ענדה כל הזמן… הטבעת הייתה עם אבן כחולה באמצע ויהלומים קטנים מסביב, ממש אצילית ויפה כמעט כמו טבעת האירוסין של קייט מידלטון..!! כמובן שישבתי במשך זמן רב לאמי על הווריד הראשי שתלך ותבקש אותה ממני (אחרי הכל- סבתא חורגת , זו לא אותה תחושת נוחות כמו עם סבתא אמיתית), ולאחר זמן מה אמא שלי ניגשת אליי בשיא האדישות ומבשרת לי כי הסבתא הציעה לה אותה בנימוס לאחר שאמא שלי החמיאה לה עליה, ואמא שלי העיזה להגיד לא..!! למה? כי לא היה לה נעים.. אז לאחר חפירות מסיביות נוספות אמי הלכה לסבתא שלי בראש כפוף ובבושה וביקשה לחזור בה מתשובתה הקודמת..סבתא שלי עשתה לה פרצוף והורידה את הטבעת (כנראה הספיקה להתחרט בזמן הזה..) אמא שלי חזרה אליי והביאה לי את הטבעת כאשר בליבה בטח אומרת לעצמה שאולי פחות הייתה צריכה להתעקש ללמד את הילדה הקטנה שלה להשיג בכל מחיר את מה שהיא רוצה.. באותו ערב כולי רועשת ונרגשת מתלבשת ולקינוח שמה את הטבעת המ-ו-ש-ל-מ-ת! ויוצאת למועדון… בכל תמונה שצולמתי איכשהוא הייתי צריכה "לסדר" את השיער כדי שיראו את הטבעת בתמונה.. לאחר מספר לא מבוטל של דרינקים , מורידה את המבט לבדיקת נוכחות והופ! הטבעת לא עליי!! אבדה כלא הייתה! ככל הנראה כששטפתי ידיים והורדתי אותה… את הפרצוף המאוכזב והמיואש של אמי אתן יכולות לדמיין… אז על עוגמת הנפש שנגרמה לי אני חושבת שמגיע לי סט תכשיטים מהמם כזה… זה אומנם לא ה-טבעת, אבל זה בהחלט מפצה מספיק! :)
מאת: קייט מידלטון Wannabe |‏ 22 ביולי 2011 | 18:50
התכשיטים האהובים עלי הם עגילים,
כי כשאני מסתובבת בעיר ונוזלת מרוב חום, זה הסוג תכשיט היחידי שלא מציק לי.
האוזן לא תתנפח כמו האצבעות ועגילים גם לא ידבקו לגוף כמו שרשרת.
בקיצור אקססורי נטול גינוני שרב ;)
מאת: הגר_ו |‏ 22 ביולי 2011 | 18:15
האקססורי האהוב עלי הוא השרשרת.היא פשוט הכי קרובה ללב פיזית וגם נפשית.. השרשרת יכולה לשדרג לי כל סיטואציית "אין לי מה ללבוש" ל"וואו נטלי איזה מדהים התלבשת היום!" שלא נדבר על זה שהיא תמיד עוטפת את הצוואר ולפעמים זה הכי קרוב לחיבוק שיש לי. אין לי חבר? לא נורא, לפחות יש לי שרשרת ואפשר להמשיך לחיות.
השרשרת גם מדגישה את האיבר האהוב עליי בגוף (או היחיד שאני לא שונאת)- עצמות הבריח שלי, הנה איבר שלא יכול להשתנות לא משנה כמה קאפקייקס אני אבלוס בסופ"ש של בכי על חיי האהבה האבודים שלי.
בקיצור, לגוף וגם לנפש שרשרת היא האקססורי הכי שווה אם לא ה-.
מאת: נטלי |‏ 22 ביולי 2011 | 18:14
בשנים האחרונות הבנתי שכל אחת צריכה מלבד תכשיטים רגילים שיש עליה לשיפור המראה, תכשיטים עם סיפור ומשמעות… אז לי יש כמה כאלה:
1. הראשון והכי חשוב הוא סט מפואר של שרשרת, עגילים וצמיד של מיכל נגרין. מיכל נגרין זה לא הסגנון המוביל אצלי בכלל אבל הסט הזה היה שייך לחמתי שנפטרה במפתיע, כחודש לפני חתונת בנה(גיסי.את הסט הזה היא קנתה לאירוע. בתום השבעה, חמי העביר לי את הסט הזה כדי שאענוד אותו בחתונה כדי שנרגיש שהיא שם. אני זוכרת את היום שהיא קנתה אותו ואת האור בעיניים שלה וזה אחד הזכרונות האחרונים שנשארו לי ממנה.
2. טבעת האירוסין שלי : שבעלי בחר לבד והרים הפקה שלמה ומרגשת כדי להציע לי נישואין. הטבעת הכי יפה בעולם.
3. טבעת הנישואין…כי אין מעמד מרגש מזה לקבל תכשיט.
4. סט של שרשרת ועגילים מזהב עם יהלום קטן ועדין שבעלי קנה לי לחינה ואני עונדת ומרגישה שהם מביאים לי הרבה מזל וכוח.

אז כל אחת צריכה לשאול את עצמה, מה התכשיט עם המשמעות שיש לי?
מאת: ליז |‏ 22 ביולי 2011 | 17:57
האקססורי הכי חובה לדעתי זה עגילים. לעולם לא תמצאו אותי מחוץ לבית ללא עגילים זה פריט חובה….בכל מצב גם אם זה יהיה סתם יציאה לים או לערב עגילים משדרגים כל מראה…והאמת אין לי ממש תשובה מקורית פשוט חושבת שבתור מישהי שמאוד אוהבת אופנה יש לי אהבה ענקית לעגילים נראה לי שאני כבר יכולה למכור לחנויות…בכל מקרה מאוד אהבתי את הסט מה שאני בטח לא אוכל להרשות לעצמי…פשוט מהמם
מאת: רחלי |‏ 22 ביולי 2011 | 17:08
אויש כבר ממש מאוחר! היסטריה.. להגיע בזמן לעבודה..
