מתנה בשישי: זוג טבעות של She-Ra Jewelry

ספרו לנו איך הכרתם את החבר/ה הכי טוב/ה שלכם, ואולי תזכו בזוג טבעות של המעצבת והצורפת שירה גבאי למותג She-Ra Jewelry בשווי 580 שקלים

מאת  | ‏ 24 ספטמבר 2015
זוג הטבעות - לך ולחברה (צילום: מיכאל טופיול)

זוג הטבעות – לך ולחברה (צילום: מיכאל טופיול)

בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשות מלאות הסטייל של FF:

השבוע: זוג טבעות של המעצבת והצורפת שירה גבאי למותג She-Ra Jewelry בשווי 580 שקלים

כל שעליכם לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות פה למטה - איך הכרתם את החבר/ה הכי טוב/ה שלכם?

*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל. **הזוכה ת/יבחר מבין המגיבים לפוסט עד יום א', 15\09\27 בשעה 12:00

שווי המתנה: 580 שקלים
ניתן להשיג בסטודיו המעצבת ברחוב פינס 10, נווה צדק, תל אביב וכן באתר המותג

***בכתיבת תגובה הנני מאשר\ת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

הזוכה משבוע שעבר ב-500 שקלים לחגית טסה היא לירון שכתבה לנו: "בסוף אוקטובר בעלי ואני נחגוג שנת נישואין ראשונה, שנה שבה שנינו היינו שקועים עמוק בעבודה ובשעות הנוספות ודי שכחנו להשקיע בזוגיות, לא הקפדנו לאכול ביחד או ללכת לישון מדי ערב ביחד והעדפנו להשקיע בסביבה האישית שלנו, כאילו נישואין הן כבר ערובה להצלחת הזוגיות. החלטתי השנה על שינוי- השנה אשים את הזוגיות שלי במרכז, אקפיד על ארוחת ערב משפחתיות ועל מתנות קטנות שאתן לו מדי פעם, אני מקווה שהוא גם ירתם מצידו למהלך כדי שהזוגיות שלנו לא תגווע. זזתי לחפש שוקולדים"

השאירו תגובה

 

  • הודיעו למשהי כבר שזכתה?

    מאת: אורח |‏ 29 בספטמבר 2015 | 23:34
  • משהי כבר זכתה?? איך יודעים שצריך להפסיק לחכות לפני שישי הבאה??

    מאת: רוצה תטבעות האלה!!! |‏ 27 בספטמבר 2015 | 16:26
  • את החברה הטובה שלי הכרתי לפני 6 שנים על הטיסה לפריז, חלקנו מונית למרכז העיר והמשכנו לטייל ביחד. מאז היא כבר עלתה לישראל, סיימה תואר ראשון, והיום אנחנו שותפות לדירה!
    Michalvor@walla.com

    מאת: מיכל |‏ 27 בספטמבר 2015 | 13:02
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי בצבא. שתינו שירתנו כקצינות קישור וידעתי שהיא תמיד שם בשבילי. את ההכרות האמיתית שלי איתה עשינו בטיול של אחרי הצבא, הגורל הוביל אותנו לטוס ביחד וזאת הייתה ההחלטה הכי טובה שעשיתי בחיי! בטיול גיליתי מישהי שהפכה למשפחה שלי ולחצי שני שלי שביחד אנחנו יוצרות שלם שהוא מושלם! אני יודעת שיש לי חברה שתמיד שמה אותי לפני הכל (הרבה פעמים גם לפני הרצונות שלה) וככה גם הפוך. אנחנו מדברות אותו דבר וחושבות תמיד אותו דבר וכל מכשול שאיתו אנחנו צריכות להתמודד אנחנו יודעות שכל עוד יש לנו אחת את השנייה נעבור אותו ונצא מחוזקות היא באמת האחות שאף פעם לא הייתה לי.?
    Gilyishai21@gmail.com

    מאת: גיל ישי |‏ 27 בספטמבר 2015 | 12:03
  • סיפור דיי מצחיק, את מרינה, החברה הכי טובה שלי, הכרתי בקבוצת הכרויות של גברים בפייסבוק!!
    היינו בקבוצה במטרה למצוא בן זוג ובסוף מצאנו אחת את השנייה.. המקום האחרון שבו אפשר להכיר חברות.. ומאז אנחנו לא נפרדות. באנו אחת לשנייה בזמן הכי קשה של שנינו ומאז אנחנו שם אחת בשביל השניה ותמיד תומכות ועוזרות. מכירות 3 שנים אך הרגשה של היכרות של כל החיים!
    גילינו בדיעבד שלבשנו את אותה השמלה לבת מצווה.. לפני כמעט 20 שנה!! תמיד אומרות שבאנו אחת לשנייה מהשמיים! זכיתי בחברת אמת לכל החיים.. hiluslei@gmail.com

    מאת: הילה |‏ 27 בספטמבר 2015 | 11:58
  • Inbar_buskila@walla.com

    חברה הכי טובה היא כזו שמרגישה אותך כשאת עצובה או שמחה, שמבינה אותך ללא מילים, שאת יכולה להיות עצמך ולא לפחד מה הצד השני חושב, שאיתך בימים הטובים ובימים הטובים פחות. שצוחקת מהבדיחות שלך ושבסיטוציות מסויימות את יודעת שהיא היחידה שיכולה לעבור אותן איתך. את החברה הכי טובה שלי הכרתי בכיתה ה ביום הראשון ללימודים. המורה הושיבה אותנו אחת ליד השניה, שתי בנות שמעולם לא הכירו. עוד באותו היום קבענו להיפגש אחרי בית ספר. מאותו היום היינו נפגשות כל יום בשעה 15:50, מדליקות את הטלוויזה שמות ערוץ 1, ומחכות דרוכות לעוד פרק בסדרה תיכון הלבבות השבורים. עם השנים זה הפך לצפייה בקליפים בערוץ mtv, ראינו סרטים כמו גריז וקלולס והיה ברור לכולם שזו אהבה, ולא סתם, ממבט ראשון. השנים עברו, אבל הלב שלנו תמיד נשאר אחד. מאוחד. לפני שנה ילדתי את ביתי הבכורה, והיא קנתה לי טבעת. כזו ששמים על הזרת, כזו שמזכירה לי שיש לי אוזן קשבת ותמיכה, כזו שמסמלת את החברות שלנו. עוד חודש היא בת 30, לה אין טבעת על הזרת כזו שמזכירה לה כל מיני דברים. בעיקר את החברות החזקה והאמיתית שלנו, עוד מימי תיכון הלבבות השבורים, כשאנשים היו צופים בערוץ 1.

    מאת: ענבר |‏ 27 בספטמבר 2015 | 11:55
  • סיפור דיי מצחיק, את מרינה, החברה הכי טובה שלי, הכרתי בקבוצת הכרויות של גברים בפייסבוק!!
    היינו בקבוצה במטרה למצוא בן זוג ובסוף מצאנו אחת את השנייה.. המקום האחרון שבו אפשר להכיר חברות.. ומאז אנחנו לא נפרדות. באנו אחת לשנייה בזמן הכי קשה של שנינו ומאז אנחנו שם אחת בשביל השניה ותמיד תומכות ועוזרות. מכירות 3 שנים אך הרגשה של היכרות של כל החיים!
    גילינו בדיעבד שלבשנו את אותה השמלה לבת מצווה.. לפני כמעט 20 שנה!! תמיד אומרות שבאנו אחת לשנייה מהשמיים! זכיתי בחברת אמת לכל החיים..

    מאת: Hila Leibovich |‏ 27 בספטמבר 2015 | 11:50
  • sivanron84@gmail,com החברה הכי טובה שלי זו אחותי הקטנה ממני ב-5 שנים…. למרות הפרש גילאים לא קטן.. יש ביננו קשר שלא ניתן להסביר במילים אנחנו מבינות אחת את השנייה ומספיק מבט לא צריך מילים… אנחנו אוהבות לעשות הכל ביחד…. אנחנו יכולות לדבר שעות בטלפון לעשות שופינג ביחד… ספורט… לעצבן את ההורים עם שפה משלנו שרק אנחנו מבינות :) הכל מהכל… כמה שאנחנו שונות האחת מהשנייה אנחנו משלימות אחת את השנייה…. לאחותי בניגוד אלי יש חוש סטייל מטורף… היא יודעת מה אני יאהב ומה יתאים לי …. אני לא הולכת בלעדייה לשופינג… היא בעוד חודש תעבור למרכז… ותצא לדרך חדשה… ואני אשמח להעניק לה את הטבעת שתזכיר לה שאני שם תמיד בשבילה וכמובן שתתאים לסטייל ההורס שלה… אין כמו אחיות.

    מאת: אורח |‏ 27 בספטמבר 2015 | 11:36
  • החברה הכי טובה… שלי היא אחותי שקטנה ממני ב-5 שנים …אנחנו עושות הכל ביחד…מקניות ועד ספורט… אין מי שמבינה אותי יותר ממנה ומכירה את כל מצבי הרוח שלי… אנחנו יכולות לבלות שעות ולחפור שעות וזה אף פעם לא ימאס לנו… שמישהי מאיתנו עצובה אנחנו תמיד יודעות איך לשפר את המצב הרוח אחת לשניה…. כמה שאנחנו שונות האחת מהשניה ככה אנחנו משלימות אחת את השניה…אין שותפה טובה ממנה לנסיעות לחו"ל והיא ידועה בתור "חולת שופינג" ואקסורייז בפרט… למרות שאני האחות הגדולה היא זו שנתברכה בחוש אופנה וטעם משובח… ואין דבר יותר יפה מהטבעת הזו שתוסיף לה ללוק….. בעוד חודש היא עוברת למרכז… ואני אשמח אם אוכל להעניק לה משהו שהיא לא תרגיש אף פעם לבד ושתזכור שאנחנו בלתי נפרדות.. אחיות.

    מאת: אורח |‏ 27 בספטמבר 2015 | 10:57
  • מכל החברות הטובות שמלוות אותי מהילדות, את הBFF הבלתי מעורערת שלי הכרתי דווקא בשלב מאוחר יותר בחיים (ועוד יותר מאוחר בחיים שלה..), היא גדולה ממני ב7 שנים וזה לא מפריע לה להיות החברה, הסטייליסטית והפסיכולוגית שלי, ואני שלה!:) התגייסתי למשרד ממשלתי לפני 8 שנים, והיא התחילה לעבוד באותו המשרד כסטודנטית, קצינה משוחררת. מהר מאוד התפתחה כאן זוגיות מהסוג האיכותי ביותר שיכול להיות בין חברות – נהפכנו להיות בלתי נפרדות, גם אחרי שיושבות באותו חדר בעבודה ולא מפסיקות לחפור זו לזו – ממשיכות בערב בטלפון או כשנפגשות לקפה שאחרי אימון. ליוונו אחת את השניה בתחנות הכי חשובות בחיים (תואר, תזה, חתונה, קריירה, ילדים ושרק ימשיך..). לפני כמה חודשים היא עזבה את העבודה בה הכרנו ועברה לעבודה חדשה ומאז מקפידות להמשיך לדבר ולהפגש כמה שיותר – למרות הקושי והמרחק.. הטבעות ההורסות של שירה גבאי כטבעת חברות לשתינו תשאיר אותנו תמיד קרובות – אם כל מה שיגיע.. :)
    נ.ב
    שתינו מעדיפות זהב צהוב:) (אבל מה שיבוא!) noa_fink@walla.co.il

    מאת: נועה |‏ 27 בספטמבר 2015 | 10:46
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי בmyspace שנחשב לאתר חברתי פופולארי בחו"ל. יום אחד שמעתי על myspace ורציתי גם לעצב לי אחד כזה. נכנסתי במקרה לmyspace של עינת (חברה הכי טובה שלי היום) וזה היה האתר הכי יפה שראיתי, אז שאלתי אותה אם היא יכולה לעזור לי לפתוח myspace ולהסביר לי איך מעצבים. באותו הרגע היא אמרה לי- כן כמובן שאני יכולה. בלי היסוס. שלחתי לה כמה תמונות שרציתי שיהיו שם.. והיא עשתה את העיצוב בעצמה, בלי להכיר אותי.. בלי לדעת מי אני.. אחר כך ראיתי באתר שלה שהיא שמה תמונות של ריקוד ושאלתי אותה.. תגידי את רוקדת? אז היא אומרת לי כן, היפ הופ. אמרתי לה- גם אני. עברנו להתכתב באיי סי קיו.. ומשם הכל היסטוריה. גילינו שאנחנו אוהבות את אותם הדברים בדיוק. עושות את אותם הדברים בדיוק. צוחקות על אותם הדברים! לאחר שגילינו שאנחנו כה דומות עינת שאלה אותי: רוצה לבוא למסיבה שאני מייחצנת? יש שם מעגלי היפ הופ, ומוזיקה שאנחנו אוהבות. ואני אמרתי כן ברור! זה היה אז בכיתה ט' אם אני לא טועה.. זאת הייתה הפעם הראשונה שיצאתי למסיבה בת"א והפעם הראשונה שהכרתי את חברה הכי טובה שלי עינת.
    מייל: natalia_lin@walla.co.il

    מאת: אורח |‏ 27 בספטמבר 2015 | 10:37
  • עליתי על אוטובוס מהתחנה המרכזית בתל אביב בדרכי לבסיס ברמלה , קצת לפני שהגענו ראיתי חיילת ששואלת את הנהג מתי לרדת והבנתי שהיא חדשה בבסיס . שתינו ירדנו מהאוטובוס והתחלנו לצעוד בשביל הארוך , לפתע הסתכלנו אחת על השנייה והתחלנו לדבר . היא שאלה אותי לשמי ועניתי – שני , והיא צחקה ואמרה שגם לה קוראים שני . שתינו פרצנו בצחוק והתחלנו להכיר . בכל הפסקה היא היתה באה אליי למשרד והיינו אוכלות ביחד צהריים , יושבות לעשן בפינת עישון ומדברות על הכל . מאז אנחנו צועדות ביחד כבר 12 שנים טובות , סיימנו צבא , לימודים באוניברסיטה, חתונות , לידות . הייתי שמחה לזכות בזוג הטבעות ולתת אחת מהן לחברתי הטובה ביותר כסמל לחברות הארוכה , העמוקה והמוצלחת שלנו . חג שמח !!! shanichai1@walla.com

    מאת: שני |‏ 27 בספטמבר 2015 | 10:32
  • את החברה הכי טובה שלי, הכרתי לפני 25 שנה, כשעוד היינו יחד בבטן של אמא שלי. לא תמיד הסתדרנו, והיו פעמים שכל אחת הייתה בשלה עם החבר'ה שלה, אבל לא משנה מה, תמיד ידעתי שהיא פה בשבילי ואני בשבילה. כנראה שבאמת יש משהו מיוחד בקשר של תאומים, משהו שאי אפשר להסביר אותו במילים. אני יכולה להרגיש אותה רק דרך העיניים שלה, להסתכל ולדעת בדיוק מה היא חושבת או מרגישה. כשהתבגרנו, הבנו שהחברות ביננו היא מעל הכל ואין לי ספק שנמשיך להיות חברות הכי טובות לעד.
    gal_peled2@walla.co.il

    מאת: gal_peled2 |‏ 27 בספטמבר 2015 | 10:24
  • את החבר הכי טוב שלי הכרתי בקורס קצינים. הקורס ברובו אינטנסיבי ולא פשוט בכלל, הרבה לחץ ועומס ומעט מאוד שעות שינה..
    הכרתי את דודו בשבוע שטח, שבוע מתיש עם מלא מטווחים וללא מקלחת, שבוע מלחיץ שכל מה שרוצים זה להיות עם מישהו שמבין וחושב גם על אחרים ולא רק על עצמו. חבר לחיים.

    Tali_as1@walla.com

    מאת: אורח |‏ 27 בספטמבר 2015 | 10:13
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי זמן מה לפני שהפכנו לחברות. מור הייתה חיילת שלי והיינו ביחסים טובים אבל לא קרובות במיוחד. לקראת יום השואה עשו בבסיס פרייקט שנקרא "פרח לניצול" שמטרתו היא להשמיע את סיפורם של ניצולי השואה ולתת להם תעודת הוקרה ופרח. כמובן שכל הצוות שמח להשתתף בפרוייקט ואני בהתחלה קצת התבאסתי שציוותו אותי דווקא למור. ביום עצמו החוויה הייתה כל כך עוצמתית ועוררה אצל שתינו המון רגשות וכנראה זה מה שקשר אותנו אחת לשניה. עד היום אנחנו נזכרות באותו יום לפרטי פרטים ולא יכולות לשכוח את החוויה הזאת וכמובן שאנחנו חברות הכי טובות עד היום
    Lushy777@gmail.com

    מאת: אלה |‏ 27 בספטמבר 2015 | 10:05
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי בmyspace שנחשב לאתר חברתי פופולארי בחו"ל. יום אחד שמעתי על myspace ורציתי גם לעצב לי אחד כזה. נכנסתי במקרה לmyspace של עינת (חברה הכי טובה שלי היום) וזה היה האתר הכי יפה שראיתי, אז שאלתי אותה אם היא יכולה לעזור לי לפתוח myspace ולהסביר לי איך מעצבים. באותו הרגע היא אמרה לי- כן כמובן שאני יכולה. בלי היסוס. שלחתי לה כמה תמונות שרציתי שיהיו שם.. והיא עשתה את העיצוב בעצמה, בלי להכיר אותי.. בלי לדעת מי אני.. אחר כך ראיתי באתר שלה שהיא שמה תמונות של ריקוד ושאלתי אותה.. תגידי את רוקדת? אז היא אומרת לי כן, היפ הופ. אמרתי לה- גם אני. עברנו להתכתב באיי סי קיו.. ומשם הכל היסטוריה. גילינו שאנחנו אוהבות את אותם הדברים בדיוק. עושות את אותם הדברים בדיוק. צוחקות על אותם הדברים! לאחר שגילינו שאנחנו כה דומות עינת שאלה אותי: רוצה לבוא למסיבה שאני מייחצנת? יש שם מעגלי היפ הופ, ומוזיקה שאנחנו אוהבות. ואני אמרתי כן ברור! זה היה אז בכיתה ט' אם אני לא טועה.. זאת הייתה הפעם הראשונה שיצאתי למסיבה בת"א והפעם הראשונה שהכרתי את חברה הכי טובה שלי עינת.
    אגב היום אנחנו בנות 24.. והיא צריכה ללדת ממש בקרוב…..

    מאת: אורח |‏ 27 בספטמבר 2015 | 09:44
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי בmyspace שנחשב לאתר חברתי פופולארי בחו"ל.
    יום אחד שמעתי על myspace ורציתי גם לעצב לי אחד כזה.
    נכנסתי במקרה לmyspace של עינת (חברה הכי טובה שלי היום) וזה היה האתר הכי יפה שראיתי, אז שאלתי אותה אם היא יכולה לעזור לי לפתוח myspace ולהסביר לי איך מעצבים.
    באותו הרגע היא אמרה לי- כן כמובן שאני יכולה. בלי היסוס.
    שלחתי לה כמה תמונות שרציתי שיהיו שם.. והיא עשתה את העיצוב בעצמה, בלי להכיר אותי..
    בלי לדעת מי אני.. אחר כך ראיתי באתר שלה שהיא שמה תמונות של ריקוד ושאלתי אותה..
    תגידי את רוקדת? אז היא אומרת לי כן, היפ הופ. אמרתי לה- גם אני.
    עברנו להתכתב באיי סי קיו.. ומשם הכל היסטוריה.
    גילינו שאנחנו אוהבות את אותם הדברים בדיוק. עושות את אותם הדברים בדיוק. צוחקות על אותם הדברים!
    לאחר שגילינו שאנחנו כה דומות עינת שאלה אותי: רוצה לבוא למסיבה שאני מייחצנת?
    יש שם מעגלי היפ הופ, ומוזיקה שאנחנו אוהבות. ואני אמרתי כן ברור!
    זה היה אז בכיתה ט' אם אני לא טועה.. זאת הייתה הפעם הראשונה שיצאתי למסיבה בת"א
    והפעם הראשונה שהכרתי את חברה הכי טובה שלי עינת.

    מאת: לין ביטנסקי |‏ 27 בספטמבר 2015 | 09:35
  • עדי הגיעה ליישוב שלי בכיתה ה. ביום הראשון שלה בביס החדש היא הגיעה לכיתה שלי וישבה לידי, ומאותו רגע הבנתי שאני רוצה שנהיה חברות. אני זוכרת שבאותו שבוע כבר עברנו לדבר באייסיקיו, ושאלתי אותה אם היא חושבת שנהיה חברות רק בביס או גם מעבר. ישר בלי לחשוב היא ענתה שגם מעבר. במקרה גם ראיתי אותה בבריכה באותו יום, ואני זוכרת שהיא למדה אותי לעשות עמידת ידיים במים ומאותו רגע תמיד היינו ביחד, בכל תקופה ובכל מצב- לטוב ולרע, גם כשכבר עברו 10 שנים מאז.
    מייל: yardenw3@gmail.com

    מאת: ירדן |‏ 27 בספטמבר 2015 | 09:22
  • אני לא רואה פה את התגובה שלי אז ליתר ביטחון(:

    את החברה הכי טובה שלי הכרתי בזכות דואר ישראל!(היו טעויות בדואר עוד לפני עידן האיביי…)
    שתינו היינו באותה שכבה וגרנו באותו איזור והיה לנו את אותו מספר בית אבל ברחובות שונים בישוב. אנחנו קיבלנו כל הזמן הביתה מכתבים של אמא שלה בגלל שהשם משפחה הקודם שלה והשם משפחה שלי אותו שם.
    ושתינו גרנו בבית מספר 7 ברחובות שונים בישוב ואיך שהוא המכתבים שהיו על שם אמא שלה הגיעו אלינו הביתה במקום אליה.
    בגלל שההורים שלי הכירו את ההורים שלה ולמדנו באותה שכבה ההורים שלי היו מביאים לי את המכתבים שלהם למסור לה בבית ספר.
    ככה זה התחיל ,בבית ספר היסודי הקשר שלנו היה בגלל הדואר …אחר כך עברנו לחטיבת ביניים ובמקרה היינו באותה הכיתה, בגלל שזה היה כיתה חדשה ואנחנו פחות או יותר הכרנו יחסית לכל שאר הילדים החדשים התחלנו לשבת ביחד בכיתה ובהפסקות ולאט לאט הפכנו לחברות הכי טובות ואפילו טסנו ביחד לפני הצבא ליוון.
    מי חשב שמטעויות של דואר ישראל יצאו גם דברים טובים
    Isaac0706@gmail.com

    מאת: טל |‏ 27 בספטמבר 2015 | 09:11
  • את החברה הכי טובה שלי פגשתי בגיל 13 בסטודיו לריקוד. היא עמדה בשורה הראשונה והסתירה לי. כך היא למעשה משכה את תשומת ליבי. נפגשנו רשמית שנתיים אחרי באותה כיתה בתיכון וזכרתי אותה כהגבוהה שנעמדה בשורה הראשונה ולא זזה . מאז עד היום, כשאנחנו בנות 29, היא בשורה הראשונה שלי.. לא זזה :) בשלישי האחרון היא הפכה לאמא שנותנת את הלב לבת המקסימה שלה. לחלוטין מגיע לה גם לקבל אחד במתנה. Ortaldal@walla.com

    מאת: אורטל |‏ 27 בספטמבר 2015 | 00:48
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי בצבא, היא הייתה המפקדת שלי. בהתחלה לא הסתדרנו בכלל. היינו רבות הרבה ולא ממש הייתי מקשיבה להוראות שלה והייתי עושה מה שבא לי. אחרי איזה חודשיים בערך שהגעתי לבסיס היא עברה תאונת דרכים לא קלה. בהתחלה שקלתי אם בכלל ללכת לבקר אותה (היא הייתה כמה ימים בבית חולים עם שברים) ובסוף החלטתי שזה לא יפה אם לא אלך. בדיעבד זאת הייתה ההחלטה הנכונה ומאז אנחנו לא נפרדות. נשמח לקבל את המתנה כי לפני קצת פחות חודש חגגנו 6 שנים מאז כל המקרה הזה ואנחנו מטורפות על הדברים של שירה :)
    תודה (:
    lee_lushitt@walla.com

    מאת: ליהי |‏ 26 בספטמבר 2015 | 23:26
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי בקייטנה בערך בכיתה ו' היה חיבור מיידי ולי זה היה מוזר כי אני סוג של אוטטסאודרית אחרי שהקייטנה נגמרה דרכינו נפרדו כי למדנו במקומות שונים ואם לומר את האמת התגעגעתי אליה. נפגשנו שוב בכיתה ח'- לי היה שיעור חופשי והיא הבריזה ואז היא ניגשה אליי ודיברה איתי כאילו מעולם לא ניתקנו קשר נורא שמחתי אבל גם חששתי כי לאורך השנים שמעתי עליה דברים לא מחמיאים. בסופו של דבר העדפתי לא להאמין לשמועות ולהכיר אותה, הייתה לנו שיחת אחיות שחיברה בנינו חזק כ"כ ומאז הכל עברנו ביחד חטיבה, תיכון, צבא, נשיקה ראשונה, חבר ראשון, סיגריה ראשונה, הפעם הראושנה במועדון הכל! כשרואים אותנו בנפרד תמיד כולם מתפלאים ושואלים מיד "איפה החצי השני" מאז יש לה מקום מיוחד שמור בליבי ומלא תמונות באלבום המשפחתי. shlomitlevi92@gmail.com

    מאת: אורח |‏ 26 בספטמבר 2015 | 23:22
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי בגן טרום חובה.מהשנייה הראשונה לא ממש סבלנו אחת את השנייה, וכמעט לא החלפנו מילה, לא מצאנו שפה משותפת כל הילדות. עד שעלינו לחטיבת הביניים, ובכיתה ז' התחלנו להתקרב עוד ועוד, והבנו מה הפסדנו כל השנים האלה. באמת בן אדם מדהים, לא יכולות אחת בלי השנייה דקה, ואני לא יודעת איך לקח לנו כ"כ הרבה שנים להבין את זה. תודה לאל שבסוף הבנו! :)
    מקווה שנזכה בטבעות המקסימות האלה! אנה anafr126@gmail.com

    מאת: אנה |‏ 26 בספטמבר 2015 | 23:22
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי בקייטנה בערך בכיתה ו' היה חיבור מיידי ולי זה היה מוזר כי אי סוג של אוטטסאודרית אחרי שהקייטנה נגמרה דרכינו נפרדו כי למדנו במקומות שונים ואם לומר את האמת התגעגעתי אליה. נפגשנו שוב בכיתה ח'- לי היה שיעור חופשי והיא הבריזה ואז היא ניגשה אליי ודיברה איתי כאילו מעולם לא ניתקנו קשר נורא שמחתי אבל גם חששתי כי לאורך השנים שמעתי עליה דברים לא מחמיאים. בסופו של דבר העדפתי לא להאמין לשמועות ולהכיר אותה, הייתה לנו שיחת אחיות שחיברה בנינו חזק כ"כ ומאז הכל עברנו ביחד חטיבה, תיכון, צבא, נשיקה ראשונה, חבר ראשון, סיגריה ראשונה, הפעם הראושנה במועדון הכל! כשרואים אותנו בנפרד תמיד כולם מתפלאים ושואלים מיד "איפה החצי השני" מאז יש לה מקום מיוחד שמור בליבי ומלא תמונות באלבום המשפחתי. shlomitlevi92@gmail.com

    מאת: אורח |‏ 26 בספטמבר 2015 | 23:20
  • את החברה הכי טובה שלי גל המקסימה הכרתי כשהגעתי לחטיבת הביניים לבדי בלי אף חברה מבית הספר היסודי כי גרתי בשכונת נווה שאנן ולא רציתי ללמוד בבית הספר שהיה באזור , הרגשתי ממש בודדה ורוב הזמן הייתי מבלה את ההפסקות בבכי במדרגות. גל הייתה בחבורת בנות שהגיעה ביחד מבית הספר היסודי,רוב הבנות לא ככ התייחסו אליי בכל זאת אני זרה להן. גל היא בנאדם מדהים באמת, בחורה שתעזור ותעניק תמיד מכל הלב באהבה גדולה בחיים לא תרצה משהו בתמורה. גל לחלוטין אימצה אותי, את מרד הנעורים שלי העברתי בביתה, את כל תקופת המבחנים, הבגרויות, הכל עשיתי איתה, בתקופת מבחנים הייתי ישנה אצלה לילות רצופים,ארוחות שישי, הפכתי לבת רביעית במשפחה ואני זכיתי לאחות שאין לי(יש לי אח(: ), היינו יחד במסע לפולין בחוויה בלתי נשכחת ,ואפילו את שיעורי הנהיגה העברנו יחד וגם את הטסט, כשלא עברתי והיא כן משפחה שילמה לי במתנה את הטסט השלישי, באמת שזה מראה כמה הם משפחה מדהימה ומאמצת. מאז עברנו עוד הרבה..,כמה ריבים בדרך, צבא, אני הכרתי את החבר שלי, גל הכירה את החבר שלה,השתחררנו, כל אחת התחילה ללמוד בנפרד … ואני עדיין שמחה לומר שבגיל 23 אחרי 11 שנות חברות אנחנו שומרות על קשר מדהים, אומנם מדברות קצת פחות, מתראות קצת פחות, בכל זאת סטודנטיות אבל גל היא תמיד אחותי וביום הולדת האחרון שלי שהיה לפני שבוע היא פינקה אותי עם מניקור, בלונים וזר, באמת שאין עליה.. לפני שנתיים ביום ההולדת שלה קניתי לה טבעת של "אינפיניטי", במקרה זה יצא אחרי ריב וגל הביאה חלי גם מתנה כי זה יצא שזה היה אחרי ריב לא נעים, במקרה היא הביאה לי את אותה טבעת ממקום אחר.. אמרנו שזאת תהיה טבעת חברות אבל אחותה איבדה לה אותה… אני אהיה מאושרת אם תעניקו לה את הטבעת באמת רק בגלל שכל כך מגיע לה היא בחורה מדהימה, מעניקה, מפנקת , עוזרת… אני באמת הרווחתי חברה לחיים ומקווה בשבילה שבפעם הבאה שהיא תקבל טבעת זה יהיה מהאהוב :) אוהבת אותך אהבת אמת גולש המהממת יפתי אין עלייך בעולם כולו !!!! המייל שלי הוא : reutz399@gmail.com

    מאת: רעות |‏ 26 בספטמבר 2015 | 23:07
  • למה זה לא מעלה ישר את התגובה??

