מתנה בשישי: קרם פנים של אגוסטינוס באדר בשווי 785 שקלים

כשהייתי בכיתה ביסודי הייתה תחרות "מנהרת הזמן"
על הספר היה שלב בית ספרי, שלב עירוני ולאחר מכן שלב ארצי.
השתתפתי בשלב הבית ספרי וניצחתי למדתי ולמדתי שבועיים רצוף קראתי בלופים את השאלות ויום לפני השךב העירוני הוידעו שהתחרות מתבטלת בעקבות הקורונה.
אבל אני את שלי עשיתי (למרות שאת רוב הידע כבר שחכתי)

הייתה תחרות בפייסבוק בעמוד של גולף&קו לכתוב על ארוחת ערב שהכנתם למישהו אחר.
אני הכנתי להורים שלי ארוחת ערב ליום נישואיהם כשהייתי ילד. השקעתי במטבח והכנתי מה שידעתי אז (מעט מאוד) וגם אני לא בטוח שיצא כל כך טעים. בסוף אמא שלי חזרה הביתה עם חברה,
ואבא שלי נשאר בעבודה עד מאוחר
אמא שלי אכלה את הארוחה עם החברה שלה וניסתה לעודד אותי למרות שזה לא יצא מה שציפיתי.
זכיתי בתחרות על הסיפור המקורי והמיוחד ביותר בארוחת שבת אצל המשפיענית חן קורן וכמובן שלקחתי את כל המשפחה איתי

ניצחתי בתחרות מול עצמי בסטטיסטיקה רפואית. חשוב לזכור, למרות היאוש להיות אופטימיים ושגם אם הסיכויים נגדנו, יש יוצאים מן הכלל.

שלום אני זכיתי בתחרות להישאר רגועה ושלילדים יהיה כיף בחופש הגדול

כשהייתי בת 5 אני ואחי הקטן זכינו בתחרות של ביצת קינדר (של פעם!) כל יום היינו מתקשרים להכניס קוד ולבסוף לאחר אין ספור ביצים וימים זכינו בתיק של ביצת קינדר מלא באספקה של ביצים

כשהייתי קטנה ניצחתי בתחרות חידות בביה"ס. בגמר, הצלחתי לענות על חידה שאף אחד לא הצליח (אחרי אפשר לרצות את כל העולם כל הזמן, כתבו זאת ב-3 אותיות. התשובה: זאת). אני זוכרת את ההתרגשות שלי כשזכיתי ואת השוק שהצלחתי לענות ושזה היה לי מאוד אינטואיטיבי. זכיתי בחבילת שוקולדים ובתור ילדה בכתה ו' זה היה ריגוש על.

היי אני אובססיבית לקניות ובזבזנית לאחרונה עשיתי תחרות שלי עם עצמי וחודש אני קניתי רק מה שהייתי צריכה ולא סתם בזבזתי ואני סופר גאה שניצחתי את היצר הרע ולא בזבזתי ובסוף החודש קניתי לעצמי מתנה שווה במיוחד

. זכיתי במקום ראשןן בתחרות אפיית עוגת גבינה לחג השבועות בחברה בה אני עובדת.. התחרות היתה לפני כ5 שנים ואפיתי עוגת גבינה עם קרם לוטוס . קיבלתי שובר מתנה על סך 250 שח .מאוד התרגשתי .נתתי כמובן את השובר מתנה לאחותי אם חד הורית

ביום גיבוש מהעבודה שנערך חודש אחרי שהגעתי שיחקנו משחק משימות של צחוקים וכייף כשהמטרה שעומדת מאחורי המשחק זה להיפתח ולהכיר את העמיתים לעבודה. אני כבנאדם מופנם וסגור בדרך כלל בטח ובטח במקומות חדשים ועם אנשים חדשים, הרגשתי בנוח לראשונה סיפרתי ודיברתי פתוח וגם ניצחתי במשחק הזה בסוף. בעקרון מרגיש לי שניצחתי פעמיים גם בתחרות וגם את עצמי! זו היתה הרגשה מעולה.