שטיפת פנים,צחצוח, מקלחת.. מממ.. מה נלבש? או. קיי. מצאתי (ערימת בלגן על המיטה..), איפור ועכשיו תכשוט.. ע-ג-י-ל-י-ם רגע איפה הבן זוג של זאת? ולזאת נפלה אבן.. לא, כסף לא יתאים כאן.. וצמוד נראה אנמי מדי.. או, מצאתי פרפקט! עכשיו, כשאני לבושה באמת, ניתן סוף סוף לתת ספרינט.. אחרי הכל כשהבוסית תתעצבן לא אוכל לנמק לה- "פשוט הייתי צריכה למצוא את הזוג המושלם.."
מאת: נעמי |‏ 22 ביולי 2011 | 16:47
קיימים מגוון רחב של סוגי תכשיטים והיוקרתיים ביותר אלו התכשיטים המעוטרים ביהלומים ואלו העשויים זהב, למרות מחירם היקר של התכשיטים הללו מספר גדול של בני אדם ברחבי העולם רואים לנכון לרכוש אותם, לרוב בכדי להעניק אותם כמתנה לבן אדם אהוב. מתנה שמגיעה בצורת תכשיט יקר תמיד תתקבל בברכה בעיקר אצל בת או בן הזוג שלהם אנו נעניק את התכשיט, ידוע הרי שהקלישאה הנפוצה אומרת כי נשים אוהבות תכשיטים.

למרות האהבה המרובה לתכשיטים בקרב רוב גדול באוכלוסיה לא כולם יכולים להרשות לעצמם לרכוש תכשיטים יקרי ערך העשויים זהב ומעוטרים ביהלומים נוצצים, לכן, כיום ניתן למצוא תחליפים ותכשיטים דמויי זהב, קיים זהב לבן או ציפוי זהב שניראה יוקרתי מאוד ועושה את העבודה בצורה מושלמת. בנוסף לכך, לא כולם אוהבים תכשיטים שצבעם זהוב ולאותם אנשים קיימים מגוון תכשיטים העשויים כסף. הכסף הוא חומר חזק ועמיד מאוד וצבעו ניראה יוקרתי, מה גם שמחירם של תכשיטים מכסף הינו מחיר שווה לכל כיס וזול מאוד ביחד לתכשיטי זהב יקרים.

אם כן, הביקוש הגדול בתחום התכשיטים יוצר מגוון רחב וכיום ניתן למצוא חנויות ורשתות תכשיטים שבהן ניתן למצוא כמעט כל עיצוב שאותו אנו נבחר וכאשר חנויות התכשיטים בקניונים מציעות לנו מחירים גבוהים במיוחד ומבחר לא גדול, ניתן למצוא באינטרנט חנויות וירטואליות שבהן ניתן לרכוש תכשיטים לכל מטרה ואירוע, ולרוב מחירם של התכשיטים יהיה זול יותר ברשת, הדבר העיקרי שאנו נצטרך לבדוק הוא האם החנות אמינה והאם התכשיט באמת מכיל את המרכיבים שאותם אנו הזמנו, הרי ידוע שבתחום של תכשיטים קיימות המון פרצות וישנם הרבה זיופים, בנוסף לכך, כאשר אנו רוכשים תכשיטים בין אם בחנות רגילה או וירטואלית, חשוב לדאוג כי אנו מקבלים אחריות על המוצר שקנינו וכדי שהאחריות תהיה בעיקר על תיקונים.
מאת: נועה אדי |‏ 22 ביולי 2011 | 16:47
לא אהבתי תכשיטים בכלל,עד שקבלתי שרשרת לחברות הראשונה שלי, תכשיטים, הם החברים הכי טובים שלי ולמעט בעבודה{אחות} כל הזמן פושטת ועונדת תכשיט ואפשר לומר שזה הפטיש שלי, אז נו למי מגיע סט במתנה אם לא לי, אהה ותודה מראש.
מאת: סימה |‏ 22 ביולי 2011 | 16:45
ללא ספק התכשיט היקר לי ביותר שאותו אני לא מוכנה להוריד בעד שום דבר אחר זו טבעת שקיבלתי מסבתא שלי לפני כמה שנים, טבעת מזהב אדום רוסי עם שתי אבנים שהאמת אני לא יודעת מה הן.
הטבעת נגנבה מסבתא שלי כשנה לפני שנפטרה ואחרי זה מצאו אותה אצל המטפלת שהייתה לה והעבירו לי אותה כירושה, מאז היא לא יורדת לי מהאצבע ועברו כבר כמעט 5 שנים.
מאת: אנה |‏ 22 ביולי 2011 | 15:50
אני הכי הכי אוהבת ללכת לחנות/דוכן ולהעביר מבט בזוגות העגילים שיושבים שם ומציצים עליי,זוגות זוגות,כמו בתוך תיבת נוח ענקית ומרהיבה..לבחור לי את הזוג שנראה הכי מאוהב מבין כולם, וכשהוא כבר שלי, כשאני מתכוננת לעבודה או ליציאה, לענוד את זוג העגילים החדש שלי,בדגש על הזוג, ולהנות מתחושת הצמד,הזוגיות הנפלאה ששוררת בי למשך היום…זה נותן לי תחושה של שניים,תחושה של איזון,וכמובן שבמבט אחד עלייך זה נראה כאילו נוסף לך "איבר" מעניין ומהמם לפנים!
" שְׁנַיִם מִכֹּל, תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ, זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ."
מאת: קרן יפה |‏ 22 ביולי 2011 | 15:38
הסט מדהים ומיוחד והאמת הוא ישתלב לי יופי עם שימלה שבדיוק קניתי התשובה לא מקורית אבל אמיתית אין כמו אקססוריז יפה מושקע ובעל נוכחות לשידרוג הבגד .
מאת: סימה אביטן |‏ 22 ביולי 2011 | 15:37
אני אוהבת ללא כל ספק לענוד שרשראות מכל הסוגים ואני מתאימה לי לכל יום שרשרת לפי מצב הרוח ןלפי הדרישה באותו היום:
שרשרת מכסף, זהב, שרשרת מגן דוד, שרשרת עם קמעות, שרשרת עם אבני חושן, שרשרת עם השם שלי, שרשרת עם המזל שלי, שרשרת פנינים, שרשרת לאירוע, שרשרת ליום, שרשרת לדייט, שרשרת שקיבלתי לבת מצווה, שרשרת ירושה מסבתי, שרשרת מיוחדת ליום הולדת, שרשרת נגד עין הרע, שרשרת לזיווג, שרשרת לפרנסה טובה, שרשרת לשמירה, שרשרת להגנה. השרשרת מנצחת בעיניי ומשרה אווירה טובה, חזקה, עוצמתית ומלאת אנרגיה.
