אז מה היה לנו? מסכמים יומיים וחצי של אופנה
יריית הפתיחה היתה לא פחות מאומללה, ואז החלה התצוגה | מהשואו של מוסקינו ועד הקולקציה הדרמטית של ליאורה טרגן | היילייטס משבוע האופנה תל אביב
מסכן מוסקינו | ג.יפית מפה, ג'ודי ניר מוזס משם, כוסות יין של קבלת שבת בגן ובעיקר – המולה ובלגן שלא ברא השטן. אין מה לומר, ערב הפתיחה של שבוע האופנה היה אומלל. או כמו שצעקה קארן דנסקי, אישה אלגנטית בדרך כלל, ברגע של איבוד עשתונות אל מול המצלמות, לאחר ייבוש של 40 דקות – "זה לא שבוע האופנה, זה עזה פה, מדינת עולם שלישי". ואז, אחרי שכולם הפסיקו לריב על מקומות הישיבה, החלה התצוגה.
על המסלול צעדו דוגמניות ישראליות בבגדי בית האופנה האיטלקי "מוסקינו", שהציג את הבשורה הפסיכדלית שלו לקיץ הבא בדמות שמלות סיקסטיז צבעוניות, שממבט קרוב נראו קצת פרחיות, לצד מערכות לבוש בשחור-לבן, ואת קו הגברים המבדח שכלל דגמים ספורטיביים והומוריסטיים עם כיתובים כמו "פרש מוסקינו" בשפה הגרפית של אריזת אבקת כביסה. שום דבר שלא נחשף לעולם כבר בשבוע האופנה האחרון במילאנו. לאחר מכן הוקרן קליפ של תצוגות נבחרות משלושת עשורי המותג, ועלה למסלול מצעד של פריטים איקוניים. בתום התצוגה, מייד ניצתה קטטה בין המאבטחים לצלמים והזכירה לכולנו איפה אנחנו חיים.
צדיקה תמר | תמר פרימק, שפתחה את יום התצוגות הראשון, עשתה את צעדיה הראשונים בתעשייה הישראלית כמעצבת שמחוברת לקרקע שעליה היא חיה. מאז שהקימה את המותג שלה "אישתר" ב-2008, הקו העיצובי שהיא נוקטת בו משלב מלאכות יד מסורתיות באווירה כנענית ועמלנית שיש בה ערך של שימור. בעקבות מעצבים כרוז'י בן יוסף ז"ל או כור ההיתוך הטקסטילי שהייתה משכית, היא מנסה להפיח בעולם העתיק רוח עדכנית.
את התצוגה פתחה קרן מור בחיוך מפה לאוזן, בשמלת גלבייה עם תיפורים מחמיאים שעשו שימוש מושכל בדוגמת הפסים של הבד. היא הייתה מאוד מרוצה מעצמה. אחריה הועלו באוב דוגמניות העבר הג'ינג'יות מעיין קרת ומיקי ממן במפגן טקסטיל מרשים של פריטים רקומים, סרוגים וצבועים ביד, משולבים בגדילים, פרנזים וחרוזים יפים בגזרות פשוטות ולא מתוחכמות. המורכבות של הקולקציה נבלמה בבדים הנהדרים, שנראה שבטיפול בהם השקיעה פרימק את כל מרצה, ובסופו של דבר הותירה התצוגה תחושה עמומה ומעט מיושנת. יכול בהחלט להיות שאם היו נגזרים מהתצוגה פריטים שנראו מסיפור אחר לגמרי והסטיילינג היה נועז יותר, הפוטנציאל הבוהמייני שלה היה מתממש במלואו.
אך על אף העובדה שההשראה המוצהרת של הקולקציה היא אמנות הפסיפס והניסיון לחבר את פעם לעכשיו, הרושם שנותר אחרי התצוגה היה כי השלם אינו מצליח להתעלות על סך חלקיו, וכי הדיאלוג בין ישן וחדש הוליד על המסלול מגדל בבל מבלבל ובלתי קוהרנטי. נותרנו עם אוסף של אבנים מלוטשות יותר או פחות ששיוועו לסינון קפדני יותר, לשידוכים מדוייקים ולסטיילינג יצירתי בהרבה.
מחוברת | אניה פליט בחרה ללוות את התצוגה שלה בפסקול שנשמע כאילו נלקח מהפלייליסט של ננוצ'קה, הבר הגרוזיני של ננה שרייר, שישבה בקהל. היה שם בליל סוער ועליז של שפות, שנתן בראש וגרם לקהל לנוע על הכסאות. פליט, מעצבת מוערכת שנבחרה על ידי FF פעמיים ברצף כמעצבת השנה, העמידה תצוגה עמוסה ומרהיבה, שהצטיינה בעבודות יד פולקלוריסטיות מושקעות, טביעת האצבע שלה, אך סבלה מאי דיוקים ברמת המינונים. המעמד, שהכתיב תצוגת תכלית, מעין מפגן כוח של יכולות, גרם לה להתפזר ולהציג ארסנל לא מהודק דיו של פריטים שזגזגו בין עולם ההלבשה התחתונה, לאופנת קוטור ולבגדים מוכנים ללבישה. חוץ מזה היו שם כמה רגעים פרובוקטיביים של אי נוחות, כשדוגמניות מעורטלות במכנסונים קצרים מדי או בטופים שקופים נראו נבוכות. שגרמו לקהל לנוע על הכסאות מסיבות אחרות לגמרי.
