מתנה בשישי: 500 שקלים לקנייה ב-Intimissimi
ספרו לנו איזה ספר הכי אהבתן בילדות ואולי תזכו בגיפט קארד על סך 500 שקלים לקנייה באחת מחנויות רשת Intimissimi
בכל יום שישי נחלק מתנה שווה לגולשות מלאות הסטייל של FF, והשבוע:
גיפט קארד על סך 500 שקלים לקנייה באחת מחנויות רשת Intimissimi
כל שעליכן לעשות כדי להשתתף בתחרות הוא לספר לנו בתגובות מטה:
איזה ספר הכי אהבתן בילדות?
*בכתיבת התגובה, נא להוסיף כתובת מייל
שווי המתנה: 500 שקלים
להשיג בסניפי הרשת
**הזוכה תיבחר מבין המגיבות לפוסט עד יום א', 18/8/24 בשעה 12:00
***בכתיבת תגובה הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
הזוכה משבוע שעבר ב-500 שקלים לקנייה ב-Calzedonia היא לרה, שסיפרה לנו איזה הרגל היא נטשה: "כחלק מהתהליך להשקיע בעצמי אני מסתובבת עם בקבוק מים וממש מקפידה לשתות 2 ליטר ביום. אחד השינויים הכי גדולים שהייתי צריכה לעשות זה להפסיק עם המים בטעמים, הבנתי שזה סתם מלא סוכר וכימיקלים ואין כמו מים רגילים. הכי טוב לגוף והיום כבר יכולה להגיד שגם הכי טעים".
התגובות פה לא נשלחות טוב. עכשיו שמתי לב שהתגובה שלי קוצרה למשפט אחד. ממש מבאס.
מאת: מאיה | 18 באוגוסט 2024 | 15:46הספר האהוב עליי בילדות הוא שרה גיבורת ניל"י. אהבתי את ספרי ההיסטוריה של דבורה עומר ובמיוחד את הספר הזה על הגיבורה שרה אהרונסון שהצילה את הקהילה היהודית הציונית בארץ ישראל
מאת: מאיה | 18 באוגוסט 2024 | 12:07הספר שהכי אהבתי בילדות היה "שרה גיבורת ניל"י " של דבורה עומר. קראתי אותו 4 פעמים וחיפשתי חומר נוסף בנושא באנציקלופדיות של סבא שלי ובספריה. פשוט הערצתי את שרה אהרונסון שהייתה אישה אמיצה וחזקה והשראה לילדה צעירה כמוני. גם לאמי ז"ל ( נפטרה צעירה בגיל 40 ) קראו שרה וגם היא הייתה אישה גיבורה, חזקה ואמיצה. רק שבתור ילדה לא הבנתי עד כמה. התמודדה עם לא מעט אתגרים בחיים.
מאת: תמי | 18 באוגוסט 2024 | 11:55הנסיך הקטן״.
מאת: מורן | 18 באוגוסט 2024 | 11:54ספר מרתק שאני קוראת שוב ושוב מכיוון שאני מעריצה את האופן שבו הוא מעביר את הלקחים וההבנות על החיים דרך סיפורו של הנסיך הקטן דרך מסע ההרפתקאות שלו .
אלו הבנות ומסקנות עתירי חוכמה שלא מלמדים עליה באמת ולעומקה בשום מקום ואני נהנית כל פעם מחדש להפליג לי בדמיון ולשמוע את חוויותיו המיוחדות של הנסיך הקטן ודרכי התמודדתו המיוחדת איתם.
אני חושבת שזהו ספר מתנה לליווי לחיים לכל אדם. כל אחד,קשיש עד ילד,צריך לקרוא וללמוד איך פתרונות ספונטנים ולא קונבציונלים יכולים לחלץ אותך גם הם מבעיות שנקראות בדרכך!
זהו ספר שהוא על-זמני.
הספר הכי אהוב עליי בילדות זו אליס בארץ הפלאות בגלל שזה די משקף ילדים כמוני עם הפרעות קשב וריכוז, אתה לא מתחבר לילדים אחרים כלכך הרבה והדמיון של ילדים עם הפרעות קשב וריכוז הוא ענק וכשאליס נכנסת לארץ הפלאות זה עולם חדש ומיוחד ומשוגע כמו שאני אוהבת ה"מיוחד" זה מה שהכי מרגש ויפה עבורי כי זה לא כמו כל אחד אחר זה דבר שאני מיוחדת, שונה מכולם, וגם אוהבת הרפתקאות, לטייל ולחוות חוויות ענקיות שישארו איתי לכל החיים כמו שאליס בהרפתקה בפני עצמה בתוך עולם אחר ומיוחד והחוויה שלה נשארת איתה.
מאת: הדר | 18 באוגוסט 2024 | 11:50גם היא אמיצה בכל הדרך בעולם הפלאות נגד מלכת הלבבות וכל מה שהיא שמה בדרכה שגם זה סוג של מודל לילד להיות אמיץ בכל מקרה בחיים ושגם אם מנסים לכשל אותך תעבור את זה.