מאת: מאיה |‏ 22 ביולי 2011 | 15:33
האקססוריז האהוב עליי הוא עגילים. כמה קטנים ונחבאים, ככה מלאי שיק. ברגע של השראה משחקים קצת עם השיער, מעבירים אותו לאחורי האוזן בנונשלט, והוא כבר עושה את העבודה, מקפיץ את ההופעה ונותן לכל הלוק מראה פיין.
עגילי טורקיז, מקפיצים כל חולצה בצבע ניוד, ועגילי פנינה קטנים נותנים קונטרה לLBD.
מומלץ!
מאת: מירי |‏ 22 ביולי 2011 | 15:32
שאפשר לצוות לו עגילים עדינים ושרשרת מינימליסטית. לרוב מתקבל מראה אלגנטי, קלאסי-מתוחכם.
אני חובבת תכשיטים גדולה,עגילים, צמידים, שרשראות, טבעות, הכל בכל מכל… תמיד יוצאת מתוכשטת או מצויידת באקססוריז, אבל מיד כשאני שבה מיציאה אני 'פורקת מטען' במגירת המטבח. המגירה כבר זכתה לשם 'קופסת תכשיטים' (-:

לצערי, מישהו חמד לו את הצמיד היפה ביותר שלי, צמיד ירושה, פריט וינטאז' אמיתי העשוי מזהב 18 קראט. יום אחד הוא פשוט נעלם מהמגירה, ועודני מבכה את חסרונו. הלוואי שאזכה וארגיש מפוצה במקצת…
מאת: מישהי אחת |‏ 22 ביולי 2011 | 15:30
יש לי עגילים מאז שהייתי ממש קטנה עוד מגיל הגן. כל ילדותי הייתי מאוד "טוםבוי" והיה לי שיער קצרצר והמון פעמים אנשים התבלבלו וחשבו שאני בן (דבר שמאוד העליב אותי). למרות זאת העגילים שלי עודדו אותי, תזכורת תמידית לעובדה שאני בת. כבנאדם שלא נוהג להתגנדר בתכשיטים בכלל, תמיד יהיו עלי עגילים.
מאת: דניאל |‏ 22 ביולי 2011 | 15:20
סוג התכשיט האהוב עליי הוא ללא ספק טבעת.יש לי עשרות טבעות והרבה מהן גדולות בדרך כלל בצורת חיה(נחש,ארנב,סוס ועוד),גולגולות או סתם אבן ענקית.יש לי אצבעות מאוד קטנות ככה שאני לפעמים גם יכולה לענוד כל מיני טבעות ילדותיות שנשים בגילי (27) לא היו מעיזות או פשוט לא יכולות לענוד. רוב הסובבים אותי מתחלחלים מזה אבל במקרים הנדירים שאני בלי טבעות אני מרגישה עירומה וחשופה. האובססיה שלי כל כך קשה שאני אפילו מנסה לשכנע את הארוס שנקעקע את טבעות הנישואים שלנו כי אני לא רוצה שטבעת הנישואים תגביל אותי בבחירת הטבעות:-).
מאת: אירלין |‏ 22 ביולי 2011 | 15:14
אחד הפריטים היפים שהוצגו באתר! מחמיא, ייחודי ומתאים לבעלות שיער קצר וארוך.
הכי שיק לענוד את התכשיט עם גופיה בצבע עור וגינס קצר כהה,הכי סטייל!!!
מאת: מורין |‏ 22 ביולי 2011 | 15:14
שרשרת יושבת על הצוואר בצורה מושלמת לדעתי, על כל אישה ואישה גם על המלאות.לדעתי שרשראות הן האביזר הבולט ביותר לעין, כלומר אם אלבש עגילים צמיד ושרשרת ביחד, אנשים ישימו לב לשרשרת.
שרשראות הן האביזר הנשי היפה ביותר לדעתי וכמה שיותר בולט וגדול כך זה יותר מושך עניין למשל לעומת עגילים שאותם ניתן להסתיר בכך שאני מפזרת שיער למשל.
מאת: אני |‏ 22 ביולי 2011 | 15:13
יש לי שרשרת זהב פשוטה, נופלת, ובמרכזה, בלב ליבה אבן סיטרין שמסביבה ציפוי זהב. את השרשרת הזאת אני הכי אוהבת שבעולם. לא רק בגלל שקיבלתי אותה בירושה מאמי הנהדרת אלא שיש בשרשרת הזאת משהו מסתורי, אפיל כזה כמו כדור בדולח קטן . לא משנה מה אלבש היא תמיד תודגש. אם אלבש בגדים עצובים וקודרים ניתן יהיה מיד להבחין כיצד הסטרין משנה צבעו מצהוב לחום עגמומי ואם ארגיש בעננים ואלבש חולצה בהירה הסטרין יבהיק וינצנץ כמו זהב, ואין עין שלא נתפסת בה ואין מי שלא שואל מהיכן ניתן לרכושה, ואני עונה (בחיוך מעט ערמומי) שאין לי מושג מהיכן היא נקנתה- היא ניתנה לי במתנה. אמא, תודה אין ספק כי זו מתנת ירושה נהדרת גם לדורות הבאים.
מאת: חן |‏ 22 ביולי 2011 | 15:10
חיוך!
ייחודי לכל אחת ואחד,
מאיר את הפנים ואת היום,
תמיד מחמיא ומשדרג את ההופעה.
פותח דלתות…
מאת: רביד |‏ 22 ביולי 2011 | 14:54
עגילים כשנעים בחוץ- כי ברגע שנעים והשיער מפוזר, משהו מנצנץ בין התלתלים ומקבל ברק מהשמש שגורמים לנצנוץ שמלווה את החיוך.
עגילים כשקר בחוץ- כי ברגע שחם והשיער אסוף בגולגול מרושל, עגילי השנדליר משדרגות את המראה ומעניקות לו את מראה ה"לא התאמצתי אבל אני נראית נפלא".
עגילים לצוואר ארוך- עגילים ארוכים שמעניקים לצוואר מראה יוקרתי
עגילים לפנים קטנות- עגילי חישוק שגורמים לפנים הקטנות להיות הדבר הכי מתוק שיכול להיות.
