מתנה בשישי: 500 שקלים לאונ'נאנוקו

כשהייתי בתיכון עבדתי במאפייה השכונתית שבה עבדו זוג תאומים חתיכים מאוד. אחרי כמה שבועות התחלתי לצאת עם אחד מהם, ואפילו עליתי אליו הביתה – ובמעלית הייתה החברה הכי טובה שלי (עוד לא ידעתי באותו זמן שזה מה שהיא תהיה). אותה חברה הייתה מאוהבת בתאום השני (לא זה שאני יצאתי איתו!) והייתה באותו בניין במקרה. במשך כמה שבועות היא הייתה בטוחה שאני יוצאת עם התאום שהיא דלוקה עליו וכעסה עלי בסתר. אחרי כמה זמן התחברנו והפכנו לחברות הכי טובות, וכשגילינו על הסיפור הזה לא הפסקנו לצחוק!

החברה הכי טובה שלי היתה פעם עם בעלי. כלומר, הם עבדו יחד, היו חברים מאוד קרובים, שבין היתר יצאו והיו יחד, ועברו שנים מאז.
לימים אמר לי שאני חייבת להכיר אותה כי היא בול בשבילי ומאז אני מאוהבת, כבר 8 שנים אנחנו החברות הכי טובות ואוהבות. למרות העבר שלהם, שהיה לי קשה בהתחלה איתו, החלטתי לשים הכל בצד והיום אנחנו באמת בלתי נפרדות.

reutneo@gmail.com

בקייטנה של חופשת קיץ כיתה ג הבסטי שלי לימים הציקה לי ואפילו קצת היכתה אותי … משכתי לה חזק בצמות לא נשארתי חייבת..וזה היה לפני מעט שנים שלושים שנים בדיוק.בתגובה לכך המנהלת השאירה אותנו ביחד בחדר חשיבה ושם גילינו כמה אנחנו דומות , ממש שתי נפשות תאומות, מאז אנחנו החברות הכי טובות …גם כשגרתי באילת והיא במרכז וכמובן שכרגע כשחזרתי לגור במרכז אנחנו בלתי נפרדות …

החברה הכי טובה שלי היא כמו אחותי. הכרתי אותה בצבא, בשנה הראשונה שלי לשירות אחרי שעברתי לבסיס פתוח מסגור… אנחנו לא זוכרות מתי התחלנו לדבר אפילו או איך נהפכנו לכל כך קרובות מרוב שזה טבעי לנו. היום אנחנו שתינו עשור וחצי אחרי השיחרור, עדיין החברות הכי טובות, היא לגמרי אשת הסוד שלי לכל דבר למרות שטסתי לתקופות ארוכות של מספר חודשים מספר פעמים לא מבוטל עדיין לא הפסקנו להתעדכן מדי יום…. ליתר דיוק מדי שעה…

את החברה הכי הכי טובה שלי הכרתי בכיתת אומנות בתחילת התיכון, קליק ממבט ראשון על סמך תחומי עניין משותפים ושיחה קולחת על שטויות שמסביב כמו שתי תיכוניסטיות טובות. היום 15 שנה אחרי אנחנו זוכות יום יום לעבוד יחד בתחום האופנה ויצירת התוכן , והחיבור ביננו אז על בסיס אותם תחומים ( אופנה, צילום ,ציור ) חי ובועט עד היום !

אז איך הכרתי את החברה הכי טובה שלי?
ככה…
הייתי ילדה קטנה בת 13 והתקבלתי לכיתת ספורט
יום ראשון ללימודים כולן הגיעו עם סקיני ג'ינס (בדיוק התחילה תקופת הסקיני)
מאופרות, ונשיות
ואני?
הגעתי עם חולצת בית הספר ומכנסי הכדורסל שלי (שדרך אגב ממש התאימו לחולצת בית הספר הכחולה שלנו לנוכח העובדה שיחקתי במכבי)
נוי (החברה הכי טובה שלי) לא הפסיקה לצחוק עליי ואמרה שאני גברית ומוזרה ושאם כבר אני משחק משחק של גברים לפחות לא אלבש אותם מחוץ למגרש
היום אני בת 22 והיא החברה הכי טובה שלי כבר 9 שנים
ונחשו מה?
בסוף הילדה המוזרה עם מכנסי הכדורסל לומדת עיצוב אופנה תואר ראשון בשנקר
ותזכרו!! אין דבר כזה "לא לביש" יש- "אני לא אלבש:
וגם זה – מוטל בספק!