ספר הילדים האהוב שגם הכי השפיע עליי הוא "העץ הנדיב". ההורים שלי קנו לנו אותו מחנות הספרים ובזמנים של שנות ה-90 כילדים, אני ואחי קראנו אותו ביחד ולמרות שהוא מאוייר בשחור ולבן ואולי יכול שלא למשוך את העין, התוכן שלו מרגש אותי עד היום. הספר הזה לימד אותי על גבולות הנתינה שהם אין סופיים וכמה הנתינה היא טובה קודם כל לנו ואז לאדם שאנחנו נותנים לו. האושר הוא מנתינה לאחר ולנו. ללא ספק ספר שאני מקווה שגם ילדיי שהם היום ממש פיצפונים יתחברו אליו ולפני הכול אני מקווה שבין הטלויזיה לסמארטפון עוד יהיה להם חשק לקרוא ספרים!!!
מאת: לימור | 18 באוגוסט 2024 | 11:49אין ספק שהספר האהוב עלי ביותר הוא "פינוקי". אני לא יודעת להצביע על מה כ"כ שבה אותי בו, אבל לפני כמה שנים, כשחזרתי במקרה לבקר בספריה הציבורית שהייתי מגיעה אליה פעם בשבוע באופן קבוע בילדות שלי, קלטתי פתאום את קופסת העץ הנמוכה שהייתי יושבת עליה ובוררת מתוכה את הספרים השונים מהסדרה של פינוקי, ובוחרת איזה ספר אקח השבוע. אני לא אשכח עד היום איזה התרגשות בלתי צפויה הציפה אותי לפתע, זה היה שילוב של נוסטלגיה שמהולה במשהו שאעז לקרוא לו אושר…
מאת: שוש | 18 באוגוסט 2024 | 11:37חוויות ילדות הן יקרות מפז.
הספר שהכי אהבתי בילדות הוא ׳מכתבים מפליקס׳ זה היה פשוט ספר מושלם!! איזה התרגשות הייתה לפתוח את המכתבים שהארנב פליקס שלח מרחבי העולם, עם ההפתעות החמודות בכל מעטפה.. עדיין זוכרת את התחושה!
מאת: אורית | 18 באוגוסט 2024 | 11:31״נוצה סגולה״ של חנוך פיבן. ספר מהמם עם צילומים מיוחדים ביותר. אני עדיין זוכרת אותו בעל פה.
מאת: אלה | 18 באוגוסט 2024 | 11:22הספר שהכי אהבתי בילדות, הוא נשים קטנות, קראתי אותו מלא פעמים ואהבתי במיוחד את הדמות של ג'ו שמחליטה למכור את השיער שלה, כדי לעזור בפרנסת המשפחה, בזמן מלחמת האזרחים, וגם את הדמות של בת' טובת הלב שתמיד דואגת לכולם. אני גם רוצצה לקרוא אותו שוב , בתרגום החדש.
מאת: נטע לי הרשגל | 18 באוגוסט 2024 | 09:43הספר שהכי אהבתי בילדות הוא האריה שאהב תות בגלל שהוא מדגיש ערכים של התעקשות על הרצון האישי, קבלת השונה, ואומץ לעמוד על שלך. הוא מלמד גם על חברות, איך לעזור לאחרים ולהיות גמישה ופתוחה לשינויים. כל אלו דברים חשובים שלדעתי כל הילדים צריכים להכיר, ואני אישית למדתי מכך הרבה.
מאת: שני | 18 באוגוסט 2024 | 09:42הספר שאהבתי בנעוריי הוא שלוש נשים
מאת: עליז. מזרחי | 18 באוגוסט 2024 | 09:34את "הקוסם מערת עוץ", אממה-אותו הכרתי בגרסה הגנובה בשם "הקוסם מעיר האיזמרגד"- ממש גניבה ספרותית משובחת. קראתי גם את כל ההמשכים, אולי 6 כאלה, אני זוכרת רק את הקטע שבמשחק הכדורגל הג'יני גרם ל- 22 כדורים להופיע על המגרש (למה שכולם ירדפו אחרי כדור אחד… )
מאת: אסתר | 18 באוגוסט 2024 | 09:10אז אני הייתי חלק "חבורת סוד מוחלט בהחלט " – חסמבה
מאת: מעין | 18 באוגוסט 2024 | 09:09הייתי קוראת כל ספר בשקיקה ביחד עם אחותי על המיטה והיינו מדמיינות כאילו אנחנו חלק מהחבורה הזו שבאה להילחם באוייבים של מדינת ישראל .. סדרת הספרים הזו נתנה לדמיונות שלי לנדוד ולהיות הרפתקנית
הספר שהכי אהבתי בילדות הוא סדרת האסופית הסוחפת והמרגשת כמובן
מאת: טליה | 18 באוגוסט 2024 | 02:36הספר שהכי אהבתי ועדיין אוהבת זה הסידור שלי שקיבלתי לבת מצווה מסבתא שלי שעד היום נשאר לי כמו חדש ועושה לי חשק לפתוח אותו ולהתפלל.
