מתנה בשישי: 500 שקלים ברשת crocs & more

ספרו לנו מה הצעד הכי חשוב שעשיתם בחייכם ואולי תוכלו לזכות ב- 500 שקלים לקניית נעליים ברשת

מאת  | ‏ 18 יוני 2015

632

בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשות מלאות הסטייל של FF

מתנת השבוע: 500 שקלים לקניות  ברשת crocs & more. כל שעליכן לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה – מה הצעד הכי חשוב שעשיתם בחייכם?

*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל

**הזוכה תיבחר מבין המגיבות לפוסט עד יום א', 15\6\21 בשעה 12:00

***בכתיבת תגובה הנני מאשר\ת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו

שווי המתנה: 500 שקלים

ניתן להשיג בכל סניפי רשת crocs&more ובאתר www.carrot.co.il

 

הזוכה ב500 שקלים לאתר הנעליים Shoeshu משבוע שעבר היא עדי, שסיפרה לנו לאילו נעליים היא הייתה רוצה להכנס:

"הייתי רוצה להיכנס לנעליים של גבריאל בונר שאנל (קוקו שנאל) כי היא עשתה שינוי משמעותי בתחום האופנה ובעולם הנשים כולו שמשפיע עלינו עד היום! עד לשנות ה-20 של המאה הקודמת הנשים לבשו בגדים מאוד לא נוחים ולוחצים עד חנק. והיא הביאה לכך מהפך דרך העיצובים הנוחים והפשוטים עם הטאץ׳ האלגנטי. מעבר לאופנה אין לשכוח לה את תרומתה לזרם הפמניסטי ואת תרומתה לשחרר את האישה. שורה תחתונה, לולא קוקו שנאל החיים שלנו היו נראים היום אחרת, אז מעבר ללהיכנס לנעליה, ארצה גם להגיד לה תודה"

השאירו תגובה

 

  • תוספת לתגובה מס' 2: כתובת המייל שלי היא: a1407@012.net.il

    מאת: a1407 |‏ 21 ביוני 2015 | 10:45
  • הצעד הכי חשוב שעשיתי בחיים הוא לצאת לקורס קצינים. אחרי משבר משפחתי ובשל אילוצים כלכליים כמעט ויתרתי על החלום להיות קצינה אבל אחרי הרבה מחשבה החלטתי ללכת על זה בכל הכוח. סיימתי את הקורס בהצלחה ועשיתי שני תפקידי פיקוד משמעותיים. עד היום אני עושה מילואים כקצינה פעמיים בשנה. מעבר לתחושת השליחות והציונות, הקטרס העניק לי כלים מדהימים והפך אותי לאישה חזקה ומלאת בטחון. בהחלט הדבר הכי חכם ומשמעותי שעשיתי
    Cooknfashion@gmail.com

    מאת: אלה |‏ 21 ביוני 2015 | 09:48
  • הצעד הכי חשוב שעשיתי הוא, בגיל 30 להגיע למסקנה שלא כך אני רוצה לחיות את חיי (עבודה בית עבודה בית ללא עשייה משמעותית ובלי להשאיר חותם בעולם). עזבתי הכל נסעתי למזרח לשנה ואחרי שחזרתי הבנתי… היעוד שלי בחינוך. חזרתי לאוניברסיטה, למדתי חינוך היום עוסקת בשמחה בתחום. צריכה נעלי קרוקס. כל היום על הרגליים….

    מאת: שלי |‏ 20 ביוני 2015 | 19:33
  • הצעד הכי חשוב שעשיתי הוא, בגיל 30 להגיע למסקנה שלא כך אני רוצה לחיות את חיי (עבודה בית עבודה בית ללא עשייה משמעותית ובלי להשאיר חותם בעולם). עזבתי הכל נסעתי למזרח לשנה ואחרי שחזרתי הבנתי… היעוד שלי בחינוך. חזרתי לאוניברסיטה, למדתי חינוך היום עוסקת בשמחה בתחום. צריכה נעלי קרוקס. כל היום על הרגליים….