    מאת: לא מבינה |‏ 26 בספטמבר 2015 | 22:41
  • החברה הכי טובה שלי היא אחותי הקטנה ממני ב3 שנים, אני מכירה אותה מהרגע שהיא נולדה כמובן ;) אך הפכנו להיות החברות הכי טוב לפני חמש שנים בערך כשעברתי פרידה קשה מהאקס המיתולוגי, היא היי,ה שם בשבילי ותמכה בלי סוף ומאז אנחנו בלתי ניתנות להפרדה. היא אשת סודי ואני אשת סודה, אנחנו מבלות המון ביחד וצוברות מלאא חוויות מגניבות. אנחנו מאוד שונות אחת מהשנייה אך זה מה שעושה את הקשר שלנו כל כך מיוחד. אני אתחתן עוד חצי שנה ואחותי טסה לטיול הגדול שלה ממש בקרוב, אמנם היא תחזור ללוות אותי ביום חתונתי אבל קשה לי מאוד שהיא לא תהיה איתי בכל ההכנות לחתונה. אם נזכה בטבעות זה יזכיר לשתינו שגם אם אנחנו בשתי קצוות העולם אנחנו עדיין מחזקות ומחבקות אחת את השנייה מרחוק. ירדניי אני אוהבת אותך =]
    karinmor234@walla.com

    מאת: karinmor234 |‏ 26 בספטמבר 2015 | 22:39
  • את החברה הכי טובה שלי ניצן, או איך שאני קוראת לה- ניצנוץ, הכרתי בערך בכיתה ב' כשעברתי לבי"ס חדש- ראיתי ילדה ג'ינג'ית מנומשת עם תלתלים מנופחים ושמחת חיים שאין לאף אחת… דרכינו הצטלבו במהלך השנים אך הייתה בינינו רק ידידות מינימלית לחלוטין עד שבכיתה י' שיבצו אותנו באותה הכיתה…מאותו הרגע שהכרנו באמת אחת את השנייה אנחנו בלתי נפרדות. מאותו הרגע היא הפכה לחברה הכי טובה שלי, לדבר הכי יקר לי, לגיבורה שלי.
    לפני חצי שנה היא אובחנה כחולה בסרטן,היה ברור לי שהיא תנצח את המחלה וידעתי שאני אעשה הכל בשבילה…הכל כדי שהיא תהיה שמחה ושנעבור ביחד את התקופה הנוראית, הכואבת, והמייאשת הזאת.
    היינו ביחד ברגעים הכי טובים והיינו ביחד ברגעים הכי רעים- ככה נמדדת חברות.
    והנה אנחנו היום…בלתי נפרדות עם חברות חזקה מתמיד, היא ניצחה את המחלה ואני הרווחתי חברה לכל החיים.
    stavshaked13@gmail.com

    מאת: סתיו |‏ 26 בספטמבר 2015 | 22:18
  • הכרתי את מאיה כשאני עברתי לגור בכיתה וי בהרצליה. היא הייתה בכיתה המקבילה והייתה היחידה שדיברה איתי והציעה לי לצאת איתה להפסקה.. מאז אנחנו חברות הכי טובות בעולם. אני עוד 5 חודשים מתחתנת וחשוב לי לתת לה מתנה שמראה את המשמעות של החברות שלנו ללא קשר לשום גבר בחיים שלנו.

    מאת: אורח |‏ 26 בספטמבר 2015 | 22:07
  • את החברה הכי טובה שלי ניצן, או איך שאני קוראת לה- ניצנוץ, הכרתי בערך בכיתה ב' כשעברתי לבי"ס חדש- ראיתי ילדה ג'ינג'ית מנומשת עם תלתלים מנופחים ושמחת חיים שאין לאף אחת… דרכינו הצטלבו במהלך השנים אך הייתה בינינו רק ידידות מינימלית לחלוטין עד שבכיתה י' שיבצו אותנו באותה הכיתה…מאותו הרגע שהכרנו באמת אחת את השנייה אנחנו בלתי נפרדות. מאותו הרגע היא הפכה לחברה הכי טובה שלי, לדבר הכי יקר לי, לגיבורה שלי.
    לפני חצי שנה היא אובחנה כחולה בסרטן,היה ברור לי שהיא תנצח את המחלה וידעתי שאני אעשה הכל בשבילה…הכל כדי שהיא תהיה שמחה ושנעבור ביחד את התקופה הנוראית, הכואבת, והמייאשת הזאת.
    היינו ביחד ברגעים הכי טובים והיינו ביחד ברגעים הכי רעים- ככה נמדדת חברות.
    והנה אנחנו היום…בלתי נפרדות עם חברות חזקה מתמיד, היא ניצחה את המחלה ואני הרווחתי חברה לכל החיים.
    stavshaked13@gmail.com

    מאת: סתיו |‏ 26 בספטמבר 2015 | 22:06
  • את החברה הכי טובה שלי ניצן, או איך שאני קוראת לה- ניצנוץ, הכרתי בערך בכיתה ב' כשעברתי לבי"ס חדש- ראיתי ילדה ג'ינג'ית מנומשת עם תלתלים מנופחים ושמחת חיים שאין לאף אחת… דרכינו הצטלבו במהלך השנים אך הייתה בינינו רק ידידות מינימלית לחלוטין עד שבכיתה י' שיבצו אותנו באותה הכיתה…מאותו הרגע שהכרנו באמת אחת את השנייה אנחנו בלתי נפרדות. מאותו הרגע היא הפכה לחברה הכי טובה שלי, לדבר הכי יקר לי, לגיבורה שלי.
    לפני חצי שנה היא אובחנה כחולה בסרטן,היה ברור לי שהיא תנצח את המחלה וידעתי שאני אעשה הכל בשבילה…הכל כדי שהיא תהיה שמחה ושנעבור ביחד את התקופה הנוראית, הכואבת, והמייאשת הזאת.
    היינו ביחד ברגעים הכי טובים והיינו ביחד ברגעים הכי רעים- ככה נמדדת חברות.
    והנה אנחנו היום…בלתי נפרדות עם חברות חזקה מתמיד, היא ניצחה את המחלה ואני הרווחתי חברה לכל החיים.
    stavshaked13@gmail.com

    מאת: סתיו |‏ 26 בספטמבר 2015 | 22:00
  • הכרתי את החברה הכי טובה שלי דרך בן הזוג שלי.
    היה בינהם קטע לפני המון שנים והם נשארו חברים טובים לאורך השנים.
    כשהכרתי אותה היה לי קשה לקבל את העבר שלהם אבל התגברתי על זה כשגיליתי אדם מדהים, קשוב, סבלני ותומך. מאז ועד היום אנחנו החברות הכי טובות, תומכות ואוהבות אהבת אמת בכל רגע שהוא.
    היתי שמחה לתת לה במתנה טבעות חברות, שתינו חובבות מושבעות של שירה ובעלות גאות של כמה מתכשיטי המותג.

    מאת: Reut Ashk |‏ 26 בספטמבר 2015 | 22:00
  • הכרתי את נועה כשהתחלתי לעבוד במלון באילת כשהייתי במלתחות ודיברתי עם סבתא שלי בטלפון וכעסתי עליה שלא העבירה לי כסף לחשבון ולא אוכל לקנות בגדים חח ונועה שמעה את זה כשעוד לא הכירה אותי ואמרה לחברה שלה (חשבה שלא שמעתי אבל כן שמעתי) :" מי זאת הפקצה הזו שחיה בסרטטטט" ובערך מאז נהיינו החברות הכי טובות ועד היום היא צוחקת על זה חחח

    מאת: אורח |‏ 26 בספטמבר 2015 | 21:57
  • החברה הכי טובה שלי הייתה מתחת לאף שלי הרבה זמן ובכלל לא הבחנו זו בזו… אנחנו גרות ממש קרוב אחת לשנייה, למדנו באותו תיכון ואפילו רקדנו יחד באותה להקת מחול. היינו מופיעות יחד, וחולקות הרבה רגעים מרגשים ביחד אבל בעצם.. כל אחת לחוד. ה" לחוד" הזה היה זמני בלבד והתפנית קרתה כשטסנו עם הלהקה להופיע בניו יורק. הופענו עם הלהקה במקומות מגניבים, טיילנו באתרים כיפיים ובין היתר ביקרנו גם בדיסני- וורד, כשאני מטיילת עם החברות שלי והיא עם החברות שלה.. במהלך ההסתובבות בדיסני, בין רכבת הרים לגלגל ענק… הלכתי לאיבוד. זה היה רגע נוראי, לאבד את הקבוצה ולהיות לבד במקום העצום הזה. בעודי בוכה, שבורה ומנסה לחשוב מה אני עושה ואיך אני מוצאת את דרכי אל שאר הקבוצה- טלי הבחינה במצוקתי וניגשה לחבק אותי ולעזור לי… בשבילי לראות פרצוף מוכר היה מרגש ומרגיע ורק לראות אותה גרם לי להרגיש הרבה יותר טוב.. היא הציעה לי להצטרף אליה ואת היום המשכנו לבלות יחד, וגם את שאר הטיול בניו יורק וגם את כל השנים עד עצם היום הזה… כבר 10 שנים!… :) hagar.kroytoro@gmail.com

    מאת: הגר |‏ 26 בספטמבר 2015 | 21:45
  • למה זה לא מעלה לי את התגובות שני כותבת??

    מאת: מזה משנה?! |‏ 26 בספטמבר 2015 | 21:23
  • אמא שלי היא החברה הכי טובה שלי…
    מיותר לציין איך הכרנו(;
    הקשר ביני לבין אמא שלי זה מעבר לחברות הכי טובות… הרבה מעבר!
    כמובן שיש לי חברה הכי טובה אבל זה אחרת.
    אמא שלי היא הבנאדם שאני הכי סומכת עליה בעולם! אני יודעת שכל דבר שהיא עושה היא חושבת איך זה ישפיע עלי ותמיד חושבת רק לטובתי, היא הראשונה שאני ארצה לספר לה משהו טוב שקרה לי או משהו חשוב והיא הראשונה שאני ארצה לספר לה איך עבר עליי היום… העצות של אמא שלי הן העצות הכי טובות בעולם והיא מוצאת את הפתרונות הכי טובים שאני אפילו לא חשבתי עליהם!
    אני יודעת שאני יכולה להגיד לה כל דבר, לספר לה כל דבר והיא בחיים לא תשפוט אותי, היא הבנאדם שהכי מאמין בי והכי אוהבת אותי היא נותנת לי את ההרגשה שאם אני ארצה-אני אוכל לעשות הכל! אני הכי אוהבת את אמא שלי והכי סומכת עליה בעינים עצומות!
    בזכות אמא שלי הכל נראה פשוט יותר, קל יותר והרבה יותר ורוד(:
    יש לנו קשר מהמם שאני לא מכירה עוד אמא ובת עם קשר כזה מיוחד…
    אני מאחלת לנו שהקשר שלנו ישאר מ-ד-ה-י-ם כמו שהוא, ואם לא אז שרק ישתפר(:
    אוהבת אותך הכי בעולם אימווש3>!!!
    מקווה שתשתמשו במייל שלי אני מאוד אשמח להפתיע את אמא שלי-nopharz@walla.co.il

    מאת: נופר |‏ 26 בספטמבר 2015 | 21:15
  • החברה הכי טובה שלי היא אמא שלי…
    מיותר לציין איפה הכרתי אותה(;
    אמא שלי היא הרבה יותר מחברה הכי טובה, הרבה יותר!
    יש לי גם חברה הכי טובה אבל זה אחרת… אני יודעת שאמא שלי תמיד חושבת על מה שהכי יהיה לטובתי, מייעצת לי את העצות הכי טובות, היא האדם הראשון שאני ארצה לספר לה חדשות טובות/ חשובות או אפילו סתם איך עבר לי היום, אני יכולה להגיד לה כל דבר והיא הכי תבין בעולם ואפעם לא תשפוט אותי! היא הבנאדם שאני הכי אוהבת בעולם ואני הכי סומכת עליה בעולם, בעינים עצומות!
    אני מקווה שהקשר שלנו ישאר מ-ד-ה-י-ם כמו שהוא, ואם לא אז שרק ישתפר(:
    אוהבת אותך אימווש3>!!

    מאת: נופר |‏ 26 בספטמבר 2015 | 20:47
  • דנה ואני מורות ומה ימים לפני תחילת הלימודים הכרנו…היינו צריכות להיפגש לפני על מנת שדנה תסביר לי את מהות העבודה בפועל. כשראיתי אותה בפעם הראשונה אמרתי לעצמי מקווה שיש מורות יותר מגניבות בבית הספר.. קצת אחרי הפגישה, כשכבר החלה שנת הלימודים הבנתי שהיא ואני הולכות להיות ה-חברות! ולנצח…והיום אנחנו צוות דנה את דנה לכן חשוב שגם יהיו לנו טבעות תואמות!!!

    מאת: דנה |‏ 26 בספטמבר 2015 | 20:31
  • החברה הכי טובה שלי הייתה לקוחה שלי בחברת סלולר שאני עובדת בה , כלקוחה תמיד היינו רבות !! היא היתה מהלקוחות שישר צועקות . אחרי כחצי שנה נכנסה לעבוד בחברה ומאז אנחנו החברות הכי טובות .

    Danorhayat.pa@gmail.com

    מאת: אורח |‏ 26 בספטמבר 2015 | 19:47
  • מכירים את זה שהבן זוג החדש עושה לך "מבחן חברים?":…
    אז ככה… האקס שלי יזם פגישה עם החבר הטוב שלו וחברתו בתל אביב. מה שהם לא תכננו שיקרה זה.. "אהבה ממבט ראשון בין שתי בנות".
    שניהם כבר אקסים של שתינו, אבל אנחנו… לעולם נשאר! וככה זה כבר חמש שנים..
    tal.elisha1107@gmail.com

    מאת: tal.elisha1107 |‏ 26 בספטמבר 2015 | 19:33
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי בלימודים באוניברסיטה. לפעמים מגיעים לחיים הבוגרים בלי ציפיות להכיר אנשים חדשים שבאמת יגעו בך ותמצא איתם שפה משותפת. לשמחתי פגשתי אותה בלימודים וגילינו שיש לנו מלא תחומי עניין משותפים, שטחיים ועמוקים ביחד. מאז שהכרנו עברו כבר מעל 5 שנים, אנחנו שומרות על קשר הדוק והכי כיף זה היום אחרי ששתינו כבר סיימנו את התואר אנחנו אפילו עובדות באותו מקום :) הלוואי ואני אזכה בטבעות המהממות כדי שאוכל לתת לה אחת ואז נהיה גם אחיות לטבעת!
    sharon184@gmail.com

    מאת: שרון |‏ 26 בספטמבר 2015 | 19:12
  • מכירים את זה שבן הזוג החדש עושה לך "מבחן חברים"?…
    אז ככה.. האקס שלי יזם פגישה עם החבר הטוב שלו וחברתו בתל אביב. מה שהם לא תכננו שיקרה זה.. "אהבה ממבט ראשון" בין שתי בנות. שניהם כבר אקסים של שתינו, אבל אנחנו… לעולם נישאר BFF! וככה זה כבר חמש שנים…?
    azarshaked@gmail.com

    מאת: שקד אזר |‏ 26 בספטמבר 2015 | 19:12
  • את החבר הכי טוב שלי פגשתי באתר היכרויות למרות שראיתי אותו רוב חיי. למדנו ביחד באותו בית ספר יסודי ובאותו התיכון, גרנו באותן השנים בתל אביב מבלי להתקל אחד בשני ורק לבסוף כשחזרנו שנינו צפונה נפגשנו והכרנו באמת. אושר גדול. אהבה גדולה :) kerenlev89@hotmail.com

    מאת: קרן לב |‏ 26 בספטמבר 2015 | 19:11
  • את החבר הכי טוב שלי שהוא גם בן הזוג שלי הכרתי לפני שנה וארבעה חודשים בפאתי מבצע צוק איתן.סגרנו שנינו שבת בגדוד, במוצב דאז על גבול הרצועה. חברה משותפת טרחה לבדוק בערב שישי שאכן סגרתי שבת, ונתנה לו את המספר שלי. ישבנו אחרי הארוחה, מאז יצאנו עוד פעמיים…. ואז לא נפגשנו עד סוף המבצע, אבל לשנינו היה ברור שזה שזה. ועד היום בלי עין הרע :)
    inbarmath@gmail.com

    מאת: ענבר |‏ 26 בספטמבר 2015 | 19:08
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי לפני 8 שנים…כשילדתי אותה. נויה ביתי הבכורה היא החברה הכי טובה שלי וכן להיפך. יש לה יומולדת ביום רביעי הקרוב וזו יכולה להיות מתנה נפלאה שנחלוק בין אמא לבת.

    מאת: מיטל |‏ 26 בספטמבר 2015 | 18:41
  • את החברה הכי טובה שלי, מיקה הכרתי ככה- שתינו הלכנו לחוג פיקולו כשהיינו ילדות, בחוג היו פעילויות שקשורות למוזיקה וכלי נגינה והיינו באים עם ההורים.. פעם אחת חברה שלי באה לחוג עם מר גמיש שבתוכו היה בוץ והיא שיחקה איתו כל הזמן עד שהוא התפוצץ על המורה והרס לה את החולצה החדשה שלה… כמובן שכולנו צחקנו (כולל ההורים חח) ומאז אנחנו החברות הכי טובות! וזה הזיכרון הראשון המשותף שלנו :) מייל- reutbk18.9@gmail.com

    מאת: Reut Bar Kana |‏ 26 בספטמבר 2015 | 18:21
  • זה מאוד פשוט .. חברה הכירה בינינו כשהיינו בנות 10 ומאז לא נפרדנו לרגע חברות ברמה של אינטואיציות ממש משפחה .. מאז אנחנו חברות כ12 שנה ללא ריבים וסיכסוכים chenmalka16@gmail.com

    מאת: אורח |‏ 26 בספטמבר 2015 | 17:49
  • לא ידעתי את זה אז, אבל את החברה הכי טובה שלי הכרתי ביום החתונה שלי.
    נולדתי בארצות הברית ובשנות ה20 שלי הכרתי תייר ישראלי מקסים.
    הוא סירב לחזור בלעדי לארץ ולקח לי זמן להבין שהוא רציני.
    התחתנו בארצות הברית עם כל המשפחה והחברים שלי והוא הזמין את ההורים והאחים שלו.
    אחרי שבוע עשיתי עלייה ונחתנו בארץ כזוג נשוי. חודש לאחר מכן עשינו מסיבת חתונה עם המון מוזמנים שלא הכרתי. היחידים שהכרתי היו המשפחה שלו שפגשתי חודש לפני בארצות הברית.
    בבוקר המסיבה אמא שלו סידרה לי את השיער ואיפרה אותי, הרגשתי שהיא לוקחת כבת.
    הרגשתי שהיא ממש מבינה מה עובר עלי, שאמא שלי רחוקה ממני עכשיו, שהחברות שלי לא לצידי…
    היה משהו בינינו, נרקמה שם בבוקר ההוא ברית, כנראה ששתינו הרגשנו את זה.
    היא קיבלה את הבת שמעולם לא היתה לה ואני קיבלתי אמא וחברה.
    היום, 21 שנים לאחר מכן, הקשר בנינו הוא כמו קשר דם, הכי טבעי שיש.
    הבנתי שנדיר להסתדר כל כך טוב עם החמות, מזל שאצלי זה לא כך.
    אפילו עם שגיאות הכתיב היא עזרה לי עכשיו (0:
    קדימה, אנחנו חוזרות לבישולים וניקיון. חג שמח!

    מאת: סקרלט- שני |‏ 26 בספטמבר 2015 | 17:44
  • את חברתי לחיים הכרתי בכיתה א שהיינו חוזרות מהלימודים לבית. הייתי ילדה מאוד שובבה ובשביל לפתות אותה לחזור איתי בכל סוף יום לימודים הייתי מפחידה אותה עם סיפורי חייזרים ומחשפות והייתי אומרת לה "אם את לא רוצה אל תאמיני!" ובכל יום היינו חוזרות יחדיו.. ועד היום אנחנו תמיד ביחד. בית ספר .תיכון.צבא. לימודים אקדמיים ובעזרת השם גם חתונה.
    בהצלחה לכולם bar6090@walla.com

    מאת: בר סבן |‏ 26 בספטמבר 2015 | 17:39
  • הכרתי את חברתי לחיים עוד בדרכי לבית מהביהס בכיתה א. הייתי ילדה שובבה מאוד הייתי מפחידה אותה ומספרת לה סיפורים על חייזרים ומכשפות בשביל שהיא תחזור איתי כל יום לבית. ומאז אנחנו לא ניפרדות הכל עושות ביחד חבר ראשון .צבא. לימודים אקדמיים ואפילו בעזרת השם חתונה באותה התקופה

    מאת: אורח |‏ 26 בספטמבר 2015 | 17:32
  • את החברה הכי טובה שלי, מיה, הכרתי במסגרת חילופי סטודנטים באוניברסיטה. היא גרה בארגנטינה ואני נסעתי אליה לחצי שנה. זו הייתה התקופה המדהימה ביותר בחיי, מיה הכירה לי את הסביבה ואת החברים שלה, ואפילו למדתי לדבר ספרדית כמעט שוטף! :)
    שנה אח"כ היא הגיעה להתארח בתל אביב לחצי שנה, וזה היה תורי להראות לה את העיר ולהכיר לה חברים חדשים. למרבה השמחה היא התאהבה בארץ ועשתה עלייה, איזה כיף! היום היא גרה עם הבן זוג שלה בפלורנטין אבל אנחנו ממש חברות הכי טובות ומפטפטות בספרדית וקצת בעברית, כי היא עדיין לומדת.

    שרון
    tathakara@gmail.com

    מאת: tathakara |‏ 26 בספטמבר 2015 | 17:32
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי בגיל 20 שם התחלתי לדבר עם אמא שלי וגיליתי כי היא החברה הטובה ביותר שיכולתי לבקש. אז בעצם לא הכרתי אותה היא תמיד הייתה שם אך לא ראיתי את זה מספיק והפסקתי שנים של חברות ושיתוף

    מאת: חלי |‏ 26 בספטמבר 2015 | 17:26
  • היי את תמר הכרתי בכיתה א ישר היה ביננינו חיבור אין יותר מידי מה להגיד חוץ מזה שאנחנו מבינות אחת את השניה בלי מילים ויש לנו את הצחוקים שלנו והמשפטים המטופשים שלנו אבל אנחנו תמיד אומרות מכיתה א עד הקבר ומעבר
    Guyrabinovich66@gmail.com

    מאת: גיא |‏ 26 בספטמבר 2015 | 17:14
  • הכרתי את החברה הכי טובה שלי בתיכון. זו הייתה התחלה חדשה לשתינו. היא הייתה בפנימייה ואני הייתי רק בתנאי בית הספר, התחברנו בכיתה ובגלל שהחיבור בינינו היה טוב מאוד החלטתי לעבור לפנימייה. מאז כבר 6 שנים שאנחנו לא נפרדות אחת מהשניה!!! Michalush93@gmail.com

    מאת: מיכל קאופמן |‏ 26 בספטמבר 2015 | 16:46
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי עוד בבטן- אמא שלי. היא תמיד לצידי בטוב וברע, אוהבת בכל מצב ומבינה אותי גם כשלא צריך לדבר. לפעמים כל מה שצריך זה חיבוק וחיוך של אמא מייל: tami_yaakobi@walla.co.il ??

    מאת: תמי |‏ 26 בספטמבר 2015 | 16:44
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי עוד בבטן- אמא שלי. היא תמיד לצידי בטוב וברע, אוהבת בכל מצב ומבינה אותי גם כשלא צריך לדבר. לפעמים כל מה שצריך זה חיבוק וחיוך של אמא ??

    מאת: תמי |‏ 26 בספטמבר 2015 | 16:41
  • החברה הכי טובה שלי היא פליצי, אחותי היקרה. הגענו לעולם בהפרש קטנטן של שנה, ילידות אוגוסט, וניתן בהחלט לומר שמערכת היחסים הזו חוותה עליות ומורדות. בילדותנו חלקנו חדר שינה, ארון בגדים וימי הולדת, והיו לא מעט מחלוקות באופן טבעי כפי שניתן לתאר. אך המערכת הזו רק הלכה והתחזקה עם השנים, ולמרות שכל אחת פרחה לה לכיוונים שונים בחיים, אם זה בצבא, בטיול אחרי צבא ואם זה באוניברסיטה, ואפילו לתקופה מסוימת גרנו בערים שונות, הקשר התהדק לו והתחזק לו והיום היא אשת סודי הקרובה והאהובה. Dikla_ritter@walla.com

    מאת: Dikla |‏ 26 בספטמבר 2015 | 16:18
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי בצבא בבסיס בתל השומר. שתינו הגענו לבסיס כמעט באותו הזמן והיינו חיילות צעירות. לא הכרנו אף אחד ולא ממש מצאנו את עצמנו שם. יום אחד ראיתי אותה הולכת לבד באחד השבילים והצעתי לה שנאכל צהריים יחד. מאז דרכינו אינן נפרדות! היינו עושות ה-כ-ל ביחד, מבלות שעות וימים שלמים אחת עם השנייה, הפכנו לאחיות של ממש.לכל מקום אליו אנחנו הולכות שואלים אותנו אם אנחנו אחיות- מסעדות, חנויות, מדידת שמלות כלה שלנו….גם היום בגיל 30, בתור אמהות צעירות, לא תמיד יש לנו הרבה זמן להפגש, אבל שזה קורה תמיד קשה לנו להיפרד אחת מן השנייה, ואנחנו אף פעם לא מספיקות לדבר על כל הדברים שיש לנו להגיד אחת לשניה.
    הדבר הכי מוזר הוא שלפני כמה חודשים הסתכלנו באתר של שירה וראינו את הטבעות האלה והתלהבנו מהם ממש, אמרנו שאנחנו חייבות טבעות חברות ואז קיבלתי ממנה לוואטס אפ את התמונה עם המבצע!!!
    מייל: miritdov@gmail.com

    מאת: miritdov |‏ 26 בספטמבר 2015 | 16:13
  • הכל התחיל לפני 7 שנים כאשר חיפשתי מישהי לטיול הגדול של אחרי הצבא. עם חברות שלי זה ממש לא הסתדר והמליצו לי להיכנס לאתר למטייל. לאחר חששות וספקות רבים החלטתי לנסות והגבתי לפוסט של מישהי- התכתבנו מעט והחלטנו להיפגש. זה היה ממש כמו בליינד דייט חבשנו כובעים על מנת לזהות אחת את השניה ויצאנו לסושי. מהר מאוד הרגשנו שיש קליק וזה היה ממש כמו אהבה ממבט ראשון. חשבנו שבמהלך הטיול נתפצל וחיפשנו פרטנר לנחיתה רכה. אך ההפך היינו דבק במשך 4 חודשים ועד היום. עברנו יחד לתל אביב, היא הייתה השושבינה שלי בחתונה ובכלל היא האהבה שלי! הכי מגיע לנו. Rotemaso@walla.com

    מאת: רותם אסולין פיבין |‏ 26 בספטמבר 2015 | 16:07
  • החברה הכי טובה שלי הציעה בכיתה ז' להגיע אלי הביתה, לעזור לי להתקין ואיך להשתמש באייסיקיו. מאז, כבר 18 שנה, אנחנו ביחד לאורך הדרך- תיכון, צבא, אוניברסיטה, חתונה וילד ראשון. שנזכה לעוד שנים רבות של חברות ביחד.

    מאת: eynat.g |‏ 26 בספטמבר 2015 | 16:05
  • yacobi.karin@gmail.com
    בכיתה יא התנדבתי במדא, במהלך אחת המשמרות הגעתי לתאונת דרכים קלה וקארין (שלא הכרתי אותה אז) הייתה הנהגת. ידעתי שהיא בגילי אבל לא הכרנו אישית. במהלך על הנסיעה לבית החולים הייתי איתה באמבולנס, הענקתי לה טיפול רפואי ראשוני. אך כמו כל המטופלים שלנו-לא שמרתי איתה על קשר.
    לאחר חודש התחלתי לצאת עם בחור חדש, וחברה טובה שלי סיפרה לי שהיא שמעה שהוא יוצא עוד מישהי… אחרי לא מעט בירורים מסתבר שהבחורה איתה הוא יוצא במקביל זו קארין שפיניתי לבית החולים. יצרתי איתה קשר וסיפרתי לה שכם אני יוצאת איתו במקביל… כמובן ששתינו העפנו אותו אבל מאז אי אפשר להפריד בנינו!!! כל החוויות שלי מאז ועד היום קארין מלווה אותי, אנחנו חלק בלתי נפרד מהחיים אחת של השניה, משפחה לכל דבר!

    מאת: נטע |‏ 26 בספטמבר 2015 | 16:00
  • זה התחיל לפני 7 שנים כשחיפשתי פרטנר לטיול הגדול, אחרי הצבא למזרח. עם חברות שלי זה ממש לא הסתדר לכן המליצו לי להיכנס לאתר למטייל. לאחר חששות וספקות רבות החלטתי לנסות ולהיכנס- הגבתי לפוסט של מישהי והתכתבנו מעט. החלטנו להיפגש וזה היה ממש כמו בליינד דייט, חבשנו כובעים על מנת לזהות אחת את השניה ויצאנו לסושי. מהר מאוד הבנו שיש חיבור וזאת הייתה אהבה ממבט ראשון. לשתינו היה ברור שדרכינו כנראה יתפצלו במהלך הדרך, אך להפך היינו דביקות במשך ארבעה חודשים ועד היום. עברנו יחד לתל אביב, היא הייתה השושבינה שלי בחתונה והיא האהבה שלי. הכי מגיע לנו לזכות ??