עגילים למראה ילדותי- כי מי לא זוכרת את העגילים הראשונות שלה-עגיי פרח עם אבן קטנה שהיו תמימות- כמו הגיל.
עגילים בהתאם לאופנה- וינטאג'? עגילי כפתור עגולים.
עגילים לערב רומנטי- עגילי פרח אדומים, עם גלוס אדום- הפנים הכי נחשקות בעיר.
ובשורה התחתונה- העגילים הם האקססורייס של כל אישה,
לא סתם לבת הים הקטנה היו עגילי צדף שדיברו והזכירו לה כל הזמן כמה היא יפה-
כי העגילים נמצאות על איבר השמיעה, ומי לא רוצה שצמד המילים "את יפה" יעברו דרך צמד עגילים מדהימים?
מאת: שירן מור |‏ 22 ביולי 2011 | 14:53
כשהייתי בכיתה ג' סבתא רבא שלי נפטרה..בקושי הספקתי להכיר אותה אבל ידעתי תמיד שהיא הייתה אישה מיוחדת,רוחנית שכזו.
מס' שנים לאחר מותה כאשר גדלתי התחלתי להתעניין בקופסאות התכשיטים של אמי ויום אחד החלטתי לחפש אחרי זוג עגילים שיתאים לי,בעקבות העובדה שיש לי רגישות באוזניים אני יכולה לענוד אך ורק זהב אמיתי..כשפתחתי קופסא בצבע אדום גיליתי בתוכה עגילים בצבע זהב ועליהן מין ציור של יונה התאהבתי בהן מייד והחלטתי לבקש מאימי רשות לענוד אותן באופן תמידי.
אמא אמרה לי שאלו היו העגילים של סבתא רבא,והיא נהגה לענוד אותם עד יומה האחרון (גיל 103) עכשו אני עונדת אותם..בתקווה לחיים ארוכים כמוה :)
מאת: אנאל |‏ 22 ביולי 2011 | 14:31
תמיד שנאתי תכשיטים, כאילו תמיד אמרתי כזה מה אנשים מוצאים בשטויות האלו והכי חשוב זה בגד ולא התכשיט ועכשיו אני לא יודעת מה תקף אותי אני פשוט מעריצה תכשיטים!!! הכל- צמידים, עגילים, שרשראות כל מה שיש. המחשבה שלי עכשיו הפוכה לגמרי-הבגד זה מה שיושב אבל התכשיט הוא שמביא את הטאץ' האחרון ומביא לפיצוץ של הופעה.
השנה הזו אספתי אוסף רציני ביותר של תכשיטים וש לי תכשיטים מדהימים שמשדרגים את ההופעה ומעניקים לה משו מיוחד
ואי אני אשמח לזכות בתכשיטים האלו הם מדהימים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
מאת: נתיאה פיצ'חזה |‏ 22 ביולי 2011 | 14:25
התכשיט שאני הכי אוהבת הוא עגילים- הסיבה לכך ככל הנראה מגיעה מהילדות שלי..
כשהייתי בת 3 בערך אמא שלי עשתה לי חורים באוזניים והבטיחה לי שבסיום אקבל גלידה.. בזמן שאמא שלי קונה לי את הגלידה אני משחקת עם העגיל החדש שלי באוזן ומסובבת אותו כי הוא היה ממש צמוד.. בעודי עם עיניים אדומות מבכי שהיה לפני 10 דקות שעשו לי את החורים, אמא שלי מוסרת לי את הגלידה האמריקאית שוקו וניל- העגיל הקטן הרפואי נפל על קצה הגלידה ועד שהספקתי לקלוט מה קרה לקחתי לק ענק ובלעתי את העגיל.. לאמא שלי לקח כמה שניות לקלוט מה קרה ואז הגיעה ההיסטריה- קופת חולים וכאלה…. חיכינו כמה ימים עד שהעגיל יצא- אני מניחה שאתם מבינים באיזו דרך..:) וכיום 22 שנה אחרי זה אני עדיין מכורה לגלידה אמריקאית וחולה, אבל פשוט חולה על עגילים! :))
מאת: שנינה |‏ 22 ביולי 2011 | 14:22
תמיד הייתי ילדה שמאוד מחוברת לצד הנשי שלה..
מגיל קטן אני מטפחת את עצמי,ומשתמשת בבשמים מאוד יקרים,בקרמים איכותיים,באיפור, וכו'..
לא תמיד הייתי בטוחה בעצמי, ולרוב, אני מרגישה חסרת בטחון לגבי המראה שלי.. שאני עונדת עגילים, אני חושבת, שאני נראית אחרת, אני מרגישה יותר ביטחון,"יותר אישה"… טבעות אני לא אוהבת, כי יש לי אצבעות גדולות חח, וזה קשה למצוא טבעות שעולות לי על האצבע, חוץ מהזהב שקונים לי..
לכן, כל פעם שאני יורדת למרכז הקניות, אני חייבת לקנות לי זוג עגילים ..
שתהיה לכם שבת שלום ומבורכת ( :
מאת: חן |‏ 22 ביולי 2011 | 14:12
למה?
עגילים יכולות להיות הכל… עדינות זעקניות, גדולות וקטנות, הן יכולות להיות ארוכות וקצרות, יפות או מכוערות…. לוקח שנים למצוא את העגיל המתאים ביותר.. אבל כאשר את מוצאת אותו את מרגישה אושר.. כי זה גומר את ההופעה, נותן את הנגיעה הקטנה הזו שמשלימה הכל..
אבל מה לעשות,
אני אישה,
ובטוח..
דעתי תשתנה במהרה…
מאת: נעה |‏ 22 ביולי 2011 | 14:10
טוב, אז זה מתחיל ככה: עד לא מזמן כמעט ובכלל לא היו רואים עליי תכשיטים, מבלבד עגילי הזהב שלי והצמידים המרוקאיים של שתי סבתותי שתמיד עליי…ואז גם הגיעה הטבעת של אימי מימי ילדותה, שאותה היא העניקה לי, ובנוף לכך טבעת שהיא קנתה לי ליום הולדתי ה-18.