מאת: אורית | 18 באוגוסט 2024 | 01:33ספר אהוב
מאת: רוז | 18 באוגוסט 2024 | 01:03סדרת הספרים ״גלי״… כמו לקרוא יומן חיים של מישהי אחרת, והיו גם כמה ספרים.. זה היה תמים ופשוט
מאת: עדי | 17 באוגוסט 2024 | 22:58הספר שהכי אהבתי הוא שרה גיבורת ניל״י. הדמות שלה עוררה בי השתאות והשראה. המסירות שלה למשימה וזה שבזכותה אנשים עלו לארץ וחיי אנשים ניצלו.
מאת: סימה מוסן | 17 באוגוסט 2024 | 22:41הספר שהכי אהבתי בילדות הוא "הנסיך הקטן".
מאת: מיטל | 17 באוגוסט 2024 | 20:44ספר שהוא הרבה מעבר לספר ילדים.המסר שלו עמוק,נוגע ורלוונטי גם היום וגם למבוגרים.ספר שמדבר על תמימות,חברות ופילוסופיה של החיים.נכתב במלחמת העולם השנייה ומאוד מזכיר גם את תקופתנו עכשיו.אין ספק שכשיהיו לי ילדים בין כל שאר הספרים אדאג להקריא להם את הספר הזה שהמסר שלו תמיד חשוב
הספר האהוב עליי בילדות היה הספר שקנה לי אבי: חכמי חלם מאת שלמה אבס. מלא בסיפורים שנונים שמתאימים לילדים ולמבוגרים, לא לוקחים את החיים ברצינות מדי. עד היום אני נזכרת באלו ומגחכת לעצמי!
מאת: מיכל ניצן | 17 באוגוסט 2024 | 17:53הספר האהוב עליי בילדות היה ארץ היהלום הירוק שרק אחרי שנים כשגדלתי הבנתי שמדובר בגרסה הרוסית לקוסם מארץ עוץ, כל פעם שפתחתי אותו נדהמתי כמו בפעם הראשונה מהציורים ומהעלילה ואף פעם לא היה נמאס כשסבתא הייתה מקריאה אותו לכל הנכדות.
מאת: ולריה | 17 באוגוסט 2024 | 17:01בבית הספר היסודי היתה לנו ספריה ואני מידיי פעם הייתי לוקחת ספר קוראת ובורחת מהמציאות לזמן מה,ספר אחד בשם: לאהוב עד מוות של דבורה עומר השאיר בי חותם ולא הפסקתי לקרוא אותו עד שסיימתי.,למרות שהסוף היה טראגי.עד היום חוטאת בקריאת ספרים אין על ספר טוב,בשורות טובות לכולם
מאת: שרה כהן | 17 באוגוסט 2024 | 16:49הספר שאהבתי בילדות הוא נשים קטנות הסיפור על האחיות והתבגרותן ריתק אותי ברגישות ובתמימות שסופר קראתי אותו אין ספור פעמים וכל פעם ריגש מחדש
מאת: טל סיגל | 17 באוגוסט 2024 | 15:24הנסיך הקטן, מדהים איך כשאת ילדה הספר פשוט מגולל הרפתקה מעניינת וכשאת גדלה הוא מספר אמיתות על המין האנושי ואיך אפשר להתפעל מהדברים הקטנים בחיים שאנחנו שוכחים בתור מבוגרים
מאת: לי שי | 17 באוגוסט 2024 | 14:25הספר שהכי אהבתי היה איתמר מטפס על הקירות
מאת: מאי מזרחי | 17 באוגוסט 2024 | 14:16הכי אהבתי בילדותי את הספר "אורי"
מאת: נטלי | 17 באוגוסט 2024 | 14:02הספר שהכי אהבתי בילדות הוא אטלס לילדים. מאז שהייתי קטנה אבא שלי הקריא לי אותו וסיפר לי על כל מיני ארצות ותרבויות בעולם ואני זוכרת שזה ממש ריתק אותי. עד היום כל הנושא של טיולים בעולם, הכרת מדינות וגילוי תרבויות חדשות מאוד מרתק אותי.
מאת: גלי ליברמן | 17 באוגוסט 2024 | 13:29בילדותי למדתי בבית ספר חרדי לבנות בלבד והייתה לי גישה רק לסיפורים על השואה וקראתי דברים מאוד חשובים אבל גם קשים לקריאה לילדה.
מאת: חדוה | 17 באוגוסט 2024 | 11:29.עד שדודה שלי הביאה לי מהדורה צהובה וישנה של "חלף עם הרוח" בשני כרכים שעומדים להתפורר. קראתי בהם פעם אחת ברצף, בלי להניח אותם מהיד. פחות התייחסתי לזה כאל רומן רומנטי ויותר הערצתי את סקארלט על האישה החזקה שהיא.
מאז אני חוששת לדפדף בהם שוב שהדפים לא יתפוררו לי ביד.
ציפור הנפש
מאת: רוני טנדלר | 17 באוגוסט 2024 | 11:10"דירה להשכיר"
מאת: אורלי כרמון | 17 באוגוסט 2024 | 10:59העץ הנדיב! מקריאה אותו היום לילדים שלי, יש לו מוסר השכל ממש טוב- לעזור למי שעוזר לך ולא להיות כפוי טובה.
