מתנה בשישי: 500 שקלים לרכישה אצל המעצבת ריעות אברהם

הווליום עולה … עולה עולה… ואני לא מעיזה להגיע לרחבת הריקודים… תמיד מוחאת כפיים מהשולחן.
חותמת ערבות בעצימת עיניים על שתי רגליים שמאליות.
עד לחוג ריקודי בטן שהגיע דווקא מהמקום הלא צפוי של החדר כושר… יחי המערכת החדשה שלהם שנתנה לי להעיז וכבר חצי שנה אני לראשונה מזה עשרים שנה רוקדת בכל הסגנונות ויש אומרות אפילו מענתזת…
הבטחון … חוש הקצב והריקוד חזרו אלי וכבשו את ליבי… ומי יצא ממני???? הבושה!!!!

אני בחורה ביישנית למדי ובשבוע שעבר עשיתי את הדבר הכי לא אופייני לי בעולם והתחלתי עם בחור שלומד איתי. לפני שהקורונה התחילה היינו נפגשים מדי פעם בספריה ומחליפים סיכומים (וחיוכים..) אבל אז בגלל הקורונה הלימודים נעשו מרחוק וכך במשך כל השנה האחרונה נכנסתי לכל שיעור בזום רק כדי לראות אותו ולהפיג את הגעגוע. בשבוע שעבר כשהותר ללכת בלי מסכות יזמו מפגש פרונטלי. הלכתי בהתרגשות, שמתי שמלה יפה, התאפרתי וחזרתי להיראות כמו בן אדם אחרי שנה בפיג'מה. ניגשתי אליו עם גרון יבש, הלב שלי דפק כמו עדר פילים. אמרתי היי יפה.. איך עברה הקורונה..?- הוא חייך.. אני חייכתי.. תגיד.. רוצה לצאת איתי לקפה איזה יום?- התגעגעתי.. פתאום הייתה שתיקה מביכה. הבחור התחיל לגמגם.. אההה.. אההה.. מצטער את לא הטעם שלי.. זה היה הרגע הראשון מאז שהקורונה התחילה שהצטערתי שכבר אין לי את המסיכה על הפנים. הכל בסדר, עניתי כאילו שלא אכפת לי, חייכתי והלכתי. איך שסובבתי לו את הגב דמעות התחילו לרדת וזה כאב מאוד בפנים. עד שסוף סוף עשיתי את הדבר מספר 1 שלא אופייני לי- זה לא הצליח במיוחד.. מקווה שלהבא בחור שימצא חן בעיניי יתחיל איתי בעצמו כי תכלס לא רואה את עצמי עוברת את זה שוב.

הדבר הכי לא אופייני שעשיתי לאחרונה היה.. לשחרר.
החברה הכי טובה שלי מזה שנים פגעה בי, כשהפסיקה לתקשר איתי בשנה האחרונה. נאחזתי בזה המון, זה הטריד אותי והכעיס אותי וגרם לי לחוות את כל קשת הרגשות. ולאחרונה.. החלטתי לשחרר. הבת שלי הזכירה לי שאני חברה נהדרת והיא מפסידה אותי, ואז נפל לי האסימון. מי שנכנס לחיי זוכה, ומי שלא- בעיה שלו. אז שחררתי. תחושה מופלאה שלא הכרתי כמותה.

Reutneo@gmail.com

ארבעה חודשים אחורה: לא טוב לי. אני זקוקה לשינוי בחיים. ומאחר ולהירשם ללימודים, להחליף עבודה או לעשות דיאטה זה מאוד מסובך, מי ששוב נבחר כקורבן הוא, כרגיל, השיער.
כבר ארבעה חודשים שאני מסתובבת עם קוקו. השיער שלי מחובר לקרקפת במיליון סיכות, עומד דום מתוח ולא מתנופף ברוח. אפילו אני לא מעיזה לראות את עצמי בתספורת הנוראית בשיער פזור בזמן הזה.
אני יוצאת מהמקלחת מברישה אותו והופ – אוספת לקוקו. לפני השינה אני שולפת את הגומייה בחושך, מניחה אותה בצד ובבוקר מגששת, מסדרת ורק אז קמה. לא שלבן הזוג שלי זה מפריע. להיפך, הלוואי והוא היה שם לב שעשיתי בכלל משהו בשיער. אני פשוט מעדיפה להדחיק ולא להתמודד עם הצעד הלא אופייני והמשוגע שעשיתי.
איתגרתי את הספר שלי ליום ההולדת : ״תפתיע אותי״ והוא החליט שלעור הלבנבן שלי יתאים שיער כחול עם פסים סגולים שבשמש אפילו הופכים לורוד. פוקסיה!!! הצילו !!!
אין סוף שטיפות והצבע הצועקק הזה עדיין שם.