    מאת: רותם אסולין פיבין |‏ 26 בספטמבר 2015 | 15:57
  • את החברה הכי טובה שלי רותם הכרתי כשאני הייתי בכיתה יא. תמיד הרגשתי כאילו הגורל שלח אותה אלי. כי אני לא זוכרת את היום שבו הכרנו אני זוכרת את הרגע בו הרגשתי שהיא משפחה. שנה שעברה גילינו שאבא שלי למד בבית ספר עם אמא שלה ואמא שלי למדה בבית ספר עם אבא שלי . הדבר הנוסף שגילנו שסבתא שלי וסבתא שלה עלו יחד לארץ לאותו קיבוץ והיו חברות. רותם ואני חברות דור שלישי בלי קשר לדור הקודם:)
    אימייל: shani4494@gmail.com

    מאת: שני סגל |‏ 26 בספטמבר 2015 | 15:31
  • ”תרצה קפה אדוני?“
    -ביקשתי ממך כבר לפני שעה מגבון! מגבון! אין לכן שכל. כולה מלצרית מעופפת!
    ”אבל זו פעם ראשונה שאתה-“
    -תקראי כבר למנהל

    המומה זחלתי לגאלי האחורי עם דמעות בעיניים, מנסה לשחזר אם הייתה לי עם הבן אדם ההוא איזשהי אינטרקציה מאז שהמראנו מבנגקוק. לא עברו יותר מכמה דקות אחרי שנוי שמעה את הסיפור, הלכה לאותו אדם ולאחר שהסבירה כי הוא פנה אליה ולא אלי הבהירה לו שאין לו זכות לדבר לדיילים ככה, ובטח שלא אלי.
    אותו נוסע אולי היה החוויה הגרועה ביותר שלי בתור דיילת, אך השאיר לי חברה אמיתית והכי הכי טובה שיש.

    נטע
    netaykel@gmail.com

    מאת: netaykel |‏ 26 בספטמבר 2015 | 15:21
  • את החברה הכי טובה שלי הוא החבר הכי טוב. הכרנו בגיל שלוש בגן לילי ומאז כבר 27 שנה לא נפרדים האחד מהשני עברנו הכל ביחד החל ממסיבות פיג'מות עד לגיוס ועכשיו אפילו הוא היה במסיבת הרווקות שלי ואני אהיה בשלו. לא נפרדים חולקים הכל כמו אחים תאומים, ובן ובת הזוג שלנו.. לא נשארה להם ברירה אלא להבין שהלב שלנו חצוי לשתיים וארבעתנו מסתדרים פשוט מצויין :)
    Shani.debra@gmail.com

    מאת: שני |‏ 26 בספטמבר 2015 | 15:19
  • היי :) אני הכרתי את נעמה החברה הכי טובה שלי כשהיינו יחד בצבא והיא היתה המפקדת שלי.. שנאתי אותה כל כך ולרגע לא תיארתי לעצמי שזאת תהיה החברה הכי טובה שלי .. היא היתה מחפשת אותי בכל דבר ונותנת לי עונשים כמו לנקות, לסגור שבת וכו.. אחרי שנשבר הדיסטנס ונגמר הקורס גיליתי בן אדם מקסים!!!! נעמה כבר 8 שנים החברה הכי טובה שלי, אשת הסוד שלי והמתנה הכי גדולה שצהל העניק לי ?? Netabenh@gmail.com

    מאת: אורח |‏ 26 בספטמבר 2015 | 15:19
  • הכרתי את החברה הכי טובה שלי בתיכון. זו הייתה התחלה חדשה לשתינו. היא הייתה בפנימייה ואני הייתי רק בתנאי בית הספר, התחברנו בכיתה ובגלל שהחיבור בינינו היה טוב מאוד החלטתי לעבור לפנימייה. מאז כבר 6 שנים שאנחנו לא נפרדות אחת מהשניה!!! Michalush93@gmail.com

    מאת: מיכל קאופמן |‏ 26 בספטמבר 2015 | 15:11
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי בכיתה א. עברתי לעיר חדשה וכל הילדים בכיתה היו ביחד בגן וכבר הכירו. ישבתי לבד בשיעור ולקראת ההפסקה המורה הציגה אותי ואמרה שרק עברתי לעיר. היא שאלה מי מתנדב להראות לי את בית הספר ולהכיר לי את הילדים. ילדה אחת הרימה את היד. אלונה לקחה את ידי בהפסקה והשאר היסטוריה. היא החברה הכי טובה שלי כבר 21 שנים.
    Shirasofrin@gmail.com

    מאת: Shira Sofrin |‏ 26 בספטמבר 2015 | 15:11
  • את חברה הכי טובה שלי הכרתי בצבא, היא ישבה בפינה על ספסל בזמן שאני הייתי בהמתנה לקורסים, היא הייתה נראית לא מדוכאת ובוכייה, ניגשתי אליה ושאלתי מה קרה, ולאיזה קורס היא ממתינה, בהתחלה היא הייתה קצת סנובית ולא ממש שיתפה פעולה, ולאחר התעקשות שלי להבין מה קרה לבחורה הזאת היא קצת נפתחה והתחילה לספר.. מאז ועד היום (8 שנים) אנחנו חברות הכי טובות :)

    מאת: עמית |‏ 26 בספטמבר 2015 | 15:00
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי בצבא, היינו בקורס ביחד כשנרדמנו אחרי יום קשה היא לא הפסיקה לנחור, אני לא הצלחתי להרדם וכל פעם שהערתי אותה היא שוב נחרה, נאלצתי לישון בשירותים, בוכה…. בבוקר למחרת צעקתי עליה החלפתי לה את כל שעות השמירה ללילה ונעשו חברות
    Maayanla@pelephone.co.il

    מאת: אורח |‏ 26 בספטמבר 2015 | 14:50
  • החבר הכי טוב שלי הוא בעלי, הכרנו כשכנים עוד כילדים. חלון מעל חלון גרנו באותו בניין 20 שנה עד שהתחלנו לצאת כזוג! היום אנחנו נשואים פלוס 2

    מאת: נועה |‏ 26 בספטמבר 2015 | 14:31
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי כשהייתי באמצע כיתה י' והיא הייתה בכיתה יא'.. היום אני כבר באוניברסיטה אז תחשבו כמה זמן עבר בערך. הייתה לי שנה ממש קשה נפשית והתחלתי לפרוש מכל מיני דברים בבית ספר ואפילו לא להגיע בכלל ורק נהיה לי יותר ויותר גרוע. הדבר היחידי שעוד היה לי טוב היה תחנת הרדיו בבית הספר. למרות שגם את זה כבר לאט לאט התחלתי לעזוב, בפעמים שכן הייתי מגיעה לבית ספר הייתי נמצאת בתחנה, זה היה המפלט שלי. הייתה שם מישהי שהייתה הדבר הכי קרוב שיכולתי לקרוא לו חברה אז והיא הייתה שנה מעליי, ואחת החברות שלה תמיד הייתה באה לשבת שם איתה סתם. הצטרפתי אליהן מידי פעם ובאחת הפעמים שהחברה שלה הגיעה והיא הייתה עסוקה במשהו ברדיו ישבתי רק עם החברה שלה לבד ודיברנו שעות, משם הכל היסטוריה. אני יכולה בלב שלם לומר שזכיתי להכיר אותה והיא פשוט הצילה אותי. אנחנו ממש אותו בנאדם, החצי השני של כל אחת. בלתי נפרדות גם כשאנחנו במרחקים בין ערים ויבשות- מגיע לה לקבל את הטבעת! רק תודה קטנה אחת מיני רבות שאני חייבת לה. וגם הייתה לה יום הולדת ממש לפני שבועיים. אימייל: bar.darmon@gmail.com

    מאת: בר |‏ 26 בספטמבר 2015 | 14:28
  • זו לא הייתה אהבה ממבט ראשון , אפילו קצת שנאתי אותה ככה מספרים. היא לקחה לי את כל תשומת הלב, את החדר הבגדים ואפילו את הצעצועים , לא היו לה גבולות! עם השנים זה הפך לבלתי נסבל לא היה לי שום דבר פרטי שלי, וככה הכרתי את חברתי הטובה ביותר אחותי היקרה. רגע לפני נישואיי ( חודש לדיוק) אין זמן יותר מתאים מכך להזכיר לי ולהגיד לך כמה אני אוהבת ומעריכה אותך??

    מאת: allynalbocher |‏ 26 בספטמבר 2015 | 14:26
  • הגעתי לישוב בו אני גרה, ילדה חדשה, בת 10 (14 שנה חלפו) ואז פגשתי את עדי, יושבת מחוץ לבית שלה והשכנה החדשה שלי – היא החליטה שאנחנו הולכות לקנות גירים וצריכות לצבוע מחדש את המדרכה… וככה הכל התחיל, היא גרמה לי לצבוע בגירים חצי רחוב ועד היום אני עושה כל מה שהיא אומרת

    May250518@gmail.con

    מאת: מאי |‏ 26 בספטמבר 2015 | 14:26
  • אני וחברה שלי הכרנו כשהיינו בנות פחות מחודש והאימהות שלנו היו יחד בקורס אחרי לידה. המשכנו יחד לאותו פעוטון עד גיל 3 ואחר כך כל אחת הייתה בגנים ובתי ספר אחרים אבל כל השנים שמרנו על קשר. בתיכון למדנו יחד באות כיתה והמשכנו לשמור על קשר גם בצבא. אחרי הצבא יצאנו יחד לטיול בתאילנד ונהננו מכל רגע. אנחנו חברות כבר 22 שנה ובאוקטובר אנחנו חוגגות יום הולדת בהפרש של שבוע.

    מאת: אורח |‏ 26 בספטמבר 2015 | 14:24
  • הכרנו בחטיבה כשיצאנו עם תאומים זהים . היו קצת בלבולים ולמרות שמערכות היחסים האלו הסתיימו אנחנו שמרנו על קשר. גם בתיכון היינו יחד באותה כיתה ואפילו בצבא שירתנו יחד! אנו חברות כבר כמעט שני עשורים וככל הנראה זה לנצח!!

    מאת: Sharon Relles Graitzer |‏ 26 בספטמבר 2015 | 14:22
  • הכרתי את החברה הכי טובה שלי בבית החולים זה התחיל ש
    שנולדנו , מהחדר לידה האמהות שלנו התחברו וככה נירקם בנינו הקשר מילדות היינו ישנות אחת אצל השניה , עושות שטויות ביחד ומעשי קונדס .. עד היום שאנחנו בנות 25 וגרות רחוב ליד רחוב אנחנו לא זזות אחת מהשניה אפילו לא לרגע ..
    ועדיין גם בגיל הזה עושות שטויות ומעשי קונדס
    Nofarpitel@gmail.com

    מאת: נופר |‏ 26 בספטמבר 2015 | 14:08
  • !!!girl power
    היי אני לידור, הכרתי את תום חברתי הטובה ובסיטואצייה מאוד מצחיקה.
    בחור חצוף ושובב יצא עם שתינו בו זמנית! עלינו על הברנש ולימדנו אותו שאיתנו לא מתעסקים.
    הכל התחיל שאני והוא הכרנו באיזה בר החלפנו טלפונים וכעבור כמה ימים יצאנו כבר לדייט ראשון. יום לאחר הדייט ישבתי עם חברה לקפה וסיפרתי ולה על הבחור והדייט ואף הראתי לה תמונה שלו. להפתעתי הרבה היא זיהתה אותו מיד בטענה שהוא יוצא גם עם חברה שלה מהצבא!! הלא היא תום!! (עדיין שלבים ראשוניים לא משהו יותר מדי רציני).
    חברתי ואני הרגשנו שחייבים לפעול. כינסנו פרלמנט קראנו לתום והחלטנו שנוקמים!
    תום קבעה איתו לאיזה בר בתלאביב ואני הופעתי במלא הדרי בטענה שקבענו! הבחור הפך אדום החליף צבעים אבל גרמתי לו לזרום.. אחרי עשר דק שהוא כמעט מאמין שהוא קבע איתי ולא עם תום, תום הופיע יפייפיה מתיישבת איתנו בשולחן כמובן אחרי שנשקה בלחי לשלום לשנינו… הבחור החליף צבעים והסברנו לו שזה לא יפה לצאת עם שתי בחורות במקביל :) כמובן שהכל היה באווירת צחוק ואהבה!
    מאזזז אני ותום חברות טובות כבר כמה שנים ממש אי אפשר להפריד אותנו וובדיוק חזרנו מהטיול הגדול של דרום אמריקה טיילנו חצי שנה יחד היה מדהים ואפילו לא התאהבנו באותו בחור :)
    מגיע לנו לקבל את הטבעות כי חברות כזאת יש רק בסרטים!!
    מעבר לזה שאנחנו מטורפות על הטכשיטיםםםם שלך!
    חג שמח נשיקות
    Lidori.d@gmail.com

    מאת: אורח |‏ 26 בספטמבר 2015 | 14:05
  • חן היא בין חברה טובה לאחות, היא קטנה ממני ב3 שנים, ובגלל זה הקשר הוא מיוחד ושונה.
    את חן הכרתי בעבודה, ומה שחיבר אותנו בהתחלה היא האהבה לאופנה בגדים ותכשיטים. היינו מעבירות שעות במשמרת בדיבורים על הטעם הנורא דומה שלנו. מה שמשעשע הוא שאחד הדברים הראשונים שחיברו בינינו הוא שלשתינו יש טבעות של המעצבת שי-רה ואנחנו אוהבות אותה מאוד. מאז ההכרות אנחנו באמת כמו אחיות מבלות המון ביחד ונהנות משיחות גם מעבר לאופנה כמובן. לפני שבועיים חגגתי יום הולדת וחן קנתה לי במתנה טבעת משי-רה שמאוד רציתי אבל עדיין השארנו את הטבעות לב בחנות ולא יכלנו להרשות לעצמנו לקנות אותן .
    יש לנו כבר כמה תכשיטי חברות שכאלה
    ונשמח מאוד שיהיו לנו עוד (:
    Omerfranco22@gmail.com

    מאת: עומר |‏ 26 בספטמבר 2015 | 13:59
  • לפני 8 שנים, כשעוד הייתי רווקה תל אביבית הוללת… יצאתי לבר האליעזר האגדי! אחרי כמה דרינקים טובים עליתי להטיל את מימיי וכשיצאתי מהשרותים פגשתי בחור נחמד שזה עתה יצא משירותי הבנים ולא שטף ידיים! הטפתי לו שאין בעיה בבית שלו שיצא מהשרותים ולא ישטוף ידיים, אבל הוא במקום ציבורי וכולם רואים וזה ממש לא לעניין. התפתחה שיחה קולחת בכל הבר! פתאום פנתה אליי בחורה מהממת שישבה על הבר ואמרה: אה זו את שהערת לו? אני לא מאמינה שהוא לא שטף ידיים! וישר הזמינה לי בירה. התחלנו לקשקש ופתאום אמרה שהיא עוברת לבר אחר ושאצטרף. מפה לשם, התקרחנו כל הלילה… החלפנו טלפונים כמו בגן ועד היום היא החברה הכי טובה ואהובה שלי! מה שבקבוק בירה יכול לעשות….

    Morshamir@yahoo.com

    מאת: מור |‏ 26 בספטמבר 2015 | 13:58
  • החברה הכי טובה שלי היא אחותי הקטנה ממני בשלוש שנים, אנחנו מכירות מהרגע שהיא נולדה כמובן ;) אך הפכנו לחברות הכי טובות לפני חמש שנים בערך שעברתי פרידv קשה מהאקס, היא הייתה שם בשבילי ותמכה בי, מאז אנחנו בלתי ניתנות להפרדה, היא אשת סודי ואני אשת סודה, מבלות המון ביחד וצוברות מלאא חוויות מגניבות. אנחנו כל כך שונות אחת מהשנייה אך זה מה שעושה את הקשר שלנו לכל כך מיוחד. אני מתחתת עוד חצי שנה ואחותי טסה לטיול הגדול שלה בקרוב, אמנם היא תחזור ללוות ביום חתונתי אך היא לא תהיה חלק מחוויות ארגון החתונה וזה קשה לי מאוד. אם נזכה בטבעות זה יזכיר לשתינו שגם מהקצה השני של העולם אנחנו עדיין אחת בשביל השנייה תומכות ומחבקות מרחוק. ירדני אני אוהבת אותך =]
    karinmor234@walla.com

    מאת: karinmor234 |‏ 26 בספטמבר 2015 | 13:53
  • חברות רק 3 שנים,אך השלוש שנים האלו היו מלאות, הכרנו במכינה לעיצוב היינו באותה קבוצה, לאחר מכן התקבלנו ביחד ללימודי עיצוב בחולון ושובצנו באותה הכיתה. הלימודים הטובעניים שלנו הן שקירבו אותנו כלכך. שעות של עבודה בסדנה שכללו בכי, שמחה, צחוק, דם, יזע, התמוטטויות עצבים,פרידות,אהבות ובעיקר המון אהבה.
    זה מצחיק אבל אנחנו חושבות בדיוק אותו דבר, לא פעם נתקלנו במצב שמספיק מבט אחד כדי לדעת בדיוק מה השנייה החושבת.
    ליווינו אחת השניה כמעט בכל דבר חשוב בשלוש שנים האלו שאני מרגישה כאילו היא איתי כל החיים, ולא רוצה להתרחק ממנה לעולם!
    אני רוצה לזכות כדי שאוכל לתת לה משהו מוחשי שיראה כמה אהבה יש לי אל הבחורה המדימה והחזקה הזאת, כי גם כשקשה היא לא נשברת, היא יודעת בדיוק מה להגיד כשנשברים ולפרגן תמיד, ובאמת מכל הלב.
    אני אוהבת את רוזי שלי!!
    halely93@mail.com

    מאת: הללי טל |‏ 26 בספטמבר 2015 | 13:48
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי בטיסה, שתינו טסנו לבד, ישבנו אחת ליד השניה, התחלנו במקרה לדבר וגילינו שיש לנו המון דברים משותפים, כמה שעות אחר כך וכבר ידענו שאנחנו הולכות לבלות עוד הרבה יחד, המשכנו להיות בקשר שהתחזק עם הזמן והיום אנחנו שותפות :) אשמח לתת לה מתנה על זה שהיא תמיד שם בשבילי ועושה בשבילי הכל, מאז ועד היום.
    Morosh88@yahoo.com

    מאת: מור |‏ 26 בספטמבר 2015 | 13:48
  • אני והחברה הכי טובה שלי הכרנו דרך האקסים שלנו ?? הם היו שני בחורים צעירים חברים מאוד טובים שגדלו ביחד באותה חבורה. הכרנו אותם כל אחת בנפרד ובדרכה שלה בפרקי זמן די קרובים. כל אחת החלה לצאת עם בן הזוג שלה ובהתחלה הכרנו אחת את השנייה כ- 'בת הזוג של החבר' ולאט לאט עם המפגשים המשותפים התחלנו לפתח חברות קרובה וטובה בינינו שכבר לא הייתה תלויה בבני הזוג לשעבר. עובדה שעכשיו הם אקסים שלנו ואנחנו החברות הכי טובות. כנראה יוצא בסוף משהו טוב מאקסים ?? Adi_lavy92@walla.co.il

    מאת: עדי |‏ 26 בספטמבר 2015 | 13:46
  • מי חשב לרגע שהילדה המעצבנת שישבה מולי בשולחן בכיתה תהפך לחברתי הטובה ביותר.
    זה קרה בתחילת שנת הלימודים, כיתה ג', התווכחנו על משהו, אינני זוכרת מהו אבל זכור לי היטב שכעסתי נורא, עד כדי כך שכאשר היא הוציאה לעברי לשון הוצאתי גם אני לעברה, התקרבתי אל פניה כששתינו עם הלשון בחוץ עד שלשוני נגעה בגסות בשלה. לפתע צחקנו שתינו ומאותו רגע לא נפרדנו. נעשינו החברות הכי טובות, גדלנו, הפכנו מילדות לנערות יחד, ושיתפנו אחת את השנייה בהכול, באהבות, אכזבות, בפחדים וחששות וכך גם היום. אני ברת מזל! זכיתי בחברה – אחות לכל החיים.

    Lirigabay@gmail.com

    מאת: לירון גבאיי |‏ 26 בספטמבר 2015 | 13:43
  • אני והחברה הכי טובה שלי הכרנו דרך האקסים שלנו ?? הם היו שני בחורים צעירים חברים מאוד טובים שגדלו ביחד באותה חבורה. הכרנו אותם כל אחת בנפרד ובדרכה שלה בפרקי זמן די קרובים. כל אחת החלה לצאת עם בן הזוג שלה ובהתחלה הכרנו אחת את השנייה כ- 'בת הזוג של החבר' ולאט לאט עם המפגשים המשותפים התחלנו לפתח חברות קרובה וטובה בינינו שכבר לא הייתה תלויה בבני הזוג לשעבר. עובדה שעכשיו הם אקסים שלנו ואנחנו החברות הכי טובות. כנראה יוצא בסוף משהו טוב מאקסים ??
    Adi_lavy92@walla.co.il

    מאת: עדי |‏ 26 בספטמבר 2015 | 13:39
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי כל החיים. זו אמא שלי.
    האישה היחידה שקיבלה אותי כמו שאני, הייתה לצידי בתקופות הכי קשות לי והכי חשוב תמיד שם בשבילי.
    אין יום שאני לא מדברת איתה לפחות 50 פעמים.. גם היום שאני גרה 25 דק נסיעה ממנה , נשואה, ההרגשה שאנחנו תמיד קרובות.
    כל בעיה או תסכול או סתם שיעמום שיש לי היא הראשונה שאצלצל.. כי היא הרי החברה הכי טובה שלי.
    אני יודעת שזה נשמע קצת קיטשי.. אבל באמת בורכתי באמא שהיא החברה הכי טובה שלי.. זאת שבשבילה אעשה הכל פשוט הכל.
    כמו שהיא תעשה בשבילי!
    אמא אני אוהבת אותך הלוואי שכל החיים תהי לצידי :)

    Mayan_benye@hotmail.com

    מאת: מעיין |‏ 26 בספטמבר 2015 | 13:39
  • הייתי בת 30 כשנפגשנו לראשונה.
    יום אחד הטלפון צלצל וחברה טובה הציעה לי לעבור לגור איתה.
    אחרי שגרתי 3 שנים לבד בדירה קטנה, נמאס לי לחזור לבית ריק ו – 4 קירות,
    זה בא לי בדיוק בזמן.
    מה גם שחלפה בי המחשבה “לא היית בזוגיות יציבה ונורמלית כ”כ הרבה זמן,
    בואי תראי מה זה שותפות” – אפילו שזה לא אותו הדבר, הרגשתי שזה נכון לי.

    ארזתי את חפציי ופרסמתי למכירה כמה חפצים. לאחר מספר ימים הגיע בחור צעיר לקנות את אחד מהפריטים.
    תוך כדי שהוא אורז ושותה כמה כוסות יין (זה המשקה היחד שהיה לי בבית) נוצר בינינו חיבור קסום שהמשיך לדייט לא שגרתי בבית הקפה השכונתי. אחרי מספר מפגשים קסומים, הצעיר נעלם.

    כעבור שנה, תוך כדי שיטוט בפייסבוק אני מגלה בוול שלי שהבחור העלה סטטוס מקסים שחברה שלי תייגה את שמי ובו הוא כתב: לפני שנה קניתי מבחורה קסומה מיטה. יצאנו לכמה דייטים קסומים ואז נעלמתי לה. אני מנסה לאתר אותה. בפוסט שכתב העלה גם תמונה של שנינו.
    מאז אנחנו ביחד, חוגגים כל שנה יום נישואין קסום.
    אני יכולה לסכם במשפט אחד את כל סיפור ההיכרות שלנו – המציאות עולה על כל דימיון! בחלומות שחלמתי לא תיארתי לעצמי שכך יתחדש בינינו הקשר. אל תפסיקו לחלום ולהאמין!

    מאת: fannybachar |‏ 26 בספטמבר 2015 | 13:39
  • את החברה הכי הכי טובה שחי הכרתי תוך כדי עבודה שהמורה שלי בכיתה ו שמה אותנו כזוג ההינו אויובות ובגלל העבודה הזאת הפכנו להיות יותר מחברות טובות הפכנו להיות אחיות
    גוליה אניגר
    אשדוד שבט דן 18/28
    Juliaanijar1998@walla.com

    מאת: גוליה אניגר |‏ 26 בספטמבר 2015 | 13:38
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי בעצם דרך ריב. שתינו יצאנו עם אותו בחור ולא ידענו מזה ואז כל אחת האשימה את השניה בסוף גילנו שהוא עבד על שתינו ואז עבדנו עליו קבענו ביחד והשפלנו אותו והעמדנו אותו במקום ומאז ועד היום שזה כבר 5 שנים אנחנו החברות הכי טובות טסות לחול יחד עובדות יחד ומשכירות דירה ביחד. ממש משפחה לכל דבר. לכן אנחנו בטוחות שאנחנו צריכות לזכות !! Shirans11@walla.co.il

    מאת: שירן |‏ 26 בספטמבר 2015 | 13:36
  • את ארטיום(שם חיבה,שמה הוא אנסטסיה)הכרתי מלפני שנה,בתחילת כיתה י.
    להגיד שמהתחלה היינו חברות טובות?לא כל כך…היינו חברות,היה לנו כיף ביחד,אבל לא חברות טובות,לכל אחת היה את הבחירות הקודמות לפני.
    התחלנו להתקרב לקראת סוף שנה ובחופש הגדול זה הפך למה שזה עכשיו,ומאז אנחנו ארטיום ולורנצו…
    זו חברות שבאמת קשה להסביר במילים…
    אני הפכתי לבת בית אצלם,והיא הפכה לבת בית אצלנו.
    היא באה מבית שכמעט ולא חוגג חגים אז ערבי חג היא עושה אצלנו.
    אנחנו נפגשות כל יום,ויום שאנחנו לא נפגשות זה יכול לשבור אותנו,יש לנו טלפתיה ואנחנו יכולות להבין אחת את השנייה ללא מילים…
    כששואלים אותנו מה כל כך מייחד את החברות שלנו אנחנו אומרות שזה היכולת לא לשפוט,להיות מי שאת במיליון אחוז ולא לפחד.
    זה להבין מאז שאנחנו ביחד מי אנחנו באמת,מה אנחנו אוהבות ומה האישיות האמיתית שלנו.זה לפתוח אחת לשנייה עולמות,להכיר דברים חדשים ולתת את החופש למצוא את עצמנו בתוך העולמות האלו.
    בחופש הגדול עברתי את התקופה הכי קשה בחיי והיא תמיד הייתה שם לצידי ותמכה בי,והטבעות האלה הן מתנה מהממת לדעתי כאות תודה למה שהיא עשתה למעני בחופש הזה.
    לא משנה כמה חברות טובות נהיה וכמה זמן אני אף פעם לא אקח את החברות הזו כמובן מאליו ובאמת שאני מאחלת לכל אחד חברה כזו…
    koren1z@walla.com

    מאת: קורן צאובר |‏ 26 בספטמבר 2015 | 13:31
  • את החברה הכי טובה הכרתי לפני שבע שנים. היינו שתינו באילת בוילה מרוחקת עם כמה חדרים, כל אחת עם חברה אחרת. שתינו סגרנו את החור הזה בגלל שלא היה מקום בשום מלון (זה היה חג). כשהגענו שמעתי אותה צועקת בחדר ליד שיש משהו מת במיקרוגל (בפועל זה סתם היה משהו שרוף ומסריח). מיד יצאנו מהחדר ובאנו לעזרתה:
    משם זה היה סיפור אהבה והסתובבנו כל הימים באילת כרבעייה והיה מהמם.
    אחכ אני חזרתי לירושלים (שם גרתי) והיא לחיפה. יום אחד לאחר כמה חודשים היא התקשרה להזמין אותי לאיזו מסיבה בחיפה. סיפרתי לה שאני מתחילה שם לימודים עוד חודש ואני אגיע. כשהגעתי לשם, התחלתי לחפש דירה והיא הציעה שאכנס לגור איתה. גרנו יחד שנתיים. מאז.. אני כבר נשואה ובקשר יומיומי איתה. Bovicky@gmail.com

    מאת: ויקטוריה |‏ 26 בספטמבר 2015 | 13:30
  • את הפגישה שלי עם החברה הכי טובה שלי אני לא ממש זוכרת, הביאו אותי הביתה מבית החולים וההתחלה בנינו לא הייתה קלה. בתחילה שאלה אם אפשר להחזיר אותי לחנות, בהמשך אפילו קיבלתי ממנה כמה צביטות ודחיפות. אבל תמיד ידענו שזה סיפור אהבה, היא תמיד ייעצה לי מה ללבוש ואיך להתגבר על סיפורי אהבה כוזבים. חלקנו ביחד את כל הרגעים המשמעותיים של החיים. אכלנו ביחד אלפי ארוחות ושתינו שוקו חם בחורף, ותמיד הבטתי בה בהערצה, כי החברה הכי טובה שלי היא אחותי הגדולה!
    yuval8klein@gmail.com

    מאת: yuval8klein |‏ 26 בספטמבר 2015 | 13:28
  • זו לא הייתה אהבה ממבט ראשון , אפילו קצת שנאתי אותה ככה מספרים. היא לקחה לי את כל תשומת הלב, את החדר הבגדים ואפילו את הצעצועים , לא היו לה גבולות! עם השנים זה הפך לבלתי נסבל לא היה לי שום דבר פרטי שלי, וככה הכרתי את חברתי הטובה ביותר אחותי היקרה. רגע לפני נישואיי ( חודש לדיוק) אין זמן יותר מתאים מכך להזכיר לי ולהגיד לך כמה אני אוהבת ומעריכה אותך??