מאת: זיו | 17 באוגוסט 2024 | 10:36הספר שהכי אהבתי כילדה היה הבית של יעל, משהו בעלילה וגם באיורים משך אותי. על יעל הילדה הנחושה שחיפשה מקום מגורים , היתה יצירתית והכינה בתים, זוכרת שבעקבות הסיפור הזה היינו לוקחים 2 כסאות פורסים עליהם סדין וקוראים לזה בית
מאת: מיכל | 17 באוגוסט 2024 | 09:15הספר האהוב עלי בילדות היה אות קין של רם אורן. משלב סיפור של טרגדיה מן השואה, עם סיפור הצלחה של בן לניצול שואה, והחיבור של אותו בן לעסקי ריגול אחר ניאו נאצים בדרום אמריקה. יש עומק רב בדמויות שיצר רם אורן בספר "אות קין".
מאת: רוי | 17 באוגוסט 2024 | 09:04אפילו דמויות שהוצבו בסיפור רק כדי לתת רקע לגיבורים האמיתיים (כמו ניצול השואה שהציל תינוק שאינו שלו והביא אותו לארץ ישראל) קיבלו עומק פסיכולוגי מרשים. אפילו ביצעתי בגרות באנגלית בע"פ.
ספר מומלץ בחום
הספר שהכי אהבתי בילדות היה "העץ הנדיב". כל פעם שקראתי אותו התגלה עוד מסר, כל תקופה שאני חוזרת אליו מתגלה משמעות נוספת על החיים בהתאם לתקופה בה אתה נמצא. היום אני אמא לשני ילדים מקסימים וזה אחד הספרים שהם עצמם הכי אוהבים… מה שנחמד שאחרי שקוראים אותו כמעט תמיד מתפתחת שיחה על המסרים שעולים בו. הם שואלים, מגיבים ..וזו דרך מצויינת לחינוך ערכי בו הילד שותף פעיל.
מאת: ירדן | 17 באוגוסט 2024 | 08:41הספר שהכי אהבתי בילדות הוא ״אורה הכפולה״ מאת אריך קסטנר. העלילה המסעירה של תאומות שהופרדו, נפגשו במקרה והתחלפו ביניהן ריתקה אותי וכמובן שהסוף הטוב והאיחוד בין ההורים ריגשו אותי. קראתי אותו עשרות פעמים ועד היום אני יודעת לצטט קטעים שלמים בעל פה. הספר ההוא מילדותי- מרופט ומצהיב, אצלי בבית וקראתי אותו עם הבת שלי.
מאת: איילת | 17 באוגוסט 2024 | 07:32הספר שמאוד אהבתי בילדותי היה "אורי" של הסופרת אסתר שטרייט וורצל.. גדלתי בבית עם 12 אחי . ואבי ז"ל העמיק בכל אחד מאיתנו מגיל צעיר את חדוות הקריאה.הסםר עצמו עב קרס . הספר מאוד מרתק ומעניין ומספר את סיפורו של אורי בימים לפני קום המדינה על כל מעלליו, , גבורותיו , משנות ילדותו .ועד בגרותו.. הספר מאוד מרתק ומעניין.ולא יכולתי להפסיק לקרוא ממנו ברצף ובהנאה. .
מאת: גאולה קןגוקרו | 17 באוגוסט 2024 | 03:29הספר שהכי אהבתי הוא הקיץ של אביה, 8 שנים עשו עלי חרם בבית הספר ומאוד הזדהתי עם הסיפור
מאת: שיר | 17 באוגוסט 2024 | 01:56הספר שהכי אהבתי בילדותי נקרא "הילדה והדב" , זה ספר שהיה של אבא שלי בילדותה ועבר אליי, זה בעצם אוסף של סיפורים קצרים עם איורים יפים,
מאת: איריס הרפז | 16 באוגוסט 2024 | 22:06הספר "שפת הסימנים של נעה"
מאת: קרן | 16 באוגוסט 2024 | 21:53בעזרת תסרוקות בשיער מלמדים את נעה את ימות השבוע.
סטיילינג מגיל קטן לא מזיק
הספר האהוב עליי היה הבית של יעל! תמיד ביקשתי מאחותי שתקריא לי אותו ואהבתי לדפדף בין הדפים ולהסתכל על האיורים. אני זוכרת שהייתי לוקחת ארגז בסלון ומדמיינת שזה הבית שלי
מאת: מי | 16 באוגוסט 2024 | 21:20העץ הנדיב
מאת: סלי | 16 באוגוסט 2024 | 20:04הספר שהכי אהבתי בילדותי הוא ללא ספק מיץ פטל מאת חיה שנהב, אמי הפכה אותו להצגה של ממש ותמיד הייתי צוחקת ומחכה לפעם הבאה שהיא תקריא לי אותו.
מאת: נורית | 16 באוגוסט 2024 | 17:33היום אני לגמרי מבינה את מיץ פטל שבסה"כ רוצה להינות בבית שלו ושיעזבו אותו בשקט :)
הספר שהכי אהבתי בילדות הוא "לבת (וגם לבן לא יזיק לדעת)" מאת אסתר קל. ספר מקסים עם סיפורים ועצות לילדות. שחור על גבי ורוד (כל הדפים בספר ורודים). קראתי אותו כל כך הרבה פעמים ועד היום שמור אצלי בבית עבור הבת שלי..