    מאת: שלי |‏ 20 ביוני 2015 | 19:28
  • הצעד הכי חשוב שעשיתם בחיי היה להחליט שאני מגשימה את כל חלומותיי כאן ועכשיו והכי המהירות כדי שאם יקרה לי אדע שהגשמתי את עצמי במקסימום. ההחלטה התגבשה בעקבות מותה הפתאומי של אימי והרגשתי שהיא לא הגשימה את עצמה כמו שרק ביקשתי עבודה ולכן החלטתי שלי זה לא יקרה וכך יצאתי לטיול חוצה עולם תאילנד,ארהב,קובה,קוסטה ריקה,ברזיל,צילה וארגנטינה וכמובן גיחה גדולה לארצות אירופה

    מאת: לילך סירוקי |‏ 20 ביוני 2015 | 13:37
  • לפני מספר שנים בעקבות המלצה של חברה טובה, החלטתי לעשות קורס פרמקלצ'ר – חקלאות ברת קיימא , באוניברסיטה הפתוחה- של הטבע.אני איש תוכנה, טבע וסביבה היו רחוקים ממני מאוד והגעתי לקורס מתוך סקרנות בלבד.בדיעבד, הקורס השפיע המון על השקפת עולמי ודרך חיי.
    חפצים שאנשים זורקים כזבל, הופכים אצלי לספסל או לפסל סביבתי בגינה.למדתי לחסוך בחשמל ולמחזר מים אפורים וכך גם החשבונות ירדו.הצלחתי לגדל מיני ירקות ואת השאריות להפוך לקומפוסט.
    התרומה לסביבה והעבודה בחוץ ובגינה שומרת על בריאות פיזית ונפשית ויוצרת איזון מול העבודה הטכנית והתובענית שלי במשרד הסגור.
    bennysh234@walla.com

    מאת: Benny Schwartz |‏ 20 ביוני 2015 | 10:42
  • הצעד הכי חשוב שעשיתי בחיים היה ההחלטה להתחיל ללמוד במוסד להשכלה גבוהה. תמיד אהבתי לצייר ורציתי ללמוד עיצוב גרפי, אבל תנאי הקבלה במוסדות הגדולים הם מאוד גבוהים, ואני הייתי חסרת ניסיון. ההחלטה לקחת את התחביב ולהפוך אותו למקצוע, שינתה לי את החיים. לצורך הקבלה ללימודים, עזבתי את ירושלים ועברתי לגור ברמת גן, נכנסתי לעבודה חדשה כדי לחסוך כסף לשכ"ד ולשכ"ל, התחלתי ללמוד במכינה ובמשך שנה הקדשתי את חיי ללמידה והשתפרות בתחום, וכל זה רק כדי להתקבל ללימודים. היום אני עומדת לסיים שנה א' בשנקר, במחלקה לתקשורת חזותית. עדיין לא מאמינה איפה הייתי לפני שנה וחצי ואיפה אני היום, נותנת את כל כולי כדי להגשים חלום ישן.

    מאת: ענת |‏ 20 ביוני 2015 | 09:14
  • הצעד הכי חשוב שעשיתי היה להיכנס להריון רביעי ולגלות שזה בן אחרי שלוש בנות מדהימות
    תוך מודעות מלאה לסיכונים שיש בהריון בגיל 42 .

    מאת: ענת |‏ 20 ביוני 2015 | 09:06
  • הצעד הכי חשוב שעשיתי זה לתת לבחור שיצאתי איתו צ'אנס.
    יצאנו חצי שנה כשהוא הציע לי להצתרף אליו לטיול במזרח.
    הוא טס חודשיים לפני ואני שהייתי צריכה לסיים את הסמסטר נשארתי בארץ.
    הקשר שקדם לטיסה היה סביר בלבד שידע בעיקר מורדות ולא עליות וממש לפני הטיסה התלבטתי אם לטוס אליו או לטייל לבד.
    אני חושבת שקיבלתי את ההחלטה הטובה ביותר וטסתי אליו כי היום אנחנו נשואים ,חובקים 2 ילדים קטנים וחוגגים 7 שנים ביחד.