    מאת: allynalbocher |‏ 26 בספטמבר 2015 | 13:24
  • את החברה הכי טובה שלי פגשתי בבטן של אימי שתינו בילינו שם 36 שבועות עד שיצאנו לעולם ועד היום 28 שנים! אשמח לקבל טבעת כזו לי ולאחותי החברה הכי טובה שלי

    מאת: עדי אדלר |‏ 26 בספטמבר 2015 | 13:21
  • את החבר הכי טוב שלי שהוא גם בן הזוג שלי הכרתי לפני שנה ושלושה חודשים בפאתי מבצע צוק איתן. סגרנו שנינו שבת בגדוד, במוצב דאז על גבול הרצועה. חברה טרחה לבדוק בערב שישי שאני אכן סוגרת שבת, נתנה לו את המס' שלי. הוא ביקש שנשב אחרי הארוחה, מאז יצאנו עוד פעמים.. אחכאת החבר הכי טוב שלי שהוא גם בן הזוג שלי הכרתי לפני שנה ושלושה חודשים בפאתי מבצע צוק איתן. סגרנו שנינו שבת בגדוד, במוצב דאז על גבול הרצועה. חברה טרחה לבדוק בערב שישי שאני אכן סוגרת שבת, נתנה לו את המס' שלי. הוא ביקש שנשב אחרי הארוחה, מאז יצאנו עוד פעמים.. אחכ לא נפגשנו עד סוף המבצע, אבל לשנינו היה ברור שזה זה. ועד היום בלי עין הרע:)
    Inbarmath@gmail.com

    מאת: ענבר |‏ 26 בספטמבר 2015 | 13:15
  • את החברה הכי טובה שלי, ירין. הכרתי עוד בכיתה ב. היא הייתה תלמידה חדשה שהגיעה לבית הספר ואימצתי אותה אליי. מאז אנחנו אחיות בנפש. היום כבר שתינו בנות 18, ושתינו מחכות לגיוס. אני יודעת שלא משנה מה דרכינו לא יפרדו. מעבר לזה שהיא החברה הכי טובה היא אמא כשצריך, היא האחות וגם החבר. היא אשת הסוד שלי ואני שלה. היא הכתף שלי ואני אתרום לה כל איבר בגוף אם תצטרך. אנחנו לא עושות שום דבר בנפרד. בין אם זה לטוס ביחד או לישון. החיבור שלנו הוא דבר קסום שאי אפשר להסביר ביותר מדי מילים.

    מאת: שי סעדון |‏ 26 בספטמבר 2015 | 13:13
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי ביום הראשון לכיתה ז, היא הגיעה מעיר אחרת ולא הכירה אף אחד, התחברנו כי היה לנו את אותו צמיד והיה לנו את אותו טעם ואהבה לתכשיטים. מהאז אנחנו קונות ביחד תכשיטים ואוהבות וקונות אחת לשניה כבר 13 שנים ??

    מאת: Yarden Cohen |‏ 26 בספטמבר 2015 | 13:11
  • ביום הראשון ללימודים בתיכון ראיתי אותה, חמודה וביישנית. ניגשתי אליה והצגתי את עצמי ומאז אנחנו החברות הכי טובות. התגייסנו לצבא באותו היום ועברנו לדירה הראשונה בתל אביב אחת ליד השניה. כל אחת התחתנה וילדה 3 ילדים. היום כל בוקר בדרך לעבודה מדברות ומעבירות את הפקקים יחד כשעה בכביש
    אנחנו יחד מגיל 14 והיום בנות 42

    מאת: מירב |‏ 26 בספטמבר 2015 | 13:11
  • החברה הטובה שלי היא גם החברה החדשה שלאחרונה נכנסה לי לחיים. לפני שנה וחודשיים התארסתי ואחותי הגדולה הכירה לי מישהי, שלדעתה תהיה הבחורה המושלמת לעזור לי לתכנן את החתונה, כשבפועל היא תכננה, עיצבה, הכינה בעצמה את כל העיצוב המדהים שהשאיר את כולם המומים, אירגנה הכל והייתה המפיקה בפועל ביום החתונה ופשוט- הייתה הכל בשבילי! אני אספר שכשהכרנו היא ובעלה חזרו לקיבוץ שבו בעלה גדל, אחרי הרבה שנים שהיו בתא, ואני זוכרת שכשעברה החתונה אחותי סיפרה לי שהיא אמרה לה שהיא חוששת שעכשיו נתרחק והקשר יתפוגג, אבל ההפך קרה והיום היא אחת החברות הכי טובות שלי ובהחלט הקרובה ביותר.. איזה מגניב זה שהקשר שלי עם בן זוגי הוא שלימים הפגיש אותי ואת חברתי הטובה, עוד אהבה בחיים שלי:)

    מאת: עדן |‏ 26 בספטמבר 2015 | 13:08
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי בגן רסה המכונה גם גן רסה חסה. לה יש יומולדת באוגוסט ולי באוקטובר אבל מאחר ונהיינו חברות כל כך טובות במשך שנים היינו חוגגות יחד בספטמבר ואומרות לכולם שאנחנו תאומות. אף אחד לא האמין כי אנחנו בכלל לא דומות. היא גינגית חמודה וחייכנית ואני אוהבת אותה. השבוע נחגוג יחד יומולדת 26 לזכר הימים ההם
    Maimoneta@gmail.com

    מאת: אורח |‏ 26 בספטמבר 2015 | 13:06
  • החברה הכי טובה שלי היא ללא ספק וללא עוררין – אחותי הקטנה.
    אנחנו תמיד אומרות שאנחנו אחיות במקרה, אבל חברות מבחירה.
    אני חושבת שאין מישהי אחרת בעולם שתמיד תגיד לי את האמת, שתמיד תהיה שם ללא תנאים, שאפשר לכעוס עליה ולסלוח לה דקה אחרי, היחידה שיכולה להגיד לי שהשמנתי בלי להעליב אותי ובאותה נשימה להגיד לי שאני הכי יפה בעולם. היחידה שמכירה הכל מאפס ושלא צריך אף פעם להסביר כי היא פשוט מבינה, היחידה שהייתי נותנת לה את כל מה שיש לי ויותר, וכנראה היחידה בעולם הזה שתלך עם אותו תכשיט כמו שלי, וזה לא יפריע לי אפילו קצת….

    מאת: נעה ל |‏ 26 בספטמבר 2015 | 13:04
  • את החבר הכי טוב שלי שהוא גם בן הזוג שלי – הכרתי לפני שנה ושלושה חודשים, בפאתי מבצע צוק איתן. סגרנו שנינו שבת בגדוד, במוצב דאז שהיה על גבול הרצועה.חברה משותפת טרחה לודא בערב שישי שאכן סגרתי שבת – ונתנה לו את המס' שלי. הוא ביקש שנשב אחרי הארוחת שישי, אחכ יצאנו פעמים… ואז לא נפגשנו עד סוף המבצע, אבל לשנינו היה ברור שזה זה. ואכן עד היום בלי עין הרע:)
    Inbarmath@gmail.com

    מאת: ענבר |‏ 26 בספטמבר 2015 | 13:04
  • את חברי הטוב ביותר הכרתי אי שם במדבר מלוכלכת מגעילה, מצויידת בכובע ומדים מוקפת חיילים מיוזעים. כן זה היה בצבא. אני הייתי מדריכת תותחנים והוא, ובכן תותחן. כמה חודשים שהעברנו יחד בשטח. השטח שלעיתים היה לוהט ולעיתים קפוא. הוא היה שם לעזור לי לנגב לי את הדמעות שקשה, להצחיק אותי ולהביא לי ממתקים שאני אוהבת. היה החבר המושלם שבסופו של דבר העיז להציע לי לצאת :) היום אנחנו יחד כמעט שנתיים ולנצח (בתקווה) הוא יישאר החבר הכי טוב שלי. Yaelyyyy64@walla.com

    מאת: יעל נחום |‏ 26 בספטמבר 2015 | 13:02
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי דרך מדור מתכתבים בעיתון מעריב לילדים.. שהייתי קטנה היה מדור נחמד כזה שדרכו שלחתי מכתב לשיר וסיפרתי על עצמי והיא החזירה לי מכתב וככה עם השנים היינו חברות שמתכתבות בדואר וכל שבועיים חיכיתי בקוצר רוח לקבל את המכתבים ממנה עד שנפגשנו והיום אנחנו חסרות טובות ועדיין מתכתבות למרות העידן הטכנולוגי כי זה פשוט כיף ואנחנו גרות במרחק אחת מהשנייה למרות זאת היא חברתי הטובה כי פשוט בזכות הכתיבה נפתחנו אחת לשנייה וסיפרנו הכלDana

    מאת: דנה מלר |‏ 26 בספטמבר 2015 | 13:00
  • לפני שלוש שנים נסעתי למשלחת לארצות הברית מטעם תנועת הצופים , משלחת שנקראת" קרוואן הידידות". נסעתי עם עוד 10 אנשים שלא הכרתי בכלל, חמישה בנים וחמש בנות מכל קצוות הארץ להופיע בקהילות היהודיות של צפון מזרח ארה"ב, לנביא את ישראל בדרך קצת אחרת . אורזים תיק משאירים את הטלפון בבית ויוצאים לדרך , זה רק אני ותשעת החברים שלי.. שם הכרתי את יובל שם אתה מבין מהיא חברות אמת כי אין לך לא הורים לא מחשב לא טלפון ולא טיסה מידית הביתה .. מאז שלוש שנים שיובל ואני יחד ?
    Mayzmora@gmail.com

    מאת: מאי |‏ 26 בספטמבר 2015 | 12:55
  • בוליק בול היא הדבר הכי שווה שיצא לי מהתואר הראשון!
    בול יודעת מה אני הולכת לומר, לאכול או לעשות עוד לפני שאני יודעת!
    היא צמד הברזל שלי וברור לנו שנישאר החברות הכי טובות עד אינסוף!

    מגיע לבולי שלי לקבל במתנה טבעת לב כי יש לה לב זהב!!!!
    לב לב לב

    מעיין צפרי
    Yan2805@gmail.com

    מאת: אורח |‏ 26 בספטמבר 2015 | 12:53
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי לפני 20 שנה ובחוג מקדים למגמה שהיינו ולמדנו בה בתיכון.
    אפשר להגיד שהיא בעצם התחילה איתי כי שתינו היינו מעריצות של להקת היי פייב ושתינו היינו עם חולצות של הלהקה ומאז אנחנו בלתי נפרדות.
    היא החברה הכי טובה שלי ואשת הסודות הכי גדולה שלי, לא הייתי שורדת המון דברים בלעדיה .
    עברנו כל כך הרבה ביחד ואין לי ספק שעוד נעבור וזאת תיהיה אחלה דרך לפנק אותה בטבעת תואמת במתנה

    מאת: Chen Zaibel Sadicario |‏ 26 בספטמבר 2015 | 12:53
  • היוש! אז את החברה הכי טובה הכרתי אי שם בבסיס צבאי בדרום הארץ ב2007.. ההתחלה הייתה לא קלה! החברה לא אהבת אותי כלל בהתחלה! אבל הימים עברו, החוויות הצטברו ונקודת השינוי הייתה כאשר היא הביאה לי נעליים צבאיות גבוהות! מאז הקשר התהדק מיום ליום! בכל זאת 24/7 יחד! התחלנו לתכנן את הטיול אחרי הצבא וככה התחברנו סופית! מאז ועד היום אנחנו ה-חברות ה-כי טובות! Chsarid@walla.co.il

    מאת: אורח |‏ 26 בספטמבר 2015 | 12:53
  • את החברה הכי טובה הכרתי בלידה או בעצם קצת לפני. החברה הכי טובה שלי היא אמא שלי כמובן. אין על העצות שלה החיבוק החם והביקורת כשצריך. אשמח לחלוק איתה את המתנה שתקרב בין הלבבות שלנו קצת יותר. Meitalk.6@gmail.com

    מאת: meitalk.6 |‏ 26 בספטמבר 2015 | 12:52
  • לפני 8 שנים, היינו בשיעור חינוך גופני בהיותנו בנות 15, מורתנו החליטה לעשות לנו שיעור יוגה ודימיון מודרך, אך היה רעש מקפיטריית בית הספר ושתינו היחידות שדמיינו שאנחנו בקפיטריה, עם ההיא שבהיריון ומתה מרעב ובא לה בורקס, התפוצצו מצחוק וכך נוצרה חווייתנו הראשונה ביחד:)
    אימייל: yifatbaruch@gmail.com

    מאת: אורח |‏ 26 בספטמבר 2015 | 12:51
  • את החברה הכי טובה שלי אני מכירה מלימודי התואר הראשון, בהכרות הראשונה לא ממש התחברתי אליה אבל כשלמדתי להכיר אותה יותר התווצרה חברות אמיתית . אנחנו מבלות המון ביחד, אנחנו אוהבות לעסוק באותם תחומים אך מאוד שונות באופי אחת מהשניה. דרכה גם הכרתי את בן זוגי שהוא גם חבר ילדות של בעלה, היא התחתנה לפני שבוע, לכן אני חושבת שזו יכולה להיות מתנה מעולה ?? Lilach6gal@gmail.com

    מאת: לילך |‏ 26 בספטמבר 2015 | 12:51
  • יש לי חברה הכי טובה, אבל יש לי חבר הכי טוב, מדהים !!!! גם אם הייתי מנסה את מזלי בטוטו, לוטו ווינר לא הייתי זוכה בדבר המדהים הזה שנקרא ניר. האמת שהיכרנו בצורה דיי מצחיקה, אח שלו ואח שלי היו חברים הכי טובים בתיכון, ולפני שניר ואני הגענו לתיכון, אח שלו אמר לי שהוא ילמד איתי. אז הוספתי אותו לפייסבוק לראות מי זה ונפגשנו, זה היה בגיל 14. באתי אליהם הביתה ושיחקנו איקס עיגול (ילדים משועממים הא) ופתאום שנינו ביחד אמרנו: "מה את/ה שמאלי/ת???" מאותה שניה היינו בלתי נפרדים. הוא שמר עליי בתיכון ואני עליו, זאת החברות הכי מדהימה שזכיתי בה, הוא מבין אותי בלי שאצטרך לדבר ואוהב אותי כמו שאני בדיוק וכך גם אני אותו. בסוף כיתה יא' חליתי במחלת הסרטן והוא לא נלחץ ולא התרחק אלא ההפך הוא הנכון: הוא לא זז ממיטתי- בניתוח, בטיפולים, בבית, בבית חולים הוא היה שם תמיד , המלאך השומר שלי. גם הוא עובר כרגע משבר אישי וכמובן שאני שם בשבילו. כבר 8 שנים שאנחנו חברים הכי טובים וזה הדבר הכי טוב וכנה ואמיתי שיש לי בחיים. אשמח מאוד לזכות הטבעות אבל גם אם לא, כבר זכיתי בו וזה שווה יותר מהכל ואני מאחלת לכל אחת ואחת פה חבר הכי טוב כמוהו :) שנה טובה ומוצלחת לכולן !!! המייל שלי: daniellevy2@mail.tau.ac.il

    מאת: daniellevy2 |‏ 26 בספטמבר 2015 | 12:50
  • הכרתי את החברה הכי טובה שלי בגן של הבת הגדולה שלי, היא הייתה הגננת :) ומאז אנחנו לא נפרדות למרות שהבת שלי כבר גדלה וכבר לא בגן שלה.. Yael_fridman@yahoo.com

    מאת: יעל גולן |‏ 26 בספטמבר 2015 | 12:47
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי על הגאמפסיט בטיסה שיגרתית ללונדון. ישבנו שתי דיילות לפני המראה מול נוסעי מחלקת העסקים שהיו רציניים להחריד והיא לא הפסיקה להצחיק אותי עד שירדו לי דמעות מהעיניים. הבנתי שאנחנו הולכות לחטוף תלונה על חוסר מקצועיות אבל החיקויים שלה והשנינות שלה פשוט הרסו אותי ולא היה לי אכפת. מאז אנחנו חברות הכי טובות ואני קוראת לה סולי, כי היא הרבה מעבר לחברה הכי טובה, היא הסול מייט שלי. Segalit1@gmail.com

    מאת: עדי |‏ 26 בספטמבר 2015 | 12:44
  • הכרתי את החברה הכי טובה שלי דניאל לוי בפעוטון בגיל שנתיים, לאחר מיכן היינו ביחד בגן, בבית ספר, בחוגים, בצופים, בחול, אנחנו חברות שמדברות ומתעדכנות כל יום, כל שעה ובכל דקה פנויה כבר 18 שנה!!

    מאת: ליה מוזס |‏ 26 בספטמבר 2015 | 12:44
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי ברחם אימי מאז אנחנו לא מתנתקות לרגע ! אנשים לא יבינו כמה החברות הזו מיוחדת ובילתי ניתנת להפרדה. היא החצי השני שלי והחיים שלי בלעדיה הם כלום
    Anata87@gmail.com

    מאת: Anat |‏ 26 בספטמבר 2015 | 12:43
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי בבית. זו אחותי הגדולה. כשהיינו קטנות והצקנו אחת לשנייה אבא שלי תמיד אמר אתם תראו אתן עוד תיהיו חברות הכי טובות.הוא צדק.היא זאת שיודעת עליי הכל מהדבר הכי קטן ועד הדבר הכי גדול. הקשר שלנו הוא באמת משהו אחר ולא הייתי מחליפה אותו בעד שום דבר אחר. עכשיו היא טסה לטיול הגדול יהיה מדהים להביא לה את המתנה הזו.
    noashif26@gmail.com

    מאת: נועה |‏ 26 בספטמבר 2015 | 12:40
  • את אופיר שלי הכרתי כבר בילדותי משום שאחותו היא בת גילי ולמדנו יחד לאחר שהם עברו לגור בישוב והקשר נותק לקראת סוף כיתה יב חזרתי להיות בקשר עם אחותו ויום אחד באתי לביתם והוא היה בחדר נכנסתי להגיד לו שלום ומאותו הרגע ידעתי שהוא האחד ההכרות שלנו הכי מצחיקה שיש והכי גורלית ??כנראה שנועדנו להיות יחד

    מאת: מעיין פסח |‏ 26 בספטמבר 2015 | 12:39
  • הכרנו בפעוטון בגיל שנתיים, מאז אנחנו לא ניתנות להפרדה. הלכנו ביחד לגן וכמובן שגם לבית הספר. אנחנו החברות הכי טובות כבר 18 שנה . זה כבר הרבה מעבר לחברות זה ממש משפחה.
    Danielevy@012.net.il

    מאת: Danielle Levy |‏ 26 בספטמבר 2015 | 12:38
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי כשהייתי סטודנטית באריאל שכרתי דירה היא היתה השכנה ממול האינטרקציה הראשונה שלנו הייתה בצעקות וכמעט במכות בגלל בחור שהיה בקשר עם שתינו במקביל ואחרי שהבנו את זה הפכנו להיות חברות כל כך טובות שהיא עזבה את הדירה שלה ועברה לגור איתי בדלת ממול הפכנו מאויבות/שכנות לשותפות והיום החברות הכי טובות אפילו שהיא גרה ברעננה עם בעלה והילדה ואני בראשון אנחנו מדברות פעם ביום ונפגשות פעם בחודש

    Baruchliat1@gmail.com

    מאת: ליאת |‏ 26 בספטמבר 2015 | 12:36
  • איזה כיף שאפשר לזכות בתכשיטים של שי-רה! רכשתי אצלך בעבר ואני מאד מרוצה וכמובן שאשמח לעוד :)
    את החברה הכי טובה שלי הכרתי בכיתה ח ואנחנו חברות כבר יותר מעשור .. ישבנו יחד בספסל הלימודים ומהר מאד הבנו שאנחנו אותו הדבר: היא נולדהארבעה ימים לפני ולכן שתינו בעלות מזל טלה, אנחנו מאד דומות וזה מה שיצר את הכימיה המעולה והאמיתית עד ליום זה .. בהמשך גם בצבא שירתנו יחד וגם היום אנחנו עובדות באותו התפקיד ומבלות המון יחד… קשה להפריד ביננו !

    המייל שלי הוא:
    Ilanakarlinsky@gmail.com

    מאת: אילנה קרלינסקי |‏ 26 בספטמבר 2015 | 12:34
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי בצבא, היא הייתה המפקדת שלי. בהתחלה לא הסתדרנו בכלל. היינו רבות הרבה ולא ממש הייתי מקשיבה להוראות שלה והייתי עושה מה שבא לי. אחרי איזה חודשיים בערך שהגעתי לבסיס היא עברה תאונת דרכים לא קלה. בהתחלה שקלתי אם בכלל ללכת לבקר אותה (היא הייתה כמה ימים בבית חולים עם שברים) ובסוף החלטתי שזה לא יפה אם לא אלך. בדיעבד זאת הייתה ההחלטה הנכונה ומאז אנחנו לא נפרדות. נשמח לקבל את המתנה כי לפני קצת פחות חודש חגגנו 6 שנים מאז כל המקרה הזה ואנחנו מטורפות על הדברים של שירה :)
    תודה (:
    lee_lushitt@walla.com

    מאת: ליהי |‏ 26 בספטמבר 2015 | 12:34
  • היי אני הכרתי את החברה הכי טובה שחי בכיתה ו אני עכשיו כיתה יב ואנחנו עד עכשיו החברות הכי טובות שיש בעולם הזה … בכיתה ו ההינו או שונאות אחת את השנייה כל הזמן ריבים והיה תחרויות קשות בנינו עד שיום אחד המורה שלי הביא לכיתה עבודה שצריך חעשות בקבוצות והיא בחרה לנו את הזוגות והיא שמה אותי עם ירדן ( החברה הכי טובה שלי ) לא הסתדרנו ואמרתי את תעשי את החלק שלך בבית ואני את שלי בבית וכל אית בנפרד ולא יודעת חנה היא סירבה לזה ואמרה חא עושים ביחד והעבודה שעשינו ביחד הכרנו לקח לנו ארבע שעות לעשות אוצה אבל אחרי זה נשארנו אחת אצל השנייה הכרנו ומסתבר שהיא ילדה מדהימה מאז העבודה הזאת שבחיים אני לא ישלח אותה עבןדה על תאים במדעים ?? הפכנו להיות החברות הכי טובות שיש בעולם הזה
    גוליה אניגר
    אשדוד
    שבט דן 18/28
    מייל : juliaanijar1998@walla.com

    מאת: ג?ולי אניג?ר |‏ 26 בספטמבר 2015 | 12:33
  • החבר הכי טוב שלי גיא, הכרתי בחדר כושר שבו התאמנתי ועבדתי. פיטרו אותי משם ובדיוק גם בחור שיצאתי איתו יצא עוד סוג של אדיוט, ישבתי מדוכאת בחדר כושר לשתות קפה עם חבר משותף שלנו ואז גיא הצטרף לשיחה. מיד התחיל לעודד אותי. היה הכי מקסים בעולם. הכי תומך.
    מאותו יום הפכנו לחברים הכי טובים.
    הוא עזר לי למצוא את העבודה הנוכחית שלי. והוא אחד האנשים שאני מודה שהכרתי אותם ושנמצאים בחיי.
    אנחנו יוצאים ביחד למסיבות ומנהלים שיחות נפש תומכים אחד בשני, אם הוא לא היה גיי הוא היה הבן זוג המושלם!!!
    Linorr1986@gmail.com

    מאת: לינור |‏ 26 בספטמבר 2015 | 12:33
  • מה הסיכוי שזה באמת יקרה? בדיוק לפני שבוע אמרתי לחברת הנפש שלי נוני שאולי כדי שנקנה טבעת חברות שגם כשאנחנו רחוקות תמיד ניהיה יחד.
    אז ככה.. הכרנו לפני 8 שנים בקורס משקיות תש. היא מהצפון אי שם בקצרין ואני מהמרכז מרמת השרון. בלילות היינו מגניבות ממתקים( שהיה אסור להכניס לחדרים) ומשתפות סודות וחוויות אחת עם השניה ( חוסר שעות שינה היה לנו זה בטוח). אחרי מעט זמן הבנו שאנחנו מאוד דומות, הפרש של כמה ימים בימי ההולדת, מזל תאומים טיפוסי ורגישות.. מאוד. עד היום אנו חברות טובות למרות המרחק ולמרות סרט החיים שממשיך תמיד נשאר אחת עם השניה.
    הכי צמודות שנשארו מאותו קורס תש אש והיחידות שנשארו בקשר מתוך המון הבנות שהיו.
     נוניות תמיד ישארו יחד

    מאת: טל שוהנדלר |‏ 26 בספטמבר 2015 | 12:32
  • את החברה הכי טובה הכרתי בצבא, בקורס מדריכות שריון. שתינו היינו ירושלמיות ולכן ישר התחברנו. אחרי הצבא טסנו יחד לאוסטרליה ואחר כך הכרתי לה את כל החברים שלי מהבית ומאז אנחנו חבורה שכזו. עם כל הבעלים (אני באמצע עברתי פרידה, אז הוא יצא מהתחום אבל כל השאר נשארו). יש חברות שהחיבור איתן מיידי ולנצח! והיא באמת החברה הכי טובה שלי. גלי galiasulin@gmail.com

    מאת: גלי |‏ 26 בספטמבר 2015 | 12:32
  • היי
    את החברה הכי טובה שלי הכרתי בבקום בשרשרת חיול.
    התגייסנו באותו היום ופשוט באוטובוס בדרך לבסיס טירונות היא התיישבה לידי ומאז נהיינו חברות.
    היינו באותו בסיס טירונות אבל לא באותו מחלקה ולא אותו תפקיד.
    וגם במהלך השירות לא שירתנו ביחד אבל איכשהו נקשרנו ממש.

    היום אנחנו כבר 5 שנים חברות הכי טובות :)
    timor5550@walla.co.il

    מאת: תימור חמרי |‏ 26 בספטמבר 2015 | 12:30
  • את אורטל החברה שלי הכרתי באוטובוס לאילת
    ישבנו במקרה אחת ליד השניה והתחלנו לדבר כל הדרך מחיפה לאילת שזה המון
    עד עכשו אנחנו חברות לנשמה אני זכיתי שהכרתי בחורה מדהימה ומאוד חכמה

    מאת: ליז שמלה |‏ 26 בספטמבר 2015 | 12:30
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי בשנה השנייה ללימודי התואר שלנו, זה היה לגמרי במקרה כשאמרתי לה בכיתה שהיא פשוט ממש מזכירה לי מישהי. הצגתי לה תמונה והיא הייתה בשוק – הן היו קופי! היום, מיותר לציין שאני לא רואה ביניהן דימיון כמעט בכלל! :)

    lizad87@gmail.com

    מאת: ליזה |‏ 26 בספטמבר 2015 | 12:28
  • את החברה הכי הכי הכרתי בגן חובה. עליתי לארץ מארה"ב בגיל 5. ילדה קטנה עם מבטא אמריקאי מצחיק. כל הילדים בגן צחקו על המבטא שלי חוץ מבלונדינית חמודה שהגנה עליי ואימצה אותי לחיקה והפכה לחברה הכי הכי טובה :) dekel.danielle@gmail.com

    מאת: Dekel.danielle |‏ 26 בספטמבר 2015 | 12:27
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי בצבא
    בזמן שהיינו בהשלמה לקצונה
    אני לא עברתי מבחן ונאלצתי לסגור שבת כשכל שאר הקורס חזרו הביתה, היתי צריכה לעשות עבודה. באותה שבת שני התקשרה מספר פעמים לוודא שהכל בסדר איתי ואני מסתדרת. מאוד הופתעתי וגם שמחתי לדעת שהחברות היא מעבר למסגרת הקורס.
    שבת אחרי זה כשיצאנו שבת, כבר היה ברור לנו שאנחנו נפגשות וקונות יחד דוקטור מרטינס, יש לנו אפילו תאריך תחילת חברות 19/11/2006! ומאז דרכינו לא נפרדות.
    Lirannir@gmail.com

    מאת: אורח |‏ 26 בספטמבר 2015 | 12:26
  • זה היה היום הראשון של כיתה ה'. פיצלו וערבבו את הכיתות בשכבה ומצאתי את עצמי עם חברות מוכרות וילדים חדשים. אז איך בדיוק הכרנו? לכל אחת יש את הגרסא שלה. היא טוענת בתוקף שבאותו אחר הצהריים התקשרתי אליה והצעתי לה לשחק יחד, אבל אני לא נשארת חייבת ומזכירה לה שמיד כשהיא הגיעה הביתה היא סיפרה לאמא שלה על ילדה נחמדה בשם ירין שלומדת איתה והיא תשמח שנהיה חברות. עד היום אנחנו לא בטוחות ומתווכחות איך בדיוק זה קרה.
    דבר אחד בטוח, אנחנו החברות הכי הכי כבר 13 וזו רק ההתחלה.

    yarinhananiya@gmail.com

    מאת: yarinhananiya |‏ 26 בספטמבר 2015 | 12:26
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי ברחם! אחותי התאומה! היא הייתה לי על הגב במשך תשעה חודשים..היינו חתול ועכבר במשך כל הילדות,והיום שבגרנו והחכמנו אנחנו החברות הכי טובות. אנחנו הפוכות בהכל,מאהבה למוזיקה,טעם בבגדים,איפור,היא רצינית וקשוחה ואני במצב כפית רוב הזמן, אבל אומרים שהפכים נמשכים וזה מה שמחבר ביננו. אבל מכל השוני ביננו הצלחנו להסכים שהתכשיטים של שירה מדהימים! נשמח לקבל זוג טבעות תואם :-) מייל: morankahan89@walla.co.il

    מאת: אורח |‏ 26 בספטמבר 2015 | 12:09
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי בשנה השנייה ללימודי התואר שלנו, זה היה לגמרי במקרה כשאמרתי לה בכיתה שהיא פשוט ממש מזכירה לי מישהי. הצגתי לה תמונה והיא הייתה בשוק – הן היו קופי! היום, מיותר לציין שאני לא רואה ביניהן דימיון כמעט בכלל! :)

    lizad87@gmail.com

    מאת: liza |‏ 26 בספטמבר 2015 | 11:56
  • את החברה הטובה שלי הכרתי בדרך מפתיעה.. החבר המיתולוגי שלי שלוש שנים נפרדנו והתחיל לצאת עם ענבל היינו אוייבות לגמרי(הם התחתנו) כעבור כמה שנים נפגשנו במקריות התחלנו לקשקש והתאהבו אחת בשנייה מאותו היום אנחנו יותר מאחיות כולם הרימו גבה והופתעו אבל עד היום טפו טפו לא נפרדות….
    תודה לחבר המיתולוגי שבזכותו הכרתי חברת אמת יותר מאחות…

    מאת: חלי |‏ 26 בספטמבר 2015 | 11:46
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי בשירות הצבאי שלי אבל הייתה לי היכרות איתה לפני, הייתי משקית תש והודיעו לנו שבאה משקית חדשה בשם בר ואני ניסיתי לחשוב מאחפה השם הזה מוכר ואז עלה לי שהיא הייתה חברה של אנשים מהשכבה שלי ובת זוג של אחד בעבר ומשם היא מוכרת ולפני שהיא הגיעה הייתי מוכנה הולכת להגיע ילדה מקסימה ומגניבה.
    ביום שהיא הגיע ישר קפצה עליי שלום את ליה נכון?! אני מכחרה אותך ומשם התחיל סיפור אהבה גילינו שנולדנו מאוד קרוב אחת לשנייה אני ב14 והיא ב15 חגגנו את יום ההולדת שלנו ביחד ומאז אפילו שאנחנו גרות רחוק אחת מהשנייה הלב שלנו קרוב אחת אל השנייה ??