מאת: דליה אטין | 16 באוגוסט 2024 | 16:59הספר האהוב עליי בילדות וגם עד היום הוא בילבי. הוא בשמו המלא – בילבי ילדת גרב. אהבתי את התעוזה של בילבי, שהיא לא פחדה מכלום, שהיא מצחיקה וחברה טובה. כל מה שרציתי להיות.
מאת: קארין מלכה | 16 באוגוסט 2024 | 16:41כיום, אני מחנכת כיתה ביסודי, וכל מחזור כיתה שאני מלמדת אני מקריאה להם את הספר הזה בהמשכים. כל פעם חלק אחר. התלמידים שלי יושבים מהופנטים ומקשיבים לסיפור.
כאשר הם הולכים להשאיל את הספר הזה מהספרייה, אני יודעת שעשיתי את שלי.
האסופית!!! אן מאבונלי המושלמת.
מאת: לילוש | 16 באוגוסט 2024 | 16:20הספר שהכי אהבתי בילדות הוא "ציפור הנפש"
מאת: אוריין ארנון | 16 באוגוסט 2024 | 15:10זה ספר שניתן לי לקריאה ע"י אמא שלי.. ספר עם תוכן למבוגרים כתוב בשפה פשוטה לילדים
אני זוכרת את התחושה שנתנה לי הקריאה בספר כמו הצצה למסתורין של הקיום
של להיות אדם
ובאופן אינטואיטיבי ענה לי על כל מיני שאלות על החיים. לימים חזרתי לקרוא בו כל כמה שנים מחדש ומצאתי בו את אותה ההתרגשות הראשונית ביחד עם תובנות חדשות …
הספר האהוב עליי בילדותי הוא האסופית. בתור ילדה אשר נוטה לגוון הג'ינג'י ומתולתלת וקצת אאוטסיידרית הזדהיתי עם הגיבורה אן שירלי. הספר הציג את המסע של אן אל גילוי העצמי האומץ להאמין בעצמה והיכולת למצוא אושר פנימי, גם כשסביבה לא תמיד מקבלת אותה. דרך המסע של אן, קיבלתי השראה בתור ילדה להאמין בעצמי.
מאת: רוי | 16 באוגוסט 2024 | 15:07הנסיכה והאפון
מאת: שירי סוקולובסקי | 16 באוגוסט 2024 | 14:42הספר שהכי אהבתי בילדות הוא ספר הנימוסים של דיסני, מלא באיורים. ופלאים ופפתכמרין ומשפטים שמלווים אותי לאורך כל החיים, שנון ומדויק ומצחיק ועליז בו זמנית עם רצינות ואחריות
מאת: לינוי | 16 באוגוסט 2024 | 12:43הספר הראשון שקראתי היה המקרה המוזר של הכלב בשעת לילה ועד היום זה הספר האהוב עליי, פשוט נהדר !!
וספר ילדים צמיד אהבתי את מרק דלעת כי גם היה בו מתכון ממש טוב למרק דלעת בסוף
מאת: גלי נגר | 16 באוגוסט 2024 | 12:35הספר שהכי אהבתי בילדותי הוא ג'ינג'י של גלילה רון פדר. קראתי את כל הסדרה ועוד ספרים שהיא כתבה. בעקבות הספרים שלה, אהבתי מאוד את הסרט אל עצמי שמבוסס על הספר שלה ובמיוחד כי גם בן דוד שלי שיחק שם באחד התפקידים הראשיים.
מאת: רעות | 16 באוגוסט 2024 | 12:03הספר ילדות האהוב עליי הוא מעשה בחמישה בלונים!
מאת: דניאל | 16 באוגוסט 2024 | 11:45כשהייתי ילדה קראתי את הספר אן האסופית
מאת: אבישג | 16 באוגוסט 2024 | 11:10עד היום יש לי חולשה לשם אן
תמיד אני מספרת לבנות שלי שזה הספר הכי מרתק שקראתי בתור ילדה , אן – ילדה מהממת יתומה שאיבדה את הוריה ונשלחת לבית יתומים
לאחר מכן עוברת לאימוץ ושובה את הקוראים בחוכמתה ובדמיונה הפורה
ילדה ג׳ינג׳ית שמתמודדת עם קשיים ואתגרים משמעותיים בחייה אשר מכשלים ומעצבים את אופייה .
ממליצה מאוד
ספר שחרוט בזכרוני מזה שנים רבות
הספר האהוב עליי היה "שתוק שמן" של אורן ציבלין. מדבר על התמודדות של ילד שמן בבי"ס ואני זוכרת כמה הופתעתי מהרגישות והעומק של החוויה שתוארה שם של ילד שמתמודד עם עודף משקל ועל התחושה ש"כולם רואים לך". קראתי אותו שוב ושוב ועד היום כמעט 30 שנה אחרי הוא נשאר איתי בלב
מאת: דנית רז | 16 באוגוסט 2024 | 10:57הספר המושלם ביותר עבורי ולנצח ישאר הוא : העץ הנדיב . וואוו.כמה מוסר השכל ,כמה עומק,כמה חמלה ונתינה שהנתינה בספר היא כל כך מרגשת .