הפעם האחרונה שעשיתי משהו לא אופייני זה בשבוע שעבר כשהבן הקטן שלי מצא גור חתולים ג׳ינג׳י קטן ומתוק והתחנן שנשמור ואני שתמיד נרתעת מבעלי חיים לבסוף הסכמתי שנאמץ אותו וכבר שבוע יש לנו בן משפחה חדש ומקסים.

הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
אז מה הדבר הלא אופייני שעשיתי לאחרונה?
התחתנתי!
הרווקה המושבעת שלא האמינה בזוגיות ובגברים בכלל … מצאתי את עצמי כלה בחתונת קורונה עם הגבר היחיד שהצליח לשבור לי את כל הסטיגמות על החיים.. זה אולי הכי לא אופייני לי אבל זה בהחלט הדבר הכי טוב שקרה לי :) בקרוב אצל כל מי שרוצה:)

לפני שנה וחצי, ממש לפני שהקורונה התחילה עשיתי משהו הכי לא אופייני לי: עליתי על מטוס בספונטניות, לבליינד דייט בגרמניה. הוא חבר של חבר ששידך בינינו, ודיברנו במהלך חודשיים ובאחת השיחות החלטנו שהגיע הזמן להיפגש. לא חשבתי פעמיים (הכי לא אופייני לי) והזמנתי טיסה לשבוע אחרי. היה בליינד דייט מדהים של סופשבוע שלם ואז התחילה הקורונה ושוב חזרנו לקשר של לונג דיסטנס (לא אופייני לי בעליל) של שיחות ופייס טיים. אבל בפסח האחרון הוא חזר לארץ בשבילי ומאז הכל מושלםםם והיה שווה לחכות

״סטודנטית שלומדת למעלה משנה מהבית, והרגע חזרה מחל״ת, יום אחד חברות שלי פתחו קבוצה בווצאפ והודיעו שיוצאים ליום כיף , לא השאירו לי ממש ברירה, כיביתי את הזום ,נסענו ליום שלם לים , שייט וטורנדו וארוחת ערב על הים, זה היה מרענן מפתיע ובעיקר לא אופייני אחרי שעות של למידה מאתגרת בזום״

בשבוע שעבר לרגל יום הולדתי ה- 20 החלטתי לפנק את עצמי במתנה מאוד לא שיגרתיית
והזמנתי לעצמי – צניחה חופשית.
עליתי על מטוס בחוף הבונים וקפצתי עם מדריך צמוד וצלמת שתתעד את הצניחה
ומגובה של 14,000 מטר קפצתי.
זו היתה פעם ראשונה ובהחלט לא פעם אחרונה
בטוחה שהסיפור שלי יהיה הכי לא שיגרתי בהחלט
נועה ברוטפלד מצרי

יישמע קצת בנאלי אך עבורי זה הכי לא שגרתי- לפני כחודש אזרתי אומץ ופניתי באסרטיביות לבוס שלי בבקשה לתוספת שכר, ובמקביל באותו היום הודעתי לבעלי שאני זקוקה לפסק זמן ומתכננת סופ"ש נטו עם חברות, ללא ילדים, ללא פירפורים בין עבודה לאיסופים עם הלשון בחוץ, ללא כביסות, ללא סיוע בשיעורי בית, ללא החלפות חיתולים וכו'. ושבועיים לאחר מכן חברה ואני הזמננו מלון באילת וירדנו לסופש ארוך נטו להטענת אנרגיות מחודשת, שופינג סוער והפסקה רגע מהחיים האינטנסיבים! והתוספת שכר? הגיעה בחודש העוקב.. מי שמבקש- יש סיכוי שיקבל :)