    מאת: ליה פודקוריטוב |‏ 26 בספטמבר 2015 | 11:36
  • החברה הכי טובה שלי היא נעמה הכרנו דרך האקסים שלנו
    כשנפרדתי מהאקס היא הייתה שם בשבילי ותמכה בי ואחכ כשהם נפרדנו הייתי שם בשבילה מבלי שניהיה חברות טובות
    וכך הכרנו והפכנו לחברות הכי טובות

    מאת: דנית |‏ 26 בספטמבר 2015 | 11:32
  • החברה הכי טובה שלי, איה, ואני הכרנו והתאהבנו דרך בגדים – הכי מתאים לFashion Forward :) ראיתי אותה לראשונה באוניברסיטה וממש "עקבתי" אחריה ועל הלבוש שלה במשך כמה שיעורים עד שאזרתי אומץ ושאלתי אותה מאיפה המעיל שלה. ברגע שדיברנו הרגשתי את הקליק ואמרתי לה שתבוא לעבוד איתי. מאז כבר 3 שנים אנחנו עובדות ביחד, סיימנו את התואר ביחד לאחרונה, מטיילות, עושות שופינג וחולמות לנסוע לפריז בירת האופנה לטיול משותף. daffykraizel@gmail.com

    מאת: דפי קרייזל |‏ 26 בספטמבר 2015 | 11:16
  • החברה הכי טובה שלי, איה, ואני הכרנו והתאהבנו דרך בגדים – הכי מתאים לFashion Forward :) ראיתי אותה לראשונה באוניברסיטה וממש "עקבתי" אחריה ועל הלבוש שלה במשך כמה שיעורים עד שאזרתי אומץ ושאלתי אותה מאיפה המעיל שלה. ברגע שדיברנו הרגשתי את הקליק ואמרתי לה שתבוא לעבוד איתי. מאז כבר 3 שנים אנחנו עובדות ביחד, סיימנו את התואר ביחד לאחרונה, מטיילות, עושות שופינג וחולמות לנסוע לפריז בירת האופנה לטיול משותף. daffykraizel@gmail,com

    מאת: דפי קרייזל |‏ 26 בספטמבר 2015 | 11:15
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי בפייסבוק. לקראת תחילת הלימודים במכללה רציתי להרגע ולבדוק מי הולך ללמוד איתי. חיפשתי דרך המעילים שהיו בדף קשר את הבנות בפייסבוק. הגעתי לליז- בחורה חנודה שגם גרה קרוב אלי! שלחתי לה הודעה והיא בדיעבד אמרה לי שהיא חשבה שאני הזויה- מי שולח הודעה בפייסבוק, בחופש, בלי להכיר את הבנאדם??! אבל ביום הראשון של הלימודים, מהרגע הראשון התחברנו ואנחנו בלתי נפרדות עד היום- עברנו משברים, שמחות, אהבות, פרידות ואפילו הסםקנו ללוות אחת את השנייה בחתונות שחנו! חברות נצחית שהתחילה מהודע הזויה בפייסבוק;)

    מאת: אורח |‏ 26 בספטמבר 2015 | 11:03
  • את החברה הכי טובה שלי אני מכירה מאז ומתמיד. היא תמיד הייתה שבשבילי בכל רגע קשה ומשמח, תמיד השקיעה בי את הנשמה (לא אוכל לשכוח שלכבוד הבת מצווה שלי עבדה קיץ שלם בשביל לקנות לי מכספה את סדרת ספרי הארי פוטר שאהבתי כל כך ). לצערי, לא השכלתי להעריך זאת, ותמיד ראיתי בה כמובנת מאליו. רק לפני מספר שנים, עם משבר נוסף שקרה נפתחו עיניי וזכיתי לראות את האישה המופלאה הזו. מעריכה אותה כל כך הרבה, וכועסת על עצמי שהייתי מרוכזת בעצמי כל כך הרבה שנים בהם זילזלתי בה… אהובה שלי, סליחה

    מאת: rmaanit |‏ 26 בספטמבר 2015 | 10:48
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי במכינה לקראת הלימודים. אחרי זה הכרנו יחד את הגברים בחיינו שהם חברים בעצמם. בעוד חוש היא תלווה אותי באחד הימים החשובים, היום החתונה שלי ובעוד מספר חודשים אלווה אותה בשלה, אם אותם הגברים שהכרנו בזמנו :)
    morelshabtay@gmail.com

    מאת: מוראל שבתאי |‏ 26 בספטמבר 2015 | 10:00
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי ביום שרציתי להתאבד מאותו יום אני והיא ביחד ובזכותה אני גם לא שם התקדמתי ולמדתי לחיות עם עצמי ולקבל ולדעת שזה בסדר לפעמים להרגיש לבד אבל גם לדעת לפעמים לבקש חיבוק שזקוקים הכול בזכותה

    מאת: זמטו |‏ 26 בספטמבר 2015 | 10:00
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי במכינה לקראת לימודים לפני 6 שנים. בעוד כחודש היא תלווה אותי באחד הימים החשובים, ביום החתונה שלי. בעוד מספר חודשים אלווה אותה לשלה!

    מאת: מוראל שבתאי |‏ 26 בספטמבר 2015 | 09:57
  • החברה הכי טובה שלי הכרתי כשהינו בנות 17+ דרך בעלי היא הייתה פעם "ידידה" שלו כשהיו בני 13
    אני עולה חדשה שנתיים בארץ היא צברית, הקשר בנינו לא התפתח ממש מהתחלה אבל אחרי שירות צבאי באותה חיל ואחרי שבעלי שידך בינה לבין החבר הכי טוב שלו אז הפכנו להיות חברות טובות עברנו כברת דרך יחד שמחות, עצב (מות בעלה), טיולים, חגים, ילדים, מאז אנחנו חברות טובות למרות שלא גרות באותו עיר.
    comeir3@gmail.com

    מאת: קטי |‏ 26 בספטמבר 2015 | 09:53
  • חברה הכי טובה היא כזו שמרגישה אותך כשאת עצובה או שמחה, שמבינה אותך ללא מילים, שאת יכולה להיות עצמך ולא לפחד מה הצד השני חושב, שאיתך בימים הטובים ובימים הטובים פחות. שצוחקת מהבדיחות שלך ושבסיטוציות מסויימות את יודעת שהיא היחידה שיכולה לעבור אותן איתך. את החברה הכי טובה שלי הכרתי בכיתה ה ביום הראשון ללימודים. המורה הושיבה אותנו אחת ליד השניה, שתי בנות שמעולם לא הכירו. עוד באותו היום קבענו להיפגש אחרי בית ספר. מאותו היום היינו נפגשות כל יום בשעה 15:50, מדליקות את הטלוויזה שמות ערוץ 1, ומחכות דרוכות לעוד פרק בסדרה תיכון הלבבות השבורים. עם השנים זה הפך לצפייה בקליפים בערוץ mtv, ראינו סרטים כמו גריז וקלולס והיה ברור לכולם שזו אהבה, ולא סתם, ממבט ראשון. השנים עברו, אבל הלב שלנו תמיד נשאר אחד. מאוחד. לפני שנה ילדתי את ביתי הבכורה, והיא קנתה לי טבעת. כזו ששמים על הזרת, כזו שמזכירה לי שיש לי אוזן קשבת ותמיכה, כזו שמסמלת את החברות שלנו. עוד חודש היא בת 30, לה אין טבעת על הזרת כזו שמזכירה לה כל מיני דברים. בעיקר את החברות החזקה והאמיתית שלנו, עוד מימי תיכון הלבבות השבורים, כשאנשים היו צופים בערוץ 1.

    מאת: ענבר |‏ 26 בספטמבר 2015 | 09:50
  • את החברה הכי טובה שלי, כרמית, הכרתי בתקופה הכי שחורה ועגומה בחיי. והיכן? במקום העבודה שלי..אני שימשתי אז בתפקיד מינהלי ונותנת שרות במשרד ממשלתי. היא היתה לקוחה שלי…הימים היו ימים קשים מאד אחרי פרידה נוראית מבנזוג וביטול חתונה..בקושי הצלחתי לגרד את עצמי מהמיטה שלא לאמר לבוא לעבודה..פעמיים בשבוע, בימי קבלת קהל, בזמן שהיייתי מטפלת לה בתיקים היא "טיפלה" בי..את זאת הבנתי בדיעבד..עקב בצד אגודל, בעקביות, בנחישות, ובהומור האופייני כל כך רק לה היא היתה יושבת מולי (לקבל שרות חחח) ותומכת, מקשיבה, מנגבת לי הדמעות, ועושה הכל כדי לרומם את רוחי. גם הצליחה. היתה מצחיקה אותי בלי סוף! פשוט מפיחה בי חיים ותקווה..(כנראה שלא סתם שם משפחתה היה "חיות") לאט לאט הצלחתי לאחות השברים והמון אם לא הכל זה בזכותה. השוס לסיפור הזה הוא, שבזכותה גם הכרתי את בעלי…אחרי שעבר מספיק זמן (לדעתה) מהפרידה, היא פשוט הכריחה אותי להרשם לאתר הכרויות (לא ממש הצליחה, אבל פשוט רשמה אותי בעצמה!!) הדייט הראשון,עם הבחור הראשון, הוביל למפגש עם אהבת חיי. לו גם נישאתי.. המשפט הקלישאתי שבו הכי חשוך לפני עלות השחר כל כך נכון, כי בחושך הגדול שהייתי בו פגשתי את האור בחיי. אותה. ובזכותה את בעלי. כנראה שבחיים כמו בחיים לפעמים צריך להגיע לתחתית הבור כדי לזכות לגעת באור. היא לגמרי אור בשבילי.ה-חברה הכי טובה שלי, אחות ליבי האהובה..LOVE YOU MOSI

    מאת: שרון עמר |‏ 26 בספטמבר 2015 | 09:44
  • את החברה הכי טובה שלי, כרמית, הכרתי בתקופה הכי שחורה ועגומה בחיי. והיכן? במקום העבודה שלי..אני שימשתי אז בתפקיד מינהלי ונותנת שרות במשרד ממשלתי. היא היתה לקוחה שלי…הימים היו ימים קשים מאד אחרי פרידה נוראית מבנזוג וביטול חתונה..בקושי הצלחתי לגרד את עצמי מהמיטה שלא לאמר לבוא לעבודה..פעמיים בשבוע, בימי קבלת קהל, בזמן שהיייתי מטפלת לה בתיקים היא "טיפלה" בי..את זאת הבנתי בדיעבד..עקב בצד אגודל, בעקביות, בנחישות, ובהומור האופייני כל כך רק לה היא היתה יושבת מולי (לקבל שרות חחח) ותומכת, מקשיבה, מנגבת לי הדמעות, ועושה הכל כדי לרומם את רוחי. גם הצליחה. היתה מצחיקה אותי בלי סוף! פשוט מפיחה בי חיים ותקווה..(כנראה שלא סתם שם משפחתה היה "חיות") לאט לאט הצלחתי לאחות השברים והמון אם לא הכל זה בזכותה. השוס לסיפור הזה הוא, שבזכותה גם הכרתי את בעלי…אחרי שעבר מספיק זמן (לדעתה) מהפרידה, היא פשוט הכריחה אותי להרשם לאתר הכרויות (לא ממש הצליחה, אבל פשוט רשמה אותי בעצמה!!) הדייט הראשון,עם הבחור הראשון, הוביל למפגש עם אהבת חיי. לו גם נישאתי.. המשפט הקלישאתי שבו הכי חשוך לפני עלות השחר כל כך נכון, כי בחושך הגדול שהייתי בו פגשתי את האור בחיי. אותה. ובזכותה את בעלי. כנראה שבחיים כמו בחיים לפעמים צריך להגיע לתחתית הבור כדי לזכות לגעת באור. היא לגמרי אור בשבילי.ה-חברה הכי טובה שלי, אחות ליבי האהובה..LOVE YOU MOSI

    מאת: שרון עמר |‏ 26 בספטמבר 2015 | 09:39
  • היום בו הכרתי את חברתי/אחותי הטובה זה היה לפני 43 שנה בגן " נורית " בראש"צ שתי ילדות קטנות בנות 5 עם תמימות טוהר ורוך כמו שרק לילדות קטנות יש שאוהבות לשחק במשחקי הגן ואז חודשיים אחרי בנובמבר נפטר אבי ובו ביום הפכה חברתי הטובה לאחות קרובה עד עצם היום הזה ומשפחתה המחבקת ואוהבת תמכה ועזרה ושימשה לי משפחה נוספת וכך מילדה ממשפחה חד הורית בהחלטה עליונה הפכתי לילדה עם שתי אמהות ואב אחד וכמובן אחות נוספת אביה של חברתי שחיבק באומץ ילגה נוספת וצרף אותי לכל טיולי השבת שבלעדיו ספק אם הייתי מגיעה לים לנחלים…אולי זו הזדמנות לסגור מעגל ולהודות לאיש הנדיב ורחב הלב הזה תודה! זאב אוהבת אתכם

    מאת: יעל ניב |‏ 26 בספטמבר 2015 | 09:21
  • את שלי הכרתי כברמנית בבית קפה לפני כ 6 שנים, החיבור היה מידי לא רק בזכות השם הפרטי הזהה,
    אלה אף בזכות שם הפרטי של האימהות שזהה אף הוא.

    מאת: shellynuro |‏ 26 בספטמבר 2015 | 08:52
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי בזכות דואר ישראל!(היו טעויות בדואר עוד לפני עידן האיביי…)
    שתינו היינו באותה שכבה וגרנו באותו איזור והיה לנו את אותו מספר בית אבל ברחובות שונים בישוב. אנחנו קיבלנו כל הזמן הביתה מכתבים של אמא שלה בגלל שהשם משפחה הקודם שלה והשם משפחה שלי אותו שם.
    ושתינו גרנו בבית מספר 7 ברחובות שונים בישוב ואיך שהוא המכתבים שהיו על שם אמא שלה הגיעו אלינו הביתה במקום אליה.
    בגלל שההורים שלי הכירו את ההורים שלה ולמדנו באותה שכבה ההורים שלי היו מביאים לי את המכתבים שלהם למסור לה בבית ספר.
    ככה זה התחיל ,בבית ספר היסודי הקשר שלנו היה בגלל הדואר …אחר כך עברנו לחטיבת ביניים ובמקרה היינו באותה הכיתה, בגלל שזה היה כיתה חדשה ואנחנו פחות או יותר הכרנו יחסית לכל שאר הילדים החדשים התחלנו לשבת ביחד בכיתה ובהפסקות ולאט לאט הפכנו לחברות הכי טובות ואפילו טסנו ביחד לפני הצבא ליוון.
    מי חשב שמטעויות של דואר ישראל יצאו גם דברים טובים
    Isaac0706@gmail.com

    מאת: טל |‏ 26 בספטמבר 2015 | 08:29
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי בגיל 27 במקום העבודה כשמילאנו תפקיד מקביל. מהר מאד הבנו שיש פה משהו אחר, התחלנו להיפגש כל יום אחרי העבודה, לעשות ספורט יחד, לטייל בארץ ובחו"ל והשיא היה שגרנו אחת ליד השניה במרחק של 4 דק' הליכה, בעיקר כדי להיות קרובות. למרות שהיא היתה נשואה עוד אז ואני מאז התחתנתי, אנחנו עדין קוראות אחת לשניה "אשתי". מאז החברות רק התעצמה ואנחנו מודות על הקשר הלא רגיל הזה בכל פעם מחדש. ebenita@gmail.com

    מאת: עינת |‏ 26 בספטמבר 2015 | 07:35
  • את החברה הכי טובה שלי, הילה, הכרתי בטירונות. היינו שתי ילדות שלובשות לראשונה מדים ולא יודעות כלום. במפגש הראשון הבטנו זו על זו וניסינו להכיר במבטים. יום לאחר מכן האוהל שבו היא ישנה התמלא נמלים וריססו שם המון. פינו אותם מהאוהל והיא באה לישון באוהל שלי, במיטה שלי, יחד איתי (ראש-זנב) כאילו אנו אחיות או חברות שמכירות שנים כשלמעשה הכרנו רק אתמול. באותו לילה נוצר חיבור שגם היום – 10 שנים אחרי – לא ניתן לנתק ולא משנה מה עברנו ביחד. אני אוהבת אותה המון כי היא הראתה לי מה זו חברות אמיתית וחזקה.
    מייל: taliaz1@walla.co.il

    מאת: רחל ביו |‏ 26 בספטמבר 2015 | 06:45
  • אני הכרתי את החברה הכי טובה שלי בצבא. התגייסנו ביחד לטירונות בקורס הו'"ד בחיל חינוך אבל שם אף פעם לא נפגשנו. נפגשנו רק בקורס שעברנו ביחד אבל גם שם לא יצא לנו להכיר הכרנו כששתינו הגענו לאותה פלוגה לפקד על עולות חדשות שבאות לקורס עברית. וזו הייתה חברות ממבט ראשון. היא הייתה מבואסת מהשיבוץ ואני הייתי בעננים ולאט לאט הצלחתי לעודד אותה ולהתחבר עוד ועוד. היינו כל הזמן ביחד בבסיס ועשינו הכל ביחד עד שהיא יצאה לקצונה אבל גם אחרי שהיא עזבה ואני נשארתי בפלוגה לא הפסקנו את הקשר אלא להפך הוא רק התחזק והתחזק. היא אפילו הכירה לי את החבר שלי שאני איתו כבר יותר משנה וחצי. אני כל כך אוהבת אותה ואנחנו באמת מדברות על הכל. היא כל כך אמיתי ואוהבת ומקבלת אני באמת מקווה שהיא תהיה חברה שלי תמיד כי אנשים כמוה הם אוצר שצריך לשמור עליהם.
    יעל: yaelm312@gmail.com

    מאת: יעל |‏ 26 בספטמבר 2015 | 06:44
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי לפני 3 שנים סך הכל, במקום העבודה האחרון בו עבדתי. כשהתחלתי לעבוד במקום, עובדת חדשה ודי ביישנית, היא הציעה לי לשבת איתה ועם שאר בנות המחלקה לאכול צהריים, כל יום סרבתי לה, והיא לא וויתרה עד שהסכמתי. מאז הפכנו חברות טובות למרות שכבר לא עובדות יחד אנחנו שומרות על קשר יומיומי ובאמת זכיתי בחברה טובה עם לב גדול, מצרך נדיר בימינו!

    מאת: Rinat Refaeli |‏ 26 בספטמבר 2015 | 04:47
  • החברה הכי טובה שלי

    מאת: shiranheller2 |‏ 26 בספטמבר 2015 | 03:44
  • את החברה הכי טובה שלי מצאתי בדלת ממול, היא הייתה הנכדה של השכנים של ההורים שלי. והיות ורק שנה וחצי מפרידות בנינו אנחנו לא זוכרות את רגע ההכרות מבחינתנו תמיד היינו חברות מהרגע הראשון ועד עכשיו ואני מקווה שלעוד הרבה שנים ארוכות וטובות adari21@gmail.com

    מאת: Adar Haris |‏ 26 בספטמבר 2015 | 03:39
  • את החברה המדהימה שלי הכרתי

    מאת: שירן ה |‏ 26 בספטמבר 2015 | 03:24
  • את החברה המדהימה שלי הכרתי לפני 2.5 במקום העבודה הקודם שלי בתור בונת ציפורניים מאז הספקתי לפתוח עסק עצמאי והיא המשיכה להגיע אלי באופן פרטי היא ילדה נסיך בזמן הזה ואני הספקתי להתחתן כל הזמן אנחנו בקשר ותומכות אחת בשניה ואפילו הבעלים שלנו התיידדו.. לפעמים במקום הכי לא צפוי מוצאים את הדבר הכי יקר ערך שיכול להיות היא יפה בצורה בלתי רגילה אבל האישיות שלה והחום שהיא מקרינה לסביבתה הוא שבעתיים!! מאז שהכרתי אותה גיליתי שיש דבר כזה חברות אמת.. לפני זה לא האמנתי כל כך שזה קיים בימנו לאחר חברויות לא מוצלחות שחוויתי בעברי הכי מגיע לה מתנה מכל הלב שמסמלת מה היא בשבילי!!! אהבה ופירגון זה שם המשחק.. ??????

    מאת: שירן ה |‏ 26 בספטמבר 2015 | 03:16
  • אני והחברה הכי טובה שלי התחברנו בזכות האקסים שלנו ?? הם היו שני חברים מאוד טובים מהבית שגדלו ביחד, כל אחת הכירה את הבן זוג שלה בערך בפרק זמן דומה התחלנו לצאת ביחד איתם ועם כל החבורה שלהם וככה הכרנו בעצם ולאט לאט עם הזמן והמפגשים נוצרה ביני לבינה חברות אמיתית שכבר לא הייתה תלויה בהם.. (עובדה שהם כבר אקסים שלנו ואנחנו החברות הכי טובות).. כנראה בסוף יוצא משהו טוב מאקסים ??
    Adi_lavy92@walla.co.il

    מאת: עדי |‏ 26 בספטמבר 2015 | 03:12
  • את הבסטית שלי הכרתי מכיתה ב' אנחנו חברות כבר 12 שנים צמודות כמו דבק יום יום מדברות ויוצאות עוברות חוויות משותפות עליות ומורדות כמו אחיות תאומות עוד שבוע אני עוברת לחו"ל ותכננו לעשות טבעות משותפות ולא היה רעיון לאיזה טבעת ושראיתי את הטבעות ישר עלה לי לראש זוג הטבעות האלו זה אנחנו אני יזכור אותה כל הזמן היא תיהיה איתי דרך הטבעת מקווה שנוכל לחלוק בה בכל מקרה אני יתגעגע אליך בסטית שלייי כ"כ קשה לי לדמיין מישי שתבין אותי כמוך מקווה שנוכל לחלוק מתנת פרידה כזו ???
    אימייל: Azukakazama2000@gmail.com

    מאת: ליאן |‏ 26 בספטמבר 2015 | 02:11
  • את מוסיק (שם חיבה) חברה טובה הכרתי ביסודי כשהיא הייתה 2 כיתות מעליי…הכל התחיל בכלל בגלל אחי הגדול שבזמנו היה דומה לניק קרטר ומוסיק שלי הייתה ועודנה מעריצה אמיתית של הבקסטריטבויז חחח ואיך לומר היא ניצלה את ההזדמנות לחבור לאחות הקטנה של ה'נקסט בסט טין' ליד ניק (אחי באמת היה פשוט יפיוף !) היא לימדה אותי צעדים מקליפים מובחרים,גזרנו והדבקנו גזירי עיתון בקלסר עם המון שמרדפים;) כן גם אני הייתי מעריצה. בכל מקרה יש לנו שנים על גבי שנים של חברות נהדרת חלקנו אהבות אכזבות והמון שמחות.
    אפילו שהתרחקנו,התחתנו,חלקנו (אני) עשינו ילדים,מחכה שגם היא תתחיל! מוסיק אני אוהבת אותך! את החברה ה-כי טובה שלי!

    מאת: סטיפשקה |‏ 26 בספטמבר 2015 | 01:46
  • סיפור אהבה הזוי בגיל שלוש :) אבא של לין ראה אותי ילדה קטנה וחמודה עם שיער קצר (אמא שלי חשבה שזה אופנתי) ואמר ללין תראי איזה ילד חמוד …:0 ואז אבא שלי אמר זה לא ילד זו ילדה :0 והלכנו לשחק …ומאז כבר בנות 24 לא נפרדות!!!!!lironsa8@gmail.com

    מאת: לירון |‏ 26 בספטמבר 2015 | 01:34
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי לפני 17 שנה, שתי ילדות קטנטנות ומתרגשות שעוזבות את הגן ועולות לכיתה א'…מאותו יום בו החליטה המורה שנשב אחת ליד השנייה נרקמה לה לאט לאט חברות מופלאה. ..את כל שנות היסודי בילינו יחדיו, רצה הגורל ושובצנו באותה הכיתה גם בחטיבה ועל אף שבתיכון ובצבא נפרדו דרכינו היינו בלתי נפרדות…מכירים את זה שכשזוגות נמצאים יחד זמן רב הם נעשים דומים גם חיצונית? כך אני וחברתי…בכל מקום אנו נתקלות בתגובות מופתעות כאשר מתברר לאנשים שאנחנו לא תאומות..אז תודה לך מורתי היקרה מירב על כך שבזכותך הכרתי חברה שהיא יותר אחות המלווה אותי ותלווה אותי בהמשך חיי
    ortalcohen22@gmail.com

    מאת: אורטל |‏ 26 בספטמבר 2015 | 01:12
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי בדרך קצת קוסמית אפילו הייתי עם חברה ברחוב באזור שגדלתי בוא ופתאום ראיתי מישי שלמדה איתי ביסודי והייתה 2 כיתות מתחתי היא היתה עם אחותה והחברה שהייתה איתי גם הכירה אותם אז עצרנו להיתעדכנות והחלתנו ללכת להיסתובב יחד אני ואחות של זאתי שלמדה איתי פשוט התחברנו מיד משו בעינים משו בביחד הזה עשה לנו טוב ועד היום 6 שנים זה עושה לנו טוב (כולנו עדין חברות כל ה4 דרך אגב) (:

    מאת: דנה |‏ 26 בספטמבר 2015 | 01:03
  • לחברה הכי טובה שלי קוראים מעיין נפגשנו לפני 13 שנים ביום המיונים הראשון בקורס קצינות וזו הייתה אהבה ממבט ראשון. ראיתי את מעיין וחשבתי שאני נורא רוצה להיות חברה שלה! עברנו את המיונים והגענו ליום הראשון בקורס, שתינו בחרנו להתיישב אחת ליד השנייה ומאז היינו בלתי נפרדות. אחרי כמה חודשים בשיחה אקראית היא סיפרה לי שכשהיא ראתה אותי באותו היום הראשון, היא חשבה את אותו הדבר. שתינו החלטנו שנהיה חברות לפני שדיברנו, ממבט ראשון.