מאת: איה כהן | 16 באוגוסט 2024 | 10:17אני אמא ל2 ילדים הבן שלי מאובחן על הספקטרום והחוויה בקריאה איתם ובמיוחד איתו כל כך עוצמתית.
תודה .
הארי פוטר, נראה לי שקראתי כל ספר בסדרה עשרות פעמים, לא פחות. הדבר המדהים בסדרה הזאת הוא שהיא לא איבדה רלוונטיות ככל שגדלתי אלא בכל קריאה מחודשת גיליתי רובד חדש ועמוק יותר. אני מצפה לרגע שבו הילדים שלי יזכרו לקרוא אותו ולהתאהב כמוני.
מאת: אמילי גוטל | 16 באוגוסט 2024 | 10:00כשהייתי ילדה מצאתי בספריית ביה"ס החרדי שבו למדתי את הספר 'ילדי תרשיש באי בודד'. קראתי אותו ברצף במשך כמה ימים, ונשארתי אחרי ההפסקות מתחבאת מתחת לשולחן הכתיבה בספרייה כדי לקרוא בו (ההברזה הראשונה בחיי היתה לספרייה, עד כדי כך הייתי חנונית).
מאת: יוכי | 16 באוגוסט 2024 | 10:00היום כשאני אמא לילדים, והילדים שלי מצאו את הספר הזה בספרייה העירונית, התענגתי על ההנאה שלהם מאותו ספר בדיוק. כשהבנו שלי השאיל אותו בפעם השמינית שוב מהספרייה, הספרנית אמרה לו "חמוד, מופיע לי שכבר קראת את הספר הזה", אז הוא ענה "ברור, כבר 200 פעם, ועדיין משאיל אותו שוב".
אחרי מאמצים מרובים מצאתי מקום שבו עדין אפשר היה לקנות את הספר, ומאז יש לנו אותו בבית. אני בשנות ה30 המאוחרות לחיי ומתענגת על הספר הזה, כאילו הייתי בת 8 שוב.
הספר האהוב עלי בשנות ילדותי היה "דירה להשכיר", סיפור קסום שהכניס אותי לעולם של דמיונות והייתי קוראת אותו כל יום במשך המון זמן
מאת: הגר ברנס | 16 באוגוסט 2024 | 09:57דנידין הרואה והבלתי נראה! שנים חלמתי למצוא נוזל סגול בחלון
מאת: מאיה | 16 באוגוסט 2024 | 09:50״נשים קטנות״, כי אין על נשים
מאת: טל | 16 באוגוסט 2024 | 09:41הספר ,או יותר נכון הסידרה של הספר ,דנידין הרואה ואינו נראה
מאת: מירה | 16 באוגוסט 2024 | 09:40כל הזמן דמיינתי מה היה אילו הייתי כמוהו,אני חושבת שזה זיכרון מבין היחידים שאני עדיין זוכרת
אהבתי אז וגם היום את תירס חם בים בם בם
מאת: לאה | 16 באוגוסט 2024 | 09:38כשהייתי ילדה, היה לי את הספר של בת הים הקטנה, אבל לא הספרים הצבעוניים והמתוקים של דיסני. ספר עב כרס של הנס כריסטיאן אנדרסן ללא תמונות כמעט, רק קצת ציורים בשחור לבן. ואני לא שוכחת כל השנים את התיאור בסוף של העצב של בת הים שראתה את הנסיך מתחתן עם אישה על האונייה, והעדיפה למות ולהפוך לקצף על פני המים מאשר לחזור לחיים בים. לא יודעת למה, מאד תפס אותי התיאור העצוב הזה.
מאת: אביטל | 16 באוגוסט 2024 | 09:36ספר הילדים שהכי אהבתי היה הספר "גורילה" מאת אנתוני בראון. זה היה סיפור על ילדה שלאביה לא היה זמן בשבילה, והוא תמיד עבד. לילה אחד, היא הלכה לישון עם בובת הגורילה שלה, ובאמצע הלילה הגורילה הפכה להיות אמיתית, אמרה לילדה שהיא לא תפגע בה, ואז לבשה את מעילה של אביה של הילדה, ושניהם הלכו לטיול בגן החיות – שם ראו גורילות נוספות. לאחר מכן הם הלכו לסרט ולאכול. בסוף הבילוי, שניהם חזרו הביתה, והגורילה שוב חזרה להיות בובה קטנה. בבוקר, אביה של הילדה הפתיע אותה עם עוגת יום הולדת ומתנות, והספר נגמר כשהם הולכים יחד לגן החיות. האיורים של הסיפור מדהימים ביופיים, הם ריאליסטיים ויוצאי דופן, והסיפור הזה נשאר איתי עד היום, ונתן לי השראה לכתוב סיפורי ילדים ולאייר אותם בעצמי.
מאת: דניאל | 16 באוגוסט 2024 | 09:35בתור ילדה עם הפרעות קשר וריכוז הייתי מכורה ממש לקומיקס בעיקר ״זבנג״ משהו במשפטים הקצרים ובציורים לגמרי משך אותי והחזיק לי את הריכוז לשעות.