אף פעם לא הייתי מהבנות האלו שמחליפות תכשיטים לכל אירוע, או אפילו סתם כך, מעולם לא חיפשתי להבליט את עצמי…אבל השנה זה השתנה כאשר חברה טובה שלי החלה לדרבן אותי לרכוש עוד ועוד שרשרות כחלק ממסע הקניות שלנו…
ומאז אין פעם שאנחנו לא קונות לעצמנו לפחות שרשרת אחת כל פעם. ואני, שבחיים לא השקעתי במחשבה של מה לענוד על הצוואר, מוצאת את עצמי כל פעם מחדש לפני שאני יוצאת מהבית, מתלבטת איזו שרשרת היא המתאימה ביותר…….
אז כך שאפשר לומר שאת הערך של הצמידים, העגילים והטבעות שקיבלתי מאימי/סבתותי, הוא בלתי ניתן להחלפה, אך מצד שני אני מפצה על כך בעזרת משחק עם השרשרת שבהחלט משדרגת את ההופעה
מאת: רינה |‏ 22 ביולי 2011 | 14:03
התכשיט האהוב עלי ביותר הוא ללא ספק טבעות!!
וכמה שיותר גדולות אם אפשר..
אני לא יודעת מאיפה זה בא לי…אבל מאז שאני קטנה אני אוהבת טבעות משוגעות…
בזמן האחרון יכלתי יותר לממש את אהבתי..כי נכנס טרנד האובד סייז ועכשיו כמעט בכל חנות אפשר למצוא טבעות גדולות לטעמי..
אני חושבת שטבעות גדולות זה התכשיט המושלם לכל מצב.. גם לאירועים חשובים וגם ליומיום.. ותמיד תהיה הטבעת שתתאים, אם זו טבעת יהלום קטנה, עדינה ועשירה.. או טבעת גדולה עם חרוזים כסופים שמשדרגת כל שמלה ובמיוחד שמלה שחורה קטנה.
בקיצור.. טבעות משדרגות כל הופעה (אם יודעים לשלב אותן נכון ולא להפריז..)
ואני ממש לא יודעת איך הייתי חיה בלעדיהן!! :)
מאת: רויטל חסיד |‏ 22 ביולי 2011 | 14:01
היי בנות =]
אז התכשיטים שלדעתי הכי אהובים עליי אלו הן השרשראות, יש משהו יותר יפה? יותר מושך את תשומת הלב משרשרת יפה? אם זו אחת ארוכה שנשפכת על שמלה או איזה ענק מרשים לעורר את תשומת הלב…
אין עוד פריט כזה.
עכשיו, אם הייתם שואלים אותי את אותה שאלה לפני 4 שנים, כנראה שהייתי אומרת משהו אחר בתכלית. אבל לפני 4 שנים, הכרתי את אהבת חיי בכיתה בה למדתי, היום כבר שנינו אחרי צבא, החיים האמיתיים מחכים לנו על הסף, אין דבר יותר מפחיד מזה אה?
בכל מקרה ביום הולדתי ה-18, הראשון שחגגנו יחד, הוא הגיע לביתי, וקוספאה (הבורסה לתכשיטים…!!!) בידו. מיותר לציין שהתנהגתי למופת כמו ליידי, כדי להסתיר את ההתלהבות המשוגעת שעברה עליי באותם רגעים. פתחתי את הקופסה ואני מגלה שרשרת זהב, בעלת תשעה לבבות, המסמלים את תשעת החודשים שלנו יחד… מאז, אין רגע שהיא לא עליי, מזכירה לי את האהבה ששומרת עליי, גורמת לי להתייחס להכל בפרופורציות, כי כשיש אהבה כזו בחיים, הכל מתגמד מולה.
מאת: דנה |‏ 22 ביולי 2011 | 14:00
כמעט כל אישה או נערה אוהבת תכשיטים. אבל מה לעשות, לא הכל מתאים לכולן.
לכל אחת גודל אצבע שונה ובגלל זה לא כל הטבעות מתאימות לכל האצבעות.
לא לכל אחת חורים באוזניים ובגלל זה לא כל העגילים מתאימים לכל הנשים.
לכל אחת גודל יד שונה ובגלל זה לא כל הצמידים מתאימים לכל הידיים.
אבל כן תודה לאל לכל אחת יש צוואר שעליו היא יכולה לענוד כל שרשרת.
ואני בטוחה שמי שתזכה בסט המהמם גם אם אין לה חורים באוזניים או שמה לעשות היד שלה קצת גדולה מידי או קטנה מידי לצמיד עדיין תוכל להסתפק בלענוד את השרשרת המקסימה, וכן, אני מקווה שזאת תיהיה אני (-:
מאת: טל |‏ 22 ביולי 2011 | 13:38
בטו באב שנה שעברה ציפיתי לקבל מתנה מחבר שלי , חשבתי שאחרי רמזים אינסופיים על שרשרת יפה שראיתי הוא יקנה לי אותה , אחרי ארוחה, דיבורים ונשיקות הוא הוציא מהשקית את המתנה המיוחלת כאשר פתחתי את הקופסא נגלו לעיני זוג עגילים, הסתכלתי בשוק ולא האמנתי חשבתי לעצמי מה "הרמזים" באמת היו רמזים והוא כל כך גבר ולא מבין "רמזים" ברורים כאלה… ולפני שהספקתי לומר משהו הוא אמר "השרשת תפריעה לי להסתכל על הצאוור היפה שלך ולעומת זאת העגילים גורמים לתנוחי האוזניים שלך להיראות סקסיים יותר" צחקתי וקיבלתי את המתנה באהבה למרות שאחר כך קניתי לי את השרשרת:)
מאת: אביטל |‏ 22 ביולי 2011 | 13:35
מגיל צעיר הייתי מגונדרת מדי לסביבה שלי. סביבה כפרית. פשוטה. צנועה. מעט סגפנית. ואני, ילדה עם אוסף תכשיטים מאולתר בקופסת נעליים ישנה.
בגיל חמש לערך, לקחתי את אמי לעיר הגדולה והסמוכה, טבריה, וביקשתי (מה שלא היה נפוץ במחוזותינו כלל) לחורר את אוזניי. לא הייתה מרוצה ממני באותן השניות, שלוו בדקירה כואבת, אך כה מתוקה עבורי. הסתכלתי במראה – שני לבבות זהב זעירים עיטרו את אוזניי. הבחירה העצמאית הראשונה שלי. הילדה הראשונה בגן "זית" עם עגילים. ועגילים אמיתיים, כן, כן – לא מדבקות.