פליט ירתה את כל התותחים שמזוהים עמה – תחרה, רקמה וסריגה – תוך התייחסות לצווי השעה; שילובים של פיסות עור עם חומרים רכים כמו תחרה, שידוך חצאיות עיפרון מבדי ז'קרד רקומים עם סריגים גדולים ושיבוץ של אבנים יפות ואפליקציות על גבי הפריטים. בלטו לטובה חזיית העור החומה שנלבשה עם גופיית רשת (לאן לובשים את זה?) ווסט עור שנתפר כמניפת אקורדיון שהדוגמה שלו חזרה על עצמה גם בז'קט ברוקד בשחור ואדום, והפתיעה כשהופיעה גם כתיק גב מרהיב.
את לא כמו כולם | גולת הכותרת של שבוע האופנה הייתה התצוגה המהפנטת של ליאורה טרגן, שנעתרה להשתתף בה ימים ספורים לפני קיומה. טרגן, בוגרת שנקר שעבדה בבית ז'יבנשי ואצל רוברטו קוואלי לפני שפתחה סטודיו עצמאי בארץ, ממאנת להחשף לתקשורת או להציג קולקציות מסודרות שמוכתבות על ידי עונות השנה. התצוגה שלה, שאפשר לומר שנשלפה מהמותן, כמו צ'יזבט מוצלח במיוחד, נפתחה לקול הלמות תופים שנבעו ממעבה המסלול והטילו על הקהל דריכות ומתח. הפתיחה הדרמטית לא אכזבה. טרגן הציגה קולקציה הוליסטית ושלמה שהורכבה מאנסבל פריטים אוונגרדיים ומפתים, עטורי נוצות בד שנשזרו יחד עם צדפים מוזהבים אל ספק תכשיטים ספק בגדים, לצד פריטי עור ושמלות שחורות עם חספוס גותי.
על המסלול עלו דוגמניות שנראו אחוזות כישוף מיסטי, מתהלכות בקצב אטי מהרגיל. כזה שמעורר ציפייה, לא עצבנות. רמת המתח הזו נשמרה לאורך כל התצוגה, כשמדי כמה דקות פצח הקהל בתשואות למראה מכנסי עור קוליים עם שרוכים לכל אורך החזית או ז'קט עור קצרצר עם כתפיים מודגשות שהזכיר שריון אבירים, פריטים לבישים שהתיאטרליות שבה הוצגו לא האפילה עליהם, אלא העצימה אותם. הסטיילינג של אלישר כדורי היה נהדר – החל מהשיער של הדוגמניות שנקלע לצמות, כוסה בגרביונים שחורים או לופף במטפחות, ועד הרגליים שהסתפקו בנעלי בלרינה שחורות. קולקציה מגובשת ואסופה של מעצבת שציפור הנפש שלה היא עוף מוזר, שמבינה שואו מה הוא ויודעת לספר סיפור נחוש וסוחף.
לראותם בלבד | לעומת מרבית הפריטים שהופיעו בתצוגות, שאותם נוכל למשש על הקולבים אצל המעצבים רק אחרי המבול, עם בוא הקיץ, את קולקציית המשקפיים הראשונה של לנוון, שהושקה אף היא במסגרת אירועי שבוע האופנה, אפשר כבר עכשיו לפגוש בחנויות המובחרות ולהביט בה בצער בעיניים מזוגגות. מדובר באוסף משקפי שמש וראייה מסנוור ביופיו שעיצב אלבר אלבז, שעומד בראש בית האופנה הצרפתי, עם מסגרות עשויות מתכת ופלסטיק משובצות אבנים בהשראת האר-דקו או בסגנון תעשייתי עם שילובי מתכות ארכיטכטוניים. הדגמים הגלאמיים, שנוחתים בימים אלה בחנויות האופטיקה ברחבי העולם, קרצו גם ללקוחות כמו ביונסה, ניקול קידמן, ג'וליאן מור וז'ולייט בינוש, שנלכדו בעדשת המצלמה איתם. גם כששאלנו כמה יעלו לנו העולים החדשים, יצאו לנו העיניים מהחורים: המחירים נעים מ-1,800 ועד 3,500 שקלים, שזה ממש, אבל ממש, לא נעים.
שירה יקרה! באמת חבל שלא הזכרת את תצוגת המעצבים הצעירים שחלקם זכו בפרסים אצלכם באתר, הם דור העתיד של האופנה בארץ והגיע להם טיפת התיחסות!!!
מאת: עדי | 16 בנובמבר 2012 | 11:22ובתוכם המעצבת שבחרתם למקום ראשון בדירוג המעצבים השנתי שלכם….
מאת: zoe | 14 בנובמבר 2012 | 19:58אין ספק שאניה פליט הפתיעה,פשוט מדהים וכמובן אין כמו קרן מור היפיפיה!
מאת: the 5th apparrel | 14 בנובמבר 2012 | 16:32בואו לראות מה אני חושבת ב http://5th-apparel.blogspot.co.il/
שאר הבגדים נראים מבד יפה,אבל הבגד עצמו על הפנים.
מאת: שחר | 14 בנובמבר 2012 | 16:14אבל מה לביש אצל ליאורה טרגן? גם האיפור המוגזם מכוער.