מאת: טלי | 16 באוגוסט 2024 | 09:29ככ אהבתי את זה הייתי כותבת ומציירת לעצמי סיפורי קומיקס (אגב עד היום
אהבתי את דירה להשכיר,אשמח לזכות
מאת: הדס דביר | 16 באוגוסט 2024 | 09:22הספר שהכי אהבתי בילדותי הוא חנן הגנן .
מאת: מזל | 16 באוגוסט 2024 | 09:22בתור ילדה שאהבה לאכול מתוקים בלי סוף
ובילתה כל חצי שנה אצל רופא שיניים …
החלטתי להתחיל לנסות לאכול יותר פירות..
כמו בספר. הכל היה נראה שובה את העין והפירות היו נראים מתוקים וטעימים ..
בזכות הספר התחלתי לאכול פירות ..
.
הייתי בת 13,אולי 14.
מאת: עידית עמרם | 16 באוגוסט 2024 | 09:12הראש היה עסוק בבנים בשכונה כשיום אחד הרגשתי מאוהבת בזה וביום השני,בהוא וכך עברו להם ימים של התאהבויות מטופשות ומשחקי מחבואים כשהנועזים בינינו נכנסו לתוך השיחים בגינה הציבורית למשחקי מבוגרים :)
אותם ימים הגיע לידי הספר "זרים ואוהבים" של אורי אורן המספר את סיפור האהבה של חייל ישראלי ונערה ערביה והאהבה הגדולה שקראתי עליה בספר הזה (שעד היום שמור עמי למרות שעברו כמה עשורים) גרם לי לחשוב שכל ההתאהבויות הקטנות הללו באמת מטופשות וחסרות עומק והכי שווה לחכות לאהבה האמיתית הגדולה והרצינית שאצלי הגיע בגיל 16 ונמשכה יותר משלושים שנה עד שהתגרשנו אבל כחברים,לפני עשור :)
עד יום אני תולעת ספרים מושבעת שאוהבת לשקוע בעולמות רחוקים,מצד שני אני פאשניסטה מוצהרת שאוהבת לקנות לא את הטרנדים אלא רק את מה שמתאים לי וישאר קלאסי לתמיד.
בילדות הייתי תולעת ספרים רצינית, מגיעה כל שבועיים לספריה וחוזרת עם 10 ספרים הביתה. קראתי את כל סדרת ג'ינג'י
מאת: ניצן | 16 באוגוסט 2024 | 09:00והייתי מחכה לספרים חדשים שייצאו בסדרה. בכל פעם שהיה מתמזל מזלי למצוא אחד חדש, זו הייתה שמחה אדירה!
את "אורה הכפולה" של אריך קסטנר אהבתי במיוחד. ספר סוחף לתוך עולמן של שתי ילדות בנות 9 שמגלות בזמן מחנה קיץ שהן תאומות שהופרדו, לאחר שההורים שלהן התגרשו.
מאת: דנה | 16 באוגוסט 2024 | 08:57הספר שאני אף פעם לא אשכח כשהייתי ילדה בסביבות גיל 12 התמודדתי עם בעיות באכילה ואחותי הגדולה שתמיד אבל תמיד דאגה וחשבה עלי קנתה לי ספר שקראו לו תזונה בריאה לנערות שמתדמודדות עם בעיות בתת משקל עם תמונות ועם מתכונים והסבר על כל מאכל עד ערכיים תזונתיים..
מאת: רבקה בן הרוש | 16 באוגוסט 2024 | 08:52אני זוכרת שלא הפסקתי לקרוא ולהסתכל על התמונות של האוכל. השינוי כמובן לגבי אוכל לא הגיע נטו בגלל הספר. אבל חד משמעית שהספר עזר לי ושמרתי אותו שנים.
rivkabhj369@gmail.com
כשהייתי קטנה קראתי שוב ושוב את נשים קטנות, והתחברתי מאוד להרגשה שלכל אחת יש את הכשרונות והאופי שלה, ואין דרך אחת לבוא לידי ביטוי. כמובן שג'ו הייתה הדמות האהובה עלי עם העקשנות והעצמאות שלה, והרצון לצאת לעולם הגדול ולהתנסות בדברים.
מאת: עינבל ששון | 16 באוגוסט 2024 | 08:48הספר שהכי אהבתי בילדות הוא ג'ינג'י של גלילה רון פדר. זה התחיל כי היה לי חלום להיות ג'ינג'ית והמשיך לכל הסדרה בגלל התעלומות. את רוב הספרים קראתי אפילו פעמיים!
מאת: נוגה נודלר | 16 באוגוסט 2024 | 08:45הכי אהבתי את הספר "דנידין הרואה ואינו נראה"
מאת: דנה פיקר | 16 באוגוסט 2024 | 08:36הספר שהכי אהבתי לקרוא כילדה היה ה"אסופית". אן שירלי היתומה והעולם הדמיוני שלה היו קסומים בעיני. התרגשתי והערצתי את האומץ והתמימות שלה. שמחתי והתעצבתי בכל פרק שקראתי ועד היום יש לה פינה חמה בלב שלי.
מאת: אור לוי | 16 באוגוסט 2024 | 07:54ספר הילדות האהוב שלי הוא אן שירלי. סיפור מרגש על ילדה שמגיעה לביתם של אח ואחות מבוגרים. האח והאחות ציפו להגעתו של בן שיעזור במטלות המשק והבית….. ההתחלה לא קלה…. אין חיבור בין אן לאחות… בסוף הכל מסתדר.