    מאת: Adi Orenshtein Assaf |‏ 26 בספטמבר 2015 | 00:39
  • החברה הכי טובה שלי היא אמא שלי, ונראה לי שדיי ברור איך הכרנו ;)
    מאז ומתמיד אמא שלי עוזרת, תומכת, מקשיבה, אוהבת, מחבקת, מנשקת, מצחיקה, מייעצת ומעניקה לי כל מה שהיא רק יכולה.
    חשוב לי שהיא תדע כמה אני מודה לה ומעריכה אותה על כל מה שהיא עושה בשבילי – כי אין כמו אמא! (ובמיוחד כשהיא החברה הכי טובה)

    Moran@eidlman.co.il

    מאת: moran |‏ 26 בספטמבר 2015 | 00:37
  • הכרתי את החברה הכי טובה שלי מהמכינה של כיתת מופת בכיתה ז.מאז אני לא עוזבת אותה לשניה כל ריב שלנו מחזק אחת את השנייה והיא זאת שאני מתייעצת ומקבלת תשובות על הכל .יש לה יום הולדת עוד פחות מחודש אז בא לי להפתיעה אותה במשהו ענקאחרי הריב הענק שהיה לנו .תודה שאת שם בשבילי ,תמיד!

    ortalshapira@gmail.com

    מאת: אורטל שפירא |‏ 26 בספטמבר 2015 | 00:35
  • אני לא זוכרת בעצם מתי הכרתי את הדר, חברת הילדות שלי, החברה הכי טובה שלי, בגלל שזה היה בגיל כל כך צעיר שאין ממנו זכרונות. אפשר להניח שזה היה במפגש של המשפחות, או בגן טרום חובה, אבל אפשר בטוח להגיד שזה היה מספיק בשביל להחליט שזו חברות שתמשיך הלאה. אני לא חושבת שיש לי זיכרון משמעותי בחיים שלא חלקתי עם הדר או שקרה לי והיא לא הייתה הבן אדם הראשון ששיתפתי אותו. יש לנו כל כך הרבה בדיחות אישיות שרק אנחנו נבין, ושתינו מכירות אחת את השנייה כל כך טוב, שלפעמים מספיק רק מבט כדי להבין מה השנייה מרגישה. דרך היסודי החטיבה והתיכון, ואין דבר שלא חלקנו, שיתפנו וחווינו יחד, אהבות, לימודים, אכזבות, תחפושות, טיולים, המון סוגי עבודות וכמובן הצבא והשחרור, ועכשיו, שתינו נמצאות במקומות שונים בחיים (למרות שאנחנו גרות במרחק רחוב אחד), אני בעבודה ולפני לימודים והדר נוסעת לזמן ממושך לטיול הגדול- דרום אמריקה. זו תהיה הפעם הראשונה שניפרד לכל כך הרבה זמן ויהיה נחמד אם נחלוק טבעות זהות :)
    Kerendd9@walla.co.il

    מאת: קרן |‏ 26 בספטמבר 2015 | 00:28
  • זה מדהים שזה הפרס שאתם נותנים, זה בהחלט משמיים. את החברה הכי טובה שלי קשה להגדיר מתי הכרתי בדיוק.. היא תמיד הייתה בסביבה שלי, אבל לומדים להעריך את העומק של הבן אדם רק כשגדלים.
    למרות שלא היינו החברות הכי טובות, או אפילו כשהייתה תחרות בנינו היא תמיד הייתה לטובתי
    דבר שבתור נערה גרם לי להתנשא מעליה מעט.
    עברתי משבר לא פשוט לפני קצת יותר מחצי שנה, חזרתי לגור בבית אחרי פרידה מבן זוג של 5 שנים
    והיא לא שאלה שאלות, לא שפטה אותי (למרות שיש הרבה על מה, מודה) וחיבקה בשקט בדיוק כשצריך.
    היום, בדיוק אחרי 24 שנות היכרות אני חייבת להגיד שזכיתי באחותי. תאומה, חצי, שונה ממני מכף רגל ועד ראש פנימית וחיצונית, ומשלימה אותי.. היא כל מה שהייתי רוצה להיות ואני משתדלת ורוצה להיות עבורה כל מה שחסר לה
    אין כמו משפחה, ואין כמו אחות.
    והסיבה שהפרס בדיוק בשבילה, במשך שנתיים ביום הולדתנו אני מחפשת לה טבעת עם אבן אודם/בורדו ולא מוצאת אחת שתשביע את רצונה וזו בדיוק הטבעת שתתאים לאופי הרומנטי שלה!
    מחזיקה אצבעות. זה לגמרי מגיע לה

    מאת: muffinly0 |‏ 26 בספטמבר 2015 | 00:27
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי לפני שמונה שנים כשילדתי אותה. נויה ביתי הבכורה היא החברה הטובה ביותר שלי וכן להיפך. נשמח לטבעות זהות

    מאת: מיטל |‏ 26 בספטמבר 2015 | 00:25
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי בזכות דואר ישראל!(היו טעויות בדואר עוד לפני עידן האיביי…)
    שתינו היינו באותה שכבה וגרנו באותו איזור והיה לנו את אותו מספר בית אבל ברחובות שונים בישוב. אנחנו קיבלנו כל הזמן הביתה מכתבים של אמא שלה בגלל שהשם משפחה הקודם שלה והשם משפחה שלי אותו שם.
    ושתינו גרנו בבית מספר 7 ברחובות שונים בישוב ואיך שהוא המכתבים שהיו על שם אמא שלה הגיעו אלינו הביתה במקום אליה.
    בגלל שההורים שלי הכירו את ההורים שלה ולמדנו באותה שכבה ההורים שלי היו מביאים לי את המכתבים שלהם למסור לה בבית ספר.
    ככה זה התחיל ,בבית ספר היסודי הקשר שלנו היה בגלל הדואר …אחר כך עברנו לחטיבת ביניים ובמקרה היינו באותה הכיתה, בגלל שזה היה כיתה חדשה ואנחנו פחות או יותר הכרנו יחסית לכל שאר הילדים החדשים התחלנו לשבת ביחד בכיתה ובהפסקות ולאט לאט הפכנו לחברות הכי טובות ואפילו טסנו ביחד לפני הצבא ליוון.
    מי חשב שמטעויות של דואר ישראל יצאו גם דברים טובים
    Isaac0706@gmail.com

    מאת: טל |‏ 26 בספטמבר 2015 | 00:24
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי כשעברתי לגור באותו בניין איתה , הייתי אז בת שלוש והיא הייתה בת חמש אז אני לא בדיוק זוכרת פרטים מדוייקים של פגישה ראשונה … למדנו באותם מקומות , ולמרות שמעגלי החברים שלנו שונים , אנחנו מאוד דומות , היא בקרוב תהיה בת חמש עשרה , ואני יודעת מה אתם חושבים , שאנחנו צעירות ולמה שנתעניין בדברים כאלה , אבל תאמינו לי , שאם יהיו לנו טבעות כאלה , אני לא חושבת שאיי פעם נוריד אותן .. אימייל : viki.kon.2002@gmail.com

    מאת: viki |‏ 26 בספטמבר 2015 | 00:18
  • הכרתי את החברה הטובה שלי כשהייתי בת 35 והיא בת 15. החברות נוצרה בזמן שהתגרשתי ומצאנו עצמנו לבד , אם ובת. האדם היחיד שאני מייעצת לה מכל הלב ורוצה תמיד בטובתה. אנחנו חוגגות 5 שנים לחברות הנצחית הזו. דרך אגב, היא מאוהבת בתכשיטים של שי-רה. Ayeleth@lapidot.com

    מאת: אורח |‏ 25 בספטמבר 2015 | 23:59
  • היא היתה החברה הכי טובה של בעלי לשעבר. לא סבלנו אחת את השניה.
    היום היא בייסקלי אישתי3>.
    Rena.selka@gmail.com

    מאת: rena.selka |‏ 25 בספטמבר 2015 | 23:59
  • הכרתי את החברה הכי טובה שלי בתחילת הלימודים האקדמיים שלי. מיד נוצר חיבור בינינו היות ושתינו אוהבות ונושמות אופנה ומיד הבנו שזו תהיה חברות טובה. במהלך הזמן ועם הלימודים הבנתי שהכרתי אחות נוספת בחיים שלי, לאור התמיכה הבלתי נפסקת שלה כשאני זקוקה לה, הרעות והחברות ללא תנאים. יכול להיות שזה לא סיפור מקורי אבל לחלוטין כזה שיוצא מהלב. Mokavardi@gmail.com

    מאת: מור ורדי |‏ 25 בספטמבר 2015 | 23:54
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי לפני 10 שנים,בצבא. הגעתי לשיבוץ שלי מיד אחרי הטירונות, היא הייתה בקורס ורק תמונה שלה עם החבר הייתה במקום שלה. הכרתי את כולם ועליה רק שמעתי. מהתמונה חשבתי שהיא סנובית שקועה בעצמה ןבחבר.. כשהיא חזרה לבסיס מהקורס נוצרה בנינו חברות עמוקה !עברנו הכל יחד, חברים נישואים משברים לידות וילדים!

    מאת: ortal.tk |‏ 25 בספטמבר 2015 | 23:54
  • הכרתי את החברה הכי טובה שלי בתחילת הלימודים האקדמיים שלי. מיד נוצר חיבור בינינו היות ושתינו אוהבות ונושמות אופנה ומיד הבנו שזו תהיה חברות טובה. במהלך הזמן ועם הלימודים הבנתי שהכרתי אחות נוספת בחיים שלי, לאור התמיכה הבלתי נפסקת שלה כשאני זקוקה לה, הרעות והחברות ללא תנאים. יכול להיות שזה לא סיפור מקורי אבל לחלוטין כזה שיוצא מהלב.

    מאת: מור ורדי |‏ 25 בספטמבר 2015 | 23:49
  • את מיכלי פגשתי בצבא, לפני 8 שנים, כשהיא הוצבה בטעות (או שאולי לא?) בבסיס שלי. היא הגיעה בשוק, עם העיניים הכחולות הגדולות שלה אדומות מבכי. מהרגע הראשון רק רציתי לחבק אותה ולהרגיע אותה שהכל יהיה בסדר. התחברנו מיד ומהר מאוד הפכנו לחברות טובות. בערך חודש אחרי שהכרנו, ישבנו יחד על ספסל בבסיס, מחזיקות ידיים ומדברות על איך לגרום לכך שמיכל תעבור ליחידה שהיא באמת רוצה להיות בה, כשפתאום שתינו ראינו כוכב נופל בשמיים. מאותו הרגע ידענו שזה לנצח, ושתמיד נהיה אחת בשביל השניה.
    לפני שנתיים מיכלי הכירה לי את בן הזוג שלי, ולפני שנה אני ליוויתי אותה לחופה עם בעלה. אין דבר שיותר ישמח אותי מלפנק אותה עם מתנה מדהימה כזו, היא האחת שלי 3>
    tagu24@gmail.com

    מאת: טלי |‏ 25 בספטמבר 2015 | 23:43
  • הכרתי את החברה הכי טובה שלי בגיל ארבע בגן גיבעונית כשעשינו פעילות גיגיות מים בחצר ולה לא הייתה גיגית, הגננת צירפה את שני לגיגית שלי ומאז אנחנו יחד- בצופים, בחוגים, בטיולים, בחול, בסיום בצפר, בגיוס, קורס קצינים, סיום קורס מפקדים, שחרור, לימודים, ליוויתי אותה בחתונה שלה, בהיריון והלידה ועכשיו כדודה לגור החמוד והקטן שלה יהלי. נראה לי שזו אחלה מתנה לרגל 22 שנות חברות שלנו יחד. אגב, גם ההורים שלנו חברים מהתיכון (:

    מאת: אורפז |‏ 25 בספטמבר 2015 | 23:37
  • בגן נוגה כשהיינו ילדים ומשם המשכנו יחד לבית הספר היסודי ובכיתה ח הפכנו לבלתי נפרדים. בצבא הפכנו לזוג רשמי ובעוד שבועיים אנחנו מתחתנים :)
    יש לנו תמונה יחד מחזיקים ידיים מהגן וזאת התמונה שמלווה אותנו ומזכירה לנו איך הכרנו והתחברנן כבר מגיל מאד צעיר ??

    מאת: עדה חכמון |‏ 25 בספטמבר 2015 | 23:33
  • הכרנו בגיל 4 בגן שעשועים במושב. אני באתי לשם לבד והתחלתי לדבר עם אבא שלה ולבלבל לו את המוח וככה נפגשנו יום יום בגן שעשועים..ומאז הכל היסטוריה. חברות כבר 22 שנה.
    shirish2510@gmail.com

    מאת: שירי |‏ 25 בספטמבר 2015 | 23:33
  • maayansina@gmail.com
    את חברתי הטובה ביותר הכרתי מהיום שנולדתי, שהרי היא אחותי הגדולה.
    אחותי בעיני היא לא רק האחות הטובה ביותר אלא גם החברה הטובה ביותר-זו שתמיד תייעץ ותהיה לאוזן קשבת כשאצטרך.

    מאת: מעיין |‏ 25 בספטמבר 2015 | 23:31
  • את החברה הכי טובה לא תמיד מכירים מהילדות… במקרה התחלנו שתינו לעבוד באותו מקום בלי שהכרנו בכלל קודם לכן ושם התחיל מיד סיפור אהבה שאי אפשר להסביר במילים, במהרה נהפכנו להיות החברות הכי טובות שיש, עושות הכל ביחד ולא נפרדות לרגע, מרגיש כאילו אנחנו מכירות מאז ומעולם… כולם כל הזמן שואלים איך יכול להיות שלא הכרנו קודם בשל החיבור והכימיה שמיוחדת רק לנו…
    נשמח לקבל מתנה נחמדה ומשותפת רגע לפני הגיוס לצה"ל לאחר עבודה קשה כל התקופה האחרונה :)
    ובנוסף היא חוגגת בשבוע הבא יום הולדת 18 וזו יכולה להיות אחלה הפתעה ;)
    אימייל: nogag97@gmail.com

    מאת: נגה |‏ 25 בספטמבר 2015 | 23:26
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי כשהיא הגיעה לטפל בכלבה שלי, שהיתה אז גורה בת חודשיים וננשכה על ידי שפן סלעים. החברה הכי טובה שלי וטרינרית והיא הוזעקה על ידי בעלי להגיע בלילה להציל את פוצה!! תודה לאל פוצה בריאה ואני זכיתי בחברה מהחלומות. Adi.grindler@gmail.com

    מאת: עדי גרינדלר |‏ 25 בספטמבר 2015 | 23:10
  • כשאני מנסה לשים את האצבע על הרגע המסוים שהפכנו מחברות לחברות טובות אני לא מצליחה, הרי הזכרון נזיל כל כך… הכרנו בלימודים, לפני חמש שנים, אבל עברנו ביחד חוויות יותר משמעותיות מאשר עם כל חברות הילדות שלי גם יחד. מזל הוא זה שהפגיש אותנו, אבל הבחירה והרצון הם אלה שישאירו אותנו יחד. היי, הסיבה היחידה שאני כותבת פה היא שהיא ממש התאהבה בטבעות האלה ואני רוצה לזכות בהן בשבילה.. 3>
    mooransh @ gmail . com

    מאת: מורן |‏ 25 בספטמבר 2015 | 22:52
  • את חברי הטוב ביותר שהיום הוא כבר בעלי… הכרתי בנסיבות קצת עצובות. אח של בעלי ואני היינו ידידים מאוד טובים… ולצערי הרב הוא נהרג בתאונת דרכים. כשהלכתי לנחם את המשפחה נרקם ביני לבין בעלי סיפור אהבה… היום אנחנו נשואים עם שני ילדים קטנים ומקסימים!!! וניר ז"ל מחייך מלמעלה ובטח חושב… את בידיים טובות ידידה שלי ? געגועים לך חבר…

    מאת: Liraz Golan |‏ 25 בספטמבר 2015 | 22:50
  • את החבר הכי טוב שלי שכיום הוא בעלי… הכרתי בנסיבות די עצובות… הייתי ידידה של אח שלו שנהרג לפני כ-10 שנים בתאונת דרכים לצערנו. וכשהלכתי לנחם את המשפחה התגלגל בנינו סיפר אהבה. והיום אנחנו נשואים באושר עם שני ילדים מקסימים!!! וניר ז"ל בטח מחייך מלמעלה הידידה שלו בידיים טובות ?

    מאת: לירז גולן |‏ 25 בספטמבר 2015 | 22:41
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי בצבא, היינו לוחמות אב"כ אני לא אשכח שהיו כמה בנות שהגיעו כמה ימים אחרי שהתחילה הטירונות…. והיא הייתה אחת מהן…היא הגיעה לבסיס וישר הייתה ביננו כימיה… לכל אורך המסלול גם שהיא עזבה לקורס חובשים..ואני עברתי לגדוד איכשהו באורך פלא שובצנו יחד לאותה פלוגה :)…. איזה שהיא יד מכוונת שידעה שלא כדאי להפריד ביננו… עברנו יחד מסעות, שבוע שדאות, שינה בקור כלבים,אימון מתקדם, השכמות שמירות אין סופיות… צחקנו בכינו…. אפילו היינו ישנות אחת אצל השנייה בסופי שבוע … תמיד דאגנו לשמח אחת את השניה. וכך עברו להם כמעט 10 שנים התבגרנו, נכון שגאוגרפית אנחנו לא קרובות כמו פעם צפון מול דרום , אבל המרחק הוא לא מכשול, אנחנו ממשיכות לצבור חוויות משותפות ואני בטוחה שנמשיך לצבור גם עוד שנים רבות. לפני חודש "בולי" חברתי הטובה התחתנה ואני אשמח לתת לה את המתנה הזו שהיא שתזכיר לנו שלמרות המרחק תמיד נדאג אחת לשניה…. ושלמרות קצב החיים המטורף והלו"ז הצפוף, נמשיך למצוא לנו זמן איכות לשבת ולקשקש על הא ודה כמו שרק אנחנו יודעות… שעות על גבי שעות :) sivanola84@gmail.com

    מאת: sivan |‏ 25 בספטמבר 2015 | 22:14
  • את החבר הכי טוב שלי הכרתי בנמל בתל אביב לפני 6 שנים… דיברנו באותו ערב והיה קסום… ידענו שזה זה… אחרי 2, 3 שיחות הבנו ששנינו גדלנו יחד באותו מושב קטן בצפון, והיות והפרש הגילאיים בינינו הוא 6 שנים לא ידענו שהוא זה הוא ואני זאת אני… אחרי 3 חודשים הוא הציע לי נישואים והיום יש לנו 2 ילדים מקסימים. החברות שבינינו היא מופלאה ומובנית על אמון, כיף ואהבה אמיתית.

    מאת: אורח |‏ 25 בספטמבר 2015 | 22:04
  • את החברה הכי טובה שלי ,עדי הכרתי בגן חובה רק שאז לא ידעתי שנהיה החברות הכי טובות או חברות בכלל(-:
    גרנו באותה שכונה ואחים הקטנים שלנו למדו באותה הכיתה. עדי למדה בכיתה המקבילה ולפעמים הייתי רואה אותה מסתובת בגן שעשועים השכונתי אך עדיין לא היינו חברות. בכיתה ד הגיעה ילדה חדשה לכיתה שמיד הפכה לחברתי הטובה! אותה ילדה הייתה שכנה של חברה הכי טובה שלי כיום-עדי. מהר מאוד הפכנו לשלישיית חברות…כל היום היינו ביחד גם בבית הספר וגם בבית. כשעלינו לכיתה ז רבתי עם שתי הבנות והשלישייה התפרקה.אחרי שנה של ניתוק הקשר,עדי (שהכרתי עוד מילדות אך התחברנו בעקבות המעבר של השכנה שלה לכיתה שלי) הציעה לי לעשות פעילות משותפת במסגרת מועצת תלמידים ומאז חזרנו להיות החברות הכי טובות ואפילו יצא לי להיות המפקדת שלה בצבא (את זה החברות שלנו שרדה אבל ריב בכיתה ז זה מה ששבר אותנו(; )עד היום שתינו לא בקשר עם השכנה שלה שפעם היא הייתה החברה הכי טובה שלי וחיברה בינינו…איך שגלגל מסתובב לו…
    Talsch84@gmail.com

    מאת: טל |‏ 25 בספטמבר 2015 | 21:45
  • את החברה הכי טובה שלי ,עדי הכרתי בגן חובה רק שאז לא ידעתי שנהיה החברות הכי טובות או חברות בכלל(-:
    גרנו באותה שכונה ואחים הקטנים שלנו למדו באותה הכיתה. עדי למדה בכיתה המקבילה ולפעמים הייתי רואה אותה מסתובת בגן שעשועים השכונתי אך עדיין לא היינו חברות. בכיתה ד הגיעה ילדה חדשה לכיתה שמיד הפכה לחברתי הטובה! אותה ילדה הייתה שכנה של חברה הכי טובה שלי כיום-עדי. מהר מאוד הפכנו לשלישיית חברות…כל היום היינו ביחד גם בבית הספר וגם בבית. כשעלינו לכיתה ז רבתי עם שתי הבנות והשלישייה התפרקה.אחרי שנה של ניתוק הקשר,עדי (שהכרתי עוד מילדות אך התחברנו בעקבות המעבר של השכנה שלה לכיתה שלי) הציעה לי לעשות פעילות משותפת במסגרת מועצת תלמידים ומאז חזרנו להיות החברות הכי טובות ואפילו יצא לי להיות המפקדת שלה בצבא (את זה החברות שלנו שרדה אבל ריב בכיתה ז זה מה ששבר אותנו(; )עד היום שתינו לא בקשר עם השכנה שלה שפעם היא הייתה החברה הכי טובה שלי וחיברה בינינו…איך שגלגל מסתובב לו…
    Talsch84@gmail.com

    מאת: טח |‏ 25 בספטמבר 2015 | 21:44
  • הכרתי את מיתי (עמית) בתקופה ששתינו עבדנו באלעל. יצא שצוותנו לעבוד על אותה טיסה ומפה לשם התגלגלה לה השיחה לכיוון מוזר.. גיליתי שעמית לא אוכלת בצל בשום אופן (!) והיא גילתה שאני לא אוהבת עגבניות. בלי לשים לב ובמהירות גילינו פחות או יותר הכל אחת על השניה. אף פעם לא הייתה לי חברה כ"כ קרובה כמו מית, כזו שנדמה כאילו היא נמצאת אצלי בראש (מה גם שגדלתי עם שני אחים בנים). מאז עברו 4 שנים וסיפור האהבה שלנו רק ממשיך… כבר חודשיים שאני מבקרת בארה"ב אצל ההורים ואם יש מישהו שאני לא יכולה לחכות לחזור לחיקו זו ללא ספק מית שחוגגת בקרוב יום הולדת (טבעת נשמעת כמו המתנה שהייתי מתה לקנות לה ולא יכולה להרשות לעצמי). גם אם לא אזכה אני מאחלת למית דרך צלחה בתואר (שנה א' היר יו קאם), אני אנפנף לך מרחוק של שנה ג'. כבר ככה את מתנה בשבילי. ברוכה הבאה למועדון הסטודנטיות העניות! :)

    michalshott@gmail.com

    מאת: מיכל |‏ 25 בספטמבר 2015 | 21:43
  • את החברה הטובה ביותר שלי פגשתי דרך מי שהייתה בזמנו חברתי הטובה, זה היה שהן עשו חפיפה בתפקיד בעבודה. אנחנו מלוות אחת את השנייה בשמחות ומחזקות ברגעי משבר. והכי מצחיק זה, שבסוף החברה שהכירה בינינו כבר לא חברה של שתינו
    מירב
    Manomeirav@gmail.com

    מאת: אורח |‏ 25 בספטמבר 2015 | 21:43
  • הכרתי את החבר שלי
    במיקרה אפילו בטעות.
    הוא הוסיף אותי למסנגר ובכלל התכוון להוסיף מישהי אחרת שיש לנו את אותו שם – דורין.
    הכרנו ויצאנו ביחד כשבוע זה היה בגיל 15.5 ואז נפרדתי ממנו ונשארנו ידידים טובים מאוד והוא תמיד אהב אותי.
    הגענו לגיל 22 ועברתי לגור באילת עשיתי מועדפת. הזמן עשה את שלו התאהבתי בו רק משיחות טלפון עד הבוקרר. והיום אנחנו ביחד שנה האמת שחגגנו לפני שבועיים שנה. ואנחנו גרים ביחד חצי שנה . Dorinankri2@gmail.com
    אינסטגרם dorin_ankri

    מאת: דורין |‏ 25 בספטמבר 2015 | 21:30
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי לפני 34 שנים, היא האוזן הכי קשבת שיש, תמיד מדריכה מכוונת וסולחת על הכל. בשנים האחרונות היא חלתה במחלת ניוון שרירים ומאז היא בעצב רב. הייתי הכי רוצה לשמח אותך במשהו יפה שיהיה לשתינו. אוהבת אותך אמא שלי!

    מאת: efratbst |‏ 25 בספטמבר 2015 | 21:22
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי לפני 34 שנים מאז שאני מכירה את עצמי, אצלה אני מפרקת את כל המטענים תמיד אוזן קשבת ותמיד סולחת..
    לפני כמה שנים היא גילתה מחלת ניוון שרירים ומאז היא בעצב רב. הייתי מאוד שמחה לשמח אותך אמא

    מאת: אפרת ברסימנטוב |‏ 25 בספטמבר 2015 | 21:06
  • את החבר הכי טוב שלי הכרתי בצבא. כשאני היתי מדריכת ספורט והוא היה מפקד צוות.
    החבר הכי טוב שלי.. שהפך להיות בעלי כעבור 7 שנים.. אותה חברות שהתחילה באימונים משותפים בצבא הלכה ונהפכה לשותפות לכל החיים.
    Linapermut@gmail.com

    מאת: לינה |‏ 25 בספטמבר 2015 | 20:55
  • את החברה הטובה שלי הכרתי לפני 14 שנים. לא הייתי חושבת שזאת תיהיה החברה הכי טובה שלי אבל כך היה. זאת גיסתי , ה"בחורה" אז שהביא אחי להכיר לנו. מאז משהו שם התחבר ולא ניתן להפרדה. מסביב שמעתי על גיסים וגיסות אבל קשר כזה אין. יום יום לדבר, להיות זה לצד זאת בכל רגע . מה עברנו בשנים האלה: הם התחתנו, נולדו 4 ילדים נסיכים , גם אני סיימתי תיכון , צבא , תואר וגם התחתנתי ואנחנו עדיין האחת בשביל השנייה תמיד!
    אז כתודה על הכל אשמח אם נזכה במתנה הזאת כסמליות לקשר הזה.

    Leeshay5@walla.co.il

    מאת: לישי |‏ 25 בספטמבר 2015 | 20:20
  • כחובבת שופינג ומכורה לסיילים מצאתי את עצמי, לפני חמש שנים, כמו בכל סוף עונה ומציאותיה, בחנות האופנה הזרה והאהובה עליי, מחפשת את הפריט שיעשה לי את היום- שמלה קטנה ומושלמת (כי אף פעם אין מספיק), גקט מחויט והורס שיילך מעולה עם הגינס האהוב או הנעל הזו שמשדרגת כל הופעה. בין שלל הערמות והמדפים ההפוכים מצאתי אותה. היא היתה מושלמת, יפה ופשוטה, אך עם זאת מתוחכמת, לא מתאמצת אך בעלת נוכחות- עיניי נצצו בהתרגשות, הידיים בוחנות, ממששות ותחושה ממכרת מתפשטת בגוף- מצאתי! איזו שמלה! והמחיר- מציאה אמיתית. את לוקחת אותה? בחורה לידי חייכה והוסיפה היא ממש יפה ונראה לי שאחרונה חייכתי חזרה ועניתי כן, היא מהממת, אבל אני צריכה למדוד. בתא המדידה קצת ירדה ההתלהבות- השמלה יפה ויושבת לא רע, אבל לא וואוו כמו שדמיינתי. יכולתי לקנות אותה אבל החלטתי לוותר. זכרתי את הבחורה ששאלה ולקחתי איתי את השמלה כדי שלא תעלם בערמות שליד תאי המדידה. הבחורה החייכנית מקודם עדיין היתה בחנות. ניגשתי אליה והושטתי לה את השמלה ניסיתי ולא התאים. את עדיין רוצה? היא חייכה חיוך רחב והודתה לי. אחרי כמה ימים נפגשנו בחתונה של חברים משותפים, זיהיתי אותה ואת השמלה, שנראתה עליה מדהים, דיברנו, רקדנו וצחקנו ומאז היא החברה הכי הכי, שותפה למסעות שופינג אינסופיים, וחולקת איתי סודות ושמלות… אוהבת אותך חברה שלי! Odey@walla.com

    מאת: אודליה |‏ 25 בספטמבר 2015 | 20:02
  • הכרתי את חברה הכי טובה שלי בכיתה ו'. במבחנים לכיתה מתמטית של הטכניון. כמו שניתן להבין היה הרבה גיק שיק בסביבה. היינו באותה כיתת מבחן ושמתי לב אליה כי ישבה בשורה ראשונה עם סוודר גולף בכתום זוהר מזעזע. אה וגם היא ישבה בין שני הבנים החתיכים של הכיתה וציחקקה כל הזמן. כל כך התרשמתי לרעה מהסוודר שלקח לנו עוד שנתיים להתחבר. לפני כמה שנים היא גילתה שאני סופרת את שנות חברות שלנו מכיתה ח' ועכשיו היא צוחקת שהיא חיה בשקר שנתיים. אז בספירה שלי אנחנו חברות כבר 13 שנים ובשלה 15. אנחנו כבר 15 שנה לא מסכימות כמעט על שום דבר אבל כמו שאומרים איאפשר איתה ואיאפשר בלעדיה.
    מייל: kseniya.glushkin@gmail.com

    מאת: קסניה |‏ 25 בספטמבר 2015 | 20:00
  • אני הכרתי את החברה הכי טובה שלי דרך בעלי :)
    בעלי ובעלה הם אחים ואני יודעת שלא משנה מה יקרה אני תמיד יאהב אותה והיא כמו אחותי

    yaaradray@gmail.com

    מאת: יערה |‏ 25 בספטמבר 2015 | 19:51
  • את החברה הכי טובה שלי בעולם הכרתי שהיינו בנות 13, היום אנחנו בנות 27! מאז ומתמיד היינו החברות הכי טובות אני קוראת לה אמורה והיא קוראת לי סאן שיין ובכל תחנה בחיים אנחנו מלוות אחת את השניה..עם הזמן היא עברה לצפון, עברה לחו"ל אני טיילתי, נדדתי ותמיד לא משנה מה סאנשיין ואמורה בכל מקום מכל מקום בכל שעה ומצב…יש לנו קעקוע זהה שהיינו קטנות וטיפשות זה קעקוע חברות ובטיול בהודו קניתי לה טבעת מהממת מזהב עם אבן אדומה שאיכשהו עם השנים נהרסה וממש מתאים לנו להתחדש בטבעות חדשות שיקיות ומגניבות:)))

    מאת: שירן |‏ 25 בספטמבר 2015 | 19:42
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי כשהייתי בסך הכול בת שנה וחצי. לא, אני לא באמת זוכרת מה הלך שם, אבל עדים מספרים ש… טוב, לא קיבלתי אותה יפה. כדי להגיע למקום בו אנחנו נמצאות עכשיו לקח קצת זמן.
    בכל מקרה, במשך השנים יצא לנו לחלוק חדר ואפילו מיטה. כל מה ששלי היה גם שלה, ולהפך. רבנו וצעקנו עד שכאב לנו הגרון, ותמיד השלמנו לאחר מכן. ועם הזמן, הכרתי אותה שוב. הפעם היא לא הייתה זרה בבית, או הילדה שהציקה לי, היא הייתה נערה מצחיקה, רגישה ויפהפייה, כזאת שהייתי גאה להציג בתור אחותי הקטנה. היא הייתה הפרצוף המטופש באמצע הגדת פסח או הבדיחה הפרטית לצד השיחות של המבוגרים, וגם אשת סוד. היא הייתה השיחה הראשונה בשעת ט"ש, כשהתגייסתי לאחרונה. וממש בקרוב היא תהיה בת 17, אז באמת מגיע לה. למרות שהיא בטח תיכנס לחדר שלי בעוד דקה וחצי ותבקש להשאיל את השמלה האהובה עליי, כמו בכל שישי.
    Danielle1997zs@gmail.com

    מאת: דניאל |‏ 25 בספטמבר 2015 | 19:28
  • החברה הכי טובה שלי בעולם זאת תמרה.הכרנו בצבא.אני הייתי שלישה והיא קצינת חימוש.היו לנו מפקדים נוראיים ועברנו שנה וחצי ממש קשות ביחד וזה חיבר בינינו מאוד ואנחנו החברות הכי טובות מאז.אני עדיין קצינה בצבא והיא כבר השתחררה.היא אחד האנשים הכי חשובים לי וזה יהיה ממש נהדר אם יהיו לנו טבעות תואמות לבטא את זה!!!
    sapiredni@walla.co.il

    מאת: אורח |‏ 25 בספטמבר 2015 | 19:27
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי לפני 20 שנה (אבל מי סופר) בגן!! עברנו ביחד את כל הגן, יסודי ותיכון ועד היום בגיל 26 שום דבר לא השתנה, אנחנו אפילו שוכרות דירה ממש קרוב אחת לשנייה. בשנים האחרונות כל אחת בחרה את המסלול שלה (לימודים ועבודה וני זוג כמובן) ככה שכבר אנחנו לצערי מתראות פחות, אבל אנחנו לא מוותרות על פגישה פעם בתקופה להתעדכן ולבלות, ושזה קורה מרגיש כאילו אתמול ראינו אחת את השנייה. אשמח ממש לזכות ולתת לה מתנה להזכיר לה כמה החברות שלנו חזקה וחשובה :)
    מייל- zoharbarda@gmail.com

    מאת: זהר בר דוד |‏ 25 בספטמבר 2015 | 19:27
  • אני הכרתי את החבר הכי טוב שלי בעבודה לא היה בנינו אפילו לא שיחת חולין עד שיום אחד הוא פנה אלי בפייסבוק רצה להפגש והפכנו לחברים הכי טובים ועכשיו זוג ! והוא החבר הכי טוב שלי בעולם . livloovit.levi@gmail.com

    מאת: ליבנת |‏ 25 בספטמבר 2015 | 19:12
  • את החברה הכי טובה ומדהימה שלי הכרתי בלימודי הסיעוד
    עברנו ביחד את המבחנים הכי קשים, בכינו ביחד בכשלונות, וגם כשנפלתי מהמסלול, הייתי הראשונה לדעת כשבן זוגה הציע לה נישואין (ביום הנישואין של בעלי ושלי) והראשונה לדעת כששני הפסים הופיעו על המקל (הלידה צפויה להיות ביום הנישואין שלי, יום ההצעה שלה).
    ביום חתונתה היא נתנה לי צמיד, אשר מסמל את החברות שלנו
    ואני אשמח לזכות בטבעות כדי שאוכל להחזיר לה על כל הטוב שהיא עושה בחיי
    תודה,
    עדי
    aditamir@gmail.com

    מאת: עדי טמיר |‏ 25 בספטמבר 2015 | 18:57
  • הדרכים שלי ושל החברה הכי טובה שלי הצטלבו מספר פעמים לאורך חיינו, אני חושבת שהיקום נתן לנו כל פעם צ'אנס עד שלבסוף לא היתה לנו ברירה :). היינו בגן ביחד, אבל לא היינו חברות הכי טובות, לאחר מכן נפרדנו לבתי ספר יסודים שונים. בתיכון שוב למדנו ביחד וגם אז לא התחברנו. בצבא נפרדו דרכינו, אבל מפה לשם התחלנו ללמוד יחד באוניברסיטה ומאז אנחנו בלתי נפרדות!! אמנם זו לא הייתה אהבה ממבט ראשון, אבל אין ספק שמדובר באהבת אמת!