כשהייתי בתיכון למדתי, בין היתר, במגמת תקשורת. לבגרות היינו צריכים להתחלק לקבוצות של 2-3 אנשים, וליצור סרט דוקומנטרי. בת הזוג שלי לבגרות פרשה מהמגמה, וכיוון שאני נחשבתי לתלמידה מצטיינת במגמה, צירפו אלי זוג בנות שנחשבו לתלמידות חלשות.
עבדתי קשה מאוד על הסרט הזה, ולצערי יצא שעשיתי בו הכל – הצלמת בקבוצה לא ידעה להפעיל את המצלמה בכלל, ולא הקשיבה בכל פעם שהסברתי לה, אז יצא שאני צילמתי וביימתי כל סצינה בו זמנית. המפיקה דווקא באמת ניסתה לתאם הכל, פשוט לא הצליחה. את עבודת העריכה, למשל, כבר לקחתי מראש על עצמי בלבד.
הייתי מגיעה לחדר העריכה שעה לפני שהלימודים מתחילים, ונשארת בו שעות אחרי שהלימודים נגמרים. במקרה שלי, כיוון שלמדתי בעוד שתי מגמות שאחת מהן היא תיאטרון, המגמה הדורשנית ביותר, יצא שהייתי נכנסת לחדר העריכה בשמונה בערב, אחרי החזרות, ויוצאת ממנו רק בשעות מאוד מאוחרות בלילה. מזל שהמורים סמכו עלי כל כך, שנתנו לי את כל המפתחות שהייתי צריכה כדי להכנס ולצאת מתי שבא לי.
מזכירה שהייתי בערך בת 18!
בסוף הגשתי את הבגרות, כולנו קיבלנו עליה ציון גבוה מאוד, והמשכתי בחיי.
אחרי כמה חודשים, המורה שלי ממגמת תקשורת התקשר להזמין אותי לאיזה טקס. הוא אמר שחשוב לו מאוד שאבוא, ושאתלבש יפה.
בטקס גיליתי שהוא הגיש את הסרט שלי לתחרות סרטים דוקומנטריים ארצית, ופתאום נקראתי לקבל את פרס המקום הראשון!
זה היה מרגש מאוד. עד רגע לפני, בכלל לא ידעתי שאני מתחרה. היה גם כיף שאחד המורים שלי לתיאטרון, שלא כל כך אהב אותי, היה שם ונאלץ לבוא ולברך אותי בסוף. פתאום צלמים התחילו לצלם תמונות שלי עם הפרס, עם ראש העיר, לוחצת ידיים לחברי הוועדה שבחרו בי, וכ'ו.
עד היום יש לי את הפרס, את התעודה שבה כתוב שניצחתי, ואת התמונה עם ראש העיר.

שהילד שלי היה בגן ,החליטו לערוך תחרות בן המשפחות של איסוף בקבוקים למיחזור…אני כנראה לקחתי את התחרות צעד אחד יותר מידי והצלחתי לאסוף מספר רב של בקבוקים מכל המשפחה החברים והשכנים…רציתי להראות לבן שלי כמה חשובה המטרה למען הסביבה אבל יותר מזה רציתי פשוט לנצח…הפרס היה גביע מעוצב מבקבוק ממוחזר והוא אגב עדיין אצלנו:,)

ניצחתי בתחרות ידע כללי בערוץ 2

קודם כל אני אגיד שאין על הקרם של אגוסטינוס באדר , קניתי אותו בחו"ל ומשתמש בו כבר 4 חודשים. מקבלת אינספור מחמאות על העור פנים שלי !
אני זכיתי בתחרות בישול שעשו בעבודה שלי .

בתור נערה לא מצאתי את מקומי במסגרות, נשרתי כמעט מכל מקום שניסיתי, התחושה של כישלון הייתה כבדה עליי. הרגשתי שאולי הלימודים פשוט לא בשבילי. אחרי כמה שנים של ניסיונות והתמודדויות, החלטתי לתת לעצמי עוד הזדמנות – נרשמתי לתואר ראשון באוניברסיטה. בהתחלה חששתי, אבל הפעם משהו היה שונה. מצאתי נושא שלמדתי לאהוב, והתשוקה ללמידה התעוררה בי מחדש. גיליתי שאני יכולה להצליח, אם רק אאמין בעצמי ואעבוד קשה.
השנים עברו, וההשקעה שלי השתלמה. בכל סמסטר חזרתי שוב ושוב לנסות ולהצטיין. למדתי למבחנים, הכנתי עבודות, השתתפתי בשיעורים והתחברתי עם סטודנטים ומרצים. כל הישג קטן דחף אותי להמשיך ולהתמיד.
השנה, כשהגיע טקס הסיום, כנגד כל הסיכויים קיבלתי את פרס המצטיין השנתי. הרגשתי גאווה והתרגשות עצומה. כל הקשיים, הכישלונות והמאבקים של העבר נראו פתאום כשלבים חשובים במסע שלי.
הבנתי שההצלחה שלי היא תוצאה של אמונה עצמית, עבודה קשה והתמדה. המעמד הזה הוכיח לי שכל אחד יכול להצליח, גם אם הדרך מלאה במכשולים. היום, אני עומדת גאה ומלאת ביטחון עצמי, מוכנה לכבוש את הפסגות הבאות בחיי.

זכיתי בתחרות שירה בטלוויזיה מקום ראשון ששרון חזיז בחרה בי למנצחת (-:

התחרות שזכיתי בה היתה בגיל 12 , הלכתי לים עם אבי ואחותי, בדיוק התקיימה על החוף תחרות ארמונות בשיתוף עם עיריית חיפה, השופט היה ראש העיר גוראל.
בניתי ארמון בצורת טלפון חוגה, וזכיתי במקום הרביעי, קיבלתי פרס וצולמתי לעיתון המקומי.
העיתון נשמר אצלי בארון כמזכרת לימים שקטים ויפים יותר (שנות ה-80) בחיפה.

כמנהלת באחת מרשתות הבגדים, מתנהלת בינינו תחרות ממש על מספר מכירת חולצות בית ספר.
בשנה שחלפה,החנות תחת ניהולי מכרה ועברה יעד וטסתי לברצלונה מטעם החברה.
תחרות היא לפעמים דבר בריא המניב גם תגמול של סיפוק ולפעמים גם תגמול חומרי.
טסה ומאשרת תקנון