מאת: אורית כהן | 16 באוגוסט 2024 | 07:45הספר גם קיבל גרסאות מצולמות. מומלץ!
הספר שהכי אהבתי היה "אנריקו סאן הילדה מלפלנד" היינו עולים חדשים הורים ו 4 ילדים , , אני הקטנה והיה הכי פחות זמן להקדיש לי ופשוט התאהבתי בקריאת ספרים , הספר נתן לי אפשרות לשקוע בחלומות ולהפליג אל עולם אחר, תרבות אחרת שאני לא מכירה , גרנו במושב ותפקידי היה למלא מים בחביות של הפרות, מהשיעמום לקחתי ספר וכמובן שהייתי שוקעת בקריאה והמים היו מציפים ונשפכים לחצרות ….כמובן שאבי ז"ל היה כועס עלי
מאת: מירי קרמין | 16 באוגוסט 2024 | 07:41ספרים התחלתי לקרוא בגיל 18 והספר היה על נהר הפיאדרה שם ישבתי גם בכיתי של פאולו קואלו. מאז ועד היום אני תולעת ספרים.
מאת: סימה גורג | 16 באוגוסט 2024 | 07:14כשהייתי בת 12 קיבלתי ליום ההולדת את הספר "איילת מקבלת". הספר עסק בכל הנוגע להתבגרות, החל בקבלת מחזור ושינויים בגוף ועד איך לעצב את החדר. אבל החלק שהכי עניין אותי הוא הפרק על אופנה. היו שם משפטים מעצימים על איך להסתכל במראה ולאהוב את מה שרואים, ועד איך להרכיב מלתחת קפסולה, עוד לפני שקראו לה ככה. חזרתי לפרק הזה שוב ושוב ושוב במשך שנות ההתבגרות הראשונות שלי, כאילו זה התנ"ך שלי.
מאת: דנה | 16 באוגוסט 2024 | 06:37אל עצמי של הסופרת הכי נערצת גלילה רון פדר
מאת: נאמן יהל רויטל | 16 באוגוסט 2024 | 06:34הערצתי את האישה ואת סיפור חייה המטורף
אישה צעירה שהכניסה לביתה ילדי אומנה גידלה אותם וסיפקה להם חום ואהבה. הסיפור על ציון גיבור הספרים של גלילה הוא למעשה אותו הילד שהיא אימצה לחיקה.
אני עד היום זוכרת את כל סדרת הספרים אין דברים כאלה
הספר שהכי אהבתי בילדות זה העץ הנדיב.
מאת: הדס צדוק | 16 באוגוסט 2024 | 06:28ספר מלא רגש, חמלה, אהבה ללא תנאי, אבל גם עצוב בחלקו, כי כמה מיוחד זה לפתח רגש כלפי עץ שנותר בודד מדיי פעם ומחכה לאדם שיבוא לבקר אותו… גם היום כשאני מקריאה אותו לבת שלי הוא מצליח לרגש אותי ולעורר בי הרבה מחשבות על החיים
הכי אהבתי את הספר "כספיון"/פאול קור.
מאת: ריעות לוי | 16 באוגוסט 2024 | 03:14כריש ענק וגם רגשן.
ממחיש את אורכו בדפים מיוחדים ובהמון דגיגונים כסופים.
יופי שלמילים, יופי של איור ועיצוב.
ולא נס,ליחו.
מאשרת תקנון
הספר שהכי אהבתי בילדות, ויש לו פינה חמה בליבי,"יהושע הפרוע"/הנריך הופמן
מאת: לבנת לוי | 16 באוגוסט 2024 | 03:11מצחיק,מפחיד,מותח,מיוחד.
אהבתי ואוהבת .מאשרת
קוראים לי אלונה והיה ספר שקראו לו ״ אלונה לא ״
מאת: אלונה | 16 באוגוסט 2024 | 00:18ספר גאוני על ילדה חמודה אך מרדנית שלא רוצה לעשות כלום לקראת סוף הספר היא טיפה מנסה , נפתח לה עולם והיא רוצה הכל.
כמוני 3>
״אורי״ של אסתר שטרייט וורצל – הספר הכי יפה ומרגש וכל כך ישראלי.. מחכה לרגע שהילדים שלי יקראו אותו גם (:
מאת: שרון | 15 באוגוסט 2024 | 23:22עד היום מאוהבת וזוכרת בעל פה מילה במילה את הספר 'ויהי ערב'. אחד הספרים המוקדמים שהיו לי, ספר פשוט ומתוק עם איורים מקסימים שבוודאי הילדים שלי יכירו
מאת: שירה | 15 באוגוסט 2024 | 23:18הספר שהכי אהבתי בילדות היה "שרה גיבורת ניל"י " של דבורה עומר. קראתי אותו 4 פעמים וחיפשתי חומר נוסף בנושא באנציקלופדיות של סבא שלי ובספריה. פשוט הערצתי את שרה אהרונסון שהייתה אישה אמיצה וחזקה והשראה לילדה צעירה כמוני.
מאת: תמי | 15 באוגוסט 2024 | 23:18