את החברה הכי טובה שלי הכרתי לפני כמעט 30 שנה, בתיכון.
הצטלמתי לסרט גמר של מגמת הקולונוע בית הספר, ומי שהיה החבר שלה היה הסאונדמן על הסט.
באחד הימים היא באה לבקר אותו על הסט, ומאז ועד היום, דרך התיכון, הצבא, פרידות, חתונות, ילדים, ורילוקיישנים – אנחנו עדיין חברות הכי הכי טובות כמו בסרט :)

את מיכלי הכרתי כבר בגיל 4 בגן טרום חובה. אני לא יכולה להגיד שמההתחלה היינו בסטיז, אני חושבת שהצקתי לה לא מעט, אבל המשכנו ביחד גם לגן חובה ומשם לכיתה א', ומאז האהבה פרחה ופורחת עד היום. לאורך השנים מיכלי הייתה גבוהה ממני לפחות בראש אחד, מה שתמיד נתן לי תחושה שמישהו שומר ומגן עליי, ואני בתמורה הייתי מצחיקה אותה ומשכנעת אותה להישאר לשחק איתי בכדור. עד היום, כשאנחנו כבר בנות 28, אנחנו החברות הכי טובות ואני חושבת שהרבה מזה קשור לעובדה שגלדנו ביחד כמו אחיות. לאב יו מיכלי שלי 3>

הכרתי את החבר הטובה שלי בתיכון , אחרי כמה חברויות שלא צלחו ,החלטתי שאני נדחפת לחבורת בנות שפחות או יותר חשבתי שנתחבר,ושם הכרתי את החברה הכי טובה שלי עד ביום.

כשהייתי בת 23 עברתי לתל אביב וחיפשתי עבודה במלצרות (כמו כולם). במשמרת הראשונה שעשיתי המנהל אמר לי "גלית, זאת אסנת. אסנת, זאת גלית. אתן הולכות להיות החברות הכי טובות". מפה לשם- עברו 15 שנה של חברות בלתי נפרדת. אנחנו עדיין מדיי פעם רואות אותו ומזכירות לו את זה. הוא לא זוכר, רק זוכר שאסור היה לשבץ אותנו יחד כי היינו מתעלמות מהלקוחות ולא מפסיקות לדבר :)

את חברתי הטובה ביותר הכרתי כשהיינו חיילות בבסיס תובעני ומרוחק מהבית. מצוקת חדרים הביאה אותה אלינו באישון לילה. חברתי בחורה שיודעת להינות ולמצות כל רגע ואני הייתי חיילת ממושמעת מדי. יחד צלחנו תקופה לא פשוטה בכלל ואין לי ספק שהחברות בינינו הפכה לי את השירות הצבאי לצבעוני ושמח יותר. גם היום כשקשה לי, היא זו שמחזירה את הצבעים לחוויות.

הכרתי את החברה הכי טובה שלי בגן ילדים , היא ממש לא הייתה מעוניינת בי וכפיית את עצמי עליה , וכבר 18 שנה אנחנו בלתי נפרדות ויש לנו קעקוע משותף

את החברה ההכי טובה שלי הכרתי בלימודים של תואר ראשון. בהתחלה בכלל לא הערכתי אותה, אבל יום אחד עמדנו ודיברנו אחרי הלימודים וגיליתי מישהיא שחושבת כמוני בהמון תחומים. תודה על החברות, יקירתי. אנחנו חברות כבר 26 שנים, לדעתי.

את החברה הכי טובה שלי הכרתי לפני הרבה שנים ….הייתי בכיתה ו' בדיוק עברתי לבית ספר ספר חדש בגלל מעבר דירה. הייתי ילדה ( ועדין) מאוד חנונית ושקטה אבל חברותית ומיד מצאתי המון חברות כבר ביום הראשון.
אחרי יומיים בביה"ס החדש ראיתי ילדה ממש מגניבה מהכיתה שלי יושבת בחצר לבד…התיישבתי לידה וזה פשוט קרה לבד!! הפכנו לחברות הכי טובות.
אחרי תקופה לא ארוכה הבנתי שהיה עליה חרם כיתתי נוראי ואני הייתי הראשונה שדיברה איתה מאז תחילתו של החרם! פשוט נשלחנו אחת בשביל השנייה. וזהו מאז אנחנו החברות הכי טובות ועדין אחרי שנים עוד קוראים לנו החנונית והמגניבה:)

כשהייתי בכיתה ט' היה רווח משחק ששכחתי את שמו אבל הרעיון הוא שיושבים במעגל וכל אחד מספר משהו על עצמו. ישבנו במעגל בכתה וכשהגיע תורי אמרתי: השם האהוב עלי הוא נוגה והשם השנוא עלי הוא ברוריה. מייד זינקה מישהי ואמרה: אני לא מאמינה, אני בדיוק אותו הדבר! מאז זרמו מים רבים בנהר אבל אנחנו לא נפרדות.