מאז ליקטתי עוד ועוד עגילים לאוסף. חלקם עבודת יד שלי, שנעשו בחוג לעשיית תכשיטים בקיבוץ בחופשים של גיל-העשרה. מחרוּזים, מפימוֹ ופלסטיק.
אהבתי לתכשיטים לאורך השנים לא קיפחה "אגפים" אחרים במשפחה – טבעות, שרשראות, צמידים, שעונים, קשתות וסיכות ראש… כל תקופה בחיי מקושרת ומקושטת בזכרון בפריט כזה או אחר.
גם היום, נושקת לשלושים, אני עדיין ילדה מגונדרת בסביבה כפרית. מגדלת ומטפחת אוסף נאה שלא מפלה בין חרוזים לכסף וציפוי זהב, בין עתיק למודרני, בין ישן לחדש.
אני פשוט נהנית ואוהבת את כולם. את כל המשפחה.
מאת: לֹטם |‏ 22 ביולי 2011 | 13:26
אני סובלת מחום בצורה קיצונית, לא רק שחום הגוף שלי גבוה מהממוצע, אני מתחילה להזיע אחרי 2 מטר של הליכה, האצבעות שלי בידיים מתנפחות, דבר שגורם לי לא להסתובב עם טבעות בקיץ, ועם השרשראות זה עסק. ולכן עגילים, כמעט מכל סוג, צבע וגודל זה תמיד עדיף בעיניי כי כך אין סיכוי שזה יפריע לי. וסיפור על צמיד: לפני כמה שנים חלמתי על צמיד מדהים של מעצבת ישראלית ידועה, צמיד שעלה בערך 700שח, וחסכתי והלכתי לקנות אותו דווקא באוגוסט של אותה שנה. הייתי כולי מרוצה (זה היה ציפוי זהב אדום), ובמשך הקיץ החלטתי שלא משנה מה אני מסתובבת איתו. בתום הקיץ החל לרדת הציפוי מבפנים (מרוב הזעה שלי) ואני התבאסתי לגמרי על המחיר ועל הצמיד. (אותו סיפור *לא למדתי* קרה לי עם טבעת של עוד מעצבת ישראלית מפורסמת שהציפוי ירד לחלוטין! שוב, טבעות בקיץ ואני לא מסתדרות :)
ולכן – עגילים, עגילים ועגילים!
מאת: אור ז. |‏ 22 ביולי 2011 | 13:15
עגילים מהסוג הזה, יכולים להציל את טיפת הכבוד העצמי שנשארה לי בקיץ הישראלי החם והמהביל,
כשאני יושבת באיזה בר קיצי פתוח על הים, על כוס גוורץ או יין רוזה קיצי מרענן
אבל לצערי הלחות מנצחת את הבריזה והורסת לי את התסרוקת והשיער נדבק לי למצח ולעורף,

אז אני אוספת את השיער גבוה גבוה, ברישול סקסי או בקטע הדוק ומוקפד
ומצרפת זוג עגילים גדולים ושיקיים שיחזרו לי את הנשיות וימלאו את החלק שחסר (אחרי הכל, מי לא מרגישה במיטבה בשיער פזור?!)

וכהוכחה שימו לב לכל הכוכבות על השטיח האדום,
הן יכולות לבחור בלוק מנימליסטי ולוותר על תכשיטים
אבל אף אחת לא תעיז להיתפס בשיער אסוף וללא עגילים!
מאת: ירדן |‏ 22 ביולי 2011 | 13:15
סוג התכשיט האהוב עלי ביותר הוא תכשיט שעובר בירושה
לא חשוב אם זו שרשרת, אם זה צמיד או אולי עגילים
תכשיט עם הסטוריה וסיפור מאחוריו תמיד יעניק לעונדת אותו הרגשה מיוחדת
תכשיט שעובר במשפחתי תמיד יהיה יחיד במינו, קרוב ללבי ויזכיר לי את האנשים החשובים באמת
מאת: Tal |‏ 22 ביולי 2011 | 13:14
קצת בנאלי ואולי נדוש-
זוג עגילים שהיו של סבתא שלי, שרדו את המלחמה ואני זוכרת מילדותי שהיא תמיד ענדה אותם. עגילי זהב אדום ארוכים עם אבן סגולה-ורודה בצורת טיפה
כשקצת גדלתי העגילים עברו לאמי שכמובן ענדה אותם בשמחה :)
לפני כ4 שנים העגילים היפהפיים עברו אלי ולא ירדו מהאזניים! פשוט התאימו להכל! כל כך אהבתי אותם אבל בנובמבר האחרון הם נגנבו כשפרצו לדירתי… :( מכל התכשיטים שנגנבו הם אלה שחסרים לי ביותר
ללא תג מחיר ולא ניתנים להחלפה, תמיד ישארו בזכרוני…
מאת: טלי |‏ 22 ביולי 2011 | 12:47
לפנ כשנתיים וחצי, כשסיימתי את התואר הראשון, טסתי לטיול של חודשיים בדרום אמריקה. מאוד אהבתי את בואנוס איירס, ובמהלך טיול באחד מרחובותיה, מצאתי על המדרכה צמיד מיוחד ומאוד יפה עם סוגר שבור. שמרתי את הצמיד ולקחתי אותו איתי לארץ, וכאן קניתי לו סוגר חדש. מאז, כשאני עונדת אותו או אפילו מביטה בו, אני נזכרת מיד בטיול ובחוויות הרבות שנשארו לי משם. מציאת הצמיד הייתה אף היא חוויה בפני עצמה, למישהי חובבת תכשיטים כמוני…..
מאת: רננה |‏ 22 ביולי 2011 | 12:42
לפני כמה שנים סבי נתן לי עגילי פנינה שהיופי שלהם בעיניי זה הפשטות והנקיון שלהם.
אני זוכרת שכשראיתי אותם הם הזכירו לי נורא את נערה עם עגיל פנינה (הציור), ובתור נערה צעירה התלהבתי נורא מהרעיון(למען האמת אני מתלהבת מהעיניין הזה עד היום ,בכל פעם שאני עונדת אותם אני מרגישה כמו נערה עם עגיל פנינה גם אחרי 5 שנים).