    Olyashaban@gmail.com

    מאת: אולה |‏ 20 ביוני 2015 | 06:36
  • ההחלטה הכי חשובה שעשיתי בחיי היא להביא ילדים בגיל 30 ,לפני כן אני ובעלי היינו חברים כמה שנים ונהנו מהחיי הרווקות שלנו,מיציתי הכל הכנתי את הקרקע הן מבחינה נפשים והן מבחינה כלכלית למשפחה וכשילדיי נולדו לא הייתה מאושרת,רגועה ,מוכנה ומכילה ממני ( עם כל הקושי) .זו לא מסוג החלטות שכל אחד יכול לעשות ,החיים דינמיים ולא תמיד בשליטתנו וכרצוננו אך החלטתי זו גרמה לשארית חיי להיראות קצת אחרת .

    מאת: realart4 |‏ 20 ביוני 2015 | 00:33
  • הצעד הכי חשוב שלי הוא: פתחתי מסעדה משלי בארץ שיש לה כבר כמה וכמה סניפים ואז התקשר אליי אדם מחול ודיברנו קצת והוא הציע לי לפתוח מסעדה בחו"ל והתלבטתי המון כי העסק שלי הצליח בארץ אבל פחדתי שהוא לא יצליח החו"ל כי בכל זאת זה עם שונה סביבה שונה ואווירה אחרת וחששתי שלא יתחבר לסביבה והסביבה לא תאהב את סגנון האוכל שלי. Lidor777q@walla.com

    מאת: לידור אדרעי |‏ 20 ביוני 2015 | 00:04
  • כשהייתי בחודש השישי להריון, הרימו לי טלפון מרופא הנשים:" תגיעי דחוף, אחת הבדיקות יצאה לא תקינה". בעודי רועדת מהמחשבה שמשהו לא טוב קורה, בישר לי הרופא: יש סיכוי טוב שהעוברית נדבקה בוירוס, זה גורם למומים מקלים עד קשים, בארה"ב כל מי שנדבקת באותו וירוס מבצעת הפלה. אף אחד לא מבטיח לך תינוקת בריאה." זה היה הצעד החשוב בחיי שהשארתי אותך…איזה מזל שזכיתי בך…את ילדה מהממת ומקסימה ?

    Natali.elul24@gmail.com

    מאת: אורח |‏ 19 ביוני 2015 | 22:43
  • הצעד הכי חשוב שעשיתי בחיי היה השינוי העצמי שלי פנימית וחיצונית שעזר לי להתגבר על קשיים ולא חשוב פחות להפסיק לעשן ולהתחיל להתעמל!

    הנני מאשר\ת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
    karin_levavi@walla.com

    מאת: קארין |‏ 19 ביוני 2015 | 22:29
  • הצעד הכי חשוב ומשמעותי שעשיתי בחיים היתה ההחלטה להתגייס להיות לוחמת בצבא.
    למדתי המון על האדם שאני, על קצה גבול היכולת והדמות אני רוצה לגדול להיות.
    החוויה לשרת בתפקיד קרבי לימדה אותי שקיבלתי דברים שלא הייתי מקבלת בשום מקום אחר.

    מאת: אופק |‏ 19 ביוני 2015 | 21:21
  • להחליט שמגיע לי להיות יותר מאושרת

    מאת: אורח |‏ 19 ביוני 2015 | 20:38
  • הצעד הכי משמעותי עזבתי את החבר שבוע לפני שהיינו אמורים לעבור לגור ביחד..ועדיין עברתי לגור לבד באותה דירה שהיינו אמורים לגור בה..הייתי חייבת לעזוב את בית הוריי כי רציתי עצמאות :)
    ggaon123@walla.co.il

    מאת: גל |‏ 19 ביוני 2015 | 19:45
  • הצעד הכי חשוב שעשיתי בחיי עד כה (27) היה לבחור בהוראה כמקצוע, כהשקפה, כקריירה. דווקא בימים אלו, שהכסף הפך להיות מושא מטרתנו, החלטתי לצעוד בדרך של ערכים, של שליחות. לאחר 4 שנים של לימודים והתנסויות ולאחר 3 שנים של הוראה בפועל (והיד עוד נטויה), אני יכולה להעיד שבחרתי נכונה. אז נכון שיש קשיים והדרך רצופת אתגרים, אך תמיד אני יודעת שהכל בזכות ולמען הילדים, שלימדו אותי טוהר מהו, אהבה מהי, הערכה מהי. אני חושבת שהצעד הזה, שלקח לא מעט שנים של עבודה קשה, הוא צעד חשוב ומהותי, הוא פיתח את הזהות שלי, האישית והמקצועית. לזה אין מחיר בכסף. שבת שלום :)
    rona_aaa@walla.co.il