שלום קוראים לי נוריאל, בפעם האחרונה שעשיתי משהו לא אופייני בשבילי היה לפני חודשיים,
אני ילדה ביישנית נורא אבל בחורף האחרון החלטתי שאני עפה על עצמי וצובעת את השיער בהמון צבעים שונים, כולם אמרו לי שאני נראית מהממת והייתי ממש מרוצה עם התוצאה, עד שיום אחד הגעתי לבית הספר וגיליתי שיש ילדה אחרת שנותנת את התשובות לשיעורי הבית במקומי, נכנסתי לכיתה וכל הבנות החלו צוחקות, תחילה לא הבנתי מדוע, לאחר כמה רגעים אחת הבנות הוציאה ביצה מהתיק ושברה לי על הראש, הראש שלי באותו הרגע היה ניראה קצת כמו דגל של מצעד הגאווה מכוסה לקה ובאותו הרגע הבנתי שכולן למעסה שיקרו ועבדו עלי.
הרגשתי מנוצלת הרגשתי שניצלו את טוב ליבי לשם שיעורי הבית, לאחר האירוע החלטתי שטוב ליבי הוא ברשותי ולאף אחד אסור לנצל אותי שוב לעולם.
בעקבות כך התחלתי לקרוא כתבות של "fashion forward" ולאט לאט הבחנתי שהביטחון העצמי שלי מתעצם מרגע לרגע מכתבה לכתבה חשתי יותר ויותר מעין תחושת עוצמה נשית כזאת עוטפת חזקה תחושה שממלאת אותי בגאווה כשאני קמה בבוקר. וכשאני מסתכלת במראה אני רואה את האדם הכי יפה בעולם והכל בזכותכן בזכות העוצמה הנשית שהענקתן לי. החיים שלי יפים יותר, ורציתי להגיד לכן שגם אם אני לא אזכה, באמת אני מודה לכן כל כך על כל מה שהענקתן לי ואני מאחלת לכן חיים טובים לפחות כמו שהצלחתן להעניק לי.
תודה רבה!!!

החלטתי לעשות שינוי ולהעיז לעשות כל מה שלא נוח לי, כולל להתבלט. נכנסתי לקבוצת מוזיקה מסוימת, ונורא רציתי שנתגבש, אז הצעתי מפגש בקבוצת ווצאפ, ולשמחתי ההיענות הייתה מדהימה ואכן נפגשנו! כיף ליזום ולצאת מהקומפורט זון, ולו רק כדי להוכיח לעצמנו שאנחנו מסוגלים :)

לא אופיני לטוס בימים אלו …
ובכל זאת טסתי לארה"ב לבקר את הורי
(אבא חולה ) וכבד את אביך ואמך …
חשוב יותר ! !שבת שלום

במהלך החיים תמיד אמרו לי שאני עדינה מאוד וילדה של בית … אז החלטתי שאני רוצה לעשות משהו עוצמתי ולא אופייני לאופי שלי והחלטתי לעשות השנה צניחה חופשית וצלמתי את עצמי כך שיש לי הוכחה להראות לבני המשפחה …מתי שיבואו בטענות ..

אני אדם שלא אוהב הפתעות וחוסר ביטחון.
אך לאחר 6 שנים במקום עבודה מסויים, מקום מבטיח, הפתעתי את עצמי ועזבתי לעבודה אחרת, מאתגרת יותר, בתור מחליפה לחופשת לידה, משרה זמנית!!
מקווה להישאר שם ולהמשיך לאתגר את עצמי:)

הדבר שלא חלמתי שאעשה היה שהסכמתי לבן שלי לקנות כלב ולהביא לי אותו הביתה כאחת שפוחדתתתתת רצח מכלבים מוצאת את עצמי לבד בבית עם גור וצריכה להביא לו אוכל ומים …זה משהו בלתי נתפס במשפחה שלי כולם בהלם ממני הפחדנית הראשית מביאה אוכל לכלב