מאז אני כמעט ולא מורידה אותם, אני פשוט מתה עליהם…
מאת: אדווה |‏ 22 ביולי 2011 | 12:32
אני זוכרת את התכשיט הראשון שיצרתי במו ידי … הייתה זו שרשרת צבעונית, מלאת חיים ומלאת חרוזים מתוך קופסת היצירה אותה קיבלתי לרגל יום הולדתי ה-9. כך החלה האובססיה הקשה שלי לשרשראות,מהעדינות ביותר ועד למלאות הנוכחות שכמובן מפיחות רוח חיים בכל לבוש יומיומי:)
אין כמו לענוד שרשרת אהובה ורק אז לחשוב על אלו בגדים כדאי לשים שהכי יתאימו לשרשרת(לא צחקתי בעניין האובססיה):)
מאת: מיטל |‏ 22 ביולי 2011 | 12:28
כל הבנות כאן מספרות סיפורים חלקם אמיתיים , חלקם פרי הדמיון
לי אין מה לשקר, כיום אני בת 42.5 שנה, מעולם אבל מעולם לא קיבלתי מתנה, בטח יגידו – שקרנית- אבל אני נשבעת לי אין סיפור לספר לכם על-משהו מרגש או פחות מרגש, במידה ואזכה מבטיחה לכתוב תגובה לפרטי פרטים . שבת שלום
מאת: איריס עמור |‏ 22 ביולי 2011 | 12:26
התכשיט האהוב עלי הוא עגילים, מהסיבה הפשוטה ביותר כביכול..: אין לו מידה. איו לי גוף קטן, אם אומר (או אכתוב..)בלשון המעטה. כל יציאת קניות בגדים מבחינתי היא תזכורת כואבת לאיך שאני נראית, ולכמה שהייתי רוצה להשתנות ולהראות אחרת. כמובן, זה לא נגמר בלבוש: רוב הצמידים שאני מודדת צמודים מדי באופן מלחיץ, ועוד לא התחלתי לכתוב על סוגיית הטבעות.. ובאשר לשרשראות? אלה בהחלט הרבה פחות בעיתיות בשביל בחורות כמוני. אבל עגילים, אלה הם שעושים לי את היום. הם ממקדים את המבט אל הפנים, העניים והחיוך. מטשטשות במידה (אפילו מעטה)את הפיגורה וגורמות לי להרגיש יפה ושלמה בדיוק כפי שאני.
מאת: נחמה |‏ 22 ביולי 2011 | 12:20
כל פעם שאני יוצאת מהבית,אם זה בבוקר לעבודה או אחר הצהריים לשתות קפה עם חברות או בערב ליציאה….חוזרת על עצמה(ממש לקראת סוף ההתארגנות) ההתלבטות איזה תכשיט לשים? האם צמיד גדול ובולט? או שאולי עגילים קטנים ושרשרת? ואילו עגילים מתאימים לחולצה…רק שלא ייראה מתאמץ מידי או עמוס מידי.
אז אני על צמידים בדרך כלל מוצאת את עצמי מוותרת…ואז כבר נכנס מצב הרוח שלי לתמונה – לפעמים שרשרת בולטת וארוכה ולפעמים שרשרת קטנה ועדינה.
אבל התכשיט המנצח ברוב ההתלבטויות שלי הוא העגילים. ויש לי עגילי קסם שתמיד גורמים לי להרגיש נוצצת ונשית.
אז בעצם מה ההתלבטות בכלל? ברור שעגילים!
מאת: שני קרמר |‏ 22 ביולי 2011 | 12:03
אני יתחיל בזה שאולי זה ישמע לכם מוזר כל הסיפור אבל אני מודה..יש לי שריטה לשרשראות ואני לא מתפשרת ולא יוצאת מהבית עם שרשרת שהיא לא בדיוק הטעם שלי!(יש ממש מעט מעוד שרשראות שעמדו בדרישות כמו שתכף תיקראו)זה קרה שהיית בכינרת בחוף לבנון עם חברים ליפני בערך שנתים ובאותה תקופה הייתה לי שרשרת מחרוזים פלסטיק בכל הצבעים .. זה נישמע מוזר אבל זאת הייתה השרשרת הכי יפה שהייתה לי היא התאימה כימעט לכל הופעה ולא היתה פעם אחת שהלכתי איתה ולא שאלו אותי כל שניה מאיפה היא, הייתי הולכת איתה כימעט כל יום(כן כן היה לי פטיש רציני אליה) אז בחזרה לכינרת- אחרי שניכנסנו למים בכינרת ופיתאום אני מרגישה שהשרשרת לא עלי.. היא נאבדה וזה ישמע ממש מפגר אבל נישארתי בערך שלוש שעות במים אחרכך לחפס אותה..(ברור שלא מצאתי) מאז לא ראיתי שום שרשרת פלסטיק עם חרוזים שיכולה להחליף אותה .. ובערך חצי שנה לא הלכתי עם שרשראות כי לא מצאתי אף אחת שאני באמת אוהבת רק עגילים וצמידים עד שהתאהבתי בשרשרת זהב ענקית שראיתי בקניון ומאז אני הולכת כמעט תמיד רק עם אותה שרשרת זהב.. :)
מאת: אילת |‏ 22 ביולי 2011 | 11:58
אהבתי הבלתי מוסברת לטבעות החלה עוד כשהייתי קטנה מאוד,כנראה שמתוך רצון "לגדול",להיות מן "ליידי" קטנה,הרי איזו נערה יכולה להעיד שלא ניסתה לצעוד על עקבי הסטילטו(שגדולים עליה בעשר מידות…) של אמה בילדותה?כבת הבכורה גדלתי כ"נסיכה",לא נתנו לי לשכוח ולו לרגע אחד שאני הראושנה,זאת שנתנה להוריי את התואר "הורים",זאת שזכתה להיות נכדתם הראשונה של סבי וסבתי..כיום יש לי בערך חמישים ומשהו טבעות,מאחורי כל אחת סיפור אחר וכל אחת מגיעה ממקום שונה ומרוחק.ישנן טבעות שהוריי הביאו איתם מטיול ארוך במזרח הרחוק,טבעות וינטג' מאירופה,טבעות בעלות ערך רגשי מסבתי,וסתם טבעות גדולות שמזכירות לי כל מני דברים שקרו לי:).בנוסף,חוץ מהפטיש והאובססיה הקלה לטבעות בעלות ערך סנטימנטלי,אני באמת חושבת שהן אקססורי מאסט בכל מלתחה,אצלי באופן אישי לא יקרה שאצא מהבית בלי כמה טבעות על היד,בכל אאוטפיט טבעות שונות,חלקן גדולות וחלקן עדינות,יש גם צבעוניות ושמחות,כיאה לקיץ 2011(מדובר בטרנד הקאלור-בלוק כמובן;)),וסתם טבעות יפות,שכיף לענוד..
