שבוע האופנה גינדי ת"א: הקולקציות העתידניות של יוסף ואלון ליבנה
יוסף ואלון ליבנה הציגו אמש (ג') בזה אחר זה קולקציות בעלות קווי דמיון משותפים | הראשונה העבירה תחושה מוכרת, השנייה הצליחה להפתיע
מאות המוזמנים של יוסף גדשו אמש (ג') את אולם התצוגה של שבוע האופנה גינדי תל אביב, מילאו אותו מקיר לקיר, נרגשים לקראת חשיפת קולקציית הקיץ לנשים וקולקציית הבכורה לגברים. ההשראה הרשמית לקולקציה היא משחק הסיף. מה ליוסף ולסיף, יודעים רק האל ולידיה חטואל.
מה שלא יהיה, לאורך התצוגה הוקרן על גבי המסך הגדול קרב סוער, כדי להכניס את הנוכחים לאווירה. אך למעשה, ככל שהתקדמה התצוגה ודגמים נוספים שוגרו אל המסלול, התחושה המנקרת, כי מדובר במספר רעיונות טרנדיים ולא לגמרי מקוריים שפשוט הועברו דרך פילטר קונספטואלי, הלכה וגברה. וכך, למרות שהקהל הגיע להוט מראש וברמת מתח גבוהה, נראה כי הוא התקשה להתרגש מהמתרחש.
מה היה שם? נשים וגברים בסטים של חולצות בהדפס רשת או דפוס דיגיטלי ומכנסיים תואמים, גברים בטייץ, מעילים רבועים גדולים ונעלי ד"ר מרטינס, או בחלקי חליפות שהותכו עם פריטים מטאליים, לגבר המקומי האלטרנטיבי, ונשים באוסף טוניקות ושמלות סמי-שקופות ששולבו עם גרביונים נהדרים באווירה עתידנית וססגונית. פתחו את התצוגה שלל מערכות לבוש, ביניהן שמלות עם מכנסיים, עשויות בדי טול שקפקפים בצבע גוף עם חיתוכים בטכניקת "קאט אאוט", שגורמת לפיסות הבד להיראות "צפות" על פני יריעת רשת. חלקן היו פנטסטיות, חלקן נראו מגושמות ועמוסות פרטים, ושיוועו ליד מעודנת יותר ולמגע של אלגנטיות. בהמשך עלתה סדרת פריטים שחורים עם אפליקציות מטאליות שונות, בין היתר בסגנון אר-דקו, ששמרה על אווירת "מסע בין כוכבים פוגש את קולנוע מקסים". היה מי שקיבל פלאשבק לבגדי המועדונים של שנות התשעים.
התחושה הכללית הייתה שחלק ניכר מהרעיונות שעלו הערב על הבמה נראו כבר קודם, אצל יוסף ואצל אחרים. בין אם מדובר בקאט אאוט, שאפיין את הקולקציה האחרונה של גדי אלימלך, וגם את הקולקציה של אלכסנדר וונג שהוצגה בשבוע האופנה האחרון בניו יורק, ובין אם אלו שילובי ההדפסים המתנגשים והחייזריים, שהציתו זכרונות מהקולקציות של מארי קטרנזו ופיטר פילוטו, וגם מהקולקציות שלו עצמו. נראה שהחדשנות של יוסף נבלמה בכניסה ההרפתקנית לטריטוריית הגברים, ולמרות שהפריטים בסך הכל יפים, הפעם הוא לא הצליח להפעים.
| 40 גוונים של שחור |
שעתיים אחר כך, הקולקציה של אלון ליבנה בפתח. המסלול חופה בשביל נצנצים אפלולי וזוהר, ורימז על אווירת שביל החלב הצפויה בתצוגה. גם כאן התחושה עתידנית, אך ליבנה, לעומת יוסף הססגוני, רואה שחורות. את ההשראה שלו הוא שאב מהספר "עולם הקריסטל" (1966) של ג'יי.ג'י באלאד, שמתאר עולם פוסט תעשייתי של התמכרות לנופים ודימויים מרהיבים במקביל ליצר הרס דורסני שלהם. בהתאם ליבנה, שמאז שהתפרסם הפך ליקיר הכלות ואמותיהן, החליט לחתוך רחוק מגווני הלבן והשמנת המזוהים איתו, ולעבור ליקום המקביל והקודר של האלמנות.
התצוגה השאפתנית שלו הוקדשה כולה לצבעו של הלילה, וכללה אוסף מרהיב ואפל של כ-40 שמלות קוטור וחליפות מכנסיים מחוייטות שנזרעו אבני סברבוסקי קטנות בדוגמאות גיאומטריות, כמו שמיים זרועים כוכבים. חלקן, יש לציין, נראו כגרסאות המורבידיות והבוגרות של שמלות הקאט אאוט של יוסף. ליבנה שילב טקסטורות שונות יחד, התיך עור שחור לשיפון נוזלי, בדים אטומים עם מבריקים, ויצר דמות של אישה חזקה ומלאת ניגודים. הקהל היה אחוז התפעלות.
גולת הכותרת של הערב הייתה שכמיית אובר-סייז מפוסלת ומשובצת אבנים, שהזכירה שריון של חיפושית כבירה. אחריה הוצגה שכמיית שיפון גותית למראה עם צלב קטיפה בחזיתה, שבישרה על אוסף דגמים דומים מדי לקולקציות הנוכחיות של ורסצ'ה וגוצ'י, שהורידו את מפלס המתח והציפייה. לפתע, הייתה תחושה ששוב אנחנו צופים ברצף וריאציות על אותה השמלה. חלק מהדגמים שילבו פלסטיק מכופף ומסולסל, שנראה כמו תקליט ויניל שנזל, שהופיע גם כתכשיטים ותיקים שעוצבו בשיתוף עם דנה מנצור, או ככובעים אוונגרדיים שעוצבו עם המותג "Lorossa". עד שתקום פה ליידי גאגא מקומית, לא ברור מי תתלוש את זה מהקולב, מה שכן, היא יכולה להיות בטוחה שמחכה לה פה אמן קוטור, במלוא מובן המילה.
תצוגה יפה מאוד,מזכיר קצת את גורגיו ארמני רק זה חיקוי מאוד זול ויפה
מאת: לירונוש | 29 בדצמבר 2012 | 14:26הבחור פשוט יודע מה הוא עושה. בגדים מרהיבים!! המון דמיון והשראה, והכי חשוב – מאוד מחמיאים, אני בטוחה שמפורסמות ארצינו ייראו לבושות בקולקציה הזאת בזמן הקרוב. חבל שהכותבת חייבת לדחוף כל מיני הערות סתמיות כמו "תקליט ויניל שנזל"… את יודעת, לא תמיד צריך לכתוב שטויות אם אין לך משהו להגיד. כן, אפשר ורצוי לפרגן בלי לנסות לחלוב ביקורת צינית ללא הצדקה אמיתית.
מאת: אלמוג | 20 בדצמבר 2012 | 09:23