    מאת: talibenmayor |‏ 25 בספטמבר 2015 | 18:54
  • אז הכרתי את החברה המהממת שלי במהלך השירות שלי במשטרת ישראל.
    זה היה יום חם, לפני כשנה – באוגוסט 2014 – שיא החום, 32 מעלות עם המדים השחורים. הקצין שלי נתן לי מטלה בצהריים לשטוף את הניידת בתחנה המשטרה על מנת שתהיה נקיה לקראת תהלוכה הכנסת ספר תורה לבית כנסת.
    אני שוטף את הניידת עם הצינור מים (תותח צינור מים ליתר דיוק). החום עלה לי לראש, ראיתי את החברה שלי, דניאלה, עוד לפני שהייתה חברה שלי.
    דניאלה יצאה לכיוון רחבת העישון, הייתי שטותניק והחלטתי להתיז עליה מהצינור מים ולרענן אותה :)
    מפה לשם יום אחרי זה שלחתי לה הודעה, יצאנו ומשם השמים הם הגבול..
    הסיפור הכי בנאלי וצפוי. אבל אני לא ידעתי שזה יגמר ככה, זוגיות יציבה של שנה. זוגיות שמנצחת מכשולים !

    eli@hotmail.co.il

    מאת: אלי |‏ 25 בספטמבר 2015 | 18:32
  • הכרתי את חברה שלי בכיתה ח , היא הייתה תלמידה חדשה ומאז אנחנו לא נפרדות והיום אפילו שתינו מחנכות יחד בבית ספר! Galelglo@gmail.com. מסכימה לתנאי המבצע

    מאת: גל |‏ 25 בספטמבר 2015 | 18:19
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי בגיל 5 והיא הייתה בת 4 היא ניגשה אלי בזמן משחק על מתקן בגינה ושאלה אותי בקול חמוד :"רוצה להיות חברה שלי?". היום אני בת 24 והיא החברה הכי טובה שלי למרות שהיא גרה במקסיקו היום :)
    annshamanov@gmail.com

    מאת: אנה |‏ 25 בספטמבר 2015 | 18:11
  • הכרתי את החברה הכי טובה שלי כשהתחלתי ללמוד לתואר ראשון, עשינו ביחד מכינה ומאותו זמן נהיו החברות הכי הכי טובות. אין עליה בעולם!!!

    מאת: meyo2 |‏ 25 בספטמבר 2015 | 18:07
  • את החברה הכי טובה שיש לי בעולם הזה הכרתי ברחם.. הדר אחותי התאומה.. אנחנו תאומות זהות והחברות הכי טובות כבר 25 שנה ?? אנחנו עושות כמעט הכל ביחד.. ואין ספק שהיא החצי השני שלי..
    Shirpinko@gmail.com

    מאת: שירפ |‏ 25 בספטמבר 2015 | 17:58
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי לפני 3 שנים דרך העבודה באותה תקופה עברתי משבר קטן יצאתי מהדת והיא זאת שהייתה שם בשבילי תמכה בי עזרה לי ונתנה לי את הייעוץ שכל כך הייתי צריכה אין יותר דבק מאיתנו מדברות כל היום
    אפילו שכבר שנה אנחנו לא עובדות ביחד היא החברה הכי טובה שלי יותר ממשפחה עבורי tanyayehuda@yahoo.com

    מאת: תניא |‏ 25 בספטמבר 2015 | 17:53
  • הכרתי את החברה הכי טובה שלי בתיכון. בכיתה י'. זה היה היום הראשון ללימודים שנה ראשונה בתיכון שלא מכירים אף אחד. וזה היה יום נוראי.. קמתי מאוחר, איחרתי לבית הספר וקיבלתי על זה נזיפה , נשפך עליי מים מהבקבוק שלי ולא כמה טיפות ואז החלקתי ונפלתי באמצע הבית ספר על הרצפה. כמובן שכולם התחילו לצחוק ורציתי רק לבכות. ואז מישהי נחמדה עם חיוך באה ועזרה לי לקום. הצגנו את עצמנו ומאז אנחנו לא נפרדות. היא החברה הכי טובה שלי ואנחנו משתפות אחת את השניה בהכול גם כשלפעמים קשה להיפגש כי שתינו כבר סיימנו בית ספר ובחרנו נתיבים שונים אנחנו תמיד מדברות בטלפון ומסתמסות ונפגשות.
    מאשרת שקראתי את התקנון ומסכימה לדבריו.
    Noynaor1@walla.com

    מאת: נוי |‏ 25 בספטמבר 2015 | 17:53
  • היי, את החברה הכי טובה שלי הכרתי לפני 25 שנה כאשר נולדתי והיא אחותי הגדולה(: שגדולה ממני בשנה וחצי.
    Henbezalel7@gmail.com

    מאת: חן |‏ 25 בספטמבר 2015 | 17:50
  • הכרתי את ה-חברה שלי בלימודים, בשנה הראשונה לתואר בקושי התחברנו בגלל שהיא נראתה לי אז ילדותית ועירונית. בזכות חברה אחרת הכרנו ומאז אנחנו לא נפרדות לרגע..היא הכירה את הקסם והשקט של הרי ירושלים ואני את הרעש והחיים בתל אביב..הפכנו להיות עכבר העיר ועכבר הכפר! לפעמים בני הזוג שלנו צוחקים עלינו שאנחנו כמו נשואות אחת לשניה.. היא אהובה גדולה בחיי והיא בקרוב עומדת להתחתן והייתי שמחה לתת לה את הטבעת כמתנה סימבולית לקשר בינינו. בנוסף אנחנו לקראת סיום התואר ככה שזו סגירת מעגל נהדרת לאור העובדה שלולא היינו נפגשות בזמן ובמקום הנכון, לא היינו אחת בשביל השניה כפי שאנחנו היום :)
    Shirf3838@gmail.com

    מאת: shirf3838 |‏ 25 בספטמבר 2015 | 17:30
  • הכרתי את החברה הכי טובה שלי לפני 14 שנה כשהיינו בנות 14 בתחילת החטיבה… החיבור היה מיידי, ממש התאהבנו אחת בשנייה, לא עזבנו אחת את השניה אפילו לא לדקה… היום לאחר 14 שנה… החברה המדהימה הזאת היא גיסתי. נישאה לאחי הבכור לפני 4 שנים… היום יש להן נסיכה מתוקה בת 3 ונסיך בבטן:) בא לי לפנק את גיסתי היחידה בטבעת מדהימה… Shirannn@hotmail.com

    מאת: שירן מועלם |‏ 25 בספטמבר 2015 | 17:25
  • את שני הכרתי בדרך להודו כל אחת מאיתנו טסה לבד היה לנו קונקשן באיסטנבול ובעצירה ליד השירותים שאלתי אותה אם היא רוצה לטיייל יחד למרות שלא הכרנו ….ומיד התחלנו לדבר כשנחתנו בהודו לקחנו יחד מונית לבית חבד ובדרך ניסו לשדוד אותנו בתוך המונית….היה לנו מזל שהתעשתנו והבנו מה קורה ומשם הבנו שנמשיך לטייל יחד ומאז אנחנו חברות ושותפות לדירה . אחרי שלוש שנים של חברות הגיע הזמן שהיא תקבל מתנה ראויה על כך שהיא הצילה אותנו משוד במיוחד שזו כזו מתנה שוווווה

    מאת: אורח |‏ 25 בספטמבר 2015 | 17:18
  • הכרתי את החברה הכי טובה שלי בצבא ומאז אנחנו חברות 6 שנים! חברת אמת שרק עליה אפשר לסמוך!

    מאת: נופר יהושע |‏ 25 בספטמבר 2015 | 17:08
  • סיפור דווקא די מצחיק. את נוי אני מכירה כבר מהיום הראשון של גן טרום חובה, היא אחת משלישיה (שני בנים ובת) ואני אחות בכורה, ההורים שלנו התחברו בשנייה (ועד היום הם החברים מאוד מאוד טובים) אבל אנחנו- ממש ממש לא! למרות שהיא עצמה הייתה בגן הצמוד אליי ואני הייתי עם אחיה בגן, זה לא הפריע לי לא לחבב אותה. ככל שהחברות בין הורים שלה לשלי התעצמה- ככה אנחנו המשכנו יותר ויותר לא לסבול אחת את השנייה! כל תקופת הגן ויסודי כל מפגש איתה היה מסתיים בבכי וריבים, לא יכולנו להיות יחד באותו החדר (קל וחומר שכל פעילות אחרת כיפית גם היא לא באה בחשבון).
    המצב המשיך גם לתוך היסודי, אני בכיתה אחת והיא באחרת- ואין דיבור, התעלמות מוחלטת. הגיעה העת לעלות לחטיבה ורצה הגורל שנהיה יחד באותה הכיתה- לבד- בבית ספר חדש- בלי אף חברה נוספת- רק אני והיא.. כדי למנוע חוסר נעימות בכיתה החדשה ובשביל שלא נהיה גמרי לבד החלטנו יחד על הפסקת אש ובחרנו להיות ידידות (לפחות עד שנמצא חברות חדשות בכיתה החדשה).
    הידידות הזו נהפכה לחברות מופלאה- מצאתי בנוי כל מה שהיום אני יודעת שמרכיב את החברה הכי טובה- מכילה את השיגעונות שלי (ויש כאלו), תמיד עוזרת ותומכת, תמיד שם לצידי ברגעים הכי הכי קשים, מצחיקה, חכמה, אוהבת בלי תנאים ואף פעם לא משחררת גם בריבים הכי משמעותיים. עברנו יחד הכל- משברים, רגעים חשובים, תקופות קשות, תקופות מלחיצות וחוויות ראשונות שאף פעם לא אוכל לעבור עם אף אחת אחרת.
    היום כולם כבר יודעים שאין דבר כזה "אליה בלי נוי או נוי בלי אליה"- אנחנו בלתי נפרדות כבר 13 שנה וככה זה ישאר (טפו טפו טפו) .
    אני מודה לה' ש"הפגיש" אותנו ככה בחטיבה ומאחלת לנו שלפיד החברות שלנו ימשיך לבעור ולבעור ולבעור. (כתובת מייל eliyak39@gmail.com)

    מאת: אליה קלמנוביץ |‏ 25 בספטמבר 2015 | 17:03
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי כאשר נולדנו לאותם זוג הורים – הרי זאת אחותי הגדולה.
    תמיד ביחד, תמיד מצחיקות אחת את השניה. תמיד שם כשצריך.
    Lior_alkalay@walla.com

    מאת: ליאור אלקלעי |‏ 25 בספטמבר 2015 | 17:00
  • חברתי הטובה…מוזר אבל גיליתי אותה רק לפני 6 שנים. החברה הזו היא בעצם אני. למדתי לאהוב ולהתיידד עם עצמי.למדתי שקודם צריך לאהוב את עצמך ורק אז יוכלו לאהוב אותך. מעבר לזה את חברתי הטובה הכרתי בתיכון.עד היום אנחנו יחד שם אני מרגישה הכי נוח להיות אני (; diduush@gmail.com

    מאת: עדי |‏ 25 בספטמבר 2015 | 16:52
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי לפני 8 שנים בטיול לדרום אמריקה. כבר לאחר שבוע נפגשנו בברזיל ומאז לא נפרדנו. לאחר מספר ימים יחד אמרתי לה שאנחנו עוד נהיה יחדיו מתחת לחופה, ואכן כך קרה. לאחר 11 חודש נישאנו ומאז ועד היום אנחנו לא נפרדים ומגדלים שני ילדים מדהימים יחד.

    מאת: peled1980 |‏ 25 בספטמבר 2015 | 16:45
  • החברה הכי טובה שלי היא אחותי.
    החברה כי טובה שלי הייתה מתחת לאף שלי כל הזמן, אבל עד שלא התבגרתי ועזבתי את הבית לא הבנתי את זה לגמרי. עד אז היינו רבות כל הזמן וכל אחת רצתה להיות עם החברים שלה בנפרד. דווקא כשיצאתי מהבית התחלנו להתקרב ולבלות יותר זמן ביחד, וככל שחלפו השנים כך רצינו להיות קרובות אחת לשניה יותר ויותר. היום אנחנו החברות כי טובות ומספרות הכל אחת לשניה. אחות זו החברה הכי טובה לחיים.
    natasha_dm@walla.co.il

    מאת: נטלי |‏ 25 בספטמבר 2015 | 16:42
  • בדרך כלל, מתחברים לאדם מסויים על בסיס תכונות משותפות או היכרות מוקדמת. את חברתי הטובה , הכרתי מתוך אהבה משותפת לזמר מפורסם, היכרות שהתחילה באינטרנט ובהופעות משותפות שהלכנו והיום היא חלק משגרת היום. תמיד חושבים שזה מוזר, הרי שבהתחלה זו פגישה עיוורת ולא יודעים על מה לדבר או לשתף אחת את השנייה, אך עם הזמן הבנו עד כמה אנחנו דומות ובלתי נפרדות. אנחנו מודות לו עד היום על שנים של חברות נפלאה שנוצרה בזכותו.
    Veredsh92@gmail.com

    מאת: ורד |‏ 25 בספטמבר 2015 | 16:40
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי במהלך שירותי הצבאי בבסיס תל נוף,
    בשפת הצבא נקראתי "פז"מ" ופתאום הגיעה "צעירה" חדשה, מיד כולם החלו להתנהג אליה באופן מתנשא וקצת יהיר אך אני מיד הרגשתי שיש בה משהו מאוד מיוחד, אימצתי אותה ממש כמו אחות קטנה לימדתי אותה את כל מה שאני יודעת כדי שהיא תוכל למלא את מקומי כשכבר אעזוב, אך היא ידעה שגם כשאעזוב איתה תמיד אשאר!
    בתפקידינו הצבאי אנו מאיישות עמדה 24/7 ולכן היציאות שלנו הביתה לא חופפות.
    למרות זאת בכל הזדמנות שיוצא ששתינו נמצאות בבית וגרות במרחק של כ-שעתיים וחצי אנחנו מרבות להיפגש ולא לפספס אף מפגש!
    הפכנו להיות שגרת היום יום האחת של השניה וזה ניכר בכך שאנו חושבות אותו הדבר ואפילו מדברות יחד ואפילו משפטים שלמים נאמרים אותו הדבר :)
    היינו מאוד רוצות לזכות בטבעות כי זה מסמל חברות לכל החיייים!!!
    Rrotem_0@walla.com

    מאת: רותם |‏ 25 בספטמבר 2015 | 16:34
  • מרים ואני הכרנו בכיתה א: היא הייתה ביישנית ומהממת ואני הייתי, לדבריה, מרוחה בשוקולד סביב הפה. אני לא יכולה להצביע מתי הפכנו לחברות הכי טובות, אך אנו חוגגות כבר 21 שנה של חברות אמת ונפש, חברות ואחיות לכל שעה וצרה. עברנו הכל ביחד, ואני אוהבת אותה מעמקי לבי
    מייל: lital.henig@gmail.com
    תודה!

    מאת: ליטל |‏ 25 בספטמבר 2015 | 16:24
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי במהלך שירותי הצבאי בבסיס תל נוף,
    בשפת הצבא נקראתי "פז"מ" ופתאום הגיעה "צעירה" חדשה, מיד כולם החלו להתנהג אליה באופן מתנשא וקצת יהיר אך אני מיד הרגשתי שיש בה משהו מאוד מיוחד, אימצתי אותה ממש כמו אחות קטנה לימדתי אותה את כל מה שאני יודעת כדי שהיא תוכל למלא את מקומי כשכבר אעזוב, אך היא ידעה שגם כשאעזוב איתה תמיד אשאר!
    בתפקידינו הצבאי אנו מאיישות עמדה 24/7 ולכן היציאות שלנו הביתה לא חופפות.
    למרות זאת בכל הזדמנות שיוצא ששתינו נמצאות בבית וגרות במרחק של כ-שעתיים וחצי אנחנו מרבות להיפגש ולא לפספס אף מפגש!
    הפכנו להיות שגרת היום יום האחת של השניה וזה ניכר בכך שאנו חושבות אותו הדבר ואפילו מדברות יחד ואפילו משפטים שלמים נאמרים אותו הדבר :)
    היינו מאוד רוצות לזכות בטבעות כי זה מסמל חברות לכל החיייים!!!
    Rrotem_0@walla.com

    מאת: rrotem_0 |‏ 25 בספטמבר 2015 | 16:18
  • את החברה הטובה שלי הכרתי שהייתי בת6 והחא בת 12 היא היתה הבייביסיטר שלי מאז לא נפרדנו היום אני בת 30 והיא 36 יש בעלים יש ילדים והקשר רק הולך וניהיה חזק יותר karin201085@walla.co.il

    מאת: קארין מימון |‏ 25 בספטמבר 2015 | 15:38
  • החבר הכי טוב שלי זה בעלי,
    ובלי יותר מידי מילים מיותרות הכרתי אותו דרך החברה שלי מהתיכון שבזמנו היתה חברה שלו, לא גנבתי אותו ממנה כמובן רק רציתי אותו, כנראה שגם הוא הרגיש ככה ואחרי כמה חודשים שהם נפרדו הוא פשוט יצר איתי קשר, כבר נאמר שאז היינו רק בני 15, נערים מתבגרים בכתה י', היום אנחנו בני 25 נשואים עם נסיך קטן ועדיין הוא נשאר החבר הכי טוב שלי…

    מאת: מור |‏ 25 בספטמבר 2015 | 15:32
  • אורית ואני הכרנו בחיל מודיעין גילינו להפתעתנו שנולדנו באותו יום אותה שנה היא גרה בכפר סבא אני בנתניה מאז אנחנו 20שנה חברות . יש בינינו תלפטיה ודברים שקורים לנו במקביל כשאני יצאתי עם בחור איטלקי היא יצאה עם בחור איטלקי. יש מושג שנקרא תאומות קוסמיות שגרות בסמוך שנולדו באותו היום ואנחנו כאלו doritdavid@gmail.com תודההה דורית

    מאת: אורח |‏ 25 בספטמבר 2015 | 15:29
  • את חברתי הטובה, קרן השמש שלי הכרתי כבר בגיל שנתיים! מאז ועד היום אנחנו מתחזקות חברות אמיצה, מתבגרות וחוגגות יחד, ובחודשים הקרובים שתינו מתחתנות! אשמח לקשט אותה ואותי בטבעות המהממות??מייל:dandime88@gmail.com

    מאת: dandime88 |‏ 25 בספטמבר 2015 | 15:28
  • לא יכולה בלי אחותי התאומה שהיא גם החברה הכי טובה שלי מהנשימה הראשונה. אנחנו פשוט אוהבות אותם הדברים ומבינות אחת את השניה בצורה שאי אפשר להסביר במילים. לדעתי, מי שהמציא את המושג נשמה תאומה, חשב עלינו. אשמח להפתיע אותה ולהזכיר לה עד כמה אני אוהבת אותה!
    HADAS_H94@walla.com

    מאת: Hadas Hayat |‏ 25 בספטמבר 2015 | 15:26
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי בכיתה א ' היינו חברות טובות מהרגע הראשון , אין חוויה שלא עברנו ביחד ובעיר שלנו מזהים אותנו בתור שתי הבנות האלו שכל היום ביחד . הקשר שלנו כלכך חזק שעם הזמן התהליכים הפיזיים שלנו התחילו לקרות ביחד , זה הגיע לרמה שבבית ספר כבר לא מאמינים לנו והרופאים קצת צוחקים עלינו .אפילו הבני זוג שלנו כבר אומרים שהם לא יוצאים עם אחת , הם יוצאים עם 2 אם הם ירצו או לא ..
    אנחנו עכשיו בכיתה יב ובטוחות ששום דבר בעולם לא יעצור או יפסיק את הקשר המדהים הזה שיש לנו !! ?
    Ofek31198@gmail.com

    מאת: אופק |‏ 25 בספטמבר 2015 | 15:24
  • את החברה הכי טובה הכרתי לפני 14 שנים, בכיתה ד'!
    לשתינו קוראים מיכל והאות הראשונה של שם המשפחה של שתינו הוא פ'.
    היא תמיד מספרת שהיא הגיעה לכיתה וראתה קלמר וורוד עם השם "מיכל פ" מתנוסס עליו והייתה מזועזעת שהיא לא היחידה בעולם עם השם הזה :)
    מאז ועד עכשיו חברות!
    Michal.piamenta@gmail.com

    מאת: מיכל |‏ 25 בספטמבר 2015 | 15:06
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי כשהייתי בסך הכל בת שנה וחצי. אל תשאלו אותי מה הלך שם, הייתי צעירה מכדי לזכור, אבל אני יכולה לומר לכם את זה: מאז ועד היום היא תמיד כאן.
    הלכנו לאותו בית הספר, חלקנו חדר ולתקופה אפילו מיטה. רבנו וצעקנו עד שיצא לנו הגרון, ובסופו של דבר תמיד חזרנו לדבר. היא הפרצוף המטופש שמעיר אותי בארוחות החג המשפחתיות. היא המוזיקה הרועשת 24/7. היא זו שתופסת לי את האמבטיה בבוקר. ועכשיו, כשהתגייסתי, היא זו שמתלוננת לי על העייפות הנוראית של תלמידי י"א שצריכים להתייצב לשיעורי לשון על הבוקר. היא אחותי הקטנה.
    והיא גם חוגגת יום הולדת 17 בעוד חודש, אז מגיע לה.

    מאת: דניאל |‏ 25 בספטמבר 2015 | 14:59
  • טוב אז האמת שגם השאלה וגם המתנה באה לי בול בזמן ! החברה הכי טובה שלי – גלית , חוגגת את יום הולדתה בעוד כשבועיים ב8.10 ובדיוק היום התחלתי בהכנות למתנה ( אנחנו כרגע בצבא והיום יצאנו לחופשת סוכות ככה שאני מנסה לנצל כמה שיותר מהר את הימים הפנויים ) .
    אני וגלית הכרנו ביום הראשון של חטיבת הביניים , הגענו לכיתת מצוינות וכל אחת ניסתה למצוא בה את מקומה כי החברים מהיסודי התפזרו להם בשכבה ויצא במקרה שמצאנו אחת את השנייה . אני זוכרת שבשיחה הראשונה שלנו גילינו פחד משותף ממעליות ( עליו התגברנו חלקית במהלך השנים- עדיין בוררת מעליות ) ולאט לאט הפכנו קרובות . הקירבה עלתה לנו קצת בריחוק משאר הכיתה אבל נשארנו אחת בשביל השנייה בתמיכה ושיחות של 24/7 . מאז עברו כבר שבע שנים אבל יש חברות שלא מחליפים הסביבה השתנתה ,המצב כבר אחר , אבל אני וגאלית ( כינוי עתיק יומין ) עדיין 24/7 נדבר ?
    revitalr29@gmail.com

    מאת: רויטל |‏ 25 בספטמבר 2015 | 14:49
  • אני והחברה הכי טובה שלי גלוש, שהיא ממש כמו אחותי, צמודות אחת לשניה מתחילת חטיבת הביניים ועד היום (8 שנים), זה התחיל כשישבנו אחת ליד השניה בכתה, ואז פשוט הפכנו לבלתי נפרדות, אפילו כשהיינו קטנות יותר היינו מתלבשות אותו הדבר והיו לנו מלא דברים תואמים, עד היום אנחנו בלתי נפרדות למרות שלמדנו בתיכונים שונים טסנו לספרד ביחד ואנחנו נפגשות ומטיילות ביחד בכל הזדמנות!?

    מאת: Gal Zfania |‏ 25 בספטמבר 2015 | 14:42
  • למדתי עם חברה שלי במשך שלוש שנים ולא הייתה בינינו חברות, עד שהושבתי לידה ונהיינו חברות…לאחר כמה שנים עברתי דירה למקום רחוק ממנה ומאז הפכנו לחברות הרבה הרבה יותר טובות,כי זה רק חיזק את הקשר בינינו ועד היום אנחנו חברות טובות טובות שאי אפשר להפריד למרות המרחק הגדול בינינו!
    oriasharon500@gmail.com

    מאת: אוריה |‏ 25 בספטמבר 2015 | 14:27
  • למדתי עם חברה שלי במשך שלוש שנים ולא הייתה בינינו חברות, עד שהושבתי לידה ונהיינו חברות…לאחר כמה שנים עברתי דירה למקום רחוק ממנה ומאז הפכנו לחברות הרבה הרבה יותר טובות,כי זה רק חיזק את הקשר בינינו ועד היום אנחנו חברות טובות טובות שאי אפשר להפריד למרות המרחק הגדול בינינו!

    מאת: אוריה |‏ 25 בספטמבר 2015 | 14:25
  • אני והBFF ההורסת שלי הכרנו במשרד ממשלתי אליו התגייסתי כחיילת בסוף התיכון והיא במקביל הגיעה כקצינה משוחררת מהצבא. במשך 8 שנים עבדנו וישבנו יחד יום יום, ולמרות הבדלי השנים (7 שנים) הפכנו לחברות הכי הכי! היא החברה, הסטייליסטית והפסיכולוגית שלי ואני שלה:)) לאחרונה היא עזבה את המשרד ועברה לעבודה חדשה ואנחנו ממשיכות לשמור על קשר קרוב למרות הקושי והמרחק. טבעת חברות מהממת כזו תסמל את החברות שלנו ותעזור לנו להיות קרובות גם כשהקשר הוא כבר לא יומיומי!