    מאת: רונה |‏ 19 ביוני 2015 | 19:22
  • הצעד הכי חשוב שעשיתי בחיי עד כה (27) היה לבחור בהוראה כקריירה וכתפיסת עולם. דווקא בתקופה זו שהכסף הפך להיות מושא מטרתנו, חשבתי רבות על מה ללמוד ובמה להתפתח ובחרתי לצעוד בדרך של ערכים, של שליחות. לאחר 4 שנים של לימודים והתנסויות ולאחר 3 שנים של הוראה בפועל, אני יכולה להעיד שאני אדם אחר, שקול יותר, מעריך יותר, שואף יותר, חרוץ יותר ומכיל יותר.. הכל בזכות ולמען הילדים שלימדו אותי טוהר מהו, אהבה מהי, הערכה מהי.. אז כעת, לפני כניסת השבת, אני אמנם בודקת מבחנים ומשיבה למיילים, אך אני שלמה עם ההחלטה שלי, הצעד הכי חשוב שעשיתי בחיי.. שבת שלום :)
    rona_aaa@walla.co.il

    מאת: רונה |‏ 19 ביוני 2015 | 19:12
  • יש כל כך הרבה צעדים קטנים ומשמעותיים. אולם הצעד הגדול ביותר שעשיתי הוא ילדה דרך בנק הזרע. זה שינה את חיי וזכיתי בנס

    מאת: מירב |‏ 19 ביוני 2015 | 18:00
  • הצעד החשוב שעשיתי בחיי…
    הצעד הכי חשוב שעשיתי בחיים, זה ההחלטה ללכת ללמוד חינוך מיוחד. התחלתי את הלימודים עם הרבה חששות ולבטים, לגבי האם זה מתאים לי? האם אני אצליח להתמודד עם הקושי הנפשי? החלטתי ללכת על זה, והתחלתי ללמוד. היום אני יודעת שעשיתי צעד חשוב שהלכתי ללמוד חינוך מיוחד. האהבה האין סופית של הילדים, התמימות הכובשת- כל זה גרם לי להבין שעשיתי צעד חשוב ומשמעותי בחיים.
    Karin_m23@walla. Com

    מאת: קארין |‏ 19 ביוני 2015 | 17:24
  • בתקופת התיכון יצא לי להכיר בחור כריזמטי, שופע קסם ויחודיות, על ידי חברה שלי.
    מפה לשם התחלנו להיות בקשר קליל שהגיע לאחר זמן לשיחות עמוקות ורציניות לתוך הלילה. לאט לאט מצאתי את עצמי מתאהבת בו, חושבת עליו. עבר הזמן ושנינו סיימנו את התיכון, לא העזתי לעשות עם מה שהרגשתי כלום. כל אחד הלך לדרכו אבל אני המשכתי לחשוב עליו, ניסיתי להדחיק, לצאת עם אחרים, אבל תמיד השוויתי אותם אליו והוא יצא כשידו על העליונה. הייתי מאוד מבואסת, הרגשתי שאני בדרך ללא מוצא. לא שמעתי ממנו כל הזמן הזה…
    לאחר שסיימתי את השירות אובדת עצות, התייעצתי עם כמה חברים שלו והחלטתי פשוט להתקשר ולהציע לו לצאת איתי.
    החלטתי סופית שאם הוא אומר לי "לא" אני מוחקת אותו סופית.
    התקשרתי. כל צלצול של המתנה האיץ את ליבי.

    הוא הסכים..

    דרך אגב היום אנחנו נשואים 3 שנים(:

    abramovich.fam@gmail.com

    מאת: אורח |‏ 19 ביוני 2015 | 17:15
  • הצעד החשוב ביותר שעשיתי הוא העבודה שיצאתי לדייט עם בן זוגי, למרות פערי הגובה בינינו. אני מטר שבעים והוא מטר שישים וחמש.. הכרתי אותו באוניברסיטה, והיינו חברים טובים מאוד, תמיד בני הזוג שלי היו גבוהים ממני בהרבה, היום צריך להבין את המסר החשוב- אנו צריכות להסתכל על האופי של הדייט שלנו, ולא לפסול לפני שאנו נותנים צ'אנס. אנחנו ביחד כבר שלוש שנים.. אגב, כל בנות ישראל הגבוהות, צריכות להבין שעדיין ניתן לנעול עקבים.. אין כלל בלתי כתוב שנשים צריכות להיות נמוכות מגברים.. בכל מקרה, מדובר בכלל אנטי פמינסטי שצריך להמחק.. בכל מקרה, בן-זוגי הוא הזכות הגדולה ביותר שיש לי.