מאת: נטע♥ |‏ 22 ביולי 2011 | 11:53
אני אוהבת תכשיטים מאוד ישנה חנות קטנה במרכז העיר בירושלים שכל פעם שאני ניכנסת לשם חייבת לקנות לעצמי תכשיט ששויו 10 ש"ח ומרגישה כמו מליון דולר. ליום הולדתי ה42 החליטה בתי הקטנה שהיא לוחמת קרבית בצה"ל לקנות לי מתנה. היא קנתה לי שרשרת + תליון מכסף שאת התשלומים היא פרסה על 6 חודשים לא כי התכשיט יקר אלה בגלל המשכורת הצבאית שלה שהיא מקבלת. כשהגעתי הביתה בנותיי חגגו לי את היום הולדת הכי מרגש העלנו זיכרונות בתי הגישה לי את המתנה כשעיניה בורקות מאושר. כן אמא קניתי לך מתנה מכספי שלי. דמעות זלגו מעיני זה הדבר הכי יפה ומרגש שקרה לי בחיי. את השרשרת אני לא מורידה מצווארי זאת המתנה המושלמת כשבתי רואה את השרשרת עליי אין מאושרת ממנה.
דבר קטן יכול לגרום לאושר גדול ומכן שולחת לכל החיילים השם ישמרכם
מאת: לירון |‏ 22 ביולי 2011 | 11:33
בעייני, אין אין אין כמו עגילים- תמיד זורקים טיפת צבע להופעה עם עגילים בצבעים מדליקים, או לחילופין משדרגים אותה והופכים אותה ליותר מכובדת ויוקרתית עם עגילי כסף או זהב נוצצים,מאז שאני בת 10 והייתי עונדת את עגילי החישוק הגדולים\ עגילי השנדליר כל יום בצבע אחר, כבר הספקתי לקנות מאז עוד המון זוגות, ולחדש את מלתחת העגילים בכיף גדול
מאת: יעל |‏ 22 ביולי 2011 | 11:15
משקפי הראייה שלי!!
כן כן, בגיל 16 התחלתי להרכיב משקפי ראייה. אי שם בשנות ה-90 זה לא היה הדבר הכי "קולי" לעשות….לא הרבתי להרכיב אותם ולא ראיתי חצי מהלוח בכיתה…וגם שילמתי את המחיר כי המספר גדל..היום החלטתי להפוך את החיסרון ליתרון!!! משקפי הראייה הם כבר לא נטל, אלא אקססורי לכל דבר! צבעוניים, מקושטים, מיוחדים ומה לא??? כיום יש ברשותי כחמישה זוגות משקפיים במסגרות שונות ומיוחדות, צבעוניות ומקושטות!ותאמינו לי, משדרגות כל הופעה!!!
מאת: אני |‏ 22 ביולי 2011 | 11:14
הכל התחיל כשהייתי בערך בת 10 ואמי היקרה קנתה לי עגילים צמודים בצורת פרח שיחליפו את עגילי הזהב המיושנים שסבתא קנתה לי… התרגשתי וענדתי את העגילים אך למרבה הצער קמתי בבוקר וגיליתי שכנראה סבתות יודעות מה הן עושות… האוזן שלי התנפחה והפכה מוגלתית (אני אחסוך מכם את השאר…). התייאשתי מעגילים כי יקר לקנות רק זהב ;)
עברתי לטבעות אך גם שם הזמן הארוך שהטבעת (לא זהב כמובן אלא כסף או משהו בסגנון) הייתה על האצבע שלי הביאה לפריחה…
על סף ייאוש עברתי למחלקת השרשראות ושם אני מפצה על כל השאר… אמנם לעיתים מופיעה פריחה קלה בצוואר אבל זה דיי נדיר… מאז שרשראות זה פאטיש שלי ויש לי מאות שרשראות מסוגים וצבעים שונים…
אתם בטח שואלים מה אני אעשה עם הצמיד והעגילים?… הם מצופים זהב אז אין בעיה!!!!
אני מקווה לזכות, מי יודע אולי אני אעבור חוויה מתקנת ואתחיל לענוד שוב עגילים?! …
מאת: סיון |‏ 22 ביולי 2011 | 10:45
יש לי חבר כבר מעל שנתיים, ולפני שנהיינו חברים, היינו ידידים מאוד טובים. אנחנו מכירים מכיתה י' ורק אחרי 6 שנים, נהיינו ביחד. ליום ההולדת שלי שהייתה חודשיים אחרי שנהיינו ביחד הוא הביא לי מתנה – שרשרת זרקונים עדינה ומהממת! כמעט כל יום אני עונדת את השרשרת על צווארי, וידי משחקת איתה כמעט כל היום. זה מעניק לי תחושת ביטחון ואני חושבת לעצמי: איזה מזל יש לי שאני מאוהבת בחבר הכי טוב שלי!
מאת: לימור |‏ 22 ביולי 2011 | 10:24
יש לי שרשרת שקיבלתי מסבתא שלי לפני 10 שנים , פעם אחת בחיים ראיתי אותה , ובפעם הזאת קיבלתי את השרשרת הזאת , בצורת פרפר עם קריסטלים צבעוניים ,
ומאז אני לא מורידה את השרשרת , כל פעם שנופל קריסטל אני הולכת ומסדרת את זה , ממש דואגת לה .
מאת: אישה קטנה |‏ 22 ביולי 2011 | 10:07
אני אוהבת לענוד שרשרת כי מבחינתי זה התכשיט הכי יפה . .
הוא יושב על עצמות הבריח מה שאני הכי אוהבת בגוף האישה ,
שרשרת היא אקססוריז מוצלח והיא מתאימה כמעט לכל דבר ויש כל כך הרבה סוגים . . .
מאת: דניאל אלון |‏ 22 ביולי 2011 | 09:30