    מאת: אורח |‏ 25 בספטמבר 2015 | 14:21
  • את החברה הכי טובה פגשתי בכיתה א' ונשארנו עד היום חברות נפש, שלושים שנה אחרי. החברות שרדה מעבר של אחת מאיתנו לקריית שמונה, גיוס לצבא, חתונות, גירושים ועוד… המדהים באמת שהיום באופן מדהים חזרנו לגור אחת ליד השניה בניין ליד בניין. והילדים שלנו באותו גיל וחברים הכי טובים. ממש כמו משפחה. Liatabak@yahoo.com

    מאת: ליאת |‏ 25 בספטמבר 2015 | 14:15
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי לפני 6 שנים בשעת ערב מאוחרת, הלכתי ברחוב בן יהודה בתל אביב, שקט מסביב, פה ושם עוברת צללית של אדם ופנסי הרחוב לא מצליחים להאיר את הרחוב השומם, אזניות באזניים, מירי מסיקה שרה על בלונים. כשהגעתי לתחילת הרחוב בו אני מתגוררת הרגשתי יד על הכתף והסתובבתי בבהלה, עובד זר על אופניים שואל בעברית שבורה מה השעה. מיליון מחשבות עברו בראשי באותה שנייה. התחרטתי שלא לקחתי איתי את צ'ארלי הכלב שלי, אפילו שידעתי שאולי אגיע מאוחר הביתה. התחרטתי שלבשתי שמלה. התחרטתי שבמקום לעלות על הרכב של חברה מהעבודה כשיצאה הביתה מוקדם, העדפתי להישאר ולסיים משמרת.. עניתי שהשעה 22:10, הסתובבתי והמשכתי ללכת בצעדים מהירים, מתפללת שהוא יעבור אותי על אופניו וימשיך הלאה.. אך זה לא קרה. הוא נשאר מאחור ואני, מבוהלת מכדי להסתובב ולבדוק אם נסע, ממשיכה בדרכי, כבר רואה את הבניין שלי מרחוק ומגבירה את הקצב. את האזניות הכנסתי לתיק ובאותו הרגע הוא פתאום שוב לידי, על האופניים, אומר לי שאני יפה ושואל בת כמה אני. ביקשתי שיעזוב אותי ואמרתי שאני ממהרת הביתה. הוא המשיך לנסוע לידי ושאל איפה אני גרה. מיליון כתבות על אריתראים שפגעו בנשים ישראליות רצות לי בראש והרגשתי איך הנשימה שלי נעשית כבדה ולא ממאמץ ההליכה. כששלח יד אל הזרוע שלי וניסה לעצור אותי מללכת, התמלאתי חרדה והתחלתי לצעוק. אפילו לא זוכרת מה היו המילים המדויקות, רק זוכרת שצעקתי. מאחד הבניינים המרוחקים הגיחה לפתע בחורה עם כלב קשור ברצועה ושאלה בצעקה מה קורה ומי צועקת.. התחלתי לרוץ לכיוונה והיא שיחררה את הכלב שהחל לרוץ לכיווני. אני זוכרת שכשעבר הכלב לידי והבנתי שמדובר בלברדור, נבהלתי וחשבתי לעצמי שלברדורים הם לא כלבים תוקפניים ונחרדתי שאולי לא יצליח להגן עליי מהרוכב, אך כשהסתובבתי הצלחתי לראות את הכלב השחור נובח לכיוונו תוך כדי ריצה ומבהיל אותו, בעוד הוא הסתובב והחל בנסיעה מהירה משם. כשהגעתי אל הבחורה הייתי באפיסת כוחות, היא מייד העלתה אותי לדירתה והגישה לי כוס מים וסוכריה (אמרה שאני צריכה סוכר), ורק כשנרגעתי הצלחתי לספר לה על החוויה המבהילה שעברתי. מסתבר שאנחנו שכנות ומעולם לא נפגשנו לפני אותו מקרה. ליטפתי את ראובן, הכלב המדהים שלה שליקק אותי בהתלהבות ולאחר מכן ליוו אותי שניהם אל ביתי ונפרדנו לשלום. מאז ועד היום אנחנו בלתי נפרדות, וגם צ'ארלי וראובן הפכו לתאומים סיאמים.
    ronim7980@gmail.com

    מאת: רוני |‏ 25 בספטמבר 2015 | 14:12
  • החברה הכי טוב שלי היא חברה שכבר מלווה אותי 10 שנים, ובחיים לא תעזוב אותי , אחותי הקטנה, למרות שיש בנינו הפרש בגילאים תמיד היה בנינו את הקשר הכי טוב שאני רק יכולה לדמיין, היא תמיד שמרה עלי, ואני תמיד אשמור עליה וככה זה יהיה עוד המון המון שנים ?? היא הכי חשובה לי arnon@erandia.co.il

    מאת: ליהי |‏ 25 בספטמבר 2015 | 14:12
  • הכרתי את חברה שלי בתחילת חטיבת הביניים, שאף אחד מאיתנו לא התחבר עדיין עם ילדים חדשים, התחלנו לדבר , וישר נקשרנו אחת לשנייה, אמנם יש לנו ריבים וויכוחים כמו כל חברות טובות, אבל אנחנו אוהבות אחת את השנייה מאוד והיא חשובה לי מאוד, עד היום, לאחר 4 שנים, אנחנו נשארנו החברות הכי טובות, ואנחנו מתכוונות ומקוות להישאר ככה עוד המון שנים. nofar_shapir@walla.com

    מאת: נופר שפיר |‏ 25 בספטמבר 2015 | 14:03
  • היי,
    את החברה הכי טובה שלי מצאתי בפייסבוק, חיפשתי שותפה לטיול בדרום אמריקה, נפגשנו ומאז לא נפרדות! :)

    **מאשרת שקראתי את התקנון ומסכימה לדבריו.

    talno92@walla.com

    מאת: talno92 |‏ 25 בספטמבר 2015 | 13:47
  • אני הכרתי חברה טובה בחתונה שלי, היא הגיעה בתור בת זוג של… ומאז אנחנו חברות הכי טובות.
    shifra369@gmail.com

    מאת: שירה |‏ 25 בספטמבר 2015 | 13:10
  • בהחלה כל אחת הייתה עם החברות שלה כי כל אחת הגיעה מבי"ס אחר עם חברות אחרות אז לא דיברנו בכלל.היא ניסתה כמה פעמים לדבר איתי אבל הייתי פחות בקטע כי יש לי את החברות הקבועות שלי מאז שאני קטנה.אני והיא היינו די דומות והיו מתבלבלים בינינו או חושבים שאנחנו תאומות.(אני לא רואה שום דמיון חח :)בתחילת התיכון המורות היו מתבלבלות בינינו…שזה היה מעצבן ומפחיד ממש כי היא השקיעה פחות ממני במבחנים ולימודים ואני-מאוד השקעתי,כך שגם הציונים היו שונים לגמרי!!מאוד פחדתי שהמורות יתבלבלו ויכתבו את הציונים שלה אצלי… חחח.אבל אז יום אחד,אחת מהחברות שלי והיא(החברה הטובה שלי)דיברו ורצו להפגש אצלה(החברה הטובה שלי)והחברה שלי שכנעה אותי להצטרף גם.הלכתי-הכרנו-ומאז אנחנו ה BFF :) האימייל שלי noa21041999g@gmail.com

    מאת: נעה |‏ 25 בספטמבר 2015 | 13:09
  • Fbuganim@hotmail.com
    כשהייתי בת 13 ועברתי לעיר חדשה הגעתי לכיתה והייתה זו שהציעה לי לשבת לידה. מאז אנחנו חברות כבר 11 שנים

    מאת: נס |‏ 25 בספטמבר 2015 | 12:52
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי כבר בגן כאשר היינו בנות 6. כיום אנחנו בנות 27, ומאז החברות נשמרה לנו ללא כל עוררין. כבר בגיל 6 היינו מגיעות יחד לגן, וכשאני בכיתי, התפרעתי ורציתי לחזור הביתה אני זוכרת שהיא תמיד הגיעה אליי, ילדה קטנה וביישנית, נתנה לי יד ולקחה אותי פנימה. הרוטינה הזו המשיכה כמעט לאורך השנה הראשונה בגן (לפי הסיפורים) ומאז אותם רגעים אני זוכרת שהיינו פשוט בלתי נפרדות, התחלנו יחד את כיתה א',מפוחדות ומבויישות, משם המשכנו לחטיבה, לתיכון (וכל פעם נשארנו באותה כיתה!) בצבא לא שירתנו באותו תפקיד אבל כמובן שנשארנו חברות. וכיום שתינו גרות בתל אביב, אפילו שכנות, והיא בקרוב מתחתנת!! עד היום אנחנו מלוות אחת את השנייה, ברגעים הטובים וברגעים הפחות הטובים, נשארות חברות למרות כל הסטיגמות שאמרו לנו ש
    'בטוח בתיכון לא תשארו חברות' 'אה בצבא בטח תנתקו קשר' 'כשתעברו דירה בטח תהיו רק עם החבר..' אבל שום דבר לא עצר אותנו ועד היום אנחנו חברות בנפש!!!!!
    eden181@gmail.com

    מאת: eden181 |‏ 25 בספטמבר 2015 | 12:40
  • הכרתי את החברה הכי טובה שלי בגן, כששפכתי עליה צבע גועש ירוק בטעות והיא בחזרה שפכה עליי וורוד. אחרי המיני מלחמת צבעים הזאת התחלנו להתחבר בדרך כלשהיא שאני לא זוכרת האמת, אבל אנחנו חברות עד היום ואין עוד אחת כמוה בשבילי :)

    מאת: יוליה וסין |‏ 25 בספטמבר 2015 | 12:37
  • החברה הכי טובה שלי למדה איתי במשך שנה שלמה באותה כיתה, אבל משום מה לא התחברנו אחת לשניה, זה היה שלום שלום ולא מעבר. שנה לאחר מכן פירקו את הכיתה שלנו והתפזרנו כולנו בשכבה ואז הגיעו המגמות שאיחדו אותנו מחדש :) היינו במגמת כימיה והיא התחברה מאוד לחברה אחרת שלי שבסופו של דבר די חיפפה אותה בצורה מעליבה.. אבל אזזז.. נוצרה בין שתינו הכימיה ונהיינו חברות הכי טובות! אפילו שהיא גרה בעיר אחרת ממני מאז כבר עברו 6 שנים ואין יום שעובר בלי שיחת טלפון ;)
    shirelkofler@walla.com

    מאת: שיראל קופלר |‏ 25 בספטמבר 2015 | 12:14
  • אני הכרתי את החברה הכי טובה שלי אופיר בצבא בקורס מכ"ים כששתינו היינו ביחד בשבוע מטווחים והיא עזרה לי להקים אוהל מאז עברנו אין ספור חוויות מהשירות הצבאי בחיל הים ועד היום .
    Shahafdubb@gmail.com

    מאת: שחף דאב |‏ 25 בספטמבר 2015 | 11:53
  • אני וליבי הכרנו דרך אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב, אני הייתי נציגה והיא בדיוק החלה לעבוד באגודה בתור רכזת… היא הגיעה אליי לפגישת עבודה, ולאחר דיון על נושאים אקדמים ומנהליים היא סיפרה לי על עצמה וגילינו שיש לנו המון נושאי שיחה משותפים, מהר מאוד כבר דיברנו בטלפון על בסיס יומי וובדיעבד זאת בהחלט הייתה אהבה ממבט ראשון…עד היום ולנצח היא החברה הכי טובה שלי :) עינבר ash.inbar@gmail.com

    מאת: ash.inbar |‏ 25 בספטמבר 2015 | 11:42
  • היי כולם!
    אני הכרתי את החבר הכי טוב שלי עוד בתקופת הלימודים, כשלמדנו יחד מכיתה א-ג ואז הוא נאלץ לעבור לבית ספר אחר, ונפגשנו שוב באותה כיתה מספר שנים אחרי זה בכיתה ט' ומאז אנחנו ביחד כבר כמעט 26 שנה , עוברים יחד את הקשיים והשמחות.

    מאת: ליאת אטלן |‏ 25 בספטמבר 2015 | 11:41
  • יפה מאוד

    מאת: יעקב דנינו |‏ 25 בספטמבר 2015 | 11:36
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי כי תעיתי וטעיתי בדרך. עברתי לעיר חדשה לפני כעשר שנים עם בעלי. (אבל לא שיניתי כתובת במשרד הפנים-.ת.ז כ"כ מהר ככה שנשארתי שם עם הכתובת הקודמת. למה זה חשוב? תמשיכו לקרוא). הוא חי וגדל כל השנים בעיר הזו שהיא גדולה (לפחות עבורי) ואני באה ממקום קטן שבחמש דקות של הליכה ברגל את עושה את כל הסידורים. ממקום שכולם מכירים את כולם. הלם התרבות היה גדול עבורי ונכנסתי לתחושת דכדוך אותה איך לא תכננתי להעביר בשופינג עצמאי ביום המחרת. נסעתי באוטובוס לקניון קניתי נהנתי וחזרתי. ירדתי בתחנת האוטבוס שליד הדירה החדשה ששכרנו והופ….כמו בסרטים הכל היה נראה לי זר לחלוטין, לא ידעתי איפה אני נמצאת לא זכרתי איך הבנין נראה ומה שם הרחוב שלא לומר מספרו. תמיד הייתי ידועה כגרועה בניווטים ובעלת זכרון חלש וגרוע במיוחד, אבל לא לקחתי בחשבון את שתי המגרעות האלה כשיצאתי לבדי מהבית עם סוללה כמעט מרוקנת ות.ז שבה כתובת המגורים הקודמת שלי. נעמדתי באמצע רחוב שומם אחת בצהריים, לא רואה נפש חיה כדי לשאול ולהיעזר איכשהו וכמובן שחוק מרפי עבד כמו שצריך- סוללה בטלפון ג-מ-ו-ר-ה. אני לבד בעולם, או ככה הרגשתי התחלתי להילחץ כמו ילדה קטנה שאיבדה את אמא והייתי על סף בכי. ואז הגיעה משום מקום המלאכית השומרת שלי ושאלה אם אפשר לעזור לי, אמרה שאני נראית אבודה. אמרתי לה שהיא צודקת וסיפרתי לה הכל, הרגיש לי נכון להיפתח ולסמוך עליה, נתנה לי להתקשר לבעלי כדי שיגיד לי מה הכתובת ולקחה אותי לשם. אני לא יודעת למה אבל ממש התחברנו דיברנו עוד קצת אחרי זה והיא רשמה לי את המספר שלה על פתק קטן כדי ש"יהיה לפחות עוד מישהו אחד שאת מכירה כאן" ציטוט שלה. התביישתי להתקשר בהתחלה אבל אזרתי אומץ כי במילא לא הכרתי כאן אף אחד, ומאז אנחנו חברות הכי טובות. היא ממש הצילה אותי ואני זוכרת לה את זה, והיא כמובן גם זוכרת שאסור לסמוך עליי בכל מה שקשור לניווט, כיוונים או זכרון כי אני עפיפון לגמרי בתחומים האלה. אבל היי, לפחות הרווחתי חברה לחיים מהמגרעה הזאת.. מייל: shugibit@walla.com

    מאת: שגית |‏ 25 בספטמבר 2015 | 11:29
  • בכיתה ב' חברה שלי עברה לבית ספר אחר ואני נשארתי לבד.
    יום אחד המורה העבירה אותי לשבת ליד ילדה שלא הכרתי. התחלנו לדבר ובהפסקה שיחקנו ביחד ולאט לאט הפכנו לחברות הכי טובות עד היום 11 שנה אחרי!
    goldior2@gmail.com

    מאת: אור |‏ 25 בספטמבר 2015 | 11:15
  • בכיתה ב' חברה שלי עברה לבית ספר אחר ונשארתי לבד,
    ובאיזשהו יום המורה העבירה אותי לשבת ליד ילדה אחת שלא הכרתי, התחלנו לדבר ובהפסקה היינו משחקות ביחד ולאט לאט הפכנו לחברות הכי טובות עד היום, 11 שנה אחרי!

    מאת: אור |‏ 25 בספטמבר 2015 | 11:08
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי שעליתי לחטיבה לכיתה ז' בהתחלה ישבנו 3 בנות בשולחן של 2 ועד היום אנחנו זוכרות מה לבשנו באותו היום ונקרעות מצחוק על הטעם הגרוע שהיה לנו פעם, מאז ועד התואר ה-1 היינו באותה כיתה והיום אנחנו טסות ביחד לרודוס , מה שאני הכי אוהבת זה ש במבט אחד אנחנו יודעות בדיוק מה עובר לכל אחת בראש, וערמות של סיפורים מצחיקים שנאספו במשך השנים ותמיד יעלפו אותנו מצחוק! Shirlah2@gmail.com

    מאת: אורח |‏ 25 בספטמבר 2015 | 11:02
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי ביום הראשון בגן! בגיל 4.. איך שהיא נכנסה לחדר פשוט ידעתי שזה מנט טו בי.. נתתי לה את הצעצוע שהיה הכי יקר לליבי- בובה של מי ליטל פוני שאחר כך גם קיעקעתי על הרגל :) לצערי עכשיו אני גרה בצרפת והיא בארהב והייתי שמחה לקבל את הטבעות כדי להזכיר לה שאנחנו תמיד קרובות בכל מקום..
    Natalie.ava.wasserman@gmail.com

    מאת: אורח |‏ 25 בספטמבר 2015 | 11:01
  • את חברתי הטובה ביותר הכרתי במסגרת התנדבות בכלבייה באזור השרון, שתינו היינו מגיעות בימי שבת לטייל עם הכלבלבים, לפנק אותם באוכל טעים ולשחק איתם. לקח לנו משהו כמו 2 שבתות כדי להבין שאנחנו לגמרי באותו הראש ומאז (שנתיים) אנחנו החברות הכי טובות כמו ילדות בכיתה ה', נפגשות כמעט כל יום ומדברות בטלפון כל היום :) אימייל שלי – gendelreut@gmail.com בכתיבת תגובה הנני מאשר\ת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

    מאת: Reut Gendel |‏ 25 בספטמבר 2015 | 10:53
  • את חברתי הטובה ביותר הכרתי במסגרת התנדבות בכלבייה באזור השרון, שתינו היינו מגיעות בימי שבת לטייל עם הכלבלבים, לפנק אותם באוכל טעים ולשחק איתם. לקח לנו משהו כמו 2 שבתות כדי להבין שאנחנו לגמרי באותו הראש ומאז (שנתיים) אנחנו החברות הכי טובות כמו ילדות בכיתה ה', נפגשות כמעט כל יום ומדברות בטלפון כל היום :)

    אימייל שלי – gendelreut@gmail.com

    בכתיבת תגובה הנני מאשר\ת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

    מאת: Reut Gendel |‏ 25 בספטמבר 2015 | 10:49
  • החברה הכי טובה שלי היא יעיע (יעל).
    יעיע ואני הכרנו בכיתה ח' כשהיא הגיעה כתלמידה חדשה, עם קול ציפציף, בלונד (עם חיבה לורוד) ואפילו קצת מרמרת על המעבר לעיר החדשה (בנוסף למעבר, היא הגיעה מוקדם וכך לא נותרה לה ברירה אלא להתחבר עם הבנות מהעיר הקרובה שמגיעות מוקדם מדי…) בשתי הידיים היא החזיקה קלסר ועליו ציור של טוויטי שהיא ידעה לצייר ולימדה אותי גם!
    מאז, ישבנו אחת ליד השניה עד כיתה י"ב, פיתחנו כתב יד זהה (כולל ניצול היתרון למבחנים משותפים), החלפנו בגדים בלי הרף והתחפשנו לא מעט פעמים בתחפושת משותפת.
    החברות כל-כך קרובה שכאשר בעלה שלף טבעת והציע היא שאלה אותו: בשמת יודעת?
    ועכשיו היא בחו"ל ואני ממש מחכה לביקור הקרוב שלה אצלי או שלי אצלה (נוספה לנו גם תינוקת חדשה מצידה..)
    זוג טבעות כזה יזכיר לנו תמיד אחת את השנייה על אף עשר שעות ההפרש בינינו.
    bosmat.lavi@gmail.com

    מאת: בשמת |‏ 25 בספטמבר 2015 | 10:38
  • הכרתי את חברתי הטובה כשהמורה שידכה ביני התלמידה הטובה והפטפטנית לבין התלמידה הלא טובה והשתקנית. היא ביקשה ממני שאשב עימה על החומר הנלמד ואעזור לה ללמוד למבחן. אכן הרמתי את הכפפה ואני עם הזכרון הטוב ישבתי עימה מדי יום על המבחן כדי שאוכל לעזור לה וכך דרכינו הצטלבו ונהיו חברות טובות…מי ידע שכעבור שנים רבות אף נטייל בחצי עולם ביחד החל בתאילנד וסיומו בקוסטה ריקה…
    המייל שלי lilach.siroky@gmail.com

    מאת: lilach.siroky |‏ 25 בספטמבר 2015 | 10:30
  • את החברה הטובה ביותר שלי שמלווה אותי עד היום הכרתי בגיל 3! מאז אנחנו פשוט לא נפרדות!
    אני ממש זוכרת את היום הראשון לגן החדש… רק בת 3, קטנה ומפוחדת מהמקום החדש והזר ומתגעגעת לאמא שעזבה פתאום, לאוראלי שלי שהייתה תמיד מלאת ביטחון המקום החדש לא הפריע, אבל היא ראתה שאני עצובה וניסתה כל פעם לשמח ולהצחיק אותי… אני רציתי רק את אמא… היא ממש לא ויתרה, לא עזבה אותי לרגע עד שפעם אחת היא עשתה משו כל כך מצחיק שפשוט חייכתי, בלי להתכוון בכלל יצא החיוך, ואז הצחוק הצטרף אליו. לאט לאט השתחררתי והפכנו להיות צמד בלתי ניתן להפרדה… גם כשעברנו דירות וגרנו בערים שונות שמרנו על קשר דרך מכתבים שהיינו שולחות אחת לשניה.
    אשמח כלכך להעניק לה בזכותכם את הטבעת המושלמת הזאת!
    מאחלת לנו עוד שנים רבות של חברות :)
    המייל שלי: oritsu16@gmail.com

    מאת: אורית |‏ 25 בספטמבר 2015 | 10:26
  • את החבר הכי טוב שלי הכרתי בצבא, הוא היה מפקד שלי ולימים אחרי שנשארתי להדריך בבסיס היינו באותו המשרד והתחברנו. היינו נוסעים לרגילות ביחד ומשתפים אחד את השני בהכל. כולם אפילו חשבו על רומן תקופה אבל אני ידעתי בליבי שהוא לא בעניין של בנות, עד שלפני כמה שנים הוא יצא מהארון באופן רשמי. מאז עברו כמעט 15 שנים של חברות קרובה ואמיתית. אין ספק שהוא יהיה השושבינה שלי בחתונה ולאורך שנים ארוכות נוספות. *הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו*. Yanalevari@gmail.com

    מאת: יאנה לב ארי |‏ 25 בספטמבר 2015 | 10:14
  • את החברה הכי טובה שלי אני מכירה מכיתה ב'. בגלל שהיינו שכנות לאורך כל חיינו, הלכנו וחזרנו יחד מבית הספר, היינו יחד בהפסקות ובשיעורים אבל לא תמיד היינו כל-כך קרובות.
    אנחנו מאוד שונות היא ואני, פעם אחת כשהיא באה לישון אצלי בכיתה ח', אפילו ניסינו למצוא סיבות למה אנחנו חברות אם אנחנו כל-כך שונות אחת מהשנייה. המסקנה הייתה שלמרות השוני, שתינו מגיעות מבית דומה, עם ערכים דומים ואהבה זהה לאוכל ולבעלי חיים. חוץ מזה, דווקא מחזק לשמוע חוות דעת מנוגדת לדעה שלך שמאזנת אותך ובזכות כמה עצות טובות מצידה, אני יכולה להגיע שאני במקום טוב יותר.
    אני שמחה על כך שגם אחרי 20 שנה היא החברה הכי טובה שלי ואנחנו יחד במסע.
    אוהבת אותך אלכס!!
    olga71288@walla.co.il

    מאת: אורח |‏ 25 בספטמבר 2015 | 09:45
  • את החברה הכי טובה שלי, מאי (מאיצו) הכרתי בתיכון. היא למדה במגמת אומנות ואני במגמת התאטרון ותמיד הייתה יריבות בין המגמות אבל זה ממש לא הפריע לנו להתחבר מהשנייה הראשונה. תמיד למדנו ביחד, אכלנו ביחד בפסקות, ישבנו אחת ליד השנייה בכל השיעורים. כמעט כל יום ישנו אחת אצל השנייה, עושות מרתונים של "האנטומיה של גריי", "קאסל" ושיחות עד אמצע הלילה שגרמו לנו להירדם בשיעורי ביולוגיה. המשפחה שלה היא כבר ממש שלי ולהפך. לפעמיים אפילו שהיא לא נמצאת אני באה אליה לעזור לאחיה בשיעורי בית ולדבר עם אחותה התאומה המהממת. אנחנו כבר מזמן לא סתם חברות הכי טובות אלא אחיות. תמיד שם אחת בשבילך השנייה, כל אחת יודעת מה יותר טוב לשנייה לפני שהיא בכלל יודעת בעצמה. מה לא עברנו ביחד? בים, ביבשה וגם באוויר- טסנו ביחד לפריז ולרודוס והוכחנו את עצמנו פעם אחרי פעם כצוות המושלם. אין בינינו סודות ואם אנחנו מתווכחות או רבות זה נפתר תוך שנייה כי אנחנו פשוט אומרות את על ליבנו ומבינות אחת את השנייה. גם בתקופות קשות ועמוסות אנחנו מוצאות זמן להיפגש, לדבר או לסמס כי זה פשוט שומר עלינו שפויות. כל אחת מכירה את התכונות הטובות וגם הרעות של השנייה ויודעת איך לעזור לה להשתפר ולהפוך לאדם יותר טוב. לכל אחת מאיתנו שאיפות כל כך גדולות והתמיכה שאנחנו מספקות אחת לשנייה היא הדלק שלנו להצליח. בקיצור, היא לא החברה הכי טובה שלי היא פשוט אחותי, במלוא מובן המילה.
    שתיהיה שבת שלום של אהבה וחג נפלא :)

    מאת: yaarashilony50 |‏ 25 בספטמבר 2015 | 09:45
  • החבר הכי טוב שלי ואני הכרנו בצורה קצת מוזרה, וקצת מקסימה. עבדנו באותה חברה – אבל בארצות שונות. אני הייתי אחראית על מערכת שמספקת תמיכה לאנשי החברה, הוא פתח פנייה שבכלל יועדה למישהו אחר, אבל היא היתה כל כך מוזרה, שפניתי אליו בטקסט לשאול מה העניין. לא הכרנו לפני – אפילו לא בשמות.
    כמה דקות התכתבנו על העבודה, ואז עברנו להתכתב על כל מיני, ופתאום עברו להן שעה וחצי של שיחת טקסט אינטנסיבית.
    למחרת הוא פנה אלי, ושוב התכתבנו. וככה כל יום היינו מתכתבים שעות – על הכל.
    לאט הוספנו גם טלפונים יומיים, וכשאפשר, ביקורים משותפים (שזה קצת יותר מסובך – כמו שאמרתי, ארצות שונות).
    הוא האדם שמכיר אותי הכי טוב, ואני אותו.

    מאת: tamareph |‏ 25 בספטמבר 2015 | 07:34
  • סליחה, אבל זו טבעת מזהב? אני אלרגית למתכות אחרות, חבל. ולמה טבעת שאינה מזהב עולה 600¤?

    מאת: אורח |‏ 25 בספטמבר 2015 | 00:28
  • הכרנו בשירות לאומי. היא באה מבית דתי ואני מבית חרדי שתינו היינו בתהליך של יציאה בשאלה. ההתרחקות של המשפחה, ההתמודדות והקשיים שבדבר יצרו ביננו חיבור עמוק.
    חשוב לציין שמאז שתינו בקשר טוב עם המשפחות והן מקבלות את השינוי.
    בימים הקרובים היא צריכה ללדת לידה ראשונה ואני בהתרגשות!!! זזתי להרים לה טלפון לשאול אם יש חדש…

    מאת: maayanbar1990 |‏ 25 בספטמבר 2015 | 00:08
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי לפני אחת עשרה שנה, כשהיא עשתה עליה מצרפת ישר לכיתה ד ובגלל שאני הייתי היחידה שידעתי צרפתית אז היא ישבה לידי ותירגמתי לה הכל:-) באמת שלא יכולתי לבקש חברה יותר טובה ממנה- תומכת לא שיפוטית ופשוט אחות תאומה. אם רציתם לדעת עכשיו אנחנו מדברות עברית שוטף;-) אז הרבה זמן רציתי לעשות לה משהוא מיוחד כדי להראות לה כמה שהיא בן אדם חשוב בחיים שלי ואני אשמח אם תעזרו לי:-) האימייל שליdogifeder@gmail.com

    מאת: דיצה |‏ 24 בספטמבר 2015 | 22:22
  • הכול התחיל יום אחד בבית הספר בתחילת כיתה י'. עד כיתה י' בקושי הכרתי אות נוי, אולי אמרנו פה ושם היי אחת לשנייה, לא יותר מזה אבל בכיתה י' שמו אותנו באותה הכיתה. בשבוע הראשון ללימודים, בהפסקה, פתאום היא ניגשה אליי ושאלה אותי "קפה או סרט?", אמרתי סרט ומאז הכל היסטוריה. הלכנו לסרט, צחקנו המון ופשוט נהנינו לבלות אחת עם השניה. תוך מספר ימים כולם כבר ידעו שאיפה שטלי נמצאת, גם נוי תהיה. אני באמת ובתמים יכולה להגיד שזאת החברה הכי טובה שהייתה לי ושאי פעם תהיה לי. לא יכולתי לבקש חברה מדהימה יותר ממנה.

    מאת: טלי |‏ 24 בספטמבר 2015 | 20:50
  • את החברה הכי טובה שלי הכרתי לפני 30 שנה.
    בהתחשב בעובדה שאני רק בת 30, זה נשמע מוגזם.. אבל זו עובדה.
    כי החברה הכי טובה שלי היא אמא שלי. אתחיל ואומר שיש לי חברות אמת מדהימות. בנות שאספתי לחיקי לאורך השנים, והן העוגן שלי.
    אבל גם הן יודעות באופן ברור כי ה- bff שלי היא אמא שלי.
    מעבר לעובדה שאמא שלי היא האדם הקרוב לי ביותר, המלאך השומר שלי ואשת סודי.
    היא גם באופן אובייקטיבי לגמריי, אישה מיוחדת. עוצמתית ועדינה, מבשלת אדירה, כולה אור ושמחת חיים, חדת אבחנה ובעלת חוכמת חיים ומעל לכל, בעלת לב ענק.
    אמא שלי גם בעלת טעם משובח והפרטנרית המושלמת למסעות שופינג. מיותר לציין שאת האוסף הנדיר של התכשיטים והאקססוריז האיכותיים אני חולקת איתה. ממנה ירשתי את החיוך ואת האהבה הלא מוסברת ל..גלידה. כך שלילות לא מעטים מצאנו את עצמנו במטבח, מיישרות לנו ביחד חבילת גלידה.
    חברה הכי טובה היא נפש תאומה.
    למזלי, לא הייתי צריכה לחפש רחוק. היא החיבוק הראשון שלי. והחברה הכי טובה שלי. <3
    oritmen1@walla.com

    מאת: אור |‏ 24 בספטמבר 2015 | 20:27
  • איך הכרתי את החברה הכי טובה שלי?
    הכרתי אותה בצבא דרך חברה משותפת בהתחלה לא דיברנו בכלל.עם הזמן ביליתי איתה יותר מאשר עם החברה המשותפת היא הייתה שם בשבילי גם כשהייתי בשפל וגם כשהייתי מאושרת וכל זאת בלי להכיר אותי לעומק ובכלל תמיד נתנה עצות רק לטובתי.ולמרות המרחק בינינו פיזית (שתינו גרות בערים מרוחקות שעות זו מזו)אנחנו בקשר מעולה כאילו אין בינינו מרחק של 4 שעות בכלל.
    בזכותה אני נמצאת במערכת יחסים עם הבן זוג הנוכחי שלי וזה התחיל מזה שהיא שלחה לו הודעה מהפלאפון שלי בצחוק.
    מתברר שיש חברות טובות באמצע הדרך(:

    אימייל: elizav1402@outlook.com

    מאת: elizav1402 |‏ 24 בספטמבר 2015 | 20:09
  • במהלך השנים ובמרוצת הזמן נפגעתי לא פעם אחת מחברות, מה שמעולם לא קרה מהצד של הידידים מהמין הגברי, כזאת אני תמיד הסתדרתי יותר עם בנים, לאט לאט ניתקתי קשר עם חברותיי הבנות, מה שלא היה קשה מידי מאחר ותלאות החיים עשו את העבודה בשבילי ולבסוף נותרתי עם התובנה שאין לי צורך בחברות מגובה בעובדה שבן זוגי אוחז בכובע "החברה הטובה" גם כן. בכל אופן, לפני שנתיים, נרשמתי ללימודי תואר בתקשורת חזותית, לימודים מפרכים ומתישים גם כך, ולכן האג'נדה שלי התאימה יופי ולמהלך הזה בחיי, בכל אופן, בסמסטר א', שיעור ראשון, מתיישבת לצידי מישהי, ולאחר כמה שיחות חולין והבהרות מצידי, ש"אני פה כדי ללמוד", ו"אין לי חברות-בנות", היא הבטיחה שאני כבר אראה שנהיה חברות.
    והיום אני יכולה לומר, שהיא לא חברה, אלא, אחות, בכל מובן המילה. חושבות ועושות בטלפתיה, מדברות את אותה שפה, תומכות, בוכות וחופרות אחת לשניה, מסיימות לדבר באוטו שעות מהמכללה, וממשיכות בפלאפון. בקיצור, אחות.
    (ואם את פה במקרה, אנחנו נפתח את המשרד שלנו יחד, למרות ההתמחויות השונות, אוהבת תמיד)

    מאת: אסתר |‏ 24 בספטמבר 2015 | 18:33