    מאת: revayaboukris |‏ 19 ביוני 2015 | 16:54
  • הצעד המשמעותי שעשיתי בחיים הוא להתחיל עם מישהו וכיום אנחנו זוג כבר חמש שנים ומסתבר שגם הוא חיבב אותי

    מאת: ליזה |‏ 19 ביוני 2015 | 16:16
  • מאז ומתמיד הייתי אחרת. כילדה, כנערה והיום כבחורה, תמיד ראיתי אחרת וחשבתי מחוץ לקופסא. עם השנים למדתי למנף זאת לתחום שאני אוהבת ולמדתי לימודי עיצוב תדמית, סטיילינג ואיפור. היום כשאני בת 28.5 , אני עושה את צעדיי כעצמאית בתחום, ואין לי ספק שזה הצעד המקצועי החשוב ביותר שעשיתי עד היום. Personastylish@gmail.com

    מאת: תהילה |‏ 19 ביוני 2015 | 15:42
  • הצעד הכי חשוב שעשיתי בחיי היה לבחור בשנת שירות- שנת התנדבות אחת לפני הצבא בכפר נוער. דחיית הגיוס (והשיחרור..) היו שווים למען התרומה לנוער בסיכון- השהות איתם בפנימייה, הכנת פעילויות ואירועים ותמיכה בהם. בנוסף השנה תרמה לי אישית- חיים בקומונה, עבודה מרובה בצוות, ופיתוח היכולות האישיות שלי בתחומי העשייה הפיזית והעזרה הנפשית. smrod@walla.com

    מאת: מאיה |‏ 19 ביוני 2015 | 14:23
  • jh

    מאת: אורח |‏ 19 ביוני 2015 | 14:10
  • הצעד החשוב בחיי היה לקחת את הכלבה שלי. מצאתי אותה בנמל תל-אביב כגורונת קטנטנה, והבנתי שהיא שלי ואני שלה. כמעט לא הייתה לי אופציה אחרת- כשאוהבים אוהבים. כדי לגדל אותה הייתי צריכה לעזוב את הבית של אמא, בגיל 19, מה שגרם לי להלם קשה ודיכאון. מיום ליום אני לומדת יותר והופכת לעצמאית, ומרגישה שכשלקחתי עליה גזרתי על גורלי קשיים מרתקים ושיעורים מדהימים, שיהפכו אותי, ללא שום צל של ספק, לאישה שנועדתי להיות.

    מאת: Netta Rudich |‏ 19 ביוני 2015 | 13:12
  • לפני 15 שנה קיבלתי החלטה חשובה מאד.
    אימצתי גור מצער בעלי חיים. עד היום הגור הזה שהפך לכלב בוגר מלמד אותי מידי יום מהי אהבת אמת, מהי אהבת חינם, מהוו מוסר וחמלה.
    כל יום הכלב הזה עושה אותי אדם טוב יותר ואען דבר חשוב מזה.

    מאת: a1407 |‏ 19 ביוני 2015 | 12:08
  • פתאום גרמתם לי לחשוב מה הצעד שהיססתי לגביו ושבסוף עשיתי אותו.. ואין מאושרת ממני למרות הקושי שעשיתי אותו.
    התחתנתי מוקדם, ואחרי שנתיים ילדתי, התלבטתי על ההריון הזה וגם כשילדתי, ילדתי בקיסרי והיה לי קשה, הייתי אמא צעירה בגיל 23 כשכל החברים שסביבי טיילו בחו"ל ונהנו מהחיים..
    ואני – אני הייתי "תקועה" עם ילדה קטנה ומתוקה