בד"כ אני אדם מאוד מחושב מתוכנן ויציב כיאה למזל גדי
לאחרונה ממש לפני כמה ימים עזבתי עבודה שהרגשתי שמיציתי למרות החשש מהלא נודע ועוד בתקופה הזאת יצאתי לדרך ומצאתי מקום כלבבי.אני מאושרת מהצעד שעשיתי ותיגמל אותי למרות שמבחינתי זה היה משהו לא טבעי לשעות

אם תשאלו את כל מי שמכיר אותי, אני ולימודים לא ממש הולכים ביחד. בקושי רב הוצאתי תעודת בגרות. על תואר ראשון לא היה מה לדבר. הלכתי ישר לעבוד. אבל, בצורה ממש לא אופיינית לי, החלטתי השבוע להירשם ללימודים במכללה. תחזיקו לי אצבעות ! אזדקק לזה…

לאחרונה התחלתי להתלבש צנוע ולשמור שבת !!! ובהחלט זכיתי !!! ב״ה

הפעם האחרונה שעשיתי משהו לא אופייני היה לפני כמעט 9 שנים שבחרתי ללמוד הוראה. הייתי ממש ביישנית. עד כדי כך התביישתי לענות למורה בתיכון. אחר כך הייתי אוכלת את עצמי שידעתי את התשובה הנכונה ולא אמרתי. שנים ברחתי מהבחירה להיות מורה. לא רציתי להיות כמו כולם. נוסף על כך, שאני (עם פחד במה כל כך גדול שבמופע חלילית לא יכלתי לנגן מרוב שידיי רעדו) יעמוד מול אחרים ואלמד ?? שנים סחבתי את זה עד שהחלטתי שדי! אני יוצאת מאזור הנוחות שלי והולכת לעשות את מה שפחדתי ממנו על כך. התגברתי על השדים והלכתי ללמוד הוראה! אני כבר 9 שנים אחרי, כבר עם תואר שני בהוראה ויכולה להגיד בפה מלא שההחלטה הזאת שינתה לי את החיים. למדתי לעמוד ולדבר מול קהל, לעמוד על שלי כשצריך וזכיתי לעבוד עם צוות הוראה שהפכו לאחיותיי. אז פעם הבאה שיש לכם אפשרות לעשות משהו לא אופייני, קפצו על המציאה. אין לדעת לאן זה יוביל.

האמת שהקרונה הוציא אותי מהשגרה. היתה תקופה לא קלה עבור אמא, סבתא וגם מורה לאנגליתשמלמדת 40 שנה. להיות בבית ממש לא התאים לי. לא להתלבש, לא להתאפר, לא ללכת לעבודה ולא לראות את הילדים והתלמידים זה ממש לא אופיני עבורי. התחלתי לכתוב יומן אישי על התחשות והפחדים. זה כל כך היה מוזר כי אני אגם שמדבר. כאן הרגשתי עצורה ומצאתי את המקום בכתיבה. אם למדתי משהו בקרונה זה להעריך את השגרה ולא לקטר. לקום בבוקר וללכת לעבודה זה חלום. היום אני מוגה לאלוהים על כל חלום קטן כמו רכישה אצל מעצבת מדהימה. בהצלחה

לקחתי חודש חופש על חשבוני מהעבודה כי הרגשתי שיש לי עומס
אני חולת עבודה ובחיים לא לוקחת חופשות סתם, אז לא אופייני לי בכלל

אוקיי זה קרה אתמול הלכתי להליכה שמעתי מוזיקה היה ממש כיף וזהו מקווה לזכות אני ממש רוצה❤️

אתמול עשיתי חיסון ראשון לקורונה למרות שממש לא רציתי.
כל מי שמכיר אותי יודע.. הבנתי שאין ברירה וחייבים לעשות זאת למעני ולמען כל הציבור במדינה.
ממש לא אופייני לי

הנני מאשרת שקראתי את התקנון והסכמתי לדבריו
בתקופה האחרונה גיליתי את העולם של וינטג יד 2 והתחלתי לקנות פיסים מגניבים וייחודים מלאים בסטייל וגם לבית