מתנה בשישי: אבחון ומוצרים של ביופור בשווי 500 שקלים

הראיון עבודה הכי הזוי שהיה לי היה ללא ספק לעבודה שבה אני עובדת עד עכשיו (ספויילר קטן).
אז ככה, אני סטודנטית צעירה ותמימה, שבאה לאחד ממשרדי עורכי הדין הכי נחשבים בארץ לראיון עבודה להתמחות.
מגיעה מתוקתקת ומסודרת, התכוננתי היטב לראיון, למדתי על המשרד, עברתי על החומר, ילדה טובה בסך הכל.
מתחיל הראיון, אני והמראיין בווייב הזוי – אני לא מבינה מה הוא שואל, הוא לא שומע אותי כשאני עונה, כל רגע שתיקות, מתחילים לדבר ביחד ואז מפסיקים ביחד, הכל אוקוורד ברמה הכי גבוהה שיש.
הוא מתחיל לשאול אותי שאלות לגבי התיקים של המשרד, ואני כמובן עונה. ועונה. ומדברת. ועונה. והוא לא עוצר אותי.
אחרי שסיימתי את הנאום הוא אומר לי יפה מאוד, אבל כל מה שתיארת עכשיו אלה תיקים ועבודה של המשרד המתחרה.
כן כן – התבלבלתי במשרדים! כמובן שנהיתי בצבע אדום בוהק חזק, הוא צחק על זה קצת, אני בכיתי על זה קצת (בלב), אבל בסוף התקבלתי בכל זאת :)

הגעתי לראיון דרך חברת כח אדם. המראיין התחיל לשאול אותי שאלות.אישיות מאיזה עדה אני, איך הייתי בבית.ספר ,מה אהבו בי בכיתה יב בקיצור ראיון מוזר מאד. ואז הוא שאל אותי מה את רוצה להיות כשתהיי גדולה ואני עניתי לו "אני רוצה להיות קטנה" חחח
הוא להתעצבן קם מהכיסא והעיף אותי מהמשרד ואמר מה זה את מי הביאו לי. אני אפנה לכח אדם ואומר להנהלה בלה בלה בלה
זה היה קורע עברו שנים אבל אני לא שוכחת את זה

הייתי בראיון עבודה והצנהל היה ממד חתיך כמו שחקן קולנוע והוא הגיש לי קפה ובטעות מהלחץ נשפך לי על המחשב שלו וברחתי משם

זה קרה לפני המון שנים, הוזמנתי לראיון עבודה אחרי תקופה ארוכה שלא עבדתי, ההתרגשות היתה בשיאה
באותו הבוקר קמתי התארגנתי התלבשתי בהתאם לאותו סוג ראיון. בזמן שאני יושבת מול המראיין נזכרתי בכתבה שקראתי,״ כיצד להתנהג בזמן ראיון עבודה״ ובחלק מהכתבה הזכירו את כי יש להניח את התיק האישי על הרצפה או על הכסא שלצידי, וזאת על מנת לשדר בטחון, (רק שאני לא ממש זכרתי מהלחץ שהייתי נתונה בו, אם עלי לשים את התיק על הרצפה או להשאיר אותו על הברכיים שלי ) באותו הרגע הנחתי את התיק על הרצפה, לא הייתי בטוחה אז הרמתי את התיק והנחתי אותו על ברכי, וחוזר חלילה… ואז אז אני רואה כי המראיין מחייך, איזה מחייך מנסה להסתיר צחוק מתגלגל, ואני בשיא תמימותי שואלת אותו קרה משהו? והוא משיב לי קראת את הכתבה ההיא… באותו הרגע התגלגלנו שנינו מצחוק. אבל התקבלתי לעבודה

הגעתי לראיון עבודה, כשהגעתי המראיינת אמרה לי "אני מבינה שאת מהמקדימים", חייכתי למרות שהקדמתי בסה"כ ב5 דקות. הבחינה הייתה מאתגרת משום שכולה הייתה שונה לגמרי מכל מה שהתכוננתי אליו, אבל בכל מקרה איכשהו המראיינת בישרה לי שעברתי בהצלחה את המבחן.בדרכי חזרה לביתי מהראיון קיבלתי טלפון ממספר לא ידוע על הקו היה קול של גבר מאותה החברה שאמר לי "נהוג להודיע כשלא מגיעים לראיון".מסתבר שהוא המראיין של המשרה אליה רציתי להתקבל, ובטעות התקבלתי למשרה אחרת באותה החברה.