    והצעד החשוב ביותר שעשיתי בחיים הוא ללדת את זיו, (בפעם הראשונה, כי זיו נולדה פעמיים)
    זיו חלתה בסרטן בגיל ארבע (בעוד שבועיים זיו חוגגת יומולדת 7)
    היא לימדה אותי מזה החיים.
    להנות מהם, לחיות אותם כמו שאני רוצה ובלי שום מגבלה.
    היא לימדה אותי כמה משפחה זה הדבר הכי חשוב שיש וכמה חשוב להביא ילדים לעולם בלי לחשוב על המסביב, (ויש כל כך הרבה מה לחשוב מסביב..) לאהוב אותם בלי גבולות ולהיות יותר טובים וסבלניים. כי הכל יכול להעלם בין רגע.
    להגיד תודה על כל ערב שאני מחבקת ומכסה את ילדיי. בזכותך זיו.

    זיו נולדה מיוחדת ויפה. יוצאת דופן (תרתי משמע)
    זיו שלי – מאושרת שילדתי אותך בפעם הראשונה, ותודה שזכיתי בך כשנולדת שוב.
    את הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים.

    מאת: nokedmu |‏ 19 ביוני 2015 | 11:26
  • הצעד המשמעותי בחיי היה לפתוח את בלוג האופנה שלי. (Libera By Hadar)
    אחרי שנים שנאבקתי עם הארון שלי לגבי מה הסטייל שלי לעומת מה החברה רוצה שאלבש, הגיע יום השחרור מהצבא ואיתו הגיע רגע השחרור שלי מהמוסכמות ועשיתי את כל מה שיכולתי כדי לתת את עצמי ואת הסטייל שלי בכל הכח.
    השחרור הזה כלל בתוכו את פתיחת בלוג האופנה שלי ושיתוף החברה בסטייל שלי.
    מאז ועד היום אני יכולה להגי שאני חיה יום יום עם חיוך ועם סטייל.
    דרך אגב, לבלוג שלי קוראים Libera שהמשמעות של השם הוא "חופשייה" באיטלקית.

    hadarlibrus@gmail.com

    מאת: הדר ליברוס |‏ 18 ביוני 2015 | 23:28
  • הצעד הכי חשוב שעשיתי בחיי הוא שהחלטתי אחרי הרבה שנים לטפל במשהו שקרה לי בילדות והפריע לי מאוד. קיבלתי מייל מהאוניברסיטה שמחפשים אנשים שסובלים מאירוע טראומטי לקבוצת ניסוי . סוף סוף אזרתי אומץ ואחרי שנים של שתיקה והזנחה מצידי דיברתי עם רכזת המחלקה לפסיכולוגיה שהיא גם פסיכולוגית קלינית . שמחתי לשתף מישהו במה שעובר עליי ולשמוע חוות דעת . בנוסף גם קיבלתי כלים להתמודד והכי חשוב אני מרגישה יותר שמחה והאנרגיות שלי עכשיו מופנות לדברים אחרים . shanichai1@walla.com

    מאת: שני |‏ 18 ביוני 2015 | 22:18
  • הצעד הכי חשוב שעשיתי: להציע לבחור לצאת איתי.
    רציתי אותו המון זמן, עוד מהתיכון. ולא העזתי. כולם ידעו שהייתי בקטע שלו, ורק הוא לא קלט.
    עברו השנים ויצאתי עם אחרים, לא משנה כמה ניסיתי לשכוח ולהדחיק, תמיד השוויתי אותם אליו, והוא תמיד יצא כשידו על העליונה.הייתי רואה אותו במקומות אקראיים ומיד הכל היה חוזר אליי. היה לו לב זהב, ונוכחות מהפנטת עם המון קסם אישי. הוא היה חתיכת ג'ינג'י כריזמטי.
    אחרי שלוש שנים של ניסיונות כושלים והתייעצות עם כמה חברים שלו, החלטתי להתקשר אליו, לפני הטלפון סיכמתי עם עצמי שאם הוא יגיד שלא- אני יורדת ממנו סופית לנצח. פשוט התקשרתי אליו וביקשתי לדעת אם כן או לא.
    הוא הסכים.

    אגב, אנחנו נשואים כבר שלוש שנים באושר(:

    מאת: אורח |‏ 18 ביוני 2015 | 19:48