הכי מצחיק שלי, לפני שנתיים הלכתי לראיון עבודה בחב' סטארט אפ מתחילה, כולי בהתרגשות שלפני הראיון, מכינה לעצמי תשובות בראש לשאלות שהמראיין יתקיל אותי . המזכירה קוראת לי ואומרת לי שאני יכולה להיכנס ושליאור יקבל אותי עכשיו, נכנסת לחדש ורואה לא אחר מאשר בחור בן 24-25 צעיר למדי – לא פחות ולא יותר הילד הקטן והמעצבן שהייתי עושה עליו בייביסיטר. זיהיתי אותו ישר לו לקח זמן ורק אחרי הראיון ירד לו האסימון היה מצחיק ושמחתי שלא התקבלתי :)

המראיינת הייתה מאוד רצינית בראיון העבודה, כמעט ולא מצמצה ונראה שהתאמצה קצת. חשבתי שיש לה כאב ראש.. לאחר שהראיון הסתיים
קמנו, לחצנו ידיים, היה מצידה חיוך קל ואז!!!
היא תקעה את אחד הפלוצים הכי רועשים שאפשר לדמיין ונשבעת שראיתי את החיוך הקל נהפך להבעת אימה הכי מבעיתה שהיא יכלה להוציא.
הפה שלי נשאר בתנועת התודה רבה פתוח מהלם.
מיותר לציין שאיך שיצאתי משם כל הבניין שמע אותי צוחקת מהמעלית.

הראיון הכי מצחיק שהיה לי (כמובן שכעת, בדיעבד) היה ראיון בחברה גדולה ומוכרת (וחיונית). הוא התבצע בבוקר, ארך כשלוש שעות, ומרוב לחץ לפניו שכחתי לאכול משהו קטנטן…
התוצאה הייתה קרקורי בטן עוצמתיים של שעה.
בשלב מסויים אפילו התוודיתי והתנצלתי מול המראיינות על כך, כי הן בטוח שמעו.

צחקנו קצת והן התחילו לדבר על בעיות הנקה (?! לא ברור הקשר ואני בכלל רווקה). בכל אופן, לא התקבלתי ואני די מודה על כך.

אחרי הצבא הלכתי לעבוד במכירית במוקד שמישהי שהכרתי עבדה,קבעתי ראיון התלבשתי יפה והגעתי למקום ,נכנסת לחדר המנהלת שהייתה,היא הייתה אשה לא קטנה וחובבת אוכל מהיר פלוס,הדבר הראשון ששאלה אותי היה " את כאן מהעיר? ",עניתי שכן אז היא אמרה יש מצב שאת הולכת להביא לי את השווארמה שהזמנתי מסמי,חייכתי במבוכה ואמרתי לה שכן ,אמרה לי יופי קחי כסף ושתחזרי נכניס אותך למוקד וככה התקבלתי:)

הראיון הכי מצחיק ומפדח אבררר שהיה לי, גיליתי שהבחור שראיין אותי לעבודה היה בחור שיצאתי איתו בימים פרועים יותר שעוד גרתי בתל אביב, ונפרדתי ממנו אחרי איזה חודש בטענה שזה לא זה.. כמובן שהבחור לא היסס להגיד לי את אותו משפט ..למרות הפאדיחה עד היום החברות נזכרות ונקרעות כל פעם מחדש.

לפני כ-5 שנים התראיינתי אצל מנכ"ל בחברת יעוץ לתפקיד של ניהול פרויקטים.
המנכ"ל הוא כבן 60 ושמתי לב שמשרדו מאובזר בפסלים מהמיתולוגיה היוונית. ציפיתי שהראיון יתחיל בשאלות סטנדרטיות כמו ניסיון קודם, מקום עבודה אחרון, איפה למדתי אבל לא לא לא..
האדון אחז את אחד הפסלים ושאל אותי אם אני מכירה את הפסל. עניתי שלא. הסביר לי על הפסל שמורכב ממגוון של כ-12 חיות (אם אני לא טועה 'קאמפה') ואמר לי לנחש מאילו חיות מורכבת הדמות המיתולוגית.
שיתפתי פעולה כמובן כי מאוד רציתי את התפקיד אבל הבנתי שזה לא הולך להיות ראיון רגיל.
עם סיום הדיון הזה הוא שאל אותי איזה יין אני מעדיפה: אדום או לבן.
עניתי שלבן והוא מאוד התאכזב לשמוע (לימים ניתקלתי בו עובד בבר יין ששייך לבנו).
מפה שם….לא קיבלתי את התפקיד.

היה לי ראיון עבודה הזוי ממש!! נכנסתי למשרד של קבלני חשמל, הייתה שם עננה של עשן סיגריות, ממולי הבוס המראיין מעשן בלי הפסקה ולידו ערמות של בקבוקי XL, הוא הסתכל עלי וחייך שאל אותי אם אני מעשנת, אמרתי ש"כן" אז הוא ענה "התקבלת" ⁦

הייי שוב אני( הריאיון שלי הוא עם שלושת האנשים שצפו בנו מציגים סיטואצית ויכוח)
פליז פליזזז תבחרו אותייי אני ממש רוצה לנסות את מוצרי ביופור, ישלי אקנה נוראי ועור פנים יבש( שילוב מזעזע כי כל המוצרים מייבשים) ואני אחרי גיל ההתבגרות( שיגעון הורמונלי, או בגלל טראומה גופנית שעברתי לפני חודשיים?) בגלל החל"ת איןלי תקציב עכשיו למוצרים יקריםםם ואני ממששש רוצה את חברת ביופור

הגעתי לראיון עבודה באיזו חברת הייטק, והייתי לחוצה לקראתו. כשהתראיינתי מול המנהלת רמת הלחץ עלתה אפילו עוד- היא הייתה ממש קשוחה. איכשהו הגענו לדבר על המשפחה שלי, ומפה לשם התברר שאנחנו רחוקות משפחה! כשחזרתי הביתה וסיפרתי על כך להוריי הם הראו לי תמונה ישנה מילדותי שלי ושל אותה מנהלת מגיל 3, יושבות במרפסת עם תחתונים אוכלות גלידה. מי היה מאמין..

אז הראיון הכי מצחיק שהיה לי הוא הראיון לעבודתי כדיילת אויר!
הראיון היה באנגלית ונשאלתי איפה הכי אהבתי להיות בעולם, אמרתי שמאוד אהבתי את אוסטריה ואני והמראיין דיברנו על הנופים שם והאנשים הנחמדים..
ואז אמרתי לו שגם מאוד אהבתי את האלפים האוסטרים וכשהוא אמר "אין אלפים באוסטרליה" מיד הבנו שדיברנו על שתי מדינות שונות והתפקענו מצחוק!

אני סטודנטית למשפטים ופסיכולוגיה. כידוע, על מנת לבחור התמחות במשפטים הסטודנטים מתמיינים שנה וחצי לפני מועד ההתמחות, באופן מרוכז במהלך שבוע שלם. זהו השבוע הצלחות ביותר והחשוב ביותר במהלך כל שנות התואר, של סטודנט במשפטים. בכניסה לראיון העבודה ולמקום ההתמחות אותו רציתי ביותר, הקאתי. הבעיה, שלא הספקתי להגיע לשירותים, כך שהגעתי מול כולם. למזלי, היה עיכוב של חצי שעה בכדי להכנס לפרקליטת המחוז, כך שהיה לי זמן להירגע ולהתנקות. אם אתם שואלים מה קרה בסוף אז, התקבלתי.

ראיון העבודה הכי מצחיק שהיה לי הוא שהגעתי לפני כמה שנים להתראיין לתפקיד בתחום הכלכלה באחת המועצות האזוריות בסביבת מגורי. נפגשתי עם מנהל המחלקה שאליה התראיינתי ועם מנהלת משאבי אנוש. התחלנו את הראיון ותוך כדי מנהלת משא"ן אומרת "עצרו הכל! אני בכלל לא רוצה אותך למחלקת כספים- בואי למחלקת הדרכה ובכלל, יש לך בן זוג? אני מחפשת מישהי לבן שלי ואת נראית לי בול!" בקיצור, מפה הראיון עבודה בכלל לא התנהל כמו ראיון עבודה אלא רק צחקנו כל הזמן ובכלל לא דיברנו על התפקיד או על התנאים וכלום.. הראיון עבודה הכי הזוי שהיה לי אבל בסוף לא הלכתי לעבודה הזאת….

האמת שזה היה ראיון עם פסיכולוג לפני שהתגייסתי. התקבלתי להיות תוכניתנית, החנונים של המחשבים, זה מסלול של שש שנים בצבא והפסיכולוג (שלא הייתי אמורה לדעת שהוא כזה) שאל אותי האם יש לי מוטיבציה לשרת ככ הרבה ואם אני מוכנה ורוצה את המסלול הזה. אמרתי לא. ואז התקבלתי. בינתיים עברו כבר ארבע וחצי שנים.

ראיון העבודה המצחיק שלי לא התקיים בכלל, כל כך התרגשתי שהראש היה במקום אחר לגמרי, רק שיננתי תכונות טובות ופחות טובות בי, ועוד כל מיני שאלות שרצו לי בראש ולא הבחנתי בדלת זכוכית בכניסה למשרד, נכנסתי בה בכל הכוח, התוצאה-אף מדמם ומשקפי ראייה עקומות, מיותר לציין שלא נכנסתי לראיון

ניהלתי בחיי המון ראיונות עבודה מתוקף תפקידי כמנהלת משאבי אנוש. אבל בימי הקורונה, בחופשת לידה, עם גבס ברגל בעקבות שבר בקרסול, אני פחות או יותר מרותקת למיטה. לפני מספר ימים ערכתי ראיון עבודה בזום מחדר השינה שלי כשהתינוקת שלי יונקת ממני והפעוט שלי נדחף כל רגע לשיחה ושואל עם מי אני מדברת. בקיצור, לא נעים. כמובן שהתנצלתי בפני המועמדת על אי הנוחות אבל בשורה התחתונה, הפאדיחות יכולות להגיע גם מצד המראיין ;)

אוקי ראיון עבודה הזוי שקרה לי … בחברת פיננסים , הגעתי היי לכולם ונכנסנו למשרד לאחר שיחה של פרטים אישיים מה עשיתי בעבר , גיל ,תעסוקה המראיין החליט להראות לי את התוכנה שעובדים איתה וממש בטעות שפכתי קפה על המחשב כמובן שיום לאחר מכן לא קיבלתי תשובה חיובית קלמזית שכמוני